תוקף הדיינים בימינו - שיעור כללי - הרב בן ציון אלגאזי

ציבור כיוון שהיום בעזרת השם בערב יהיה פה את ה חנוכת כולל דיינות בישיבה ברוך השם אני רואה בזה דבר שמח מאוד לישיבה מרים עוד קומה של תורה בישיבה אז אמרתי שהיום השו קלולי יהיה לכבודם כדי לברר את ה את העניין והנושא שאנחנו רוצים לדון בו זה מה תוקף הד בימינו לומדים ברוך השם דיינות הם ילמדו עכשיו לומדים אבן העזר הם למדו בז השם חוש משפט מה התוקף לדינים היום של אנשים שיושבים בבתי הדין הרבניים בתי הדין הרבניים כן ידוע היום מחולקים לשניים יש בתי דין רבניים מצד המדינה שהם דנים אך ורק בענייני אישות בלבד דהיינו גיט קידושין כל הדברים של יחוס למיניהם וסוגיהם דיני ממונות הם לא רשאים לדון על פי חוק אולי זה תחדש החוק הזה בעזרת השם בהמשך אבל יש בתי דין נוספים ש נמצאים ביתי דין של גזית ביתי דין דני אומנות יש פה בית דין של דיני אומנות בעיר בנשיאות מורנו ורבנו הרב אריאל שלידה וכולי מה התוקף של אותם דיינים שיושבים בבתי הדין למיניהם וסוגיהם את זה בעזר השם ננסה לברר עם חידוש בעזר השם יש פסוק מה שראיינו בפרשיות האחרונות הפסוק אומר מקור אחד לפניכם שופטים ושוטרים תן לך בכל שעריך אשר השם אלוק נותן חל משתייך ושפטו את העם משפט צדק אומר החינוך מקור שתיים יש מצווה למנות שופטים ושוטרים שיחי לעשות ה מצוות התורה ויחזיר נותי מדרך האמת אליה בעל כורחם ויצבור בראוי לעשות ימנו הדברים המגונים ויקיימו הגדרים על העובר על שלא יהיו מצוות התורה ו מניותיה הצריכות לאמונת כל איש ואיש שלא יהיה הבכירות בעולם הכל יהיה אמונה אחת גם זה גם תפקיד של בין דין הגדול בירושלים שאם יש ספקות ומחלוקות להכריע ומתנאי המצווה פשוטו ומתנאי המצווה הזאת שיהיו אלה הדיינים מדרגה עליונה ממדרגה לא הבנתי בדיוק מה הפשט של החינוך שאומר ש שאלה הדיינים צריכים להות מדרגה עליונ ממדרגה שאלו מהש בדברי החינוך מדרגה עליונה ממדרגה נוספת יש כמה מדרגות אם הוא דיין הוא דין נגמר הענין מה זה כמה מדרג שיהיו אלה הדיינים הוא גם מציין ספר החינוך שחלק מהמצוה זה המצוה שאם אתה מנ שופטים אותם דיינים צריכים להיות מדרגה עליונה ממדרגה נסה גם להבין את דברי החינוך בעזר השם המלכת חינוך במקום הוא מרחיב הרבה דברים והוא כותב שכל אותם דיינים צריכים להיות דווקא על ידי דיינים סמוכים סמוכים כמובן זה דיינים סמוכים שהם סמוכים מי משה רבינו דור אחר דור ניסו לחדש את השמיכה בתקופת הבית יוסף ורבי יעקב בירב בצפת לא הצליח רצה לכנס כמה מאות רבנים שיסכימו כולם לעניין אחד השמיכה בסופו של דבר לא הצליחה לצערנו הרב אבל בכל אופן זה ההגדרה הגדרה שצריכים להיות הדיינים סמוכים איש מפי איש עד בית דין של משה רבנו והשמיכה לדורות אין צריך שיהיה שמיכה ביד כמו שמח משה רבנו רבינו ליהושע בן אלא שאומרים לו הרי אתה סמוך ויכולים לסמוך למקצת דברים ו למקצת דברים לא כגון ונותנים רשות לדון ולא לאורות או לדון ולא לדיני קידוש נדמה לי או שלא להתיר בכורות וכדומה זה הגמרא מפורשת מסכת כתיים בדף ה שמה אומרת שהשמיכה קודם כל הוא סמוך אבל השמיכה לא חייבת להיות גורפת שהוא יכול לדון בכל הדינים אפשר לתת לו רשות לזה ולזה ידין ידין יורא יורא יתיר בכורות תיר בכורות זאת אומרת כאן לומדים שהשמיכה היא מוקדת בדברים מסוימים במקצועות התורה אומר המנחת חינוך בהמשך ווא אומר ככה ולהורות בכל התורה כולה ומכל מקום אין רשות לסמוך אף לדברים יחידים אלא מי שראוי לדון ולהורד בכל התורה כולה כן מבואר ברמבם זאת אומרת הוא מחלק את הדברים שלו לשניים במלכת חינוך אחד כשאני נותן שמיכה למישהו אז הוא סמוך הוא נקרא מומחה מצוין האם הוא יכול לדון בכל הדברים שיש גם בענייני אישות גם בענייני נשים גם בענייני זיקים גם בענייני בכורות לא בטוח השאלה למה הוא מקבל רשות אבל אומר המנחת חינוך מצד הידיעות שלו הוא צריך ידיעות בכל חלקי התורה תראו את ההמשך שהוא אומר ומכל מקום אין רשות לסמוך אף לדברים יחידים דהיינו לדברים מסוימים אלא מי שראוי לדון ולהורות בכל התורה כולה הוא צריך ללמוד את כל השולחן ערוך להיבחן עעל כל השולחן ערוך ואז יש לו רשות להורות מה להורד על פי הרשות שיתנו לו כמבואר ברמבם אן כסף משנ שהניח בצריך יון מנין לרמבם זה שצריך שיהיה ראוי לכל הדברים כולם אן בכם משנה שהוא ירושל מי מפורש פרק ד חגיגה בסדר אבל זה החידוש של המנחת חינוך שבעזרת השם נסה גם להבין אותו בהמשך שיש כאן שני דינים בדיינים מומחים אחד זה עצם הסמיכה שהוא מקבל והוא צריך להיות מומחה עכשיו מוסיף אותו סמוך צריך להות מומחה בכל התורה כולה ומתוך המומחיות של התורה כולה אנחנו ניתן לו לדון זאת אומרת אנחנו הכוונה הי הסמוכים שנסמך אותו נגיד ל את הסמוך לדברים מסויימים שאר הדברים אתה לא יכול לדון בהם מצויין טוב עכשיו יש גמרא במסכת מסכת גיטין גמרא מס גיטן גמרא מאוד יסודית שהגמרא מנסה ששו לברר מה באמת תוקפם של הדיינים היום כי הרי לצערנו הרב בטלה הסמיכה מישראל אין לנו שמיכה לא ביד ולא ברשות אין לנו דיינים סמוכים אין מי שיסמיך הגמרא מס צנדר מספרת שלצערנו הרב ביטלו את השמיכה מאופן כזה או אחר ולכן איך היום הדיינים בכלל יכולים לדון ומה תוקפם אז הגמרא מספרת מסכת גיטין שרב יוסף קייצי וכם מעשה הגיטין רב יוסף היה יושב וקופה על הגט היה עושה דינים בפי גטן בכפיה ד גדן בכפיה זה עוד עוד שיעור בפני עצמו מתי אפשר לקוף לגת מתי לא אבל הוא הה קייטי בכ מעשה הגיט אז הגמרא שם אומרת אמרו לו איך אתה יושב ואה קופה על הגד ואנה אדיות אינן מי שיכול לקוף על הגד זה רק דיינים מומחים דיינים שם אדיות אנחנו היום כולנו שאין לנו שמיכה כולנו ישבים כ דיינים דיוטות אז איך אתה יכול בכלל לדון כתוב מפורש ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים דבר אחר לפניהם ולא לפני ידיות אז איך יכול להיות שת דן אמר לו אנן שליחותו כב דינן אנחנו עושים שליחותם של ראשונים אתה שאל אותי מה הסמכות שלי היום נקוף א גיטין שליחותי קו דינה אומרת הגמרא מדדו ההודעות והלוואות כמו שהודעות והלוואות היום אנחנו דנים מדין שליחותי וכב דינן יש לנו רשות מדורות ראשונים לדון דברים מסויימים כמו הודעות והלוואות אז כך גם לגבי כפייה על הגן אומרת הגמרא בהמשך יחי גזלות חבלות נמי אם יש לך רשות לדון מדין שליחותו גם גזלות וחבלות אומרת הגמרא לא זה בלתי אפשרי כי הבדין שליחותי הו במנת דשכיח והגמרא אומרת גם תוס כותב את זה בסדרים ומד דת בחסרון כיס צריך להיות שני תנאים מנטא דשכיח ואית בחסרון כיס אבל במיט דלא שכיחה לא עבדין על שליחותו בסדר מצויין אם כן עכשיו גילינו שתוקפם של הדיינים היום זה מדין אבדין שליחותו הם שלוכים של הדורות הראשונים אלא מה כשאנחנו אומרים שהם שלוכים הגמרות בכמה מקומות בסנהדרין בגיטין אומרים שהם שמוחים לדברים מסוימים כמו בממונות אך ורק להודעות והלבבות כי יש בזה חיסכון כיס וזה שכיח אבל גזלות וחבלות או תוספות אומר גזלות שעל ידי חבלות הם לא יכולים וגם יש להם הדין שליחותו לגבי ענייני אישות גיטין קידושין אפילו לעשות הגיטין יש להם גם דיני אבדין שליחותו אז אם ככה יוצא שתוקפם מדין הכוח שיש להם מדורות ראשונים אב דינן שליחותי כן מצוין אז הרמבם כותב מה שאתה אומר אבל מכאן יוצא שזה היה פעם שהיה בארץ ישראל אז בני חוץ לארץ היום עכשיו שאין לנו כל הדיינים באשר אין כך כותב השולחן ערוך שולחן ערוך בתחילת בתחילת חוש משפט כל דיין באשר הוא היום לא משנה איפה הוא נמצא על כולם יש דין הדין שליחות איין בשולחן ערוך רש המשפט א' א סימן א' סעיף א' כן שאלה מצוינת זה ש השיעור השאלה שהוא שואל אדניה אם זה ככה שם אבדין שליחותו מה ההבדל בין שמיכה לבין הדי תכלס כולם מקבלים כביכול רישות נכון אז מה מה נק מינה ביניהם קודם כל אנחנו רואים שהדין שחותי היוא מצומצם אם הוא היה סמוך אתה אומר לכור לפי המנחת חינוך סמוך הוא גם מצומצם לדברים מסוימים אבל הוא סמוך קודם כל ש סמוך היום אין לנו דיין סמוך אין דבר כזה שנקרא דיין מומחה בטל הדבר יש דברים מסויימים שדייים יכולים לעשות מדין אבדין ל שליחותי מה עומק ההבדל בין המומחה בין הבדין על שליחותי הו כי תכלס שניהם יכולים לדון עוד שנייה אחת אנחנו נראה בעזר השם אחרי שהנו את הגמרא שמחדשת את הדין הזה של הבדין על שליחותו יש לכאורה סתירה בדברי הרמבן הרמבן על הפסוק שהבאנו בהתחלת הדברים ואלה המשפטים אשר תשים סליחה שופטים ושוטרים ת תתן לך בכל שעריך אומר הרמבן מקור חמש כך אם כן המצווה הזאת נוהגת בכל דיני ממונות ובדברים הנדונים בחוץ לארץ אבל בזמן הזה לאחר שב לה שמיכה כיוון שכל המשפטים בטלים מן התורה אב הטליה אין שמיכה אין דיני תורה חס ושולם דכתיב לפניהם ולא לפני אד ותות ואנן ד ותות אנן ואין דייני חוץ על הארץ אלא תקנה שליחותי וק דינן אין אנו חייבים במצוות מינוי שופטים מן התורה כלל אומר הרמבן המצווה הזאת היום לא רלוונטית למה כיוון שאיין לנו היום למזה דיינים סמוכים כשהתורה אמרה שופטים ושוטרים תתן לך הכנה היא שופטים שהם סמוכים אם אין לך דיינים סמוכים אין מצווה היום למנות שופטים בישראל אין מצווה למנות דיינים יש מצווה ללמוד דיינות לדעת את כל התורה כולה זה מצווה גדולה אבל מצווה שיהיה בכל עיר ועיר ובכל שבת בשבת דיינים שיושבים אין לך מצווה אין שמיכה אין מצווה אבל הרמבן כותב במקור שיש לפניכם על הגמרא מסכת יבמות שנעסוק בהרחבה בהמשך הגמא הרמבן שמה שואל שאלה יש שאלה שאלה גדו הגמרא שמה אומרת כדי לגייר גירים צריכים שיהיו דיינים מומחים למה אומרת שמה הגמרא שלגבי גירים משפט כתבו והדרשה של הגמרא משפט כתבו הכוונה שמשפט הכוונה היא שהדיינים יהיו מומחים אז כולם שואלים איך אנחנו היום יכולים לגייר גירים היום מגיירים כל יום סיטונאות אפילו יש גירים מגירים שונים ברוך השם כולם נכנסים תחת כנפי השכינה אז איך יכול להיות שהם שהם הם מגיירים אותם אחרי אנחנו לא דיינים מומחים אומר אומר הרמבן כך ואפשר דגר צריך שלושה גמרא או משפט כתיב אסמת וכמי שלושה גמיר מומחים לא גר וקש מומחים בזמן הזה לק מומחים בעוונות איך מקבלים היום גרים בכל אופן ק ממר נק מ נק הרצה דמים גרסינן בקריות פרק מחוס כפרה אלא מתה הדנה דלק קורבן לא נקבל גרים אמר אך א יעקב כי יגור תכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם כתיב אומר פה הרמבן חידוש נפלא בגלל שיש פסוק מיוחד שאומר דורותיכם בעניין גירים מה שמע שהיום גם יכולים לקבל גירים יש איזה מין ביטוי בתורה שגרות לא תיפסק דורות כה ותראו מה שכותב בהמשך ואפשר דמן התורה אפילו דיוות דנין בשליחותו ד מומחי או פתאום יש לנו סתירה גדולה מאוד בדברי הרמבן הרמבן כותב בבמות שיש המצאות התכנות שליחותי וקב דינן תוקפה מאיפה רבי יסי מן התורה אבל הרמבן שראינו אותו בפרשת שופטים כותב במפורש שהיום איין לנו סמוכים ואין לנו מומחים וממילא אין בכלל היום מצווה למנות שופטים סתירה מפורשת בדברי הרמבן למה לא דומה מצווה על הציבור כן ואז מה אבל הוא אומר שאות אותו מעשה זהזהזה משמעותו מן התורה זה אפשרתי מן התורה אפילו הדיוטות הבדין שליחות היו אז אם התורה נותנת זה תוקף אז תן גם שמכות הדינים ש לכאורה עסק זה מה שהוא שאל בדיוק מה ההבדל אם יש הבדין שליחותו מן התורה מה שמע שזה תופס גם היום למנות שופטים למה התורה אומרת לך תמנה הבדין אן שליחות הום מה זה משנה מה זה השאלה עכשיו האם הר מתייחס דווקא לגירים או שהרב אומר באופן אקוני תדע לך שיש חתים זה שאנחנו מסתכלים עליו דין שליחותו מן התורה אם הבדיל על שליחות י מן התורה יש היום שופטים בישראל לכאורה לכאורה יש שופטים התניה ככה לכאורה אמר הרמבן הרמבן אמר כיוון שאיין לנו היום מומחין בטלו משפטי התורה ככה הוא טלה את זה נכון זאת אומרת שאם יש לך היום דיינים שם שמכות מן התורה התח ככה יוצא מדביר הרמבם לכאורה על השאלה הזאתי איך איך מגיירים גירים היום שאין לנו דיינים סמוכים יש נתיבות ויש קצות הנתיבות במקור שבע כותב ככה אומר הנתיבות בזמן הזה אב בה דדין שליחות זו רק דרבנן כמר משום נעיל דלת אומר הקצו אומר הנתיבות לכאורה אנחנו מבינים שכל הבור של אבדין שחותי זה רק דרבנן למה דרבנן כי הגמרא בסנהדרין אומרת שאנחנו יכולים להושיב שלושה אדיות ולמה עשו את זה משום נהיל הדלת שלא תנל דלת בפני אלובין מה שמה שזה דרבנן אומר הנתיבות לא אפשר לניוד העתיד באמת ו דאורייתא רק שנמסר לחכמים אז הנתיבות מסתכל על הבדין שליחותי הו כדין תורה אבדין לשליחותו תוקפה מן התורה אלא מה מה הגדרים של הדין שליחות היו הרבה פעמים זה קורה בכמה מקומות בכמה הלכות שהיסוד מהתורה מי הגדיר את הדין חכמים הגדירו אומר אטימות מה שקרה פה גם רק שנמס לחכמים ולא עשו אותם לשלוחים רק במקום דיק נאי לדלת תדע דם מקבלים גירים בזמן הזה מתם דדי שליחותו וקידוש קידושים ותב ש אחר כך דושן השני ואין כוח ביד חכמים לעקור דברן התורה בקור משה אומר פה הנתיבות אני מוכרח לומר שהב דין הל שליחותי זה דאורייתא למה אנחנו מקבלים היום גירים אם הגיור היה באבד ל שליחותי ה רק דרבון תשמעו מה היה יכול להיות היה יוצא מצב שגר שהתגייר מקדש אישה הקידושין באישה תופסים אך ורק מאיפה מדרבנן בא ישראל אחר ונותן לה קידושין הקידושין יתפסו או לא יתפסו יתפסו כי זהו דאורייתא אומר התיבות זה לא יכול להיות אז מה אסגר שיקדש אישה הקידושים יהיו רק דרבנן בלבד לא יתכן לכן אומר אומר הנתיבות ואיין כח וכן מעשי הגיטין גת מאוסה על פי אדיות פסול מדאורייתא יוצא שהכל לכאורה גת מאוסה פסול מדאורייתא אז איך הם בתי דין של אדיות שליחותו כבדי מעשים הגיט אלא אומר הנתיבות שליחותו כבדי היום תוקפו מן התורה ו כלומר דנו רבנן לקידוש מני ד לפירוש קמינה בזה לדי בקיצור אומר פה איבו שלדעתו דין שליחותו דינן זה ממש דאורייתא בקצות יש כאן איזשהו דבר שהוא לא לא ברור עד הסוף אבל אני אגיד לכם מה מה אומר הקצות לכאורה משמ מדברו שבהכרח חיייבים להגיד גם שליחותי הוכ דינן זה דאורייתא למה אומר הקצות דבר נפנה מאוד אומר הקצות אנחנו רוצים לפסול דים יש אנשים שהם פסולי עדות אם אנחנו אומרים שהם פסולי עדות זאת אומרת שכל מה שהם יעידו עליו לא תופס גם על מקרים שהם יעידו לא יתפוס גם אם יהיו במעמד של קידושין הקידושין לא יתפסו אותו דבר לגבי גירושין כי מה לעשות הם פסולים אומר עכשיו הקצות כדי שיהיה פסול עדות אני חייב לקבל את העדות בפני דיינים שהם דיינים מומחים ואם לא מומחים צריך לפחות יהיה להם תוקף מן התורה אם מצ אם נגיד שהמצב של אב דינן שליחותו אומר הקצו זה לא תוקף מדאורייתא נמצא שהיום כל הפסוליה הם פסולים אך ורק מאיפה מדרבנן בלבד נמצא אומר הקצות שהיום אין לנו בכלל פסולי עדות כי כל פסול אדות הו פסול דות דוריתה נמצא שלפי זה תראו מה שהוא כותב נפק מינה הוא כותב ויש לעיין בשורה השנייה גם סו עדות דוריתה כונ עכשיו למומחים אם כן אותה עידות שנתקבל הדנה איך מא קוון דותה קבלת דות מ התורה ליו כלום כיוון דעכשיו מה לקב דין ואם כן בן הדין שעשו אותה עבירה שבאנו לפסלו עלד ד ב בפני בית דין ואפילו אמד אמר מן התורה בחגי הנו דן אבל קבלת עדות מן התורה ב שלושה מומחין הוא מומחין כמו שכתבנו בסימן ג וקבלת עדות הדנה א חזל ואם כן מן התורה עדיין כששרים הם אומר הקצות יוצא שכל הסולי עדות היום הם קשרים מל התורה וזה לא יכול להיות ולכן אפשר כיוון דנן עכשיו שדינן אפילו לקידושי תורה כמו שכתב התוספות פרק אחול עץ בד המקבלים גרים בזמן הזה משום לשליחות קמ דינן אם זה הגר הלך וקידש הקידושים שלו תופסים מאיפה רבי יסי מן התורה דם בא אחר וקידש אחר כך אין קידושי השני תופסים וצריך לומר בדבר גדול כזה יש כוח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה אפילו בקו מסה זאת אומרת לפי הקצות יוצא במפורש שכל גדר של אבדין על שליחותי הו היום תוקפו מאיפה רבי יסי מן התורה אז אם אם יוצא שלפי הנתיבות ולפי הקצות שליחותי וכאב דינן כל הדיינים היום כל סמכותם כביכול בתוקף של התורה עד רכושה לדוכתא איך מסבירים את הסתירה בדברי הרמבן הרמבן אמר שהיום אין מצוה למנות שופטים למה הכל הכל תוקפם של השופטים הוא דאורייתא אני רציתי לחדש פה חידוש ועל פי זה להסביר איזה תומים נפלא ביותר יש עם החידוש הזה אני אלך בעזר השם ך כל השיעור ואני רוד רוצה להוכיח אותו יש שני גדרים יש גדר של דיין אני קורא לזה בגבר של הדיין דיין ה דיין מומחה אז הוא דיין מומחה יש לו מעמד של דיין לא יודע הוא לובש פרק צריך להות לו המור כל מיני זה הוא דיין זה דיין מדין השם של אלוהים כן והביאו אדוניו אל האלוהים הפשט הוא שהוא מקבל כגבר שם של וזה יכול להיות שם של אלוהים רק בדיין מומחה ממש הכוונה היא שהוא סמוך מפו אבל יש עוד דבר בדיין הדינים שהו דן אני קורא לזה כאילו החבטה של הדיין הוא דן דינים נכון יש פסקי דין שהוא מוציא מתחת ידו אין קשר בין המעמד של הדיין לבין הפסק דין שהדיין מוציא היום כיוון שאיין לנו שמיכה דור מפי דור בטל שם אלוהים דיינים אין דיינים מומחים וסמוכים זה נגמר אבל הפסקי דין של הדיינים ודאי שזה תופס לפי הקצות ונתיבות מדאורייתא אפילו אין כשר ביניהם אני אמרתי יש יש אחד שהוא שופט יש ממלא מקום שופט מהג ש מה נפק מינה הוא לא מקבל את התנאים של השופט הוא לא מקבל מעמד של זכויות של שופט אבל מצד הפסקי דין שלו הם תקפים כמו בית משפט כן ז שתראה זה שהוא לא שופט בשם תואר של שופט זה לא פוגם מזה שהפסק דין שלו יתפסו כמו פסקי דין של משפט אם זה כך יוצא מצויין מה שלהם תוקף מדאורייתא וודאי שכן זה מה שאומר הרמבן אומר הרמבן כשאני מדבר איתך על גירים ש שם ש מתגיירים אז אני אומר במצב כזה לכאורה אין לי מומחים אין לי מומחים נכון אין לכנ אמי אבל מדין שליחותי וכאב דינן שהפסק דין שלהם תופסים מדאורייתא זה ודאי כן ולכן אומרים קצות נתיבות וודאי שהקידמה אני רוצה לקבל פסולי עדות אני אוכל לקבל פסולי עדות זה לא בעיה מצד המערכת של הבית הדין זה עובד היום מצוין מצד השם של אלוקים זה לא עובד איפה מצאתי לזה נפק מינה נפלאה פה שאני אגיד עוד נפק מינה יש רבי סתומים תומים נפלא ביותר יש איסור דאורייתא לקלל דיין שנאמר אלוהים לא תקלל אומר התוים במקור תשע ואפשר דעתו זה לא כתב אם מקלל דיין חייב שתיים כמו שכתב בשולחן ערוך וכתב עשמ בסעיף קטן ה דמשמע ויותר היה נרא כי אני טמע כי משמעות פוסקים דף בזמן הזה המקלל דיין עובר בליו ולא כל יקרו מן אלוקים לא תקלל הוא לא אומר את זה ב לא יודע למה ואלוקים פירושו דיין סמוך ומומחה כד אמרין דיה בגמרא אלוקים כתיב בפרשה ופירושו סמוך זה פשוט ואם כן אין כאן רק על כלילת דיין סמוך ומומחה אבל דייני זמנינו אשר אין לנו סמוך עם בעוונותינו הרבים רק שליחותי וכב דינן מה העניין זה לקללה אמר אומר השמה פילפלים היום מי שיקלל דיין הוא עובר על אלוהים לא תקלל אומר ודאי שלא למה כי היום רבי זי אין לנו דיינים משם אלוקים נגמר העניין הוא אומר אז לכן אחד שיקלל דיין הוא יבוא רק עלל בחד בבד ולא על שניים רק על מדין שאסור לקלל אחד מישראל אבל לא יהיה לו תוספת לב על דין הדיין מדין דיינים מומחים כי אין היום דיינים מומחים נגמר העניין נפק מילה נפלאה ביותר אבל תגידו לי לאותו דיין שאם קלל אותו חס ושולם לא נתחייב מדין לו לפסקי דין שלו יהיה תוקף אומר אשמה כן ד מדין שליחות וקב דינן לכן נראה תראו מה שכותב דעתו די התחיל אסור לקדם דיין בא ודינו יש איסור והיינו לדיין מומחה אבל באמת בזמן הזה אינו כי אם לו דכל אדם יש איסור לקלל דיין כדיין מומחה סמוך היום בימינו כמו כל אדם דסור בליו לקלל שום איש מישראל כל שכן דיין אבל אין כאן חיוב שתיים דין לנו סמוכים וזה נראה ברור ונפק מינ עניין פסול דו כמו שכתבתי בהורים טמאני שלא נזכר זה במחברים כלני דעתי הדבר פשוט ונכון פילפלים ומכאן מוכח החידוש שלנו שישנם שני גדורים יש גדר של אלוקים זה דיין מומחה וסמוך ויש את פסקי הדין של הדיינים החס כמו שקראתי לזה שזה היום יכול לתפוס לפי רוב השיטות אפילו בשליחות וכדין מדין תורה לפלים מה מה החובות א כמו כל כמו כל בית דין כמו כל בית דין מס גיטי הם יכולים לקוף אותך והכל פסק דין כמו כל פסק דין ש מה זה מה שליחותי יוקב דינ שכות יוקב דינ התורה נתנה להם תוקף מן התורה אתה חייב לשמוע להם פסקים שלהם תופסים כמו כל דבר אבל אין לך בכבוד הדיינים לא יודע איך לקרוא לזה במעבד הדיינים זה אין לך אבל הפסק דין שלהם תופסים לכו בר מנין דן מה או עכשיו זה שאלה מצויינת א שואל מי דיין מי לא כורה מה מה מה הקיתון שיש זה אני תכ יביא איזה איזה גרנט כדי לברר את העניין אבל ודאי שהחיו הזה הוא כי חילוק מה ההגדרה היום שדיין שהתוקף שהפסק דין שלו יהיו תופסים זה עוד דבר אחד שאנחנו נדון בוות כל שלושה שמתאספים ביחד נגמר העניין אפילו אפילו אפילו המר לא צריך אפילו ות גמר סיר אפילו גמ סיר בהגדרה זה הסדרני כ שיהיה ש אחד שיהיה בעניינים שיהיה כן יהודים מדדים כן שלא יהיו שלושה חב טוב א תכף נסה לשכול מה מה הדור של הדבר הזה הרב אומר רב בחידוש עכשיו על פי זה אני רוצה עכשיו להסביר עוד מהמהלך אחד לכאורה יש כאן סתירה אדירה ברמבם זה סתירה שכל פעם שנותנים שו קלולי ראשון בסנהדרין זה השיעור הראשון שנותנים אז אני אכניס אותו עכשיו בעניין הזה סתירה ברמבם שכל עולם הישיבות מתעסק איתה כל מי שלא תרץ את הרמבם אז הוא לא נחשב כחלק מעולם הישיבות א אה יש יש גמרא במסכת סנהדרין בדף ב' עמוד ב הגמרא שמה דנה לגבי עניין של דיני ממונות כמה כמה צריכים להיות כמה דנים בדיני ממונות אומרת הגמרא תנ מים ונות גזילות וחבלות אבל הודעות והלוואות לא ולמים אי למה דלא בעינן שלושה ואמר רבי אבו שניים שני דר ממונות דברי הכל אין דיניהם דין אלא דלא בעינן מה מומחי אומרת הגמרא רגע אחד הז שלושה צריכים אבל לא צריכים שיהיה מומחין כי אנחנו אמרנו שדי ממונות חבלות אבל ודעות לבות לא למה דות ות לא אומר שלא צריך שיהיה מומחית יפה אומרת המרא למה לא צריך מומחים מה הקסבה אי קסבה עירוב פרשיות כתוב כאן אם אנחנו סמים שיש עירוב פרשיות זה גמרא בקמה קז עמוד א שמה למלה שמדברת על זה שהתורה הרבבה פרשיות ביחד ואז יוצא לנו שאם לומדים שלושה השלושה האלה צריכים להיות דווקא מומחים כי השלושה שכתוב בתורה זה שלוש פעמים כתוב עליהם אלוהים ואלוהים זה שם של מומחים ואז יוצא ש שאנחנו לומדים שיש שלושה דיינים בהודעות והלוואות שצריכים להיות מה מומחים אז איקס רו פרשיות כתוב כאן אמרתי את זה בקצרה כן ליבני מומחים וי כסבר אין רו פרשיות כתוב כאן שלושה למלי כי זה א בטליה לומדים שלושה שכתוב עליהם אלוהים אז אם ככה משמע שאם לומד רו פרשיות צריך להיות שלושה מומחים אם אתה לא לומד רו פרשיות לא צריך אפילו שיהיה שלושה אלא אומרת הגמרא כך לאילו כס באמת רו פרשיות כתוב כאן ובדי דינמי מומחים ואי דלו בנן מומחים משום דרבי חנינא אז הגמרא אומרת כ אנחנו לומדים לגבי הודות לבעות שצריך שיהיה שלושה והשלושה הלה צריכים להיות מה מומחים כי אנחנו לומדים רור פרשיות אלא מה עשו תקנה מיוחדת בת דיני הודעות והלוואות שצריכים שלושה אבל שלא יהיו מומחים למה אומרת הגמרא בשום רבי חנינה למה רבי חנינה דבר תורה אחד פשות חקירה משפט אחד יהיה לכם ומה אתונות לא בע חקירה כדי שלא תנל דלת בפני אלו אז הורדנו את העניין של המומחים כדי שלא תנל דלת בפני אלוהים אבל מדין תורה באמת לכתחילה הה צריך שיהיה שלושה מומחים לכל דבר ועניין מצוין זה סנהדרין ב עמוד ב בסנהדרין ג עמוד א הגמרא אומרת רב אח ד רבקה אמר מדאורייתא חד נ מי כשר שנאמר בצדק תשפוט אמיתך רב חב ריקה אומר מספיק מדאורייתא דיין אחד שנאמר לשון יחיד בצדק לשפות עמיתך לומדים הראשונים שפשט ברב ברד רביק שצריך שיהיה דיין אחד ולא שלושה וגם הוא לא צריך להיות מה רב זי מומחה כי הוא לא לומד רו פרשיות אז אם הוא לא לומד רו פרשיות אז הכל אין לו אין לו שלושה וגם אין לו מה מומח אז זה לכאורה מה שיצא לנו בגמרא מי שלומד רו פרשיות צריך שיהיה שלושה מומחים רק יש לנו תקנה מיוחדת שלא דינו דלת בפני נובים שהורדנו את המומחים ליבך יעקב צ לשפות אמיתך אחד לא מומחי מצויין עכשיו בואו נראה רמבם על פי הגמרא הזאתי הכל צריך להיות פשוט וברור בא הרמבם מקור 11 ואומר ככה אף על פי שאין בית דין פחות משלושה מותר לאחד לדול מן התורה שנאמר בצדק תשפוט אמיתך ומדברי סופרים עד שיהו שלושה ושניים שדנו מה הדין רבי סי אין דיניהם דין אז מה הרמבם פוסק באופן פשוט הרמבם באופן פשוט פוסק את מי את רבח הבריק אם הרמבם סובר שאחד יכול לדון מותר לאחד לדון מן התורה שנאמר בצדק תשפוט אמיתך משמה שהרב למד את רבך הבריק ככה יוצא מדברי הרמבם תראו את הרמבם מקור 12 אומר הרמבם דיני כנסות כגון גזילות וחבלות תשלומי כפל תשלומי ארבעה וחמישה והאונס והמפתה ויוצא בהם אין דנים אותם אלא שלושה מומחים והם הסמוכים בארץ ישראל אז הרמבם כותב במפורש שלגבי הודעות והלוואות נכון תשלומי כפל ארבע וחמישה וכולי צריכים שיהיה שלושה מומחים הסמוכים בארץ ישראל אבל שאר דיני ממונות כגון הודעות והלוואות אינם צריכים מומחה אלא אפילו שלושה דיות ואפילו אחד מומח דן אותם לפי חח דנים בהודעות בות יוצא בהם בחוץ לארץ אף על פי שהן בית דין שנחוצה הארץ אלוהים שליחות בית דין של ארץ ישראל הם עושים ואין להם ש לדון דיני כנסות בשליחותם מה אומר פה הרמבם אומר הרמבם אנחנו צריכים לדון דיני הודעות וההלוואות בכמה אנחנו צריכים לדון דני הודעות וההלוואות רבי יסי בשלושה מדין מה דנים ההודעות והלוואות שלושה מדין מה אומר הרמבם מדין שליחותי וק דינ עוד פעם עוד פעם ברמבם אני קורא בשורה השנייה אבל שאר דיני ממונות כגון הודעות וההלוואות אינם צריכים מומחי אלא אפילו שלושה הדיוטות ואפילו אחד מומח דן אותם לפי דנים בהודעות והלוואות בח יצא בהם בחוץ הארץ אף על פי שאין בית דין שחוץ לארץ אלוהים נכון כי הרי בית דין שחוץ לארץ זה לא יכול להיות סמוכים שליחות בית דין של ארץ ישראל עושים הרמבם מביא פה שליחותי כב דינן רביס או לא כן אז אם הבי שליחותו קב דינן מה שמע שצריכים בשביל הודעות והלוואות כמה דיינים שלושה איזה שלושה הם צריכים להיות מומחים כ הרי כשאנחנו אמרנו בגמרא בגיטין שליחותי וקב דינן זה היה על מה על מומחים נכון אני חוזר עוד פעם כשהגרמנים לא שליחות וק אבדין זאת אומרת כדי לעשות על הגיטין צריכים שיהיו איזה דיינים מומחים אז מה פותר את הבעיה של המומי רבי י שליחותו אבינ נו עכשיו פה אומר הרמבם איך ולים שלושה לדון הודעות והבעות מדין שליחותו ם זאת אומרת ששלושה לכתחילה רכים להות מה מומחים זאת אומרת שזה הרמבם למד שלכאורה קמ דמר של עירוב פרשיות כי ככה יוצ הגמרא עירוב פרשיות צריך שיהיה כרי שלושה איזה שלושה צריכים להיות מומחים אלא איך אני פותח את הבעיה של המומים שחו אם הרמבם למד כך הוא לא יכול ללמוד כמו רבח בר איקה כי אמרנו שלפי רבח בר איקה אין לנו גדר הזה של שלושה מספיק לו שיהיה אחד מהשב אחד אחד אפילו שלא יהיה מומחה הרמבם סותר את עצמו לא אני שואל את זה גם הכסף מ ש וגם השך כולם שואלים את זה ברמבם לחזור עוד פעם רבל ברור השאלה ברמבם בגמרא בגמרא הגמרא הגמרא אמרה שהודות צריך שיהיה שלושה כי באמת אירוב פרשיות כתוב כאן וצריך שיהיה לא רק שלושה צריך ששלושה יהיו ממה רבי יסי מומחים אלא מה אמרנו שלא יהיה נעילה דלת בפני בפני לובי מצוין לא בפני לובי אבל למהי צריך שלושה בא רב אח אבי יעקב אומר לו בשבילי מספיק אפילו אחד שנאמר בצדק תשפט אמיתך זה אין לו עירוב פרשיות וגם אין לו מצב שהוא צריך שיהיה מומחין משלוחים אם אין לו עירוב פרשיות ואיין לו שלושה ואיין לו מומחין הוא גם לא צריך את הפטנט של מה הוא לא צריך את הפטנט של של ה שקוד נכון לא צריך אז הרמבם אומר שבשביל לדון הודות והלוואות צריך את הפטנט שנקרא אבדין שליחותו מצד שני הרמבם פוסק שדיין אפילו יחיד יכול לדון איזה פסוק הרמבם מביא שדיין אחד יכול לדון איזה פסוק בסדר ישפה את היתך כמו חבר הרמבם ר את עצמו מ התוקף של הדינים שלהם יהיה דאורי קבלו תוקף של הבדין לשליחות היו ואם אמרנו לפני כן שבדין לשליחות היו זה דוריתה כן פ רבי אבם גם י דין לפי רבי אבו שהגמרא אמרה ואמר רביש א אין דין דין כי יהיה לשיטתם כן יהיה דין שליחותו פשוט מה מה מה הרב זית מה לא מסתדר מסדר אם לא מסתדר תגיד לי מסדר זה הפשט תראו תראו את הכסף משנה רבי יסי הכסף משנה כסי שכותב מקור 13 כתב לפי דנים בהודעות בהלות תמה תימה כיוון שהוא פסק רחקה איפה במקור 11 נכון דמן התורה חד מכשר דכתיב בצדק תשפט אמיתך מנין שיהיה סמוך ועוד די בסמוך מה יראה אפילו בדרבנן כשר ולא גזרינן משום ישווה קרנות ביחיד מומחה אפילו לא יהיה סמוך דן אפילו לכתחילה יוצא אומר הכסף מיש באופן פשוט שאם אני אומר צדק תשפוט אמיתך לא צריך שיהיה מומח ימי לפסק שלו אמ אי צריך למימר בהודעות והלוואות שליחותי וכו דינן הרי גם בלי שליחותי יכולים חכמי בבל שאין סמוכים לדון דיני בדות לבות כיוון דגמי בסמ וצריך יון צריך יון השך במקור 14 גם שואל את השאלה תראו את השך אומר השך דרבה על הרמבם קשה לי כיוון דפס פחות מג אין דיניהם דין אך כתב כדברי רבח סתירה מפורשת אמרינן בשס זה לרב אחה אית דשמואל שמואל סובר ששניים שדנו דיניהם דין זאת אומרת שרב אחה בריקה סוב כשמואל ששד דין והרמבם פוסק ששלושה חייבים לדון פחות משלושה מה לא יכולים לדון אז איך הוא יכול להגיד כרוח בריקה וכן קשה לי על המג ועוד קשה לי על דבריהם ד בשס פרק החובל פרק המגרש תפח אית דיה תמ דנין בהודעות והלוואות משום לשליחותו דכמה אינן וכן כתב הרמבם גופה במה שהראיתי לכם בסנהדרין הלכה ח וסמק שם לפי כך דנים בהודעות והלוואות וכיוצא בהם בחוץ על הארץ אף על פי שאין בית דין של חוץ לארץ אלוהים שליחות של בית דין של ארץ ישראל עושים אומר השך הרי ברור לכולנו שאי אפשר לדון הודעות ות אלא אך ורק בכמה דיינים רבי י בשלושה דיינים הדיינים האלה יכולים לדון בגלל שצריכים שיהיה מומחים והם עושים גדר שנקרא אבדין אבדין שליחוי אז לכאורה יש פה ממש סטירה בדברי הרמבם עלמה דאורייתא לא דודות עות אלא על פי מי מומחים כי אנחנו צריכים שחות כרבה זה לרב אח מדאורייתא ביחיד אדיות סגי כדמור אח ד בשס סתירה עצומה ברמבם איך מתרצים את הרמבם רבי יסי ד לתרץ את הרמבם יש כאן שלוש שלוש מהלכים שני רוצה להגיד ואת המהלכים שנביא אני רוצה באזר השם לחבר לחידוש שאמרתי בדברי הרמבן בתחילת השיעור הדבר הראשון שיש זה נתיבות שאני לא הצלחתי להבין אותו עד הסוף אולי הציבור פה יבין אותו יותר טוב הנתיבות מביא את השאלה של הש כולם דנים בשנת השך שלכאורה יש סתירה בדברי הרמבם ונתיבות כותב ככה ואשתו שפיר דברי הרמבם ועצמה דף דקי מנן כרב אחה דיליף מקרא ד בצדק תשפ דבח צגי מכל מקום הקמן גם כן דארו פרשיות כתי כבוא בקמה קז ובענן מדאורייתא יחיד מומחה יש פה חידוש של הנתיבות שנתיב רוצה לחדש שליבה דרב אחה בריקה על פי הגמרא ב בכמה היחיד לא יכול להיות סתם יחיד אדיוט אלא צריך להיות יחיד מה מומחה אזה נגד מה שאנחנו למדנו עד עכשיו כי אנחנו למדנו כל הזמן שרב חביקה למד שאין עירוב פרשיות אם אין עירוב פרשיות אז מספיק שיהיה כמה אחד ושהוא גם לא צריך להיות מומחה הוא אומר לא יכול להיות שגם לשיטתו צריך שיהיה מומחה כן הוא בא דורת היחיד מומחה על כל פנים פסקו שפיר ששני דתות שלנו אין דיני הם דין ופסקו גם כן שפיר ד שליחותי דכמה יקב דינן בלי שליחותו פסולים אנחנו נדון דליק מומח בינינו וא תשפר הכל כאילו הנתיבות רוצה לומר אב אולי פה הרונים הסבירו את זה יותר טוב אני לא מצח להבין הסוף הוא רוצה כאילו לומר שבסופו של דבר גם הליב רבח הבריק צרך מומחה והרי היום אנחנו אין לנו מומחים אז גם לשיטתו נצטרך בסוף שיהיה מה אבדין שליחות תמיד זה הולך ביחד ברגע שאתה צריך מומחה ואין לך מומחה התחליף המומחה מה צריך להיות רבי עיסי שליחותו אז מסתו אם הוא צריך תותו אז זה מה שהרב כותב הוא פוסק את רבח בריקה אל תטעה לומר אומר הנתיבות של הרמבם רבח בריקה לא צריך שיהיה מומחה אלא בצדק צבות עמיתיך זה גם מומחה ובהלכה שהבאנו במקור 12 הרמבם גם הונך לשיטת רבח בריקה שלשיטתו צריך שיהיו שלושה מדרבנן והשלושה צריכים להיות במדין אבדין אב דינן שליחותו כ אין לנו היום מומחים כי אם היה לך אחד מומחה מהמהם זה כבר היה טוב מה שאפילו ג אפילו אחד מ כן אבל אבל אבל זה סותר את הרמבם אתה מבין שסותר האחד המומחה הזה שהוא כותב כמה שזה יפה ברמבם אתה מבין שזה סותר את מה שהוא אמר בהלכה הקודמת הוא לא אמר שהוא לא מו אמר מותר לאחד לדון לא אב כשהוא אומר מותר לאחד לדון מן התורה שנאמר בצדק ות מידך מכוון שהיה מומח ודאי שלא ודאי שלא זה מה ששואלים כולם אח לא הייתה שאלה ודאי שהר כותב שאני לומד כמו רבח ביקה הכוונה היא שהיחיד הזה לא צריך להיות מה מומחה אז איך החר כותב שהיחיד צריך להיות מומחה מה נו אה לשפוט לשפות זה צריך להיות כאילו שופטים שלמדנו ש מומחי זה גם צריך להיות מומחי אבל ה הדיוקים שלכם נפלאים רבז אבל פשט הגמרא פשט הגמרא הגמרא לומדת שרב אח בריקה לא מצריך שיהיה לך אה א שלושה למה לא מצרי שיש פסוק מה שמ מדברי הגמרא שלומדים שלשיטתו אין פה עירו פרשיות אם אין עירו פרשיות אם כל המילה שכתוב תשפוט אין לך לא שלושה אב אתניה לא שלושה ולא מומחים מה אומר הרב יצחק זה החידוש שלו הוא רוצה לחדש על פי הגמרא כמה שגם לרוחה יש זה לא הפשט לכן אני לא הצלחתי להבין את התיבות בגלל הדבר הזה שאתה אומר עכשיו שהוא רוצה להכניס בתוך דברי רחק שיש ירוב ולכן צריך שלושה ואחד צריך להיות ומכ אבל איך זה יכול להיות אני אומר אדרבי אם אתה אומר רו פרשיות לפי הנתיבות בפשט שרו פרשיות כמה דנים צריכים להיות לכתחילה רבי זה מדן תור שבנ ש אומר שש אח שלוש אבל זה לא איירו רשיות אתה יכול להגיד זה מה שאתה רוצה א לא אירו פרשיות אבל באירו פרשיות אנחנו לומדים שיש שלושה הרו פרשיות שניים יש מספר שלושה זה איכות וכמות הוא לקח רק את האיכות לפי שתת הנתיבות ולא את הכמות יכול להיות יכול להיות אני אני בנתיבות אין לי פשט זא אומרת אני שומע מה שאתה אומר אבל הפשט בנתיבות הוא די קשה לא זהלא זה לא בש בשל השלישי זה בא להגיד לך על השלישי שאיין בית דין שקול צריך שלושה אבל ומד שלושתם אני חושב אבל לוקחים את הכלור בדבק עושים על הל אני חושב ות יכול להות אם זה מרגיע אותכם הפשט שאתם אומרים בנתיבות אשריכם אותי לא שחייב להיות ר פרשיות אז אם זה ככה יוצא שכל כל הלימוד שלנו בדברי הגמרא לא מסתדר כי יוצא שאין החינמים אולי הוא בא למהט משלושה ההפך בא רבבי אני בא למה צריך את הפסוק למהט משלושה שתוספות אומר את זה שמה מפורש נכון כן אז התוף ב נגיד שהוא בא לחדש אם אתם אומרים שלושה אני אומר אגיד לך אחד נו אז אז יש מקום הפסוק למהט מהשלושה טוב טוב רב ס נשאר נטיב קצת בקושי צריך יון הקצות הקצות מחדש פה חידוש נפלא מיותר וניו דעתי בקצות מתחדש משהו שוא שהוא באמת מתחבר ליסוד שאנחנו אמרנו בצורה נפלא הקצות כותב מקור 16 כך ונראה לי השם אותה קושיה של השך והכסף משנה לפי מה שמבואר בדברי תוספות ואפילו נעמד מן התורה בחד סגי הדון אבל כל פונים בדיני כפיה ודאי צריך מומחים יש כאן שני דינים אחד יכול לדון אבל הוא לא יכול לקוף כפיה זה עוד עניין להוציא את הדברים מלקוח פ זה עוד עניין וזה לשון תוספות פרש פרק מה סנהדרי ורח וחים ת דחמש דמת את דיות מכתיב אלוקים בפרק המגרש ממת ו כתיב לפניהם ולא לפני עדיות יש פה תוספות שאומר לכאורה תמו פעמיים התורה מיתה ד ותות פעם אחת שנאמר אלוהים למה את אד ותות פעם אחת שנאמר לפניהם למהות המשפטים שסים לפניהם למעט אותות למה צריכים שני פסוקים ויש לומר דעת ממעט מלפניה שו פניהם ק אלוקים ד ככ תרא התוספות מוגי פרש רשי ד מסכנים שלומו שהם בהדרים ו לפרש גיפ וג אמרן אבל אלוקים יסוי מ אלא דין בלמה דש יסוי מ לפניהם משום דרשינן מאשר תשים לפניהם אלו כלי הדיינים כ ש עכשיו תשמעו מה אני רוצה להוציא קצות אומר הקצות על פי התוספות בסנהדרין יש לנו שני ביטויים שבהם אנחנו מעטים דיוטות אחד כמו שאמרתי מהמילה אלוקים בתורה ואחד מ לפניהם עכשיו כשאתה רוצה לחור לדון וגם לקוף זה צריך להיות בעיה צריך להיות דווקא עניין של מומחים אמר לו ואנן דות אנן וכתוב לפניהם ולא לפני דתות אומר התוספות למה כשהוא הביא לו את הפסוק שאנחנו לא יכולים לקוף הוא לא הביא את הפסוק של אלוקים את הפסוק שלפני ולא לפני אדיות אומר התוספות כך אלוקים זה גדר בפני עצמו אלוקים לא לפני אדיות אבל כש מדברים פה על דין כפייה על דין כפיה מאיפה אנחנו מעטים מאיזה מילה אנחנו מעטים לפניהם ולא לפני למה לפניהם כי התוספות שמה דורש לפניהם אלו כלי הדיינים איך איך אתה יכול לקוף שיש לך כלי דיינים יש להם מל מקל ורצועה ככה כתוב מצויין עכשיו יוצא שלפי הרמבם ככה באמת אחד יכול לדון זה מה ש הרמבם כותב בסק משבות אמיתך אני עכשיו אני מתרץ את הרמבם אבל בכל אופן כשאנחנו צריכים שלושה זה שלושה בשביל מה אנחנו צריכים אותם רבי יסי בשביל בשביל לקוף איך איך אותם שלושה יכולים לקוף מאיזה גדר שלושה יכולים לקוף מאיזה גדר הבם יכולים לקוף מדין אבדין שליחות יו עד כאן בסדר תרצו את הרמבם מצויין ת את הרמבם מצוין כשאנחנו מדברים שאחד יכול לדון הוא יכול לדון מצויין אותו אחד יכול לקוף רבי זי הוא לא יכול לקוף למה כי כפי יש לנו דין מיוחד שנאמר לפני לפניהם ולא לפני אז איך שלושה בכל אופן יכולים לקוף זה מה שהתכוון הרמבם להגיד ששלושה יכולים כוונה הי שליחות דינן מצויין אז תרצ את הרמבם פילפלים כל מה שהרב כתב גבי דין שלושה הוא לא אמר סתם דין שלושה לגבי איזה דין אמר שלושה לגבי דין כפיה יחיד לא יכול לא יכול מה זה מה א יחיד מומחה יכול לקוף לפי הרמבם איך צריך שיהיה דווקא שלושה לא אם אנחנו ומים לפי הרמבם רק שלושה יחיד יכול יחיד יכול לדון אפילו מומחה אבל כדי לקוף צריך שיהיה כמה אם נלך לפי ההסבר שלנו שברב מדוברים על אירוב פרשיות צריך שיהיה שלושה ושהם יהיו מומחים הם יכולים לקוף וכשאין ללך מומחים אז מה אתה עושה במקום שליחו אחד לא נו נכון אבל הוא לא שלושה אבל לא שלושה מה אתה רוצה להגיד שהאלוקים זה רק לגבי הש שלושע אבל אחד יכול אפילו לדון בצורה כזאתי יודע אני לא יודע מה להגיד לך יכו להיות שה צודק אבל בפשט לא נראה לי ככה הוא כ הוא עושה בדיוק נמרץ הוא אומר כ האלוקים נאמר על מה עלל אז יכול להיות טוב יכול להיות יכול להיות אבל זה החידוש של הקצות אתה רוצה לחדש חידוש אתה אומר בוא ניקח את ה את האחד הזה ונעשה ממנו אפילו מומח ויכול אפילו לקוף בפשט נראה לי שש רק השלושה יכולים לקוף כי רק השלושה ישם אבדין ע שליחותי ככה נראה לי פשטו מביא אותם במשפט אחד זה אומר ש הוא מביא אותם משפט אחד שהוא יכול לדון הם יכולים לדון וגם מה לעשות לקוף מדינ דינ השלחות צריך צריך להפיל ביניהם הה שלושה נשום דיי מוחר אני מוכן אפילו לקבל את מה שאתם אומרים כי יכול להיות שבגלל מש מה שכולם פה אומרים אז בצדק תשפ את אמיתך אתה אומר זה בכלל לא יחיד לא סליחה זה יחיד שהוא לא מומחה והוא לא יכול לקום אתם אומרים אבל אחד שהוא יחיד מומחה או שלושה מדין אבדין שליחותו אין החינמי אין החינמי יכול לעבוד טוב מקבל מקבל עכשיו אחרי חשבון מקבל הרב יוד בפשוט זה סמוך פשו סמוך יחידים זה הסמוך לא הר מקן סמוך זם זה סמוך אז הרב מסכים שיכול להיות אפלו לקו א בסדר יש לך אישו נגמ זאת אומרת זאת אומרת שברם הקודם דיברנו על סתם סם ל סתם הארץ נכון זה גם בסבי אז הוא לא יכול הוא יכול רק לדון ולא יכול לקוף אבל אם הוא יחיד מומחה קבל נגמר שקוי קיבלנו עכשיו רבי יסי מה אני הרווחתי מזה אבל אני הרווחתי פיל פלויד שהקצו כותב שיש לך שם פעמיים ממעטים אלוקים ולפניהם יוצא שהחידוש שאמרנו ברמבם הוא מצויין כל מה שהיום מיתנו את הדיינים המומחים מה מיתנו אותם רבי יסי מיתנו משם של אלוקים זה אין לך היום את השם של אלוהים אין היום ממילא גם אין חובה מה לעשות לבנות להקים בתי דין אין את השופטים מצויין אבל יש לי עוד מיוט איזה מיוט רבי איסי לפניהם ולא לפני דתות שמה מדבר אומר התוספות על דינים שהם למיסה שמה אני יכול לפתור את הבעייה איך אני יכול לפתור את הבעייה על ידי מה הבדיל שליחות היו זה יוצא בדיוק ממרץ מה שאמרנו על פי זה אפשר להבין עוד עוד דבר אחד נפלא ביותר הגרנט מביא סתירה בדברי הרשבא הרשבא כשהוא התעסק עם השאלה איך ש היום לגייר גרים הרי לכאורה היום אין לנו דין של סמוכים ושמה משפט כתבו אומר הגנת לכאורה הרשב סותר את עצמו למה פעם אחת זה לא נמצא לפניכם בדף פעם אחת כותב הרשב ככה ם תאמר אך מקבלים גרים בזמן הזה ובאן שלושה יש לומר דנ מי תקנ כתקנת הודעות והלוואות דהיינו אבדין שליחותו מסביר מסביר הגרנד ואומר איך היום אפשר לקבל גירים א שליחותו יש ר נוסף זה רשב בגיטין רשב בבמות שואל אות השאלה איך אפשר היום לקבל גירים אומר הרשב אומר הרשבא ככה דקלן מדכתיב לדורותיכם דבכל הדורות מקבלים גירים ואפילו בזמן הזה דליק מומחין אומר לנו הרשב איך אנו מקבלים היום גירים כתוב בפסוק לדורותיכם שואל הגרנט הרשב מאיפה הוא לומד שמקבלים הם גרים בגלל שבדין שליחותו או בגלל שנאמר לדורותיכם שאמרתי לם דורות משמע שומ אפשר לקבל גירים בא הגרנט מחדש חידוש נפלא ביותר אומר הגרנט יש לנו היום שני הגדרות איך אנחנו מגדירים את העניין של של בית דין אומר הגנת יש ככה אנחנו צריכים מדי שהיה לנו היום גדר של בית דין גם בית דין לכל דבר ועניין אלא מה אנחנו צריכים שהבית דין הזה יהיה גדר שיהיה יהיה לו גדר של מומחה כל דיין בבית דין צריך להיות בגדר של מומחה חוץ מזה אומר הגרנט כל דיין מומחה צריך גם רשות לדון זה קודם כל ההגדרה שלו שהדיין יהיה בקיא בכלל התורה כולה שיהיה מומחה דהיינו שיהיה מומחה בכל התורה כולה וגם חוץ מזה שהוא מומחה בהגדרה הוא צריך שיהיה לו גם רשות לדון באופן מיוחד אני אקרא קצת הלשון ש של הגרנד אלא ודאי בית דין מכוח בית דין שליחותי וכ דינן צריך שיהיה עלהם שם בית דין לכל דבריהם הכוח נראה שמישהוא פסול לדון כגון שהוא סומה לא כשר לדון מכוח דין שליחותו שאין זה מועיל להכשיר הפסולים שהם בגופו של דיין הנה בגדר דין מומחי מבואה כמה דודים בן שיהיה הדיין גמיר וסביר וגם שיהיה סמוך שיקבל רשות לדון זאת אומרת הין צריך להות שני דברים אחד הוא צריך לדעת את כל התורה כולה גמיר וסביר והוא צריך גם שיקבל רשות לדון אומר הגרנד פיל פלואי מה יש לנו היום רבי סי אמר הרש בו איך אנחנו מקבלים היום גירים אמר רשב שאנחנו שליחותי הו קב דינה ומצד שני לומדים את זה מהפסוק לדורותיכם ע שבנו לכאורה הרשב שסותר את עצמו אומר הגרנד ככה באמת אין החינמי לפי הרשב המקבלים היום גירים מדין שליחותי וקב דינן נקודה ואני מוסיף על זה שזה נהיה חלק מכל העניין של שליחותי קו דינן תוקפו מדין תורה לכלל דבר ועניין כמו שלמדנו קודם אלא אומר הרשב יש גדר מיוחד שאנחנו לומדים בגירים שהם חייבים להיות מומחים זה חסר לנו היום על הקבלת רשות זה הבות של הגרנ על הקבלת רשות שזה חלק כדי להורות בפועל אנחנו פותרים את הבעיה על ידי אב דינן אב דינן שליחותו אבל בכל אופן הדיין הוא לא אין לך היום דיין מומחה שאתה יודע את הכתרון שהוא יודע את כל התורה כולה א אומר הגרנט את החלק הזה הרש בה פותר איך שנאמר לדורותיכם זאת אומרת לדורותיכם אומר לך שהגם שאיין לך דיינים שם דיינים מומחים אתה יכול להמשיך לדון כדין מדין פסוק מיוחד שנאמר לדורותיכם זאת אומרת שתחליף לדיין מומחה איזה פסוק בא לדורותיכם התוקף של הג את עצמה מאיפה זה תופס שליחות וקב דינן אם ככה יוצא באמת פיל פלון יוצא לפי זה שגם גם הרשב על פי שני הפסוקים שהוא הביא תפס שבכל גדר של דיינות יש שני דברים יש גדר של דיין שהוא צריך להיות מה מומחה ויש עוד גדר שהוא צריך לקבל רשות כדי לדון היום כשאין לנו דיינים מומחים לא התבטלו כל הדינים כולם זה לא התבטל מה התבטל רבי יסי רק הגד שדנים מומחים מקום שכתוב במפורש שצריך להיות דיינים מומחים כמו בגירות איך אני פותר את הבעיה הזאתי יש פסוק שהתורה הביאה בגירות דורותיכם אבל לדון ברשות איך אני דן ברשות זהו דין שליחות היו פינ פלים יוצא עכשיו אולי אם אפשר להחריב את העניין יוצא עכשיו של דורותיכם כביכול מחזיר את הגדר של הבית דין בגירות כאילו לבית דין רגיל כאילו לבית דין כאילו יש מומחים לכל דבר ועניין על פי זה רבי עסי אפשר לחדש פה איזה חידוש ת שלא למזה א אולי אפשר לחדש כשהרמתי שהיום אין מצווה למנ דיינים כי אין לנו דיינים המומחים נכון אם אין לנו פסוק מיוחד שיכול להחליף את העניין הזה אין דיינים מוכים לפי הרמבן מה אמרנו שיש היום לכאורה אך ורק לפי הגנת מה יש לח רק מה קבלת רשות קבלת רשות יש נו כן נכון לכן אומר הרמבן דין שליחותי וקב דינ זה באמת מדין תורה אבל הרמבן אומר אבל אין לי מצווה היום למנות דיינים אין חינמי היום אין דינ מומחים אין דין שופטים שופטים אך בכל שעריך אבל ייתכן לחדש שכיוון שבגרו התורה חידשה שיש את הגדר לדורותיכם מצווה היום על פי הרמבן למנות בית דין לגיור מה בחולים כן מחולים אם אם אם התורה אומרת לכזה לדורותיכם ולפי הגנה זה מחליף את העניין של המו לכאורה יש בזה זאת אומרת בגדר הזה שהתורה נתנה תחליף לדיינים המומחים יש חידוש דיני לא יודע אם למזה אבל לכאורה על פי החידוש שלנו אפשר להסביר את זה בצורה נפלא ביותר אם כך עכשיו אפשר להסביר עוד דבר אחד נפלא מאוד אז יצא לנו עכשיו שהחידוש שלנו בדברי הרמבן הולך לאורך כל הדרך גם בקצות יש לנו כאילו שני גדרים של מטים ממעטים אדיות אחד מאלוהים שם של אלוהים ואחרי זה לפניהם ולא לפני אדיות זה מסתדר מצוין ועוד חידוש עכשיו נפלא לפי הרש בו שיש את הגדר של הבדין שליחות שזה הגירות שעובדת בפועל והגר גר דאורייתא וקדושו ויהיו קדושין ופותרים את הבעיה של הדיינים המומחים מ לדורותיכם על פי זה אפשר להבין לו דבר נפלא יש פה חתם סופר שלכת חתם סופר חוקי חקירה מה זה המושג שנקרא אבדין שליחותו מה זה אבדין שליחותו הם שליחים של מי לכאורה הם שליחים של הדיינים הסמוכים כל הדיינים היום הם שליחים מה ההגדרה שהם שליחים שליח בדרך כלל זה שלוחו של אדם כמו איתו הוא כמו יד העריכה של המשלח גם הדיינים היום הם בגדר השליחים הישרים של המשלחים מהדורות שהיו סמוכים תראו מה אומר החתם סופר מקור 17 הנה מה שכתב מעלתך דבגן פח עמוד ב אנן שליחותו דינן פירש רשי נקיטת רשות באלמה יפה כתבת דעת מוכרח לפרש כן י אפשר לומר שליחות ממש וניש נוחם כמותם ממש מדין שליחות ועשו אותנו שליח לכל המקראות המאורות עד סוף ימי הגלות עד יחזור את הרבי מרבי ימינו היה נזיר כי הבדין השליח תוספות וכולי ה שרי כדו ש קודם משנה ות ואם כן איך אפשר שנהייה אנן בתר שלוח דקמ במ דינו צי אבדי אם אנחנו רוצים להיות שליחים צריך שהמשלחת מה שאנחנו עושים היום המשלחים כבר כידוע לא לא באזור לא לאלא לא נמצאים היין גיטי לשון תוספות במית תשכיח ועוד כ כבר מתו המשלחים ועדיין לא נולדו השלוחים הדיינים הבאים עוד לא נולדו והמשלחים כבר מתו אז איך יכול להיות שיהיה גדע של שליחות שליחות כזאתי לא מצינו אין כזה גדע של שליחות א פרמה דגית לגבי מת משלח איליו הולך כזכי או מצווה לקיים דברי המת מישום מת בתם שליח אותו בקיצור שאין משלח רביס אין שליח היום כידוע לכם המשלחים כבר לא נמצאים בינינו כבר מת אז איך יכול להיות שכות כב דינן על ככח שליחותי הו נקיטת רשות הו ולא שליח ממש ויפה כיוונת לפי שהורינו זה יוצא פלפלו הדברי החתם סופר למה כי מה אנחנו רצינו לחדש שכל הגדר של דיינים זה שני דינים אחד זה המעמד של הדיונים ואחד זה עניין שהם מקבלים רשות נקיטת רשות כמו שאמר הגרנד אומר החתם סופר וודאי ש בהסתכלות שלנו שבשליטה וכאב דינן זה רך ורק בגדר נקיטת רשות בלבד הם נוקטים רשות עכשיו יוצא גם טוב מאוד אם כל ההגדרה ש שליחותי וכב דינן זה נקיטת רשות ואנחנו לא עומדים במקום הדיינים הקודמים כי המשלחים כבר מתו אנחנו לא אין שלוחו של אדם כמו איתו יוצא מצוין מה שאמר בתחילת הדברים אני חוזר למנחת חינוך שאמרנו בתחת דברים אומר המנחת חינוך עדיין צריך להיות דיין מומחה זה ברור מצתת מדברי הרמבם הרב זית שאלת מה צריך להיות דן הדיין צריך להיות דיין מומחה נקודה אלא מה יש בדברים מסוימים שנתנו לו רשות אבל ההגדרה צריכה להיות ההגדרה פשוטה אני חוזר למלכת חינוך ביסי בשורה הרביעית עיין ברמבם ומכל מקום אין רשות לסמוך אף לדברים יחידים אלא ל מי שהוא ראוי לדון ולהורות בכל התורה כולה נקודה כן ה ברמבם מ הכסף מי ש הניח את זה בצריך חיון אמר יש לכם מי ש שבי ראייה גדולה ירושלמי אז עכשיו לפי זה יוצא א תגיד לי שיודע תורה כולה זה הגדר של המומחה של האלוקים ומתוך זה הוא מקבל נגזרת של מה שהוא יכול לדון אבל אפשר להגיד גם זה קצת חידוש שאם הוא לא מומחה בכל התורה כולה אין לו את הידיות אז אין לו שם של דיין בכלל הבדין שליחותי הו למי למישהו בשם של דיין יקרה ונותנים לו רשות לדון בדברים מסוימים בהודעות והלוואות במיד שכיחה וכולי אבל מישהו בכלל לא שם דיין אז מה תיתן לו תיתן לו עבדי שליחותו ובכיוון הזה קצת הולך הרב עבדיה יוסף בביה אומר הרב עובדיה יוסף בביה אומר שואל האם באמת הדיינים היום צריכים להיות תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה האם יש כל מיני כללים בבחירת דיינים שצריכים להיות על פידים מישהו מביא שמה שאלה יש אחד שהוא יותר יותר תלמיד חוכם מחברו אבל ההוא יותר מקושר לא יש כל מיני היום קטיונים כאלה אחרים האם את תלמיד חוכם אומר ודאי אומר ברור הוא פשוט הוא אומר שקודם כל צריך להיות גמיר וסבי קודם כל צריך להיות ידן אחרי כן נותנים לתוקף דיניהם אב דינן שליחותי אבל אבל שהוא אין לו שם של דיין בכלל זה בכלל לא לא לא לא מתחיל בכלל זה לא זה לא זה זה לא דיון קודם כל צריך להיות גמיר וסביר זה מינימום ומתוך כך כל דיניו יהיו תקפים אם כך יוצא עכשיו שבאמת כשאנחנו מחדשים את הלימוד הזה זה לא סתם חידוש לימוד עלמה זה חידוש כדי שבסוף השיב השפתי כבראשונה יצאנו כבתחילה אבל מעבר לכך בסופו של דבר יש זה תוקף הלכתי לרוב הדעות מדאורייתא אולי לתת להם כבוד כבוד תלמידי חכמים צריך לתת להם כן אולי את הדין לא לקלל זה לא שייך מי שרוצה לסמוך על היתר הזה על פי השמ יכול להיות שזה לא שייך היום אבל מדין עצם פסקי דיניהם בקבלת הראשות תוקף דיניהם מדין תורה זה ודאי שייך היום מדין אבדין שליחותו