שני הלימודים לקניין כסף | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

[מוזיקה] אנחנו היום נדבר על עניינים שעולים מ מכל הסוגיה של קידושי כסף ממש לקראת סוף הסיום הסוגיה הזאת של א של קידושי כסף כשאנחנו מכירים שני לימודים לקידוש כסף, לימוד אחד, כי כך אישה ובעלה ולמדו מזה כיחה כיחה משדה אפרון ויקרא קניין נתתי כסף השדה כך ממני הדברים ידועים לכולם מקור שני מה שכתוב בימי עבריאה מופיע אצלכם בדף בעמוד השני בפסוק אחד ואם שלוש אלה לא יעשה לה ויצאה חינם אין כסף וההסבר הפשוט שהיא יוצאת בחינם ולא צריך לשלם שום דבר לאדון אבל על זה באה הדרשה שאומרת אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אב והשאלה הכי מפריעה הכי קשה בשבילי לפחות בכל הסוגיה הזאת זה לא החשבונות ולא ה אלא איך חכמים הגיעו ממה שכתוב אין כסף יוצאת חינם אין כסף לא צריך שלהם איך הגיעו מזה שיש כסף לאדון אחר מי דיבר על אדון אחר איזה אדון אחר ממתי האבא הוא אדון של הבת שלו אומנם אנחנו מוציאים כבר בספר בראשית שרחל אומרת ללבן אל י חר לדוני בגלל שהיא כדרך נשים לי אבל שם גם מערכת היחסים אבא בת הייתה במטבה. הרי רחל ואלה אומרים הלא נוכריות נחשבנו לו. כי אם הכרנו ויאכל גם החול את כספנו. אז הוא באמת תנהג אליהם כמו אדון. אבל מה שלא יהיה גם אם תמצאו יש פה ושם פה ושם בוא נמצא עוד פסוק. לא הספקתי לחפש בכל הזה אבל בוא נגיד שנמצא עוד מקום שזה זה לא מי מדבר פה על אדון שזה אבא? מי מדבר על זה? אין לזה שום זכר בפסוק. וכמה הגמרא מפלפלת בזה וכמה הגמרא דנה בזה. אז השאלה הראשונה שאנחנו צריכים להבין כמובן מה הלימוד הזה של אין כסף לאדון זה? יש כסף אדון אחר. מאיפה הגיעו לדבר הזה? זה קושיה ראשונה. קושיה שנייה החכמים דורשים את מה שכתוב ויצאה חינם אין כסף כתוב בדף ד עמוד א גופה ויצאה חינם אלה ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות גם כאן הגמרא בעצמה כאילו דנה בזה איך יכול להיות איך היא תמצא אבל כבר לכתחילה איך הגיעו לזה שחינם זה ימי בגרות ושאין כסף זה ימי נערות איך הגיעו לזה אולי הפוך אז רש"י על התורה כותב הפוך תוספות כבר אה כבר א כבר מאיר מאיר על זה אבל תוספות מתרץ את הקושיה שלו בדבר שאנחנו לא הבנו אותו מלכתחילה הוא אומר בגלל שלומדים אין כסף שאין כסף אדון זה לאדון אחר המלך חייב להגיד שזה נהרות עכשיו אבל זה גופה אנחנו לא מבינים איך מאין כסף למדו אין כסף לאדון זה יש כסף לאדון אחר וההבנה איך למדו היא חשובה מאוד בשביל א להבין את כל השקלותר בגמרא ואת כל הדיונים ואת כל ה אם אתה לא מבין את זה ואתה הופכים את זה לאיזה משהו שהוא אה אה נעלם גנוז אי אפשר לדעת מדברים יום ולילה אין כסף אין כסף אין כסף אבל לא מבינים איך לומדים את האין כסף אז רב יס קצת נמצאים בחשכה בעניין הזה אפילו קצת הרבה אז א איך הגיעו מי שזה בגרות וזה נערות הגמרא שואלת על זה אם יש נערות היא יוצאת בנערות בבגרות מה בעיה גבי מה היא עושה שמה אז אומרת הגמרא שמדובר כאן ב אמר רבי אנית צריך לה לבגר דאיילונית בגר דאילונית אז הייתי חושב בנערות היא תצא אבל בבגרות היא לא תצא בכלל מתקיף למרב אשי ולקב קל וחומר ומה סני שמוצאים רשות אב מוציאים רשות אדון בגרות שמוציאה מרשות אב אינו דין שמוציאה מרשות אדון אז גם כאן לכאורה לא מובן מה הביה סבר מלכתחילה הביה מה חשב מה הוא לא יודע מה הוא חשב העלה בדעתו שאם לא שיהיה כתוב אבל מסקנת הגמרא אלא אמר אמר ברבא שלא ניצרכה אלא לעיקר זבינה דאינית כל מה שכתוב יצא חינם זה ללמד אותי שאפשר למכור איילונית. כאן כבר באמת נסגב מבינתי. אם אתה רוצה להגיד שאפשר למכור איילונית, אתה רוצה ללמד אותנו שאפשר למכור איילונית, תרמוז את זה בבקשה במכירה. תכתוב במילה בתו, תוסיף לזה י' כמו שאנשים חושבים שאם נוסיף אותיות ומילים, הכל יהיה זה. תרמוז שמה רבויס תמכור את זה תר זה במכירה במכירה ללמד על האילונית לא מלמדים על האילונית ביציאה בגלל שכתוב יצא חינם אז מדבר אילונית ובאמת לא צריך את זה אלא רק בשביל ללמד שבכלל היא נמכרה זה הלכת ככה במקום ללכת ישר זה אה אלה אלה השאלות הראשונות שיש לפני שבכלל לפני שבכלל מתחילים מה הייתה אבאמינה מה הסברה שאילונית מה הייתה אב מינה שהיה לונית לא תמחר הגמרא אומרת לא צריך להעיקר זינה דסל כדתחמינה דעת סימני נערות אבזבינה דלא אתסימני נערות לא אה זבינה זבינה למה בתורה לא מוזכר לא מוזכרים סימני נערות לא כתוב בתורה כל הפרשה לפניכם וכים קורשת ביטולמה לא תצא כצאת העבדים אם רא בני אדוני אשר לא יעדה ודעלשון חו גד ואם קשפט יעשה לה אם אחרת תיקח לו שרק ונתה לו יגרע ואם שלושה לא יעשה לה ויצא חינם מן כסף מישהו הזכיר פה נערות למה היינו חושבים שמי שלא יהיה לה נערות לא זה למה מכיסה אומר הריתו הרטבה התקשה בזה וכן עד אמר רבשי לא נצחה אלא לעיקר זבינה דהילונית אך אינ מכא אמר סלקה דעתך מינה לאבו זבינה זבינה דחיה ובת 20 ויגלה מיתפר ש תבטל המקח ויחזירו זה לזה דלא אמר רחמנדה דליזביןלה אלא כשיש לה נערות דתפוק לאלטר ולא תתעכב הרבה ברשות הדור אבל לא מתמני נהרו דלה לעיכוב טובה לא אבוזבינזבינה כמשמלן כן דגלי רחמ בגרות דזבינזבינה רבנו הגדול אז אני לא זוכיתי להבין את דברי א את דברי הרטווה מה הבעיה באיילונית שמה שהיא תישאר הרבה זמן שהיא תישאר הרבה היה ממנה שמי שלא מביאה סמות כי תישאר הרבה זמן אה זה זה הבעיה הזמן זה הבעיה אם הזמן זה הבעיה אז לא היה צריך להגיד בגמרא בגלל שלא עטי סימני נערות הגמרא הייתה צריכה לומר את זה שזה רק מי שיוצאת בנהרות ולא את מביאה סימני נערות ועוד הרי זה לא יהיה הרבה זמן למה זה לא יהיה הרבה זמן כי המיברה יוצא חוץ מהש אשר בסימנים. במה עוד היא יוצאת? בשש. היא יוצאת בשש. יש פסוקים בפרשת ראה ספר דברים. כי מכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעית תשלכנו חופשי עמך. אחרי זה יש הענקה ואז בסוף הפרשה כתוב ולקחת את המרצע ונתת באוזנו בדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן והגמרא מסבירה אף לאמתך תעשה כן זה לא נאמר על רציעה כי אמה עבריה לא נרצאת אז על מה נאמר ואף למתך תעשה כן שהיא יוצאת בשש שמה שכתוב ועבדך שש שנים זה לא רק על העבד אלא זה גם על האמה אז היא יוצאת בשש מה אז זה לא שהיא תישאן עכשיו עד 20 בשש היא תצא כזה עבד ע דברי נמכר לשש אז למה שהמלות תמחר לשש אפשר למכור ילדה בת שש אפשר למכור ילדה בת שש נכון היא תצא בשמכור אותה והיא תצא בסימנים אז זה גם שש שנים אז מה מכר אותה בגיל שמונה אז במקום בארבע שנים תצא אחרי שש שנים לא זכיתי להבין את האבאמינה של הרטווה. לא זכיתי להבין. טוב. אה אלה השאלות הכלליות שיש. אז אני חוזר עליהם מהר. איך לומדים אין כסף? איך הגיעו למסקנה שיצאה חינם זה ימי בגרות ושאין כסף זה ימי נערות. מה כל מה שכתוב יצא חינם זה רק בשביל ללמד אותי בדרך עקיפי עקיפי עקיפין שיש מכר לאיל שיש מכר לאילונית ככה מלמדים שיש מכר לאילונית בגל שכתוב יצא חינם וזה מיותר וה צריכה להסביר את זה על בגרות ולהרות לא שייך ואז אפשר להגיד דברים בצורה פשוטה יותר והשאלה האחרונה מה הייתה אהבה מינה בגלל הרבה זמן הרבה זמן שש יוצא בשש לא הרבה זמן. עד כאן השאלות הבסיסיות הראשונות ש אני היה לי קשה לישון איתם. קשה רב אנחנו עוסקים כל היום זה יום ולילה יום ולילה יום ולילה בסוגיות האלה את השאלות הכי הכי הכי פשוטות הללו כל אחד צריך לשאול טוב נניח לסוגיה הזאת לחלק הזה ונעבור לדף ד עמוד ב לשאלה של הצריחות אפילו למה צריכים שני מקורות לקידושי כסף מקור אחד יצא חינם אין כסף מקור אורך שני כי יקח וככה אומרת הגמרא בדף ד עמוד ב למעלה שורה חמישית ותנה מיטה מאחה דתניה כי קח אישה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כמצא בה אין כך אלא בכסף וכן הוא מתכסף כך ממני אז יש לימוד מזה אז למה צריך זה הגמרא דנה בכל הלימודים שהיה אפשר ללמוד מפה ומשם ואז בסוף ואי צטריך למכתב ויצא חינם והיא צטריך למכתב כי ייקח איש די כתב רחמנא כי יקח אישה אב מן הקידושין דהבעל דידה הבו כי יקח אישה ואיפה ה איפה האבא והאמא הם לא חלק מהתמונה האיש לוקח אישה אז הייתי חושב שהוא נותן לה את הכסף אז בשביל זה היה צריך לכתוב ויצא חינם אין אין כסף כשרוצים גם פה אני מסבום את הלב שזה לא הכוונה אני ככה חושב חייבים להגיד זה לא הכוונה שלא היה צריך לכתוב את זה זה לא הכוונה שלא היה צריך לכתוב רבו ישראל לא מלמדים הלכות קידושין בהלכות המבריאה בגלל שכתוב שם אין כסף קידושין הדרך הכי טובה ו ישרה ונורמלית זה ללמד הלכות קידוש לפרשת קידושין כי כך יש אישה זה המקום למד איך עושים קידושין מה בכות קידושין לא נכתוב קידושין ונמד זה לא זו הייתה הכוונה בכלל של הגמרא מלכתחילה אבל זה נשאיר את זה קצת לסוף אלא ברור הוא שניתן ללמוד מה אנחנו מרוויחים אבל זה שהיה צריך היה צריך הכי טוב זה ללמוד את זה מכי יקח אבל הייתי חושב זה לומדים את זה עם העבריה בסדר מה זה א זה מובן החלק השני לא מובן ואי צטריך למכתבקי כך איש אז בוא נסתפק בעמ עבריה משם נלמד הכל ואצטריך למיכתא ויצאה כי כך איש דהי כתב רחמנ כי א סליחה די כתב רחמנא והיא כתב רחמנא ויצא חינם הכוונה אין כסף לא ויצא חינם אלא המשך בסדר כי אם ויצא חינם לא לומדים בכלל על קידושין לומדים על אה לומדים על אה על על איילונית על עיקר מחר דיילונית אבל צ וה כתב רחמ צחנה מן כסף מינה איך דיאבה אי לדידה וקידשתו אבו קידושה את רחמנא כי יקח ולא כי תיקח היינו חושבים שאפשר שהקידושין זה משהו שוויוני זאת המילה שהולכת היום שוויון רש"י הוא הכי שוויוני ה לולפסוק של כי כך הייתי אומר שזה הקידושים זה פעולה שוויונית יכולה האישה לעשות היא יכולה לתת לבעל הוא יכול לתת לה אולי כל אחד יכול לתת לא אחד לשני יש כאלה עוזרים מחליפים טבעות מחליפים טבע בעות למה לא זה שוויוני באה התורה ואומרת נו לא שוויוני גיגרש טוב אולי זה לא פיס כמו שאומרים לג שוויוני למה לא שוויוני אם זה כל כך אב מינה כל כך יפה כל כך טובה מה מה ככה מה זה קונה אבל באמת גם האבא מן המוזרה אז בואו נראה הבאנו כאן יש ארבע שיטות בראשונים הבאתי כאן שלוש בסדר הבאתי שלוש בגלל הזמן שיטת רש"י שיטת תוספות שיטת הרתבה להסביר מה הייתה האבא אמינה נראה רש"י נדון בו נראה תוספות נדון בו נראה ריטווה ואחרי זה נתרץ גם את נסביר גם את הגמרא כאן בשיטה חדשה וגם נסביר את ה את כל השאלות ששאלנו קודם. בסדר? אז בואו נתחיל עם רש"י. מה הייתה אבא אמינה? אם לא היה כתוב התורה, אם לא היו מביאים, לא היו לומדים מהפסוק כי איכך שזה כסף ולא זה, אז היינו לומדים כסף מימי עבריאה. אבל לא היינו יודעים מי נותן למי את הכסף. אומר רש"י ויצרך מכב ויצא חי ויצרך למכתב איך דיב לדידה כסף וקידשתו דאמרה לה התקדש לי לאבו קידושים דכיוון דשמואינן דכסף אביד אישות מה לי כסף דידה מה לי כסף דידה לאחי אדרתנקרא זמנחריטה בהדיה כי יקח איש ולא לא כי תיקח כי תוקח אישה לאיש. מכאן מביאים כל העולם אני בטוח שמעתם את זה 10 פעמים כבר מתחילת הזמן הזה. מקור לזה שכסף קידושין זה לא כסף שיווי אלא זה כסף קניין. אבל כבר בשיעור כללי הראשון דיברנו על זה. כסף קניין זה לא סגולה זה לא סגולה אין סגולה כזאת סגולה עשה כסף שאם נותנים אותו לא משנה מי נותן אותו זה מחבר בין בני אדם עושה קידושים מה זה זה הלכתה בלא טעמה מה זה פרה אדומה אפילו אבא אמינה כזאת אין אפילו אבאמינה כזאת אין זה ברור ברור שקניין כסף, זה גם מה שאמרנו בשאלה בשיעור הכללי הראשון, קניין כסף זה כמו שכל בן אדם הכי פשוט בעולם מבין. משלמים עבור משהו שאתה מקבל. כל הדיון, כסף קיניין, כסף שיווי, זה יותר במובן בהקשר של א של האם אני צריך לתת את הכל בהתחלה, צריך את כל השיווי או אפילו תחילת הזה זה אבל משהו צריך להיות. אז בשיעור הכלי הראשון הסברנו שזה תחילת ההתחייבות של הבעל לתת לה וזה הוא לא קונה אותה אלא בסדר הסברנו מה שהסברנו אבל לפי הסבר שלנו גם דברי רש"י לא מתיישבים אבל האמת שיש פסוק מפורש שממנו רואים שאישה קונים מי שהקשיב במנחה של שבועות לבעל קורא של המגילה אז שמעת פסוק וגם את רות המוביה אשת המת קניתי לי לאישה גם בלי כי זה דבר פשוט וברור שזה קניין יש כסף זה דבר שקונים איתו זה א זה השאלה הראשונה על שיטת רש"י מה בכלל הייתה אבהמינה שהאישה תיתן את הכסף ועל ידי זה היא תקנה. זה דבר ש דבר שקשה מאוד מאוד מאוד א להבין אותו. אומר הפני יהושע, זה לא שאלה שזה שלי, זה האחרונים כבר שאלו את זה. כל האחרונים פה התעוררו זה אומר הבני יהושע כבר כתבתי שיש לי תמוע דמאך תתן נאמר כן ואף שרשי זל כתב דסל קדתחמינה מה לי כסף דידה מה לי כסף דידה זה יותר טעימה דלא אשכחן כהיגבנה בכל הקניונים מה זה שהמוכר נותן זה תמיד הכהנה נותן ומשהו והמוכר זה קניין אז למה היה צריך שיגיד כי אי כך אני אשאל אתכם כשמישהו מוכר את ביתו לאמה הוא נותן כסף ל לאדון או שהאדון נותן כסף לאבא האדון נותן כסף לאבא יותר מזה הכסף שם בסוף הופך להיות אם יש ייעוד הופך להיות כסף קידושין פי מחלוקת קטנים אבל או שהכסף הזה או שהנשאר לא משנה חלק מהכסף הכסף איך יכול האישה תיתן את הכסף זה דבר מופקה אפשר אני חושב אפשר לומר את זה מפרשת המעבריה עצמה אבל הפני יהושע בחריפוס אומר או יש לי איזה יש סיבה לאבמינה אמנם לא לכולעלמה אבל יש זה יש מחלוקת הגמרא בא ומציע בחליפין כתוב גם מגילת רות א וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לראהו וזאת התעודה בישראל אז אז נחלקו רב ולוי. מה זה שלף איש נעלו ונתן לרהו? מי נותן למי? האם הכוינה נותן למקנה? כשעושים קניין חליפין, זה שקונה נותן להמקנה. זו דעת רב וכך הלכה. אבל דעת ליווי שעושים את זה בכליו של מקנה, זה שמקנה הוא גם נותן את ה ככה דעת לוי. הגמרא שם שואלת מה הרי סוף סוף גם לדעת ליווי המקנט צריך לקבל משהו. מה מה גורם לו לתת מה שהוא נותן? אז שהיא תיתן כבר בלי זה. מה מה מה הפשט בזה? אז אומרת הגמרא בהי הנאה שהכוינה מקבל ממנו בהי הנאה שהוא מקבל ממנו אז הוא גמר ומקנה ככה אומרת הגמרא שם במסכת בבציה אחרי שהסברנו את הגמרא בבמציה בוא נראה את הפני יהושע אומר הפני יהושע ובישלמה לליבי דאמר בפרק הזב דחליפין בכליו של מקנה מטעמה דמסיקתם דבינה דמקבל מיני גמר ומקנה אם כן עד תשפי דסל קדעתך אמינה דהוא הדין באישה וכמש מעלן דלא משום דישה בחליפין ובפחות משווה פרוטה לא מקניה נפשה ומשום אחי מענה באדם חשוב איך דיבוה אי לדידה משום דהי הנאה וממון גמור תפא משווה פרוטה כאן אומר הפני הושע לליבי זה מובן אבל לפי לוי צריך להסביר את הגמורה בדרך קצת שונה ואני בוא נסביר את הגמרא שלנו אליבה דליבי הגמרא כל כך קשה שהבניש אומר טוב בוא נסביר את זה עליבדלי מה איזה חבה מינה ומה ואז הפשט הוא כזה כתוב בגמרא למה צריך שיהיה כתוב בתורה למה למה צריך כתוב בתורה בתורה צריך להיות כתוב כי כך כי הדרך הנורמלית ללמוד משם אבל מה אנחנו לומדים משם זה כוונת הלמוד צריכים לדעת את זה בהרבה מקומות אפילו שהגמרא אומרת איצטר יחקרה היא לא התכוונה שלא נכתוב את זה. ודאי שעדיף לכתוב את זה בכי כך ולכתוב זה הדרך הנורמלית כבר אלא הכוונה מה יוצא לנו מהפסוק ההוא שלא יוצא לנו ממה עבריה אז א אומרת הז אומרת הגמרא כך לפי לוי כמו שהפני יהושע מסביר היה אבאמינה להגיד שזה יעבוד כשהאישה נותנת זה יעבוד כי הרי זה דרך דרך של קניין כי יש הנוה שמישהו מקבל ממך איזה מין הנוה זה שמישהו מקבל ממך זה גם דבר שצריך ביאור כן דבר ש הנוי ש מי שמקל ממך ובזה הדגוף אתה מקנה מוזר קצת נסביר את זה תכף אבל ככה אומר לוי שבהי הנושא שהוא מקבל ממנו אז גם פה בהי הנוה שהוא מקבל ממנה אז היה צריך להיכנות נו אז אז למה לא כמש מלן שבאמת האישה יכולה לתת אבל הנועה הזאת שיש זה הנוה שהיא פחות ממש משוו פרוטה ובזה היא לא נקנת אבל אין החינמי באודום חושוב היא כן נקנת כי באודום חושוב זה כן לולי דברי הפני יהושע בליבי אני הייתי מסביר את לוי בצורה אחרת הייתי אומר ככה, התורה אמרה כי כך איש ואף על פי שיש אפשרות בקניינים אחרים, בקניין של חפצים, בקניין של קרקעות אפשר לקנות בהי הנוה אבל בקידושין התורה מעוניינת שה כל הנה יעשה את הפעולה ולא המקנה איי כתוב שבאודום חושוב עובד זה לפי רב שלא זה החידוש של הגימורה אבל לפי לוי שזה החידוש להגיד שמה שכתוב כי כך איש בא ללמד אותי שהנו הזאתי נקראת פחות משווה פרוטה אבל באמת יש מציאות באדם חשוב זה זה בעיניי דוחה גדול מאוד מאוד מאוד מלבד שזה רק טוב לשיטס ליווי והייתה הגמרא צריכה לשאול אני לליבי לרב מה יקר למימר האמת שדברי לוי עצמם הם אה הם לא מסתדרים עם עם הגמרא אצלנו שהגמרא אצלנו אומרת שרק באדם חשוב רק באדם חשוב זה זה עובד שיש האי הנוה אבל מאדם רגיל אין הנוה אז הרמבן ועוד מסבירים אצלנו בדף ז' לא יודע אם נספיק להגיע לזה ב בעיון אולי נגיע אז הרמבן מסביר שם בדף ז' שכמו שעכשיו הפניות שהוא אמר זה זה תמיד ישנו אבל זה פחות בשביל פרוטה מי מן מפייס כמה הנוה יש למי וכמה כמה חשוב מי חשוב זה מאוד מאוד אני חושב שהזה פירוש קצת זה אני זוכר שראיתי את זה פעם איפה שהוא לא מצאתי את זה היום לא מצאתי אבל הפירוש של האי הנוה שהוא מקבל ממנו זה לא שמישהו הסכים ברוב טובו לקבל ממני סודר לקבל ממני איזה חתיכת בד של שלוש על שלוש לא זה זה לא כזה זה לא הנוה שמקנה הנוה שהוא מקבל ממני הכוונה הנוה שהוא מאמין לי שהוא סומך עליי שאפשר לסגור איתי עסק בזה שאני רק נותן לו משהו כזה קטן והוא כבר ברור לו שאני אעשה ככה אני מבין את את הזה שמה וזה כמובן לא נוגע פה כי פה האישה היא מקודשת מתקדשת שת מיד אז זה לא אין פה מה טוב בכל מקרה אבל זה רק לליבי לרב מה נעשה אומר הפני יהושע אה ואני רני הוסדיתי הוא רוצה ליישב את הקושיה הגדולה על רשי שוב הקושיה הגדולה על רשי מה פתאום שהאישה שהיא המוכרת היא תיתן מה פתאום דכיוון דכתיב ויצא חינם אין כסף עכשיו הוא נכנס לתוך הלימוד שאנחנו הקשנו בהתחלה ודיקינן אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר ואנחנו לא יודעים איך לומדים מזה מי הזכיר פה אדון אחר מה אבל ככה אמרו לנו אנחנו מקבלים אני אומר את זה ברצינות מקבלים בהכנאה מנסים להבין אני אנסה להבין להסביר בסוף אבל גם אם לא נסביר ככה זה נכון רק הבעיה שבני יהושע שאומר כיוון שאמרנו שזה ככה זה כבר מתחיל להתקדם עם זה בלי שהוא הסביר את הלי הלימוד הראשון אבל מתקדם בוא נראה ואם כןסל כדיתחמינדנידווקח אומר לא אל תגיד אין כסף לאדון לאדון אחר שזה האבא אלא אין כסף לאדון זה ביציאה מרשותו אבל יש כסף לאדון זה בכניסה לרשותו זה לא אדון אחר אלא אדון זה הבעל או זה שדיברנו עליו קודם כשהיא תרצה להתחתן איתו לא מדין שפחו לא מדין המעבריה של יהוד אלא תרצה להתחתן איתו בגסו כגון ביוד דסמלקת של יעשה סלמינה דינה שתיתן לו כסף כמה שנן כיכר ולא הקיתי כך אז אדון אחר זה לא האבא היינו חושבים שאדון האדון האחר הבעל בוא נגיד את זה בלשון זה בסדר כאין זה כותב הרטוה כמו שהפני יהושע בעצמו בעצמו כבר כבר זה אבל בואו נלך כבר לרטוה כיוון שהזכרנו בואו נראה את הרטוה והיא צריך למכתב כי כך עד אמינה איך דיעבה להי לדידה וקידשתה אבו קידושי הקידושים פירוש ולא שאני לבן דיב כסף לדידה או דיבו לדידה בכל אחד מנקודש די כסף חי תמה ואיך קסל כדעתי לממר אחי דמינל מסתבר יציאה דכתה ממעט אין כסף לאדון זה יש אדון אחר אומנו אב והיא אהבה כספה לדידה איך היא אב וכסף דאב דזכות ביט תו זכי רחמנ לא זכות חתנו היא נותנת לבעל את הכסף האבא יזכה בכסף הרי היא נתנה את זה לבעל החתן שלו עם כל הכבוד לזה שהחתן חייב בכבוד חמיב אבל הוא לא כמו הבת שלו שמעשה ידיו לחמים צריך לכבד אותו אבל זה לא קשור ויקלמר אומר רבי נוטבה דענן דרשינן אבל יש כסף לאדון אחר ומן הוא בעל דכי הביאו כסף לדידה דרשינן אדון לאביה וחיבה היא כספה לדידה דרשן אדון בעלה אפשר כיוון שאפשר בת שני הדרכים אז יש מהיצא חינם אין כסף הזה שאנחנו לא הבנו את הלימוד האחד או זה הריתווה שני לימודים תלוי אם הוא נותן לה שזה מזה אף אחד לא הבקיע זה פשוט שזה עדיין נשאר כן אם הוא נותן לה אז אין כסף לאדון יש כסף לאדון אחר האדון זה אבא ואם היא תיתן לו אז אין כסף לאדון זה הכוונה לזה של לאדון אבל יש כסף לאדון אחר שזה הבעל אז זה לא משנה איזה אדון תרצו בסוף יש כסף לאדון אחר או שזהאבא או שזה הבכה או ככה זה אני קצרה דעתי בשביל להסביר את זה ודאי עכשיו יש לי איזה דרך להסביר את זה בסדר אבל לא מספיק אבל קשה מאוד דברי הרית ואלה קשים אבל כמו שאמרנו הכל תלוי בהתחלה אם הייתי מבין את האין כסף לאדון זה ויש כסף לאדון אחר הייתי מבין מאיפה אומרים את זה אז הייתי יכול לדעת אם אפשר לפרש אדון על האבא על הבעל מי זה האדון איזה אדון כיוון שאני לא לא הבנו עד עכשיו אז אנחנו לא יכולים אה טוב בקיצור זה ההסבר של הרטווה שבעצם אומר אותו הפני יהושע בשיטס רשי באבמינה והדבר הזה הוא אה הוא קשה קשה מאוד קושיה שנייה שישיתס רשי קושיית התוספות כתוב ברשי וקידשתו דאמרה להתקדש לי כתוב בגמרא שוב פעם מה הייתה ואמינה ואצטריך ויצאה חינם והיא כד רחמ ויצא חינם סליחה אבא אמינה איך דבה לאי לדידה וקידשתו אבו קידושה כתב רחמנא כי יקח ולא תיקח מה זה וקידשתו מביא מסביר רש"י שהיא אומרת לו הרי או התקדש לי או הרי אתה מקודש לי ותוספות אקשו על זה ואמרו ככה פירש בקונטרס שאומרת הרי אתה מקודש לי וקשה שהרי באיש אינו נופל לשון קידושין שאין נאסר בכך לשאר נושים מה יש לך להגיד ש שאתה מקודש לי הרי הגמרא הסבירה בדף ב עמוד ב שקידושין הוא לא שן דרבונון ולשון דרבונון שמנה למדנו מה בגלל שכתוב א בגלל שהיא עוסר אותה על כולע עלמה כהקדש אז אז א שייך להגיד בזה לשון קידושין אז איך כאן אתה אומר וקידשתו היא לא מקדשת אותו היה להגיד במקום בקדשתו היה צריך להגיד והתקדשה לו לא בקידשתו אז האמת שאת קושי התוספות אפשר לדחות ולתרץ בשלוש דרכים אני אלך בדרך אני אקדים קודם את השתי הדרכים ה הפשוטות הפשוטות ו ואחרי זה אני אגיד את הדרך המחודשת שאני חושב שהיא חשובה מאוד להבנת המחויבויות האדדיות אפילו הייתי אומר השוויוניות בחיי נישואים אז קודם כל שני תירוצים ראשונים הייתי אומר ככה לשון מקודשת נכון חכומי מלכתחילה מלכתחילה הם אמרו שלשון מקודשת זה בגלל שהיא אסורה על כולי עלמה אבל המילה מקודשת יש לה עוד משמעות מה המשמעות המשמעות היא מיוחדת ובאותה מידה שהיא אומרת אתה מיוחד זה היא אומרת הרי אתה מיוחד לי נכון שזה לא אותו רמת ייחוד כי הוא יכול לשת עוד אישה והיא לא יכולה לשת עוד איש אבל כן יש קשר ייחודי בינו לבינה שאין בינו לבין שאר נשים שבעולם ואז אפשר לומר שמקודשת זה מיוחד נכון שלמסקונה שרק האיש מקדש את האישה אז חכומים תיקנו לא שן קידושין כדי ללמד שסר על כולה כהקדש אבל המילה אחרי שכבר המילה מקודש שיש לה עוד משמעות מיוחדת ואז זה יכול להיות מיוחד זאת דרך אחת ודרך ודרך שנייה ש ש שאפשר לומר שמה שהגמרא אומרת זה קידשתו ומה שרשי אפילו אמר התקדש לי זה לא התכוונו דווקא למילה הזאת כיוון שמשתמשים ולאן קידושין כל הזמן אז נקטו אבל באמת לא שן קידושין לא טוב אם היא אמרה לו הרי אתה מקודש לי צודק אתספה זה לא טוב התקדש לי צודק התס זה לא טוב אבל רש"י לא התכוון יש כאלה שהם א חסידי דיקדוק רש"י ישיבת מיר זה ככה שמה השיטה כל לא שן רש"י עד דכדוכווי של רש"י ודכדוכה של נפש וזה לפי תעמ קצת לפעמים יותר מדי, אבל אני כשהייתי ב בכית ט, אותי לימדו ללמוד בכיתה ט, לימדו אז לימדו אותי לקרוא גימורה אז הוא אמר לנו הרם בכיתה ט אמר לנו לרשי לא היה דיו במקום דיו היה לו זהב והוא חסך שזה היה זהב הוא חסך בזה מאוד כל מילה הוא חשב שבע פעמים אם אפשר לכתוב את זה ככה אפשר לכתוב ככה אפשר אפשר לכתוב בלי זה, אפשר להיות עם זה. והרמבם היה מוציא אותנו מדעתנו. למה הוא לא כתב ככה? ולמה הוא כתב עוד מילה ולמה עוד מילה? דווקא בדיאבת זה טוב שהוא ככה לימד אותה, לדקדק. אבל יש לפעמים שזה לו דווקא. בגימורה אומרים לו דוקה. התוספות תכף יגיד על היבהי שזה לו דוקא. כן. אבל אז גם ברשי מותר להגיד לו דווקא. לפעמים זה אולי לא תשובה יפה. אולי בכמו שאמרתי במיר לא יקבלו את זה אבל זה הרבה פעמים נכון לדעתי אז התקדש לי זה לא התקדש לא התארס לי אה לא משנה תתחתן כל הלשונות תהיה צלע בסדר חסר לשנות זה כל הלשונות של הקידושים בסדר ככה ככה א שתי התשובות הלא יפות מה זה הם הם הם לא יפות. הכוונה הם יכולות אמיתיות מאוד, אבל הם לא אין להם ברק. אבל אני רוצה גם לתת תשובה שלפי אני דעתי יש לה גם ברק ויש לה יש לה גם יסוד כמו שאמרתי זה אה הרי אתה אסור בגללי הרי את מקודשת לי שהיא אסורה לכולע עלמה כקדש אסורה לכוללמה כהקדש אמרתי באחד השיעורים היומיים מה זה הביטוי טו הזה אסורה לכולי עלמה כקדש. מה זה כאקדש? התורה מתייחסת לחיי נישואים, לברית נישואים כאל משהו רוחני נסגב. ולכן התורה אומרת בפרשת סותטה ומעלה מעל באישה. והלשון הזו משמשת לחילול קודש. שברגע שהם מועלים זה יוצא לחולים. המעילה, הבגידה נקראת מעילה. נמצא שכשאיש ואישה יוצרים ברית והקדוש ברוך הוא שותף לברית הזאת ורבו יסאי זה לא דרוש, זה גימורה. בסדר? זה גימורה. ותכף נביא לזה גם על אוכס. וזה נפקמינה כאן באבמינה של הגיבורים, נכון? למסקונה זה לא ככה אבל באב מנס זה זה יש כאן מעורבות של הקדוש ברוך הוא אנשים חושבים שמה שכתוב בתורה ומה שכתוב בנובי זה דרושים לא מה שכתוב בטו ובנובי זה תורת אמס זה קיבלנו הקדוש ברוך הוא זה לא א וורטים ואומר מלאכי כי השם העיד בנך ובין אשת נאורך זה לא אומרים סתם איש ואישה ואות ה וי ושכינה ביניהם זה לא דרשה לשבע ברוכס זה מציאות חיים שהקדוש ברוך הוא מעיד בין איש לאישה שהם קורטים ברית והקדוש ברוך הוא מעיד הכוונה מה הקדוש ברוך הוא עד כשאומרים שהקדוש ברוך הוא עד כמו השם עד בני בני וביניך עדים יש להם עוד תפקיד חוץ מלספר מה היה מה התפקיד הנוסף של העדים יד העדים תהיה בו בראשונה כשאומרים שהקדוש ברוך הוא יהיה עד הכוונה שהקדוש ברוך הוא יעניש את מי שיפר את הברית זה הרעיון שהקדוש ברוך הוא מעיד בין בני זוג עכשיו כשמתחתנים, האישה נאסרת לכל האנשים בעולם. ומה קורה לבעל? מה קורה לבעל? רבו יסאי? כלום. הוא הכל מותר לו והיא הכל אסור לה. זה לא שוויוני? לא שמפריע לי שוויוניות במובן הלא נכון שהיום משתמשים בזה. אבל זה לא נכון. יש הלכה כתוב בפרשת סותטה. מתי הקדוש ברוך הוא מעיד, מתערב בשביל הברית שהוא היה עדלה כשיש פרשת סותטה. וכשיש פרשת סותטה הקדוש ברוך הוא מעיד. ואם היא חטאה משמיים קורה מה שקורה. אבל אומרת התורה וניקע האיש מעוון. דורשים על זה גמרא במסכת סותטה. מה זה ניקע האיש מעוון? שאם האיש לו חטא שהוא חטא אז זה לא המים לא בודקים את האישה. למה המים לא בודקים את האישה? אומר הרמב"ם כך. כל איש שבא ביאה אסורה מימיו אין המים המעררים בודקים את אשתו ואפילו בעל הרוסתו בבית חמיב שאסורה מדברי סופרים אין המים בודקים את אשתו שנאמר וניקע איש מעוון והאישה ההיא תיסא את עוונה בזמן שהאיש מנוכה מעוון האישה נוסאת את עוונה אז נכון אני עכשיו אומר בסוגריים עגולים שניקייש מעוון זה עוד גם עוד לפני שהוא התחתן איתה בסדר עוד מילדוסי מאשעה שנהיה גדול אבל הברית בין האיש לאישה היא מחייבת גם את האיש ש אסור לו לפגוד באשת נעוריו כמו שאומר שם הנביא אשר אתה בגדת בה כשהם הלכו ולקחו נשים אחרות נוספות ורצו לגרש את האנשים הראשונות אבל עצם הלקיחה וניקה איש מעוון אם האיש היה עם אישה אחרת באיסור ולפי שיטת הרמבם אין דבר כזה להיות עם אישה בלי קידושין בהיתר אם אתה היית עם אישה אחרת באיסור הקדוש ברוך הוא לא יעיד על האישה למה הוא לא העיד על האישה כי אתה בן אדם לא נחמד לא גם אם אדם הוא קרקבת דלומך תפילין הקדוש ברוך הוא יעיד בינו ובין אשתו גם אם הוא מחלל שבס אבל אם הוא לא היה ישר איתה לא היה נאמן לה ק למה כי זה פגיעה בברית שביניהם זה נקרא איש מעוון זה המקום שבא הקדוש ברוך הוא מעיד וזה מה שאומר הנביא אתה בגתב ולכן ברגע שהם קרוטים ברית יש גם מחויבות על הבעל נכון זה לא שביוני לגמרי כי אשת איש שזינתה היא בחנק ואיש שזינה הוא בלו לא בגלל שהוא שהוא שאשתו אלא בגלל סיבות אבל לא לא מדוים עכשיו את כל הסוגיה הזאת אבל זה קודם כל בלי קשר לאם זה נכנס במילים הרי אתה אתה מקודש לי או התקדש לי זה ודאי נכון כשלצמוי שלעצמו זה נכון זה נכון שחלק מברית הנישואין זה המחויבות של האיש שלא לבוא על אף אישה אחרת כי כל אישה אחרת זה יהיה באיסור חוץ מאשר על ידי נישואין ועל ידי נישואין לאישה שנייה בהסכמת האישה הראשונה זה הפסוקים ומלאכי אבל אנחנו עכשיו לא לומדים עם ספר מלאכי אבל זה בשביל לתרץ עוד את ראשי אבל לא צריך את זה את כל מה שאמרתי עכשיו צריך בשביל לדעת לחיים אבל את התירוצים ברשי אפשר גם שני התירוצים האחרים סיף דובור הכל נשמע את לא שמקודשת לי שתוספות עשה מזה עסק גדול אפשר ליישב אבל את האבהמינה שהיא תיתן לו זה דבר שאי אפשר להבין אותו אז לכן שהתשרה שהיא קשה עד למעוד שיטסתסס אומר תוספות ככה איך הדבה לדידה וקידשתו פירש בקונטרס שאומרת הרי אתה מקודש לי וקושה שהרבי שנופל יש לנו קידושין שנאסר בכך לשאר נושים תרצנו הסברנו שלוש דרכים ויש לפורש אומר התספס שאומרת הרי אני מקודשת לך היא לא אומרת באמת הרי אני מקודשת לך וצריך לא ימר דיהבה לדידה לו דווקא שהרי אביה מקבל קידושין אלא רוצה לא ימר ואמרה מה שכתוב בגמורה ויאבה לדידה תעבירו על זה פסחקו לו דווקא זה לא באמת כי תוסות לא יכול לקבל בגלל הקושיה שזה מה מה שייך גם בלימוד כנראה תוסות לא יכולה לקבל תכף נסביר גם למה אחרי שנסביר את הלימוד אז נבין גם למה? אז לכן תוסת אומרת זה לא אז כל הדיון פה זה רק שהיא אומרת הרי אני מקודשת לך אז על תוספות כמובן יש שתי קושיות גדולות קושיה הראשונה כתוב יאבה לדידה כתוב יאבה לדידה מה אתה מה אתה רוצה לו דווקא מה לו דווקא מה זה לו דווקא ונכון אני מבין את הקושי שעה לתוספות מבין מבין אבל דבר שני שמקשים האויל להם על זה זה גמרא לקמן בדף ה הגמרא בדף ה עמוד ב נתן הוא זה שורה רביעית מהרחבות נתן הוא ואמרה היא ספקה היא וחיישין אן מדרבונון מה ספקה יש לימוד זה לפי התוסות זה הלי לימוד נכון כי כך שהוא צריך להגיד אז מה זה ספקה בחדר דרבוננו הוא צריך להגיד היא לא מקודשת התורה אומרת כי כך אישה וזה בא בשביל האמירה נכון לא בשביל ה אז זה לא שאלה זה גם שאלה של כל העולם כל הכל כל האחרונים שואלים את זה הנה עצמות יוסף וקשה לי על דבריהםזה זל שנראה מדבריהם דרך נתנו ואמרה אינה מקודשת דיקרא כתוב לא יצר לאחי לומר דינה מקודשת מה ובגמורה אמרינה לקמן דנתנו ואמרה היא ספקש מדרבונון גם פני יהושע מקשה את זה הוא אומר תוספות אומר וצריך לומר דיעוה לו דווקא שרי אביה מקבל לקידושים פשיטו אחי דקי כסף הדון זה יש כסף אדון אחר ותוס יוסות לא קיבלו את ההסבר של הרטו שהאדון אפשר גם לקחת אדון אחר אדון ההוא אדון הזה לא יכול להיות על מה דפשט הדקרא שהבעל נותן ולא נחתו לאותה ספרה שכתבתי בסמוך הם לא חשבו על לא נחתו לא הם לא הסכימו משום מה הניחו לפרש עניין אמירה ועד מסכינה לקמן דספקה יבואר שם אבל פני יהושע שם לא נחט לבאר את ה את הקושיה הזאת בדף ה אז זה השאלה אז א רגילים העולם רק כדי שלא נשאיר את השאלה באוויר להסביר את הדברים על פי הריף תפתחו רגע בריף ואם נתן הוא וא זה נמצא באוז והדר בדף ג' יש שמה אותויות מודגשות ואם נתן הוא ואמרה היא חיישינן מדרבונון וצריכה גת אז הלשון הזה של נתנו ואמר מה זה חייש מדרבנו לא כתוב בריף ספייקוה זה לא ספק אלא באמת זה ודאי וודאי שזה לא קידושין כי יש גזירת הכתוב כי יקח אישה והפסוק הזה נועד לפי התוספות בשביל בשביל האמירה אז אז מה זה חיישים מדרבונון ולא כתב ספק ההוא אומר הרן ונראה שהוא סובר דח ספקה דווקא דמדינה פשיטן דלאבו קידושה כיוון דאמרה היא וזה פסוק אלא שחכומים החמירו בדוב ועשאו כסופק ולשנה דספינקהו לפי זה לא התישפיר ככה מסביר הרן כאן כמובן יש צורך להסביר למה חכומים חוששים לדבר המפורש בתוירו שזה לא למה צרך גד זה כלום כל פעם שזה זה שאומרים שהקידושין לא קידושין נחשוש לגט מדרבונו מה הסיבה לכן שיטס הטיסס גם קשה שיטס הריטבו גם הסברנו שהיא קשה כדי להסביר את ה את העניין אז אני אני רוצה להסביר את התוספות אני רוצה להסביר למה השיטה של הרתווה וההסבר של פני יהושע ברשי לא יכולים להיות ולכן חייבים להסביר כמו תוספות ומצד שני אי אפשר להסביר כמו תוספות וצריך להסביר דרך חדשה ואני צריך להכריח את הדרך החדשה שלי אז אני צריך קודם להסביר את הלימוד של אין כסף זה בשביל הסוגיה פה צריך להסביר את הלימודן כסף בלי קשר אבל בשביל זה תפתחו רגע את הפסוקים וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצת עבדים אם ראה בעיני אדוניה אשר לא יעדה והבדה לעם נוכרי לא ימשול למוכרה בבגדו בה ואם לבנו יעדנה כמשפט הבנות יעשה לה אם אחרת תיקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע ואם שלוש אלה לא יעשה לה ויצאה חינם אין כסף מה זה שלוש אלה יש שלוש א אפשרויות ל אה א סוף מעשיה של האמה עבריה. אפשרות ראשונה שהאדון יקח אותה לעצמו להיות לאישה. זה מה שכתוב אם ראה בני שלא יהיה עדה. אפשרות שנייה זה שהבן שלו יקח אותה לאישה. לבנו היא עדנה. אפשרות שלישית אם לא הוא ולא בנו ואפדה מלמד אומרת המחילתא שמגרעת פדיונה ויוצאת ואפדה האדון צריך לאפשר להיפדות ולא רק האדון אלא גם לומדת המכילתא מי צריך לבדות והבדה זה לא לשון שיש בה יש בה לשון כפולה אבא שמכר אותה צריך לפדות אותה מן ה מן האדון שלושת האפשרויות הללו אם הם זה האפשרויות האידאליות זאת אומרת שתיים אידאליות ואחת קצת פחות אבל קורה התורה לא לא רוצה להכניס נערה לנישואים שהיא לא מויינת להם אבל אם קרה אה נעל לפדות אותה ולא להשאיר אותה כא להשאיר אותה כא בבית ה האדון כשאין תכנונים לקחת אותה לאישה ולמה כל אחד יכול להבין את זה לבד למה לא משאירים ילדה בבית שהוא לא הבית של בעלה ולא הבית של אבא שלה מי אחרא עליה? מי ידאג לה? לכן והדע אם שלושה לא יעשה לה אז ויצאה חינם אין כסף מה זה יצאה חינם מה זה אין כסף כדי להבין את המילים ויצא חינם צריכים גם להכיר מה שכתוב בתחילת הפרשה אבל כיוון שזה בתחילת פרשת משפטים וזה שיני וכל אחד מכיר את הפרשה אז כתוב ובשביעית יצא לחופשי יצא לחופשי חינם שמה לא כתוב אין כסף נכון ואבד כתוב ויצא ובשביעית יצא לחופשי חינם אומרת המכילתא מסבירה את המילה חינם ומה התלמוד לומר חינם לומר שאין צריך גת שחרור ואין צריך ליתן לומות זהו הבנו אין צריך גד שחרור ואין צריך ליתן מאות, אין צרג שחור, זה מובן חינם הכוונה בלי כלום. חינם זה לא רק בלי כסף, אלא חינם זה בלי בלי כלום. כאילו אין צורך בשום דבר אחר. בשביעית הוא יוצא ללא שום דבר, לא ללא תמורה, אלא ללא שום דבר. ולא צרג שיכו כמו שעבד קניאים ניצח גד שיחו הוא לא צריך. כך אומרת זה פירוש של המכילתא, לא שלי. עוד אומרת המכילת, לא צריך לתת מאות. למה ש צריך לתת מאות? הרמב"ם בהלכות עבודים בפרק ב' בהלכה יב כותב ככה: אפילו חלה והוציא רבו עליו הוצאות הרבה, אינו חייב לו כלום. שנאמר יצא לחופשי חינם. אז כנראה ככה הרמב"ם פירש את המחילתה. ככה מסבירים על נושא הכלים. אין מאוד גם אם האדון השקיע בו וזה הוא לא יכול להגיד, תשמע תחזיר לי את מה ש זה חינם. בסדר? לפי לפי ההסבר הזה של חינם גם בעמיה ויצאה חינם מתי יצאה כשמגיע הזמן לצאת בסדר כשמגיע הזמן לצאת או בשש או ב או בסימנים אז היא יוצאת חינם אה מה זה חינם? בלי גד שחרור ולא צריך גם לשלם דמי רפואה. זה מובן. מה זה אין כסף? בעצם ויצא חינם ויצאה אין כסף. אז כאן אמרתי בשיעור היומי אלה שבשיעור יומי שמעו את זה אבל אני אוסיף עוד משהו על מה שאמרתי בשיעור היומי שלא הפירוש לכאורה כזה. ויצאה חינם ויצאה אין כסף כאילו כתוב כאילו יוצאת מה זה אין כסף התשובה היא כזו שונה עמה עבריה מעבד עברי בעבד עברי התשלום זה על עבודה באמה עבריה התשלום הוא גם אמור להיות ודאי לפי שיטת תנאים אחת כסף י זה כסף הכסף שנתנו את זה הופך להיות כסף קידושין. בעצם הרעיון של הנישואין האלה היה של העבדות הזאת היה הכנה לנישואין. הייתה ואמנה שאם לא הסתדר אולי צריך להחזיר את הכסף. האדון יגיד, תשמע, לא באמת הייתי צריך אני חשבתי שמה אני חשבתי שאני אתחתן איתה חשבתי שהבן שלי ירצה אותה לכן השקעתי מה כבר יכולה ילדה חסר לי את זה עכשיו שאני שהבן שלי לא רוצה זה לא מתאים זה לא זה היא הייתה אצלי אחלה שתתה כל זה אבל לא צריך את כל הסכום על העבודה הייתי מוכן לשלם 1000 שק ל לחודש. כאן שילמתי סכום גדול יותר כי זה היה בעצם בשביל נישואים ואני בטוח שבעסקה שיושבים היו מסתכלים גם לא רק על כוח העבודה על היכולת שלה לתפור אלא מה היא והם היא אישה משכלת וחכמוניס וכל מה שתרצו כל המעלות הטבות שיש באישה ולפי זה היה באה התורה ואומרת לא צריך להחזיר את הכסף מי צריך להחזיר את הכסף מי צריך להחזיר את הכסף? היא. מה? היא לא קיבלה את הכסף. למה היא צריכה להחזיר את הכסף? אם היא לא קיבלה את הכסף, היא ודאי לא צריכה להחזיר אותו. אז מה מה הפשט? הפשט הוא מי שקיבל את הכסף זה האבא. האבא הצרך להחזיר את הכסף. למה שאבא הצליך להחזיר את הכסף? מאוד סיבה. לא רק בגלל שלא היה פה כלום, אלא מסיבה אחרת. כי עכשיו אתה תקבל את הכסף בפעם השנייה. חביבי, אתה לא יכול למכור דבר אחד שני פעמים. אתה לא יכול למכור את הבת שלך לי. בסדר? זה שאתה לא רוצה את הבעיה שלך, בסדר, אבל למה אני למה אני יכול לקחת את הכסף עוד פעם ממישהו אחר? אם אתה תקבל עוד פעם כסף קידושין מיהודי שלישי אז תביא לי את הכסף לכן ויצאה חינם אין כסף מזה למדנו שמה שזה הכסף הולך שהכסף קידושין הולך לאבא כיוון שהכסף קידושין החדש ילך לאבא היה מינה להגיד שאבא צריך להחזיר את חלק מהכסף למי לאדון באת רב ואומרת יצא חינם אין כסף אין כסף לאדון זה יש כסף לאדון אחר אבל רוצה להוסיף על זה עוד דבר יש בהפסוק פסוק ח אם ראה בעיני אדוני אשר לא יעדה ואפדה מי מי פודע אותה האדון שותף בפדיון והאבא שותף בפדיון לעם נוכרי לא ימשול למוכרה בבגדו מה פירוש המילים האלה? לעם נוכרי לא ימשול למוכרה בבגדו בא מסביר רש"י על התורה וגם הרמ"בן הולך בדרך קצת שונה אבל תסתכלו אחרי זה לעם נוכרי לא ימשו למוכה בבגדו בא אומר רש"י אה נו אינו רשאי למוכרה לאחר האדום ולא האב כיוון שב ואפדה זה לשון שהולכת גם על האדון וגם על האב. אז יש לנו כאן גם האבא נקרא במובן מסוים אדון נכון ואבדה לעם נוכרי לא ימשול ימשול זה אדון כן לא ימשול למוכרה בבקדו בא אי אפשר למכור אותה עוד הפעם זה אני יודע מי שלמד דף יח יודע שזה תלוי ממחלוקת תנאים האם יש שפחות אחר שפחות או אין שפחות אחר שפחות רש"י מסביר כאן את ה את הפסוקים לפי מנד דאמר אין שפחות אחר שפחות לעם נוכרי כמו התרגום לגבר אוחרן לת לרשו לזבונה במשלטה בה אז א לפי קודם כל לפי רב שמעון בסדר שמה בדף יח מובן מאוד הדרשה יהיה אין כסף לאדון זה יש כסף לאדון אחר מאיפה יש את אין כסף לאדון אחר שיש כסף לאדון אחר לעם נוכרי לא ימשול למוכרה בבגדו בה הוא לא יכול למכור אותה לשבחוס אבל מה הוא כן יכול לעשות לקדש אותה לאישוס אומרים לו אי אפשר עוד פעם אדוני אי אפשר עוד שיפחוס אין שבחוס לאחר שבחוס גם האדון לא יכול למכור אותה למישהו אחר וגם האבא לא יכול למכור אותה למישהו אחר אז אה הוא לא ימשול למכור אותה למישהו אחר, אבל הוא כן מושל בה בשביל לקדש אותה למישהו אחר, למכור התורה אמרה זה לא זאת אומרת עדיין היא של אבא עדיין היא ברשו סוי אבל למכור הוא לא יכול אבל מה הוא כן יכול יכול לקדש אותו וזה בעצם ה מה שח יצא החינם כנגד יעדנה אם הוא לא יעד אותה אין כסף זה ו כבר אנחנו מבינים שאין כסף מדבר בימי נערות כי אם האבא מקבל את הכסף זה בימי נערות בבגרות אין לאבא שום קשר עםעם היא לא ברשותו הוא לא אמור לקבל את הכסף לכן אין כסף בימי נערות עכשיו איך למדו מי יצאה חינם את האיילונית לאן יודעתי בוודאי שיצא חינם זה שלא צריך גד שחרור וזה שלא צריך רפואה זה כבר למדנו מעבד בסדר שיצא חינם אפה צריך לכתוב ויצא חינם כי אם הייתי כותב רק ויצא אין כסף הייתי חושב שזה לשון נרדפת על חינם וזה לא בטוח שהיינו לומדים אבל הרעיון הוא כזה אם הוא יש שתי אפשרויות להסתכל על ה על השפחוס של ה של האמה הזאת אפשרות אחת להגיד זה בעצם קידושים זה בעצם דרך לקחת בנות ממשפחות שלא מסתדרות ולא מצליחות ולחתן אותם ולסדר אותם בצורה. ככה התורה ראתה לנכון לעשות. אבל אם אה אם לא אז באותו הרגע היא צריכה לצאת. ברגע שהוא אומר אני לא רוצה אותה צריך לצאת. אבל מזה שהתורה אומרת ואפדה גם אם הוא לא רוצה אותה עדיין היא נשארת אצלו. סימן שיש כאן ערך גם קנו פה שפחה גמורה איילונית לא היא לא עומדת לנישואים האילונית לא עומדת לנישואים מכיוון שיש ויצא חינם מתי יצא חינם אחרי ששלוש אלה לא יעשה לה אחרי שהוא לא יעד אותה ולא אפדה גם אז המשיךה להישאר בבית האדון איך איך היא נשארה בבית האדון? הריצחה הזה מה התשובה? היא נשארה בבית האדון כי יש כאן גם אמהות זה לא רק לקידושין בדרך לקידושין היא עושה עבודות לא זה גם עבודות נכון שהיא צריכה להיות בת יוד ככה הגמרא דורשת לקמן אבל אבל מזה שברגע שאתה אומר שיש איילונית היהמינה להגיד שהיא לא יכולה להימחר כי אף אחד לא התחתן איתה בחיים אז זה רק בשביל המהות זה לא מזה שאתה רואה שאחרי שכבר לא רוצים להעד אותה היא נשארת איך אנחנו יודעים כתוב שלוש אלה לא יעשה לה אתה רואה שהיא יכול להיות שהיא לא עובדתה ונשארה לומדים מזה העלוית ככה נראה להם יודעתי אם מישהו יהיה לו הסבר יותר טוב אני מוכן לשמוע סוף דבר הכל נשמע מי לא ימשול אנחנו רואים שמי נקרא אדון חוץ מעדיש שני אדונים פה גם האבא נקרא אדון וגם האדון נקרא אדון אין כסף לאדון זה ומזה שאין כסף לאדון זה ואתור הייתה צריכה לכתוב גם למדנו לפי דרכנו שהאבא מקבל את ה כן זה כי אחרת לא היה צרכה התורה להגיד שלו והיציאה הנוספת היא יציאה של האישה בכסף לכן רבו יסאי לעולם אי אפשר לפרש שהאדון זה הבעל אי אפשר לפרש שהאדון זה הבעל הבעל לא נקרא פה אדון בשום הקשר האבא כן נקרא פה עם שול הוא כן אדון יש לה שני אדונים אדון אחד שמכר לאדון אחר לעם נוכרי הוא כבר לא יכול למכור גם למנדה אמר שיש שפכות אחר שפכות הביטוי לעם נוכרי אז זה הולך לגוי בסדר או משהו כזה אבל זה עדיין האבא נקרא אדון אז מה הפירוש של הגמרא אצלנו צודק תוספות שאי אפשר להסביר כמו רשי אי אפשר להסביר כמו הרתבה לפי מה שאמרנו לא שייך בכלל האבא לא נקרא אדון אז מה מה מה אומרת הגמרא אצלנו? אז אני ככה אני רוצה להגיד איזה פירוש אחר וזה נסיים. הפירוש שלי הוא ככה. א אם היה כתוב רק ויצאה חינם מן כסף הייתי חושב שלא היה כתוב כי כך. הייתי חושב שכאשר ה נערה רוצה להתחתן עם פלויני, יש שתי אפשרויות לשלם עליה. משלמת כמו שהיא יצאה מרשותו של האדון הראשון, זאת אומרת לא הבא, האבא, האדון, האדון יכולה לגרד פדיונה. הייתי חושב שהיא יכולה מה לעשות? היא תיתן לדידה. מי זה לדידה? לא לבעל. זה לא עלה על דעת אדם מעולם שהאישה תיתן לבעל. אין זה לא זה לא קניין. בסדר? זה לא עלד. גם לאילדה עלדה גימורה. האישה צריכה לתת לא אבא ו קידשתו. ואז נקרא עוד פעם אתש הגמרא ו ואצטריך אה איך דיעבה לי איי לדידה וקידשתו הבילה קידשתו קשה לפי ההסבר שלנו נכון היא נתנה לדידי וקידשתו בשביל זה טרכתי ו הרי התוספות גם כן אתם שסות אז טרכתי והסתכלתי בגרסאות נוספות יש א שתי כתבי יד גם כתב יד מנחן שזה כתב יד המפורסם של דקדוקי סופרים וגם בעוד כתב יד כתב יד אוקספורד אני אקרא לכם כתב יד מנחן בסדר ואחרי זה אוקספורד יותר טוב אבל מנחן נקרא ככה והיא צריך למכתב כי יקח דהי כתב דהי א כתב רחמנא כיך אב מינה קידושי דידה וזה אה רגע שנייה אחת והי כתב רחמנא ויצא חינם אמינה איך דייבת א היא לדידה וקידושי האב הוא קידושה כתב רחמנא כי יקח באוקסורד לא כתוב את הו והיא כתב רחמנה ויצא חינמה ומנחד היבה לאי לדידה הבו קידושה קידושין כתב רחמנא כי יקח בלי וקידשתו אלא אלא קידושה אב הוא קידושה זה גם מבחינת הנוסח בתוך הלשון של הגמרא זה הולך יותר טוב איך דיבה לאי לדידה וקידשתו לא אבו קידושתה אלא מקודשת אז אבל לפי לפי הנוסח של הזה קדוש איך דיבה לאי לדידה קידושה קידושה קידושי אהב הוא קידושה הייתי חושב שקידושי אהב הוא קידושה כי הנה נתנה אף אחד לא דיבר פה על אמירה לא היה שום אמירה אלא קידושיה הבו קידושה כתב רחמנ כי כך ולא כי תיקח וזה מתאים טוב מאוד לפי ההסבר שלנו בזה וזה החידוש שהבת ואני אגיד לכם יותר מזה עכשיו גם יש לה כסף איך יש לה כסף היא קיבלה ענקה מה מהאדון שהיא יצא ממנו ו עכשיו עכשיו רוצה רוצה להתקדש ממ רוצה לצאת מהבעל שלה כמו אולי כמו שהיא יצא מהאדון הזה היא יכולה לצאת ממנו על ידי מגרת פדיונה אולי גם מהאדון השני היא יכולה לצאת היא תיתן את הכסף והיא תתקדש ללא כמש מנן כי כך יש אישה מי שנסה לעשות את הפעולה זה הבעל ואף על פי שאפשר להתקדש מדין עבד קנייני אפשר להתקדש אבל אבל כאן יש חידוש גדול מדנלי אבל לא שהאישה תיתן האישה לא יכולה לתת מישהו אח מישהו אחר יכול לתת תן מנה לפלוני ויקדש אני לך זה בסדר מקודש דקנייני אבל היא לא יכולה לתת לאבא שלה כדי להתקדש לו זה לא כי זה פה היא מעורבת היא עושה את זה ולא בעלה עושה מישהו אחר יכול לתת את זה בסדר אבל היא לא יכולה לתת לא האישה זה לפי אני יודעתי הפירוש כאן בגימורת וגם הסברנו אין כסף וכבר חרגתי כמה דקות יותר מה שצריך שם לכולנו ‏No. [מוזיקה]