תפילת לוחמים - היבטים הלכתיים ורוחניים | הרב אהרן פרידמן, ראש ישיבת כרם ביבנה | כנס אסופות ה-4

[מוזיקה] ברוכים הבאים לכנס של הסופות מתרחש כבר פעם רביעית ברוך השם רבנן תלמידי הון מתכנסים אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה לא פשוטה לעם ישראל באמצע מלחמה והדבר הזה נותן את אותותיו גם בלימוד ובנושאים של הלימוד והיום רצינו לדבר על הנושא של תפילת הלוחמים תפילה בשעת מלחמה והרבה דברים קורים בעקבות העובדה שעם ישראל חוזר לארץ ישראל חי חיים לאומיים הרבה הלכות שלא נהגו במהלך דורות ואפשר להגיד שכמעט ואיין לנו מסורת אין לנו מסורת איך איך נוהגים בשעת מלחמה מה עושים בשעת מלחמה מבחינת תפילות יש הלכות ברמבם יש הלכות שכתובות ב אבל איך כשאתה בא ליישם את זה בחיים בפועל צריכים ללמוד מחדש דברים שאיין לנו הדרכות אין לנו סימן בשולחן ערוך איך איך בדיוק ומה מתפללים נתחיל בעצם החובה והמצווה ממעות של המצווה הזאת בדברי הרמבן הידועים והמפורסמים אבל לרוב פרסומם לא תמיד שמים לב לכמה וכמה נקודות מחודשות מאוד שכתובות בדברי הרמבן הילו הרמבן מתייחס לדברי הרמבם בספר המצוות שמדבר על מצוות התפילה הרמבם לומד את מצוות התפילה ממה שכתוב ועבדתם את השם אלוקיכם ואותו תעבודו או ו לעובדו בכל לבבכם ו כל נפשכם והרמבן כותב אלא ודאי כל עניין התפילה אינו חובה כלל אבל הוא ממידות חסד הבורא יתברך עלינו ששומע ועונה בכל קורנו אליו ועיקר הכתוב ו לעובדו בכל לבבכם מה שכתוב ו לעובדו בכל לבבכם מצוות עשה שתהייה כל עבודתנו לאל יתברך בכל לבבנו כלומר בכוונה רצוייה שלמה לשמו בן ארורה אומר לעובדו זה לא הכוונה תפילה אלא כל העבודה השם כל המצוות כל מה שאנחנו עושים יעשה יעשה לשם שמיים ומה שדרשו בספרי ו לעובדו זה התלמוד דבר אחר זו תפילה אסמכתה היא האמת שכל אחד ששם לב יש לגבי לעובדו זא תפילה עוד אפשר להבין יש לנו איזהה עבודה שבלב זה תפילה התפילה במקום קורבנות הקורבנות נקראים עבודה אבל איך הגיע הספרי למסקנה נה ש תלמוד לימוד תורה זה נקרא עבודה נשתדל לענות על זה בסוף אומר הרמבן זה הסמכתה אבל אפשרות שנייה או לומר שמכל העבודה הוא אומר אולי זה דאורייתא וכאן נקודה שלא כולם שמים לב שנלמד תורה ונתפלל אליו בעת הצרות יש מצווה מיוחדת לעובדו בכל לבבכם גם ללמוד תורה בשעת הצרות לא רק להתפלל בשעת הצרות אלא לימוד תורה בשעת הצרות יש בו מצווה מיוחדת ותהייה איננו וליבנו אליו לבדו כעני עבדים מליד אדוניהם וזה כעניין שכתוב וכי תבוא מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם וארי אותם בחצוצרות וזכרתם לפני השם אלוקיכם והיא מצווה על כל צרה וצרה וכאן שאלה גדולה הרי אם הרמבן וכך מפורסם בשם הרמבן למרות שהרמת בזה ש המצוות התפילה דאורייתא זה בשעת צרה הרי לכאורה מהפסוק הזה של החצוצרות לא ניתן בכלל ללמוד על מצות תפילה אפשר ללמוד על תקיעה בחצוצרות אי אפשר ללמוד על תפילה הנה נראה את הפסוק בספר במדבר פרשת בעלותך וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרותם בחצות צרות ואני מוסיף ועל ידי זה נזכרתם לפני השם אלוקיכם ונו שעתם אויבכם אז איפה נמצאת כאן התפילה לא רק התפילה אנחנו מחפשים אלא עוד לימוד שמופיע בספרי שגם הוא לא כל כך מובן רבי עקיבא אומר אין לי אלא מלחמה שידפון וירקון מן עין תלמוד לומר על הצר הצורר אתכם על כל צרה וצרה שלא תבוא על הציבור מי שלומד רק את הספרי חושב שכתוב לא היה צריך להיות כתוב אצר או רק את הצורר היה אפשר לכתוב אצר אתכם או הצורר אתכם כפילות הזאת זה נראה איזה יתור איזה משהו מיותר ואז אם יש משהו מיותר אז ככה אנשים רגילים שהם חושבים שהלימודים של חזל אם יש איזה מילה מיותרת אז אין מה לעשות עם זה אפשר כבר לבנות עליה טילי טילים של של בניינים שלא כתובים והדברים האלה הם ודאי לא נכונים ואף על פי שהספרה לא מסביר את המקור שלו כמו הרבה פעמים שמדר שי הלכה היה להם דברים כל כך פשוטים אבל הרמבן בהמשך מה שלא קראתי מפרש ולא את הרמבן אנחנו צריכים אלא את שלמה המלך הוא זה שפירש לנו את המצווה הזאת הוא פירש פסוק דרש אותו הייתי אומר הדרשה של שלמה היא נמצאת בספר מלכים שלמה המלך בתפילה שהוא עומד אחרי חנוכת המקדש אומר רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שידפון ירקון אתם רואים את רבי עקיבא אומר אין לי אלא מלחמה שידפון וירקון מניים מאיפה הוא לקח שידפון זה ודאי מילים של הכוחות מהפסוקים בשלמה הרבה חסיל כי יהיה כי יצר לו אויבו בארץ שעריו זה כת בארצכם על הצר הצ בארצכם הצר הצורר אתכם כל נגע כל מחלה כל תפילה כל תחינה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל אשר ידון איש נגע לבבו ופרס כפיו אל הבית הזה ואתה תשמע שמיים מכון שבטך וסלחת ועשית ונתת ככל דרכו אשר תדע את לבבו וכולי אז הנה יש לנו פסוקים מפורשים שיצר לא אויבו זה לא רק יצר לאבו אלא זה יחד עם שידפון וירקון כל צרה זה לא מילל שכתוב את המילה צר או הצורר אלא בגלל שאיין שום סברה לחלק בין צרה של מלחמה לצרה אחרת בכל מקרה צריך להיזכר לפני הקדוש ברוך הוא ועוד למדנו מכאן תפילה ופר כפיו אל הבית הזה ולכאורה דבר פשוט גם זה אף על פי שבתורה רק כתוב יותם בחצוצרות שלמה פירש את התורה או קיבל אבל זה דבר פשוט שחצו רות כשלעצמם זה לא סגולה שאתה תוקע בחצוצרות וזה זה יש סגולה שהקדוש ברוך הוא שומע את החצוצרות אלא החצוצרות כמו השופר באים באות לעורר את ליבו של האדם לזעוק לפני הקדוש ברוך הוא נמצא שיש מצוות עשה להתפלל וחצוצרות זה יותר נכון שהמצווה התורה מצוה לחצוצרות אבל החצוצרות זה יותר המכשיר מצווה מאשר מאשר המצווה עצמה אז א כך לכאורה אפשר ללמוד על החיוב להתפלל בשעת צרה אולי יותר בשעת מלחמה שהתורה היא הצרה הגדולה שעליה התורה דיברה בפירוש ואז אז יש מקום להתפלל בשעת ה בשעת בשעת המלחמה אפשר להוסיף שככל הנראה על פי הדברים האלה יש גם הלכה של תפילה בראש השנה תפילה בראש השנה מסתבר שהיא תפילה דאורייתא גם לפי הרמבן ראש השנה צריך להתפלל מדאורייתא אם התורה ציוותה עלינו להריע בראש השנה זה לעורר את הלבבות לפנות ולהתפלל אל הקדוש ברוך הוא אז יש מצווה תפילה גם בראש השנה מדאורייתא וכך לכאורה עולה מהגמרא שהגמרא דורשת מנין שומרים מלכויות זכרונות ושופרות ואין את זה פה לפניכם הגמרא במסכת ראש השנה לומדת אזה מה שכתוב זכרון ותרועה ואני השם ואף על פי שהגמרא בדף לד בראש השנה אומרת שאם בן אדם יש לו שתי עיירות באחת תוקעין ובאחת מברכין לאיפה ילך אז אומרת ילך לאותה שתוקעים אומרת הגמרא פשיטא ה דאורייתא ה דרבנן התקיעה דאורייתא והברכות ותם דרבנן מתרצת הגמרא לא צריך אודאי והספק גם אם יש לך ספק מקום שספק אם יתקעו ספק לא יתקעו במקום שוודאי יברכו תלך למקום של ספק ידכאו ומזה למדו שמלכות זרות שופרות זה דרבנן אף על פי שזה דרבנן אבל ודאי שהתפילה עצמה והזעקה אל השם בראש השנה היא היא דאורייתא לכל השיטות ויש איזה אפילו עוד צמך בהלכה שמשהו לא כל כך מוכר שבראש שנה זה נקרא שעת צרה יש הלכה בהלכות נדרים בהלכות נדרים א אסור לנדור טוב אשר לא תדור מי שהתדר ולא תשלם מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה וכך רוב התנאים והמורים לא אהבו את הנדרים מי שלמד מסכת נדרים יודע אבל יש נדר אחד ש הפוסקים אומרים זה כן נדר טוב זה נדר בשעת צרה נדרשת צרה אנחנו לומדים מיעקב אבינו וידר יעקב נדר לאמור אם יהיה אלוהים די וכולי נדר בשעת צרה מותר ר אומר הרטבה ונימוקי יוסף במסכת נדרים אני קורא את לשון הנימוקי יוסף אין לפניכם בשעת צרה מותר לנדור מה שדעתו ליתן ומה שנהגו לדור צדקות ושמן למאור בראש השנה ויום הכיפורים יש לפרש דעל ידי שהוא יום הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו כשעת צרה דמי כדי שיעלה זכרוננו לפניו לטובה אז אומר את זה אני מוקה יוסף אומר את זה כביכול מדעת עצמו מסברה אבל האמת שזה לא סברה אלא זה כמעט מקרא מפורש אם תוקעים בשופר סימן שזה שעת צרה כמו שתוקעים בחצות צרות בשעת צרה וכמו שתפילה דאורייתא בשעת צרה ככה תפילת דאורייתא בראש השנה וכך זה גם יש דין הלכה של אפשר לנדור אפשר לנדור נדרים עד כאן חובת התפילה האם חובת התפילה הזו היא ללוחמים או לכל הציבור לכל אחד ואחד מישראל אז בפשטות הייתי אומר שוודאי שכלל אחד מישראל נמצא בצרה זה הלוחמים נמצאים בחזית אבל המה שייקרה בחזית משפיע על התוצאות של העורף אז אולי התפילה היא שייכת לכולם ומסתבר שנכון אבל ודאי שישנה הלכה מיוחדת של תפילה גם לחיילים עצמם ללוחמים עצמם אנחנו רואים את זה מפסוק מפורש בספר במדבר במלחמה של מדיין כתוב וישלח אותם משה אלף למתה לצבא אותם ואת פנחס עזר הכהן לצבא אוכלי הקודש וחצוצרות התרועעה בידו כלומר החצוצרות היו שתי חצוצרות לא עשו הרבה חצוצרות היו רק שתי חצוצרות איפה החצוצרות יהיו איפה יתקעו בחצוצרות במחנה פנחס עם הלוחמים שמה היו חצוצרות חצוצרות התרועה לשים לב שיש גם מקור למה שאמרנו לעובדו זה תלמוד כי כשהולכים למלחמה לוקחים שני דברים לוקחים כלי קודש ולוקחים חצות צרות תרועה מה זה כלי הקודש זה הארון כך אומר רשי יש במקום הארון והציץ אז למה לוקחים את הארון ואת החצוצרות אארון מבטא את לימוד התורה והחצוצרות את התפילה אז יש לנו תורה ותפילה במחנה ואולי אפשר לפרש דרך חדשה אני אומר את זה ממש בראשי פרקים בגלל בגלל הזמן הקצר גמרא מאוד מאוד תמוהה שמופיע גם מסכת עירובים בדף סג וגם גמרא מסכת מגילה יש את זה לפניכם כתוב ואי ביות יהושע ביריחו וישא עיני ויר והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו ואז יהושע ניגש אליו ואומר לו הלנו אתהם צרנו ויאמר לא כי אני שר צבא השם אתה בתי אומרת הגמרא מה הדו סיח הגמרא מסבירה את הדו סיח הזה בין יהושע לבין לבין שר צבא השם אמר לו אמש ביטלתם תמיד של בן הרביים ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה שני דברים ביטלתם אומר לו יהושע על איזה מהם באת אמר לו אתה באתי עכשיו הגעתי מיד וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק ואמר רבי יוחנן מלמד שהלך בעומ של הלכה יש בגמרא מסכת מגילה לא הבתי פה כתוב וילן יהושע בלה אלו בתוך העמק מלמד שלן בעומקה של הלכה אז יש לנו שני פסוקים יהושע שם במלחמת הא הוא שולח את העורבים ב' היה שם שני שתי פסוקים בפעם הראשונה הוא שולח את העורב וכתוב ווילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם לא בתוך העמק וילה כתוב וישלם ישע ולו אל המערב וישבו בין בתל ובין העי מים להי וילן יהושע בלילה הוא בתוך העם אחרי זה כתוב למחרת הוא שולח את המחנה ויקח 5000 איש ויישם אותם עורב בין בתל ובין העי מים לעי וישימו העם את כל המחנה אשר מצפון ל ואת עקבו מים לעיר וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק אז על איזה פסוק מאיזה פסוק לומדים יש כאלה לומדים את זה מילן בעם יש קורים בעמק ושיש וילן יש בגמרא אפילו שילוב של שני הפסוקים ביחד דבר לא מובן אולי אפשר להסביר וילן יהושע בלילה הוא בתוך העם זה התורה יהושע באותו הלילה של שהוא פגש את זה היה בעי כנראה חזל הבינו שהוא פגש צר צב השם אז באותו הזמן הו לן בתוך העם איפה שכל העם נמצא איפה שכל העם נמצא מה עושה יהושע למה הוא צריך לישון יחד עם כולם הוא הלך לישון אבל לפני שהוא הלך לישון הוא לימד אותם תורה אולי כן מה שאנחנו מוצאים בהלכות פסח שצריך לעסוק בספור יציאת מצרים עד שתחת שינה זה וילן בתוך העם מה זה ויילך יהושע בלילה הוא בתוך העמק מה קשור העמק ל התשובה המחנה היה מצפון לעיר אבל העורב היה היה ממערב לעי בין בית אל ובין העי מה יש בין בתל ובין האי בספר בראשית אנחנו מוצאים שאברהם אבינו בונה מזבח אל מקום המזבח אשר בנה שם בראשונה ויקרא בשם השם אומר רשי המזבח שבן בת אל ובן העי מה עשה שם אברהם אבינו התפלל על בניו במלחמה שינצחו אני אומר אולי השערה ויילך יהושע בתוך העמק יהושע רצה להסתתר מאנשי הי הוא הלך לשם הוא הלך בתוך העמק אל המערב הגיע למזבח שבנה אברהם אולי הקריב שמה את תמיד אולי התפלל שם שני הדברים שבוטלו תוקנו בוטל תמיד של בן הארים זו התפילה בוטל תלמוד תורה זה תורה שני הדברים הללו חיייבים להיות במחנה כדי להצליח אז זה הרעיון של תורה ותפילה תורה ותפילה דווקא דווקא במחנה עד כאן חובת התפילה עכשיו נראה מה היא התפילה איזו תפילה ראוי ש לו החיילים או שראוי ש שתפעל גם אנחנו אז בוא נלמד את הדברים מתוך דברי התורה בפרשת משוח מלחמה בפרשת שופטים ספר דברים ויה כי רובכם אל המלחמה וניגש הכהן ודיבר אל העם ואמר עליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויבכם אל ירח לבבכם אל תראו ואל תחפזו ואל תרצו מפניהם כי אדוני אלוהיכם ההולך עמכם לכם לכם אויבכם להושיע אתכם והביטוי שמע ישראל שכתוב בהתחלה צלצל לחזל בגמרא במסכת סוטה איזשהו צלצול שכל יהודי שאומרים לו את המילה שמע ישראל הוא לא חושב ש אומרים לו בוא תקשיב אלא ישר הוא אומר א שמע ישראל אומרת המשנה אומרת הגמרא ואמר עליהם שמע ישראל מה ישנה שמע ישראל אמר רבי יוחנן בש רבי שמעון בר יוחאי אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמה שחרית וערבית אתם נמסרים בידם מה קשור עכשיו שמע ישראל זה רק המילים האלה שצלצל שתי המילים ש צלצלו שמע ישראל יכול להיות או אפילו אני חושב כמעט מוכח מ מגמרא בהמשך שם במסכת סוטה שלפני שמשו המלחמה היה מדבר עם העם ומחזק את ליבם היו מקבלים עול מלכות שמיים יש ערך מיוחד לקבלת אול מלכות שמיים במחנה כי זה אותו רבי יוחנן תראו מה אומר במקור הבא אומר בגמרא ויגש הפלישתי השכם והערב במלחמת גולית מלחמת הפלישתים בעמק העלה כתוב ויגש הפלישתי אשכם וערב אמר רבי יוחנן כדי לבטלן מקריאת שמע שחרית וערבית מה הכוונה כדי לבטלם מקריאת שמע שחית וית מה הוא גולית הוא רצה ש לא יגידו לא יקראו קריאת שמע אפשר לשים טמי אוזניים ולהגיד קריאת שמע למרות שהוא ניגש הוא נמצא בקצה ההוא של ההר וצועק מה שצועק אנחנו יכולים לצעוק יותר חזק ממנו נצעק שמע ישראל כולם בכול גדול ויפטר את הבעיה מה המשמעות שהפלתי ניגש מבטל אותם מקריאת שמע אני לא חושב שהוא ביטל אותם מלהגיד את המילים שמע ישראל אלא אם הפלישתי בא ועומד ומחר ומגדף ובליבם של ישראל יש פחד ואמה וחשש מהאויבים במקום ביטחון מלא בקדוש ברוך הוא גם אם יגידו אל פעמים שמע ישראל זה נקרא שהוא ביטל אותם מקבלת עול מלכות שמיים כי הם מפחדים מבשר ודם איך אומרת המשנה אומר להם הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום פלישתים באו בנצחונו של גוליית אם אדם ם בני אדם אם עם ישראל מפחדים מבני אדם אין קבלת ל מלכות שמיים וזה מה שרצה גוליית למנוע מהמהם למנוע מהמהם לקבל מחות שמיים בשלמות ולכן היה כל מי שנמצא פה ועדי נחשף מי ש היו מי שהיו בשטחי הכינוס בעצמם או לחמו ודאי ראו את זה גדודים שלמים בשטחי כינוס לפני כניסה לקרב עושים קבלת ול מלכות שמיים שמע ישראל השם הוא האלוקים השם מלך וישראל אף על פי שאינם נביאים בני נביאים לא כתוב ברבנות הצבאית יש תפילה לפני היציאה לקרב לא כתוב שצריכים להגיד שמע ישראל לא כתוב אבל זה ממש הקיום של שמע ישראל וגם יהודים וגם חיילים שאולי לא לא תמיד מקיימים הכל אבל הם מקבלים עול מלכות שמיים שמע ישראל אי אתם נמסרים בידם תראו את המאירי אומר המאירי אמר המאירי כל מלחמה ש מלכי ישראל או מנהיגיהם נלחמים עם אויביהם הן מלחמת מצווה כגון מלחמת שבעת הממים ומלחמת עמלק ומלחמה עם כל צר הבא עליהם להשחית נחלתם אז כהן משיח מלחמה צריך לדבר כהן משיח מלחמה צריך שיחזק את העם בדבריו על הדרך שביארנו כדי לזרזר בתשובה מעבירות שבידם ושלא יתייאשו מן התשובה הוא דורש להם שיחזרו בתשובה ושתתה כל תשובתם אפילו הפליגו במרי שאין הפרגוד ננעל בפני התשובה ושהמצב שבהם ייעזרו ל כך ויגנו עליהם שלא למסר ביד האויבים והוא שאמרו שמע ישראל אתם קרבים היום רמז רמז בו אף על פי שלא ייתם אלא קריאת שמע שחרית וערבית הי אתם נמסרים בידם זה השמע ישראל האמת שהמילה שמע ישראל הביטוי שמע ישראל מופיע בתורה מופיע חמש פעמים יש שמע ישראל פעם הראשונה פרשת ואתחנן אין את זה לפניכם הדף קצר הדף מלהכניס את הכל אבל תורה שבכתב אני אקרא מבפנים ויקרא משה ל כל ישראל ויאמר עליהם שמע ישראל את החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי דובר באוזניכם היום ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם זו פעם ראשונה לפני עשרת הדיברות שבפרשת ואתחנן שמע ישראל אחרי זה יש את שמע ישראל שאנחנו מכירים השם אלוקינו השם אחד ואהבת את השם אלוקיך יש לנו פרשת עקב שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן לבוא לרשת וכולי וידעת כי השם אלוקיך הוא עובר לפניך אש אוכלה הנה שמע ישראל ניצחון במלחמה עוד שמע ישראל זה שמע ישראל של ה של ה של המשוח מלחמה ושמע ישראל אחרון הוא קשור ללימוד תורה הסקת וידבר משה וקונים לבים אלכו ישראל אמור הסקת ושמע ישראל היום הזה נעת לעם להשם אלוקיך שמע ישראל מזכיר לאנשים שני דברים מזכיר לנו ניצחון במלחמה קבלת ו מלכות שמיים השם אלוקינו השם אחד ומזכיר לנו תורה לימוד תורה שמע ישראל להקשיב ולשמוע וללמוד את תורתו של הקדוש ברוך הוא אלה שני הדברים שיש בשמע ישראל וזה מה שאומר להם משוח מלחמה שמע ישראל ומקבלים מקבלים עול מלכות שמיים עד כאן העובדה שצריכים לקבל שצריכים לקבל מלכות שמיים על ידי משוח מלחמה ויש מקום לדבר האם האם בימינו שאיין לנו משוח מלחמה כי אין לנו בגדים ואין שמן משחה ואין האם גם יש את ההלכה הזאת שיעמוד אדם הרב הצבאי או אם אין רב צבאי המגד או אפילו אחד החיילים שנסעו ליבו שהוא איש של צורה ויעמוד לפני העם ויגיד להם שמע ישראל ויגיד יחד איתם קבלות ל מלכות שמיים ויעורר אותם לתשובה או שלא כיוון שחסר את התנאי אי אפשר לעשות התשובה לא רק ש לא רק שצריך שמותר אלא מסתבר ש שזה כמעט אפשר להגיד שזה חיוב לקיים את זה ויש בזה סוג של קיום של משוח מלחמה וזה לא המקרה היחיד יש לנו מקרה מאוד מיוחד ש בדיוק אותו דבר אי אפשר לקיים את המצווה כצורת צריך לקיים את הרעיון של המצווה אי אפשר להגיד כיוון ש לא יכול לקיים את המצווה כצורת אז אני מוותר עלה מוותר עליה וזהו לא תהיה לנו את המצווה יש את הרעיון של המצווה יש את כל מה שהמצווה אמורה לפעול באדם גם על זה תוותר מה הדוגמה יש נעשה את זה בקיצור גמרא בראש השנה אמר רבי יצחק חייב אדם להקביל פני רבו ברגל שנאמה מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת מכלל ד בחודש ושבת היא בא אלי למזל סמן ש צריכה ללכת בחודש ושבת שואלים שואלים כולם כתוב אם אם כך אז למה כתוב חייב אדם להגביל פני רבו ברגל היה צריך להיות אדם חייב להגביל פני רבו בראש חודש ובשבת איך לומדים מה שכתוב לאח שבת על רגל אומר הפני יהושע שואל את זה ולכאורה יש תמו כמה יקרא יליף רבי יצחק אב חייב אדם להגביל פני רבו בראש חודש גבנה קשה על הרמבם שפסק רבי יצחק דווקא ברגל לכאורה גם רגל וגם וגם יש הסבר נפלא לגמרא הזאת אמרו את זה שלושה חכמים משלושה מקומות אחרים רבי נתן איבשיץ ביערות דבש בדרושים בחלק א' סימן יב בשוט זכרון יוסף רבי יוסף שטיינהרט בסימן י אבל הבאתי את זה מהמלים המלבים גם היה פוסק כולם מכירים את המלבים כמפרש מקרא המלבים גה פוסק יש לו גם ספר ארצות החיים על אור החיים כמה וכמה הלכות המשנה בורה לא זז מלהביא אותו אומר המלבין כך מדוע את הולכת עליו היום לאח לא חודש ולא שבת כי היה מנהגם לכת איש האלוהים בחודש ושבת שכמו שציווה השם על העלייה ברגל ללמוד שם דרכי השם מפי הכהנים ולהמשיך עליו שפע דושה מהשכן בבית הנבחר ויה מן הראוי שיעלו גם בחודש ושבת כמו שיהיה לעתיד לבוא כמו שכתוב ויה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר וגומר להשתחוות רק שבזמן הזה הוא דבר שי אפשר היו הולכים בחודש שבת אצל נביא שעליו השם שוכן דוגמת שישכון במקדש מ לו דרכי השם ויקבלו שפע קדושה וברכה ובמועד היו עולים לרגל למקדש הגדול ועל כן תפס חודש ושבת לבד וחזר הוציאו מזה שחייב אדם זה לא מצווה דרבון זה קיום של הדורית בצורה של הרעיון של המצווה מכאן למדו חכמים שמה שחייב אדם לקבל פני רבו ברגל כי בזמן הזה שאיין מקדש יהיה קבלת פני רבו במקום עלייה לרגל וגם שבחות השבת אין חיוב כיוון שאין חיוב עלייה לרגל במועד יש חיוב כיוון שהתחייב לעלות ברגל מפסוק הזה למדנו שקבל פני הרב מקבל פני שכינה המקדש הרי שלנו לפנינו יסוד עצום לכל התורה איפה שאי אפשר לקיים את המצווה כצורת בשלמותה צריך מה שאפשר לקיים ממנה צריך אם אד אם אפשר לעלות לרגל ולהראות פני השכינה אז אדם ילך לרבו ומורה רבך כמורה שכינה ויקבל ממנו תורה גם עלייה לרגל במקדש בזמן שהמקדש היה קיים זה לא היה רק לעלות להתפלל אלא מה עוד היו עושים ברגל ברגלים בירושלים משהו כמו כנס הסופות היו ו שמה אוהלים ובתי מדרשות וחכמי ירושלים היו דורשים לרבים וזה מה שאנשים היו עושים בכל עמד לא ניתנו מועדות לישראל אלא כדי שיעסקו בהם בתורה ואיין מקום ללמוד תורה יותר מכי מציון תצא תורה ו דבר השם ירושלים אז לא זכינו שיש מקדש אבל יש תלמידי חכמים ויש תורה בישראל אז ודאי שיש מקום וכמעט חיוב לומר לקבל עול מלכות שמיים בכניסה בכניסה לקרב אבל אולי אפשר להוסיף עוד דבר נוסף שלא ראיתי שמי מי שכותב את זה אבל אני חושב שזה קיום מיוחד שיש דווקא לחיילים דווקא ללוחמים קיום של מצווה חוץ מצוות מלחמה מצוות קריאת שמע ייחודית ייחודית ללוחמים רק רק חיילים זוכים לקיים את ה את המצווה הזאת ומה היא בואו נראה יש גמרא מסכת ברכות דף יב אמר רבי אבאו בן זרתה אמר רבי יהודה בר זבידה ביקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע ומפני מה לא קבעו משום טורח ציבור רצו בקריאת שמע להוסיף לנו לא רק שלוש פרשיות אלא להוסיף עוד פרשה את כל פרשת בלק להכניס בתוך קריאת שמע זה היה קצת מעריך מעריך את התפילה ואלה שאוהבים לסיים את התפילה בזמן היו צריכים קצת א אומרת הגמרא מה טעמה למה רצו להוסיף אי למה משום דכתיב באל מוציאה ממצרים בגלל שמוזכר שם יציאת מצרים למה פרשת ריבית ופרשת משקלות דכתיב במציאת מצרים אלא אמר רבי יוסי בר אבין משום דכתיב בה ה יקרא קרא שכו כארי וכלבי מי קמנו זה פסוק מאוד יפה פסוק נפלא חבל לו להגיד אותו אז בוא נגיד אותו נראה שזה ככה זה ככה נראה למי שקורא את הגמרא בפשט זה לא יכול להיות חסר פסוקים יפים חסר פסוקים נחמדים חסר פסוקים נפלאים שאפשר להוסיף אותם אמנם רשי אומר קרא שכו דדמ מיל בשכבך ובקומך שהקדוש ברוך הוא שמרנו בשובנו ובקומי ט בשביל זה אנחנו אומרים השכיבנו בגלל זה להגיד המרשה מביא שבמדרש תחומה לא את הפסוק הזה הביאו אין עם כלביא יקו את הפסוק של סליחה לא את הפסוק של א אה של קר שכב כרי וך לבי אלא פסוק אחר אומר המרשה לא ישכב עד אין עם כלבי יקום בוא נראה מדלג על פני יהושע ותראו את הפסוקים בפרשת בלק אל מוציאה ממצרים כתופרת לא נחש ביעקב לו כסם בישראל כעת יאמר ליעקב א לישראל מה פעל אל הן עם כלבי יקום וכרי התנסה לא ישכב יוכל תרף ודם חילים משתה אל מוציאו מצרים תועפות ריאם לו יאכל גויים צרה עצמו תהם מגרם וחצו ימחץ כר שחו כערי וכלבי מיקמנו וכולי זה שני שתי ממרות של בלעם שמתחילות אותו דבר אל מוציאה מצרים יש רק הבדל בהמשך איזה מהמהם איזה מהם להגיד איזה מהמהם עדיף להגיד אז יש מחלוקת בין הגמרא לבין התנחומים להגיד את זה אז א אולי אולי אפשר להסביר דבר חידוש קצת יש שתי משמעויות לפסוק שנאמר והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצבך היום על לבבך וכולי וכולי ברת בם בשבתך תך ובלכתך ודרך ובשכבך ובקומך יש משמעות פשוטה של כל אדם מישראל כל אדם מישראל צריך ללמוד תורה בשבתו בביתו וצריך ללמוד תורה ולכתוב הדרך והוא צריך לקבל ול מלכות שמיים בשכבו וקומו זה בהיבט הפרטי אבל רבי יוסי ברבין לימד אותנו שיש עוד קריאה לפסוק הזה לפסוקים האלה שמע ישראל זה ציווי לאומי אולי אפילו הייתי אומר שמלכתחילה זה יותר ציווי לאומי ציבורי כללי מאשר ציווי מאשר ציווי פרטי ויש שמע ישראל אתם מקרבים למלחמה למדנו מזה שצריך לקבל ל מלכות שמיים מהגו שעושה השקם והערב אנחנו רואים שההוא בא לבטל אותם כי זה הזכות של הניצחון במלחמה ארבעה זמנים שפתך בביתך לכתך בדרך שוכ בך ובקומך תסתכלו נתחיל עם שבטך בביתך מה זה בשבטך בביתך לאומי ציבורי ויצה מציע פסוקים בדברי הימים צמצום מלך יהודה וישלח אל יעש בן יחד בן יהו מלך ישראל אמור לך נתראה פנים לכ נתראה פנים זה לא נעשה מפגש דיפלומטי פסגה אלא בואו ונילחם ויישלח יואש מלך ישראל אל המצא הומלך יהודה לאמור הכוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמור תנה את ביתך לבני לאישה ותעבור חיית השדה אשר בלבנון ותרמו את הכוח מה אתה בלשון מודרנית ורים לו מי אתה שאתה מעלה בדעתך אמרת הנה הכית את אדום ונסך ליבך להכביד אתה מה אומר לו שבה בביתך למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך שבטך בבתך זה בזמן אני לא אוהב להשתמש במונחים במונחים לועזיים אבל ככה זה קוראים לזה זה השישי באוקטובר חמ באוקטובר אלול שנים אנחנו יושבים בבית למה להתגרות במלחמה למה לחפש צרות א יש מצב כזה שעם ישראל הוא בבטו בביתו קצת אולי אפילו חושש ממלחמה ולא יוצא אלי בשבטך בביתך אתה חייב להתחזק ולקבל מלכות שמיים אולי תגידו נו בלכתך בדרך בואו תראו בלכתך בדרך שני פסוקים שנאמרו על מלחמה אחד במלחמת עמלק ויאמר שמואל אלו א כתון אתה בניך הראש שבתי ישראל אתה ואם שכך השם למלך על ישראל וישלך השם בדרך ויאמר לך וחמת את החתים את העמלק הקדוש ברוך הוא שולח אותך בדרך ללכת למלחמה זה נקרא ללכת בדרך אבל לא רק מזה אלא מהתפילה של שלמה שהזכרנו אותה קודם מה כתוב בהמשך בואו תראו כי יצא עמך למלחמה על אויבו בדרך אשר תשלם והתפללו אל השם דרך העיר אשר בחרת ב הבית שבניתי לשמך אז הנה מקום שני כשיוצאים למלחמה איך קורא לזה שלמה כי יצא אמך למלחמה בדרך אשר תש לכם בלכתך בדרך אולי הייתי אומר לכתך בדרך זה כשהחיילים נוסעים מהבית אל שטחי הכינוס אולי כל המלחמה זה לכתך בדרך ועכשיו בשכבך ובקומך מה זה בשכבך ובקומך בשכבך קרא שכב כערי וכלבי מי יקימנו כשם ישראל נמצא במצב שאנחנו מרתיעים את האוייבים מי זה מי קמנו מי תגרא באריה שמעתי כל מיני אנשים אומרים שיש לנו חיילים שהם אריות לא יודע אם מי שאמר התכוון לפסוקים האלה אבל זה זה זה זה פסוקים מפרשים תורה קרא שכו כערי וכלבי מי יכול זה ואם יהיה מישהו שיפגע ויתחיל יש בקומי אין עם כלבי יקום וכארי יתנסה לא ישכב עד יאכל טרב ודם חללים משתה עד שמסיימים ומנצחים לא מפסיקים זה שמע ירש קן השם אחד אולי תוספת משמעות לחיילים שזועקים שמע ישראל שש קן השם אחד בקמח ביקשו חכמים לקבוע פרשת בלג בקריאת שמע למה כדי שכל יהודי שקרע קריאת שמע יבין שהמשמעות העמוקה של קריאת שמע היא הכנה למלחמה או ביטחון ו קרה בזה שאנחנו כאריה וכלבי ואנחנו לא ניתן לאף אחד להזיז אותנו ולא ניתן לאף אחד לנצח אותנו לכן רצו לקבוע את זה בקריאת שמע כל יום ויום אבל מפני טורח ציבור להגיד את כל הפרשה זה קשה אבל לצערנו בגלל שלא אומרים אנשים לא חושבים ויש כאלה שחושבים שהעיקר קריאת שמע זה קריאת שמע הפרטית ודאי שקריאת שמה הפרטית היא מצווה גמורה מדאורייתא והכל דאורייתא תלויי לפי ה מחלוקת הפוסקים ודאי שהיא מצווה גמורה אבל לא פחות ממנה מה שביקשו לקבוע והיו הדברים אשר צ אלבך וכולי ודיברת בם בשבטך בבתך ובלכתך ודרך ובשכבך ובקומך ועל זה הם ביקשו לקבוע נמצא שחיילים שאומרים שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד הם מקיימים את בשכבך ובקומך בצורה שאף יהודי אומר את זה ביום רגיל לא מקיים הוא שוכב הוא קם מי שבעצמו קם ואומר שמע ישראל אין לך קיום של ה של השמע ישראל של השמע ישראל יותר מזה נמצא ש שקבלת ל מלכות שמיים כחלק מהתפילה של החיילים כמעט אפשר לומר ש שזה מצווה דאורייתא אני לא אני אומר כמעט כי אני לא יכול אה לדעת עצמי להגיד שיש משהו שהוא מצוות דאורייתא גמורה וחיוב גמור אבל אני חושב שזה הפירוש של הגמרא של מסכת ברכות רבי יוסי בר אבין ואחרי הקבלת מלכות שמיים הזה גם אומרים השם מלך השם מלאך השם ימלך עולם ועד וכאן עוד איזה נקודה דיברנו על ראש השנה ביום צרה כתוב בהלכה שצריכים להגיד ערה פסוקים של מלכויות ואחד הפסוקים אפשר להוסיף גם לא חייבים להישאר ב אפשר להוסיף עוד פסוקי מלכויות האמת שבנוסח שנו יש תוספת ואחד הפסוקים שאני בעצמי אומר את זה בתפילת לחש לא בתפילת לא לא בתפילת הציבור בתפילת לחש השם מלך עולם ועד עבדו גויים מארצו זה חלק מהמלכוד מלחמה יש עוד דבר אם קידמנו בהתחלה אחרי זה אומרים אנה השם הושיענה אנה השם הצליח אנה שזה די פסוקי התפילה של המלחמה הנו נמצאים בתהילים קיח מן המצר קרתה אנני ומרחב יה סבבוני גם סבבוני ובסוף אומרים מה הייתה התפילה ש מן המצר קראתי מה קראתי אנה השם הושיענה ונה השם הצליח נה זאת הייתה התפילה זו דרך אגב הסיבה שאומרים אותה כפול השליח ציבור אומר והקהל אחריו כולם מתפללים את זה יחד אנה ש מושי ש הצליח הנה יש עוד דבר שצריך לעורר עליו בזה אני אסיים צריך למר הרב לא עושים את זה ואני לא יודע למה לא עושים את זה כבר ראיתי שהיו היו מי שהאירו את זה ולכאורה זה אני גם אומר כמעט זה וודאי חיוב מדרבנן אבל להגיד זכרונות ושופרות או אולי מלכויות זכרונות ושופרות התפילה ש מתפעלים בראש השנה צריך להתפעל בשעת מלחמה תראו גמרא הגמרא אומרת במסכת תענית רבי יהודה אומר בזמן תעניות היו אומרים זכרונות ושופרות רבי יהודה אומר לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות בתענית לא אומרים זכרונות ושופרות אמר רבד דמין יפו מה תעמ דרבי יהודה לפי שאין אומרים זכרונות ושופרות אלא בראש השנה ויובלות ובשעת מלחמה זה כולה עלמה גם חכמים וגם רבי יהודה מודעים שבשעת מלחמה צריך לומר זכנות ושופרות רשי אומר ובשת מלחמה דכתיב ת מלחמה ולא ידנ מינ התפרש דומר ברכות ופסוקי מלכויות זות השופרות בשעת מלחמה והתשובה אם תוקעים בחצוצרות או בשופר לפי רוב הראשונים גם שופר זה בסדר כדי ליבשה ונזכרת צריך לומר זכרונות ובמה בשופר דרך אגב אחד הפסוקים של שופרות של ראש השנה אנחנו מביאים את הפסוק יום שמחתכם ומועדיכם ראשי חוד שכם ותקעתם בחצוצרות זה פס זה אחד מפסוקי שופרות אומנם יש דיון בראשונים הש חלי בזמן מלחמה הייתי מוסיף גם את הפסוק שלפני כמובן כי תבוא מלחמה בארצכם זה גם צריך להגיד את צריך לומר את הפסוקים של הזכרונות צריך לומר פסוקים של שופרות לפי רשי צריך להגיד גם מלכויות אני לא יודע אם אפשר היום מ מי יתקן להכניס את כל התפילות האלה אבל אם רוצים לתקן תפילה לפני יציאה לקרב גם אם יהיה בלי חתימה על כל פנים נראה לי אני ודעתי שצריכים להוסיף שם לפחות שלושה פסוקי מלכויות ושלושה פסוקי זכרונות ושלושה פסוקי שופרות כדי לקיים את לא רק את מה שכתוב לתקוע אלא גם לעורר את הלב ולשוב בתשובה ובעזרת השם גם לנצח ניצחון מוחלט וגמור כלשון הכתוב אין עם כלבי יקום ואחרי תנסע לא ישכב אד יוכל טרף ודם חללים אשתה הכל טוב [מוזיקה] ה