תרומה תשפ"ו - הרב יצחק דעי

שלום וברכה לכל הצופים היקרים. אנחנו עומדים ערב שבת קודש, פרשת תרומה ובעצם אנחנו פותחים כעת את החצי השני של חומש שמות שעוסק במשכן ובכלים. כתוב בפסוק הוראה ועשה כתבניתם אשר אתה מוראה בהר. הקדוש ברוך הוא אומר למשה, אני מראה לך את התבנית של המשכן ושל הכלים בהר וצריך לעשות כדוגמת הכלים האלה שאני מראה לך אותם בהר. ובאמת יש איסור על כל אחד ואחד מישראל לעשות את תבנית המשכן וכליו באופן פרטי. הגמרא אומרת במסכת עבודה זרה, לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אחסדרה תבנית אולם, שולחן תבנית שולחן שהיה בבית המקדש או מנורה תבנית מנורה. יש איסור להימנע מזה. צריך שאדם לא יעשה את הכלים של המשכן או של המקדש כמו בצורה שהיא הייתה בבית המקדש. וכאן מתעוררת שאלה. שואל אותם מרן הרב קוק זכר צדיק לברכה זה נמצא בספר מועדי הראיה שואל הרב קוק הרי אנחנו מצווים לעשות זכר למקדש כתוב בגמרא מסכת ראש השנה בדף ל על הפסוק ציון היא דורש אין לה מכלל דביה דרישה ואנחנו צריכים לדרוש את ציון ולעשות זכר לחורבן זכר למקדש אז מה עושים איך עושים זכר למקדש משאירים המעלמה בקיר הבית או אישה לא עונדת את כל תכשיטיה אלא בבת אחת, אלא כל פעם משאירה תכשיט אחר, אפר מקלה בראש חתנים, שבירת בחופה. אבל מה יהיה יותר זכר למקדש מאשר שכל אחד ואחד יפנה מקום בביתו ויניח שמה צורה אחת של כלי המקדש, את המנורה, את השולחן, מזבח או עוד אחד מכלי המקדש. זה ייתן זכר למקדש בצורה מאוד מאוד חזקה ומיננטית. כל אדם שנכנס לבית ויוצא הוא רואה את המנורה בבית. יש לזה זכר למקדש מאוד מאוד מאוד מאוד חזק. אז מה התשובה לכך? עונה הרב שהתשובה לכך הוא עונה בשאלה. הוא עונה מה דעתכם שאנחנו נתיר לבני אדם לומר את שם השם? שיהיה שם שמיים שגור בפי הבריות וככה יזכרו את הקדוש ברוך הוא תמיד? ודאי שזה אסור את השם אלוהיך תירה לומדים מהפסוק הזה שיש איסור שם אמירת שם שמיים לבטלה אותו דבר גם כאן יש האדם צריך לבנות לעצמו יראה יראה מהמקדש יראה מהקדוש ברוך הוא כשאני אבנה כל מיני כלים של המקדש ואני אשים אותם אצלי בבית אז הדבר יהיה זה יהפוך להיות דבר שבשגרה הדבר ייצור אמנם קרבה גדולה אבל זה אנחנו נפסיד את היראה אנחנו צריכים לבנות בקרבנו מורה מקדש להבין שהמקום הזה זה מקום גדול וקדוש כמובן שצריכה להיות דרישת ציון כמובן שאנחנו צריכים כל הזמן לזכור את בית המקדש אבל בצורה מוחשית זה מבטל את היראה ומדייק הרב קוק ואומר אם נתבונן בהלכות בית הבחירה לרמבם אנחנו נראה שבמקבץ ההלכות שבו הוא מדבר על מורה מקדש דברים שקשורים במורה מקדש. אסור לאדם לעלות להר הבית כאשר הוא נמצא עם עם כסף או עם מנעלים שלו, אלא צריך להיות באימה ובעירה. באותם מקבץ הלכות הוא גם כותב שאסור לעשות את כלי המקדש, אסור לעשות צורת מנורה וצורת שולחן כי זה שייך לאותו אירוע, זה שייך לאותו עניין. אז בעצם אנחנו לימדים כאן את העניין שיחד עם אהבה גדולה והרצון להתקרב עלינו לשמור על יראה ממקום המקדש וזה עצמו יבנה בנו את הרצון להתקרב על פי הדרך הנכונה על פי ההלכה יהי רצון שנזכה לראות בבניין בית המקדש במרה ימינו אמן