שיעור כללי - שבע מצוות בני נח - מקורות ומשמעויות | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

אנחנו נמצאים בשבוע חזרות ולכן אה בחרנו לעסוק בנושא מתוך הסוגיות שנלמדות דווקא בפקיעות ו הנושא הוא נושא מאוד מאוד יסודי באמונת ישראל וביחד חס בין ישראל לאומות העולם וזה נושא שנקרא שבע מצוות בני נוח. הגמרא בדף נפרק שביעי תנו רבנן נ עמוד א למטה שבע מצוות נצטוו בני נח דינים וברכת השם עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים וגזל ועבר מן החי יש עוד תוספות שהוסיפו תנאים. רבי חנניה אומר אף על הדם מן החי. רבי חידקה אומר אף על הסירוס. רבי שמעון אומר אף על הכישוף. וא בהמשך רבי אלעזר אומר אף על הכילאיים. מותרים לנוח ללבוש כלאים ולזרוע כילאים ואין אסורים אלא בארבעת בהמה ובהרכבת האילן. ונעסוק היום בשבע, בשבע המצוות הבסיסיות ונראה את דברי הגמרא לגבי המקור לכך שבני נוח הצטוו בשבע מצוות וכך אומרת הגמרא מנה הנה מילה מאיפה יודעים את זה אמר רבי יוחנן דאמר קרא ויצב השם אלוקים על האדם לאמור מכל עץ הגן החול תוכל המשך ה המשך הפסוק הוא ש המשך הפסוק שאחריו אבל מעץ הדעת טוב הרע לא תאכל ממנו אז על הפסוק הראשון הציווי שאפשר לאכול או מצווה לאכול מכל עץ הגן דורשת הגמרא בשם רבי יוחנן כל מילה בפסוק הזה ומחברת אותו למצוות בני נח ויצב אלו הדינים וכן הוא אומר כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך השם לעשות משפט וצדקה אז המילה ויצב הזכירה לחכמים את הביטוי כי ידעתי אשר יצווה ורמזו כאן את הדינים השם זו ברכת השם וכן הוא אומר ונוקב שם השם אות יומת אלוקים זו עבודת כוכבים וכן הוא אומר לא יהיה לך אלוהים אחרים על האדם זו שפיכות דמים וכן הוא אומר שופך דם האדם באדם דמו ישפך לאמור זו גילוי עריות וכן הוא אומר לאמור אין ישח איש את אשתו והלכה מאיתו והייתה לאיש אחר בהמשך הפסוק הישוב אליה עוד עלוך חנוף תכנף הארץ ההי ואת זנית ראים רבים ושוב אליי נאום השם מכל עץ הגן ולא גזל החול תוכל ולא עבר מן החי. הגמרא ממשיכה אחרי זה ומביאה את דעת רבי יצחק שהוא משנה את ויצב ואת אלוהים. הוא הופך ויצב זה רמז לעבודת כוכבים וא המילה אלוקים היא היא רמז לדינים. בין אם נלך כרבי יוחנן, בין אם נלך כרבי יצחק, כל מי שקורא את הלימודים האלה לא רואה קשר אמיתי בין מה שכתוב בפסוק הזה לבין ההלכות שנלמדות ממנו. עד כדי כך שאמת לא שמתי את זה בדף מקורות אבל ספר הכוזרי רבי יהודה הלוי בספר הקוזרי כשהוא מסביר על הלימודים ועל דרכי ההלכה אז הוא אומר שיש דברים שחכמים למדו ביג מידות מתוך הפסוקים ויש דברים שהם אסמכתא והדוגמה הטובה ביותר להסמ מחתא שרבי יהודה הלוי מצא זה זו הגמרא שלנו כאן בדף נקרא לכם את לשונו של רבי יהודה הלוי במאמר ג' כותב כך או שיהיה הבעתם לפסוקים על דרך אסמכתא שהם שמים אותה כסימן לקבלתם זה רק זכר שהם בעצם יש קבלה ככה החכמים קיבלו ידעו שיש שבע המצוות בני נח רק הם חיפשו מקום לטלוט רמז וסימן כדי לזכור טוב את מה ש את המה שהם קיבלו אז הם הסמיחו את זה על פסוק ואז כאשר שמו פסוק אומר הכוזרי ויצב השם אלוקים על האדם לאמור סימן לשבע מצוות שנמצוו בני נח ויצב אלו הדינים השם ברכת השם וכולי ועכשיו תקשיבו למשפט שאומר רבי יהודה הלוי כמה רחוק בין אלו העניינים ובין הפסוק הזה אין קשר כמה רחוק אין מרחק יותר גדול מאשר הלימוד הזה אך אצל העם קבלה משבע המצוות האלה סומכים אותה בפסוק הזה בסימן שמקל עליהם זוכרם עד כאן דברי רבי יהודה הלוי ואחרי משפט כזה כמה רחוק אז האתגר שמוטל עלינו זה לא להראות א לא להסכים אלא להראות כמה קרוב כמה קרוב הלימוד הזה כמה הלימוד הזה הוא עצמו הדבר עצמו ואני לא אומר את זה מדעת עצמי לבד אלא נוכיח את זה בעזרת השם בהמשך אבל אה רבי יהודה הלוי עוזה משהו כל כך רחוק אני רק רוצה אה להקשות קושיה על רבי יהודה הלוי. אם כל הרעיון זה רק למצוא סמכת הסימן אז בזה נחלקים רבי יוחנן ורבי יצחק אם ויצב זה הדינים ואלוקים זה עבודה זרה או הפוך מה זה משנה הרי בסך הכל זה סימן בעלמה אז למה למה צריכים להתווכח על הסימן הרי ויצב יכול להיות סימן לדינים ויכול להיות סימן לעבודה זרה באותה מידה ואותו דבר גם המילה אלוקים. אז מה הטעם לחלוק בזה? זה כבר קושיה ראשונה על אה רבי יהודה הלוי. במראה מקומות שנתנו אפשר לראות שגם הרמב"ם נטה לחשוב שהדברים האלה הם הסמחתא. ואני מתכוון למה שכתוב בפרק ט הלכה א'. זה המקור הרמב"ם השני. וכך כותב הרמב"ם, על שישה דברים נצטווה אדם הראשון על עבודה זרה ועל ברכת השם ועל שפיכות דמים ועל גילוי עריות ועל הגזל ועל הדינים אף על פי שכולם הם קבלה בידינו ממשה רבנו והדעת נוטה להם זה גם קבלה וזה גם היגיון פשוט אנושי הרמב"ם קורא לזה הדעת נותן להם בלשון מודרנית יותר נקרא לזה מוסר אנושי טבעי מכלל דברי תורה יראה שעל אלו נצטווה הרמבם אומר זה לא יש פסוק אלא מכלל דברי התורה אנחנו יכולים לראות שהיו את שבע מצוות האלה איך רואים את זה מכלל דברי התורה אז מה שרגילים להסביר זה דברים שנמצאים בעמוד עמוד מספר א שלוש רגע ביש שמה הבאתי מדרש שנקרא פסיקתא זותרתה אנחנו היום נעסוק בשני מדרשים שהם לא מדרשים שהתחברו על ידי תנאים והמוראים אלא מדרשים מאוחרים המדרש הזה פסיקה זאת רתה או לקח טוב הוא א מדרש שיש ויכוחים מתי התחבר אבל בוא נגיד מסביבת רבי משה הדרשן בסדר לפני ימיו של רש"י אבל אני רוצה להתחיל כאן ב באמצע באמצע המדרש פסיקת זאת רתה השורה מתחילה במילה אשר באמצע השורה כתוב כי אנשי דור המבול מפני החמס נתחתם עליהם גזר דין שלא היו נוהגים על המשפטים זאת אומרת אנחנו רואים שבגלל מלא הארץ חמס מפניהם ונהנים משחיטם איך הקדוש ברוך הוא מעניש אם הוא לא אם הוא לא הזהיר אז רואים מכלל דברי תורה שבני נוח מוזהרים על משפט ויושר ברכת השם עברו דור הפלגה ולקו שנאמר ונעשה לנו שם שכפרו בעיקר עבודה זרה היה זריז בו איוב וכולי אני נדלג על הפסוקים והלימוד הלימודים האלה בגלל הזמן הקצר בל שהיו אחרים עובדים שפיכות דמים נאנש בו קין זה שקין נאנש זה עצמו סימן שהדבר הזה הוא היה אסור וברור אחרת אם זה לא דבר שנאסר להם אז למה למה נאנשים גילוי עריות נאנש בו אבימלך דכתיב השב אש את האיש כי נבי ואומר ואיך ס זה זה אומר יוסף איך עשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים גזל הוא החמס עבר מן החי שנאמר אך בשר בנפשו דמו תאכלו וכל אלה שהזכרנו עונשם לא ענש הקדוש ברוך הוא אלא אם כן הזהיר למדנו כנצטו אדם הראשון בכל אלה אבל לא באמת מהפסוק ויצב אלא מה שכותב הרמבם כנראה זאת הכוונה מכלל דברי תורה יראהם מי שלומד את ספר בראשית ולומד לומד את שאר התורה ודברי הנביאים ואת התוכחות של הנביאים לאומות העולם והעונשים שאומות העולם עתידים לקבל. ספר יונה עם אנשי ננווה כבר הוא מבין שאומות העולם אף על פי שלא קיבלו תורה מכל מקום הם מצווים במצוות בסיסיות והם השבע מצוות אז הדבר הזה אומר הרמבם קבלה היא בידינו ממשה רבנו שכך הצטווות העולם וגם מכלל דברי תורה יראה שאל מצווה הוסיף לנוח ממשיך הרמבם עבר מן החי שמע אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו. וזו עוד ראיה לכאורה שעבר ש שה ש הפסוק הזה הוא הסמכתא כי הוא מביא את הפסוק החול תוכל חלק בעבר מן החי כשעוד בכלל לא הצטוו על עבר מן החי. בפשטות הרמבם מבין שנאסרה אכילת בשר. אדם הראשון הרי נאסרה לו אכילת בשר. זה כבר כתוב. השאלה היא רק מה הדין לבשר נבלה. האם רק א היה נאסר עליו לשחוט או שנאסר עליו לאכול גם בשר נבלה וזה נחלקו ראשונים וכך ממשיך הרמא ואומר וכן היה הדבר בכל העולם עד אברהם אנחנו ממשיך את הרמבם פרק ט הלכה א' בא אברהם ונצטו יתר על אלו במילה והוא התפלל שחרית ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפילה אחרת לפנות היום תפילת מנחה ויעקב הוסיף גיד גיד אנשה והתפלל ערבית ובמצרים נצטו אמרם במצוות יתרות עד שבא משה רבנו ונשלמה תורה על ידו היה חשוב לי לקרוא גם את החלק השני של הרמבם אף על פי שהוא לא מתייחד שבע מצוות בני נוח כי הרמבם רואה בשבע ממצות בני נוח ובתורה יחידה אחת כי נשלמה תורה על ידו של משה ש תורה שבעצם הלכה והתפתחה, הלכה והתגלגלה בעולם מאדם הראשון אל נח אברהם, יצחק ויעקב, כל אחד הוסיף קומה ב בתורה עד שנשלמה תורה על ידי על ידי משה רבנו. אבל זה מהלך. זה לא שבע מצוות בני נוח במקום אחד ו ותריייג מצוות במקום אחר בדרך רמז וסימן אז א אומרים שיש לישראל הצטבות תרייג מצוות בני נוח יש להם עוד שבע מצוות ויחד זה תרכתר כתר תורה שהוא שלם גם במצוות בני נוח וגם בתרייג מצוות התורה שאלה אם הם כלולות הם שוות זה כבר שאלות של מנייני מנייני המצוות אבל א על הדבר הזה אנחנו עוד אתובנה הזאת ששם נצות נוח והתורה זה יחידה אחת לתובנה הזאת עוד נזדק עוד נזדק בהמשך סוף דבר בשלב הזה ראינו את ה את הגמרא ראינו את הקוזרי הדרשות נראות רחוקות מאוד וראינו את הרמב"ם שאומר קבלה בידינו ממשה רבנו והדעת נוטה להם ומכלל דברי תורה יראה שהוא הצטו עליהם זה הציווי שאדם הראשון הצטו בפירוש ככה הרמבם מבין אבל א הרמבם עצמו ממשיך בדרך הזו אף על פי שלא כולם הסכימו איתו הרמב"ם בפרק חלכות מלכים מדבר על המעמד של אומות העולם ביחס לעולם הבא. אנחנו חיים, יהודים חיים את החיים שלהם מתוך תודעה שהעולם הזה הוא פרוסדור ועולם הבא הוא טרקלין והמודעות הזו לחיי נשמה ולכך שהנשמה היא עיקר האדם ולכן אדם צריך לטפח את חיי הנשמה שלו ולהשקיע בהם את עיקר כוחותיו וחייו ולא בטיפוח חיי הגוף שהם דבר חולף 70 80 עד 120 זו תודעה מאוד מאוד בסיסית שקיימת אצל כל אחד מאיתנו השאלה היא מה לבני נוח ולעולם הבא האם לבני נוח יש מי ששומר את שב למצוא בני נוח אנשים טובים יש אנשים טובים מי שחי רק בן ודים לפעמים יכול לחשוב שזה יותר אמור אמור ל לבני ארץ ישראל שכל הגויים זה רשעים גמורים שרוצים זה נכון שיש הרבה באומות העולם יש הרבה רשע והרבה זה ובעם ישראל יש הרבה טוב אבל יש גם באומות העולם יש אנשים טובים מה עם כל האנשים הטובים האלה של אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא אין להם חלק לעולם הבא הם רק עוברים בעולם הזה כדרך שבעלי חיים עוברים בעולם הזה על לדבר הדבר הזה מתייחס הרמב"ם בסוף פרק שמיני מהלכות מלכים וכך הוא כותב כל המקבל שבע מצוות ונזהר לעשות הרי זה מחסידי אומות העולם יש לו חלק לעולם הבא זו מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע בדף קה אצלנו במסכת והרמב"ם פה פוסק כמו רבי יהושע והוא אבל הרמבם מסייג את זה והוא שיקבל אותם ויעשה אותן מפני שציווה בהם הקדוש ברוך הוא בתורה והודיענו על ידי משה רבנו שבני נח מקודם נצטוו בהם רק אם הוא מקיים את זה מדין שהוא יודע שכך ציווה משה רבנו בתורתו שהקדוש ברוך הוא אמר שצריכים לעשות את זה רק אז הוא נקרא חסיד אומות העולם וזוכה לחיון הבא אבל אם יש בן אדם שהוא בן אדם טוב מצד עצמו רק מה לעשות לא שמע לא שמע על תורת משה, לא ידע שיש תורת משה. אם עשאן מפני הכרה הדעת, בגלל שככה נראה לו שצריך לעשות, אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם. אז בגרסה שלנו ברמים כתוב ולא מכך מהם. אבל הגרסה הנכונה כבר עמדו על זה הרבה אחרונים אלא מחכמיהם. הוא נקרא מחכמי אומות העולם. הוא לא נקרא מחסידי אומות העולם. ואין לו שכר לעולם הבא. נמצא שהרמב"ם לשיטתו בהשקפה ראשונה אני אומר הדברים אני רואה שזה חלק אנשים קשה עם זה גם לי גם לי קשה עם זה היה קשה ועדיין קשה ואנחנו אני מקווה שעד סוף השיעור אנחנו ניתן מורכבת יותר של ה של דברי הרמבם הבנה בדברי הרמב"ם אבל הרמב"ם ממשיך בשיטתו ששבע מצוות נוח הם חלק מתורה והם חלק ממה שהצטו שהצטו אדם הראשון והצטו האבות והצטווה משה רבנו ולכן מי שמקיים את הדברים מפני הכרע הדעת הוא לא חלק מכל ה מכל המעשה הזה מצוות בני נח עלבה דהרמבם מקיימים אותם לא בגלל שזה טבעי לא בגלל שזה יש לזה איזה מוסר אנושי בסיסי טבעי אלא בגלל שכך נצטוינו ובלי ציווי רק בגלל שאנשים הם אנשים טובים והם אה רוצים שיהיה טוב לאנשים אחרים והם רוצים שיהיה סדר בעולם. זה לא מספיק בשביל אה בשביל להיקר חסיד אומות העולם. הכסף משנה א מחפש מקור לדברי הרמב"ם. הרי זה חידוש גדול שאם מישהו קיים שם לצות לנוח מבני הכרה הדעת הוא לא זוכה. אומר ומה שכתב הוא שיקבל נראה לי שרבנו אומר כך מסברה דנפשה ונחיי אומר זה סברה טובה אבל אומר רבנו אמר את זה מסברת עצמו כי הוא לא מצא מקום האמת ניתנת להמר שהיו שחלקו על הסברה הנחוכה הזו ואני רוצה ל לקרוא לכם דברים שנמצאים בהקדמה של יהודי חשוב מאוד שלא נשאר לנו ממנו הרבה אבל כל מה שנשאר יקר מאוד זה יהודי בשם רב ניסים גאון רב ניסים גאון היה אה חי בתקופת הגאונים היה ראש ישיבה בעיר שנקראת קיירואן בטוניסיה של היום ולמד תורה מפי רבנו חושיאל מי זה רבנו חושיאל? זה אביו של רבנו חנאל שאנחנו מכירים אותו מפירושי הש"ס. והוא היה לפחות לפי א סדר הקבלה לרעבד. הרעבד של סדר הקבלה זה לא הרעבד של הרמב"ם. זה רבי אברהם בן דעוד. זה היה שמו. הוא כתב את ספר הקבלה וכתב גם ספר בשם האמונה הרמה. והוא כותב שאריף למד תורה אצל רב ניסים גאון. הוא היה רבו של הריף. ויש לנו ממנו ליקוטי פירושים. יש מגילת סתרים של רב ניסים גאון שכולם מכירים אותם מחנוכה מהרמבן על על פרשת בעלותך שאומר מצאתי במגילת סתרים לרב ניסים גאון ויש גם הקדמה של רב ניסים גאון לשס. הקדמה לשמודפסת בכל ההוצאות של הש"ס ושם כותב רב ניסים גאון כך ועוד יש להשיב ואך יתכן לעונשם את אומות העולם אין לכם את זה לפניכם זה אצלי רק על דבר שלא נתחייבו בו ולא ניתן להם ולא יש להם להשיב אומות הם יכולים לענות לנו כי אילו נצטוינו היינו עושים ואילו הוזהרנו היינו נזרים ומקבלים כמו שקיבלו הם והרי אנו פושטים אלו תשובת הטענות ונאמר כי כל המצוות שהם תלויים בסברה ובאובן תדליבה שוב בלשון שלנו מוסר טבעי כבר הכל מתחייבים בהם מן היום אשר ברא אלוהים אדם על הארץ עליו ועל זרו אחר רב לדורי דורים והמצוות שהן נוודעות מדרך השמואה מדברי הנביאים לא חסך אלוהינו לחייב לקדמונים מה שהיה ראוי בעין חוכמתו לחיבם. אז יש דברים שהם סברה פשוטה. שפיכות דמים זה זו סברה פשוטה שגם מי שלא קיבל ולא הצטו צריך להבין את זה מעצמו. אחרי זה הוא מביא שהביאו הסמכתא את הפסוקים ויצב השם אלוקים על האדם. אבל ככה הוא מבין שזה דבר פשוט גם בחובות הלבבות לא גם לא הבאתי דפי מקורות אבל תכתבו לעצמכם מי שרוצה לעיין אחרי זה בשער ג' שער עבודת האלוקים בפרק ו' הוא כותב ככה אמר השכל תוספת העבודה על אנשיה מתחלקת מדרך הכלל והפרט בטובה עליהם המחויבות של בני אדם לעבוד את האלוקים היא תלויה במה שאלוקים נותן לבני אדם והטובה על המדברים על ארבע עניינים. הראשון טובת הבורא הכוללת כל האדם והוא המציאם אחר שלא היו דבר נמצא והחיותם והטובה להם בכל אשר הקדמנו. על כן הם חייבים לבורא יתברך כל בני אדם שהקדוש ברוך הוא ברא אותם ומחייה אותם. עבודה כוללת והיא כל התורות השכליות דברים שהשכל מחייב אותם. ההיגיון או המוסר האנושי מחייב אותם אשר נהג בהם אדם וחנוך ונוח ובניו ואיוב וחבריו עד ימות משה רבנו עליו השלום ומי שדבק בהם כולם יטיב לו האלוהים בטובה מיוחדת משאר בני אדם ויתן לו עבודה יתרה בעולם הזה והגמול הגדול בעולם הבא אז גם נראה אף על פי שאפשר לדקדק שם אבל נראה גם מדת הרב חובות הלבבות שיש כאן דברים שהם מצוות שכליות שאדם יכול להבין אותם מעצמו גם אם לא הצטו בהם והם שבע מצוות בני נוח וכך התפיסה הבסיסית הטבעית שלנו את כל ה את הדברים האלה ולכאורה יש כאן יש כאן מחלוקת בין הרמבם לבין רב ניסים גאון אולי גם א יחד עם בעל חובות יחד עם בעל חובות הלבבות אז צריכים בגזל אין רק אבל שער השם המצוות >> הגזם הסברה ושער שבע המצוות לא >> כן לא אבל שם היה גם גילוי עריות >> כן היה גם גילוי עריות אבל אז אתה אתה רואה שהרמבן מבין שגילוי עריות כן צריך ונחתם דינם על הגזל כי זה הדבר שהוא שכלי אז הגזל שכלי ושאר ושאר המצוות לא אני הבאתי את את שניהם שהם סוברים שמצוות המצות כל השם המצוות הם הם מצוות שכליות. איך אפשר להבין את דברי הרמב"ם? יש שאלה שמנסרת בחלל העולם, לא כל כך בעולם התורה. למרות שבדרך כלל אומרים יש באחרונים יש כאלה כתוב מקשים העולם מתרצים העולם אז כשהייתי כשהייתי בחור בכיתת ט ואז לימד אותי יהודי שלימד כאן חלק מהבחורים הרב ארטמן מיום מלמד בחשמונאים אז הוא אז הוא אמר אמרנו מקשים העולם תצא החוצה ותשאל את האנשים אתה הקשט את השאלה הזאת אומר מישהו בעולם אף אחד לא מקשה את השאלה הזאת ואז המסקנה העולם זה עולם הישיבות זה העולם העולם זה עולם בחוץ זה לא עולם זה אבל זה שהיה שמנסת בחלל העולם האם יש מוסר אנושי ללא מקור אלוקי האם בן אדם שלא מאמין באלוקים כופר האם יש יש מוסר יש מקורות למוסר האנושי כתב על זה הרבה פילוסוף בשם עמנואל קנט. הוא כתב הרבה על הנושא הזה וכבר ידעתי שהוא כתב על זה אבל לקראת השיעור הזה ניסיתי לקרוא שוב דברים שהוא כתב ו אני לא לא רוצה להגיד לקוצר המשיג אני לא חושב שזו הסיבה לא הצלחתי להשתכנע מדבריו של קנט נכון שלא עיינתי בו כמו שאני מעין בתוספות או ברמבם או משהו כזה אלא קראתי את זה מלמעלה אבל לא הצלחתי להשתכנע יש גישה נוספת כאן מתנגד לגישה הזאת אבל יש גישה נוספת ש היא גישת התועלתנות הגישה הזאת אומרת שמוסר אנושי המקור שלו הוא כי זה מה שטוב זה הדרך היחידה לנהל חברה אנושית ולכן כדאי שאתה תשמור על המוסר וההוא ישמור על המוסר כדי שכולנו נוכל לחיות יחד כבני אדם ולא לחיות בג'ונגל שכל שכל אחד, כל א החזק מחברו אז הוא כל דעלים גבר. גישת התועלתנות. יש כאלה שאפילו שכללו את זה והם טענו שזה זה המוסר טבעי הוא חלק מתהליך א אבולוציוני, התפתחות, שחברות שהיה בהם כללים של עגינות ושל יושר הצליחו לשרוד יותר מאשר חברות שלא היו בהם את זה. וכך לאט לאט תפתח בעולם המוסר הטבעי. זה דבר שאני יכול להבין אותו, אבל בסוף גישת התועלתנות היא מחייבת את החברה. בוא נגיד שיהיה דינים, שיהיה משפטים וזה, אבל היא לא יכולה לחייב את האדם הפרטי בזמן שאף אחד לא רואה ואף אחד לא יודע א לשמור על כללי המוסר. הרי כאן לפעמים התועלתנות האישית עולה על התועלתנות הכללית. ולכן חזרתי לתובנה הבסיסית ולדעתי הנכונה שבאמת אין יסוד יציב למוסר בלי מקור אלוקי. אין דבר כזה. איי, אנחנו רואים אנשים טובים שלצערנו לא מאמינים, לא מאמינים באלוקים. מה מה המשמעות של הדבר הזה? ולמה הרמב"ם מדבר כמו שמדבר? אז התשובה אולי קשורה ל קשורה ל מדרש שנמצא בשיר השירים רבא ולגמרא שנמצאת במסכת בבוקמה. ויש בה הבנה עמוקה מאוד במערכת היחסים בין האדם לבין הקדוש ברוך הוא, בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא. אני רוצה לראות איתכם את שיר השירים רבא פרשה א'. זה המקור האחרון בעמוד ארבע. אולי סליחה שאני יודע מקור אחד לפני הגמרא בשבת. הגמרא בשבת בדף קמא עמוד ב. מפני מה עובדי כוכבים מזוהמין. מזוהמין כבר הסבירו הרבה אחרונים, הכוונה מבחינה מוסרית. למה יש פער כל כך גדול בין עם ישראל במוסר שלו, ביושר שלו, בטוב שבו לבין אומות העולם בצורה כללית שלא עמדו על הר סיני. אומות העולם לא היו בהר סיני ולכן הם מזוהמים שבשעה שבא נחש על חווה הטיל בה זוהמה ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זו המתן עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זו המתם מה הכוונה פסקה זועמה לא מה זה הזוהמה הזאת מה זה ה למה המידה על הר סיני גורמת לפסיקת ה לפסיקת הזוהמה הגמרא שם שואלת בהמשך מהם הם גרים הרי הם לא היו בהר סיני אומרת הם כן היו בהר סיני מזלי היו הנשמות שלהם היו בהר סיני אז כדי להבין את הגמרא הזאת נראה את המדרש רבי יהודה בשם רבי יהודה ברבי סימעון ורבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר בשעה ששמעו ישראל אנוכי השם אלוקיך נתקע תלמוד תורה בליבם והיו למדים ולא היו משכחים באו אצל של משה ואמרו משה רבנו תעשה עד פרוסביון שליח בנותינו אמרו לו אה ש ביקשו משה רבנו שהוא יעמוד בינן לבין הקדוש ברוך הוא הם לא יכולים לשמוע את כל השם שנאמר דבר אתה עמנו ונשמע ואתה למה נמות ומה הניה יש בעבדה שלנו אם אנחנו נבד מה חזרו להיות למדים ושוכחים אמרו מה משה בשר אדם עובר אף תלמודו עובר מיד חזרו באו להם אל משה אמרו אמרו לו משה רבנו לוואי יגלה לנו פעם שנייה אמרו רגע רגע אנחנו רוצים עוד פעם שהקדוש ברוך הוא יתגלה כי כיוון שהם ביקשו אה שמשה רבנו יהיה שליח והתנתק מהקדוש ברוך הוא אז התחילו לשכוח רגע אז רוצים לחזור לקודם לוואי ישקני מנשיקות פיו לכן המדרש הזה נמצא בשיר השירים כן על הפסוק ישקני מנשיקות פיו לוואי יתקע תלמוד תורה בליבנו כמות שהיה אמר להם אין זו עכשיו עכשיו זה לא יכול להיות אבל לעתיד לבוא הוא שנאמר ונתתי את תורתי בקרבם ועל ליבם מכתובנה רבי נחמיה אמר בשעה ששמעו ישראל לא יהיה לך כי זה שתי הדיברות הראשונות שחז"ל פירשו שהם שמעו את זה מפי הגבורה נאקר מליבם יצר הרע באו אצל משה אמרו לו משה רבנו תעשה את פרוסביון שליח בנותינו שנמ דבר אתה אמנו נשמע ואתה למה מנ מה יש בעבדה שלנו מיד חזר יצר הרע למקומו חזרו אל משה אמרו לו משה רבנו לו גלה לנו פעם שנייה הלוואי ישקני מנשיקות פיו אמר להם אין זו עכשיו אבל לעתיד לבוא הוא דכתיב ועשירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר אז אנחנו רואים שכשעם ישראל שמעו בנבואה מפי הקדוש ברוך הוא אנוכי ולא יהיה יהיה לך זה פעל שינוי נפשי עמוק אצלם מה פשר העניין לומדים ולא שוכחים אני לא חושב שהכוונה לומדים ולא שוכחים במושגים של הכנה למבחן בסדר לא חושב שזה זה העניין שלא היו צריכים לעשות מבחנים כי כולם לומדו פעם אחת וזוכרים זה לא לא זו הכוונה לא משנה אנחנו לא לומדים עכשיו מדרש אבל היה משהו שהוטבע בהם בוא ניקח את לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי. השמיעה שלא לא יהיה לך אלוים אחרים על פניי הטביעה בעם ישראל את הריחוק הנפשי מיצר הרע, מעבודה זרה. יותר הם לא רוצים. זה משהו שמתאר את הנפש כשהקדוש ברוך הוא מצווה בנבואה. זה לא רק דיבור. כמו שמישהו מדבר, רב אומר לתלמיד, אני מבקש לקום בבוקר בזמן, אני מבקש ללמוד שלושה סדרים, אני מבקש זה. זה בקשה חיצונית. נבואה זה לא דבר חיצוני. נבואה זה דבר שאדם מקבל אותו לא דרך האוזניים, אלא דרך הנשמה. והנבואה משנה את הטבע האנושי. נכון שכשעם ישראל עצרו באמצע באמצע התהליך של הנבואה ואמרו אנחנו לא רוצים הלכו צעד אחורה וחזר יצר הרע במובן מסוים אבל מעמד הר סיני כשלעצמו הטביעה בעם ישראל רוממות נפש שהגמרא במסכת שבת קוראת לזה פסקה זו המתן והטבע של עם ישראל, הטבע הפנימי, היהודי הנשמתי, הוא טבע אחר בעקבות הנבואה של מעמד הר סיני, של אנוכי השם אלוקיך, שלא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי. וכיוצא בזה העובדה שהטבע האנושי הכללי לא רק יהודים הוא מתנגד לגילוי עריות לשפיכות דמים לגזל לעבר מן החי לברכת השם במובן מסוים אולי היה אמור גם להיות מנוגד לעבודה זרה אמור היה להיות מנוגד לעבודה זרה ובמובן מסוים גם קצת מנוגע ואנחנו נדבר על זה תכף זה בגלל שהדברים האלה נאמרו בנבואה לאבי האנושות הוא אדם הראשון והוא ובניו ובני בניו הטבע בהם היסוד הזה ולכן האם שבע מצוות בני נוח זה מוסר אנושי או זה מוסר אלוקי ודאי שזה מוסר אלוקי ודאי שזה ניתן מפי הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון ותכף אנחנו נסביר איך זה לומדים את זה מהפסוקים לא משנה עכשיו איך לומדים הפסוקים הרמבם גם מסכים שנצטווה בהם אדם הראשון על שש מצוות נצטו אדם הראשון ההבעה הזאת בנפש האנושית יצרה את המושג שקוראים היום מצפון והמצפון הוא תוצאה של דבר השם אל האדם ששינה את הנפש שלו לנצח. השינוי הנצחי הזה הוא דבר השם אל האדם. אם בפסוק ויצב השם אלוקים, כמו שאנחנו נסביר בהמשך, או בדיבור שלא נגלה לנו מקומו מתי ואיך היה, אבל כך היה. הוא הצטו בזה. והדבר הזה חקק בנפש האנושית את המוסר האנושי הטבעי. ולכן המוסר הוא גם אנושי, הוא הפך להיות אנושי, אבל הוא בא מהקדוש ברוך הוא שהטביע את זה באדם בציווי, כמו שבעם ישראל הגיעו לדרגה גבוהה יותר במעמד במעמד הר סיני. כך לפי אני דעתי זה ההסבר לכל ה לכל העניין הזה. ולכן הרמב"ם מתעקש שהוא הצטו וזה חלק מהתורה כי התורה לא ניתנו המצוות לישראל אלא כדי לצרף בהן את הבריות המצוות שניתנו לנו בנבואה הם משנות את ה את ה הנבואה עצמה מטביעה טבע באדם כמובן לפי ההדרגה מי ששמע מפי הגבורה זה נעקר לגמרי מליבו ועל זה הדרך מה המקור אם כן עכשיו לסיפור הזה שמישהו לא מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהן המקור נמצא בעמוד מספר שתיים יש מדרש שנקרא משנת רבי אליעזר אני לא יודע למה זכה רבי אליעזר ששני מדרשים מאוחרים נקראו על שמו אחד פרקי דרבי אליעזר והשני משנת רבי אליעזר אבל א משנת רבי אליעזר אנחנו אפשר לראות את זה מהלשון שאתם תראו את זה מיד מהלשון של ה מהלשון של של המדרש הזה שהוא כל כך קרוב הוא כל כך קרוב ללשון הרמבם שהוא הוא לא בסגנון של מדרשי תנאים גם בקדר רבי אליעזר יש דברים אזה זה לא דבר שהוא לא מדרש הוא נכתב על ידי חכמים על ידי חכמי ישראל רק בתקופות בתקופה מאוחרת יותר וזה כנראה תקופת הגאונים וכך אומר המדרש משנת רבי אליעזר הפרש בין חסידי ישראל לחסידי אומות העולם חסידי ישראל אינם נקראים חסידים עד שיעשו כל התורה אבל חסידי אומות העולם כיוון שהן עושים שבע מצוות שנצבו בני נוח עליהם אין בכל דקדוקיהם הן נקראים חסידים במ דברים אמורים כשעושים אותם ואומרים מכוח שציווה אותנו אבינו נח מפי הגבורה אנו עושים ואם עשו כן הרי הם ירשו העולם הבא כישראל ואף על פי שאינם משמרים את השבתות והמועדות שהרי לא נצטוו עליהם אבל אם עשו שבע מצוות ואמרו מפי פלוני שמענו או מדעת עצמם שככה דעת מכרעת או ששיתפו שם עבודה זרה אם עשו כל התורה כולה הם לוקחים שכרם אלא בעולם הזה אז כבר כל מי שיש לו אוזן רגישה רואה שהרמבם לקח את זה מהמדרש הזה הזה מהספר הזה משנת רבי אליעזר שהוא בעצם תורת גאונים והרמב"ם זה צריכים לדעת הרמב"ם הוא אה דרכו בספר המשני תורה החידוש של הרמב"ם זה לא ההלכות הרמב"ם כמעט לא מחדש מדעתו כשהוא מחדש מדעתו הוא אומר יראה לי הספר משנה תורה זה ספר שכל כולו עכשיו וודאי שהפירושים בדברי הגמרא והכל זה כבר יכול להיות חידושים של הרמב"ם אבל הרמב"ם לא כותב כמשה למרות שקראו לו משה מפי הגבורה הרמבם הוא צמוד ללשונות של הגמרא לשונות של המדרשים וגם לשנות של הגאונים הוא גם כותב את זה בהקדמה שהוא לקח מהגאונים וזה המקור לדברי הרמבם וכאלה יש הבדל אחד בין מה שכתוב במשנת רבי אליעזר לבין מה שכתוב ברמב"ם אצל משנת רבי ליעזר כתוב שהם אומרים מכוח שציווה אותנו אבינו נח בני נוח אז הם אבינו נוח או אבינו אברהם לא משנה והרמבם אומר שהם הם הם צריכים לעשות בגלל ש א מפי משה זה שינוי שהרמבם שינה ואני צריך גם לעמוד לעמוד על טבעו של ה של השינוי הזה אבל המקור דברי הרמבם כבר כבר נמצא פה למה זה כל כך חשוב ולמה זה משנה האם זה דבר אלוקי או דבר אנושי בשביל לקבל בשביל לקבל עולם הבא? הסבר אחד שבגלל הזמן הקצר אני אומר אותו ולא עוד הסברים כי הוא לא פותר את כל הבעיות אבל הסבר אחד הוא ש כל דבר שבן אדם אומר אני עושה אותו מדעת עצמי או בגלל שקראתי בספר פלוני שזה דבר נכון וחכם או שזה זה תפס את ליבי. הדברים הללו הם לא מוחלטים. לעולם הם לא יהיו מוחלטים אצל האדם הם יצירה אנושית שכשנוח לאדם עושה ואפילו שלבו טוב והוא רוצה לעשות את זה כי זה טוב הוא לא בהכרח יתמיד בזה ברגעי מבחן. ואם הוא יתמיד, בנו, תלמידו ושכנו, יכולים לקחת את הדברים האלה ולעקם אותם עד שהדברים הטובים שהתחילו כדברים טובים יהפכו למשהו אסוני או מפלצתי. ותיקחו דוגמה מהקומוניזם והסוציאליזם העולמי שהתחיל מסוציאליסטיות, שזה דבר שיש בו הרבה מובן אנושי והיגיון אנושי ואפילו מוסר אנושי וטוב וטוב וכשהדברים א עשו אותם בני אדם שכפרו בכלל במציאות של אלוקים בעולם הדברים הלכו ולבשו פנים אחרות רות עד שהם לבשו פנים מפלצתיות של קומוניזם שהרג יותר אנשים ממה שכל קפיטליזם בעולם יכול אי פעם להרוג והשחיט נשמ נפשות של אנשים לא רק שהרגו אנשים השחיטו נפשות עד שאתה רואה אנשים ודורות שאנשים שגדלו במדינות כאלה והמוסר האנושי שלהם גם כבר מוות ביחס למוסר אנושי במקומות אחרים שבהם יש אמונה ולפני שניגש להסביר איך הדברים יוצאים מתוך הפסוקים, אני חושב שהרמב"ם שעשה את השינוי הזה בין קיבלו מנוח וכולי, זה בגלל הראייה של הרמב"ם את המציאות. המציאות הייתה ש עובדי אלילים וכל מיני סגנונות של עבודת אלילים כזו או אחרת לא אף על פי שהיה להם לפעמים מוסר כזה או אחר בסוף זה השחיט הכל נשחט והרמבם ראה ששני שתי דתות בעולם הצליחו לכבוש עכשיו אני לא מדבר על המזרח בסדר המזרח והבודהזם וכל זה אני לא מדבר עליו שמה זה עולם אחר אבל העולם שהיה מוכר לרמבם שתי דתות השתלטו והתפשטו בכל העולם בצורה קיצונית מאוד הנצרות והאיסלאם וכך כותב הרמבם הבאתי לכם הרמבם מפורסם הבאתי אותו ב חושב שהבאתי כן הבאתי אותו בעמוד עוד ארבע כותב הרמב"ם כך אני רוצה להתחיל באמצע בגלל הזמן הקצר בשורה הרביעית מלמעלה בסוף השורה אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח ונהרג בבית דין כבר נתנב בו דניאל שנאמר ובני פריצי עמך נשאו להעמיד חזון ונכשלו וכי יש מכשול גדול מזה שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם ומקבץ נדחם ומחזק מצוותם וזה גרם לאבד ישראל בחרב ולהפזר שריתם להשפילם ולהחליף התורה ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלדי השם אבל מחשבות בורא עולם אין כוח באדם להשיגם כי לא דרכנו דרכיו ולא מחשבותנו מחשבותיו וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את השם ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם ולבדושכם אחד כיצד כבר נתמלא העולם כולו והרמב"ם הזה הוא יסודי בהתבוננות שלנו על העולם אפשר להסתכל על העולם שעם ישראל זה הדבר היחיד שיש בעולם וכל כל הגויים זה פשוט מיותר לגמרי ואין להם שום תפקיד ושום כלום רק מחכים שהם יעבדו מהעולם אבל לא זו הדרך שהרב מסתכל נכון עם ישראל הוא עם הנבחר הוא עם הסגולה יש לנו מעלה נשמתית אחרת לגמרי מאומות העולם אבל כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות ופשטו דברים אלו באים באים רחוקים ובועמים רביםלי לב והם נוסעים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה אלו אומרים מצוות אלו אמת היו כבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם אינם כפשוטם כבר בא משיח וגילה נסתריהם וכשיעמוד המלך המשיח באמת ויצליח וירום וינסה מיד הם כולם חוזרים וידעים ששקח לא אבותיהם שמיהם ואבותיהם יתאום גם הנצרות וגם האסלאם לא כפרו בתורת משה אלא שמו את תורת משה כבסיס ומקור ראשון לדת, אלא שהם ביטלו את רוב המצוות שאמרו שזה לא צריך לעשות וזה לא צריך לעשות כל אחד עם הטעמים שלו והסיבות שלו אבל המוסר והיושר ושבע מצוות בני נח גם אצל נוצרים וגם אצל מוסלמים הם מפני שכך ציווה משה משה. ולכן מי שמאמין, לפי אני דעתי מי שמאמין באלוקים, לא קומוניסט, ששמה לא יקבל עולם הבא, אלא מי שמאמין באלוקים, גם אם הוא נוצרי ויש לו עבודה זרה בשיתוף, שגם על זה נחלקו ראשונים, אם נאסר לגויים או לא נאסר לגויים. גם מי שמוסלמי שאף על פי שראשונים אומרים שאין להם עבודה זרה אני חושב שהיום יש שמה בתים של עבודה זרה אבל זה לא משנה גם אלה וגם אלה טובים שבהם טובים שבהם שמבקשים לשמור שבע מצות בנוח בגלל המוסר והיושר ואלוקים ציווה כך וכמובן בתוך שמצות בנוח אין את כל ה יש את כל ההתנגדות לשנאת ישראל ולכל מה שקרו בשנאת ישראל, לרצח ולרומם רוצחים ולהסכים עם רוצחים ואם פושעים מהסוג הגרוע ביותר שיש באומות העולם. אם נדבר על תמיכה שיש באומות העולם היום באויבי ישראל, כל מי שתומך בהם הוא תומך ברוצחים והוא הוא חלק מאלה שפורקים על גבם את שבע מצוות לנוח באמת אני מדבר על הטובים שבהם כמה יש זה לא הנושא לדיון עכשיו אני לא יודע גם אבל טובים שבהם ששומרים שמצות בנוח כי כך ציווה אלוקים בתורתם שהגיע אליהם אחרי גלגול שהם מאמינים בתורת משה, יכול להיות שלהם התכוון הרמב"ם גם שיכול להיות שיש להם חלק לעולם הבא. אני מקווה שאני לא אומר דברים שהם מדי א מתונים בשביל בשבילכם כאנשים צעירים, אבל ככה נראה לה דעתי. עד כאן הביאור של שבע מצות נוח כדבר אלוקים וכמוסר אנושי ו עד כמה יש לזה מקום ולכן גם הנצרות והאיסלאם התפשטו כל כך כי הם לקחו להם יסוד אמיתי שהוא תורת משה עם העיבות עם זה שבני שבני נוח לא מסוגלים לקיים את כל המצוות אבל את היסודות של תורת משה של שבע מצוות הם לקחו כי כך ציווה הקדוש ברוך הוא ככתוב בתורת משה ולכן זה גם הצליח והתפשט בעולם וזה גם כובש את הדרך למלך המשיח לא רק במובן שמספרים כי יש כאן פעולה נפשית באומות העולם בטובים שבהם עכשיו אני רוצה לגשת ל לקצפת של ה של השיעור הזה את איך מתוך הפסוק הזה ויצב השם אלוקים על האדם מכל עץ הגן הכל תוכל איך מזה ראו חכמים את שבע את שבע מצות בני נוח אני אתן כמה כמה דרכים כמה הסברים אני לא יודע אם הכל יוסבר לסביעות רצונכם אבל לפחות הרוב לסביעות רצוני לפחות מקווה שגם גם אתם תשתכנעו קצת אני עובר לפסוקים כמו שמופיעים ב בעמוד שתיים פרק ב' בספר בראשית ויצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויה אדם נפש חיה ויתה השם אלוקים גן בעדן מקדם ויצ שם את האדם אשר יצר ויצמך השם אלוקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע ונער יוצא מעדן וכולי וכולי פסוק פסוק טו ויקח השם אלוקים את האדם ויניחהו וגן עדן לעובדה ולשומרה ויצב השם אלוקים על אדם לאמור מכל סגון אוכל תאכל אומרת הדעת טובה לא תאכל ממנו כי ביום החולכה ממנו מות תמות וכאן השאלה על פסוק טו לא לעובדה ולשומרה היה צריך להיות כתוב אלא לעובדו ולשומר מרו ויקר השם ונכו בגן עדן גן זה לשון זכר ומה זה לעובדה ולשומרה בדבר הזה התקשו כבר הראשונים מפרשי התורה ואני רוצה לראות מה שכתב במדרש לקח טוב זה כבר זה המקור הבא בעמוד שלוש ויקח השם אלוקים את האדם בגזרתו ונח בגן עדן בגן סמו לעובדה לשמרה והלו גן לשון זכר. אתם רואים זה לא לשון של מדרש תנאים. בסדר אבל זה זה לשון של תחילת תקופת הראשונים אלא לעובדה ולשומרה האדמה של הגן. מי דיבר? מי דיבר על האדמה של הגן? ויצמך השם אלוקים מן האדמה. למה להתייחס לאדמה? אם אפשר להתייחס לגן? והגן זה הגן הוא בתוך האדמה. ועכשיו האדמה עם העצים קיבלה את השם גן. אז למה דבר אחר לעובדה ולשומרה המצוות שציווהו גם זה קשה איך הגיעו לעובדה א ולשומרה על מצוות ש שהוא ציווה אותו שנאמר ויצב השם אלוקים אז א נראה שיש כאן אולי הסבר שהוא אה עמוק מאוד של רבנו חיים פלטיאל גם מהראשונים וככה ככה גם א רבנו בחיה והם מסבירים שיש כאן פירוש כפול לעובדו לשמה ואם תאמר והריגן אומר רבי חיים בתיאל והריגה לשון זכרו וכתב עליה לשון נקבה יש לומר דמוסב דלל ויהי האדם ויפח באפיו נשמת חיים ויהי אדם לנפש חיה ואחי קמר והניחה בגן עדן לעובדה ולשומרה זה את הנפש וזהו שכתב מכל ץ הגן החול תוכלת המחויה לעבוד לנשמתך ולהאכיל בה ומפרי הדעת תשמרנה ושני הפירושים אמת גם האדמה אפשר לפרש את זה ברוב אתד הפשט על האדמה אבל גן עדן הרי זה גם משל חוץ מהפשט זה גם משל וגם עץ החיים הוא משל לתורה נכון הרי כתוב איפה כתוב עץ חיים חוץ מאשר בפרשת פרשת בראשית בספר משלה עץ חיים היא למחזיקים בה וכרובים שומרים על דרך עץ החיים ותראו את רבנו בחיה ועל דרך המדרש לעובדה ולשומרה מה העבודה הייתה בתוך הגן שאמרה לעובדה שמה תאמר לזמור קרמים ולחרוש ולשד האדמה או לקצור או לעמר ועל כל האילנות נצמחים מעליהם הרי יש עצי פרי שצמכו לבד לא היה צריך לזרוע הקדוש ברוך הוא עשה הכל שמת יש מלאכה בגן עדן לא נהר מושך ויוצא מעדן אלא אלא מה לעובדה? לעסוק בדברי תורה ולשמור את המצווה שנאמר לשמור את דרך עץ החיים. ואין עץ החיים אלא התורה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה. כיוון שיש אני יכול להיות שזה אפילו הפשט של פרשת גן עדן אבל ודאי שיש בה משל לפרשת גן עדן. גם אם היא פשט יש בה משל. הרבה פירשו שאין בה פשט אלא היא רק משל. אבל בסדר, מהרמב"ם במורה ועוד, אבל המשל הוא כזה. הקדוש ברוך הוא שם את האדם לעבוד ולשמור את האדמה. אבל אם היה כתוב לעובדו ולשומרו, היינו חושבים שזה הפירוש היחיד. השתמשו לעובדה ולשומרה כדי שאנחנו נלך אחורה ונגיד על מה זה מדבר? על האדמה. אז למה כתוב? אז למה לא על הגן? כי רצה לרמוז לנו על נשמת החיים. עכשיו שלשומרה, לעובדה ולשומרה זה הכלל. ויצב השם אלוקים על האדם מפרי יצגן אוכל תוכל זה הפרט הוא מסביר איך שומרים כבר יכולים להבין את הלימוד הראשון ויצב אלו הדינים שנאמר כי ידעתיו למן אשר יצווה נו אתם יודעים כמה פעמים כתוב לצווה אבל מה כתוב בהמשך כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו את בתו אחריו ושמרו דרך השם שם. אז יש לנו את דרך עץ החיים שאחרי זה אחרי זה כיוון שאדם לא שמר את דרך עץ החיים אז יש את הכרובים ש לשמור את דרך עץ החיים ויש לנו את אברהם אבינו שהוא מצווה את בניו תו לשמור את דרך השם היא דרך עץ החיים אז כאן מצאו חכמים לא רק מילה דומה מה לא כמה הרחוק הוא הלימוד אלא ויצב הקדוש ברוך הוא מצווה וכך גם אברהם מצווה דורב את ציווי השם לשמור את דרך השם שזה לשמור את דרך ארץ חיים שזה לעשות צדקה ומשפט וכאן בסוגריים הרחבה שהבאתי כאן בדברי הרן שהרן למד שצדקה כפשוטו, לא צדק אלא צדקה ביחס לשיעור הכללי שנתנו עלעל על הפשרה. אבל יש כאן צדקה או משפט צדקה ווא אומר הרן מביא פסוקים שבספר יחזקאל שסדום נאנשה בגלל שיד עני ואביון לא החזיקה. מה צדקה? איפה צדקה? בשבע מצוות בני נח בדינים. כי דינים זה לא רק שמי שעשה כך יהיה כך מי שעשה כך יהיה כך דינים נרחיב את זה קצת לפי הרן ליצור חברה מתכנת ובחברה מתכנת זה לא רק שאסור לך לגוע במשהו של מישהו אחר אלא בחברה מתוקנת יש גם מיסים המיסים זה בסוף הצדקה שעליה מצווים אומות העולם כשאומות העולם לא אה או אפילו גם מדינת ישראל לוקחים מסאנשים שמרוויחים יותר ומשתמשים בהנחה שמשתמשים במיסים לדברים טובים בסדר ואחד השימושים של המיסים זה לסייע לאנשים חלשים בחברה זה לעשות צדקה ומשפט וזה חלק ממצוות דינים לא לשלם מיסים במדינה מתוכנת לא מדברתי עכשיו בספון קוריאה או באיראן כן או גרועים אחרים לא לשלם מיסים במדינה מתוכנת זה לעבור לפי שיטת הרן לפי אני דעתי על א שבע מצוות בני נוח על מצת דינים כי זה לעשות צדקה ומשפט לפי הרן לפחות בסדר יש כאלה חלקו על הרן אבל אני אומר לפי שיטת הרן על כל פנים זה ויצב יש את ה את הדרשה את הדרשה של השם. השם א זו ברכת השם. מה המשמעות של ברכת השם בהקשר הזה? אז הביאו חכמים הביאו פסוק ונוקב שם השם. למה הביאו את הפסוק הזה נוקב שם השם שנאמר במקלל בספר ויקרא פרשת אמור? כי פסוק לפני זה כתוב איש כי יקלל אלוהיו ונשע חטאו ונוקב שם השם רגום ירגמו אותו. יש אלוקיו ויש השם וגם פה ויצב השם אלוקים אפשר היה לכתוב ויצב אלוקים ויצב אלוקים אלוקים זה שם של הקדוש ברוך הוא שמתגלה מצד הכוח הסמכות שיש לקדוש ברוך הוא בעולם וסמכות שנובעת מהכוח של הקדוש ברוך הוא שהוא בעל הכוחות כולם כמו שהפירוש הידוע בפירושי השמות תקיף הוא בא ליכולת הוא בא על הכוחות כולם את המילה תקיף לא יודע אתם תצטרכו להסביר לעצמכם אחרי זה מה מה המשמעות תקיף מאלוקים אבל בעל הכוחות כולם אנחנו מבינים ודאי יש לאל ידי לעשות עמכם רע ככה אומר ככה אומר לבן בסדר יש בכוח ידי אז זה אלוהים וככה היה אפשר להסתפק ויצב אלוקים אבל לא הסתפקה התורה ויצב אלוקים. כי מי שמכיר את הקדוש ברוך הוא רק מצד הכוח שלו והסמכות שלו ולא מצד ה זה שכל ההוויה היא א מתקיימת מרצונו להטיב ולרחם ולעשות טוב לבריות שזה שם הוויה. ואני לא יכול עכשיו להסביר בדיוק איך זה כל זה יוצא מתוך שם הוויה. אז אה יש לו יש לו בעיה וזה לא מספיק והקדוש ברוך הוא רוצה להתגלות לבני אדם בשני המובנים האלה ולגבי שני המובנים האלה בני אדם צריכים להיזהר ואיפה אנחנו רואים שבני אדם יש להם בשני ה צריכים לשים לב לשני הדברים האלה איש כי יקלל אלוהיו ונסח את או ונוקב שם השם וכולי דרך אגב איש איש דרשו משם לאומות העולם למה זה איש גם לגויים. למה לגויים? איפה רואים שגויים? הסיפור שם היה עם גויים. מי שלא בשנה א' אלא בשנה ב' אולי זוכר שיעור כללי מסכת בבא קמה שדיברנו על מכה ומה יש עלמנה כנמ כל הסיפור שם של המקלל ודיברנו על הערב רב. הוא הרי היה בין אישה ישראלית בן איש מצרי. היו שמה גם כל אנשי הערב רב שהם גם הצטבו ועל זה נאמר איש איש כילוהיו ונוקב שם השם. אז זה היה מקום שמדובר על אומות העולם וכאן הציווי של הקדוש ברוך הוא, הפנייה של הקדוש ברוך הוא לאדם מורכבת מהשם ומאלוקים וזה העניין של א של ברכת השם אלוקים זה עבודה זרה זה פשוט אמרנו שהקדוש ברוך הוא מתגלה בשני הבתים מתגלה והוא התגלה התגלה לאדם הראשון כהשם כהוויה והתגלה לאדם הראשון כאלוקים כאלוקים. מה הכוונה השם אלוקים? כל הכוחות הם שלו. עבודה זרה מתחילה ממה? ממחשבה שיש פיזור של הכוחות בעולם. יש את האל הזה והאל הזה לאל הזה אחראי על דבר הזה. האל הזה אחראי על הדבר ההוא. אבל ויצב השם אלוקים הקדוש ברוך הוא מצווה על האדם בתוך הציווי הוא מתגלה אליו כ בעל הכוחות כולם ממילא אין מקום אין מקום לעבודה זרה יש השיטה השנייה שמדברת על א ויצב השם אלוקים על אדם שעבודה זרה נלמד מויצב למה נלמד מויצו הועיל הלך אחר צו זה הפסוק במיכה שמביאים האדם הולך אחרי מה זה אדם הולך אחרי צב ליבו עבודה זרה ההתפתחות שלה בעולם היום קצת קשה לנו מה עבודה זרה אם אתם רוצים להבין עבודה זרה תסתכלו במה שקורה היום בהתפתחות של כיתות כתות אני לא יודע איך אומרים באנגלית כתות יש כל מיני כתות שיש גורו ש שהוא יש לו יש לו חסידים כאלה שהולכים אחריו והם איך >> טוב אז ה איך >> קתות האלה מה קורה שם? הרי הגורו והמנהיג של הקט מספר לאנשים שזה מה שאלוקים רוצה וכולי וכולי ובסוף תמיד תמיד מתגלה שזה בעצם מה ש הגור הוא רצה בסדר זה הנאת עצמו ורצונות עצמו התפתחות העבודה זרה בעולם הייתה מזה שבני אדם ניצלו תמימותם של בני אדם אחרים וטיפשותם של אדם אחרים ומינו את עצמם להיות כהנים לעבודה זרה וסיפרו להם סיפורים ובכוח הסיפורים האלה גם בני אדם קיבלו את זה כי היה להם נוח יותר או בלשון חכמים ממקום אחר לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם עריות ואז בעצם האלוהים זה לא ציווי של אלוהים אלא זה רצון האדם שהוא מספר לעצמו מה אלוקים רוצה ואצל עבודה זרה היה חגיגות סביב החגים. ומה היה בחגיגות אצל עבודה זרה? גילוי עריות. והאל שלו גם מתיר לו להרוג ולרצוח ולשדוד ולהנוס את כל מי שלא שייך לקת הזאת או לאמונה הזאת. כמו שמצוי היום באיסלאם, אצל הרעים שבהם. אני לא יודע כמה מתוך רעים טובים, אבל מצוי באיסלאם. ההיתרים האלה לעשות כל תואבה למי שהוא לא מוסלמי היא תוצאה שלא ויצב השם אלוקים אלא הלך אחר צב ליבו אם אתה מקשיב לציוו של האלוקים אתה לעולם לא תגיע לדברים האלה וזה למה שאתה בעצם מצווה מה שאתה רוצה שיהיה מותר הועיל הלך אחר צב זו הדרשה של רבי יצחק אחת הדרשות הקשות ביותר ובזה בזה אני אסיים זה לאמור וזה בעצם אולי מה שגרם לכוזרית, מה שגרם כי את כל ההסברים שעד עכשיו לאמור זה פסוק בספר ירמיהו על החטאים של עם ישראל זנית ראים רבים אתם יודעים כמה פעמים כתובה מילה לאמור ב בתנך מה בגלל שזה כתוב בצמידות לגילוי עריות אז עכשיו אפשר את הכל למור זה אבל זה גילוי עריות התשובה כאן היא אפשר להגיד אותה בפשטות אפשר להגיד אותה באריכות אני אגיד בפשטות כי הגיע הזמן הגיע הזמן אגיד אותה בפשטות את החיבור לירמיהו בהזדמנות אחרת מי שירצה יגש אליי אני אשתדל להסביר לו ויצב השם אלוקים על האדם לאמור מה זה לאמור להגיד למי להגיד לאשתו היא הין אדם היחיד שעוד היה בעולם נכון שבסדר הדברים היא עוד לא עוד לא נוצרה בסדר אבל היא עתידה להיווצר בפרק ב' שהקדוש ברוך הוא לקח אחד מצל אותם אבל הקדוש ברוך הוא אמר לאדם לאמור תגיד לאישה מכה הגן הכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו למה צריך להגיד את זה לאשתו כדי שלא יקרה מה שקרה ועץ הדעת טוב ורע מה זה עץ הדעת טוב ורע הרבה הסברים לא מעט מפרשים ומדרשים הלכו בדרך שבעץ הדעת טוב ורע קשור לריות וידע אדם את חווה אשתו הדעת טוב ורע והמדרש מדבר על נחש שבא על חווה זה הגמרא במסכת שבת ולכן מצווה ויצב השם קים את האדם לאמור תגיד את זה לאשתך שלא תיגע בעץ הדעת כי האכילה מעץ הדעת הביאה בסופו של דבר שנחש בעל חווה והטיל בזועמה והזואמה הזאת היא התגלגלה באומות העולם ולא עזבה אותם ולכן יש אצל אומות העולם יש גם כן התנגדות פנימית לקיום שבע מצוות וכנראה זה קשור לגמרא מסכת בבא קמר שמדברת על ראה ויתר גויים ראה שלא מקיים שם המצוות והתיר להם מה זה התיר להם שלא מקבלים עליהם שכר מה כ ש מקבלים שכר אומות העולם במהלך ההיסטוריה האנושית הלכו אחרי עבודה זרה גילוי עריות שפיכות דמים הרסו את כל ה וגם היסוד הטבעי של המוסר הטבעי שהיה בהם הלך ונארס וזה ראיתר גויים זה הופיע מהר פרן הופיע לישראל כל הדרשות במסכת בבוקמה בדף לח סוף דבר הכל נשמע הציווי ויצב השם אלוקים על על האדם למור גם ספיכות דמים אני אגיד לכם עד האדם לומדים שופר דם האדם מאיפה למדו את זה מזה שכתוב ויצב השם אלוקים על האדם לאמור מה זה על האדם צריך להגיד את האדם בכל מקום בתורה שיש ציווי זה את יש מקום אחד כתוב ויצב כתוב ויצב עליו פרעה אנשים הכוונה שהוא ציווה ומינה אנשים על אברהם שיקחו אותו. יש עוד מקום אחד בפרשת תולדות, אבל בשאר המקומות ויצב עליו זה לצוות על, למנות על וצריך ללצוות עת. בדרך כלל לצוות זה לצוות עת. מה הרעיון? ודאי שויצב על האדם הכוונה ציווה אותו אבל אמרו על האדם כי הקדוש ברוך הוא ציווה את אדם הראשון על כל מין האדם כי מה שאתה תעשה ישליך על כולם וכשאדם לא יעמוד בזה ביום החולך ממנו מות תמות או בלשון המדרשים אדם הראשון גרם מיטה לעולם כולו אז ויצב השם אלוקים על האדם הוא ציווה אותו לא על לא על עצמו, אלא גם על מן האדם. כל מה שהולך לקרות מן אדם תלוי בך. ואתה אם אתה תכתל לא רק אתה תמות אלא כל מן האדם יכנס למעגל כזה של חיים ומוות. וזה השפיכות דמים שאדם הראשון היה צריך להיזהר לא לגרום מיטה גם לא רק למי שעכשיו נמצא למי שעתיד להיות. בסוגריים אחרונות אולי זה מקור לדרשה של א עוברים שבני נוח מצווים גם על עוברים הם מצוים לא רק על מי שחי עכשיו אלא גם על מי ש עתיד לחיות בעם ישראל מסיבה אחרת לא לא לא עכשיו הזמן סוף דבר הכל נשמע הקדוש ברוך הוא ציווה את אדם הראשון על שבע מצות בני נוח והדברים האלה עולים מתוך הפסוק עצמו והציווי הזה הטביע את זה בנפשו וזה השילוב של המוסר האנושי יחד עם המוסר האלוקי והשם יתברך יאיר איננו בתורתו ‏Ja.