שלוש השבועות ורבינו חיים | הרב עמרי קראוס

שלום לכולם. אנחנו נמצאים בין יום העצמאות שזכינו לחגוג השנה בסגנון קצת אחר לבין שבת פרשת אחרי מות קדושים וכמובן שיש קשר מאוד מאוד חזק בין שני האירועים האלה. א ביום העצמאות אנחנו חוגגים את עצמאותינו כאן במדינת ישראל בארץ ישראל. ובפרשת השבוע אנחנו קוראים את פרשת האריות. שזה מאוד מעניין שזה בסוף הפרשה של האריות התורה אומרת את העונש אם לא אם חס וחליל לא נשמור על כל הייסורי האריות אומרת התורה ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא הארץ את יושביה והרמבן טמע מה העונש של האריות ותקי הארץ את יושביה שואל הרמבן החמיר הכתוב באריות בעבור הארץ שתמא בהן ותקן נפשות האוסות והנה אריות חובת הגוף ונן תלויות בארץ. מה הקשר? למה אם אנחנו לא שומרים על האריות אנחנו נגורש מהארץ? זה לא שאנחנו לא שומרים שמיטה תרומות ומעשרות מצוות להיות בארץ. זו מצוות מחובת הגוף. אומר הרמבן הרמבן פה יסוד גדול מפורסם מאוד שהוא מזכיר אותו בעוד כמה פעמים שהקדוש ברוך הוא נקרא אלוקי השמיים ואלוקי הארץ. אומר הרמבן סוד שהקדוש ברוך הוא חלק את כל העולם ואת כל האומות למלאכים לשרים והעניין כי השם הנכבד ברא הכל ושם כוח התחתונים בעליונים ונתן על כל עם ועם בארצותיהם לגוייהם כוכב ומזל ידוע כאשר נותן בהצתגננות על כל אחד על כל אומה על כל ארץ יש שר וזהו שנאמר אשר חלק השם אלוקיך אותם לכל העמים כי חלק לכולם מזלות בשמיים זה ביחס לשאר העולם אבל בארץ ישראל ממשיך הרמבן והנה השם הנכבד הוא אלוהי האלוהים ואדוני אדונים לכל העולם הוא כמובן החי על הכל אבל ארץ ישראל אמצאות הישובי נחלת השם מיוחדת לשמו והנה הארץ שהיא נחלת השם הנכבד תקי כל מטמא אותה ולא תסבול עובדי עבודה זרה ומגלים עריות מכיוון שכאן אנחנו בביתו של ריבונו של עולם, הקדוש ברוך הוא שולט פה באופן ישיר. לכן גם מי שעושה עבירות חס וחלילה הוא בסוף הקדוש ברוך הוא יקיא אותו יקיא אותו מהארץ. ואז ממשיך הרמבן שבעצם עיקר המצוות ניתנו ליושבים בארץ ישראל. ובחוץ לארץ זה יציב לך ציונים כדי שכשנחזור לארץ לא נשכח את המצוות. ומתוך הדברים האלה חלה עלינו המצווה הגדולה והחשובה של מצוות ישוב ארץ ישראל שכוע הרמבן בשכחת תעשין במצווה ד' כותב שיש מצווה מדאורייתא בכל מקום ובכל זמן לקום ולהתיישב בארץ ישראל מצווה מדאורייתא הרמבם לא מונה את המצווה הזאת אבל כבר רבו התירוצים ופשטות אומרים האחרונים שהלכה כמו שאומר הרמב בן ומפורש שמצוות עשה מדאורייתא בכל דור ודור של ישוב מצד ישוב ארץ ישראל אלא שמצאנו שני מפקפקים האם המצווה הזאת חלה בדורנו שלנו ובכלל בדורות האחרונים המקור הראשון זה מקור קדום כבר מובא בתוספות התוספות גם כן מפורסם מסת כתובות הגמרא שם בדף קי עמוד ב דנה בדין הזה שהבעל יכול לכפוץ את האישה והאישה יכולה לכפוץ את הבעל לעלות לארץ ישראל שהם רוצים לעלות אם לא רוצים לעלות אה אה יוציא ויתן כתובה אומר התוספות שם שהדין הזה לא קיים בימינו הוא אומר לעלות אומר התוספות אינו נוהג בזמן הזה דיקה סכנת דרכים והיה אומר רבנו חיים דעכשיו אינו מצווה לדור בארץ ישראל כי יש כמה מצוות התלויות בארץ וכמה למה אנשים דין לנו יכולים להיזהר בהם ולעמוד עליהם? אז היום אין מצווה לגור בארץ כי יש הרבה דברים שקשה להקפיד עליהם. אז קודם כל רואים שגם רבנו חיים למד שיש בעיקרון מצווה מדאורייתא או מצווה לגור בארץ אלא היום זה לא שייך אבל כמובן דבריו של רבנו חיים הם ראיה שהיום ודאי שקיימת המצווה כי אומר רבנו חיים שני טעמים למה היום לא צריך לעלות לארץ בזמנו של רבנו חיים א א' סכנת דרכים היום כמובן שזה לא שייך אחד מהמקומות הבטוחים ביותר בעולם גם עם המלחמות ועם הפיגועים אחד המקומות אם תוחת החיים הארוכה ביותר בעולם זו מדינת ישראל גם עכשיו בזמן של הקורונה אנחנו רואים איך כל כך הרבה יהודים מכל העם רוצים לשוב לארץ יודעים שבכל העולם יש בעל גאן בארץ ישראל ברוך השם ברוך השם יש פחות סכנה מאשר בשאר העולם אבל זה לא רק בימי מגפת הקורונה גם בימים כתיקונם מדינת ישראל וארץ ישראל הם מהמקומות הבטוחים ביותר בעולם. גם מה שומר התוספות כי היום יש כמה מצוות להיות בארץ וכמה אנשים דן אנחנו יכולים להיזהר בהם. קשה לשמור מצוות בארץ ישראל. טוב, כל מי שאינה בראשו יודעים שם לב שהיום השתנו הדבואים. היום דווקא בארץ ישראל זה המקום שהכי קל לשמוע בו תורה ומצוות. בחוץ לארץ הרבה פעמים קשה. יש איסור חדש ובכלל קשה. פעם שמרתי וורט שמעתי וורט יפה מאוד מרב אחד הגמרא במסכת כתובות אומרת שדוד אומר גרשון היום סתפח בנחת אלוקים לאמור לך עבוד אלוקים אחרים דוד אומר אמרו לי ללכת לעבוד אלוקים אחרים אומרת הגמרא מי אמר לו לעבוד אלוקים אחרים אלא אומרת הגמרא מכאן שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה אז אמרו לו שהוא צריך לברוח לאזה שם מחוץ לשלטון יהודי אז זה כאילו אמרו לו לעבוד אלוקים אחרים אז שמעתי וורט לא הפשט אבל ורט יפה מאוד אם אנחנו אומרים כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה אז מה עדיף אם אני אומר שרובן דומה לפלוני ואני אשאל מי זה פלוני הזה יכול להיות הרבה אפשרויות יכול להיות א שמעון לוי יהודה אחד הפלוני הזה ודאי שהוא לא מי רובן אם אני אומר שרובן דומה לפלוני אז פלוני זה לא ראובן. אם אני אומר כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שאין לו אלוה, משמע שמה באמת הוא דומה. הוא נראה כמו מי שיש לו. מה שמע שמה באמת? מה ודאי? אין לו אלוקה. וכל אדם בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוקה, אז הוא נראה כמו מי שאין לו אלוקה. אז מה באמת? באמת יש לו אלוקה. אז מה עדיף? לא עדיף לגור בחוץ לארץ כי אתה רק נראה כמו מי שאין לו אלוקה. אבל באמת יש לך. ובארץ אתה נראה כמו מי שיש לך אבל באמת אין לך. אז אמר אותו רב בדרך של וורט שמדובר פה בשני אנשים שונים בארץ ישראל הוא אמר את זה אחרי שהוא חזר לארץ משליחות בארץ ישראל גם כאשר אתה רחוק מתורה ומצוות אתה נראה כמי שאין לו אלוקה כמי שיש לו אלוקה למה כי ביום כיפור אין מכוניות בשבת יגידו לך לפני שבת שבת שלום בחגים בפסח לא יהיה לך לחם אז מה לעשות כל חייך נראים כאילו אפילו יש לך אלוקה ואם אתה גר בחוץ אפילו אתה תהיה הצדיק הכי גדול זה נראה כ מי שאין לו אלוקה למה כי ביום כיפור נראה רגיל ברחוב בפסח אתה תראה המון לחם ביום ראשון אז לא תלך לעבודה אז בארץ היכולת לקיים מצוות הרבה הרבה יותר משמעותית בוודאי מאשר בחוץ לארץ ובכלל גם מה שאמר א א רבנו חיים זה יש על זה פקפוק המערית אומר על התוספות הזה והגעת תלמידי ולו סמכת היא כלל הוא אומר כבר המערית שם אחד מהקדמונים אומר שאי אפשר להסתמך על דברי התוספות גם מה שהתוספות אומר שיש פה סכנת דרכים מפורסם מה שאמרה מנחת חינוך ש שלא כל דבר פיקוח נפש לא כל מצווה נדחת על ידי פיקוח נפש מצוות המלחמה שמותת על הכלל גם במקום שיש פיקוח נפש אנחנו אנחנו מצווים להילחם הרי זה פיקוח נפש זה המצווה היחידה אולי מצוות המלחמה וישוב ארץ ישראל שאנחנו אומרים מצוות עשה שדוכה פיקוח נפש אז לכן לא ברור שהיא נדחת ומסתם היא לא נדחת מפני פיקוח נפש ובכלל אומר בושוביס או עוד טענה גם אם נאמר שזה קשה לקיים את המצווה הזאת בארץ ישראל לשב ארץ ישראל ממתי קושי פותר אותנו מלקיים מצוות לכן בוודאי ובוודאי שבימנו מתוסת רבנו חיים יש מוכח שיש היום חיוב גדול לעלות ולגור בארץ ישראל אבל יש טענה אחרת וזה הרבי מסתמר הוא זה שהיסד אותה בצורה מאוד הוא זה שעמד מאחורה בצורה מאוד חזקה והוא כתב עיקר ספרו ויואל משה על הטענה הזאת זו הגמרא במסכת כתובות שהגמרא שם דנה בהלכות ישוב במצת ישוב ארץ ישראל אומרת הגמרא לכדי רבי יוסי ברבי חנינא דאמר ג שבועות הללו למה? אחת שלא יעלו ישראל בחומה ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כבים שלא ישתעבדו בהם בישראל יותר מדי. אז כתוב בתורה, הגמרא אומרת לפני כן, שלוש פעמים השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבעות או בעיילות השדה, שהקדוש ברוך הוא השביע אותנו. שלוש פעמים כתוב את זה בשיר השירים. אז מה השלושת השבות א' שלא יעלו בחומה? אומר רש"י, מה זה בחומה? ביד חזקה. אסור לעלות ביד יחד ביד חזקה. עלייה כולם ביחד. ישועה שנייה שעשונו למרוד באומות. השבה השלישית הוא השביע את את אומות העולם שלא השתעבדו בנו ביותר מדי. לכן טוען הרבי מסתמר וכך בעקבותיו חסידות סתמר שאנחנו בעלייתנו לארץ עברנו על השבועות האלה. אנחנו עלינו ביחד ביד חזקה. אנחנו לא תמיד מקשיבים לאומות. אנחנו מורדים באומות והם טוענים שזה לא בסדר. ככה אנחנו מסכנים את א את עם ישראל. אגב, גם לפי זה יוצא שלאדם פרטי ודאי שיש מצווה לעלות לארץ, אלא בתור כלל אין מצווה מכיוון שאנחנו בעצם עוברים על השבועות ומה נוכל לענות להם. אז גם כאן יש כמה וכמה דרכים. הרב ונרקדומני נותן רשימה ארוכה ונמר חלק מהתירוצים למה באמת יש גם ביום מצווה. למרות שלכאורה יש שלושת השבועות ש הקדוש ברוך הוא השבע אותנו שאנחנו לא נעלה יחד ביד חזקה איך בכל זאת עלינו. אז התירוץ הראשון הפשוט הוא שהגמרא הזאת לא נפסקה לא ברמבם לא בטור לא במחבר לא ברמה. היא לא נפסקה להלכה. לא שחס וחלילה אנחנו מזלזלים בגמרות שלא נפסקו להלכה אבל יש אחד משתי אפשרויות למה הגמרא לא נפסקת להלכה. או שיש גמרא חולקת ואחרינו לא נפסקה או שהראשונים והבינו שזה רק משל וכך באמת כותב הרמבם בעיקר תימן אומר והזהיר מלעשות זה והשביע האומה על דרך משל זה בדרך משל ואמר השבעתי אתכם בנות ישראל בצות ובעלות השדה אם תהילו ואם תאוררו את אהבה עד שתכפץ אז מסביר המהרל שאין הכוונה היא שזה ממש משהו מעשי שצריך לעשות אלא הקדוש ברוך הוא כך יצר את הטבע בעולם שעם ישראל לא יוכל לעלות וזה נראה כאילו הוא השבע אותם אין פה איזה ציווי לא לעלות אלא בפועל אנחנו לא נוכל לעלות בגלל אותה שבועה אבל ודאי שהמצווה קיימת בכל כמו שאומר הרמבן בכל דור בכל זמן הקדוש ברוך הוא בעד ידרחמנ למלך הקדוש ברוך הוא יאפשר נעשה לא יאפשר אז כמובן לא נוכל לעלות טענה שנייה שמתוך הגמרא מתוך הפסוק עצמו מוכח שזה לא שבועה אינסופית השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תהיו ואם תהרו את אהבה עד שתכפץ דהיינו יש זמן בסופו של דבר שאהבה תכפת שהקדוש ברוך הוא יוצא לגול את עם ישראל לא נישאר לעד בגלות והנה אנחנו רואים נגד עינינו שזה מה שקורה שהקדוש ברוך הוא גואל אותנו שהוא מאפשר לנו לעלות אז בעצם זה ש שהשבועות ברקע שהקדוש ברוך הוא גואל אותנו כבר מלא ודאי שאין עלינו א שבועות ואנחנו מצווים אהבה חפצה הקדוש ברוך הוא חפץ בנו בארץ ישראל ואנחנו חייבים לעלות טענה שלישית ושוב כל טענה אפשר לדון עליה בפני עצמה ואפשר גם לצרף הגמרא שם אומרת שהשוואה השלישית היא שהקדוש ברוך הוא השבע את האומות שלא השתעבדו בעם ישראל יותר מדי אומר השולחן ערוך, מה הדין אם שניים נשבעו לעשות פעולה, שניים לעשות דבר אחד ועבר אחד מהם על השבועה, השני פטור ואינו צריך הטרה. אם השבעתי שני אנשים, אחד ביחס לשני, אז ברגע שאחד בעל השבועה, השני כבר לא מחוייב עדיין לשמור על חלקו בהסכם. ואי אפשר להתעלם מזה שוודאי שהגויים השתעבדו בנו הרבה הרבה יותר מדי. א כל הפרעות, השואה האיומה. ולכן כיוון שהם ביטלו את השבועה, השבועה גם כן לא חלה עלינו. עוד יש שאומרים שכל האיסור זה רק לעלות ביחד כל עם ישראל. אבל במצב שלנו שהייתה עלייה ראשונה ועליה שנייה ועליה שלישית, זה לא נחשב שעלינו בחומה, כי לא עלינו כולם ביחד. עלינו קבוצות קבוצות. לכן זה לא נחשב בתור עלייה בחומה. אבל נראה שהטעם העיקרי שיש לדון בו, שלכן השבועה הזאת כבר לא חיה, לא חלה, כי לא עלינו נגד רצון האומות, קיבלנו את האישור רם של האומות א בבעידת סנדרמו ובהחלטת האום ובהצרת בלפור. אחרי הצרת בלפור אמרו הרבנים שר פחד השבועות. אין כבר יותר פחד של השבועות. הנה הם נתנו לנו רשות. אז נסכם. אמרנו א' זה לא נפסק לא ברמב"ם ולא בשולחן ערוך. דבר שני שאמרנו עד שתכפץ מתי שהקדוש ברוך הוא ירצה אותנו ירצה אותנו. והנה אנחנו רואים בעינינו שזה קורה. דבר שלישי אמרנו שהם הגויים לא עמדו בשבועות שלהם. לכן גם אצלנו זה בטל. דבר רביעי לא עלינו כולם ביחד. עלינו קבוצות קבוצות ודבר חמישי קיבלנו מהם אישור. ולכן אין לנו חיוב של שלושת השבועות. ולכן לא שייך שיום קשה לקיים מצוות בארץ ישראל, לא שייך שיש סכנת דרכים מדינת ישראל מהמקורות הבטוחים בעולם ולא שייך היום גם שלושת השבועות אלא שבכל זאת יש לשאול אז נו אז למה גדולי ישראל לא עלו למה במשך השנים גדולי ישראל לא עלו לארץ ישראל אז קודם כל צריך לדעת שזה לא מדויק יש את עלית תלמידי הגראה ועל עליית תלמידי הבעל שם טוב נו אז אם תלמידי הבעל שם טוב וגם תלמידי הגרה עולים לארץ, מה מה נשאר? וגם החפץ חי מפורסם שהוא כבר רצה לעלות לארץ והוא קנה כבר קרקע ליד פתח תקווה אבל בסוף כמדוני אשתו הייתה חולה והוא דחה את זה ובסוף הבת שלו הייתה חולה והדברים הוא מאוד הצטער שבסוף לא הסתייע בידו לעלות לארץ ישראל אבל בכל זאת היו גדולים שלא עלו אז סתם ראשון באמת הרבה פעמים היה אונס הרבה פעמים מצב לא היו כמו שעכשיו בארץ ישראל היה באמת סכנת דרכים ופיקוח נפש ואדם אדם בודד לא ברור שהוא מחוייב להסתכן כך ולעלות לארץ אבל נראה שהטעם העיקרי כי צריך לעשות חשבון לא כל רב אם יגיד לכל קהילתו עוזבים הכל ועולים לארץ הקהילה תעלה איתו ביחד ולפעמים קשה להשאיר את הקהילה כצאן בלי רועה אני זוכר שפעם הגיע לישיבה הרב צבי שכטר היה איתו שות ואחד מהתלמידים א האמיצים הקצת חוצפנים אולי אפילו הייתי אומר שאל אותו למה הרב לא מגיע לארץ? למה הרב לא עולה? אמר לו הרב שכטר, "בענווה, אני אספר לך, פעם הלכתי לבקר את רבברום שפירה, זכר צדיק לברכה היום. והוא אמר לי, אתה הרב שכטר?" אמרתי לו, "כן, הוא אמר לי, אתה צריך לבוא לארץ." הרב שכטר מספר בהתחלה, אמרתי לו, "לא, אתה חושב אולי הרב שכטר אחר?" לא, "לא לא, לא, אתה צריך לבוא לארץ." אמר הרב רבברום שפירה אמר לעלות לארץ, אני אעלה. ואז הרבום שאל אותי, מספר הרב שכטר, תספר מה אתה עושה בחוץ לארץ? אמר אבש תראה ביום ראשון מעביר שיעור פה ופה ולבלבטים בו ביום שני פה ופה ופה ביום שלישי יום רביעי וכולי א לוז עמוס אמר לו בבום שפיר אתה יודע מה תישאר שמה אתה כנראה שבינתיים אתה ניצרך יותר שמה אז לפעמים הגדולי ישראל צריכים לדאוג לקהילה שלהם עוד א א סיבה אולי מביאה אבני נזר אבני נזר חוץ מזה שהיה גדול בתורה הוא גם היה א חסיד ולפעמים הוא התשובות שלו הם על דרך התורת החסידות והוא אומר שעיקר המצווה להתיישב בארץ זה מי שיכול להנות מפירות הארץ מ תנות הארץ אבל לגור בארץ וליההנות מהכספים של חוץ לארץ זה פוגם במצווה ולכן כיוון שהיהודים שגרו בארץ לא יכלו גם לההנות מהגיע הכפיים של הארץ לכן הם בחרו אה לא לעלות לארץ. יש פה מעין תוכחה על אולי מדינת ישראל שנתמכת אולי מכספים מבחוץ ולא רק א ולא רק מעצמה. האגרות משה אומר שמי שגר בחוץ לארץ ללות לארץ זה רק מצווה קיומית ולא מצווה חיובית. אז נסכם ארבעה טעמים למה לא כל גדולי ישראל עלו. אמרנו ראשית הרבה רצו לעלות וניסו לעלות וחלקם עלו. שנית היה לפעמים אונס, לפעמים מצד דאגה לקהילה, רצו גם שיכולת להתפרנס מהארץ או שלפי שיטת העקות משה לפחות זה מצווה קיומית ולא מצווה חיובית. אשרינו שזכינו שאנחנו מקיימים חלק נכבד מעם ישראל מצד ישוב ישראל ואנחנו נתפלל שכל עם ישראל יזכה לקיים את המצווה הזאת במירה בימינו. שבת שלום.