תוספת שבת | הלכות שבת | צורבא מרבנן- קח | הרב בן ציון אלגאזי

אחד ודי נקרא כלה אנחנו א נמצאים בהלכות שבת בדין תוספת שבת וקבלת שבת ש בטליה התחלנו אתזה שבוע שעבר אנחנו ממשיכים הלאה אנחנו בשבוע שעבר מה שמזכיר ברון א הרגל לא אבל הראש עובד זה מה שחשוב אה אז אז ככה אנחנו בשבוע שעבר הבאנו גמרא שמדברת על דין של תוספת שבת ואני טול את זה זה בזה אם יש דין תוספת שבת ממנה יש גם דין של אדם צריך לקבל על עצמו שבת כי יש דין תוספת אז אתה צריך להוסיף מכול על הקודש אתה צריך לשות דין של קבלת שבת אז הגמרא הביאה את זה בראש השנה לפי הגמרא משמע לכאורה שצריך גם משבת גרמים טובים כל מקום שיש איסור מלאכה וכולי הבאנו שלפי דעת הרמבם אין אין כזה דין לכאורה והגר טוען שבכל אופן יש המחבר פוסק להלכה שצריך תראו בבקשה את המקור שש בעמוד 73 ב במחבר יש אמרים צריך להוסיף מכו על הקודש רמ אם רוצים להקדים לקבל עליו שבת בג מלכה ואל חרשות בידו צריך להוסיף אומר המגן אברהם וא במצוות עשה דאורייתא בסדר והשולחן ערוך גם אומר לא רק בכניסתו אלא ביציאתו השל השבת לכן מאחרים תפילת הרבית כדי להוסיף מכול על הקודש באופן הקוני לכאורה אנחנו עושים ובת שבת על ידי הלוחות לוחות השנה שלנו יש הדלקת נרות 20 דקות לפני השקיה וגם מאחרים מצד שבת בדרך כלל 20 דקות אחרי צת הכוכבים הנה יש לך תוספת תוספת בכניסתו תוספת ביציאתו אלא מה רבי יסי לא רק די בתוספת הזאתי של הדלקת נרות או צאת השבת צריך גם לעשות קבלת שבת צריך לעשות אדם צריך לקבל על עצמו שבת בקבלה שלו הוא עושה את דין התוספת וכאן היום בדבר הזה אנחנו ניגע כאן עצרנו בשבוע שעבר אז אנחנו נמצאים למעשה היום אה בעמוד 74 במנוחת אהבה לשם הגענו אומר ה מנוחת אהבה צריך להוסיף מכול על הקודש מה המשמעות לפרוש מעשיית מלאכה בערב שבת קודם זמן בין השמשות דהיינו קודם שקיעת החמה זה זה ההלכה הפשוטה אנחנו וכולנו פורשים קודם השקיעה כי הרי אנחנו פורשים כבר פלוס מינוס בהדלקת נרות כל אחד כבר רץ לבית כנסת מתי מנחה בערב שבת הדלקת נרות פלוס מינוס הנה פרשת מלאכה הגעת לבית כנסת כחול לבן ומצויין ניבה חליפה מצויין וכן המנהג פשוט הה בכל ות ישראל ואין שיור מן התורה תוספת שבת רק שיפרוש מלאכה בזמן שהוא ודאי יום יש אומרים שיש שיור תוספת השבת צריך לפרוש מלחה חמ 10 דקות לפני שקת החמה וראוי לפרוש מלאכה 20 דקות לפני השקיעה שבזה יוצאים מדחת כל הפוסקים וכן המנהג הב בכל הרי ישראל זה מה שאנחנו עושים למסה מצויין אנחנו פורשים אלא מה אמרתי לכם שאם לאדם יש תדחק יש חיה שצריך להגיע לביתו מעזה ערב שבת והוא לא עכשיו אם הוא יעצור בהדלקת נרות הוא לא יגיע עוד 10 דקות נסיעה הוא יגיע לביתו שישה 10 דקות אחרי הדלקת נרות לא קרה כלום זה עוד לא שרבי עיסי יש לו עוד זמן של 20 דקות גם אם בסוף הוא יעשה תוספת של שתי דקות שלוש דקות לפני השקיעה בסדר גמור ייצא די חובה הוא גם תוספת גם עשה קבלת שבת וגם לא חילל שבת חס ושלום כי הוא וד לא הגיע לשקיעה בסדר זה שת הדחק אין שעת תחקה בבית שלך בהדלקת נרות תפרוש לך בית כנסת תתפלל מנך א הוא כותב גם גם שאן אחנה מ-20 דקות זה לכול העלמה וכולי אבל מי שמקבל מבעוד מועד דהיינו מפלג המנחה א גם ברוך יהיה מצויין עד כאן הגדר הזה עכשיו איך מקבלים תוספת שבת בפועל המלחת אהבה אמר לכאורה עצם זה שאתה פורש ממלאכה פרשת ממלאכה אתה כבר קיבלת שבת לא הפוסקים אומרים שצריך לעשות דין של קבלת שבת בפועל איך נראה את הרטבה במסכת ראש השנה על אותה גמרא שמה אומר הריטבא מקור 12 תוספת זו אינה בדברים וביטול מלאכה בלבד אלא שהוספנו בדברים של קדושה ובתפילה וקידוש אומר הריטב לא מספיק רק לפרוש ממלאכה ביטול מלאכה ולא בדברים מלבד אלא צריך לעשות איזשהי פעולה אקטיבית תוספת של קדושה ו והתוספות דן בדין הזה איך עושים את זה קצת קשה זה פרק מקום שנגו בד יום כיפורים ספקו עסו מן השמשות שלא הירה ואמה אפילו ודאי יום סמוך שך אסור בקסו אודאי לילה תוספות מנסה להבין מתי בדיוק אני עושה את הדין הזה של התוספת ובא ה פרנק ואומר שלכאורה לפי דברי התוספות מקור 14 על כוח צריך לומר דוושת התוספת חלה מאליה וממילא נאסר אוטומטית לפני כניסת שבת יש דין תוספת פרשת ממלאכה עשית תוספת אפילו לא קיבלו עליו יש מצוות עשה מן התורה בתוספת לעינוי ביום כיפורים ולשבת ביום יום שבת מה שאומר פה הרב פרנק משמע שאם פרשת לא עשית שום פעולה אקטיבית בעצם הפרישה עשית תוספת ביום הכיפורים באכילה בשבתות במלאכה כך יוצא באופן באופן פשוט אבל מ אז אולי אפילו לא פרש לא אין ברם לא פרשת אתה מי אתה מכריח שאתה עושה ושת התוספת שבת לא לא אבל ה חלה מעליה אם אתה פורש אתה לא יכול לעשות תחס אתה יו לעשות מלכה אתה כותב אתה אומר לא אולי דברו אם אדם עשה מלאכה בדקה שלפני שבת נכנס לתוך התוספת שבת ועדיין עשה מלאכה אז הוא שבת הוא חילל שבת כאילו לא אין חילול שבת זה לא זה לא חילול שבת על תוספת השבת מתחילה מהשקיה וסקיל מתחילה מצד הכוכבים אין קודם רבי סי בסדר רק את התוספת הוא לא עשה יש דין תוספת השם מתלמי כותב הנה תוספת שבת מתחלקת לכמה חלקים מן התורה די בכל שו תוספת תוספת מיו זה אין צריך לקבל על עצמו בפירוש כי החוב חל ממילא ממילא אומנם כשרוצה לקבל יותר מזה מקבלו בפה מלא ובתפילה וחיו יצא בזה ונכלל בדין תוספת דאורייתא בין ארוך בין קצר ויש בו דין עשה מן התורה אם אתה עושה פעולה מוקדמת יותר לתוספת אז במקרה כזה יש כבר גדר של עשה כי קיבלת שבת קודם אם לא לפי השבט הלוי באמת זמן מועד לפני השבס נכור זה חל ממנ כמו שאומר התוספות ואז הרמה כותב היין לקמן סימן תד אם קיבל בלב לא הה וקבלה מי שרוצה לקבל תוספת שבת ממש בפועל קבלה בלב לא מועילה אבל הבח כותב ד בקבלה וכן הזכים איתו הגרה בקיצור נחלקו האחרונים האם שאני מקבל שבת בליבי כמה דקות לפני שבת וזה דבר דרך אגב הראוי ביותר לא לסמוך על התוספת האוטומטית אלא לעשות טקס של קבלת שבת בפועל האם בלב זה יכול הועיל כן או לא מחלוקת הרי מה אומר שלא והמשנה ברורה אומר שכן השמית שבת ככת כותב למעשה קבלת שבת יום טוב נ די פרישה מלאכה גרידה אלא היא נעשת על ידי דיבור עכשיו כבר התקדמנו התחלנו בראשונים בפרישה ממלאכה דיברנו על כבלה בלב השמי אומר צריך לעשות פעולה של דיבור אקטיבית היינו שומר בפה שמקבל עליו את השבס אומנם גם אם לא הוציא בשפתיו וגמר בליבו הרי זו קבלה ויפרוש עצמו מכל מלאכה אסורה לצומת ליבנו רבי סי מהדלקת נרות מן הראוי שכל אחד או יגיד בפיו או יקבל בליבו שהוא מקבל עליו שבס קודש בואי קלה בואי קלה בואי קלה בת מלכתה אמר את זה הוא קיבל על עצמו סבת שבס וקיים מצוות עשה דאורייתא לא פחות ולא יותר לפי רוב שתות הראשונים ואם הוא מ עכשיו הכשלת מלך וז עכשיו בעיה מה עושים מנחה הוא מקבל שבת ואחרי זה מפנל מנחה של חול אתה בשבץ או בחול עוד דקה נטפל במנחה שזה הבעייתי ביותר הטוב יותר להתפלל מנחה גדולה בערב שבת ואז אבל לא כולם יש להם עניינים מצויים למנחה גדולה לא כולם גבתיים עיר הקודש או במקומות כאלה שיש מניינים מצוים אז מה עושים תכף נטפל במנחה אבל הבעייה הכי גדולה אני יכול להגיד לך שאלה שמתפללים רבע שעה מנחה אחרי הדלקת נרות הם ממש עושים ברוח הימים האלה שלנו אכנ מה אשכנזים מה אשכנזים לא כולם אשכנזים פיים מה מנהג רבי אומר מנהג ציבו מנהג ישראל דינון טוב אז כולם צודקים רבי ישי אתה צודק וגם גם רורי צודק אם האשכנזים וצים הל כן בערב שבת בכבוד ש היה חסר אז אצל החזון איש הגדול היה חסר למני אמרו לו יש פה שכן ק לו למניין אז הוא אמר לו הוא יהודי חסידי הוא מתפלל מנח בגדי שבת לא רוצה שהוא מתפלל מנח המנחה של ערב שבתים בגדי שבת טוב אז זה ר בורי ש המנהג העולם נוהגים יש יש ריה לדברו אז אבל אנחנו נמצא נמצא פתרונות כל זה אבל באופן עקרוני המנחה שמשתלבת סמוך לשקי דוץ כי הרי לכאורה אתה לא מקבל שבת הפך אתה מכריז עליך שאתה נמצא ביום חול זה כבר פעולה אקטיבית של טוב איך פותרים אתזה אבל בוא בוא שנייה אחד נגמור את העניין ודאי שמי שמקבל שבת מבעוד יום דהיינו מהפלג עזה שהתחיל תחילת לל שב שמר בואי שלום מזמור של יום השבס מאותו רגע חלליו דין שבס ברור פשוט רבי יס מניינים מוקדמים של אמריקאים שמתפללים בשבתות הקיץ מפלג המנחה ברגע שהם אמרו את המילה בואי כלה בואי כלה או מזמור שיר ליום השבס כל זה קבלת שבת בין עניין מצוות עשה ין מ צבת לא תעשה הם כבר קיבלו על עצמם שבת גם הרב עבדיה יוסף כותב וטוב שיאמר בפי קודם השקיעה אחר תפילת מנחה בלחש שהוא מקבל עליו תוספת שבת מחול הקודש אבל אין זה נקובה ומאנה אף קבלה במחשבה בקיצור עדיף להגיד במפורש קבלה בלב גם מועילה בסוף יש לנו ראשונים שאומרים בסוף יש ראשונים שאומרים שאם אפשר אולי לפתוח ם כו יש ראשונים שאומרים שגם אם פרשת ממלאכה גם זה יכול להועיל אני יכול להגיד ש מנהגנו זה מנהג רוב הספרדים שאנחנו מתפללים מנחה מיד בהדלקת נרות מזדרזים מיד שגומרים את המנחה מ כל הציבור מסתובב אמ בוא קנ בוא קתה כל הציבו בפה מלא קיבלו עליהם שבס מבעוד מועד לפני השקייה וקיימנו מצוות עשה מצויין מה כן כל הצפר שבל מיד אחרי מנחה כל הציבור מסתובב עוד לפני שהתחילו לכו נר לינה והכל אומרים בוא שרים את זה שרים זה שיר כזה אוגי שלום התרת בלגן שמחה כן זה זה זה זה ואז מתחילים שיר השירים כן כתבתי כאן במפורש באמת שרבו מקדי חה קודם השקיה ובסיום כל קהל כחד בוקלה בדיוק מה שדנו פה יפה עכשיו רבי יסים בוא נראה מה אנחנו עושים באמת בפועל עם תפילת מנחה בכל העסק אז יש פה ערוך השולחן חשוב מאוד רוך השולחן כותב שמי שאומר בברך הוא אף פי שעדיין אין מערבים אין טומנים שו קבלת שם עליהם א מזמור ש שמד כעניין בורך הו בסדר זה כמו שאמרתי קודם יפה עכשיו תראו במקור 23 רק בעיה שהיום פחות מצוייה זה אם הציבור קיבל עליהם שבס אדם חי בישוב פה אזה נגיד ברמת גן אז יש כמה בתי כנסיות השאלה רק איפה אדם הולך להתפלל אבל בישוב שיש בית כנסת אחד מרכזי וכולם מתפללים באותו זמן ואם הציבור כבר קיבל עליו שבת מבעוד מועד נגיד אמרו בואי כלה בואי כלה זה חל על כל הציבור אז תראו את המלחת אהבה אם רוב הקהל קיבלו עליהם שבת מפלג המנחה המיט נגרר אחריהם בעל כוחו בעיר שיש בה כמה ביתי כנסיות אפילו ר ב צימו מפלים בית כנסת אחד קמים עליהם שבת בהג המלחה אין ציבון שפלים משר ביתי כנסיות שבעיר ניגרים אחריהם כל בית כנסת והעסק שלו ומכל מקום אדם שדרכו להתפלל בבית כנסת מסוים הרי הוא נגרר אחר הציבור שדרכו להתפלל עם הם יש לך קהילה קבועה גם בעיר זה הבית כנסת הם החליטו לקבל שבת עם בעוד מועד חל עליך אסור לו לעשות אפילו דברים אסורים דבר סופרים שבת אכן מותר לו להתפלל מנחה של חול אועיל ולא קיבל שבת בעצמו אבל אם הציבור שלך כקהילה צריך לשים לב לדבר הזה במיוחד ליישובים קטנים או בצבא אם בצבא עכשיו כל החיילים החליטו עכשיו לקבל שב בעוד מועד אופס חל על כל החיילים בשטח או במחנה שזה ה בכנסת המרכזי שלהם להפסיק לח שבס אם לא לצורך כמובן פיקוח נפש דברים כאלה אוקיי עכשיו יש פלאג בספר שמגיע המניין שני אומרים את ברכו מי שמתבלבל טועה הוא כבר קיבל עליו את השבת ניין השני יש בתפר הזה יש שני מניינים יש שני מניינים בתפר אלה שבאים למניין השני המאוחר המאוחר כולכם הם שומעים את ה כן אז הם שומעים את הם קיבלו כבר את ברחו אז הם כבר שומעים את ה טוב שם שומעים זה לא בעיה יש למה אם הוא עונה הוא יכול לענות בטעות אז הוא לא עשה מלחה הוא קיבל כבר את השבת הבנתי לא אני לא שלא יתא אם הוא יחר שישמור על עצמו שלא יתא גם האחר וגם טועה וגם כל הבעיות הוא וזה הוא מגיע בזמן המניין שלו השני אזז אז המניין שלו השני הוא ה מחייב אותו נקודה שימו איזה זכוכית טומה שלא משמע בו כן עכשיו עוד נקודה אחת לפני לפני הדוד של המנחה עוד עוד נקודה אחת מה קורה אם אדם קיבל על עצמו שבת עם בעוד מועד אמריקאי לא זה לא חייב יש כם ישראלים שקמים שבת מפלג בחוץ לארץ זה היה קבוע בחוץ לארץ הזמנים הם לא זמנים שבת צריכה להיכנס ב10 ו3 בלילה בקיץ היו מקבלים שבת מפלג המנחה מתפללי אז מה קורה אם יש אדם שכבר קיבל שבת מפלג המנחה וזה קבלתו נחשבת כקבלה בשבילו זה שפס כל דבר ועניין אסור לו לעשות לא שום דבר מלכה והוא יכול כבר לעשות גם סעודות שבת וכל העסק פתאום הוא נזכר שהוא צריך לעשות משהו דחוף לא לא כיוון את השרון שבת האם יכול להגיד לישראלי אחר שלא קיבל את השבס הוא מקבל בזמן לעשות לו מלאכה בינתיים בסדר היהודי נהפך להיות גוי של גוי של שבס אגב היה פעם מקרה כזה ש יהודי הפך להיות גו שב בבני ברק היה 40 שנה יהודי מראש העין שהוא היה הכרז על עצמו שהוא הגוי שש בש בניברק הוא לקח אותם הביא אותם הסיע אותם והכל והכל אחרי 40 שנה הוא אמר לי תשמעו רק תדו לכם שאני יהודי ואני רק שמתי על האופנוע שלי את ה אמרו לו איך עשה את הדבר כזה אומר תשמעו לא היה לי פרנוס יזה פיקוח נפש פיקוח נפש וח שבס אז היה מותר לי אז אני חשבתי איזה סיפור באלמה בצבא אנחנו יושבים דיברנו על זה בתוך כדי המלחמה הרב רשמ ואני מכיר את היהודי הזה אישית סיפור אמיתי סיפור אמיתי טוב בכל אופן כאן מדובר רבי יסי על על יהודי שהוא גוי של שבס שעוד לא נכנסה שבת האם הוא יכול להיות הגוי שלך אז אומר הרש בו מאש מינן תראו רשב במקור 24 זה ישראל שקיבל עליו שבת קודם חשך מותר לו לומר לישראל חברו לעשות מלאכה פלונית אועיל והיא נעשית בהתר לא לאותו אדם הוא עוד לא קיבל שבת אתה קיבלת שבת אתה לא יכול לעשות הוא יעשה בשבילך כך פוסק המחבר למיסה יש אומרים שמי שקיבל עליו שבת קודם חשך מותר לו לומר לישראל חברו לעשות לו מלאכה למה אומר המשנה ברור ב26 כיוון של חברו מותר אין איסור אמירה שייך בזה בסעיף זה שאיר שיש שרות הרבה כמובן קודם בין השמשות די אם הוא כבר סמוך לבין השמוש אז ודאי קיבלו רובן שעיר שמה והמיעוט כמובן מה קורה להם רבי יסי נגר רחם אלא מדובר שתה כמט מבעוד מועד יש לך עוד זמן אתה כבר לא יכול לעשות שום דבר מצויין אני הסתפקתי אם הוא יכול ל לתת לו להדליק סיגריה להש סיגריה בשבילו סיגריה בשבילו כי יש יש מחוה אני הזכרתי בתמיד מזכיר בזה שאחד רואה את החבר שלו מעשן שני סיגריות אומר מה אתה מעשן שני סיגריות הוא אומר לו אחי יושב בכלא אז הוא לא יכול לעשן אז אני מעשן בשבילו שומע כוינה כזה משן כונה אחרי שבועיים הוא רואה אותו עם סיגרייה אחת אומר לו מזל טוב אומר ש אחיך השתחרר אומר לו אני הפסקתי לשן אומר השמיר שמתקין חטה במקור שבע בין האישה מקבלת שבת ק נרות בין היחיד מקבל על ידי תפילה על ידי איזה דיבור אחר או שגמר בליבו לקבל את השמש בטרם הגיע שעד בן השמשות עוד לא שקיה מותר להם לישראל אחר שתרם קיבל את השבת לעשות עבורם כל דבר אישה בבית כבר אמרנו לפי לפי הרמה נשים אשכנזיות כדעת הבאג מקבלת שבת בהדלקת נרות פתאום נזכרה אחרי הדלקת נרות לא שמה את הפלטה לא שמה את המיחם אומרת לבעלה שים את המיחם אין בעיה היא קיבלה שבס הוא עוד לא קיבל שבס הוא יכול לעשות מלאכות עד סמוך לשקיעה אין בעיה כן אפילו דבר שיש בס משום יסור תורה והוא שהציבור תרם קיבל את השבת הציבור שהוא מתפלל לא קיבל את השבת ויתר ל כן ציבור המקדים לקבל שבת מתפלל תפתרי בעוד יום מותר להם לומר לישראל שמתים כנסת אחר יש שני בתי כנסיות סמוכים אחד קיבלו שבס ואחד לא קיבל שבס יכולים להגיד לשניים תעשו לנו מלאכה ג לעשות עבורם כל דבר אפילו יש בעשייתו שום איסור תורה חידוש גדול מאוד רבי יסי אדם כבר בשבילו זה שבס מותר לו לומר אין איסור אמירה לישראל אחר למה כי אצלו זה לא שבס בכלל מקבל את זה גם ענייני בישול בשבת למי שדות ש שמקלות יותר ז מי שאסור ו לבקש ממי שנותר לו בשיטתו במי שאסור לו בתוך שבת עצמה כן כן יש יש נדבר על זה בעזרת השם שואל לגבי בישול תימנים ספרדים אשכנזים שאלה טובה נגמור את השיעור הבייס בדין תפילת מנחה מה ששאלת קודם מה אנחנו עושים עם זה טוב אומר המחבר אם אדם מקור 25 הנב קיבל שבת עמהם אינו יכול להתפלל תפילת חול אלא התפלל ערבית שתיים אמרנו כמו שאמרת אם הוא אומר בורך הוא הוא קיבל ל עצמו שבס נגמר העניין נגמר הסיפור לא בטוח רק התחלנו את השיעור שום דבר בהלכה לא נגמר מה לא יכול להתפלל מנך באופן פשוט לא יכול להתפלל מנך כמן בשבילה זה כבר שבס מה תתפלל רבעית לא לא יודע כן כן בטח פלל מלחה קודם היא לא יכולה כי היא הסוגה בקיצור ברוך אומר המשני ברורה היינו שענה בורך הו ועשה בעצמו בקודש בניד ברכו ואיך יעשה אח כחול ומשום אחי לת לתקנת בקיצור לפי המחבר ומשנה פורה אמרת בורכו קיבלת שבס אין יותר מנחה נגמר העניין מצויין אל תשכחו אבל רבי סי שרוב בציבור שמגיעים להתפלל בבית כנסת לא מדבר על נשים שהדליקו נרות הם מגיעים והם לא קיבלו שבת אפילו שזה כבר זמן הדלקת נרות יש להם זמן עד להשקיע 20 דקות כמה זמן לוקח מנחה זריזה 10 דקות רבע שעה יש ם עוד חמש דקות לקבל על עצמם שבס אין שום בעיה בסדר אומר ה שמירת שבת חתה אם רואה שציבור יסיים תפילת לחש עם השקיעה יתפלל ביחידות ויקבל את השבת לפני השקיעה אתם שומעים מה אומר הגה אתה רואה שהציבור מאחר את המנחה שלו 10 דקות אחרי אחרי הדלקת נרות והם בטוח יכנסו עם המנחה דוץ לתוך שבס להשקיה תתפלל ביחידות תשאיר לך מרווח זמן בין המנחה שלך לבין השקיה מקבל עליך שבת לא פחות ולא יותר מה שאתה אמרת זה נשים אשכנזיות לא רגע ספרדיה ספרדיות אין להם שום בעיות אין לה בעיה מה שאתה אמרת לשה אשכנז כן כן מדאי רק אשכנזיות אשכנזיות מקבלות רגע אבל אבל גם כאן לאשכנזיות מועיל באופן קרוני מועיל תנאי תנאי יכול להועיל בור זה לא פשוט ר זה לא נגמר בוא שנייה אחת נגמור כמו שאמרתי רבותיי שום דבר לא נגמר עד הסוף זה נראה כאילו בלוק אם התפללת כבר קיבלת שבת אין מנחה נכון באופן פשוט זה ככה עד כדי כך שאני התפעלתי מה הפסק של השמירה שחתן שהוא אומר תתפלל ביחידות תתפלל מנחם מבעוד מועד קשיר לך זמן לקבלת שבת אומר זה ואם כן דון מינ ווקים בטרי שבני דיננו שקב עליו שבת ביחיד נזכר לחר מק ש התפל מנחה שכול שפי התפלל עדיין מנחה שחול הציץ אליעזר כותב לא אנחנו יכולים פ מלחת של חול הוא קיבל שבת הכל בסדר גמור אפשר איך אפשר הרי כבר לכאורה הוא קיבל עליו שבס תשמעו פשט של הרב עובדיה יוסף ונראה לי זה גם הפשט של של הציץ אליעזר ולכן גם מי שקיבל שבס יכול להתפלל מנח רבי סי יש לו על מי לסמוך גם לנושים גם לגברים איך אומר הרב עובדיה במקור 32 בחזון עובדיה ונראה שמאחר להתפלל מנך בערב שבת אף הי מסיים את המנחה אחרי השקיה לא טל מצווה תוספת אין דוץ אין דוץ למה כיוון ששבת מלאכה הרי אמרנו בתחילת השיעור האינו היום שעיקר השביתה מה זה שביטה ממה ממלכה הוא שבת ממלכה ואפילו אם רוצה לקבל תוספת שבת בפה מלא יכול להתנות כבוד הרב יש תנאי שאינו מקבל שבת אלא למלאכה ולא לשאר הדברים שכיוון שעיקר מצווה תוספת הי שביטה ממלאכה אסורה בשבת לא זוף זוף אמרנו בתחילת השיעור שאם אדם שבת באופן אוטומטי ממלאכה כבר נחשב כ אל הוא עשה תוספת שבת גם אם הוא לא קיבל בליבו או בפיו אין תפילת המנחה מבקיע מצווה תוספת אז נושים אשכנזיות עשות תנאי ואפילו בלי תנאי זה הדבר הטוב ביותר שיכול להיות ואפילו בלי תנאי עצם זה שהפסיקו מלאכה כבר עשו תוספת ההפסקה מלאכה עשתה תוספת ויכולים אחרי זה לפי הרב עובדיה להתפלל מנחה לא רק הרב עובדיה אני חוזר לציץ אליעזר גם ב-31 שקיבל ל שבת חי נזכר לאחר מקן ש התפלל מנחה יכול שפיר להתפלל עדיין מנחה של חול אני כתבתי פה אני שמעתי בשם הרב אלי ושי לא מצאתי את המקור הזה בפנים שאתה מתפלל מנחה אתה רואה שכבר שליח ציבור גמות המין אחרי השקייה והוא עושה חזרת ה שץ בתוך חזרת ה שץ תגיד שתי מילים הרי אני מקבל על עצמי תוספת שעב כ כבר התפללת מלכה שלך עכשיו זה רק חזרה גם נחשב כתוספת קבלת שבת נגמר העניין אליעזר זה אשכנזי גמור מובק דיברתי איתו לגמרי כן לא חשוד כן אז אז כתבתי שמיד חזרת השס אתם רואים קבל שם פים ויצא בזה י חובתו נסיים בדברי ה לא יש לנו עו סיים את זה ב-34 אם עדיין לא קיבל עליו את השבת האישי ישראל אף שהציבור בבית הכנסת כבר קיבלו עליהם את השבת יכול להתפלל תינת מנחה של חול אלא שבאופן זה לא התפלל בתוך בית הכנסת או שכבר קיבלו עליהם את השבס תמיד בקבלת שבת שכבר כולם נמצאים למעלה אחורה קדימה נכנס אחד עם סערות חטובות בדיוק הגיע ושם ג'ל באמצע והוא מנח כזה של יוסי יצא ידי חובה מהר צ'יק צ'ק לפחות שיתבייש קצת ומתפלל בחוץ באמצע הבית כנסת הוא נכנס להראות לכולם שהוא עם ג'ל אז לא צריך זהש זה אלא יצא החוצה והתפלל שם ואם הם עשרה יכולים להתפלל מנחה בציבור מחוץ לבית הכנסת ויש כזה מניינים קבועים רבי ס יש קבועים מתפללים בחוט באמצע הכבדת שבת נכנסים עושים שיירה נכנסים אחר כבוד לומר אנחנו קובעים מתי שאנחנו מוצים אנחנו מגיעים טוב אה אה יש כאן רבי יסי בקבלת שבת מוקדמת נגמור את הדבר הזה גם א מה קורה אם האישה נגרת אחר בעלה בקבלת שבת מוקדמת כן או לא נראה 37 למיסה אם ראוי לכול ב שחשוב שמחמירים מכל מקום נוג ל מנקה בחוזר כל ן שלא תפלות ציבור קבלת שבת כנסת ש מתפללים רשי בני הבית לעשות מלאכה ו מביע הבית עצמו קיבל עליו שבת אפילו בתפילה אישה נוהגת להקל גם לאחר שכבר קיבלו שבת הציבור ס שם מתפלא הבעל כל זמן שרוב העיר לא קיבלו שבת יש להם לסמוך תסמוך את תמיד רבי יסי מה קורה עם רוב העיר שקיבלו שבת אז הלוך למיסה אישה בביתה הילדים האבא כבר הלך לקהילה שלו כבר מתפללים שמה מן חבר אפילו אולי קיבלו שבת יותר מוקדמת אבל רוב אנשי העיר אצלנו בישוב זה קורה ככה יש מניין אחד לקבלת שבעת מוקדמת רוב אנשי העיר לא מקבלים שבעת מוקדמת מבלים בזמן רוב רוב הבתי כנסיות גם בשבתות קיץ הכי מאוחרות שיכולות להיות אישה אפילו שבעלה קיבל יכולה לסמוך בביתה על שאר הקהילות ולא לקבל עוד שבת ולכן פוסק הרב עובדיה ב-38 כן בע שקיבל שבת בעוד יום אין האישה נגררת אחריו ומותרת בעשיית מלאכה ובהדלקת נרות שבת אבל לעומת זאת הרב אליהו כותב אם אדם הולך להתפלל מוקדם בערב שבת אשתו מתעכבת מנדליק נרות שבת כי מופיע בלחות היא נהר שגית להדליק את הנרות אלא צריכה להדליק לפני שיקבלו שבת במניין שבעלה מתפלל לפי הרב אליהו כן נגררת אחר בעלה לפי הרב עובדיה לא נגררת אחר בעלה כל אחד לפי שיטתו בהנהגת ביתו עד כאן לגבי דין תוספת קבלת שבת בערב שבת קודש תזכו שנים רבות נעימות בטובות