שיעור ליום כיפור בענין "ועניתם את נפשותיכם" • מאת הרב יעקב משה וואלבערג אצל האהל הק' שנת תשפ"ו

שאני אהיה פה שאני אמסור איזה שיעור משהו לא שב כמה זה שיעור קצת דומה למה שאנחנו מדברים ליל שבת זה הסגנון הזה דבר משהו אנחנו יש דין ביום כפר שיש דין עינוי חמישה עינויים חמישה עינויים זה כתוב זה יש מסכת יומא הפרק האחרון מדבר על החמישה עינויים כל הפרקים קודמים מדברים על הסדר הביידה אבל זה על החמיש עינויים עכשיו יש באמת מחליקשנים זה בטוח שאין חיוב קורס רק על אחילו שתיה על שאר העינויים אין חיוב קורס השאלה אם זה שאין חיוב קורס מראה שזה רק מדרבנן זה השיטה של הטיס ראשונים בהתחלת הפרק שמה ויש רישנים אחרים הרבה ראשם שסוברים שזה מדריסר ורק שאין חיוב קורס זה לא ג יש דין של איסור אכילו שתיה שחייבים כולס מיס בדרך כלל ייסור אכילה כתוב ליסיכל יש דין לסיכל בנגי ה הדין האיסור הכילו השתיעם הכיפורים לא כתוב לסיכל כתוב טע טענו נפשסיכם טענו סנפשסיכם גמרא לומד שמכיוון שכתוב טענו נפשכם ממילא איזו אינוי מה זה אינו וינך ויריבך אינוי שייך להכילו שתיה אז ממילא האיש של החילו שתיה לומדים לא כתוב לא לא כתוב ליסכלו כתוב אינו וכתוצאה מזה יש כאן נפק מנה להלוך בגלל שבדרך כלל יסר אכילה זה בכזיס אנחנו שיעור מלוכלש מסיני אכיל זה בכזיס מה שאי כן כשמדברים על יום כפר היסר אכילה הוא ככסבס הגסו שזה אולי שכרלב לביצו או שני זיס לא משנה אבל עם הקליפה בלי הקליפה יש דין שכיסבס הגעסה למה אומר הגמרא קמלו לרב בונון בהוכי מיסודיתי בן אדם שיש עינוי מתי זה עינוי זה אינוי רק אם זה אם הוא אוכל ככס הגס זה לוקח את העינוי לוקח את העינוי ובת יש אריכות מהרבי גי הדין הזה שיש בן אדם קטן בן אדם גדול הגמרא אומרת שהגדר של אנו מיסודיתי זה לא משנה גדול קטן תן כל אחד מה שהו זה עושה רבי מדבר באמת על חייס קלולי חייס פרוטי יש אריכות מהרביע על הנושא הזה אבל זה לא הנושא שאנחנו מדברים בקיצור יש דין עוד הפעם שיש איסר החילים הכיפורים כולם יודעים והשיר הוא ככסבס הגסה הסיבה שזה לא בכזיס הוא בגלל שכתובנוסכם כמובן שבזה הוא הגדר שלנו. זהו. עכשיו אנחנו יודעים בכלל שיש דין שאם אוכלים דבר שלי כדרך אכילוסי אז אין חיוף. אין בדרך כלל זה הדין. זה הדין בהלכה בגמרא בהלכה שכל ייסורים שבתירה דווקא הוא מאוכל כדרך הכילוסי. אם הוא לא כדרך אכילוסי הוא לא חייב. חוץ מקלו הקרם וובס בכלוב בגלל ששמה לא כתוב ליסכלו כתוב פנתקדש לא כתוב אלושן תכל ממילא אין דין שצריך להיות דרך אכילה ממילא אוכלים שבכל על דרך זה כלא קרם שלי כדרך אכילו גם חייבים זה הדין זה הדין זה דין פשוט זה דין פשוט עכשיו יש שגסרי שסימן עיבוב שהוא אומר ואומר הוא יגיד דבר חדש אני חושב שכותב שלקדמני מאלילו ככה הוא כותב לקדמני מה שבניגים הכיפורים יש איסר אכיל בים הכיפורים אבל היסר אכיל ביום הכיפורים לא לומדים ליסיכל אין פסוק לסיכל כתוב תע ספסיכם הנפש של היהונה ממילא לדעתו יוצא שאפילו אם אם הוא אוכל שלי כדרך אכילוסי הוא גם חייב על זה קורס יש איס קורס אפילו שלי כדרך החידושי זה החידוש של השגסריה החידוש זה חידוש זה לא כתוב לא כתוב כזה חידוש בשס אני יודע שלא כתוב בשעס בגלל שהוא אומר שהוא אומר חידוש שז ממילא יודעים שזה לא כתוב לא כתוב בשעז כנראה ברישנם גם לא כתוב ממילא זה החידוש זה חידוש ויש לו כאילו יש לו ראיה לחידוש הזה והראיה קצת קצת מסובך ננסה יש דין שאין איסר חלסו יש כזה דין אין איסר חלסו רק אם זה איסור בבסחס אם שניסורים בואו בבסחס זה אופן אחד ויש אופן שני שזה נקרא איסר מוסף ויש אופן שלישי שנקרא איסר קוילו זה זה דברים מאוד מאוד חשובים לדעת זה פשוט ידיעה פשוט נעבור מה זה איסור מויסף איסור מויסף זאת אומרת היה איסור ועכשיו זה יש עוד יותר יסור. למשל יש חלב חלב הוא אוס לחל עכשיו מה יהיה אם החלב יהיה נושר אז עכשיו החלב הזה חוץ מזה שאוס לך להגד גם אוסר לא עושים על על המזבח זה נקרא איסור מוסף נתוסף איסור על הדבר נתוסף איסור על הדבר זה איסור מיס איסו יש עניין של איסו כולל. איסור קילול הכוונה שיש עוד בן אדם עוד אנשים שזה אסור בזה. למשל יש דבר אוסר נבה ועכשיו נהיה עם כפר כפר אסור כל דבר לא דקבל זה נקרא איסר קוילו אז יש איסר מוסף ויש איסר כוילו כן ברור מה שמדברים כן אז עוד הפעם יש דין אין סרחלס יש דין אין סרחל לי ויש אבל אם זה איסרב בסכס זכל, אם זה איסר מויסב זכל וזה איסר כויל זכר. זהו עכשיו עכשיו ככה יש רב שימן שרב שמון סובר שהכל נבלו בם הכיפורים חייב רק על נבלו על האיכל חילב נגיד חליל בים הכיפורים זה החייב רק בשביל חילב ולא חייב בשביל יום כיפור למה אין סר חלר ככה זה הדין של רב שמ האכול אלים הכיפורים חייב רק אחס בגלל שרב שמ סוברס חלל איסורר כולל לא משנה זה זה רב ש עכשיו שואל הגמרא מרב שמון הזה אם רב שמון סובר שאיכל חילב הכיפורים חייב אחס אז למה מי שכל חלב ונסר חייב שניים זה שואל הגמרא איך איך שי עכשיו רב שמ שסובר האוכל חיל בים הכיבור מזחי וחס יסבור שהאוכל חלב שהוא נסר חייב שתיים לכור לכורה אין סכה לליסר זה הקושיה של הגמרא כן מובן מה שאני אומר בים זה קצת זה קצת דברים חדשים זאת אומרת צריכים זה לא עמוק אבל פשוט זה כמעד דעת הדוא הטיסס שואל הטיסס בסוקר שואל רגע רגע יש איסר מיסף ויש איסר כילו רבי יסי סובר שלא אומרים שבאיסור כילו לא אומרים ביסור כיל אומרים אומרים איסר חלס אבל בסר מיסב כן אומרים איסר חלס זאת אומרת יש שני הגדרות יש דין איסר מיסב יש דין סר כאילו מלו שואל שואל הטס רב שמן סובר איכול נבל בימה כיפור פוט חבל איך חיל ביבו חס למה שהוא סובר הוא לא סובר מאיסר כל מה שואל הגמרא אם רב שמעון לא סובר מיסקל איך הוא שוב מיסר זה שני דנים זה הקושיה של הטס כן זה ברור זה לא כל כך ברור אדו עוד הפעם כן עוד עוד הפעם עוד הפעם עוד הפעם יש >> אה של >> יש גמרא הגמרא רב שמ אתה יודע מה בלי ניכנס לפרטים רב שמן סובר ש שבנג האיכו חלב ם הכיפורים חייב רק אחד זאת אומר רב שמעון לא סובר לאיסר כולל כולל לא אומרים איסר חלסר זה אין איסר חל איסר והגמרא שואלת שאם כן רב שמעון גם לא צריך לסבור גם בסר מיס שואל מה הקשר בין יסב רב שמעון לא סובר כל כן סובר והור רבי יסב סובר שהיסר כל חל על איסר אבל איסר מסר כן חל עלסר מה הקושיה מה הקושיה זה הקושיה של הטיסס ותיסוסס מתרץ תירוץ והשגזרי חושב שהתירוץ לא נכון לא לא חס ושלום הוא דחוק דחוק דחוק חס ושלום הוא אומר שזה דחוק זה שהגזרי מגיע ואומר יש לי תירוץ טוב אותו רב שימן שסובר שהאכול חלב בימים הכיפורים מותר א לא חייב בשול עם כפר הוא לא סובר מיסף למה תשמע אני אמרתי לך שיום כפר זה גם אוסור של כדרכךסי זאת אומרת חלב בן כפר חוץ מזה שזה יסו גם סם איסף ממילא הרב שימן הזה שסובר שהכל חילו בים הכיפורים חי וחס לא רק תסזס מבין שמ רב שמנז שובר רק שלא סוברים משר כאילו ממילו שואל איך הגמרא שואל על יסר מיסב אומר השגסר אני אומר אני אומר שזה גם יסר מיסף בכל זאת זה לא חייב זאת אומרת רבשים אלוהים שלא סמר יסמרת הוא מחזק את החידוש שלו שעל ידי החידוש שלו מתרץ את הקושיה של של כסוס הבנתם >> אה זאת אומרת עוד הפעם יש לא ד בקיצור בקיצור בקיצור יש יש דין שאסור לאכול יום כיפור זה פשוט שהגסרי סובר שאפילו שלי כדרךסי הוא חייב קורש הוא חייב קורש כאילו נאמר אם יש לך לך ברירה לתת למישהו אוכל שלא יקדרך אכיל האם אם אם תועיל משהו יש עניין של פוקסמ משיר יש עניין שלק דרך אכילוסי תן לו של דרך אכילוסי האם זה יועיל משהו אז השגסרי אומר לא זה לא יועיל שלא דרך החלו זה גם אסור כמו בקל הקרם כמוס בחולף אם הוא צודק אז אז יש לו תירוץ על הקושיה של הטסוס בגלל הטיסוס שואל איך מוציא מרב שמון הזה שאכל הלכ בם הכיפורים חייב חס וכולי זה ראיה רק שיסר כילל אין סרחל על יסר אבל מי אומר שיסר מיסב אין סרחל על יסר הוא אומר לא יום כפר יום כפר לגבי חילב הוא גם סר סם חוץ מזה שזה יסקל זהסם למה זה יסמס בגלל שהסם כיפור גם שלי דרך החילוס מה שילוס >> זה זה חידוש זה זה איסור הוספה באיסור האיסור מצד חלב אסור רק כדרךס מצד מצד עם כפר זה אפילו שק דרך הכילוס מה שלקדסים כאילו כאילו >> מה זה שלקדרך קלסים הוא שם בזה דבר מר ולא יכולים לאכול את זה >> סתם חלב זה כן ראוי לאכילה >> חלב ראוי לאכילה זה מאוד חם הרמבם נותן דוגמאות הרמבם בהתחלת יסדת באמת גם מוזר הרם כל הדרך הרם שם בסדר הטבחוסי גם מפיל תוך קטגוריה שלקדך זהגם >> ככה הוא אומר ככה הוא אומר כן שמן גם סבור בג כאילו >> שאפו הפוך ש שאומרים אין איסור חלסר שאפילו שאין איסר חלל סר ממילא אפילו ביסר מיסב לא רק ביסר כל אין סר חלל איסר גם ביסר מיסב הגמרא שאלה על ממשר >> מהגמרא מוכח שהגמרא נוקת מהגמרא מוכח שהגמרא נוקת שאיכשהו מרב שמן יודעים גם שהוא סובר שיסר מיסף שיסר מיסף גם אין שכה לליס ש לא רק >> לגבי כל כל >> כן כן כן זה השאלה מה >> מה רב שמלן אבל לכור שמלן סובר רב שמס >> רב שימן סובר שהאכל חיל יהיה עם הכיפורים חייב רק אחד >> חלב שהוא >> רק בשביל חלף >> חלב שהוא לא צ >> חל שהוא זה שואל הגמרא חו שתיים שאל איך >> בגלל שבר בגלל ששנו דרך אכילוס יש אב מינה שדרךוסי דגר אינו יש אבמי לשאול את זה על רב שמ >> לא רואים מרב שמון שרב שמון גם לא סובר מיסר מסף הדין הזה של איך הלכה בים הכיפורים חייב אחד מלא שאיני סכל לריסל גם ביסר מסר >> ככה רושים לצבור שגם ביסר מס חיב אחד >> כן ככה צ >> ככה שואל הגמרא ממילא הגמרא שואל מה התירוץ של הגמרא אתה רוצה אני לא יודעת זה על תסתכל בסוק לדף מג ברור מה שמדברים פה >> זה ראיה לת >> זה ראיה באמת יש אה לא שונים שת כסתלה בסדר אנחנו באמצע ככה אז אז זאת אומרת השגסריהי מחדש חידוש ש שלכרך הכילוסי הוא גם הוא גם הוא גם חייב הוא גם חייב יש לו י ועל ידי החידוש הזה הוא מתרץ את את הקושיה של הטסוס אבל לידך ילכו להפוך מזה שטיסוסס שואל את הקושיה הטיסוסס לא חושב שיש על זה תירוץ על זה הבניצין האורך לנ הוא מביא ראיה נג השגזרי אדרבה זאת אומרת יש לך תירוץ טוב על הקושיה של הטסוס אבל סוף כל סוף מכיוון שהטיס שאל את זה והוא לא סבר כמו הטירוד שלך מזה שהטיס לא סובר כמוך סוברך שצריך להיות דרך החלוסי אחר זה היה לא היה הקדושה שלח א נחשבים לפי ש לא זה הפשט זה לא נקודה שיפר גם זה רק דרך החלס ככה הוא זאת אומרת זה נגלוך זה נגלוך נגיע להלוך זה ככה בן אדם צריך לאכול ביום הכיפור אם אפשר לאכול שלי כדרך החילוס האם שייך לאכול שלי כדרךסוף לא כדרךסוף אז השאלה אם זה יועיל משהו זה שגזריה טוען שלכרך אכילוסי כמוסכלו כמו בקולי הקדם שלא כתוב אכילו אז כשל דרך אכילו גם אסור אז על דרך זה ביום כפר ממילא זה לא יועיל שום דבר אין עניין לאכול את זה של כדרךסי למשל יש סברה שבשר שלא שלא מבושל אומצה זה נקרא זה נקרא שלג דרכך אז הוא יאכל בשר של הוא צריך לאכול בשר שיאכל זה חי אז אם אם יש בזה תועלת אז באמת האורך לנר הוא טוען שבפל שיש תועלת של כדרך לא חייב קורס לא חייב ויש לו ראיה מהקושי של הטיסס מזה שהטיס שואל ולא עונה מה שבשגזר עונה ז מזה ראיה שבאמת שלקדחס כן חייב א לא חייב ממילא זה לא נקרא מסר מילו שואל מה פתאום מסגשרי אומר לא יש לי ראיה מהגמרא זאת אומרת אין קושיה הוא לא סובר מהטיר של הטיס הוא סובר שהתירוץ של הטיסו דחוק הוא סובר שיש לו תירוץ יותר טוב מה התירוץ הזקידוש שלו שהוא אומר בעצמו של קידמן מאילו זה זה הדרך זה דרך אגב לא דרך אגב זה מה שרציתי כי זה האמת היא האמת היא ככה זה לא כל כך פשוט זה סתם אני אומר לך ורט שכתוב שיש יש תס בשבועס לא לא ברור רב שימן לסלי שיעורים בניגי איסור לכל המושג שצריך כזיס כדי לעבור על ייסורים רב שמנסובר עוברים על ייסורים אפילו בפוקסמקזי זה השיטה של רב שמעון זה ברור שזה השיטה של רב שמעון יש תס לא ברור שזה כתוב בטיסס אבל יש בשל הוא אומר שזה מה שכתוב בתסרס שלפי רב שמן שלסלי שיעורים לסלי שיעורים הוא גם סובר שלי כדרך אכילו הוא גם חייב כל המושג שיש התרש שלי כדרך אכילה הוא רק אם סוברים שיש דין שיר אבל אם סוברים שאין דין שיר גם אין דין שצריך להיות כדרך ואם ככה ממילא כל התירוץ של הישגזר י נופל זה מדובר על רב שמון רב שמון זה שאומר אומר שהאכל נבל ביום הכיפורים האיכל חל ביום הכיפורים רק חיים אחד אז מה תיס שואל מאיפה אנחנו יודעים איסר מיסף אז מה שהגזרי אומר יש יסבגל שם כפר הוא יסב שדרך אכילו זה מדובר לרב שמון רב שמעון סובר שבכלל אין אין בעיה של דרך אכילו ממילא אין שום דבר זה אני אומר זאת אומרת אז מה מה מה יצא לנו מזה שיש כזה שהגזריה יש לו ראיה מהקושיה של הטיס לתרץ את הקושיה של הטיס יש כאלה שסוברים לא ככה לא ככה זה זה נושא אחד זה נושא אחד יש עוד נושא שבעניין לעניין באותו עניין יש בכלל דין שיש שאלה מה זה אכילה אם אכילה זה הכילס זה הנועס גרייניי או הנועס מייו גם בשאלה אם הכילו זה הנועס גרייניי או הנועס מיוף זה שהוא שיש לו בתוכו זה עכשיו להלכה מה נפקמינה נפקמינה למשל כתוב של בן אדם אכל כזיש מצומצם וחלק מהכזיס נמצא בין החניכיים אני לא יודע מה זה בדיוק בין החניכיים איפה בדיוק אבל זה נמצא במקום שזה לא הגיע למים אבל זה הגיע לגורן זה נקרא בין החניכיים ממילא היה הנועז גריני של כזיס אבל לא היה הנועס מיריב של כזיס היה הנועס גריני של גזיס ולא היה נועס מיריב של כזיס עכשיו עכשיו נשאל את השאיר שאלה נשאל את השאלה זה ש אופן אחד יש גם הגמרא אומרת הוא אכל חצי זיז והקיע את זה ואכל את זה עוד הפעם אזלפל אין לו הנועס מיו אין לו כזיז במיין אבל יש לו הנועז גריני של כזיס כזיס זה השאלה הוא חייב זה שאלה שאלה מחלוקת רבי יחשלוק בגמרא אבל הלכה שהנועז גריני הנועז גרייני זה בטוח זה ההלכה שהאיסור לחול הוא הנועז גרינ לא הנעס מיו זה שהוא ננה בגריינ מה בניגים כפר מה בניגים קיפר האם מספיק הנועס גרייני או צריך הנועס מיין האם צריך הנועס גריינר או מספיק הנועס מיין א צריך הנועס מירוף יש באמת באמת יש חסכינוך לא אני לא יודע אם זה כתוב ברישנו חסכינו מדבר על זה עכשיו סיפ מדבר על זה שהם טוענים שמכיוון שכל העניין של ישראל אכילו בפסח בים הכיפורים הוא מצד נפש לסאונה עניין של אינוי אז איך שייך שאינוי יהיה מצד הנועס גריני אז בטוח צלך הנועס מיופש לא מספיק זה חידוש זה חידוש לכול משהו שסוודית סוודית הוא על ידי שהוא אכל אתה חושב גם >> כן אבל הנש שלונה הכוונה שוינכו וירבכו הוא רעב רעב לא בא על ידי הגרון רעב בא על ידי שזה נמצא במיד אני אמר שתושה שסטלית שינוי זה גם חוסר הנא >> כן אבל אני מבין שהם מבינים שזה עינוי של רוב זאת אומרת מה זה מי אומר אכילה זה עינוי בגלל שזה רעב ויענכו וירו ואיזו זה רוב רוב זה אתה אומר אינו שזה אין לו הנכון בסוכ אני אמר לך וז מישהו אמר שעניין של סיגופים שהוא אוכל קטש'ופ מגפן ולא מהינס זה מבחינת סיגופים זה סתם עלספ הוא יכול יכול להתווכח אולי הלוואנךזה אה לא כל התעניסים זה רוב רוב זהפש זה בפשטיס הזה השאלה היא השאלה היא זה זה כאילו בטוח אני חושב שזה בטוח שלא מספיק גבי כבר גם לא כתוב מפורש עיד כתוב מפורש ש שלגבי יום כפרה לא מספיק שיהיה הנועז גרייני אבל השאלה היא השאלה היא ככה זה אומר השאלה היא ככה עומק השאלה יש דין שצריך יש עינוי עינוי טענו סלם של סכל איך איזה עינוי על ידי שלא אוכלים זה עינוי ישר אכילו או יש דין עינוי האם זאת אומרת המשנה אומרת אסור לאכול לאכול ולשתות זה דין אכילה או זה דין עינוי זה דין עינוי בפשטוס זה זה זה זה שאלה פה השאלה פה האם הגדר הוא שהוא מעונה הוא לא מעונה או הדין שהוא אסור לאכול למשל אם נגיד שאכילו הוא הנוז גרייני זה כטע של אכילו וב בים הכיפורים צריך הנס מיו למה בגלל שזה צריך עינוי אבל לידך העינוי זה בא ידי הכילו מה הגד שלנו משליש יש תשובה מרבחיזר אחיזר הוא מדבר על אנזיה הוא יש לו את כל מה שיש לו אין אין לו רעב הוא מקבל את הכל אבל לא דרך אכילו האם שייך להגיד שמי שלא אוכל מי שלא אוכל ו שזה יהיה בבחינה שעובר לכול צריך לאכול וממילא השאלה היא ככה למשל בן אדם לקח קפסול קפסול זה לכו ללא דרך אכילו למשל הדינו הוא אם אכלת מצה וקורח בסיב ובולה זה לא לא יצא למה לא אכל בערב טומצ אכילה זה לא דרך סיף זה אם זה לא הלך ולא נגע בגרון זה לא זה לא נקרא אכילה אז עכשיו אם בן אדם מעטף את האוכל בגם הכיפורים ואחרי זה הוא אוכל את זה נשאל את השאלה האם זה נקרא האם זה נקרא שהוא עבר על האיסו שלם הכיבול זאת אומרת יהיה יצא יצא לחול לעשות קפסול במקום לעשות פה פס פוקס בקשיר לכו לזה יותר טוב מפוקס פוקס בקשיר זה לא אוכל אומרים לא מכיוון שסוף כל סוף הוא מביא את האוכל לתוך פיו מביא את האוכל לתוך פיו אם ממילא זה נקרא אכילה זה נקרא אכילה זה זאת זה השאלה זה השאלה אני לא יודע איך דנים על השאלה על עצם המושג יש דרך אגב סתם זה גמרא מעניין סתם זה אני אגיד לך גמרא מעניינת יש יש מחלוקת כולם יודע מחלוקת רבי ורבונון האם ן כיפור מכפר רק לשובים או בלי תשובה אז הגמרא חוקר גמרא בכמה מקומות חוקר דעס רבי שם כפר מכפר איך שייך הדין קוריס של עם כפר הדין בן אדם אכל משהו ביום כפר עצמו הוא עשה עבירה ביום כפר עם קפר מחפך שייך שיהיה דין כולס כולס של כפר זה השאלה של הגמרא אז הגמרא אומרת מה שואל איך שייך הדין אכילה אז אומרת הגמרא אומר או סליחה אומר הגמרא הגמרא אומרת בעדיק אוכל נמי חכסי אומצתי יש הגמרא בשבוס שמה פה פה יש בקריס בשבוס בשבוס אני חושב כתוב דוכל אומצה נחנק ומת ממילא הוא אכל באמצע אכילה הוא נחנק ממילא אף פעם לא היה לו יום כיפ בשעס האכילה הוא נחנק כזה דין אבל השאלה היא אם סוברים שהגדר של 20 קיפל הוא הנועסמיו אז אם הוא נחנק בש"ס אכילה הוא נחנק זה עדיין לא במיוח אזה איך הוא איך הוא עבר לא הב זה הקושיה זה הקושיה זה הקושיה זה מתי שם ספר בעצמו שואל את הקושיה שואל את הקושיה והוא רוצה להגיד שיש הנועס מיו לפני שזה ממש במים אפס ככה הוא רוצה להגיד ואחיזר לוחץ הוא אומר שזה לא נכון הוא טוען שזה לא נכון הוא טוען שזה לא נכון אבל יש דיוק בגמרא פה שכתוב דכוכל נמ חכסי אומצה אוכל נמה חן כסי אוצה מדבר עם כיפול אוכל נמה וחסי אוצה יש מה שם שהוא אומר זה הפשט שבאמת ביום כפר צריך הנועס מיוב צריך הנועס מיוב ממילא השאלה מה קרה קרה אוכל נמה הוא חול נמה כשהנם ירד למטה אחריו זאת אומרת בשעת מעשה כשזה נכנס יש חן כסי אומצה ממילא הוא לא חייב בשביל הנועז בשור הנוז בלינו חיה בשור הנועז מר וזה השני דברים זה אוכלס אה >> מה מה שעת מה עשה הוא כשזה נכנס פה זה נכנס פה זה היה בבת אחת אני לא יודע בדיוק זה אוכל נמה וחן כסי אומצא מות מגמר אוכל נמה וחן כסי אונצה אבל אז חל סנדוויץ'נכס יוצאת בקיצור זה זה דיון הם באמת אני אגיד לך עוד דבר דבר דבר מעניין מעניין מעניין איך מעניין ש דבר מעניין יש משנה ברורה חושב טוף רש י שהוא מביא הוא מביא שובספסין אני חושב שזהור מי הביא ככה שהוא אומר שיש דין עמוד מייסר יש דין שאסור בן אדם אסור לו לאכול אסור לו לאכול בקיב אסור לאכול חילו שיש מסכו מותר לו לאחול אומר החילו שיש בסכון מותר לו לא חול מותר לאחול כמה הוא צריך לאכול אז אם הוא יכול לאכול פוסק יכול פוסק אם הוא לא יכול לאכול פוסק צריך לאכול קישיר כי צריך לדעת בדיוק כמה הוא צריך לאכול ואם למשל הוא אוכל הוא אוכל שיר ועכשיו מספיק לו פוחז מכשיר ההמשך ואם הוא יאכל יותר מהפוס כשיר יאכל כשיר אז הוא יעבור עלסורס ככה כתוב בביר הלכה במשבר תרח בשם ספר בנציאות ככ לחוור לפלא מה זה פלאומר כך בן אדם למשל מותר לו לאכול פס מכשיר מותר לו לאכול פס מכישיר עכשיו במקום לאכול פוסקס כשיר אכל כישיר נגיד השיר הוא כיכסבס אז כמה הוא אכל שלא היה אסור הוא אכל פחז מכסף א פס מקשיר אז האם שייך להגיד שהפוחז מקשיר שזה יותר ממה שהיה מותר יהיה חייב ככה הוא מביא מהספר בניצין בנצ זה זה דבר מחודש הלכו למחודש זה אמת היא אמת היא טוען שבפינןצין אין אין באמת כזה דבר אין כזה דבר לא כנראה איזה טעות נפל שם שבנין צין הוא חוקר זה חקירה באמת ידוע בן אדם שאכל כבר ביום כיפור האם יש לו איסור לחולות האם שייך להיות חייב משל בן אדם עשה עשה מלאכה בשבת הוא עשה מלאכה בשבת יש חקירה כב שכילו שבס הוא יכול לחלל את כל כל השבת בגלל שזה כאילו חפץ אחס בנגי יום כיפ עלסאונה ליסונה הוא כבר אכל אז עכשיו הוא אמר אמרו לו הרופאים שאתה צריך לאכול אז הוא אכל אז עכשיו הוא הולך לאכל עוד הפעם עכשיו הרופאים לא אומרים לו לאכול הוא אוכל שיעור שלם האם יש איסור זה השאלה שהבי יצין חוקר הוא חוקר האם זה אסור והוא אומר שכן אסור הוא טוען שזה כן אסור כן אסור ודרך אגב דרך אז יש יש דיון ראיתי פספי פרנק הוא גם חוקר על זה באמת ברמבם אני זוכר ברמבם אין מוזכר של להיות חייב יותר מפעם אחת אין המושג הזה אין המושג הזה שום כל המושג הזה שבשביל יום כפרה להיות חייב יותר מפעם אחת על אכילה לא כתוב אבל יש כזה דבר יש כזה ספרה יש כזה ספרה אבל או לא ש האיסור הוא לחזה זה יש לך כל יש א סתם זה ידיה יש רשב יש רשב בקידוש כ א' ששמה געדין של יפסטר יש דין שיפסטר שהגמרא אומרת סברה ש רק בירשנו מותר לא הבשני שואלת הרשב מה פתאום בנגי יבומר שמה הדין שהבי שינ קונה אותה ואחרי זה מותר שרבס אז מה פתאום שביפסתר יהיה רק מותר בירשן לא הבנייה זה אומר מה זה שייך גי יבום זה מצווה זה מצווה ממ מכיוון שזה מצווה ממילא אחרי שעשית את המצווה אתה קנית אותה ממילא היא אשתך אבל פס מצווה זה כנגד ממילא אם עשית פעם אחת פעם אחת פעם שנייה זה לא חייב הרשב אומר שלומד דובר למי שוגזי בומסם קיפר מישיב בומס הוא מכיל נס כמה שהוא צורך ואחרי זה אסור יש רשמפורש שפותר את השאלה הזאת שיש יש איסור לאכול ביום הכיפורים אחרי שהוא אכל הכל פה אבל בניגין הזה שהוא חוקר יש דבר מעניין דבר מעניין אני אקבור עוד מעט עוד מעט שיש דבר מעניין שיש באמת יש אני אומר דבר מחודש שאני לא היית מאמין שיש כזה דבר אבל יש כזה דבר יש כסף סיפר בן שלסם סיפר ויש גם בניין שלמה בניין שלמה זה רב שלמה יונ זה שכתב את החישק שלמה שכתוב מאחורי השס של מוילנה הוא כותב ככה אצלו זה פשוט שמי שאכל מי שאכל חצי קיסבס בערב ים כפר לפני לפני לילה בערב ים כפרה לפני לילה ואחרי אחרי זה שהגיע לילה הוא אכל את הכיסבס השנייה תך קרי החילוס פרס שדינו כדי פרס אצלו זה מונח שהוא חייב כולס בגלל ש בגלל שהוא עשה דבר זה לא היה אכילו הוא אכל חצי כזבס הוא אכל חצי חצי כזיס אבל בכל זאת מכיוון שהוא אכל דבר ודרם שלא יהיה שלא יהיה מעונה שהנפש שלונה זה אסור ואותו דבר שניהם אמרו שניהם אמרו דבר אחד כאילו זאת אומרת ככה >> כמו הביר הלוכ כמו הביר הלוך אולי תאורמקים אולי לא יודע אבל זה זאת אומרת ככה אנחנו מורגלים עוד הפעם אנחנו מורגלים שצריך להיות שיש דין אכילה בדרך כלל זה הנוס גרינק יש כאלה שמחדשים זה חידוש שבנגי יום כפר זה הנועס מרב זה חידוש המסתבר זה הנועס מיר ממילא לא מספיק הנועס גריני אבל השאלה אחרי שיש דין שהנועס מרב האם צריך גם הנועז גריני למה צריך הנועס גריני כדי שיהיה על זה שם אכילה או למשל אם בן אדם עטף את זה אז אין על זה שם אכילה לכורה נכון אין על זה שם אכילו אבל אין על זה פחות אכילו מי שאכל חצי זית הוא אכל חלק זאת אומרת זאת אומרת השאלה פה השאלה פה האם האיסור הוא זה זה הנקודה יש דין יש דין שאסור לאחור בים הכיפול מי שאחר ביום הכיפול חי קולס כמה השיעור השיר הוא כסף הגסו ואנחנו אומרים שלכולי צריך להיות נועסיו השאלה היא אז יש כאלה שנותנים שאומרים אני חושב המחסקינוך נוקט בפשיטות שלא מספיק הנועז מיוב צריך גם הנועז גריני צריך גם הנועס גריני לא מספיק הנועס מיו זה לא הנועז גרי זה לא חייב ואז הקפסול זה באמת קיצה אבל אם סוברים אם סוברים שבאמת אפשר אפשר אפילו בן אדם אכל חצי זית חזי זצוע ביום כפר והוא אכל ממש לפני יום כפר שיעבור שזה מאוד מאוד מחודש ככה הם נוקטים אנשים למדו הם נוקטים זה דבר פשוט אצלם שזה אסור זה אפשר לחשוב שיהיה דין הנועס בלינו גרי בלינו סגרי זה קצת מזכיר קצת מזכיר קיר הידוע כבי חוקר בן אדם אכל כדי סביבו לפני שנהיה במצווה ואחרי זה הוא כבר במצווה הוא במצווה מיד לפני במצווה הוא אכל כסביר אז מה מחיב הברכה מוז הסביע או הדין שכילו ואכלתו וסבתו ורכתו שהוא צריך לאכול ולזבוע ולבלך אז השאלה היא אם הוא מבלך בגבר הסביה הוא מגלה מדך האכילה נכנ הקוטן הזה הקוטן הזה הוא חייב בברךמוזרס והוא יכול להוציא להוציא עוד גודל בברכזמוז בגלל שהוא חייב בסמז מדרס לא מכיוון שהוא אכל שהוא היה קופן ממילא זה לא שייך יש א יש סתם על ההרך בכל זה שמע זה של יש אכילו יש מסכילו יש טיצוס אכילו הוא אוכל הוא שבע שאלה היא מה האיסור האיסור הוא זה זה האמת היא זאת אומרת בסיס פשוט זה היסור אכילה והשיר הוא כדי הוא כדי סביה זה הפשט יסר אכילה והשיר הוא כדי שביה זה זה דין בשיר או לא זה יסר יסר שהוא עשה משהו לעשות כדי סביר וזה יהיה דברים מחודשים בן אדם כן שצי כסף לפני לפני יום גפר זה על זה מדובר שחצי כסב יש סם ספר גם מחודש סם ספר אני חושב ברשש דף תס שהוא אומר הליל לי מהשמיים מוק מניכלו מן השמיים ש כשכל המושג של תסים הכיפורים כדי לא להיכנס ליום כפר בשביה צריך להיות תערצחם ואם אתה נכנס ליום כפר בבית מולי זה צריך להיות פל הפלאגז הפלא נגז בעניין שהרמבם בכלל ככה הוא אומר שמה משלו לו מן השמיים ככה אומר ש הרמב"ם בכלל לא לומד כל הדין שלטס יהיה עם הכיפולים שלטיסס יהיה עם הכיפולים בסליבה כל המושג של טיסס יונטף תס שבס הרמבם לא מדבר על המקום היחידי שהרמב"ם ביד מדבר על תסולב לגבי איסר הכי רבי הכיפול זה הגמרא באמת זה הפסוק הפסוק הוא מערב ועד ערב לומדים את זה מהפסוק הזה ויש לימוד שעל דרך זה כל שביסה הוא מביאים ריות וכולי וכולי בפסוס לומדים כולם שזה מדריסה אבל הרמבם סובר שאין כזה דין של טיס שבס תסטב אפילו תסכיפורים לגבי ולכן הדין של תסכיפורים הוא מביא רק לגבי איסר אכילה וגם רמבם פרשמשניס מביא את המושג של טיסס לגבי טישיבוף גם ישראל אכילה גם ישראל אכילו גם ישראל אכילו זה מתאים עם העם עם ה עם העשם ספר הזה זה זה צד קידוש אז עכשיו זה זה דברים אני אגיד לך רק דבר איזהרה על כל מה שדיברנו הרה קטנה יש דין יש דין של חצי שיר או סמנת מחליק רבי יחש לוקש חצי השישיר רבי יחס חוץ שצמנת אנחנו כולנו יודעים שלגבי שיש דין אם חצש מלת רק במדיד חילו אפילו רק בדכילו רשי שומד גם בשבס יש יש עניין של חצי שיר אוסמנת טוב עכשיו למה הקיר בלי אנוכה או אנוכ בלי הקיר אין דין של חצי שירוצמן זה ידוע שזה חוצי מלוכה זה לא חצי שיר יש חוצי שיר ויש חצי מלוכה כן אבל איפה הדין האריגיונלי של חצי שיר הדין האריגונלי של חצי שיר מדובר לגבי ם כפר זה ה שמה המחלוקת מחלוקת כתוב לגבי יום כפר עכשיו יום כפר אנחנו לומדים עכשיו שזה ישראל עינויזה חצי >> זה חצי מכם מה הפשט אם זה לא דין באכילה אם אם הבן אדם יגיד אם מישהו יגיד שזה אין זה לא דין זה לא דין זה דין זה דין בסאונה אין שיר השיר כך לרב שכס אבל אם אין דין חצי שכריה מוכח מכל המושג של חצי שיר שיש דין הכי לא יש דין הכי לא אני לא יודע איך אפשר להתווכח מהיה הזאת אומרת איך איך אפשר מישהו יגיד שאני אוכל ביום כפר חצי שיעור ממילא אני עשיתי שאני לא מעונה ממילא אני חייב קורס זאת אומרת כל החיב קורס הוא זה בגלל הקבץ' הזה הקניץ' הזה של אינוי של סוני אז למה חצי שעזמן התלב אם אם זה אפילו מוסי חס קצת חוזר לצלופי לא שייך מה זה חסרופת כשבן אדם עושה את החצי שיר ביום כיפ נגיד שהחצי שיר הראשון היה עוסדי חוזר שיר ראשון לא היה אוסי יש גר הוא מדבר הוא אומר לפי שלוק שזה חצי ש מותר מן הדרך זה החוצי שראשון היה מותר אז למה הוא חייב על החוצי השני אומר לא אם הוא אכל חצי שיר אז הוא מות אבל אמר אכל את כל השיר הכל אסור זה פשוט זה פשוט אם הוא אכל את כל השיר אז לקרוא מסמפר שהכל היה אסור זה פשוט אבל לכור לפי דבריהם אי אפשר להגיד מה שאכלתי כפר היה אסון מה שאכלתי בגלל שהרופאים אמרו שמותר שחייב אסול זה לא אסור תראה אי איפה אומר למה אתה תגיד יש נקודה שזה נקרא אינוי זה איך ש אני חושב טוב gesund ‏Gut