תנו עֹז לא־להים על ישראל גאוותו | אל"מ במיל' חזי נחמה | שיחה ליום העצמאות תשפ"ה

[מוזיקה] שמח מאוד על ההזדמנות להיות פה יחד עם אורי. מה? כן. א אז קודם כל אני אגיד בפתיח א אני לא בטוח שאני הבן אדם המתאים לבוא ביום העצמאות אבל הזמינו אז באתי רק אני צריך להזהיר שאסור לעזוב באמצע. כי אני באמצע השיחה אדבר קצת דברי ביקורת או קצת דברים אז זה מסוכן לצאת אחרי זה כי תדעו לכם שאני מאוד מאוד אופטימי ומאוד שמח ועם ישראל במצב הטוב ביותר שהיה מאז היא אמתי דוד ושלמה כך שמת מצד שני צריך לדעת גם לנתח את המצב שבו אנחנו נמצאים אז נגיד כמה דברים א בכלל באופן כללי אני חושב שבערב כזה שמעתי אתמול שיעור של הרב הרב אליעזר קשתיאל מאלי אז הוא אומר שבזוהר כתוב שב בליל הסדר א אנחנו משבחים ומהללים את השם והקדוש ברוך הוא אומר לפמליה של מעלה שזה מצוות הלילה להלל ולשבח ולספר סיפורים ושואלים אותו ומה למה זה טוב הוא אומר ככל שעם ישראל מהללים ומשבחים מספרים את ציפורי לפנות אני נותן להם יותר ויותר שפע שפע אחד האדמורים מסביר שכל המרבה לסבר הרי זה משובח לא הרי זה משובח במובן ש שהוא משובח הרי זה משבח את המציאות שהמציאות משתבחת זה נת הרבה טובה כי הקדוש ברוך הוא מוריד עוד ועוד שפע א אנחנו ככה מסמנים את המעבר של מיום הזיכרון ליום העצמאות א ואני חושב זה גם קשור להתעלות ולהתקדמות של המציאות אני חושב איך איך היה נראה יום הזיכרון שלי לפני 30 שנה כשהייתי פחות או יותר בגיל שלכם ואיך הוא נראה איך הוא היה נראה עבורי היום לפני לפני 30 שנה, יום הזיכרון שלי היה יום הדיכאון. זאת אומרת מצוות היום הייתה להיות בדיכאון. ולכן אתה שומע סיפורים עצובים, אתה מאזין לשירים עצובים ואתה נכנס לאווירת הדיקי, כמו שקראו לזה כשהייתי צעיר. וכל המרבה הרי זה משובח גם כן. כאילו להיות ממש עצוב ולשמוע שירים ממש עצובים ולחשוב שההוא לא התחתן וההוא לא זה ממש ככה. זה ככה אני זוכר את זה בתקופת הנהרות. אחרי זה קצת התבגרתי אז נגיד לפני 15 שנה יום הזיכרון כבר התחיל להיות ה לא עלינו חיילים שנהרגו ומשפחות שהכרתי וכולי חברים אז הלכתי למשפחות וחשבתי שהתפקיד זה ללכת ולחזק אותם הם נתנו כמו שאומרים את היקר מכל עכשיו אני הולך לשם כדי לחזק אותם ולהגיד מילה טובה ולהזכיר וכולי אבל אני חייב להגיד שבשנים האחרונות א אני כבר רואה מדרגה שלישית אצלי ביום הזיכרון וזה בעצם להתחיל לזכות ולהיות להתרשם ולהיות מואר מהאור הגדול שהחללים האלה השאירו אחרי לחתם. אני אומר לכם שאני ביממה האחרונה ב-24 שעות האחרונות פגשתי לפחות 15 הורים שקולים חלקם בבתי עלמין חלקם בבתים שלהם וחלקם בטקס שהייתי בו אתמול בערב והיום בבוקר ובאופן גורף כל ההורים האלה שפגשתי וכל הבני משפחה שפגשתי זה אנשים שאתה המפגש איתם הוא מעצים אותך הוא אתה ש זה לא שאני נותן להם יחס ולא שאני בא לבקר וטיפה מקהל להם על הכאב, יכול להיות שזה גם קורה על הדרך, אבל באמת ה העוצמות שהם מקרינים עלינו, ותדעו לכם, אני אדבר על אנשים מכל א מכל גוני החברה הישראלית, אנשים עם עוצמות בלתי רגילות, והמלחמה הזאת עוד הולכת ומגלה ומגדלת עוצמות בלתי רגילות שקיימות בעם שלנו ובחברה שלנו. בעזרת השם נדבר על זה בהמשך, אבל זה ככה אני יוצא מיום הזיכרון הזה כשהרושם המרכזי הוא יום שמעצים אותנו וגורם לנו לעמוד מתפעלים אל מול העוצמה והגודל וה אצילות האינסופית של המשפחות ושל בני המשפחות שבעצם אה פגשתי היום אישה רבקה כהן מאופרה הבן שלה נהרג ג בצהל לפני 23 שנים בעזה. בעלה היה שבור כמה שנים אחרי זה גם הוא נפטר ואחרי עוד כמה שנים עוד בן שלה נהרג ואין סיפור כזה ואישה הקימה דאגה להקים מכינה על שם הבן שלה והיום היא כן בת 80 כבר נוסעת למכינה ונותנת שיחות ועושה ואני אומר לה תקשיב אמרתי לה את מה שאמרתי לכם עכשיו שהיא נותנת לי כוחות אומרת לי תקשיב אני אין לי כוחות אבל היא אומרת לי היום בבית למין אני עומדת ומגיעה בן אדם שמספר לי כמה אנשים הוא הכיר שנהרגו במלחמה האחרונה וראיתי ש שהוא שבור אז א חיבקתי אותו וזה הקדוש ברוך הוא שלח לי עוד פעם כוחות ל אז אה זה ככה התחושות שאיתם אני יוצא מיום ה יום הזיכרון הזה א אני ברשותכם רוצה לדבר על שני תהליכים שקרו בחברה הישראלית ב-30 40 שנה האחרונות קרו כמובן הרבה יותר תהליכים אבל אני מבקש להתמקד בשני תהליכים שלניות דעתי פגשו אותנו במלחמה האחרונה במפץ מאוד מאוד גדול, משמעותי שניהם התנגשו ובעצם עוזרים לנו לברר את שאלת הקיום והיהיעוד והזהות של עם ישראל בטח בתקופה הזאת הקדוש ברוך הוא למדתם מסכת מגילה הקדוש ברוך הוא כתוב שהקדוש ברוך הוא בעם ישראל מקדים תרופה למכה ומביאים ראיה ממגילת אסתר שלכאורה כשאתה אתה קורא את המגילה, אתה לא מבין מה הקשר של הסיפור של א מרדכי ויהודי. מרדכי היהודי שומע את מקטן ותרש בשער המלך והולך ומספר וסוגרים את הסיפור ויכתב ועוברים לפרק הבא. ומה הפרק הבא? ויגדל המלך את המנתו. מה מה קשור? איך אנחנו מתקדמים? איך זה מקדם אותי בסיפור? אבל כמה פרקים אחרי זה בלילה הוא נד שנת המלך אה תביאו את ספר הזכרונות ואנחנו פתאום מתחברים לסיפור שקרה בהתחלת המגילה. הגמרא אומרת שבעם ישראל, רק בעם ישראל צל הגויים זה כבר משהו אחר, אבל בעם ישראל הקדוש ברוך הוא מקדים תרופה למכה וכבר שמו את התרופה, אמרו זאת התרופה העובדה שמרדכי גילה את הסוד ובהמשך הוא יהיה יכיר המלך ואחרי זה ויגדל המלך את המן הגיעה המכה אבל כבר הייתה תרופה אני חושב שגם בעם ישראל בדור שלנו הקדוש ברוך הוא עשה בנו הקדמה תרופה למכה לפני 40 שנה א ניגש אלוף פיקוד מרכז עמרה מצנה לרב איגלנשטיין ואמר לרב איגל אבנשטיין אני מכיר אותך אתה היית חייל שלי היית חייל מצטיין וקצין מצטיין ומפה מצטיין ואני בטוח שגם היום אתה אמנם חזרת בתשובה לא עלינו א אבל אני בטוח שאתה גם רב מצטיין היום ואני אומר לך חסרים חבר'ה רציניים לא יודע אם אומר כמוכם אבל חבר'ה מהציונות הדתית חסרים בצד חבר'ה שנשארים לוקחים אחריות ישיבות נהדרות ישיבות הסדר ישיבות גבוהות שהחבר'ה משרטים בצורה בלתי רגילה אבל ברובם לא נשארים לתפקידים של מגד ומחטים וכולי ואז אה ואנחנו רוצים שיותר חבר'ה יבואו והרבי גלבנשטיין שמע הלך לרב אליסדן ישב איתו והתחילו לברר את הדבר והתברר שבאמת חבר'ה דתיים שמתגייסים לצבא, אם הם לא נבנים בצורה רצינית לפני כן, אז הם מורידים את הכיפה באחוזים מאוד מאוד גבוהים. והבדיל החבר'ה של האסדר והישיבות הגבוהות מתגייסים ועושים שירות מאוד טוב, אבל בדרך כלל לא נשארים לאורך שנים. והם החליטו להקים את המחינה הראשונה באלי בשנת 87 תשמז. א ובעקבותיה קמו עד היום למעלה מ-65 מחינות. וזה לא רק סיפור המחינות, זה כמובן גם הרעיונות הם כבר הפכו להיות נחלת כלל הציבור, גם הדתי לאומי, אבל גם באופן כללי יותר המסורתי והרחב יותר. שבעצם האמירה שאנחנו לוקחים אחריות בכל תחומי החיים במדינת ישראל במוודאי שלכל דבר יש את הדירוג שלו והמקום שלו אבל לוקחים אחריות גם בעולם של הצבא וגם הפוליטיקה וגם הכלכלה ומשפט וכולי וכולי א והמפגש הראשון של הנער הישראלי אה ישיבה לא ישיבה לא משנה אבל בסוף הוא מגיע לשירות צבאי והרעיון הזה של המחינות עשה מהפכה בחברה הישראלית. כל שנה מתגייסים לצהל אלפי בחורים שאני בוא נקרא להם נוער חלוצי לוחם. חבר'ה שצדקת הדרך ברורה להם. באור להם על מה הם נלחמים, ברור להם מה אנחנו עושים פה. א ברור להם איך נראה ניצחון. הדברים ברורים להם והם רק רוצים להתגייס או לעשות דברים אחרים. אבל א אותם רעיונות של א בהירות הדרך וליישם עם ישראל חוזר לארצו ו ויש כאלה אלפי נערים כל שנה מוזרק לצהל בוסט של אלפי צעירים כאלה והצעירים האלה שינו את צהל ב עוד פעם אני אומר זה לא רק המחינות אומנם אני גדלתי במחינה אבל זה כמובן היום זה כבר נחלת א בדיוק הרב כאן הזכיר את החתן את ה א חותן שלו את אה אה המחוטן סליחה אבינועם סטולוביץ' הוא היה בישיבת הרמור נכון א מבל אחרי זה התגייס לצבא ועשה שנים רבות למעלה מ-27 שנה ב אז זה הקרין הרעיון הקרין א לכל העולמות ובאמת הדבר הזה עשה מהפכה א קודם כל בצבא ואחרי זה בשאר החברה הישראלית שיש אלפי שנה אלפי חיילים כל שנה לא רק חיילים נכנסים לצבא ומשנים ולאט לאט תשתנה א ואשורות בצהל דרגי השטח בריאים חושבים בריא לוחמים בריא עושים בהירות הדרך נירה ובהירה להם זה תהליך אחד והוא באמת התרופה למכה והוא בעזרת השם אני אומר התרופה כבר כאן אין לכם מה לדו גם בסוף הסיפור אחרי שאני אגיע לקטע הביקורתי תזכרו שכבר התרופה כבר נמצאת במקביל או טיפה אחרי התחיל תהליך אחר שהוא בעצם כמובן המכר, התהליך השלילי, שהוא יובל לארץ החל מתחילת שנות ה-90 והוא התבסס על כל מיני רעיונות חדשים פוסטמודרניים, פרוגרסיביים א שבעיקר הגיעו מארצות הברית. אני מקווה שהחוסניקים כאן לא נעלבים, אבל בעיקר הגיע מארצות הברית ומאירופה. והרעיונות האלה תפסו אחיזה בארבעה ארבע מערכות מרכזיות במדינת ישראל. אחת המערכת הצבאית שתיים המערכת המשפטית שלוש המערכת התקשורתית וארבע המערכת האקדמית. ארבע מערכות האלה הם מערכות שנות טון מאוד משמעותי במדינת ישראל והם כל אחת מהם בדרכה קפצה על הרעיונות הפרוגרסיביים הללו והמצא אותם בחום ולצערנו הרב גם בצבא הזה קרה א בהתאמות שונות נדבר על חלק מהם א בעצם עד שנות ה90 לצבא היה ברור איך הוא אמור להילחם בן גוריון כתב תפיסת ביטחון מאוד ברורה ונהירה. הוא כתב שצהל יש לו שלוש שלוש רגליים לתפיסת הביטחון. אחת זה שהאויב צריך לפחד ממך פחד מוות. כל הזמן האויבים לא משנה איפה הם צריכים להתאב ולחשוש, מתי הישראלים האלה הולכים לתקוף אותי, מה הם יעשו לי, הם צריכים לפחד כל הזמן. זה נקרא הרטעה. הדבר השני, הם צריכים להיות צריך להיות לנו הטראה. היה ואחד האויבים האלה בכל זאת רוצה לתקוף אז אנחנו צריכים שיהיה לנו זמן להתכונן צריכים לדעת שהוא הולך לתקוף מלחמה לכן צריך מודיעין מאוד מאוד חזק והרגל השלישית זה הכראה אנחנו היה והאויבים מחליטים צריכים להכריע אותם מהר בשטח שלהם למה בשטח שלהם כי אנחנו מדינה מאוד קטנה ואנחנו לא יכולים ללש לעצמנו להילחם בין טולקרם לנתניה או בין א אה א רמת הגולן לחיפה אנחנו מדינה מאוד מאוד מאוד קטנה. ולמה? כי אנחנו הצבא שלנו מתבזסת על המילואים והמילואים צריכים לחזור לעבודה כמה שיותר מהר. המשק הישראלי צריך אותם. ולכן אלה היה עקרונות ולהורם נלחמנו במשך 40 שנה, 50 שנה גם ב-48 וגם ב-56 וגם ב-67 וגם ב-73 וגם בשלמה הגליל. כל המלחמות האלה הסתיימו בהכראה ובתבוסה מאוד ברורה לאוויב. גם מלחמות שאחרי זה היו כל מיני אנשים שניסו לצייר אותם ככישלון כזה או אחר. תדעו לכם שזה פשוט א מה שנקרא מי שכותב את ההיסטוריה מנסה לצייר ציור אבל יום כיפור זה אחד הניצחונות הגדולים והאדירים בתולדות מדינת ישראל וצבעות העולם בכלל. מלחמה שמתחילה מאפתעה מוחלטת ומ חציית התעלה והפתעה מוחלטת במוצבים הופכת תוך שבועיים למפלה אדירה לאויב לקיטור הארמיה השלישית זה העסק בלתי רגיל אחרי זה גם כן האמריקאים לחצו והסובייטים ופה ושם אבל אנחנו כמדינה כצבא הנחלנו לאוהב דפוסה בלתי רגילה גם במלחמה שפתחנו שנפתחה עם המכנסיים למטה וגם שלמה הגליל שגם כאן אנשים מנסים לצייר את זה כמלחמה שנגררנו וכן אריק שרון ולא בסופו של דבר צהל שם לעצמו יעד מאוד ברור והיהד היה גירוש אשף מלבנון אתם צעירים מדי אבל ה הרבנים שלכם זוכרים התקופה שלפני מלחמת לבנון הראשונה שנות ה-70 זה היו תקופות שבהם היו חדירות חוזרות ונשנות לישובי והי הצפון ל א נהריה לאסון מעלות למיסבם כל הזמן מחבלים חודרים ואז יצאנו למלחמה החלטנו לגרש את אשף גירשנו את כל אשף כולם עלו על אווניות והפליגו לטוניס עכשיו אפשר לשאול למה אחרי 10 שנים החזרנו אותם בדלת האחרית אבל זה שאלה אחרת עוד שנייה נגיע לזה אבל כשצהל ומדינת ישראל הגדירו מה אנחנו רוצים יודעים לעשות את זה בצורה מעולה. ואחל משנות ה-90 בעצם מתחילים לייו רעיונות שבעצם לא מאמינים ביכולת שלנו להכריע, לנצח. מתחילים להגיד כל מיני משפטים כמו אין אנשים רעים, יש אנשים שרע להם ועוד כל ואי אפשר לנצח טרור ועוד כל מיני רעיונות מוזרים כאלה שצומכים איפהשהו. יש להם רקע אקדמי ו שבו הם מתפתחים. ובעצם אנחנו לצערנו הרב מי אותם ומתחילים להצמיע אותם לאט לאט ומשם משנות ה-90 אתם פוגשים רצף הפוך לרצף שדיברתי עליו עד עכשיו אנחנו פוגשים את הסכם אוסלו קודם כל כשהוא האויב מקבל אותו בגלל שהוא מפעיל אלימות נגדנו אנחנו מקבלים רעיון הזוי של אהוד ברק לסגת מלבנון זאת אומרת יש ארגון ארבע אמהות שאומרים קשה לנו עם זה שהחיילים נהרגים. כן, לא מבינים שזה יביא לזה שאזרחים יהרגו, אבל קשה זה שחיילים נהרגים, נהרגו סדר גודל של בין 20 ל-25 חיילים בשנה ולכן מחליטים בעצם לסגת מלבנו. זאת אומרת, ראש הממשלה נבחר על דת זה שהוא מכריז, אני מתחייב תוך שנה להוציא את צהל מדרום לבנון. מה זה הדבר הזה? יכול להיות שזה החלטה נכונה. בוא, בוא תבחן, תחשוב, תגיד בתנאים האלה. בלי תנאים אנחנו יוצאים עד לקו אז ככה יצאנו מלבלון ככה נסוגנו כמובן אחרי זה א עוד שניה אני אדבר על חומת מגן שהיא הייתה בעצם קו פרשת המים אבל כמובן אחרי זה א הנסיגה א והיציאה מעזה א והמלחמה בלבנון שהייתה מלחמה שבה הפסדנו דפאקטו אפשר להגיד הרבה דברים בפועל אנחנו אלה שהיו שם יודעים שהפסדנו למה כי מי שהיה רמתקל ב באותו זמן זה דן חלוץ א היה מפקדחו לפני כן והוא החליט שאנחנו ננצח בשיטה של הפעלת אש מהאוויר בלבד זאת אומרת לא צריך לסכן חיילים דרך אגב לא אמרתי בהתחלה אבל כשהבאנו את כל הרעיונות האלה לארץ כשהיבאנו אותם היה להם קרקע מאוד נוחה להיתפס עליה כי בעצם עם ישראל באמת היה עייף ממלחמות היינו אחרי 40 50 שנה של מלחמות והרבה מאוד קורבנות ואז בעצם שאתה מביא איזה חלופה ואומר שנייה מעכשיו פחות צריך סקן חייל ואפשר לפתור בעיות ודרכים יותר אז היה לזה ככה מצא נוח להתיישב עליו ובמלחמת לבנון זה הייתה תפיסה בואו מלחמת לבנון השנייה בואו לא ניילחם בואו נפעיל אש מהאוויר ולא נכניס חיילים שסתכנו וככה ניסינו שלושה שבועות להילחם חטפנו הרבה מאוד טילים בכל הארץ ובסוף נכנסנו להתקפה מה שנקרא נקרא חצי כוח יצאנו עם זנב בין הרגליים ומאז אנחנו מורטעים והמפקדים הבכירים והפרשנים למיניהם אומרים שהם מורטאים החזבלה וחמס ובפועל מי שמורטע זה אנחנו לא מורטע בקטע שינצחו אותנו אלא מורטע מהמחיר הכבד שנשלם בעקבות זה הם מצליחים לצבור 200,000 טילים 200,000 טילים זה מספרים של מדינה גדולה זה לא מספרים של ארגון וכאן ארגון חזבלה צובר 200,000 טילים עם הרבה מאוד יכולות מדויקות א ו חמס בדרום בעצם עולה לשלטון בעזה ובעצם אנחנו מתחילים א שיטת הסבבים זאת אומרת אנחנו לא מאמינים שאפשר לנצח אותו וזהו אי אפשר למגר אותו ולכן אנחנו משתכנעים שמה שאפשר לעשות זה סבבים ולכן אתם שמעתם על צוק איתן סליחה על אופרת יצוקה ועל עמוד ענן ועל צוק איתן ועל חגורה שחורה ועל שומר חומות כאילו ההבנה היא כל שלוש ארבע שנים ובעצם קרא לנו תהליך מאוד מאוד בעייתי א אני אומר בכמה מערכות במדינה גם במערכת המשפטית והתקשורנית והאקדמית אבל גם זה חלכה לשורות צהל וזה בעצם מביא אותי עכשיו לשמחת תורה תשפד לשבי באוקטובר למלחמה א המלחמה עצמה פורטת בשמחת תורה א וכמובן אני א יצא לי להגיע לשם באותו יום קשה א מראות מאוד מאוד קשים תחושה שאתה לא מצליח להבין מי מי כאן דואג אני אני הגעתי די מאוחר רק בחש אחרי הצהריים אני בתמונה הראשונה אני רואה גופות בצומת סדרות ואני לא מבין איך קמתי אם האירוע קרה לפני 10 שעות, איך אף אחד לא בא? אני לא מבין שזה עוד ימשיך ככה עוד יומיים שלושה עד שכאילו לא ושני סיפורונים קטנים אנקדוטות אנחנו נלחמים בכפר עזה אני מחפה לכיוון איזשהו מבנה ואני רואה בחור לידי מוכר לי תגיד לי איזה משפחה אתה אומר לי אני ליבמן ליבמן אני מכיר את אליהו ליבמן אז אני אומר לו אתה הבן של אליהו אומר לי כן עכשיו אני בשבי באוקטובר הייתי עם מלא הודעות וזה ופתאום אני נזכר שקיבלתי איזה הודעה יום לפני כן בטלפון אני רץ להודה אני בודק אליהו שיזכה לחיים ארוכים וטובים הוא כותב לי שם שהבן שלו נהדר שככל הנראה נחתף לא זוכר בדיוק מה הוא כתב הוא כתב אבל הוא שלח לי נון צדיק שבו הוא היה אמר אם אתה באזור אתה יכול להגיע אבל אני לא הייתי באזור באותם אותו זמן ולא לא סייעתי לו וברח לי מהראש עם כל הדברים שהתעסקנו בהם ואז אני מבין שהבן שלו לידי אני אומר כאילו ירדה לי אבן מהלב אומר לו אתה בן ש אומר לי לא זה אח שלי אח אמרתי לו אז מה אתה עושה פה לי מה זאת אומרת אני יש לי יש לי שיבוץ קרבי ואני מגיע אני בחפק שלשמחת גבעתי אני מגיע וואו אח שלו לצורך העניין באותו שלב חשבו שהוא חטוף והוא מתייצב למערכה מי שמכיר את אליהו ליבמן אליהו ליבמן שאתם לא מכירים שמרובכם הוא כמובן מי ששמע אותו במלחמה זה איש צדיק וגדול שרומם את כל עם ישראל במלחמה הזאתי א למרות שהוא הנקודת מוצא הייתה שהבן שלו חטוף בעזה וכולי איזה איך הוא דיבר בגדלות וברממות אבל אני אספר לכם סיפור קטן על א על אליהו ליבמן לפני 23 שנה 23 שנה אני הייתי ממפי במגלן סליחה, הייתי מפ במגלן ואליהו היה הכבת של היישוב היהודי בחברון ושנינו תחת א דרור ויינברג זכר צדיק וקדוש לברכה שהיה מחת חברון כן הוא אחד המפקדים הציונים דתיים הראשונים שבאמת איש איש של תורה ושל הצת תלמידי חכמים נזכה לכמה שיותר א מפקדים שבאמת כמו דרור שגם באומץ לב ובהתקפיות וב א נועזות וגם עם צניעות אל מול תלמידי הרחמים זכה להידבק א ברב הולנסקי ו בקיצור הוא מחת חברון ואנחנו הפלוגה שלי הולכת לעשות מבצע בבניין האימרה בניין האימרה זה בניין השלטון בחברון ויש שמה מחבל בלים ודרור שולח אותנו למשימה ואנחנו מגיעים למה שנקרא כפק שתיים. כפק שתיים זה ההכנות האחרונות לפני היציאה לפעולה. ממש סגירות אחרונות. ואנחנו באים לקפק ומציגים מה עושים ונכנסים ככה ותוקפים מפה ויורים משם. ותוך כדי דרור מבין ש שאין לנו רכב ממוגן. חסר לנו רכב ממוגן אחד. אומר לי מה זה חריזי אין לכם רכב? אמרתי לא אין מספיק. אנחנו נכנסים בלי ממוגן. הכל בסדר. דור אומר לא אנחנו רוצים שיהיה פה ממוגן הם יראו עליכם אנחנו רוצים ממוגן א הוא קורא לה רלשית שלו הוא אומר לה תקראי ל לאליהו ליבמן וליצחק בועניש אליהו אליהו זה הקבט של היישוב היהודי ובואניש הוא הכבט של א קריית ארבע 10 דקות שניהם מגיעים עם הסונות הממוגנות שלהם חונים מחוץ למשרד ונכנסים ודרור אומר לאליהו אליהו אני צריך את הסונה שלך צריך את שתי הסונות דעו אותם לחזי לפלוגה שלו שיכנסו עם זה לאימרה אליהו מסתכל על דרור אומר לו לא נותן דרור אומר לו אליהו אנחנו דחוף המבצע יוצא עוד שעה אין לנו זמן תתדלקו את הרכב ותביאו להם את זה הם חייבים רכב ממוגן אליהו מסתכל על אומר לו אני לא אתן הדרור לא רגיל שאומרים לו לא יתן בטח לא אליהו ואח מצד שני אליהו לא הוא לא חייל שלו הוא בסוף פסין בביטחון של היישוב זה אז דרור אומר לו מה אתה רוצה אני מסביר לך שהם צריכים את זה דחוף צריכים לזה אז אליה אמר אני מוכן לתת בתנאי אחד דור אומר לו מה אתה עושה לי תנאים איזה תנאי אליה אומר לו בתנאי שאני נוהג ברכב דרום מסתכל אומר לו מה אומר לו אני ובועניש מכירים את שבילי חברון יותר טוב מכל החיילים של חזי אנחנו מסיעים אותם אנחנו זוכרים את האימרה עוד מכשהיינו צעירים אנחנו א זה הוא אומר מה פתאום אתה לא חייל לך תיכנס כן תיכנס אליה אומר לו זה התנאי אחרת אני לא נותן את הרכב הרכב שייך ליישוב היהודי ובאמת דרור נשבר ואנחנו נכנסים עם אליהו אליהו נוהג בסוון אנחנו נמצאים בפנים כל החיילים מגיעים לבניין האמר הפורקים הורגים שם איזה ארבעה מחבלים שבדיוק יוצאים עלינו וברוך השם מבצע מסתיים בטוב זה אותו אליהו לימים שנה אחרי זה קרא אסון בשמטת המוות בחברון א שמה נהרג א דרור וינברג זכרונו לברכה א ואליהו הוא זה שמציל שם את האירוע איך הוא מציל את האירוע הוא מגיע עם הדפנדר הממוגן שלו וכמו בסיפורים על המיטלה ב-56 הוא אומר מבינים שבתוך השמטה יש מחבלים שורים ולא מבינים איפה הם יורים, לא מבינים איפה. כל מי שנכנס לשמטן נהרג עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד. כן, 10ה אנשים אחד אחרי השני. אליה אומר, אני נכנס עם הג'יפ, יראו עליי. ככה נעתר איפה נמצא המחבד. באמת אליהו נכנס עם הג'יפו. ממוגן ירי, אתם אחרי ארבעה חמישה כדורים זה כבר לא עובד. כאילו זה לא ממוגן ירי לעולמים. ויורים בסוף כדורים בטח של קלץ' מכל כך קרוב. אז בכדור החמישי שישי כבר השמשה מתנפצת ומי שרואה את הרכב של אליהו מנופץ לגמרי נכנס יד הזה יצא לאחור חילץ את הפצועים ואחרי זה הגיע עוד חוליה וחיסלת המחבלים אבל אליהו קיבל על זה איתור או האוז או המופת אני לא זוכר אבל אה ממש בן אדם גדול אז זה הסיפור אני סוגר את הסיפור אני חוזר לבן שלו שאני פוגש בכפר עזה ואני מבין אני אומר טוב אם אבא כזה אז אין מה להתפלל זה התפוח לא נופל רחוק מהעץ. עוברות 20 30 דקות אנחנו כבר ביום ראשון בבוקר. יום ראשון בבוקר פחות או יותר 24 26 שעות מאז שהתחילה ההתקפה. א פתאום אני רואה מחלקת טנקים נכנסת לתוך קיבוץ כפרזה. עכשיו קיבוץ כפרזה כמו גן בוטני. מדשעות, עצים וזה. בשלב הזה כבר יש כמה בתים שרופים כמובן וכולי אבל באזור של הכניסה שהוא הכי רחוק מהגבול עם עזה נראה טוב עדיין ואני רואה נתנקים נכנסים אני ניגש אליהם אני עוצר אותם הממם יורד אני אומר לו תגיד לי מה אתה עושה הוא אומר לי מה אתה רוצה אמרתי לו מאמאיפה אתה מגיע הוא אומר לי מנחשונים נחשונים זה ליד ראש העין בסדר אומר לו לא שאלתי איפה הטנקים מאוכסנים איפה איפה ירדת מהמשאית איפה ירדת מהמוביל אומר לי אין מוביל אני הגעתי מנחשונים אמרתי לו איך באת מנחשונים אומר לי על כביש שש אמרתי לו מה אומר לי תקשיב אני אספר לך את הסיפור אנחנו התגייסנו אתמול בשבת קראו לנו מיד הגענו 12 בצהריים כבר היינו על הטנקים התחלנו להכין אותם 3וש בצהריים הטנק מוכן הכל מתודלק מזווד הכל מוכנים ליציאה שואלים מה קורה עם המוביל. מבינים שיש קרב בזה. שואלים מה קורה עם המוביל. אומרים לנו עוד שעה. מוביל מגיע. חיכינו שער. שאלנו מה קורה עם אומר לנו עוד שעה. חיכינו שעה. עוד שעה. עוד ככה עד 8 בערב. 8: בערב אנחנו שומעים חדשות, רואים נתונים, מבינים שיש לחימה, צריך אותנו. אמרנו אנחנו רוצים להגיע. ואם מה? א חיפשנו א איך להגיע? מצאנו חבר שהוא מדריך ג'יפים. התקשרנו אליו אמרנו לו בוא תדריך אותנו בשבילי ג'יפים לכיוון עזה. וככה יוצאת לה פלוגה של טנקים מראש העין. כן זה לדעתי 150 קילומטר. לא בדקתי. יוצאת פלוגת טנקים על השבילים מתחילה לנסוע לכיוון כללי. עוטף עזה. אבל מה באמצע הלילה ב300 בבוקר הם צריכים כבר לחצור את כביש שש אתם יודעים בסוף אין מה לעשות אתה חייב לחצור את הכביש זה אין מה לעשות תקועים מה עושים הביאו ברגים מברגים ופליירים וזה פתחו את הגדר הפרדה של יד כבייש שש וכל הטנקים עולים על כבייש שש מתחילים לנסוע פלוגת טנקים על כבייש שש ועדיר תגיד לי אבל מה איך תדלקתם אמר לי בתחנה דלק רצר לא תדלקנו וככה הוא אומר לי, הגענו אחרי 12 שעות, הם יצאו במוצאי שבת ב10 בלילה, הגיעו ביום ראשון אני פגש אותם ב10 בבוקר, מגיעים לכפר עזה ולא תאמינו, הם אפילו נלחמו, הם נכנסו וירו על בתים עם מחבלים. אמ עכשיו אני לא נכנס לשאלה מה קרה לנו בשביעי באוקטובר, מה צריך אתה אל תבקד וזה, זה לא הנושא שלנו. א אני כן אגיד ששמעתי רעיון מאוד מעניין. תראו זה יום קשה מאוד. שמעתי תיאור מאוד מעניין שאמר אותו דוקור מיכה גודמן ממש שמעתי את זה זום שלו שבועיים שלושה אחרי ה אחרי השביעי באוקטובר והוא אומר ככה אומר השביעי באוקטובר זה בעצם חור שחור חור שחור שבו לא התקיימה מדינת ישראל שבו לא התקיים צה לכאורה בעצם יש כאן איזה שם 10 שעות שהמערכות לא תפקדו איזשהו אסתר פנים לא משנה איך נקרא נקרא לזה. אבל בעצם 10 שעות שבהם לא הייתה מדינה ולא היה צבא. והוא אומר במובן יותר עמוק הגיע לפוסר ההיסטוריה ובעצם לקח אותנו על ציר הזמן 200 שנה אחורנית והוא שם אותנו אי שם בפולין, הונגריה, פורטוגל, ספרד, תימן, לא משנה איפה. והוא אמר לנו ככה חיו הסאבים של הסאבים של הסאבים שלכם לפני 200 שנה. כשהגויים רוצים לבוא ולעשות פוגרום הם עושים ואין מי שיעצור באדם כשהשכנים רוצים עכשיו לשרוף באים שורפים עושים מה שהם רוצים ככה העם היהודי חי 2000 שנה בגלות בלי צבא בלי מדינה שתגן עליו וככה אנחנו קיבלנו איזשהו משהו תמציתי מאוד כן הריכוז של אותו שמחת תורה של אותו יום קשה קשה הוא ריכוז שאי אפשר להבין אותו אה אה אפילו ב ב קוראים על לא יודע על קישינב פרעות קישינב אתה בודק כמה הרוגים היו בכישינב 60 הרוגים מאורעות הרפת שכולנו מצטמררים מהם כמה הרוגים היו במאורות הרפת 110 הרוגים 120 הרוגים עכשיו בשנה שעות 10 שעות 1200 הרוגים למעלה מ-1200 הרוגים זה אסון נורא והיום בעצם משהו מטומצט כזה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו באותו יום סתירה קשה מאוד ועדיין אנחנו מגיעים ליום העצמאות הזה ואנחנו ואילופינו מלא שירה קיים ולשוננו רינה כמון גלב אין אנחנו מספיקים להודות על מה אנחנו לא מספיקים להודות על הכל כמובן אבל כמה דוגמאות רק מהמלחמה האחרונה א קודם כל צריך להבין שאם חזבלה היה פותח באותו יום במלחמה, זה לא שהמצב היה פי שתיים או פי שלוש יותר גרוע, הוא היה פי 20 ופי 30 יותר גרוע. צריך להבין את זה. זה לא פי שתיים, זה פי עשרות מונים. כי בדרום הצלחנו לעצור כשכל הכוחות הגיעו לשם. בצפון לא היו כוחות. בצפון לחזבלה יש את כל ערביי ישראל בגליל בצפון אם הוא מתחיל לנסוע הוא מגיע ל חיפה בלי להניף אף אחרי שעה פחות משעה הוא בחיפה בצפון ברגע שהוא תופס את הרכסים השולטים מי שמכיר רכס הסולם ו כל הרכסים של קו הצפון חברה היה אנחנו באירוע אחר לגמרי אז כמה שזה קשה כי ספקנו סתירה מצלצלת. יחד עם זה יש כאן המון המון המון א סיעתא דשמיא שבאותו יום לא יתפתח משהו נוסף. איפה עוד רואים את הניסים הגלויים של הקדוש ברוך הוא במלחמה הזאתי? א אני אומר לכם ה קודם כל בשדה הקרב אין בך מה לדבר. סדר כ אמרתי לכם בהתחלה כן האלפי חיילים שהוזרקו דם חדש לצהל ב-30 40 שנים האחרונות שדה הקרב מרמת החייל ועד רמת מפקד העוגדה חשיבה בהירה תפקוד מיטבי בכל מפגש עם האויב מנצחי מסירות נפש התקרבות לזהות היהודית ולבהירות אין כדוגמתם אני לא מכיר באמת אני לא מכיר אנשים שבשדי הקרב הם מבולבלים וחושבים כל מיני עכשיו מי שנמצא שמה הוא כאילו עובר את תהליך של טיאור של זיכוך שהכל ברור לו ולצערי הרב אנחנו היינו צריכים את זה אה אנחנו כמובן לא מייחלים אבל בעצם מה שהדבר הזה גרם לנו קודם כל גרם כאן להורדת מסך במשך 20 שנה היינו כמו חולה שלא יודע שהוא חולה מחלה כשאתה מגלה אותה כן הקדוש ברוך הוא עשה לנו חסד שהוא יש לך חום אז אתה אז יש לך חום תחשבו שהייתה לך מחלה בלי חום, בלי סימנים חיצוניים. לצערנו הרב יש מחלות כאלה. זה הדבר הכי גרוע. כי סרטן למשל יכול להתפתח ולהתפתח במשך חמש שנים, אתה לא יודע. וכשפתאום משהו מתחיל לקרוב כבר מאוחר מדי לא עלינו. אבל זה היה המצב שלנו בהקשרים האלה. בעצם אחזנו בכל מיני תפיסות שהם סוג של מחלה, הם סוג של בעיה ושכננו את עצמנו שהכל יהיה בסדר ושלא צריך להתמודד עם האויב פיזית ואפשר לפנק אותו כלכלית ועוד כל מיני דברים והדברים יהיו בסדר וכאן בהקשר הזה יש כאן הורדת מסך יש כאן גילוי שאופס עם ישראל מבין ועם ישראל מבין אז אניני אני אני אנחנו פעילים בפורום של מילויים ניקים שמנסים להשפיע על מהלך המלחמה וכולי. אז רצינו עכשיו לעשות איזשהו סקר כדי להראות שהם מילואים ניקים התגייסו באחוזים טובים יותר עם א אם הממשלה תכריז שזה עכשיו המהלך המכריע הולכים לגמור את חמס עד הסוף וכולי וכולי. עשינו סקר, אתה עושה סקר, אתה משלם לא יודע 10,000 שק, 15,000 שק הזמנו סקר שבוע שעבר עשו שאלו למעלה מ-500 מילואים ניקים התעות של הסקר מאוד הכזבו אותי למה הם הכזבו אותי כי המילואים ניקים מוכנים לבוא בכל מצב הם כותבים אנחנו נבוא אנחנו כאילו אני ניסינו לרמוז להם שם בשאלות שיגידו שחייבים לצאת ליאללה הגיע הזמן לגמור את הסיפור אבל הם מבין בין השיעורות אומרים תקשיבו אנחנו נעבור בכל מקרה אנחנו מחויבים אנחנו רוצים עכשיו ברור ש שיש הגיון בדברים שאנחנו אומרים אני לא עכשיו בא לחזור בי מהדברים אבל אני מסתכל אני אומר איזה פלא זה שאנשים באמת מתמודדים עם קשיים בלתי רגילים א אני רואה את החתן שלי במילוים אני הבנים שלי בשירות סדיר אבל מתמודדים ואתם כמובן יש כאן חבורה א מכובדת מלפני צבא מאחרי צבא או תוך כדי צבא אה ואנשים מלאים ברוח אבל עזבו את האנשים המשפחות האמהות תקשיבו אתה עומד נפעם עירס חיים כזאת שומע אישה ש שחיילים הרגו לה את הבן אין לה שום מילת ביקורת אין לה שום הכל בענווה בקבלה גמורה במבט חיובי על המציאות איזה גבורת נשים בשנתיים האחרונות מתגלה לנגד עינינו. לנו באלי יש אישה בשם תמר אטינגר. בעלה נרצח ופיגוע בצומת אריה לפני חמש שנים והבנים שלה כולם בקרבי. ימס ואגוד והמלחמה איך שנכנסנו ללבנון ערב ראש השנה נהרג עוד בן שלה והיא עומדת בגבורה מול הקבר ואומרת אנחנו נמשיך את הדרך והבנים האחרים ממשיכים להתגייס לקרבי בואנה מאיפה העוצמות אנחנו יודעים מאיפה העוצמות אתם כאן א אתם כאן קור קור שמייצר את העוצמות האלה אבל א א נשים ואמהות ומשפחות וילדים, גבורה שאין כדוגמתה שמתגלה כאן בדור הזה. תמיד אומר שיש משחקי מחשב, משחקי ילדים שככל שאתה מתקדם בשלבים אז זה נהיה יותר קשה, נכון? השלב העשירי יותר קשה מהשלב הראשון. אז זה המצב שלנו במדינת ישראל היום. אני א תמיד מספר שהייתי ילד אז קראתי ספר שקראו לו בוז לספר הלבן. הייתי ילד בן 16, שנת 91, 92 וקראתי ספר בוז לספר הלבן. הספר הזה מספר את קורותיו של נהר מחתרת. נער בן 16 במחתרת שכותב מה הוא עשה נגד הבריטים. בלילה אחד הוא הולך ותולקרוזים ברחובות ירושלים נגד הבריטים ככה בהרחווה שאף אחד לא יראה אותם. ולילה אחר הוא הולך ומעביר נשק מסליק לסליק. ולילה שלישי מתגנבים איזה חוליה ומפנצ'רים גלגלים של הג'יפים של הבריטים במחנה בשני לב. וככל שאני הולך ומתקדם בקריאת הספר אני מצד אחד הספר מסקרן ומעניין מצד שני אני הולך ונהיה יותר ויותר מתוסכל. למה אני יותר ויותר מתוסכל? למה אני מתוסכל? אהגם אתה רוצה גם אתה רוצה גם אני רוצה. למה? הוא בן 16 עשה דברים כל כך משמעותיים לעם ישראל ואני נבח בן 16 לא עושה כלום מקסימום קראתי כמה ספרים לא עשיתי כלום משעמם אני אשאל אותכם עכשיו איזה אתגרים ויעדים גדולים של מדינת ישראל בסוף שנות ה-80 תחילת שנות ה-90 לא היה כלום לא באמת לא היה כלום אני תמיד שואל נוער מה היה אומרים לי היה נטיפשונה טיפת הראשונה הייתה בשנת 87 והיא הייתה רלוונטית אך ורק לחיילים ביהודה ושמרון ועזה היא לא הייתה רלוונטית לבחור שגר בשכונת רמות בירושלים ו ולא בחיים לא הייתי ביהודה ושמרון כן לא לדבר על זה וואני קורא את הספר ואני אומר למה אני לא זוכה לחיות בדור הזה למה לא זכיתי אמרתי כאילו דיברתי עם הקדוש ברוך הוא אמרתי לו אם היית שולח אותי בשנות ה-30 הייתי מצטרף למחתרת והייתי מוכן למסור את הנפש והייתי מתנהד הייתי עושה מה שצריך אבל שלחת אותי בשנות ה-ש0 המשעמות האלה ואין משימות ואין יעדים ונגזר עליי להשתעמם מה שנקרא א והיום אני מבין כמה טעיתי כמה שהדור שלנו שלכם החבר'ה הצעירים יותר שלנו המבוגרים יותר כמה זה כמו באותו משחק מחשב שאתה עולה ברמה ומתקדם והאתגרים הם מסובכים ורציניים יותר אבל הם אם רק מעידים שאתה בשלב יותר מתקדם בתהליך ו ואנחנו מגיעים ליום יום העצמאות הזה וחושבים לעצמנו יש אתגרים ויש סאים ויש בעיות וכולי וכולי עוד שנייה אני אתיחס לזה אבל זה רק אומר שאנחנו יותר ראויים שהנשמות שנמצאות פה עכשיו בחדר הזה הם נשמות יותר גדולות ועוצמתיות שיודעות לתת מענה לאתגרים העצומים של הדור הזה שהוא בעצמו הרבה יותר מתקדם מהדורות הקודמים ביחס לקום המדינה וביחס אנחנו בכלל מדינת ישראל נמצאת היום בנקודת זמן הכי טובה שלה בהיסטוריה לא רק של המדינה של ה3000 שנים האחרונות לא יודע להתווכח על תקופת דוד ושלמה אבל כמדינה מאז תקופה טובה ביותר שיש ואני לא מדבר רק על הנתונים של הלשקה מרגלית לסטטיסטיקה שכל מי שקורא אותם באמת לא מבין זה פלא אה מדינת מדינת ישראל כבר עברה את ה-10 מיליון. אמנם יש לא כולם יהודים אבל מספר רציני של אנשים. גידול טבעי למעלה מ-1.4 מהגבוהים ביותר בכל המערב, בכל ארצות המערב. כן אנחנו מחר מטיילים עם ה יש לנו מנהג כל יום עצמאות מטיילים כל החבר'ה של הצוות ששירעתי איתם בצבא לפני 25 שנה. כל המשפחות כולם עם שלושה ילדים ומעלה. עכשיו כולם חבר'ה חילונים. א חבר'ה מצוינים טובים אבל חבר'ה חילונים לא תורה אבל כולם טבעיות החיים משפחה ילדים זה ברור להם שזה שזה עם ישראל שזה ההמשכיות שלנו שזה ה מי שמביא הרבה ילדים זה כי יש לו אמונה בחיים בעולם במציאות ב בחברה זה מה ש זה מה שזה מוותר אתמול עברתי ב רצתי על התיילת בתל אביב ועברתי ליד שמה צופי תל אביב זה וראיתי משהו מאוד מעניין כן, היה שמה שלט. זה היה יום הזיכרון, ערב יום הזיכרון. ראיתי כמה שעות לפני היה לי איזה טקס שם, אבל בצופים בתל אביב היה כתוב, אתם מכירים את זה, שיש כאילו רשימת החללים שנפלו במלחמה והם לא ישוב ו הם לא זה, אבל מה הם בחרו לכתוב? א אנחנו ממשיכים להתפתח בזה והם לא יקימו משפחה ולא יביאו ילדים. זאת אומרת גם להם ברור שהדבר הכי גדול שאנשים מפסידים זה לא לעשות סקי או לעשות זה הדורות הבאים להביא משפחה להביא ילדים ל וכמובן אה למעלה מ-91% מהישראלים מרוצים או מרוצים מאוד מהמצב שלהם גם הכלכלי וגם אנחנו אחרי שנה וחצי של מלחמה אבל זה סקר משבוע שעבר הכל לכמוד יום עצמו אבל כשאני אומר את זה, אני לא מתכוון רק שבזה מצבנו טוב. מצבנו טוב אפילו ברמה האסטרטגית, המצב שלנו היום הוא לאין ארוך טוב ממה שהוא היה בשי באוקטובר. חד משמעית, אין על זה דיון. בסדר? אני דיברתי מקודם על בעיות וקשיים וזה, שימו את זה בפרופורציות הנכונות. המצב שלנו היום אסטרטגר יותר טוב. לא רק שירדו המסכות מחמס וחזבלה והמיליציות וכולי. אלא המדינה לישראל שוב פעם קונה את המעמד של מדינה ש אה דואגת לעצמה, לוקחת עצמאות, דברים שקצת איבדנו ואנחנו יכולים להבין את זה. תראו אם אבא שלכם יבוא אליכם יגיד לכם אה לא יודע אם אבא אבל אם מישהו אחר יבוא יגיד אני דואג לך כלכלית אתה לא צריך לעבוד אני דואג לך כלכלית אני מכניס לך משכורת כל חודש אתה יש בזה משהו מפתא א אבל יש בזה משהו בעייתי אתה עלול לגדול ולהתפתח ולשכוח את האחריות שלך ל במובנים סוים זה מה שקרה למדינת ישראל מול ארצות הברית הם ידאגו לנו לתחמושת שצריך הם ידאגו לתקציב עצמאות יום העצמאות חלק מהסיפור זה חבר'ה אני דואג לעצמי חלק מהשיעורים שאנחנו גם מקווה מאוד שנלמד מהמלחמה הזאתי גם בהבתים פרקטיים של יצרו תחמושת ועוד כל מיני דברים אבל עצמאות זה גם הרבה מאוד לקיחת אחריות ומחויבות א אז מדינת ישראל במצב הטוב ביותר שלה גם אסטרטגית כמובן לימוד התורה לא היה דבר כזה בהיסטוריה כל כך הרבה לימוד תורה כל כך הרבה ישיבות שני שנייה אחת. אומן. אומן, את רוצה להשיר לכולם או היא רוצה להגיד שאומן זה דבר חשוב? היא רוצה יום אחד לנסוע לאומן. א מוכן? לא, לא, עכשיו שרים את זה, אחרי זה נשאיר את זה. א לימוד התורה, החסד, הכלכל. בקיצור חברה עם ישראל ומדינת ישראל במצב הטוב ביותר ב-3000 השנים האחרונות וגם הבעיות שאנחנו מתמודדים איתם אז אני אגיד עליהם ברשותכם שתיים שלוש אמירות קצרות לפני חודשיים רעיין אותי כתב בקאן 11 אומר רעיון ארוך של חצי שעה והוא ישר בואנה השסע והחברה הישראלית קועה ושואה ותנדית אמרתי לו בוא שנייה אחת מילוים אתה עושה זה אמר לי כן לו במילויים יש עש תקשיב מילואים וואלה מסתדרים החבר'ה מצוין הדתיים החילונים השמאלנים הימנים מסתדרים שמה מסתדרים אמרתי לו איפה אתה גר אומר לי בית הקרם אמרתי לו בית הקרם מסתדרים חבר'ה יש כאילו יש דתיים יש חילונים יש תחרדים מסתדרים כן בבניינים שלנו בשכונה של אצלנו בזה זה בסדר אמרתי לו כאן כאן 11 באו אני רואה כאן חרדיה אני רואה כאן חילוני אני רואה כאן כאן מסתדרים כאן מסתדרים אבל יש בעיות אז תגיד לי איפה הבעיות נמצאות אם בעבודה ובמילואים ובשכונה שמה אין בעיות אז איפה הבעיות נמצאות מה הם נמצאות בטיק טוק באינסטגרם בפייסבוק איפה הן נמצאות כאילו עכשיו אני לא בא להגיד שאין אתגרים ואין מחלוקות אבל יש א יציאה מפרופורציות מוחלטת בהקשרים האלה ואנחנו הבעיה הגדולה ביותר שאנחנו ניזונים מתקשורת והתקשורת יש לו תמיד אינטרס להעצים ולהדד וליצור תיבות תעודה וכל אחד מקבל את הוואטסאפים שאומרים שהוא צודק ואחר טועה ואז הוא ממשיך והוא בטוח שהפער הוא אבל אני אומר לכם כמי שחי את רוב החיים שלו בחברה שהיא שונה ממני בתכלית בצבא 25 שנה הייתי רוב הזמן מוקף בחבר'ה שהדעות שלהם שונות משלי בחלק מהדברים חלק מט אבל וואלה אתה לא מרגיש שאתה נמצא באיזשהיא מלחמת קיום מול האנשים אני לא מרגיש שאני בשנאה מול אנשים להגיד לכם שאין מי ששונא יכול להיות שיש כאלה ששונאים אבל זה בשוליים זה כל כך קטן שלא צריך לתת לזה יותר מדי תשומת לב כי ברגע שנותנים לזה תשומת לב אז א גודל והופך לנושא ומדברים על זה ומנתחים את זה חברה שימו את זה ב בפרופורציה וזה לא סתם כי ברגע שיש לך איזשהו ייעוד במילואים או בעבודה אז א אז הכל מקבל פרופורציות אחרות עוד פעם זה לא שאין מחלוקות יכול להיות שיש מחלוקת עמוקה האם צריך חטופים או אחרת בסדר מותר שיהיה מחלוקת אני לא בכלל אנחנו עם של דעות מישהו היום אמר לי דוגמה מי שהיא אמא שכולה אמרה משפט מאוד יפה היא אומרת היא היא אמרה שהבן שלה מאוד דיבר על אחדות ועל זה אז היא אומרת אני לא יודע אם הם הגיעו מארצות הברית או אבל היא דיברה על יהודות התפוצות אני לא לא הזכרתי בהתחלה יש גם קבוצה גדולה מ מהתפוצות מארצות הברית מאנגליה מאיפה החבר'ה מגיעים אז לא יודע איפה אתם אבל אנחנו מצדיעים לכם אני אומר אני כאיש צבא מצדיע בעיניי כמה גם מתגייסים אה מתגייסים או מי שמתגייס מצדיע לו ולהורים שלו פי שתיים א יצא לי להיות בארצות הברית לפחות שנה אחת א בלימודים מתעם הצבא ויצאנו להכיר קהילות ודיות הסתובבנו ואני יודע כמה שזה קשה גם עכשיו אנחנו משתדלים להרח א חבר'ה שבאים למה שנקרא גפיר מגיעים מגיעים אלינו לשבתות וזה אתגר בלתי רגיל ומי שזוכה להצליח גם לבוא לכאן לתקופה קצרה אבל בטח מי שזוכה לאסטליה ולהתגייס לצבא זה אתגר עצום אבל שכרו בצידו מי שרואה את החיים שלו אני אמא של אשתי זכתה לעלות לארץ בשנת 73 והם היו שתי החיות שתי אחיות זה הכל אחות אחת נשארה בארצות הברית יש לה חמישה ילדים ושני נכדים. אמא של אשתי הגיעה לארץ, שישה ילדים, 45 נכדים, למעלה ב-50 נינים ו בעזרת השם עוד ועוד. אבל זה לא אבל אני חושב שבגדול היום שמעתי גם אשתו של אבי גולדברג הצדיק מירושלים שנהרג כן א ההורים שלה ההורים שלו עלול לארץ בקיצור משנים את המסלול החיים ותסתכלו אחרי זה אחורני תגידו וואו זה ההחלטה הכי טובה שעשיתי ב כן בחיים שלי אבא כל פעם צו את האמה יה את ההקלה להוב יכול להשי קלה נכון הם התחתנו צור התחתן וכמה התחתנו נכון מזל טוב צו צה להני אני רוצה לסיים עוד אז אני אומר כאן לחוץ כי קודם כל מצדיע לכם ואני אומר עוד משהו היא אומרת היום האמא שקולה תראו אתם מסתכלים על ארצות הברית ועל זה שמה יהודים לא מתווכחים למה אי אפשר גם לאמץ את זה כאן היא אומרת ככה היא חשבה הרבה שנים מה שמה מסתדרים היו יהודים גם הרפורמים עם הזה עם כולם אה זה נראה כאילו מסתדרים טוב יותר אז היא אומרת נפל להסימון היא אומרת בההבדל בין ארץ ישראל לארצות הברית זה כמו ההבדל בין ספריה לבית מדרש בן אדם נכנס לספריה לוקח את הספר שלו יושב בצד וקורא על הכפק כל אחד נכנס לוקח את הספר שלו קורא אף אחד לא רב אחד עם השני כולם בסדר קיבלו שקט קיבלו ספרים מבסוט עם עד הגג בית מדרש אתה שם את הספר עכשיו כולם מתווכחים מה כתוב בספר הזה אתה אומר ככה כתוב הוא אומר ככה כתוב כולם מתווכחים היא אומרת זה ההבדל בין ארצות הברית לארץ ארצות הברית כל היהודים יושבים אבל לא מתווכחים ביניהם כי אין הדיון הוא לא על אותו זה כל אחד בחיים שלו כאן אנחנו רבים על האסנס שלנו על המהות שלנו על מי אנחנו כעם כמדינה שנבנת כאן אחרי 2000 שנה מה איך אנחנו רוצים שהיא תיראה וכל אחד יש לו מה להגיד וכל אחד בא לדיון הזה עם כל הכוח עם כל העוצמות ומי שהיה רוצה שלא יהיה פה ויכוחים ומחלוקות הוא קודם כל הוא לא יזכה לראות את זה אני חושב שבעיקר מה שצריך לרצות לראות זה שאנחנו יודעים לנהל אותם בצורה נכונה זה בוודאי צריך לקרות אבל עם ישראל עם המגוון כולנו מכירים את הברכות גם של יעקב לבנים וגם של משה לשבטים וגם ורואים שם הגיוון מופיע בכל הדר וצריך לתת לזה מקום רק צריך שזה תנהל בצורה נכונה. לסיום, לפני 128 שנים התכנס הקונגרס הציוני הראשון בבאזל. ישבו שמה מאות צירים מנהיגים חשובים של העם היהודי וניסו להגדיר מה אנחנו רוצים. וחשבו הרבה היו כמה ימי דיונים והרצאות וכולי. בסוף היו צריכים לכתוב משהו. כתבו משפט מה אנחנו רוצים מקלט בטוח לעם היהודי. משפט נחמד חשוב 2000 שנה לא היה מקד בטוח כמובן שהם עשו את זה הרבה לפני השואה הרבה לפני אבל הם הבינו שכנראה אם אם 2000 שנה היינו ככה אז כנראה שבאמת מה שצריך זה בקלט בתוך לעם היהודי וככה הסתכם הקונגרס ככה סוקם הקונגרס ובאמת העסק עבד כאילו זה היה מין מפץ כזה מקלד בטוח זה מה שצריך ויהודים עלו לארץ ובנו את הארץ ויהודים התפללו ולמדו תורה וודים שלחו כסף ויהודים עשו לובינג כל אחד עשה בתחומו וברוך השם זכינו להקים מקלט בטוח לעם היהודי בארץ ישראל מתי זה קרה לא ב-48 לא ב-67 לאניו דעתי אחרי מלחמת יום כיפור המכה בפטיש של המקלט בטוח לעם היהודי ומאז היה מצופר שיקום מנהיג שיסמן לנו את היעד הבא בסוף עם צריך יעד, צריך חזון. לאן הולכים? הבעיה הגדולה שלנו שאנחנו נשארנו בלי יעד ועם בלי יעד לא יכול לשרוד. תראו, אם אני רואה עכשיו אמא לתינוק בן חצי שנה שהוא חולה במחלת לב ואני שואל אותה, "מה את רוצה בשביל התינוק שלך?" והיא אומרת לי, אני רק רוצה שהוא יחיה, רק רוצה שהוא ישן, יאכל ויחייה, שיגדל להיות ילד בריא. תשובה לגיטימית, נכון? פרנף. אבל אם אני פוגש מבוגר בן 40, תגיד לי מה אתה רוצה מהחיים שלך? אני רק רוצה לאכול, לשתות ולישון רק מקלט ב שום דבר מעבר לזה, רק תן לי לשרוד את החיים. ישר לפסיכולוג או לפסיכיאטר, נכון? כאילו זה בן אדם שלא חי. הוא זה אותו דבר למדינה. מדינת ישראל, עם ישראל לא יכול להסתפק ביד של מקלט בטוח לעם היהודי. והגענו לשנות ה-70 והגענו להישג של מקלט בטוח לעם היהודי ולא הבנו שאנחנו חייבים לשים את הדגל הבא, לשים את היעד הבא. וכשאין מנהיג ששם את היעד הבא אז יש הרבה מנהיגים קטנים ששמים יעדים חשובים אבל חלקיים. אחד אומר שלום עכשיו, אחד אומר גוש אמונים, אחד אומר מדינת כל אזרחיה, אחד כל אחד יש באמת יעדים אבל הם חלקיים, הם קטנים, הם לא משהו שנותן לכולנו להתלקד סביב יעד גדול. עכשיו, מה היעד שלנו? א זה פשוט. הקדוש ברוך הוא נגלה לאברהם אבינו בהתחלה אומר לו משפטים מאוד טכניים לך לך מארצך ממולדתך אל ביתך אתה טטן ושך לגוי גדול זה נשמע עדיין כאילו דברים מאוד א טכניים א אבל אם אני שולח את הילד שלי למכולת אז מה השאלה הראשונה שהוא ישאל אותי אה מה לקנות למה אני הולך למכולת מה צריך לקנות נכון אז אברהם לא שאל הקדוש ברוך הוא אמר לו למה אתה אתה עושה את זה? למה אתה הולך לשם? ולמה אני אעשה אותך לגוי גדול ונברכו בך כל משפחות האדמה והיה ברכה. זה הציווי של עם ישראל. בשביל זה עם ישראל נוצר. דרך אגב בזה הוא שונה 180 מעלות מכל העמים האחרים בעולם. כל העמים האחרים בעולם נועדו כדי להביא ברכה לעצמם. הבים נועדו לשרט את הבבלים, הרומאים את הרומאים, הצרפתים את הצרפתים. וגם טראמפ כל מה שהוא רוצה זה שאמריקה תהיה גרט ובצדק ככה חושבות אומות העולם חושבים על עצמם העם היחידי בעולם שכשהוא נוצר עוד לפני שהוא נוצר כבר סימנו לו מה הייעוד שלו והיהיעוד שלו הוא לא לדאוג לעצמו הוא להביא ברכה לאנושות עכשיו כמות הברכה שעם ישראל הביא לאנושות עד היום היא אינסופית אי אפשר אי אפשר לדמיין את העולם בלי עם ישראל. אי אפשר להבין את העולם בלי שבת ובלי חוק חינוך חינם חובה שרבי יהושע בן גמלא המציא לפני 1800 שנה והעולם המתקדם הנאור הגיע אליו לפני 100 שנה ואי אפשר לדמיין את העולם בלי עשרת הדיברות ואי אפשר לדמן ואפילו אותם אותה נצרות ואיסלאם הכל כך פסולים אבל ביחס למה שהיה לפניהם הם התקדמות עצומה של האנושות ביחס לאלילות וביחס לג'הליה התקדמות התשומה של האנושות ומי הביא אותה? גם היהדות, גם הם היו לא מוחמד אבל אותו האיש בוודאי וגם בטח ובטח במה שנקרא המאה ה-18 המאה ה-19 המאה היהודית קורא לזה ההיסטוריון הרוסי כי על שם פרץ ה הגאונות היהודים שברגע שנותנו את המיניסיפציה והם יכלו לבוא לזה אז בכל תחומי החיים בכלכלה ובכל התחומים וכמובן פרס נובל וכולי אבל זה לא הסיפור של עם ישראל פרס נובל למרות שזה כמובן מבטא משהו סיפור של עם ישראל זה להביא לעולם את הברכה להיות ברכה לאנושות הברכה המוסרית הערקית העולם מתמודד עם כל כך הרבה קשיים כל כך הרבה בעיות ויש כאן עם שיכול להביא לו את הבשורה הזאתי הבשורה שהוא כל כך מחפש וכל כך תדעו לכם אומות העולם מסתכלים עלינו רק מסיבה אחת הם מחכים שכבר א נגיד מה יש לנו להגיד כאילו הרי הנצרות גם ככה אוכלת כפות היא לא מבינה היא לא מבינה אנחנו הורסים לה תאוריה של 2000 שנה 2000 שנה יהודה בזויה כן זה כל התפיסה של העולם הנוצרי לא יכול להיות שעם ישראל יחזור לארץ ישראל עם ישראל חוזר לארץ ישראל לא רק שהוא חוזר לארץ ישראל הוא הופך אותה למעצמה עולמית והוא מתמודד עם הרוע העולמי בהצלחה והוא מגדיל פה את איכות החיים והוא מביא ילדים והוא הוא מסגסג בכל התחומים והם רואים את זה והם אוכלים את הלב ומבינים שלמרות שה הם המציאו מדע כדי להפריח אותנו. אתם יודעים איך קוראים להמדע הזה שהם המציאו? ביקורת המקרא. שמעתם על למה הם המציאו ביקורת המקרא? כדי להוכיח שלא היה ישעיהו. כדי להוכיח שלא יכול להיות שיום אחד יקרה מה שישעיהו אמר. אבל ישעיהו אמר עוד תיתי קרמים בהרי שומרון. ואנחנו המשפחה לפני שלוש שנים זכינו לטעת קרם בהרי שומרון. מה אתה אתה מקשיב נבואה שנאמרה לפני 2700 שנה? אין. אז אנחנו זוכים לחיות בדור הזה דור שחלמו עליו אה אלפי שנים. גדולי התורה, גדולי עם ישראל חלמו על הרגע הזה שאנחנו זוכים לכווד אותו ולחיות אותו כאילו כרגיל. אוכלים שניצלים בורקסים ותקפוח אדמה ולהיות באמת במודעות עד כמה הזכות העצומה הזאת שנפלה בחלקנו כמה צריך להלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא על הזכות הזאת ולהודות באמת על ה א שייכות שלנו לדור הנפלא הזה בעם ישראל בתקופה הזאת נשאר כוח לכם תודה רבה על ההזמנה זמלפינו [מוזיקה]