תהילים פרק קכ"ו (שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון)

רציתי היום ללמוד את מזמור קכו בתהילים. אנחנו לומדים תהילים מזמורים מפוזרים. לזמור אה מאוד מאוד שגור על לשוננו זה שיר המעלות בשוב השם את שבעת ציונינו כולים כולם מכירים אותו מ >> ברכת המזון כן מה הקשר בין המזמור הזה לברכת המזון אין קשר נכון למה אומרים אותו >> מה >> להזכיר את ירושלים יש עוד מזמורים אפשר להזכיר את ירושלים >> אפשר לומר >> הייתי אם אם זה >> מה >> אפשר לחבר זה >> אז אחד אומר על זריעה וקצירה טוב אם אתה רוצה להיות ירושלים אז אפשר את קכב עומדות שיר דוד שמחתי בורני בית השם נלך עומדות רגנו משאח ירושלים למה צריך להזכיר את ירושלים גם אנחנו אומרים בברכת המזון ובני ירושלים יר הקודש בתוך הברכה מזכירים גיל השם מלך >> אז א מה >> גם הגדיל השם לשות עם אלך למה בברכת המזון >> מה >> למה ברכת המזון טוב רבותיי תשמעו הסיבה שאומרים את זה ברכת המזון זה בגלל ש ביום חול אומרים משהו אחר זה במקום מה שאומרים ביום חול. זה לא בגלל שזה מה שצריך להגיד בשבת. ביום חול מה אומרים? אף שום דבר. זה אף לא נוהגים אנשים להגיד היום אבל המנהג הקדום ביום חול להגיד על נהרות בבל. שם ישבנו גם בכינו וזוכנו לציון. ערבים בתוכה תלמים כןותינו כי שם שאלונו שובנו דברי שיר ותלנו שמחה. שירו לנו משיר ציון. איך נשיר את שיר השם על אדמת נחר? והכוונה ככה נראה לנו דעתי שכשהיו עושים סעודה אחרי שהיו גומרים לאכול מה היו עושים? סעודת שבת שגמורים לאכול היום עושים את זה בין המנות אבל זה אוכלים ואחרי שאוכלים לפני ששרים שותים מה שותים לא פטל ששותים בסעודה שותים יין בסדר ככה זה תמיד ויאכל בועז ויש ויתב ליבו אוכלים בשר ואז שותים יין ואחרי שותים יין לוקח קצת זמן נכנסים מצב רוח של שמחה ואז מתחילים לשיר. בסדר לשיר לא ככה כמי שרוצים לצאת ידי חובה שרים עם כל הלב והשמחה והכל הכוסות של היין יש יין ראשונה יין שנייה סדרים שמה שעושים בסעודה ויש גם אחרונה של שעליה אומרים את ברכת המזון ואחרי ברכת המזון היום יש איזה זכר קטן קצת בגן יש לילדים שם לא שותים יין שרים בסוף את ה אחרי שהם גמורים לברך את הברכה נכון יש לנו ארבע ברכות ברכת המזון, נכון? ארבע ברכות אה ברכה ראשונה ברכת הזן, ברכה שנייה ברכת הארץ אחרי זה ברכת ירושלים וברכת הטוב האמיתיב. אחרי ברכת הטוב האמית יש את כל מיני הרחמן נו הרחמן הרחמן הרחמן ואז יש את השיר הידוע עושה שלום רומיו זוכרים את זה מגן אבל זה באמת ככה צריך להיות זה כל הדברים האלה שאחרי ברכת טוב המתים זה שירים ששרים אחרי ברכת המזון למה אתה אחרי שאתה גורם לברך הטוב והמתיב מה אתה שותה שותה יין נכון ברכת המזון ברחים אותה ע על היום לא כך רגילים רק שיש עשרה וזה אבל באמת במקור בק בק מברכים יש שלושה אנשים מברכים אותה על מברכים על יין ושותים את יין אחרי הטוב האמיתי ואז ממשיכים לשיר שירים בסדר יש שירים שלפני ברכת המזון יש שירים שאחרי ברכת המזון כל זה בזמן שהמצב הוא כמו שצריך להיות אבל כשעם ישראל נמצא בגללות אבל כשעם ישראל נמצא ב במצב של אה של חורבן הבית או כל הדברים האלה אנחנו לא שרים ושותים הגמרא אומרת במסכת סותטה זמרה מנלן דאסור שאסור זה כתוב א בשיר על אשתו יין אומר הפסוק בספר הושע לשיר על היין זה דבר שלא ראוי לעשות לעשות אותו מאז שנחרב הבית. ולכן ברגע במקום לשיר שירים במקום שבו אנשים שרים שזה בין האוכל לבין ברכת המזון אמרו במקום כדי שלא יתבלבלו אל נערות בבל שם יש לנו גם בכינו לא נשיר לא שרים לא שרים לא שרים לא שרים לא שרים אם ישכח ירושלים תשכח ימיני איי איי איי איי איי איי איי בוכים במקום עכשיר במקום עכשיר בוכים זה מה שאמ אמורים לעשות ביום חול. למה לא עושים את זה? למה לא אומרים על נרות בבל ביום חול? כי אנשים גם לא מתכננים לשיר ביום חול. בסדר? אז לכן לא צריך להגיד להרות בבל כי אף אחד לא הולך לשיר. אנשים רוצים לגמור את הסעודה או לחזור לסדר ג' אבל או להמשיך בחייהם בסעודות שהיו סעודות גדולות וחשובות אז היה צריך להגיד את נרות בבל. בסדר? אני חושב שזאת הסיבה שלא נהגו רוב העולם להגיד על נרות בבל. אם יש כאן מישהו שאומר תמשיכו להגיד. בסדר? לא בגלל שאני מסביר את למה לא אומרים. אבל בשבת שאזמן של בכי אז במקום לבכות אנחנו גם מצד שני גם לא זה כן שרים אבל לא לגמרי שרים קצת בסדר שרים קצת לא שרים מה שנקרא ב פה מלא אז ימלא סחוק פינו אסור לאדם שימלא פיוסחוק בעולם הזה אז בשבת כן שרים כן שמחים אבל לא שמחה שלמה שלמה שלמה כנ שזה הפירוש של המנהג, בסדר אבל השיר הזה עצמו הוא לא שיר של ברכת המזון הוא שיר שהוא שר על ידי שווי ציון וזה אחד המזמורים בספר תהילים שהוא לא התחבר על ידי דוד המלך אלא התחבר על ידי יהודים שחזרו מגלות בבל וחזרו לארץ ישראל בשבעת ציון תכף נראה מתי היה שבעת ציון בימי גלות בבל הייתה מורכבת מכמה שלבים בשלב הראשון הראשון עלה שש בצר הייתה עלייה ראשונה אחרי זה הייתה עליי עזרה קווים כללים היו עוד עליות באמצע קטנות אבל זה ואחרי זה הייתה עלייאת נחמיה בסדר אבל זה שלושת האירועים הגדולים ותכף נראה באיזה תקופה שרו את השיר הזה אז בוא נתחיל לקרוא ולפרש להבין את השיר הזה שאנחנו שרים בברכת המזון נשמות שיר המעלות בשוב השם את שבעת ציון היינו כחולמים אז ימלא סחוק פינו לשנינו רינה אז יאמרו הגויים הגדיל אדוני לעשות עם אלה הגדיל אדוני לעשות עמנו היינו שמחים שובה אדוני את שביתנו לא שובה כמו שאנשים רגים לשיר ב השיר זה טעות שובה שת שביטנו כאפיקים בנגב יש כאן הבדל בין הקרי לבין הכתיב שביטנו ושבותנו נדבר על זה גם מה ההבדל למה הזורים בדמעה ברינה יקצורו הלוך ילך ובכו נושא משך הזרע בוא יבוא ורינה נושא על אומותיו אז גם אני צריך להסביר מה עכשיו שיבת ציון למה להזכיר בכי למה הזכיר בכי מי זה מי הבוכה לפי השיר הזה מי שזורע מי שזורע בוכה ומי שקוצר שמח האם מי שזורע בוכה איפה יש מנהג כזה של חקלאים לבכות בשעה שזורעים לא שמענו את זה גם צריך להסביר אז נתחיל בשאלה האם המזמור הזה מדבר על הווה או מדבר על עתיד הפסוק הראשון נראה שמדבר בהווה בשוב השם את שבעת ציון אפילו עבר כן היינו או אנחנו כחולמים בסדר היינו זה גם משמש גם בלשון עבר גם בלשון עובה לעומת זאת פסוקים ב ווג הם אה לא פסוק ב' בוא נקרא לו פסוק ב' משמ שהוא מדבר על העתיד אז בשוב השם צן אז ימלא צחוק פינו שנה אז מרוג מקדי לעשות עם אלה לעומת זאת פסוק ג' מדבר על ה על ההוהגדיל השם לעשות אעמנו היינו שמחים א פסוק ד' זה תפילה לעתיד פסוק ה מדבר ו'ו נראים שמדברים על ההוה אז מה הולך פה זה על מה שהיה על מה שיהיה על מה זה על מה זה מדבר אז מה שהיה נראה לומר שמדובר כאן על שיר, אני אתן לו לשני פירושים. פירוש אחד מדובר על שיר שחיברו אותו בזמן הגלות אבל חיברו אותו לקראת ה גאולה תדע. אנשים האמינו בגאולה ושרו לשירים. אני אתן לכם עוד דוגמה בשיר המעלות. שיר שעוד לא היה צריך לשיר אותו, אבל כבר מישהו הכין אותו. על מה? על איזה שיר אני מדבר? בשיר המעלות >> כן שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית השם נלך בימי דוד עוד לא היה >> בית מקדש >> בית מקדש אז מה זה שמחתי אומרים לבית השם נלך אז למה דוד מחבר על שמחת אומרים אלא דוד חיבר שיר שיאמרו אותו כשיבני המקדש דוד הכין את השירים כי דוד ידע ששלמה עתיד לבנות את בית המקדש הכין שירים ומשל השיר המפורסם גם שיר שיר מזמור התלבטתי ללמוד אותו היום אמר אמרתי נשאיר את זה לשבוע הבא לקראת חנוכה מזמור שיר חנוכת הבית לדוד מה זה חנוכת בית דוד לא בא לשום בית התשובה דוד מכין שיר שישאירו אותו בחנוכת הבית הוא כתב את השיר שישאירו אותו בעתיד הוא לא שר על ההוה זה שירים שיש בהם גם רוח הקודש ונבואה דברים שעתידים להיות אז א זה פירוש אחד שיר המעלות בשוב השם את ציבת ציון זה שיר שעתידים לשיר הכינו אותו הגולים שיר שישירו אותו בשוב השם את שיבת ציון ומה יהיה ה הפזמון מה הפזמון של השיר חלק מהשירים יש פיזמון גם בספר תהילים למרות שזה לא חוזר על עצמו הפיזמון לא חוזר אבל אתה אמור להבין לבד מה הוא הפזמון היינו ככל מים בסדר ככה אני מפרש את זה ואז אומרים ככה אז ימלא סחוק פינו ולשונ נו רינה היינו כחולמים מי אומר היינו כחולמים הקהל החזן אומר אז אם סחוק מן שרינה ו אומרים היינו כחולמים אזרו ג היינו כחולמים גדשות מנו פה משנים את היינו כחולמים משנים ל >> היינו שמחים זה אחד הפסוק הזה זה ראיה בשבילי שיש פזמון היינו היינו קוראים רק פה בגלל כיוון שזה דברים עתידיים וזה דברים שכבר כשיהיה בהוה אנשים יגידו הגדיל השנה הזאת עמנו וכולם אומרים היינו שמחים שוב השם תביתנו כפיקים בנגב היינו כחולמים הזורים בדמק צורו היינו כחולמים אנשים חולמים אנחנו חולמים על זה זה עם כלום נגיד במקום נגיד אנחנו חולמים בלשון של ימינו בלשון של ספר תלים אומרים היינו ככים אנחנו מצפים אנחנו מייחלים אנחנו חולמים על זה על דבר שעתיד להיות בסדר ככה אפשרות אחת אפשרות אחת לפרש א המשמעות של שיר שלא רק ישירו אותו בעתיד הוא לא יבינו שרו אותו בימי הגלות זה בא לחזק את תודעת הגאולה לחזק את תודעת הגאולה בליבם של ישראל אנשים חיים במצב לא פשוט בתקופת גלות ויכולים להתרגל לשכוח להתייאש מהגאולה בא המזמור ואומר להם תמשיכו לחלום תמשיכו לחלום תמשיכו לחלום אנחנו חולמים חולמים חולמים חולמים חולמים חולמים חולמים וזה מכניס אותך ל למצב הזה זה יכול להיות בהקשר הזה מישהו שאמר כאן אולי אולי נימוק למה שרים את השיר הזה ב בזמן א בברכת המזון יש בברכת המזון גם את ברכת ובני ירושלים זה ברכת רחם בעצם בסדר אובני ירושלים זה רק הסוף של ברכת ברכת רחם וברכת רחם זה זו ברכה שהנוסח שלה כמו שהוא היום בידינו הוא ודאי נוסח שקשור לתקופת גלות בסדר ו יכול להיות ש ברכת ירושלים הקדומה הגמרא אומרת בכל נוס ברכות הגמרא אומרת שברכת אזן תיקן אותם משה רבנו בשעה שירד להם אמן לישראל ברכת הארץ תיקן אותה אה יהושע בשעה שנכנסו לארץ ברכת ירושלים תיקן אותה מי דוד ושלמה >> תיקנו את דוד ושלמה בשעה שנכנסו ל נכנסו ל ברגע שבן שבנו את ירושלים אה ויכול להיות שדוד חיבר את ובני ירושלים לא בנוס לא רחם ישראל יושב בדבית הגדול והקדוש וכולי לא זה כי כל זה נוסח של גלות היה נוסח אחר של ימי הגאולה זה לא פלא שיש לנו כל התפילות שלנו הם בנוסח הגלות גם אה תפילת 18 היא בנוסח הגלות נכון תקשבר גדול לחירות שיבע שופטנו על הצדיקים על החסידים זה נוסחגות בעזרת השם יבוא יום שהיא תשתנה התפילה הזאת כן זה ברור לכם בעזרת השם קב גדול חירותינו כבר זה לא צריך להתפלל על זה כבר במובן מסוים אני לא אומר בפועל אני חושב שהקדוש ברוך הוא כבר תקע בשופר בסדר כמה כמה ממדינת ישראל יש מדינה עצמאית יהודים יכולים לחזור לארץ לעלות לארץ הקדוש ברוך הוא תקע ושבר לכרותנו נסע נס הוא כבר נסע את הנס לקיבוץ גלותנו קבצנו יחד זה עוד יש לנו להתפלל בסדר כי יהודים לא שומעים את השופר הזה אז אתה קבצנו יחד עוד אפשר לזה נכון אני לא אמר לשנות עכשיו את הנוסח אבל יבוא יום שהנוסח הזה ישתל ברור שיהיה סנהדרין השב שופטנו יש לנו הרבה להשתל תחזור סנהדרין אז א ישנו את הנוסח תהיה ברכת שופטים אבל ברכה שהקדוש ברוך הוא יתן דעת וחוכמה ובינה לשופטים וכולי כן מישהו רוצה לשאול משהו טוב אז אנחנו אנחנו נמשיך כן אומר שכאילו ה השופק לא נתקל כאילו כשמגיעים כאילו למר מה צריך לח >> יש עוד עוד שלבים של של קיבוץ גלויות יש עוד א המשך הצלחה של אנשים חושבים ששופר זה שופר שופר כפשוטו בסדר שזה ישמעו כל שופר כמו שרשומים בראש שנה אני לא בטוח הרבה פעמים בלשון נביאים שופר זה הכוונה א קל גדול משהו שכולם יודעים ושומעים עליו זה כשופר הרים כולך כשם אלוקים בשופר התקע לך בשערות תמן זה דרך הנביאים דיברו בדרך משל >> הכרזה כי >> כן הכרזה הכרזה הכרזה בקל גדול שנודע לכולם. טוב, אז יכול להיות ש שהברכה הזאת היא קשורה לברכת ירושלים, בסדר, של א של א קדומה מאוד של זמן הגלות ו טוב, זה דרך אחת. כמובן שהיינו כחולמים בהיבט הזה יכול להתפרש בשתי דרכים או חולמים על העתיד חולמים על העתיד שיבוא העבר שהיה >> לא לא זה לא אז זה לא חולמים אפשר לחז חלומות אזור >> לא לא שנייה שנייה אני או חולמים על העתיד אפשרות שנייה רואים את הגלות כחלום ולא כמציאות כחלום רע יש לנו את הגמרא הגמרא מפרשת את זה זה לא בצורה ישירה אלא בצורה עקיפה. הגמרא מספרת סיפור על חוני המעגל נכון שהלך לישון וישן 70 שנה אז אומר לו מי שואלת הגמרא מי נעים איניש 70 שנין האם אדם יכול לישון 70 שנה מה אין כן מאיפה אנחנו יודעים בשביל הציון היינו כחולמים זאת אומרת כל תקופת הגלות היא בעצם סוג של שינה שינה לאומית הנשמה הלאומית לא באה ידי ביטוי בזה והמצב שלנו היום זה אנשים שבעצם א כל מה שקורה לנו זה לא באמת זה מין שינה כזאת זה מין חלום כשאתה אומר שזה חלום ולא משהו אמיתי זה לא חייב להיות שזה לא אמיתי ודאי שזה קורה ודאי שהגלות קורה השאלה היא עד כמהאדם מרגיש שזה המקום שלו שזה הוא אם אתה מרגיש את משהו זה חלום זה מה שאתה מרגיש זה תשמע זה לא המציאות האמיתית זה לא המציאות הראויה זה לא המציאות מציות המתאימה מתאימה עם ישראל בארץ ישראל יהודי בגלות יהודי ישן יהודי חולם יהודי זה אבל זה לא משהו אמיתי זה לא משהו ממשי כן >> רג שהם חוים שהג תהיה כמו חלום כאילו שלא מדמיינו וחשבנו שבאמת יהיה גמלה >> אבל זה שלא לא חלמנו אבל כן חלם כן חולם >> כשאתה חולם על משהו זה אני חולם שאני אהוב לא מתקר תשמע שש אני אני חושב שמדובר על חלומות מציאותיים אני חושב חלומות מציאותיים אני אפילו מרשה לעצמי לחשוב שמדובר על חלומות ניבויים כמו החלום של יוסף או דברים כאלה בסדר יכול להיות ששני הפירושים נכונים למה חולמים כי נמצאים כי יושנים קיצ אפשר לראות את שני הפירושים יחד אז ימלא סחוק פינו ולשוננו רינה אז יאמרו בגויים הגדיל שנאלה הגדיל שנזאת עמנו היינו שמחים אפשר לפרש יש את זה בשתי דרכים פירוש אחד חשבתי לומר בהתחלה זה אז ימלא סחוק פינו יום יבוא וסחוק פינו אז מרוגים מגדיל השם יום יבוא וכל הגויים ידעו עכשיו כשזה קרה בפועל מתי זה קרה בפועל כשנחמיה בנה את החומה של ירושלים בוא נגיד או בבניין שהבית הושלם בניין הבית הושלם אז אמרו או זה קרה ואז יוצא שהיה השיר הזה תוספות מזכיר לנו את השיר המפורסם של ירושלים של זהב בסדר ש שהוסיפו לו בית אחרי ש אחרי מח ששת ימים אז גם פה הוסיפו ביתחלה אמרו אז אמרו אז מלא צחוק פינו אז אמרו הגויים ואז כשזה קרה מה אמרו הוסיפו בית הגדיל השם לעשות עמנו היינו שמחים תוספת של בית לשיר שמוסיף כמובן לחם או עזרה בסדר מישהו מ מ מ מ מ מש מ מש משווה הגולה שוב השם את שביטנו כפיק הנגב את שבותינו כפיקנגב תכף נדבר הזורים בדימה ברינה יקורו ואז ימלא צחוק פינו אני הייתי רוצה הייתי רוצה לראות איתכם דברים שכתובים בספר עזרה ספר עזרה בפרק א פרק ג' אם נקרא את הדברים בעזרה נוכל להבין יותר טוב את הדברים פה אני גם חושב שיש על זה השלכות לימינו כדרכנו אנחנו לומדים גם מה מהפסוקים ספר עזרה פרק ג' מדובר כאן עוד לפני עליית עזרה. בסדר? זה בספר עזרה. בספר עזרה עליית עזרה תהיה רק בפרק ו'. פרק יותר נכון פרק ז'. פרק ז' מתחיל. תראו שנייה תפתחו רק כדי שיהיה לכם תמונה של ספר עזרה. ואחר הדברים האלה במלכות הרחשס מלך פרס עזרה בן זריה בן עזריה בן חלקיה בן שלום בן צדוק וכולי בן זכריה הוא עזרה עלה מבבל והוא סופר מהיר בתורת משה אשר נתן השם אלוקי ישראל והיתם לו המלך כעת השם אלוקיו עליו כל בקשתו ויעלו וכולי וכולי אני בכוונה קורא אתכם את הכמה פסוקים כי אני רוצה שנביא משהו ויעלום בני ישראל מן הקודים והלבים המשורים והשוערים ונתינים ירושלים בשנת שבע לרשסת המלך ויבוא ירושלים בחודש חמישי זה חודש אב בסדר שנת השביעית למלך כי באחד לחודש הראשון הוא יסוד המעלה מבבל ויש כאלה שרוצים לפרש שזאת הסיבה שהשירים האלה נקראים שירי המעלות בסדר זה שירי מעלות כי זה שירים של עולה בבל ולא רק השיר הזה שאנחנו לומדים עכשיו הוא שיר מעלות שהתחבר על ידי עולה בבל אלא כל 15 השירים הם התחברו על ידי עזרה ונכמיה בשווה הגולה עי כתוב שיר המעלות לדוד שיר המלות לשלמה טוב אני עכשיו לא יכול להסביר את זה כי צריך ללמוד את כל השירים בסדר אבל רק רצי שתראו את יסוד המעלה אז בוא נחזור לעזרת פרק ג' ויגע חודש השביעי בני ישראל בערים ויעספו העם כאיש אחד אל ירושלים ויקום ישוע בן יוצדק וחב הכונים וזובב בן שלטיאל ואחב ויבנו זה עוד זה עוד השלב הראשון אמר שעל יד שיש בצר יש לנו את זה יהושע יהושע בן יוצ צדק הכהן הגדול זרוב בסדר בשבת אחרי זה זרוב ויכינו המזבח על מכונתו על מכונותיו סליחה כימה עליהם מעמי הארצות ויעלו עליו עולות לאדוני עולות לבוקר ולערב ולערב זה התמיד ויעשו את חג הסוכות ככתוב ועולת יום ביום במספר כמשפט דבר יום ביומו ואחרי כן נולד תמיד ולחודשים ולכל מועדי אדוני מקודשים ולכל מתנדם דבר אדוני מיום אחד לחודש השביעי שזה ראש השנה החלו לעלות עולות לאדוני והכל אדוני לא יוסד עוד היה רק מזבח אבל לא היה וזה מכאן המקור מקריבים אף על פי שאין בית בסדר הברייתא שאומרת שאפשר להקריב על פי שאין בית מאיפה יודעים את זה מעזרה בסדר אתה רואה מפורש זה מה שעשו ובשנה השנית לבואם אל בית האלוהים לירושלים בחוד שני החלו זרובבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצד דק ושר אחם הכונים לבי כל הבאים שבי ירושלים ויעמידו את הלביאים מבן 20 שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית אדוני ויעמוד ישוע בניו ואיכיו קדמיאל ובניו בני יהודה כאחד לנצח על עושה המלאכה בבית האלוהים ביני כן נד ביניהם ואחם הלבים ויסדו הבונים את היכל אדוני ויעמידו הכהנים מלובשים בחצוצרות והלביאים בני אסף במצילתיים להלל את אדוני על ידי דוד מלך ישראל, על ידי שירי דוד מלך ישראל. בסדר? היה כינוס גדול של הנחת אבן הפינה, ייסוד היכל השם. ויענו בהלל ובהודות לאדוני כי טוב כי לעולם חסדו על ישראל. וכל העם הריאו תרועה גדולה בהללדוני עלוסת בית אדוני. כאן אתם רואים שכי לעולם חסדו זה כשכתוב עודו לשם כי טוב מי אומר כי לעולם חסדו הציבור הציבור אומר ויענו הם היו עונים כי לעולם חסדו הלאה ורבים וכאן הפסוק שנוגע עלינו מהכהנים והלביאים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביוסדו זה הבית בעיניהם זה פסוק קשה כמובן צריך לקרוא ככה מה הפירוש האמיתי של הפסוק הזה? שבסקים אשר ראו את הבית הראשון בעיניהם, ביוסדו זה הבית, בוכים בק גדול. אז למה אתה בעיניהם כתוב שם? כי העיניים שראו את המקדש, את הבית הראשון בכו עכשיו. בסדר? לכן רצו להגיד בעיניהם בוכים, רצו להסמיך את העיניים לבכי, כי הבכי היה תוצאה של השוואה בין ההוד והדר והגדולה של הבית הראשון ל קטנות עליבות אפשר להגיד של המעמד שהיה פה. בוכים בקל גדול ורבים בתרועה בשמחה להרים קל. היו הצעירים לא ידעו הם לא ידעו שמה זה הם חשבו ש אז הרבה שמחו וצעלו והרבה בכו מי היה יותר יותר בוכים או יותר שמחים ואין העם מכירים כל תרועת השמחה לכל בכי העם לא הצליחו לשמוע את השמחה לרוב הבכי הבוכים התגברו כי העם הרים כי העם הכוונה למרות שהעם כי זה גם משמשעות של אמרות כמו הפסוק המפורסם ולא נחב אלוהים דרך ארץ ולשתים כי קרוב הוא זאת אומרת למרות שקרוב הוא כי אמר אלוקים וכולי והכל נשמע עד למרחוק אז מה שומעים שומעים שומעים בכי וזה אנשים שבאמת לא רואים את ה את הגדלות ב באירוע הזה אה אם נדלג להשלמת הבניין של א להשלמת הבניין אה יש השלמת הבניין ויש השלמת חומת ירושלים אה השלמת הבניין זה בסוף פרק ו' עוד אפילו לפני ימי עזרה אה זה נמצא ב פסוק פסוק אה מה >> כן רגע אחד נמצא פסוק טז כן ועבדו בני פרק ו' בעזרה ועבדו בני זה הפרקים ה זה ממש הסוף של הפרקים הארמיים תכף יהיה עברי ויבדו בני ישראל כעניה לויה ושר בני גלותה חנוכת בית אלה דנה >> בחדבה ויקריבו לחנוכת בית אלה דנה תורין 100 דכרין 200 אמרין 400 וצפירי איזין לחטאה על כל ישראל תרי עשר למניין שבטי ישראל והקימו כאן היה בפלוגתה הון וליה במחלקתהון על עבידת אלה הדיבירושלים ככתב ספר משה ויעשו בני הגולה את הפסח ב-14 לחודש הראשון דרך אגב מתי הייתה חנוכת ה חנוכת ה המקדש זה היה ב בחודש אדר זה היה אבל אחרי זה עשו את הפסח בחודש הראשון כי טהרו הקונים ללים כאחד כולם טהורים וישדו הפסח לאכלו בני הגולה ולכם הקונים ולהיהם וכלו בני ישראל השבים מהגולה וכל מדה מטומ שמת גוי ארץ עליהם לדרוש לדני אלו ישראל ויעשו חג מצות שבעת ימים בשמחה כי שמחם אדוני סב מלך אשור עליהם לחזק אתיהם במלאכת בית האלוהים אלוהי ישראל אז יכול להיות שזה מה שנקרא אה במזמור שלנו איפה הנשמה וא אז ימלא אז ימלא סחוק פינו שהתמלאו בשמחה אבל יותר יותר הייתי הולך לספר נחמיה פרק יב. לא רק המקדש. המקדש זה לא היה מספיק כי ירושלים הייתה חרבה והחומה הייתה חרבה והגויים היו נכנסים ועושים בהם. אבל חנוכת החומה של ירושלים שמה היה באמת ה השמחה הגדולה. ואז אנחנו בנחמיה בפרק א פרק יב. בוא נראה את ה את החלוקת ירושלים זה פסוק כז. ובחנוכת חומת ירושלים ביקשו את הלביאים מכל מקומותם להביאם לירושלים לעשות חנוכה ושמחה בתודות ובשיר מצילתם נבלים וכינורות ויעספו ואז יולכים את כל הזה ואני א כל השמחה אני מדלג לפסוק מג יש לכם פרק יב פסוק מג ויזבחו ביום ההוא זבחים גדולים וישמחו כי האלוקים שמחם שמחה גדולה וגם הנשים והילדים שמחו ותשמע שמחת ירושלים מרחוק מה זה מזכיר לנו קודם שמעו את הבכי עד למרחוק ועכשיו שומעים את השמחה עד למרחוק אז אם מלא זחוק פינו שנה אז יאמרו הגויים הגדיל השם הגדיל השם לעשות עמנו שמחה שמחה שם שמחה גדולה זה מזכיר לו את הדבר הזה ה אז יאמרו בגויים מי זה הגויים כל ה כל הגויים שהיו מסביב שראו ש שהם הצליחו הם הצליחו לבנות את ה לבנות את החומה זה גרם זה גרם לגויים ל בהתחלה היה ניסיונות מי שמכיר את ספר נחמיה לקלקל לקלקל ואחרי זה זה אבל זה רומז אולי לעוד דבר לאז יאמרו הגויים הגדיל השם תפתחו בספר חגאי רגע טיפה היום ככה דילוגים בתנ"ך. ספר חגאי ב פרק ב' פרק ב' בפסוק ו' אול נתחיל מהתחלה בשביעי ב-21 לחודש היה דבר אדוני ביד חגי הנבי לאמור אמור נזרוב בן שלטיאל פחת יהודה בל יהושע בן יוצד כהן גדול וישרית עם לאמור מי וכם הנשאר אשר ראה את הבית זה בכבדו הראשון ומה אתם רואים אותו? אתה לא כמוהו כעין בעיניכם. כמובן האירוע שסיפרנו על ראינו אותו בספר עזרה, נכון? חגאי פרק ב' בספר עזרה ראינו את מה? את המצב הקטסטרופלי של בניין עלו ואנשים בוכים והכל אומר מי בכם אני שרה את הבית הזה אתם זה לאשת חזק בנו אדוני וחזק שוב חזק עולם הארץ אדוני ועשו כני תחנו תבות אנשים בוכים הבכי מדכה גורם להנהגה לחשוב אה מה זה לא שווה כלום כל מה שיש לנו לא זה לא רציני הקדוש ברוך הוא מחזק אותכם את הדבר הזה שקראתי מצרים ורוחם תוככם אל תיראו כי אמר אדוני צבעות אחת מעטי ואני מרעש את השמיים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה והיראשתי את כל הגויים ובאו חמדת כל הגויים מליתי את הבית הזה כבוד אמרני צבעות לי כס וליזם נמ צבעות גדול יקבוד הבית הזה אחר מן הראשון אמרני צבעות במקום הזה יתן שלום נאום צבעות אז מה כתוב פה והרעשתי את כל הגויים ובא חמדת כל הגויים אז יאמרו הגויים הגדיל השם אז יכול להיות שתשיר המלות בשבוע שבת ציון הינו קורים אז אז ימלא זחוק פינו זה כשזה לא עכשיו עכשיו התחלנו זה בקטנה ואולי וכאן אני הולך אפילו לכיוון עוד יותר קיצוני ואני חושב שזה הפשט דעתי זה הפשט הפשוט וזה קריטי מאוד זה בעצם שיעור ליום העצמאות כן אבל אנחנו צריכים כל יום להודות על זה שאנחנו יש לנו מדינה והכל וזה אולי פער גדול שיש קצת בין העולם מה שנקרא חרדי לבין הציבור שלנו החלק מהעם שבוכים זה אנשים שמייצגים את אה העבר בסדר העבר בהיבט הטוב לא בבית כאילו באמת שחולמים על איזה משהו ענק בבת אחת שבת אחת יקרה כל מה שהיה חושבים שיהיה ישמעו את כל שופר ובום יבוא המשיח והכל יקרה מעצמו ואומרים אז ולה זחוק פינו שנה אז הם וגים הגדיל השתם אלה ויש אנשים שאומרים נכון עוד לא הגענו סוף עוד לא הגענו לזה אבל אל תבקו אל תהיו בדכדוך אל תגידו מה זה זה לא הגאולה אנחנו חלמנו על משהו ענק שהכל יהיה בשלימות ויהיה זה לא הגדיל השם לעשות עמנו זה מה שבעצם אומר להם מי אומר להם חגאי אומר להם אתם רואים אותו אתה זה כמוהו כעיים אליכם זה לא נקרא אתם אומרים מה זה זה על זה דיברנו על זה חלמנו על זה לזה ציפית בינו ואתה חזק זרו בבל וחזק יהושע בן להיות צדק וחזק עולם הארץ אני איתכם עם השם צווקות התחלנו אתם התחלתם תתחזקו אל תיפלו אל הגדיל השם לעשות עמנו היינו שמחים תשמחו במה שיש לא רק לחלום חלו מסומה שיש היום א לא יודעים להודות על זה וזה גם ההמשך של המזמור הגדר שזאת עמנו נחזור צלנו למזמור שלנו הגדיל השם לעשות אמנו היינו שמחים וכאן אני חוזר לסוף להמשך של המזמור לקראת הסוף שלו שוב השם את שביטנו כהפיקים בנגב בדיוק זה מתאים יש הרח שיתפונות עכשיו נכון יש מישהו ראה פעם שיטפון בעיניו מ של עוד יש סרטונים שזה אפשר לראות איך זה שטפון? בהתחלה מגיע קצת מים, כאילו מים ככה זכלים כאלה ואז זה קוראים לזה הגל הראשון. בסדר? בהתחלה מגיע זה ואז מגיע בבת אחת יכול להגיע כמות אדירה של מים לכן אומרים לא להיכנס לנכלים אנחנו נראה לאט לאט. זה לא יהיה לאט לאט. בהתחלה אתה תראה קצת מים תגיד זה לא זה. ואז אתה יכול לקבל לבת אחת. זה שוב השם את שביטנו. שביטנו זה בהתחלה כשעוד היו יהודים בגלות כאילו בשבי אז זה כעפיקים בנגב כמו שהאפיקים הנגב מתפללים מים בבת אחת כ אנחנו מתפללים שהגאולה יהיה לה קפיצה כאילו תהיה קפיצות קפיצת מדרגה לא כל פעם קצת קצת רוצים בומים ויש דברים כאלה גם בגאולה גם בדור שלנו בבת אחת תמחמת העצמאות היו פה 600,000 יהודים שזה כבר היה כמות אדירה לעומת מה שהיה בעלייה הראשונה וזה אבל בעליית התלמידי הגראה וזה אבל אחרי כל המדינה בום מאות אלפים לא זוכר כמה מיליון וכמה בבת אחת עלו בבת אחת זה שובש שביתנו כפיקים בנגב כפשוטו זה מה שהם ציפרו שובה השם את שביטינו ושב שבותינו השאלה איך אתה מסתכל אם אתה מסתכל רק על היציאה והצרה שוב השם את שביטנו את אלה שבשבי שוב השם את שבותנו זה את החזרה שלנו בסדר אתה לא מסתכל על ה לא ההצלה מהשבי זה העיקר אלא החזרה לארץ זה העיקר השאלה מה העיקר זה שביטינו ושבותינו כמו הפיקים בנגב הזורעים בדמעה ברינה יקורו מה הזוראים ההסבר הסבר ההסבר הפשוט הזורעים זה מייסדי מייסדי היחל השם כמו שזרע אתה שם באדמה ואחרי זה הוא צומח ככה כשאתה בונה בניין שאתה שם את היסודות זה זריעה נכון מי רואה את את הסודות לא רואים הכל נראה כזה שמו יסודות למקום ענק אבל לא רואים כלום רואים אדמה ובלאגן אתר בנייה אז אנשים בוכים ויבוא ברינה נושא על אומותיו כשהבניין יעלה ויגדל ויצמח ויגיע לחנוכה שלו אז יעשו את זה ב בחדבה הלוך ילך ובחו נושא משך הזרה בו יבוא ברינה נושא עלומותיו למה זה כתוב פעמיים אני חושב שאפשר לפרש את זה אולי בעוד דרך ונראה לי שזה גם קשור לאל נערות בבל ולשבצ ציון אפשר לפרש את זה כמו שאמרנו על אלה שבכו בזמן ייסוד בית המקדש הנחת בין הפינה ושמחו כשאתה התחנוכה אפשר ללכת דרך אחרת נוספת לא אחרת נוספת הרבה יהודים בכו אל נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו וזוכנו את ציון כשאנחנו בוכים הבכי אפשר לקחת אותו לשני מני כיוונים אפשר לקחת אותו בכי של יאוש בכי של דכדוך בכי של זהו היה ואין עוד אבל יש גם בכי שהוא בכי של תפילה בכי של תחנונים בכי שמאמין שיהיה משהו בסוף וזה הזורעים ולכן במזמור של אה של אה של נערות בבל אז יש גם אנחנו לא לא עוצרים רק בבניצ זה >> מה איזה >> לג >> מה זה מזמור שאני שום כל פעם שוכח את מקומו שזה אנחנו לא מסתפקים בחינוך אנחנו ממשיכים אם יש ככה ירושלים תשכח ימיני אני לא אשכח את ירושלים למה זה לא לשכוח לא לשכוח כמו שמישהו הולך לעולמו לעולם לא נשכח אותך סוף ישכחו מה לעשות לא ישכחו אבל את מי לא שכחים מישהו ש >> דין חי או עתיד לחזור בסדר לכן גם באמת גם מתים לא שוכחים אותם למה לא שוכחים יש יום זיכרון נכון עושים יורצייט למה עושים יורצייט ונפטרים יש תחיית המתים אתה לא תשכח אותו אל תשכח פעם בשנה אי אפשר לזכות אי אפשר כל השנה לבכות אי אפשר כל השנה להיזכר אבל הזה שלא שוכחים מתים אצלנו כי אנחנו מאמינים בתחינת המתים מאמינים בתחינת המתים לכן לא שוכחים וגם את ירושלים לא שוכחים ושכח ירושלים לא נשכח למה לא נשכח כי היא תיבנה הזורעים בדימה ברינה יקצורו מה זה הזורעים בדימה ברינה יקצורו הלוכון נוסא משך זרה בוא יבוא ברינה נוסע לומותיו זה כבר המקרא שני הזה אני חושב שהזורים מדימה זה היהודים שבכו בגלות התפללו ותכזנה עינינו משובח לציון אם ישכך רושכח מיני בכו בכו בחו בכו אז זה לא סתם אתה אומר איפה כל הפחיות מה זה עוזר בטח הבחיות שלהם זה הזורעים אולי אפילו בדרך אולי טיפה משלית הייתי אומר התפילות זה הזרע וה דמעות זה ה גשם הכוח של הדמעות האלה הוא זה שהצמיח בסוף את הגאולה הזורעים בדמאה רינה יקצורו אם אתה זורע בלי דמעה אז אתה לא תקצור למה לא תקצור כי לא הייתה לא היה גשם לא היה גשם מהצמיח את זה רק תפילות מעומק הלב יכולים יכולות להצמיח את ה בסדר את הגאולה לכן זה אזורים בדימה יקורו הלוך ילך ובוכון נושא משך הזרה זה אולי לכן יש כפילות סיפור אחד זה על התפילות בגלות הפסוק השני על מה על ייסוד המקדש לא שחזרה בוא יבוא ברינה נושא עלומות יש לי עוד פירוש דמעה ולבכי אבל הזמן נגמר ובזמנות אחרת אני אגיד לכם את הפירוש השלישי ‏Ja.