שמואל הנביא ויום ירושלים | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

[מוזיקה] אנחנו נמצאים בערבו של א יום כח באייר, יום שבו זכינו בחסדי השם לכיבושה מחדש ולגאולתה מחדש של ירושלים, עיר קודשנו, מקדש מלך, עיר מלוכה ויש מקום לעיין במשמעות של הדברים האלה גם אלינו היום. האם אנחנו רק מציינים אירוע נפלא שזכינו לפני שנים והדיאי נהנים מפירותיו ברוך השם יכולים לבוא ל יכולים לבוא לירושלים יכולים לבוא להתפלל ליד שריד בית מקדשנו דברים גדולים ברשות ראש הישיבה אבל האם יש עוד משמעויות שאנחנו יכולים לחיות אותם ממש בשולחן ערוך באור החיים בסימן תקפ כותב שביום כח באייר זה יום שנפטר בו שמואל הנביא אמנם יש גרסאות שונות א מסכת במגילה תענית אבל בשולחן ערוך כך כתוב שבכח באייר וכך נהגו ישראל עוד לפני כח באייר של תשכז היו עוד לפני קום המדינה היו הולכים היו הולכים א מירושלים היו הולכים לקברו של א של שמואל הנביא ביום כח באייר זה היה מסורת רבת שנים ואני זוכר כשהייתי בחור בגילכם היה פה פעם הביאו את הגאון רב של פישר זצל והוא תמיד היה אוהב לדרוש על החיבור הזה של שמואל הנביא וירושלים ואמנם בספר בית ישי בספר הדרשות שלו לא כתבו את הדרשה הזאת בשלמותה אבל במאמר האחרון שבספר 10 קדושות וקדושת ירושלים שמה יש רמזים ודברים שהיה שהיה דורש. דרך אגב, את הדרשה הזאת הוא דרש פעם אחת הזמינו אותו בישיבת מרכז הרב ביום ירושלים והגיע ודרש שמה את את הדרשה הזאת. אני לא יודע עדיין קיים את הדרשה גם ההקלטה שלה אבל אנחנו ננסה ללכת לפי דרכנו להבין מה הקשר בין מפעל חייו של שמואל הנביא לבין יום ירושלים והשאלה הגדולה היא מה מפעל חייו של שמואל הנביא אפשר להסתכל על מפעל חייו של שמואל משתי נקודות מבט. נקודת מבט ראשונה, אני חושב שזאת הייתה נקודת המבט של שמואל הנביא בשעתו. ונקודת מבט שנייה, הנקודה של ספר שמואל מתייחס למפעל חייו. שמואל הנביא מפעל חייו עד שכבר הזדקן היה ללכת ולסובב בעיירות ישראל וללמד תורה ולהפיץ תורה ולשפוט משפט צדק מפעל חיים אדיר שהנביא מסכם את מפעל החיים הזה בהצלחה בהצלחה, בהצלחה גדולה. וישפוט שמואל את ישראל כל ימי חייו והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפת ישראל את כל המקומות האלה ותשובתו הרמתא כי שם ביתו. ו שמואל מגיע לרגע שבו כביכול ההנהגה שלו נגמרת. הוא נהיה זקן והוא כבר קשה לו והוא ממנה את הבנים שלו לשפוט את ישראל ויש ל את בניו שופטים לישראל ואז מתחיל בעצם ספר שמואל הסיפור המרכזי של ספר שמואל כל הסיפור של חייו של שמואל מתרכזים בשבעה פרקים בתחילת ספר שמואל א' ועיקר ספרו של שמואל הוקדש לשלוש משימות אדירות שאני בטוח ששמואל באותו הרגע עוד לא הוא לא הבין הוא חשב שכבר נגמר נגמר התפקיד שלו אבל שלוש משימות אדירות שעליהם אומרת הגמרא מסכת סנהדרין דעתו של רבי יוסי שכך נפסק להלכה ברמבם בהלכות מלכים שלוש מצוות נצטו ישראל בכניסתם לארץ עוד מצוות הצטוו כי תבוא אל הארץ. יש מצוות בארץ אבל הכוונה מצוות כלליות לאומיות שמעמידות את העם על טילו. להעמיד להם מלך ולמחוט זרעו של עמלק ולבנות את בית הבחירה. שלוש מצוות שכל אחת מהם גדולה ועצומה. ושמואל מקיים או מוביל קיום של שתיים מהם בידיים ממש ואת השלישית שמואל הניח את היסודות לקיומה להעמיד מלך שמואל מעמיד מלך מלך ראשון ואחרי זה מעמיד גם מלך שני שמואל הוא זה ששולח את שאול להילחם בעמלק ושמואל לא מסתפק בכך שהוא שולח את שאול להילחם בעמלק אלא בסופו ויאמר שמואל שואל אותי שלח השם למשוך למלך על עמו ישראל ואתה שמע לכל דברי השם כה אמר השם צבקות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל וכולי למה הוא מדגיש אותי שלח השם עם שוכחה למלך מה זה דבר פשוט מה הוא לא יודע שאול יודע את אם שמואל בא לזקוף לעצמו קרדיט חלילה אני אותי הוא שלח הכוונה המצווה שאני מצווה אותך עכשיו למחוט זרו של עמלק באה מכוחה של אותה משימה ראשונה שנשלחתי וכמו שנשלחתי למשימה הראשונה ככה אני גם נשלח למשימה השנייה ושמואל בסופו של דבר גם משתתף בידיים ממש במחיית עמלק ויאמר שמואל הגישו אלי את הגג מלך עמלק וילך אליו הגג מעדנות ויאמר שמואל כאשר שקלה נשים חרבך כן שקל מנשים תשקל מנשים אמך וישסף שמואל את הגג לפני אדוני בגלגל וגם בניין המקדש חז"ל דורשים על הפסוק וישבו בניות ברמה של שאול שמואל ודוד ישבו בניות ברמה וכימה העניין ניות אצל רמה אלא מלמד שהיו עוסקים בנויו של עולם הם דנו איפה יבנה המקדש ולא רק איפה אלא אחרי זה כתוב שדוד נתן לשלמה את כל התוכניות של המקדש אומר הכל בכתב מיד השם עליי הסכיל ומאיפה הוא קיבל את כל התוכניות איך בונים את המקדש מאותה ישיבה תניות ברמה שהוא ישב עם שמואל הנביא והכינו את התוכניות איך צריך להיות המקדש בנוי המידות הלשחות האולם הקודש הדביר כל הדברים הללו התייסדו על ידי שמואל הנביא שלוש שלוש מצוות גדולות האמת ש בשלושת המצוות הללו היה אתגר לא פשוט. המצווה הראשונה של מינוי מלך לא הייתה רצויה אצל שמואל. כשעם ישראל ביקשו מלך, כל זקני ישראל באו אל שמואל ואמרו לו, תנה לנו מלך לשופטנו. ויתפלל שמואל אל השם ויאמר השם שמואל שמע בכל העם כי לא אותך מעשו כי אותי מעשו ממלוך עליהם ואז שמואל מנסה להניע את העם אומר להם מה המלך יעשה להם וכולי וכולי ואז וימענו העם לשמוע בק שמואל ויאמרו לא כי מלך יהיה עלינו ואז שמואל חוזר עוד פעם לקדוש ברוך הוא וישמע שמואל את כל דבריהם וידברם באוזני השם ויאמר השם אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אנשי ישראל לכו איש לעירו ואז המליך בסופו של דבר את שאול שמואל ובמובן מסוים גם הסכימה איתו דעתו של הקדוש ברוך הוא שבניין המלכות מלכות בשר ודם יש בה חיסרון בכפיפות, בקניאה למלכות שמיים. ועם כל זה בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא אומר לו שמע בקולם ואמלכת להם מלך כי הגיע הזמן ולפעמים הקמת מלכות בשר ודם קרוחה גם באיזשהו אימות עם הנכונות אה להיות כפופים ללחמי ישראל באופן מלא הרי הרי שמואל היה אמור להיות המלך. הוא בעצם כל מה שהוא אומר להם תעשו, הוא גם הנהיג אותם, הוא גם יצא לפניהם למלחמה, הכל הוא עשה. אבל להקים מלך, להקים מלכות שהיא תאחד את כל ישראל ותהיה מסוגלת וזה בעצם ההבדל הגדול בין שופט בין תקופת השופטים ספר שופטים לבן מלך ספר שופטים לכל שבט ושבט עמד ממנו שופט נותנים עיצוג לכל שבט או בלשוננו לכל מגזר ולכל צבע ולכל גוון בעם ישראל ופעם הוא מנהיג ופעם הוא מנהיג ופעם הגוון הזה עולה פעם הגוון הזה עולה וכל פעם ש מישהו אחד השופט לא כולם מצטרפים אליו גם שמואל שהוא הוביל את ישראל למלחמות הוא קרא לכולם לבוא מי שבא בא מי שלא בא לא בא ומלך ישראל יש לו סמכות ושאול הפעולה הראשונה שלו כמלך הייתה גיוס של כל עם ישראל שזה לא בעיה פרטית של אנשי יבש גלד שמישהו בא אליהם ואחרי הם אומרים שלום עלייך נפשי הם רוצים שיתפנו משם אנחנו צריכים כל את כל עם ישראל לסכן בשביל א בשביל המלחמה ואת זה שאול שאול אה שאול מסוגל לעשות ויקח צמד בקר ונ נתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמור אשר איננו יוצא אחרי שאול ואחר שמואל כ יעשה לבקרו ויפול פחד השם על העם ויצאו כאיש אחד יש עוד מקום אחד שכתוב שעם ישראל יצאו כאיש אחד זה היה בפילגש בגיבה אבל חוץ משם אף פעם לא כתוב שכל ישראל יצאו כאיש אחד למלחמה רק תחת מלך ישראל ומלכות ישראל כמו שראינו לא תמיד מתחילה בדרך הנכונה בדרך שהיינו רוצים בדרך שחכמי התורה היו יכולים להיות מאושרים בה אבל סוף דבר נפסקה הלכה שנצטוו ישראל להעמיד מלך והעמידו מלך ולמלכות שגם אנחנו זכינו לה במובן מסוים בדור שלנו זכינו שעם ישראל יש לו שלטון נכון אין רוח חכמים נוחה מהתנהלותו של השלטון וזה בלשון המעתר כי מלכות ישראל צריכה לפעול שלטונה של תורת ישראל ומודכת על ידי חכמי הסנהדרין. המלך לא יכול לזוז ימין ושמאל בלי שהוא מקבל את ההסכמה של הסנהדרין לצאת למלחמה. הוא צריך אישור של חכמי הסנהדרין. ואנחנו רואים שגם שאול אמר כל מי שלא יוצא אחרי שאול ואחרי שמואל אבל כבר הדברים התלבנו שעם כל הכאב על החיסרון יש גם הודעה גדולה ועצומה שזכינו למסגרת של מלכות ישראל וכמה ישועה יש בזה וכמה הצלה יש בזה וכמה תקווה וכמה הכנה לקראת שלמות מלכות ישראל ואחר הקמת מלכות ישראל יש ורק אחריה יש אפשרות להילחם בעמלק ולהילחם בכל אויבי ישראל וכבר ידועים הדברים מבית מדרשו של הגריד שגם למד את זה בדיוק בדיוק לשון הרמב"ם, לא ניכנס עכשיו שעמלק זה לא רק צאצעים גנטיים של עם עמלק שהיה אז אלא כל אומה שחורטת על דגלה ומשימתה עליונה זה לפגוע בישראל וזה כל תכונתה ורעיונה והיא מוכנה בשביל זה לאבד את עצמה כמעט לדעת וראינו את זה גם מלחמת העולם השנייה הטירוף של שינת ישראל והרצון לפגוע בעם ישראל גרם לאותו צורר להקצות כוחות שהיו יכולים להילחם בחזיתות רק כדי להספיק עוד ועוד ועוד לפגוע ב בעם ישראל ולכאבינו אנחנו גם חיים היום הוא מה שכל הוויתה, כל רצונה, כל חלומותיה, כל הרעיון שמגבש אותה בכלל לחברה זה השנאה, הכבושה ל והפורצת לעם ישראל. והיכולת כעם להילחם ברשע ולהכריט אותו זה תנאי. לפני לפני בניין המקדש. זה תנאי יסודי. כי אנשים יחידים פרטיים הם בסופו של דבר דואגים לעצמם. בסוף בסוף הוא רוצה לשבת תחת גפנו, תחתנתו ואת הצרות שנמצאים מקום אחר. אז נפתור בהמשך. יהיה לנו עוד הרבה שנים להילחם, עוד הרבה הזדמנויות, אבל אומה, עם, מלכות יכולה להוביל מלחמה גם במישהו שאפילו עכשיו הוא לא מאיים עליך. והמלחמה שלנו לפי אני דעתי בהיבט העמלקי שיש פה היא לא צריכה להיות מוגבלת רק בהגדרה של להסיר את האיום זה לא רק להסיר את האיום ואם עכשיו אין איום אז אפשר לנוח בהניח השם אלוקיך לך מכל אויבך מסביב לא יהיה איום אבל יש כאן רוע כזה רשע כזה זה שאסור שיתקיים בעולם. כל באי עולם צריכים לראות שעם ישראל לא מוכן להותיר בעולם רשע כזה, להפיץ אותו לכל הזה שיתבטל בכל העולם כולו ולא ישאר, לא ישאר שם כזה של אנשים שחרטו על דגלם את העמלקיות הזאת. שמה תאמרו כל העולם נגדנו תדעו לכם שדרכו של עולם וככה זה גם בוודאי באומות העולם שכשיד ישראל גוברת אז הם יודעים להעריך אז הם יודעים להודות אז הם יודעים גם לקבל וכשעם ישראל מאססים ככה יש פשט נפלא פלה של הרב חרלפ על מה שכתוב ברשי הראשון על התורה כתוב כוח מעשיו הגי הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים שואל הרב חרלפ כוח מעשיו צריך להגיד לעמו עם ישראל רוצה את ארץ ישראל הבעיה זה הגויים כוח מעשיו צריך להגיד לגויים מה זה להגיד לעמו אומר הרב חלב כשעם ישראל ברור לו שארץ ישראל היא נחלת השם שהוא מעניק אותה לעם ישראל כדי שיחיו בחיי תורה גם אומות העולם לא יוכלו לעמוד כנגד זה וגם הם יודעו ו בעניין הזה של אה של מלחמת עמלק ראוי לציין אורד שמי שחידש אותו הרב בן צל כותב את זה באחד בשיחות שלו בספר שמות אם אני לא טועה אומר שמלחמת עמלק הראשונה גם הייתה בכח באייר. במדבר סין הם נשאו בכג. כב אייר היה שבת לפי סדר עולם. וכג נסאו מתבר סין. היו צריכים ללכת לאלוש ולדופקה. אם כל יום לקח עוד מחנה, עוד חניה והליכה. הם הגיעו לרפידים. ככה החשבון שלו, תסתכלו שם כח באייר. גם המלחמה הראשונה, המלחמה הראשונה והמלק זה ודאי היה באזור כי הרי זה היה ממש סמוך ל סמוך לחודש סיבן בחודש השלישי אז הם באו מדבר סיני אז זה היה קצת לפני החודש השלישי בין כג באייר לבין אה לבין כט באייר צריך להיות מלחמת עמלק אז זה לא רחוק שזה היה גם בכח א לא היה גם בכח באייר והדרג רגע השלישית שאליה אנחנו שואפים ושמואל מסר נפשו עליה שישב עם דוד ולמדו ומסר לדוד את כל העניין הזה של התוכנית של בניין המקדש זה שיא בתוך שלושת המצוות הללו אם מסתפקים באחת מן המצוות ולא מקיים את השנייה זה לא טוב. כשמסתפקים במלכות ולא מוכנים להשמיד את עמלק גם המלכות לא נשארת. קרא השם את ממלכות ישראל מעליך. הוא נתנה לראך טוב ממקר. אי אפשר זה סדרה שלוש שבנויות אחת על השנייה. מלכות מחיית עמלק. והשיא לבנות את בית המקדש. הציפיה דיברנו על זה קצת השלישית, התפילות לייחל. יש לנו עוד הרבה מה לעשות לפני הבניין, לפני הבניין בפועל שעוד לא לא בידינו לעשות אבל כמה תפילות, כמה הכנות הזכרנו החפץ חיים כבר דיבר על לימוד קודשים כדי שאומר עוד מעט יבנה ולימוד קודשים זה לא רק לשבת ולהגיד א לא מדס בקודשים החפץ חיים מתכוון אנשים שידעו לפסוק שיבוא לשאול מה נעשה ועכשיו יש ככה קרה לנו בקורבן פסח מה עושים עם התמיד שקרה ככה מה עושים זה מה עושים זה לדעת לפסוק זה מה שהחופץ חיים מתכוון כי אנשים צריכים ל קודם כל מה שם אומרים או עד שיבנה עוד יהיה לא הכנות יש הכנות של כל אחד לפי לפי דרכו לפי מעלתו וולהכניס את זה לתודעה של עם ישראל כי בסופו של דבר המקדש כמרכז אז האומה כמרכז המדינה, כהלב של כלל ישראל, הוא נותן את המשמעות למלכות ישראל. אז ברוך השם זכינו ואנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על מלכות ישראל שזכינו. אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא שזכינו שירושלים כולה נמצאת בשלטונו של עם ישראל ואנחנו ממשיכים להתפלל ולייחל ולכבות ולצפות. גם לבניין בית הבחירה נמרה בימינו. [מוזיקה]