תשלומי שכירות ביישובים מפונים בזמן מלחמה | הרב מיכאל אדרעי, ראש ישיבת שדות נגב | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] ולכן אנחנו לא צריכים לשלם דמי שכירות או צריכים לשנת בזכיות חלקיים נדבר אחר כך עכשיו הבעיה היא שפורת יש יסוד חזק מאוד לטענה שלהם שמי שפונה מכוח צו צבעי מהדירה שלו לא צריך לשלם כר דירה מה הבעיה הבעייה היא שזה פשוט עוול מוסרי מהדרגה הראשונה מה קרה בעצם עומד סוחר מזכיר סליחה ומזכיר את ה מזכיר את הדירה שלו ליהודי היהודי הזה אומר אני לא צריך לשלם כי אני פוניתי על ידי מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו יפה מדינת ישראל אומרת אתה גר בכפר מימון נכון או אתה גר בסעד ולכן מגיע לך הטבות כאלה וכאלה וכאלה שיכולות תלוי בגודל המשפחה ויכולות להגיע ל-150 200 ואפילו יותר אל שקלים אלה ההטבות שניתנו בסדר ולמה אתה מקבל את כל ההטבות האלה כי אתה סוכר דירה בכפר מימון או בסעד או או בשובה או בזמרת נכון והסוחר מה יקבל המזכיר סליחה מה יקבל קדחת ההוא קיבל את כל ההטבות מכוח מה ו זה שהוא סכר את הדירה אבל הוא לא משלם כי הוא לאכי בסופו של דבר אין דירה אין דירה לזכור זה זה ברור שזה זה קטסטרופה מבחינת התוצאה אבל אנחנו נראה שפורמט סביר להניח שזאת התוצאה הנכונה מבחינה הלכתית בחינה הלכתית התוצאה היא שהמשכיר יש יש צדדים להגיד שהוא צודק יש פנים בהחלט להגיד שהוא צודק והיה מקום להגיד המוציא מחברו עליו הראייה אועיל ובדרך כלל ה זכיר טרם קיבל את שכר הדירה שלו שכר הדירה עדיין נמצא בידיים של הסוחר המוציא מחברו עליו הרעיה והסוחר היה צריך להגיד אתה אני לא אתן לך לא אתן לך את דמי השכירות ואני אקבל את כל ההטבות במדינת ישראל תתי תקה עם המשכנתא שבנית עליה אנשים יש להם איזה איזשהו התנהלות כלכלית מסוימת הם משכירים בלבנות בית להזכרה זה יכול להגיע להשקעה גדולה מאוד של מיליון שקלים השקעת את כל ההשקעה הזאת בנית על זה ש לך הכנסה כזאת וכזאת עכשיו חצי שנה אין לך את ההכנסה הזאת ואני בזכות ההשקעה שלך אקבל את ההטבות מ ישרל התוצאה היא קטסטרופה מה עושים כש ההלכה היבשה מגיעה לתוצאה בעייתית אז קודם כל ו במילים אחרות מה קורה כאשר לקתה מידת הדין אז אנחנו עכשיו קודם כל נברר מה היא מידת הדין ואחר כך אחרי שנראה מה היא מידת הדין נראה האם לקתה מידת הדין ומה עושים כאשר לקתה מידת הדין הישראלי אומר החוק היה לקונה בחוק מדינת ישראל פיצתה את הסוחרים פיצתה את הדיירים ועד היום מדינת ישראל לא פיצתה את בעלי הבתים למה ככה זאת העובדה אם בעל הבית תב אם מדינת ישראל אםל הבית נתב מדינת ישראל את המדינה יגיד לו אין חוק לא פיצו את בעלי הבתים אני לא ברור ניסיתי לברר עם עורכי דין הם לא ידעו בדיוק מה לענות לי אני מד יש הלכה בוא נבר מה היה הלכה בסדר אבל זה לא פיצתה התה מזכיר אם אם זאת השאלה שלך משום מה פיצתה הרבה דברים את זה לא אז בואו קודם כל נברר מה ההלכה אז אנחנו עוסקים פה בסוגייה שהיא מפתיע איך סוגיות הולכות וחוזרות סוגיה בבבא מציאה בשתי מקומות שתי משניות בבבא מציא קג ב מציע קה סוגיה של מכת מדינה המשנה בבבא מציא אומרת המקבל שדה מחברו רשי שמאיר יש שני סוגי מקבל לא נכנס לעניין אבל עוסקים פה לדעת רוב הראשונים עוסקים בוכר כן יש שני סוגים של חוזה על שדה יש חוכר ויש הוא רוצה שאני אשאר בפריים אבל קשה טוב תודה יש חוכר ויש יש חוכר ויש מקבל שהוא לא חוכר שדה חוכר נותן סכום מסוים ויש אריס אריס נותן אחוזים מסוימים אומר רשי במקום אולי הרם חולק על זה אומר רשי מדובר על חוכר ולא על אריס כי אריס אין מה לדבר אריס נותן אחוזים אין יבול אין יבול כולם הפסידו ולכן מדובר על חוכר שצריך לתת סכום מסוים המקבל צדה מחברו והיא בית השלח או בית האילן יבש המעיין וקצת האילן אינו מנקה לו מן חכור לענייננו די בחלק הראשון של המשנה כלומר ההפסד מוטל על מי ההפסד מוטל על הסוחר על ה שואלת הגמרא במקום איך דמי אן לאמה דבש נהר הרבה כמו שאתם יודעים כבר איך איך החקלאות הייתה בנוייה בבבל היה נהר הרבה והנהר הרבה היה שולח זרעות והזרות האלה היו נכנסים לתוך השדות שואלת הגמרא אי למה דבש נהר ה רבה אמה אינו מנקה לו מן חורו נימל מכת מדינ אמר רבה דבש נהרה זוטא דאמר לה היבא לך תויה בדבלה כלומר בנהר הזוטה עדיין החובה לתקן את הנזק מוטלת על הסוחר נהר הזוטה זה אומר שהנהר הגדול עדיין זורם פה השדות באזור שלנו יש כאן איזה בעיה שתיים שלוש דות יש איתם בעיה אתה יכול עדיין לעבוד אתה יכול בסדר יהיה יותר קשה אבל אתה תצליח לעבוד זה מעלה המון המון המון שאלות על מה זה א מה מוגדר כמכת מדינה למשל א יש שכרתי חנות וסיכמנו שאני סוכר את החנות הזאת בשביל לעשות משהו מסוים וכרגע יש תשובה בפוסקים לי תשובה פשוט רי דומני אדם שכר בשביל להיות זגג ספ ה מסתבר שז אי אפשר להיות אבל טוב אל תהיה זגג תהיה נפח מי ביקש מך להיות זגג אב מה לעשות אני זגג זה מה שאני יודע לעשות האם זה נקרא מכת מדינה או לא נקר מדנה כ מכת מדינה כי מה הגמרא אומרת הגמרא אומרת הסוחר יכול עדיין להתאמץ ולהשמיץ את השדה כמה מאמץ ואיזה מאמץ מול על הסוכר כדי להשליש את השדה הגמרא לא בהרה והדבר הזה הוא מחלוקת גדולה בין הפוסקים יכול להיות שזה גם נוגע לענייננו על כל פנים ה מחלקת הגמרא מכת מדינה סידה ד מזכיר מכה פרטיית פסידא ד סוחר מתי מכה פרטית בסדר לסוחר כאשר הסוחר יכול להשמיש את השדה אבל אם בי נפל אם הבית קרס אז אין מה להשמיש ולכן גם אם זו מכה פרטית הפסידה היא פסיה דמסקי אומרת הגמרא בדף קה באותו אופן המקבל המשנה אומרת המקבל שדה מחברו וחל ח הגבו נשפה אם מקת מדינה היא מנקה לו מן חורו ואם אינה מקת מדינה אינו מנקה לו מן חורו אומרת הגמרה היחידה ממכת מדינה אמר רב יהודה כגון ד שדוף רובה דבאגה אחרי זה נראה מה הוא אותו דגה דשד אז הגמרא בשתי מקומות מחלקת בין מכה פרטית למכת מדינה עד כאן הדברים פשוטים לכאורה בענייננו מדובר במכת מדינה לא במ מכה פרטית זה לא בית מסוים שאי אפשר לגור בו אלא זה אזור זה ישוב שאי אפשר לגו בו אז ודאי שמדובר במכת מדינה ולא ולא במכה פרטית עכשיו מה כדי להבין את מה החילוק בעצם בין מכת מדינה למכה פרטיית למה במכה פרטית זה בסידר סוחר ומכת מדינה זה בסדר ד מזכיר כולם איתי כולם מבינים נכון למה מה למה שיהיה חילוק הזה אז אנחנו נראה נתחיל מתלמיד הרשב הרמבם בפירוש המשנות אומר דברים קשים להבנה ואנחנו נראה מחלוקת עקרונית בין המרה מרוטנבורג לרשב על שכירות ולפי שתי השיטות צריך להבין את החילוק בין מכת מדינה למכה פרטית אז אולי נתחיל מתלמיד הרשבא שם בבבא מציע תלמיד הרשבא אומר ככה המקבל או החוכר שדה מחברו והיא בית השלח כלומר שמשכיל אותם מן הנהר או בית האילן כלומר שהיו האילנות בתוך השדה ויבש המעיין מקצת האילן שיבש חייב לטפל בו המאמץ אני תכננתי לקחת שדה שקל לטפל בו בסוף יש לי שדה שקשה לט טפל בו המאמץ מוטל על הסוכר כך אומרת הגמרא חייב לטפל בו ואינו מנקה לו כלל מחלק העריסות וגם לא חכירות במ דברים אמורים בשבש המעיין בלבד אומת המים שהשדה נשקע מהם ולא יבש הנער הגדול שכל בני העיר משקים ממנו שיכול לומר לו מזלך הוא שגרם ולך ודלה מן הנהר הגדול ושקה את השדה אבל אם יבש הנהר הגדול מכת מדי הי ומנקים לו מחלק האריס או החוכר כן אם זה מכת מדינה אז החיוב לטפל מוטל על המזכיר ואם זה מכה פרטיית מזלך גרם מה זאת אומרת מזלך גרם אז תראו רמבם הרמבם פירוש המשניות אומר אפילו יותר יותר מחודד אומר הרמבם ככה השמיענו בהלכה זו שאם היייתה מכה טבעית כללית תקשיבו זה תרגום גרוע אני בטוח הרמבם לא כתב ככה אבל אם היייתה מכה טבעית כללית הרפי שלר איך הרמבם כתב את זה בערבית אבל לא ככה מה צריך סכל טוב או שאינה כללית כגון שטפה נהר או שקעה או ירדו עליה ה ברקים שדינה כדין מכת מדינה ואינו יכול לומר לו מכה זו באה בגלל חטאיך והרי כאילו אתה הגורם לכך וחייב לשלם אלא אומר לו הרי שלך לפניך כאילו מה נראה ברמבם אנחנו מנסים לפענח את מי הקדוש ברוך הוא העניש האם הקדוש ברוך הוא העניש את הסוחר החוכר וממילא ההפסד מוטל עליו או שהקדוש ברוך הוא לא העניש את החוכר אלא העניש את ה את המדינה וכיוון שהקדוש ברוך הוא הניש את המדינה אז ההפסד מוטל על המזכיר מה הפשט אני חושב שהפשטידה מחוייב להעמיד בית אם נפל הביית מה הדין נפל זהו אי אפשר להשתמש בבית הזה גמרנו אי אפשר להשתמש בבית מה הדין אני הזכרתי למישהו בית הבית קרס מוטט מה הדין זה מכה פרטית או כללית רק הבית הזה קרס זה מכה פרטית ובכל זאת מה הדין מה הדין במצב כזה ברור שלא אני לא אשלם שכירות אני שסגרתי לך שכירות לשנה אחרי חצי שנה התמוטט הבית שלם לי פיצויים מה אתה רוצ שאני משלם לך שכירות כי כי זה מכה פרטיית ברור שלא למה לא כי המשכיר חייב להעמיד שדה המזכיר חייב להעמיד את המוזכר לסוחר עכשיו כאשר היייתה פה איזשהו מכה איזשהו אסון טבע מה חלך הגב אני אומר אם זה מכה פרטית ועדיין אפשר אני עדיין מעמיד לך שדה אני מאמין לך שדה יש פה שדה אפשר להתאמץ תתאמץ תכננת שיש לך נהר ולא תצטרך להשקיע הרבה בסוף אתה כן צריך להשקיע הרבה אבל אני העמדתי לך שדה זה לא בדיוק אותה שדה שרצית האמת סדה את מי הקדוש ברוך הוא הניש מה האמת מה האמת מה אתה אומר אתה יודע את מי הקדוש ברוך הוא הניש אתה לא יודע נכון אנחנו לא יודעים אין איתנו נביא ואין איתנו יודע את מה אפילו הרמבם לא יודע את מי הקדוש ברוך הוא עיש אלא מה אני הזכרתי לך שדה אנחנו לא יודעים האם בשל מי באה הראה הזאת למי על מי נופל הספק הזה מי משלם ספק המזכיר או הסוחר מה עקרונית היינו צריכים לומר ה מציבור על ומי מוציא תלוי איפה עוד מה הסחירות נמצאים אם הוא כבר שילם את דמי השכירות אז הסוחר מוציא אבל במקרה הנורמלי עוד לא שילמנו את דמי השכירות וממילא הסוחר המוציא הוא המזכיר זה נכון אבל יש לנו כלל הלכתי שאומר אן מבטלים קניין הברור בכדי יש לנו קניין אנחנו מתלבטים האם היה אירוע שמבטל את הקניין אנחנו יודעים שהיה קניין אנחנו מתלבטים האם יש סיבה לבטל את הקניין כאשר היהה קניין ואנחנו מתלבטים האם היה אירוע מבטל צריך להוכיח שהיה אירוע מבטל לא משנה מי מוציא ומי מוחזק צריך תמיד להוכיח מי שרוצה לבטל את הקניין צריך להוכיח שהיה אירוע מבטל אז מה קורה כאן יש לנו הזכרתי לך שדה חקרתי שדה השדה הזה עומדת קצת יותר קשה לעבוד איתה שכוח תתאמץ קצת מה קרה נכון מה אתה טוען אתה הוא בשלך בהרעה על מי מוטלת חובת ההוכחה חובת ההוכחה מוטלת עליך אדוני הסוכר כי אתה רוצה לבטל את קניין את הקניין הברור בכדי ולכן אני יכול לטעון מזלך גרם בלשון של תלמיד הרשבא או בלשון של הרמבם בפירוש המשניות כן זה לא יאומן אתה הגורם לכך מה זאת אומרת בגלל חטאיך חטאיך הם הגורמים הכל זה חטאים נכון יהודי בא יהודי בא לרופא הרופא אומר ו יש לו וירוס אה וירוס הוירוס יש לי נו נכון מה זאת אומרת יהודי יש לו חגב אז מה מה קרה עכשיו צריכ לברר חטאים של מי חטאים של העיר או חטאים של האדם אומר הרמבם חטאיך הם שגרמו אני לא יכול להוכיח את זה אבל גם אתה לא יכול להוכיח ולכן אין מבטלים קניין הברור בכדי כך נראה לי בהבנת תלמיד הרשבא והרמבם לעומת זאת אם זאת היייתה מכת מדינה הרי ברור שאי אפשר להאשים את הסוחר זה מכת מדינה אז אם אי אפשר להשים את הסוחר אז המזכיר לא העמיד שדה ראוייה אני התחייבתי לך שדה ברמה א' קיבלת שדה ברמה ג' לא אותה שדה שסיכמנו ולכן במכת מדינה החובה להשלים היא על בעל הבית ובכה פרטית החובה להשלים היא על הסוחר עד כאן שיטת כמדומני הבנת רוב הראשונים בסדר עד כאן הבנת רוב הראשונים עכשיו אני רוצה להיכנס להבנה בשיטת הרמבם אה סליחה בשיטת הרשבא וזו שיטה קשה מאוד אולי רק לפני כן נסכם בעצם לפי רוב הראשונים במכה פרטית מה אדים אני הזכרתי לך שדה הזכרתי לך בית ועכשיו קרתה איזה מכה פרטית בבית הזה שמאפשרת שימוש אבל שימוש קצת פחות טוב אז מה הדין על מי מוטה הפסד על הסוחר ואם המכה הם מכת מדינה אז על מי מותה הפסד על המזכיר למה מזלו של מי גרם מזלו של מי גרם זה בא לפענח את מי רצינו על מי כאשר חתמנו את החוזה בינינו כאשר סגרנו את החוזה בינינו על מי רצינו להטיל בחיי גבנה את ה את ההפסד בסדר זו שיטת הרמבם ושיטת תלמיד הרשב וכמדומה היא שיטת רוב רובם של של הראשונים מדינה ה כל להסתדר או שמכת מדינה הי ב יותר חמ לא במכת מדינה גם אם אתה עדיין יכול להסתדר אבל כיוון שזו מכת מדינה אני לא העמדתי לך את השדה הראויה מי זה זה שלא העמיד את השדה הראויה המזכיר עדיין אפשר להסתדר אפשר להסתדר אתה יכול במקום לפתוח זגג לפתוח נפח אבל כל המדינה אין שם זגגים יותר כיוון שזו מכת מדינה החובה לתקן מוטלת על המזכיר ולא על הסוחר אז לפני שנמשיך כן אי אפשר להגיד שעדיין המזכיר המיד לאסדה ראוייה מקת מדינה בסדר זה זה לא סדה ראוייה אני רציתי שדה שהמאמץ שצריך להשקיע בה הוא הרווח שהשדה הזו מניבה הוא א' יצא ג' זה לא השדה שדיברנו עליה סידרנו דיברנו על שדה איכותית נתת לי שדה גרועה אני מזכיר אנחנו נו יודים שפעם בכמה שנים יש מכה זאת שאלה טובה זאת שאלה טובה מה קורה מה מה שמתן אמר פעם בכמה שנים זאת אומרת האם מכת המדינה הזו היא צריכה להיות מכת מדינה מפתיעה שמעולם לא קוראת מה קורה אם יש מכת מדינה כזאת שפעם כן פעם בכמה שנים יש יש בצורת נכון כוח עליון מה שנקרא כוח עליון פעם בכמה שנים יש בצורת פעם בכמה שנים יש כל מיני דברים שקורים פעם בכמה שנים שאלה טובה דב מסכי רוצה להיזהר רוצה להגיש דק מזכיר יהיה הש גם פה יהיה מזכיר כי כי הודם מראש שמלחמה יהיה גם הסוחר הוא גם חי פה הוא יודע שיש בצורת הוא יודע שיש מלחמה יר שפנה דירה בסדר אבל אני זה הסכה שעשינו שנינו ידענו שפעם בכמה שנים הדבר הזה קורה אבל אתם צודקים שכאשר ה כאשר הדבר הזה הוא צפוי אז זאת שאלה טובה על מי מטילים את האחריות על דבר צפוי שאלה טובה בפשטות עדיין על המזכיר אבל זאת שאלה שאלה נכונה טוב עכשיו לפי לפי לפי פשת הדברים ברמבם בתלמיד הרשב במקרה דנן מה היה צריך לעשות מי מי סופג את ההפסד המזכיר המזכיר סופק את ההפסד זה פשט הדברים נכון פשט הדברים שהמשכיר סופק את ההפסד עכשיו בוא נראה מחלוקת אחרת ו והיא נוגעת מאוד מאוד לענייננו אני מקווה שאני אצליח להסביר בכמה דקות את הבעייה שיש כאן יש גמרא הגמרא אומרת שבשירות פועלים כן אם אני שכרתי פועל וקרתה איזשהו קרא איזשהו אונס שיתר את עבודת הפועל או שלא יפשר את עבודת הפועל סידה פועל הפועל בעצם הוא המזכיר זה כאילו זה קצת מבלבל הוא בעצם בעל כי הוא מזכיר יש מזכיר של דירה ויש הפועל שמזכיר את עצמו הפועל הוא המקביל של בעל הבית בסחירות בתים בדרך כלל הפסידה הוא סידה ד ד פועל עכשיו מה הדין בבתים תשאלו מה זאת אומרת על זה דיברנו על זה בדיוק דיברנו עכשיו לא זה לא בדיוק על זה דיברנו עכשיו כי אנחנו דיברנו על מצב שעדיין אפשר קצת לתפעל את הבית אבל מה קורה אם אדם שכר בית ואותו יהודי ששכר את הבית נפטר הלך לעולמו אם הבית התמוטט זה זה מה שדיברנו אבל מה קורה עם היהודי ששכר את הבית מת על מי מותה ההפסד על המזכיר או על הסוחר לא נראה את הדברים בפנים אבל זה שתי דעות ברמה בחשן משפט סימן שלד נחלקו המהרה מרוטנבורג והשבה מה הדין כאשר הסוחר מת באמצע תקופת השכירות אומר המהרה מרוטנבורג על מי מותה להפסד על המזכיר כי זה מה שלמדנו בפועלים אומר הרשב בתשובה לא מה פתאום יש הבדל גדול בין שכירות פועלים לבין שכירות בתים או מטלטלים כאשר אני מזכיר פועלים אני לא מוכר את מה אני מוחר את הגוף שלי זה וזג לשוננו המודרני כאשר אני מזכיר בתים יש לנו כלל בדיני הונאה שאומר שכירות ממכר ליומה אני מכרתי לך את מה מכרתי לך את הזמן אני יכול יש הרבה פרוסות בעלות יש לנו ספר בספר הזה יש בעלות על הגוף ואני יכול לפרוס את הבעלות למשל יש לי בהמה בסדר יש לי פרה אז איך אני יכול למכור א אני יכול למכור את הפרה תעשה ממנה המבורגר אני יכול למכור את הפרה לחלבה לחלב שלה אני לא מוכר את הפרה אני מוכר את הכוח שמניב את החלב בפרה אני יכול למכור לך את הפרה לבלדות את הכוח שמני ולדות בפרה נכון ואני יכול םכל לך את פרוסות הזמן של הפרה אני מוכר לך פרה לשנה מה זה שכירות שכירות מ קר ליומה מה הדין אם קניתי פרה והפרה הזאת אחרי שנה מתה מי הפסיד ברור שמי מפסיד המוכר או הקונה קניתי פרה הפרה מתה מה מה מה קורה ור שה קונה נכון אז אני קניתי בית קניתי בית לשנה באמצע לא יודע מה קרה קרה מה שקרה לא יודע מה קרה זה בכלל לא משנה מה שקרה שכירות מקר ליומה ומכר מי תמיד מפסיד כשקרה משהו לא משנה מה קרה מי מפסיד הקונה אז אומר הרשבא כיוון ששירות היא ממ קר לי ומה דין שכירות בתים ודין שכירות פועלים שונה לגמרי אם השכירות פועלים מתייתרת ההפסד מוטל על המשכיר מי זה המשכיר הפועל הוא משכיר את עצמו לעומת זאת בשכירות בתים ההפסד מוטל על הסוחר כי הוא לא סוחר אלא הוא בעצם אנחנו קוראים לו סוחר אבל מה באמת הוא קונא כך אומר הרשבא או אבל זה גמרא זה משנה נכון שואל איך קוראים לכבודו נוב דור שואל דור מה זאת אומרת אבל לפי הרשבא מה קורה במכת מדינה אם הרשבא הרי מה לימד אותנו רבנו הרשבא ש זכירות זה ממכר ליומה זה הפשטות זה גמרא זה גמרא לגבי ונאה אז המרה מרותם הוא כנראה מחלק בין עונה לשכירות שזה זכו שימוש א בסדר תגיד מה שאתה רוצה זה זכיר זה מכירה של זכויות שימוש אתה צודק אתה צודק זה מכירה של זכויות שימוש אבל אחרי שהמכירה הייא מכירה של זכויות שימוש מה אומר הרשבא מי הפסיד הקונה אז שואל דור מה מה אז מה קורה במלכת מדינה מה קורה אם אני מכרתי למישהו פרה אחרי שבוע הייתה מגפה כל הפרות במדינה מתו מי מפסיד קונה או המוכר ברור שהכל מה זה רשבא לא צריך בכלל לדבר על זה ברור מכרתי למישהו פרה אחרי שבוע הייתה מגפה היה מכת דבר כל הפרות במדינה מתו מה אז אני הקונה יחזור לוח גיד לו מחרת לי פרה אבל הייתה מגיפה ה בעיה שלך שקנית את הפרה שבוע לפני המגפה מה לעשות נכון נבך אתה הפסדת ברור שהקונה מפסיד אז מה זה רלוונטי שהייתה מכת מדינה אני הזכרתי לך שדה אחרי שבוע שמרגע שהזכרתי לך את השדה היה מכת הרבה וכל השדות הרבה אכל אותם באסה אתה קני את השדה נכון מזל ר מה מזל כן אפילו לא צריך להגיד את זה אתה קנית משהו ומה שקנית התקלקל בעיה מה אתה רוצה שאני אגיד לך אני באמת עצוב אני אתן לך כמה שקלים לצדקה אבל זה בעיה שלך זה לא בעיה שלי נכון אם אחרתי למישהו שדה ושבוע אחרי שח מכרתי לו את הסדה ה מכת הרבה הוא יכול לחזור אליי אז מהז לא מכרתי לו שדה מכרתי לו שדה לשנה ועכשיו היייתה מכת הרבה איך המושג של מכת מדינה עובד לפי שיטת הרשב שאומר שכירות לממכר יומי שכירות ממכר ליומי הבעיה ברורה יפה תראו רגע בשוט מאריל שוט מאריל הוא לא שואל את מה שאני שואל אבל הועיל וזה כל כך ברור לו שמה שאמרתי עכשיו הוא נכון תראו מה הוא אומר אומר אומר שוט מאריל הוא שתן פלוני ממכת מדינה ודאי אי לא הותנה דברים שבלב אינם דברים דעלי רמ תנו אף עגב דתנן במקבל שדה מחברו וכולי עד אם מכו מדינה מנקה לו מן חורו התם בכרות מר ומקרקעין ברשותה דמר קימה ולא נתחייב לו אלא מקרק זו וקאמר למזלך גרם נסתחפה סדך אבל מטל תלה כגון מאות הלוואה או כלי שאול בחזקת שואל לו קימה לכל אונסה דמטל בחזקת מד ביד קימה וכל הנאה שלו ומד הו מיל ולהוצאה ניתנה מה אומר המארי אומר המארי הוא מסכים לרשב או חולק על הרשב על מה הוא מסכים ה אומר איפה הרשב צודק במלט מה איפה אני אומר שכירות ממכר ליומה אומר המיל איפה במטלטלין ולכן מה ולכן במטלטלין אין מושג של מכת מדינה אם הזכרתי לך פרה השאלתי לך הזכרתי לך פרה והפרה הזאת היית שילמת לי 1ל שק לשנה אחרי שבוע הייתה מכת דבר והפרה מתה בסה אבל אם הזכרתי לך בית בית בבית לא אומרים שכירות ממכר ליומה כי בית ברשות הדמר קימה אז כל כך ברור למרן הטענה שאמרתי שכאשר אני אומר שחירות ממכר ליומה לא שייך להגיד מכת מדינה שהוא אומר המושג של מכת מדינה הוא נאמר רק בקרקעות ולא במטלטלין כי במטלטלין הרשבא צודק א מסכם יש מחלוקת בין הרשב ל המרם האם אומרים שכירות מקר ליומה יש טענה של שוט מערים של המרי ומריל אומר הרשבא זה מאוד יפה זה תענה הגיונית הרשבא צודק במטלטלין והמר צודק בקרקעות ומכאן מה המסקנה שלו המסקנה שלו שכל הדין של קת דינה נאמר איפה נאמר בקרקעות שלא אומרים בהם כירות מהמקרר ליומה ולא במתל טל אבל הרי הרשבא על מה הוא אמר כירות ממכר ליומה על מה הרשבא אמר על מקרק אז לפי שיטת הרשבא אמר כירות ממכר ליומה היה צריך להגיד שאין מושג של מכת מדינה ב בקרקעות וזה נגד משנה זה משנה מפורשת אז מה זה המושג של מכת מדינה בקרקעות הרי אני מכרתי לך בית לשנה בסר הפסדת אמת אני מקווה שאתם מבינים את הבעיה אזני עכשיו אני אקרא חזון איש חזון איש תמיד זה הכטר של הסוגיות ואני חושב שהחזון איש לא שואל את זה אבל הוא אומר את זה הוא אומר תירוץ שהתירו הזה הוא מועיל לרשב אומר החזון אש שתי אפשרויות ושתי האפשרויות האלה הן מאוד משמעותיות לעניינינו אומר החזון איש וכן יש להסתפק בעד אתנן לקמן קופי ב אם מכת מדינה היא מנקה לו מן חיכו ויש לומר מה מה מה זאת אומרת איך מכת מדינה עובד אפשרות אחת חשיב כתנאי חשיב כתנאי אני הזכרתי לך את השדה בתנאי שאם תהיה מכת מדינה אז ההפסד יפול על המוכר תנאים אפשר לעשות תמיד תנאים אפשר לעשות כל דבר בעולם לא לא לא הבאתי את החזון איש אני מקריא את החזון איש אני מקרי החזון איש לא מונח בפניכם זאת טענה אחת החזון איש נמצא בסימן קג אות י כג סימן בקמה סימן כג אות י ואפשר תקשיבו טוב לחזן אש אחד תני שתיים ואפשר דחשיב כ כ הזכיר לו דבר שלא היה לו שהייתה לו שדה שאינה ראוייה לקצור ממנה את התבואה מה חזוניש אומר כשאני הזכרתי לך שדה אני הזכרתי לך את השדה מתי בחשבון מתי מתי הרבה הגיע הרבה הגיע באייר בניסן בניסן תמיד מגיע הרבה זה הזמן של הרבה נכון פרשת שבוע א עניני דיומא הרבה מגיע בניסן באדר בניסן הרבה הגיע כן אבל כלפה שמיה גליה אם זה מכה פרטית יגיע לא יגיע אבל כיוון שזה מכת מדינה אז כלפי שמי גליה שהרבה הזה יגיע בניסן הרבה הזה יגיע באדר ולכן אני מכרתי לך שדה שמעולם לא היה לי כשאני אומר אני אני מזכיר לך את הבית בניסן אני מזכיר לך את הבית לשנה ויש מכת מדינה שמגיעה בשמחת תורה כלפי שמי הגליה שהחל משמחת תורה אין לי בית להשכיר אני מכרתי לך דבר שאיין לי הרי מה הסברנו מה זאת אומרת שכירות ממכר ליומה אני מזכיר לך בית אני יכול למכור לך את הבית אני יכול למכור לך זכות מסוימת בבית ואני יכול למכור לך פרוסת בעלות בכל מיני צורות אז מה הפרוסה שאני מוכר לך אני מוכר לך את הפרוסה של השנה הזאת הפרוסה של השנה הזאת אתה חושב אתה מדמיין שהיא נמצאת אצלך אבל הקדוש ברוך הוא כבר יודע שהיא לא נמצאת אין את הפרוסה הזאת עוד מעט אנחנו נגלה שהפרוסות הזאת לא נמצאת בעולם אנחנו עוד לא יודעים את זה אבל תדעו לכם הפרוסה הזאת לא נמצאת אני קרא שות החזון איש ואפשר דחשיב כ הזכיר לו דבר שלא היה לו מה זה לא היה לו אחר כך זה יקרה נכון אבל בעצם כבר ידוע שזה לא היה לו שהייתה לו שדה שאינה ראוייה לקצור מתב כלומר בהמשך התברר שזו שדה שאינה ראוייה לקצור ממנ התבואה או בית שאלא ראוי למגורים ודווקא במכת מדינה אבל מכה בשדה זור חשבינן כ מזלו של החוכר גרם ואי אפשר למחשב כחיסרון בשדה יש פה משהו מיסטי קצת בסוגיה הזאת כן כאשר החיסרון הוא פרטי אז זה השדה קיימת זה ממש מסתדר יפה אני מזכיר לך בית עכשיו מה קרה היהודי שהזכרתי לו את הבית הזכרתי לו את הבית ב אב באוגוסט למניינם מתי שמזכירים בתים ויהודי הזה הלך לעולמו בשבט בחודש שבט היהודי הזה הלך לעולמו בסדר א אני הזכרתי לו פרוסת הבעלות הזאת של השנה קיימת לי ולכן שכירות ממכר ליומה אני הזכרתי ל את כל את כל השנה אבל אם בחודש שבט ת יקרה משהו שיגרום לבית הזה להתמוטט אז מתברר שמעולם לא היה לי את פרוסת הבעלות הזאת שדמיינתי שיש לי ולכן לא היה לי בכלל מה למכור אני חשבתי שמכרתי אבל לא היה לי מה למכור כןק רגיל למה זה לא למה רגיל לא אמרים שלא מח כי אני לא מוכר לך זמן אני מוכר לך חפץ זה לא היה של מ עולם זה היה שלך הספר הזה שלי אם עוד חודש תכן יש לי פרה הפרה הזאת שלי אני ו פרה ככ תעשה מן המבורגר בעוד חודש יהיה מכת דבר וכל הפרות בעולם יגיעו אז אם אני מוכר לך זמן בפרה הזמן שאני מדמיין שיש לי אין לי אבל אם אני מוכר לך בשר של פרה מכרתי לך או קח תעשה ממנו המבורגר מה את את רצי לעשות משהו אחר תהיה בריא אני לא מכרתי לך זמן מכרתי לך חפץ הבנת כשאני מוכר חפץ לזמן אני מוכר לך זמן פרוסת הבעלות שאותה אני מוכר לך זה את הזמן שנמצא בתוך החפץ הזה והזמן הזה לא קיים אבל אם אני מוכר לך אותו באופן מלא זה לא רלוונטי מה יקרה בעוד יומיים נפלא חזון איש הזה אמנם יש משהו קצת פסימיסט אנחנו לא רגילים להכניס ממש את הקדוש ברוך הוא לדיני ממונות אבל פה ממש נכנס כן א כןמ רי נגיד שם הדוגמה שצם זה החלה החד כן א זה לא שאין לי שדה יש סדה אתה חזרת למה שקודם דיברו אין את השדה באותה איכות שעליה דיברנו אני הזכרתי לך שדה באיכות א' מתברר שה שדה באיכות ג וזו מכת מדינה ולכן מנקה לו מן חורו מה כתוב לא כתוב שאין שכירות אלא מנקה לו כמה שווה שכירות של שדה בלי חגבים 1000 כמה שווה שכירות של שדה אם חגבים 500 שלם 500 יש שדה אבל שדה גרועה אני הזכרתי לך שדה טובה אין בעיה יש בעיה שיש לך גבים אבל השדה עצמו הקרקע הקרקעות הקרקע אני אקרא שוב את לשונו אני אקרא שוב את לשונו של החזון אש שהיא תבהיר ה נוגעת בדיוק במה שאתה נוגע אני לא מזכיר לך קרקע אני מזכיר לך קרקע לקציר ואין קרקע לקציר אני אקיר לך בית למגורים והבית הזה לא ראוי למגורים אני אקרא שוב את לשונו אבל שהייתה לו שדה שאינה ראוייה לקצור מן הטבועה מה אני רוצה לעשות מהשדה זה לא קרקע אני לא רוצה לשכב על הקרקע אני רוצה לקצור מהקרקע וזה שדה שאינה ראוייה לקציר יכולה להות חוקה כזאת זאת אומרת האם המארן אני חושב אני חושב שכן אני חוב אני חושב אני חושב ש חזוניש לא מתייחס לחלוקה למטב ידיעתי לא מתייחס לחלוקה קרקע למטלת אני חשב ש הטענה שלי אותה טענה כשאני מוכר לך קרקע לשנה אני מוכר לך פרוסת זמן והזמן הזה אתה מדמיין שהוא קיים אבל הוא בכלל לא קיים מוכר פרה לחלבה כדי כל יום ומחר בבוקר יש גזירה שאין יותר חלב במדינה אסור לחלוף פרות צורך העניין אז אנחנו לא מתחלקים פה בין קרקל טנים נכון נכון נכון הוא לא הוא לא נכון בסדר המערל הוא בעצם איזה פשרה בין המרם לבין הרשבא והחזון איש פה הוא נוקט כמו הרשב שכירות ממכר ליום אז מה הכל הכל חוטר לאותה נקודה בוא נחזור לבעייה אצלנו מה קרה מה היה בעצם אצלנו ב ביישובים שלנו אני הזכרתי בית באוגוסט חתמתי על חוזה באוגוסט כל אחד יסביר אחרת אבל בעצם מה זה משנה מה אכפת לי מההסבר בשורה התחתונה יש כאן מכת מדינה ומכת מדינה על מי היא מוטלת מכת מדינה מוטלת על המזכיר למה היא מוטלת על המזכיר אז יש כל מיני הסברים יש מזכיר ותן זכות את הזכות לקבל את הפיצוי מהמדינה על זה נדבר עוד רגע על זה נדבר עוד רגע אבל בפשטות יש לנו כאן מכת יש לנו מכת מדינה במכת מדינה חייב לשלם המשכיל למה חייב לשלם המסקי אז יש כל מיני וורטים החזון אש אמר פה פילוסופיה מאוד מאוד מעניינת אני אני מכרתי לך פרוסת זמן ופרוסת זמן הזאת לא קיימת אז מעולם לא מכרתי לך שכוך הסבר יפה ועל פי הרמבם והרשו ה מתברר ש בבית זה נקרא שלא העמדתי לך בית למה זה נקרא שלא הבנתי לך בית כי כי הכי ה בשל מי באה רעה הרעה לא באה בשל הסוחר אני מתחייב לשלם הסוחר מתחייב לשלם מתי הסוחר מתחייב לשלם כאשר במקרה נורמלי אבל כאשר ההראה באה לא בשל הסוחר אלא בשל העולם בשל עם ישראל אז הסוכר במצב כזה לאלא מתחיב לשלם טוב אז הסוכר לא התחב לשלם כך או כך איך שאנו נסביר ה המזכיר אמור המזכיר אמור להפסיד עכשיו הרבה מאוד טענות למה לא ובסוף אני נראה שעל כל טענה יכול להיות טענה ראשונה קודם כל אנחנו חיים במדינה דמוקרטית אף אחד לא אומר לנו מה לעשות הצבא אמר אני מבקש תתפנו ואם יהודי אומר אני לא רוצה להתפנות מה עושים לו מה יבואו למשל שלות של ברזל קחו אותו התוצאה היייתה ש 90% תלוי ביישובים 90 95% מהתושבים התפנו ה היו תושבים שאמרו לא רוצים להתפנות לא נראה לנו כזה מסוכן אנחנו נשארים בבית גמרנו נכון היו ה היו אנשים שאמרו את זה נו לכאורה מה זה זה מכת מדינה או לא יש 5% 10% שנשארו בבית זה מכת מדינה או לא מכת מדינה למה אבל אני יכול תשמע היית יכול לישר בבית רוב רובה דבאגה מה הגמרא אמרה הגמרא אמרה הכל תלוי ברובה דבאגה אבל תהפכו רגע את את הדף ותראו מחלוקת מעניינת בין הקצות לבין השך מקור הדברים זה לא יאומן שרו זה כי הם בחרו כאיל כל אחד חר בעצמו זה לא נכון אז תשמעו א קודם כל מפני חטאנו גלינו מארצנו אני צריך לסיים ואני לא רוצה אני מגיע ממש מתי צריך לסיים 40 40 אז אני אגיד את הדברים בקצרה קודם כל מחלוקת תקראו את זה א' לא ברור לי שזה רוב האנשים לא רצו להפר את החוזה מה הם רצו הם רצו להגיד לחודשים הלה לא משלם אחרי זה אני אחזור הביתה אבל הבית מכיל את כל איפה אתה משאיר את כל הדברים שלך נכון תראו רגע במערה מרוטנבורג אותו דבר היה לפני אי אלו שנים כתב בתשובת מהרם בר בורך על ראובן ששכר בית משמעון תראו הקצוות מביא את זה בש כב משמעון לשני שנים והקדים ונתן לו השכר של שני שנים ובתוך אותם שני שנים זה טעות או לא שני שנים מי אמר שזה טעות כתוב באבן עזרא הבן עזרא כותב שכל דבר שאיין בו רוח חיים זוכרהו ונקבה מה זה משנה שני שנים שתי שנים כן ובתוך אותם שתי שנים ברחו היהודי מן העיר מפני פיקוח נפש וברח גם הוא והניח הבית ריקם פה אנשים רוצים רוב האנשים רצו להנות מכל העולמות רצו להשאיר את הבית עם החפצים שלהם לא לשלם ואחרי זה לחזור לאותו בית אה לא זה עד כאן אז א' צריך אתה רוצה תפר את החוזה תוציא את כל זמן שלך בבית א' בת המארן פדובה כותב שכל הדין של מכת מדינה זה אם אני מפר את החוזה אני לא אני אני גמרנו אני לא חוזר הביתה אתה לא יכול לטעון ש על החמישה חודשים האלה אני לא אשלם אחרי זה אני אחזור הביתה מנקה מך חורות לכאורה מנקה את הזמן הזה נכון כן אבל הוא יניח הבית ריקם מנקה לו מן חכורה אומר המרן פדו שם מדובר על חלח הגב אבל לאבא תחליט עוד שפם מפח זה או שאתה משלם הכל מלא בסדר בוא ניכנס לנקודה הזאת א אומר אומר אומר הקצות מה כתוב כאן מהמערה מרוטנבורג אמר ואחר כך חזרו וגם הוא חזר ורוצה שישלם לו שמעון מה שה שישיב ביתי היה לפניך ואתה ברכת ואני משלם לך נראה בעני טענת רובן טענה ברורה לפי שמכת מדינ הוא אף על פי כן יחלוקו ההפסד שמעון ינקה לראובן חצי מה שש חוץ זה בטוב שע חצי ישלם לו לפי ששם היהודי אחר שלא נגזר עליו היה סוחר הבית מה זאת אומרת אומר המר מר נבוק 80% מהיהודים נגזר עליהם לעזוב את העיר 20% או 10% נגזר לא לא נגזר יכולים להשאר בעיר אומר המב זה לא נקרא מכת מדינה למה זה לא נקרא מכת מדינה כי מה כי יש 10% שואל מה ז יש 10% אבל מה אמרנו הכל תלוי ברובה דבאגה אז השך אומר השך מסדר נראה לי בשך זה הכל תלוי ב כמה אחוזים 10% 49 עכש חולק על הקצו אב אומר לקצו יש הבדל בין רוב בתים לרוב אנשים כאשר רוב הבתים נפסלו משימוש או רוב הקרקעות החלם חגב כלפי הבית הזה זה 100% אבל כאשר לא מדובר על רוב בתים אלא על רוב אנשים מי אמר שאתה מהאנשים האלה אולי אתה מהאנשים האלה וממילא לא עליך נגזרה הגזרה אז כמובן שלפי ה הקצות מה הדין במקרה שלנו מה הדין במקרה שלנו לדעת הקצות רוב אנשים ולכן רוב יש כמה אנשים שבחו להשאר בבית אני אמרתי לך לצאת הצבא אמר לך לצאת אתה לא היית חייב לצאת הנה אתה רואה 5% 10 10% ישארו בבית מי בקווה שוכל לצאת הצבא אז מה יש אנשים שבכו לישב בבית מה רוב ד בגה עוד פם רובה דבאגה זה בעיה בבית בשדה זה לא בעיה באדם יש הבדל בין רוב אנשים לרוב בתים נגזר למות פה נגזר משוגעים ישאר אשנו נגזר לות אפשר לחלק אני מספיר אפשר לחלק אפשר לחלק אבל הצבא לא החליט לא אמר בסוף התברר שהמשוואה היה כזה נורא אז כנראה טוב אבל עכשיו אני רוצה להגיע לעיקר כל אחד מבין שהתוצאה הזאת היא תוצאה פשוט זוועתית שהסוכר ימשיך לשלם משכנתא על הבית שהוא השקיע בו מיליון שקל כדי לקבל המזכיר ימשיך לשלם לנת והסוחר יקבל 200 אל שק במדינת ישראל בגלל שהוא סכר בית שהוא לא מוכן לשלם עליו בסחירות הדבר הזה לא ייעלה על הדת מה עושים כאשר נניח שזה הדין מה עושים כאשר לקתה מידת הדין אז קודם כל אפשר להגיד זה לא הדין למה זה לא הדין כי כמו שאמרנו אפשר אפשר להתווכח על הקצאות אפשר להגיד אתה רוצה להפר חוזה פר חוזה אתה לא רוצה להפר חוזה אתה רוצה להשאיר את הדברים שלך ובעוד חמישה חודשים לחזור ובינתיים לא ת שלם זה לא ייעלה על הדעת אפשר לטעון הרבה מאוד טענות אפשר לטעון שכל הדין אני שוב עדיין בדין עוד לא בלקה מידת הדין מה הדין אפשר אפשר לטעון כל הדיון שאנחנו עוסקים בו על על על אשת דוב בגה או לא אשת דוב בגה זה כשהיה הפסד פה שכרת בית הפסדת משהו לא הפסדת השאלה מה הבעיה האם הבעיה היא שלא הפסדת או הבעיה היא שמה שאין כאן בית להזכיר בפשטות אפשר לתותח על זה אבל תסכימו שמוצאים מחבור לבריה מה הבעיה פה האם הבעייה פה שהפסדת שהסוכר הפסיד והסוחר הרוויח בגדול מה נכון או שהבעיה היא לא השאלה היא לא ה אם הפסדת או לא הפסדת אלא אם העמדתי לך סדה ובמכתב זה לא נקרא שעמדתי לך שדה מה החזון איש אמר מה החזון איש לימד אותנו מה הבעיה במכת מדינה אין לי אין לי מה למכור לך אין לי מה למכור אז לא העמדתי לך שדה נכון שאתה הרווחת בגדול אבל אני לא מחתי לך שדה כי אין לי שדה אין לי בית למגורים לתקופה הזאת אז נכור לפי החזון איש באמת אין לעשות מידת הדין היא כזאת שהמשכיר צריך צריך להפסיק תשלום המדינה הוא בעצם בית אז אומר הרב פישלר אומר הרב פישלר זה לא מה אפשר היה מה אפשר היה לטעון אנחנו חייבים לסיים אבל אומר הרב ישל אפשר ליטון הזכות שלך אתה ממשיך לזכור את הבית לענין אתה ממשיך לזכור את הבית לעניין זה שאתה תקבל מהמדינה את כל הגודיז האלה שהמדינה נותנת זה היה נכון עם זה מה אם זה היה חוק אבל בעצם המדינה בדקה דבר אחד איפה היית גר בשמחת תורה ברגע שהיית גר בשמחת תורה בסעד או בקריאת שמונה מה תעשה אחרי זה זה לא משנה בכלל ולכן אתהה יכול להפר את החוזה ולהמשיך לקבל את כל הטוב את כל הטוב ממדינת ישראל לכן מציאותית זה לא נכון אתמה שאני רוצה לטעון תראו למשל ממש במשפט אחד מתי אומרים קודם כל יש כלל גדול בדין כאשר לקתה מידת הדין אז אנחנו הולכים לפשרה הבעיה היא שפה גם פשרה לא הייתה עוזרת למה שהוא יפסיד משהו הבעל הבית אתה מקבל 40 אל שק בחודש והוא לא לקבל את ה 5000 שלו על מה ריבו שלוום אומר אומר הנתיבות תמי הלי לקתה מידת הדין על משהו אחר ואם דרך משל עשו שותפות של שנה לא ניכנס עכשיו מהנושא ואר נזדמן לראובן מלאכה והרוויח מנה בחודש הראשון לשמעון לא נזדמן כלל בחודש ה נזדמן יש שם איזה סיפור ולכן כיוון שלקתה מידת הדין אני חייב להגיד שהדין הוא אחרת משורת הדין לניו דעתי מתי אומרים את זה ואיין לי מספיק זמן כדי להוכיח את זה כאשר אנחנו באים לפרש חוזה כאשר יש לקתה מידת הדין בדברים אובייקטיבים אין מה לעשות לקתה מידת הדין תעשה פשרה אבל כאשר יש לי חוזה בין שני צדדים ואני בא לפרש את החוזה בין שני הצדדים ואני יכול לפרש אותו בשני אופנים אופן אחד שלקתה מידת הדין ואופן שני שהוא מביא תוצאה הגיונית הנטייה שלנו תמיד לפרש את החוזה היא תהיה באופן שאנחנו לא נצטרך לומר שלקתה מדדים כאן יש כאן מזכיר וסוחר מזכיר וסוכר זה לא מזיק ונזק זה חוזה בין שני צדדים חוזה בין שני צדדים אני אפרש אותו תמיד באופן שאני לא אגיע לתוצאה מעובדת ולכן תמיד אפשר לפרש חוזה בין מזכיר לסוחר באופן באופן אחר ולכן אני אף פעם לא גיע לתוצאה כך נראה לניו דעתי אני אף פעם לא אגיע לתוצאה ביחסי מזכיר וסוחר או ביחסי שותפים זה הנושא של הנתיבות פה בסימן קעו שהתוצאה תהיה מעוותת למה כי אני אפרש את החוזה שבין הצדדים באופן כזה שהתוצאה תהיה הגונה וישרה ואז אני לא אצטרך אפילו להגיע לפשרה כי מה פשרה מה אני אעשה חצי חצי שליש ושני שליש מה אני אעשה פשרה איך מפשר בדרך כלל מפשר שליש ושני שליש שורת הדין שהמזכירה אפס אז הוא שליש גם זה נקת מידת הדין לכן אני אפרש את את ההלכה באופן כזה שהיא את החוזה באופן כזה שלא שאני לא אצטרך להגיד עלי מידת הדין אני חייב להגיד שגם אחרי גם אחרי מה שאמרתי לא שקטה דעתי יעצתי עם חברי בית הדין הגדול אמרתי להם בוא נניח ש אני חושב שאני צודק אבל אחרי שאני לא צודק נניח שלא זכותו זכותה של קהילה לתקן תקנה כאשר התקנה הזו היא הגונה והשרה ולכן השתמשנו גם בסמכות כרב כמזכיר להגיד זה הדבר הנכון זה הדבר הדבר הנכון הדבר ההגון הדבר הישר שהמשכיר קבלו את ה את ההשקעה שלהם בחזרה ואם הם מרגישים צורך אז שקצת הם יכולים להוריד עוד להוריד להוריד קצת לסוכר אבל באופן בסיסי הנקודה הבסיסית פה היא די ברורה שלא יכולים להגיע ביחסי סוחר ומסכי ביחסים חוזיים למצב של קתה מידת הדין שש כוח [מוזיקה]