שיעור כללי | נטילת לולב ואתרוג בימין ובשמאל | רה"י הרב אהרן פרידמן

[מוזיקה] הנושא שנעסוק בו היום תפרס על שלוש סוגיות בפרק ו נקווה שנצליח לפתור כמה חידות אומרת הגמרא בדף ל עמוד ב זה הסוגיה שא אננו קרובים קרובים אליה ביותר הדנ האב שאלה האם רבי יהודה מצריך הדר באתרוג או שלא מצריך הדר באתרוג מסקנת הגמרא שרבי יהודה לא מצריך הדר באתרוג אבל בדרך הגמרא מביאה ראיות שנראה מהם שלפי רבי יהודה צח הדר באתרוג וכך אומרת הגמרא תשמע הראייה אחרונה ובגדול כדי שאחוז שניים בידו אחת דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אפילו אחד בשתי ידיו מה הטעמה לאו משום דבעי הדר אז הבינו שגדול מאוד אתרוג ענק זה לא הדר לכן רבי יהודה א צריך שיהיה אומרת הגמרא לא כיוון דמר רבא לולב בימין ואתרוג בשמאל זמנין דמכל פלה ואתי פוכין הוא ואתי פסולה הסיבה שרבי יהודה מצריך שיהיו שניים בידו אחת כי לפעמים יכול להתחלף לו האתרוג והלולב שייקח בטעות את האתרוג ביד ימין ואת הלולב בצד שמאל ואז הוא יבוא להחליף ואם הוא לא יוכל להחזיק ביד של האתרוג גם את הלולב אז א אז יכול להיות שהוא תוך כדי החלפה זה ייפול לו ואם זה ייפול אז זה יפסל ואם זה יפסל אז לא יהיה לו עם מה לצאת ידי חובה או שלא יהיה לו או יותר נכון צריך להגיע שזה לא שלא יהיה הרי יש יש למישהו יש למישהו אחר אז יש כאלה מסבירים שיפסל והוא לא ישים לב אליו אז כמה גזרות יש פה גזירה ראשונה שם יבוא להתהפך לו ואם תהפך זה הוא גם לא יצליח להחליף את זה כמו שצריך וזה ייפול וגם זה יפסל וגם הוא לא ישים לב בשביל זה אמר רבי יהודה את מה שאמר ככה אומרת הגמרא וזה דברים שקשה קשה להבין אותם קשה להבין איך הגיעו למין גזירה רחוקה כזאת שזה הפירוש הגמרא שואלת ל רבי יהודה הכתיב הדר ההוא הדר לנו משנה לשנה זה נושא שלא נעסוק בו לא נעסוק בו היום אז מעבר לשאלה שזה נראה חשש רחוק יש שאלה נוספת ששואלים האחרונים כאן במקום בוא נראה את השפת אמת במהירות בגמרא אתה שמה ובגדול לא משום ד בידר לכאורה תמוה ד לכתחילה לכול עלמה בענן אדר משון וענווה גם אם לא צריך אדר אבל יש אידור כללי בכל המצוות הרי זה אלי וענווה זה דבר שהוא קשור לכל המצוות כולם וגם למשל אם יש הלכה שלוב לא צריך הגד ככ אנחנו פוסקים אבל עדיין אנחנו עודים אותו משום זה לי זה אלי וענו והו אז למה שיהיה כזה גדול זה כן בסדר ל כ אחד צריך לומר דמשמע לגמרא דלרבי יהודה גדול ביותר פסול אפילו דעבד דומי ד קטן דקט ברשע אם כן מה משנה משום דרבא למה יהיה פסול דיעבד מה הי טעמה למה זה סיבה לפסול לפסול בדיעבד וצריך לומר ד מדרבנן אפילו דיעבד פסול לרבי יהודה גם אם אנחנו רוצים להשוות את הדינים של המשנה אלו לאלו הרי בתחילת המשנה יש לנו את הקטן אתרוג הקטן לא בתחילת באמצע המשנה אתרוג הקטן רבי מאיר אומר כגוזל יהודה אומר כביצה ושמה הגמרא מעמידה שזה לפי רבי יהודה זה לא גמר פרע אם לא גמר פרע זה לא פרי אז זה פסול דיעבד אז זה דוחק להגיד שה ה הדין של אתרוג הקטן זה דיעבד גם דיעבד פסול אתרוג גדול זה רק לכתחילה כדי שלא תבוא א חייבים להגיד שזה גם דיעבד ופירוש מה שנראה דחיישינן שיערה בו נקב ה פוסלו והוא לא יכיר ויקחה לצאת בו ויבוא לידי ביטול מצוות לולב וכן כתב הרטבה אמנם ברשי זה לא כתוב מפורש רשי אם תראו רשי כותב שמה יפול מידי ופסל שיארע בו נקב מאיפה השפת אמת למד את זה למה רשי אמר שיע רבו נקב כמה וכמה פסולים יכולים להיות יכול הפסול הכי פשוט אם אם האתרוג נופל אז היום אנחנו רוב האתרוגים שלנו הם כבר בלי הם בלי אה בלי הפיטם אבל הפיטם ישבר זה זה הדבר הכי בסיסי שיכול למה רש הולך שיר אז הוא מבין יראה בו נקב כי זה הוא יכול להיות שהוא לא ישים לב על כל פנים הריטב ככה אמר אבל קתי קשה די לפי זה פסול גדול אינו אל מדרבנן ואם כן אין השפע דומיה ד רשע ד בקטן מק בצא פסול מן התורה ופה זה דרבון זו לא שאלה כל כך גדולה יכול להיות שזה מה זה משנה אם הפסו דרס דרבון זה פסול בסוף אבל השאלה יותר גדולה זה שלה שהוא שואל עכשיו גם יש להקשות כמו כמו שהקשה שג סריה על דברי הרבנו יונה ר ברכות יש מחלוקת במשנה ראשונה בברכות במשנה יש שלוש דעות לגבי זמן קריאת שמע של ערבית דעה אחת דעת רבי אליעזר עד סוף השמורה הראשונה נדבר על ס על הזמן האחרון חכמים אומרים עד חצות רבן גמליאל אומר עד שייעלה עמוד השחר אז דנו שם הראשונים במה נחלקו ו רבנו יונה אומר שגם חכמים מודים לרבן גמליאל הם מודים לרבן גמליאל שקריאת שמע מעיקר הדין בשכבך בשעה שבני אדם שוכבים עד עלות השחר אבל חכמים אמרו עד חצות מה הפשט חכמים אמרו עד חצות אז יש בזה מחלוקת בראשונים דעת רבנו יונה תלמידי רבנו יונה שם בברכות שעד חצות הכוונה ולא יותר אנחנו פוסקים הלכה כמו רבן גמליאל ככ כתוב הגמרא שם שאפשר לקרוא עד עד זה אבל גם רבן גמליאל מודה שלכתחילה עד חצות ככ אנחנו פוסקים אבל אבל חכמים שאומרים עד חצות רבנו יונה סובר שחכמים אומרים ואחרי חצות לא לקרוא קריאת שמע לא לקרוא קריאת שמע שאלה שהגשר יה מה זה לא לקרוא קריאת שמע התורה מחייבת אותנו לקרוא קריאת שמע וחומים אומרים לך לא אז זה מהל חשש מה החשש גם יש להקשות כמו ש שסר דברי הרבנו יונ רש ברכות שכתב דאחר חצות אפילו בדיעבד לא יקרא קריאת שמע משום גזירה דעת ומשום גזירה שוייה ביטול המצווה יבטל אשתה בוודאי את המצווה הרי מה יקרה במקרה הגרוע כמו שאומרים באנגלית in the worst case מה יקרה אז הוא לא ה הוא לא יגיד אחרי זה ואז הוא ישכח יפספס אז אתה עכשיו רוצה שעכשיו הוא יפספס קריאת שמע שמה הוא יפספס קריאת שמע השג אסרי אומר כל מה שמצאנו שחכמים למשל גזרו לא לעשות גזרו לא לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת זה הם לא גזרו ש יתקע בשופר כדי שאולי לא יתקעו בשופר הם גזרו שמה יבואו לעבור איסור שבת הזה גזרו לא ליטול ולב יבוא לב לא זה תקנות שזה חשש ש יעבור על איסור אחר אבל פה חשש בגלל חשש ביטול המצווה אז יבואו אז מראש נבטל את המצווה פשר אם מה שאמרנו זה עוד תוספת הרי כאן זה חשש רוחו זה לאזה שמה יתהפך ושמה ייפול ושמה נקב והוא לא ישים לב כמה צריך שייקרה פה ובשביל זה אתה אומר מראש תשמע אם זה קצת יותר גדול שלא נכנס שתיים בידו אחת אין לא ליטול זה דבר קשה קשה ככה אומר ה השפת אמת נשאר בשאלה בעניין הזה הרוך לנר אומר אין להקשות דח אמר משום חשש שם יפסל שפסול לרביד גם עתה דיש לומר חינמי אמרין לאל דעסה בהמה דופן ל רבי מאיר פוסל והטעם מפרש שם שם תמות או שם תברח ואפילו רבי יהודה לא חולק אלא משום דלט לחשש הללו אין שם הרי דגם שם פסלין לכתחילה שמה יבוא לידי ביטול מצוות סוכה וכנ מי שמה יבוא לידי ביטול מצוות לולב אז הוא מביא ראייה לא כמו השג הסריה ממה שמצאנו בדף כג שלפי דעת רבי מאיר חוששים ש אי אפשר לעשות מחיצה מבעלי חיים למה חשש שמה הוא ימות ואפילו רבו רב יודה לא חולק על אז אותו דבר מה החשש אם היא תמות מה יקרה לא יהיה לך לא יהיה לך סוכה אז אז עוד פעם אתה בגלל חשש אז אז עכשיו לא יהיה לך סוכה א האמת שהראיה הזאת שרוך לנר היא לא רעיה קודם כל כי הצלח שם בדף כ ג לא הבאתי את זה פה כי לא רציתי להעריך יותר מד בענינים הצדדיים הצלח שם בדף כג אומר שרבי מאיר הרי חי שלמותה ורבי מאיר סובר שצריך לחשוש שלמיו מדאורייתא מן התורה זה לא זה לא חכו מצריו לחשוש למותה צריך לחשוש למיה אם זה ימות מה יקרה מה שיקרה זה שהסוכה תהיה פסולה מ מדאורייתא כל שבעה זה לא זה לא חשש דרבון א זה ועוד יש הבדל גדול כמו שאמרנו ב ב בעל חיים קשור יש סיכוי די גדול שהוא ימות אני רק כמו הרבה דברים צריך להיכנס למציאות זה לא שבן אדם קם בבוקר אין לו מחיצה אז הוא לוקח את השור שלו קושר אותו שמה תעמוד פה מחיצה בדרך כלל בשור הזה הוא צריך לחרוש מה עכשיו צ מחיצה אלא מדובר כנראה כבר בבעל חיים שכבר הוא לא הוא לא באמת כבר אין מה להוציא ממנו אין הרבה מה להוציא ממנו אז אומר טוב נעמיד אותו פה וגם יש הבדל בין האתרוג לבין הבעל חיים כי בבעל חיים אפילו אם לא נגיד כמו הצלח שזה דאורייתא אלא רק חשש לרבנן תשמעו מחיצה אם לא תעשה עם הבעל חיים תעשה עם הסטנדר תעשה עם זה תיקח משהו תעשה לווד אולי זה קצת טרחה אבל זה לא יהיה מצב שלא יהיה אתרוגים אנחנו רואים שזה לא היה דבר מצוי כל כך תמיד היום שהכל כבר מתוס אז יש לנו פרדסים של אתרוגים נשים אתרוגים זה אתה רה לא מצא אתרוג א יש מציאות כזאת לא מצא אתרוג אם אתה תפסול אתרוגים ואתרוגים גדולים בוודאי אתרוגים תימנים הם רובם גדולים שלא נכנסים שתיים בידו אחת כדי שיכנס שתיים בידו אחת צריך הרוגים קטנים או יד גדולה אבל יד רגילה שלבן אדם רוב האתרוגים אתה את רוב האתרוגים אתה מוריד מה אתה אתה פוסל את רוב האתרוגים מה זה דבר מאוד א מאוד קשה עד כאן הקושיה אני רוצה לתת קודם כל את התירוץ או את ההסבר שני קורא לו עכשיו לצור העניין אני קורא לו צורך העניין אני קורא לו ההסבר האמיתי עכשיו אני לא שאני אחרי זה אגיד דברים לא אמיתיים אין לי עניין לבוא להגיד דברים לא אמיתיים זה לא זה לא לא בשל זה באנו לעולם להגיד דברים לא אמיתיים רק כדי שהיה שיעור יפה אבל אני אחרי זה תבינו למה זה אמיתי גם השני אמיתי אבל זה האמיתי ב אני אסביר יש את המשנה לקמן בדף לד המשנה ש שבגדול אז על המשנה הזאת של הגדול תהפכו רגע לעמוד שתיים יש ירושלמי אמר רבי יוסה רבי יוסי מסביר את טעמו למה אפילו שתיים בידו אחת אילו הבה כתיב אם היה כתוב בתורה וכפות תמרים יאות אז בסדר לת כתיב אלא כפות תמרים אפילו זה בידו אחת וזה בידו אחת מה הפירוש לכאורה הפירוש של הדבר הוא כך צריך פה עוד טיפה בוא נראה את המאירי נראה את המאירי ואז נסביר מה שאני רציתי להגיד הוא בא גדול כדי שיח שתיים בידו רוצה לומר זה שתיים בידו עד עכשיו הבנו שני הרוגים בידו שני הרוגים כמו שאמרתי שני הרוגים להחזיק ביד אחת צריך הרוג ממש קטן ממש קטן שתתחיל לתפוס שני אתרוגים לא בטוח שתרים שאנחנו משתמשים היום זה רוצה לומר שני הרוגים וכוונה בזה כדי שתהיה הלולב תרוג תן בד אחד שביה בביתו רבי אפילו אחד בשתי עדו שאין לו שיעור למעלה ולכה כרבי יוסי ויש גורסי עכשיו זה אם זה כדי שנוכל להחזיק את הלולב למה שיחזיק שני אתרוגים להחזיק אתרוג ולולב ביד אחת זה הרבה יותר קל מלהחזיק שני אתרוגים הלולב בסופו של דבר הוא אמא לא אני מדבר לא אם אתה עושה 68 עדסים כמו דעת הגאונים או כמו זה וליב וזה אתה יכול אפילו את הדסים קצת גבוה יותר לתפוס את העולב האתרוג זה קל אבל שני אתרוגים זה יותר ויש גורסי אומר המאירי בדקתי את הגרסה הזאת באתר אחי גרסינן זה מופיע בכמה בכמה לא בגרסאות בכמה גרסאות ויש גורסים אפילו בשתי ידיו כלומר שניים בשתי ידיו שמאחר שהו לה בידו ארוג בשניה אנו אין לנוכל שתי ידיו צריכות תרוג אחד פסול וא ד רבי יהודה הם גורסים שיאחז שניהם בידו לא שיאחז שני אתרוגים אלא שניהם הגוד האתרוג צריך להיות כזה שאפשר להחזיק אותו יחד עם הלולב באותו היד ולפי רבי יוסי לא לא הכוונה תגיד גודל זה אלא אפילו זה ביד אחת וזה ביד השנייה ככה אומר המרי על פי הדברים האלה של המרי ועל פי ה ועל פי הירושלמי על פי הירושלמי אז אני הייתי רוצה להסביר כך ישנה מחלוקת האם לולב צריך גד או לולב לא צריך גד רבי יהודה סובר מי מי אמן דומר שאומר לולב צריך גד רבי יהודה רבי יהודה הוא זה שאומר ולב צריך גד בואו נקרא את הפסוק ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ אדם כפות תמרים וענף עץ צבות וערבי נחל ושמחתם לפני השם אלוקיכם שבעת ימים בדרך כלל שיש רשימות בתנך אז יש שתי אפשרויות לעשות את ה זה ממלא גם בלשון הקודש שתי אפשרויות ברשימה או ו החיבור בין כל פרט ברשימה והפרט שאחריו או אין אף באף אחד חוץ מהאחרון חוץ באחרון כן אלה הכללים של הדקדוק ככה זה מופיע ברוב ככל מקומות גם בתנך ברשימות עכשיו אומר רבי יהודה לולב צריך גד מאיפה אנחנו יודעים שולב צריך גד מאיפה יודעים כי כתוב ולקחתם אגודת אזוב יש ולקחתם ולקחתם למה החכמים חולקים על גזירה שווה לא זה הנושא שלנו עכשיו אבל לומדים מאגודה אגודה אז לפי רבי יהודה צרך אגודה מי צריך להיות באגו הלולב ההדסים והערבות האתרוג גם צריך להיות קשור באגודה לא למה לא כתוב ולקחתם נכון אם לומדים ולקחתם אז ולקחתם גם האתרוג למה זה מסובך לשים אותו באגודה תמצא פתרונות זה לא שזה מסובך אפשר לקשור אותו ככה ללפף אותו חזק עם גומי לא יודע מה ו אפשר אז מה התשובה התשובה היא שהפסוק עצמו מלמד אותנו שהאתר ג הוא לא באגודה כי כתוב פרי עץ אדר פסיק כפות תמרים וענף צבות וער ונחל אז אתה רואה שיש כאן הפרדה בין הפרי עץ אדר לבין הכפות מרים ככי אחרי אם זה היה ביחד היה כתוב ווו או כפות תמרים ענף צבות ואר ונחל אבל מזה שכתוב ו בין כפות לבין ענף ובין זה לבין ערבות ואין ו בין האתרוג אז ממילא אתה לומד ש ולה האתרוג הוא ו חלק מהאיגוד זה דברים פשוטים אבל כל זה טוב ויפה לשיטת רבי יהודה שלול צריך גד אבל לשיטת חכמים שלול לא צריך גד אם לולב לא צריך גד אז מה הפשר של ה הוו שיש בין בין הלולב ליד הסמה לא צריך לחבר אותה התשובה נוטלים אותם בשתי ידיים שונות אלו שתי לקיחות לפי רבי יהודה לקיחה היא באופן טבעי לקיחה ביד אחת אין סיבה לפצל לשניים אחד צריך גד ממילא לקיחה ביד אחת צריך שיוכל להחזיק את שניהם בידו אחת מסתבר שהוא צריך להחזיק את שתיהם לפי רבי יהודה ביד ימין ולכן צריך שיהיה שניים בידו אחת שאלו לה ואתרו גיו ביחד וכך רבי יהודה לשיטתו וזה מה ורבי יוסי לשיטתו כמו שירושלים הסביר ניף לו מעוד רק יש בעיה אחת one problem מה הולם זה לא מה שכתוב בגימורי לא כתוב הגימור הגימור מסבירה את רבי יהודה אחרת למה הגמורה לא הסבירה כמו שאנחנו מסבירים עכשיו כל כך יפה כל כך טוב גם אמיתי רבי יהודה הי סובר צחקת הרי זה עולה מהפסוקים לכן אמרתי זה הפירוש האמיתי אבל זה לא הפירוש של הגימור אבל צריך להסביר למה הגימור לא זה זה לא ש הגמורה לא יכולה לחלוק על הפירוש האמיתי אז אני רוצה להגיד כאן את אניו דעתי בעניין הזה הגמורה רצתה להסביר את המשנה גם ליבה דמן ד אומר לולב אנ צך אגד גם את שדת רבי יהודה רצו להסביר את שיטת רבי יהודה גם למן ד אמר לולב אין צח גד לא רצו לתלות את רבי יהודה רק לפי השיטה של לולב צח גד אלא גם ללולב אין צח הגד יש היגיון בדברי רבי יהודה והיה עוד תנאים אולי שסברו את זה המשנה הזכירה את זה בשם רבי יהודה אבל הגמרא לא רצתה לעשות כאן לשי טוס לשי טוסי ברבי יהודה אז הגמרא רצתה להעמיד את רבי יהודה כן זה כי הרי זה לא כתוב רבי יהודה וחכמים רב יהודה ורב יוסי היו עוד כאלה אולי סברו כמו רב יהודה והם לא סברו ליו צחקת אז אותם הגימור רצתה להסביר אז הגמרא נתנה הסבר פה לפי השיטה בסדר עד כאן מצויין אז הסברנו למה הגימור אבל האמס האמס ברב יודה כמו שאמרנו שרבי ד שיטוס ורבי מי שלא נוח לו אז זה הירושלמי אומר את זה זה לא אני אומר את זה אז תגידו אזה שיטת הירושלמי בבבלי צריך להגיד שרצו להסביר את רבי יהודה גם לפי התנים ש פה הרי זה מחלוקת אחר לא רצו ללוט את זה לשיט גם מי שסובל ולב צריך גד יש היגיון חיפשו הגיון גם למי שאומר אוליו לא צריך אגד מה ההיגיון דווקא בל שצריך יד ימין ו אז צריך בשתי ידיים נו אז שתי ידיים א מה הבעיה לא התו יכול להתהפך לו בסדר אבל אז אם ככה שוב חוזרות חוזרת השאלה ששאלנו אם ככה אז מה אנחנו עכשיו מגיעים למין איזה חשש כזה רחוק ובשביל זה בשביל זה אנחנו בשביל זה אנחנו מגבילים גודל האתרוג והגבלת גודל האתרוג אם היא גם בדאב אז זהזה לכאורה דבר שצריכים להסביר את א את חומרתו טוב ר הבאתי את את המנהיג ש שהוא גם מסביר כמו כמו הירושלמי בסדר אנחנו עוברים עכשיו לגמרא בדף לז הגמרא בדף לז יש שמה רצף שלז ע ב כמובן יש רצף של ממרוד של רבא ואמר רבא הדס של מצווה אסור להריח בו אתרוג שלצ מותר להריח בו ואמר רבא את לולב וימין ואתרוג בשמאל מה היא טעמה אנ תלתה מצוות וי חדה מצווה ה הלולב זה שלוש מצוות יש לנו שמה לולב הדס וערבה ו כאילו בזה באתרוג זה בשמאל כי זה מצווה אחת האם זה אה למה אפשר לחלק אחרת על כורחנו להגיד כמו שעכשיו אמרנו דרך אגב כאן אני אומר בסוגריים יש מחלוקת בראשונים וגם בפוסקים האם א האם זה ש זה שאנחנו אומרים כאן ימין ושמאל זה לעיכובא או לא האורחות חיים ומביא אותו המגן אברהם שצריך לחוש לכתחילה אורחות חיים סובר שזה הלכה שזה יהיה בימין וזה יהיה בשמאל וזה לעיכובא נפק מינה הרבה אנשים שעושים את ההקפות באושות כל הזמן אין בעיה להחזיק זה אבל אתה עושים מקפות נכון מסביב לזה בהושענות אבל אנשים לא בעל פה את ההושענות אז הם רוצים להחזיק מה צריך להחזיק א סידור ב הסידור איך מחזיקים את הסידור תופסים את הלולה והאתרוג ביד ביד אחת ואת הסידור ביד השנייה ככה עושים הרבה רוב העולם ככה עושים אבל לפי ארחות חיים אין בזה זה לא רק שזה שלא יוצאים ידי חובה ככ יצאת בוא נגיד יצאת זה יש הבדל בין לא שלא יצאת ידי חובה לבין לעשות משהו שהוא הוא נגד ההלכה זה מראה לאנשים כביכול אתה עושה את זה עם תוך כדי מצווה זה לא נכון לעשות את זה לכן הדרך הנכונה לפי ארוחת חיים אני אישית סבור לא על זה השיעור אני סבור שהעיקר כדעת ארוחות חיים זה תלוי בגרסה בירושלמי אבל אבל העיקר כאורחת חיים ולכן מה שצריך לעשות זה א לקחת להחזיק את הלולב האתרוג ככה ולשים אזה סידור ככה על הידיים ככה עדיף יש פוסקים שרצו להציע הצעה אחרת הם אמרו יש דין להקיף ויש דין להגיד לא חייבים להגיד תוך כדי הקפה אם בוא נגיד אתה נמצא ב אתה עוד בכנסת אתה אומר אושנ כ זה חזל ד אנשים מריצים אותך דוחפים אותך מסביב לבימה גמרת את הזה ולא גמרת להגיד את ה תעכב אותם יש כאלה אתה רואה הולכים לאט לאט מעכבים את כולם כי הוא רוצה לגמור להגיד מה שכתוב בשנה לא זה לא צריך לגמור להגיד ההקפות זה מנהג קדום קדם להושענות תוך כדי ההקפות אמרו אשנה מספיק להגיד גם אחד או שניים כל יום ת תסתכל שני שני שני האושן הראשון אושנ האבן שתייה או שנה בית הבחירה או שנה גורן אורנן בסדר עד כאן אני גם יודע בעל פי אתה עושה את שלוש שלושת אלה תגיד אותם תוך כדי הקפה את השער אם אתה לא יכול תגמור זה טוב מה אנשים יסתכלו עליך יחשבו שאתה יודע בעל פה את כל השנות חלילה יחשדו אותך אתה יכול לשים לעצמך על הגב פתק אני לא יודע בעל פרשנות זה תפתור את הבעייה של הי אבל אבל לא להחזיק זה דעתי אני לא אומר הרבה אומרים לא ככה אני דעתי האישית אני מצליח להחזיק ככה זה בסדר מחזיק ככה וזה לא נופל לי אם לא דוחפים יותר מדי מאחורה אולי בל שאני זה ראש שיבה לא רוצים לדחוף אותי אבל כן דוחפים טוב על כל פנים זה מתאים לדעת א זה מה שרבי יוסי אומר לולה בימין אתרוג בשמאל א צריך לחלק לשני ידיים עכשיו הייתי אולי אומר להחזיק את האתרוג בצד ימין ואת העול בצד שמאל לא אמר לרבי ירמיה לרב זריקה מה התמה ל מוחין אל נטילת לולב אמר הויל וגבוה מכולם ולקבל לאתרוג ולברך אמר לויל מנו גבוה מכולם שואל המוגן אברום ויש מקשים למה לי הטימה למה אתה צריך את הטעם של הברכה כי זה אזה סליחה למה צריכת טעם של זה שלוש וזה אחד זה שלוש וזה אחד אנחנו מחזיקים את העולה בימין כי מברכים נטיל אסור לו ויש לנו הלכה שמצאנו ב מצאנו ב רור בסימן רו שכל פעם שמישהו רוצה לברר או ד על תפוח א לך על לחם א ך על משהו צריך להחזיק אותו ביד ימין בגלל החשיבות בפשטות זה לא דין דרס זה לא דין דין דרבון כ אין בתורה נכון שהתורה מחשיבה את יד ימין אבל התורה לא אומרת שצריך ברכים ברכת הנהנים כי ברכת הנהנים זה דרבון בכלל כל הדין הזה זה דין דרבון הכל הדינים להחשיב את יד ימין קודם גם ללבוש קודם את הגרב הימנית לפני הגרב השמאלית זה לא דין דאורייתא אני אפילו לא חושב שזה קיום של דאורייתא אלא זה חשיבות הימין אנחנו רואים שהתורה מחשיבה את הימין זאת אנחנו רוצים להתרגל שהימין זה זה זה דבר חשוב כי התורה החשיבה את זה כי מקיימים בזה מצוות אז זה סוג של כבוד המצוות וכבוד זה זה אבל אבל גם ככה ממו גנבו מבין שגם הזה שזה שלושה מצוות ומצווה אחת זה גם לא דין דריסה זה לא דין דריסה שזה איפה כתוב שזה ביד ימין וזה ביד שמאל אפילו לא שן הירושלמי זה ידו אחת וידו אחת לא לא כתוב מי באיזה אבל עשו סדר שיהיה סדר בעולם לא כל אחד יעשה מה שהוא רוצה אז אמרו זה תשמע יותר נכון זה שלוש הראשו אומרים מה זה שלוש מצוות זה לא שלוש מצוות זה כל ארבע סמנים זה מצווה אחת אז חלקי המצווה יש כאלה אומרים זה כן מצוות חשבתי בהתחלה ת ע זה את השיעור כללי אבל בסוף בחרתי בזה יש לי יותר נקודות שהתחדשו לי בזה אבל זה על כל פנים שואל המוגן אברום אז למה תגיד שמברכים התי סו לו בגלל רב רב זריקה אה כמו שכתב זמן רו ו בברוז פרק שמיני ג בשמן ודס ויש למר דחי כ אמר לולב בימין ואתרוג בשמאל כלומר מפני מה אן נוטלים שניהם בימין ועל זה כאומר אנתת וכולי כלומר אומר למה לא השאלה היא לא למה את זה בשמאל ואת זה בימין למה לא לא הפוך אלא למה לא כולם ביחד ועל זה כמר אלת מצוות ואחד מצווה מר שהפסוק הפריד נג מצוות לחוד שרי כתב ענף אץ אבות וערי נחל בגבי כפות תמרים לא כתב ו אז זה ההסבר של המוגן אברום זה שלושה ביחד וזה אחד בנפרד אבל לפי דבורו אז אני הקטן לא מבין הרי העיקר חסר מן הספר לא כתוב אנטל קטיב יחד וזה כתוב ונפרד אלא זה מצווה אחת וזה שלוש מצוות דוחק זה דוחק ההסבר הזה אנמי אומר המוג נבו אשמועינן פילו בירך עליו כבר ואחר כך נוטלו פעם שנייה צריך לטלו בימין כגון בשעת אמירת האונות אם הנחת את זה אמר כבר כ אם הייתי כותב שזה בגלל הברוכה אז אם כבר בירכתי הנחתי אז אחרי זה כבר אפשר ל מה שאתה רוצה כתבו טעם שהוא טוב גם הוא טוב גם אם הנחת את זה אחרי ה הנחת את זה אחרי הברוכים זה גם טעם קשה כי הרי הסברנו קודם שזה ודאי לא דין דאורייתא אלא זה דין דרבון אם זה דין דרבו א ככה מוג נברו מבין אם זה מה אכפת שעשו מה שרוצים אלא רצו שיהיה סדר א אז אם קבעו שיהיה סדר אז כבר לא חילקו בין אם כבר הנחת מהיד לא הנחת מהיד בשביל זה לכתוב טעם אחר כשהטעם של הברוכה לכאורה הוא טעם גם לפי המגן אברהם היה צריך קודם להגיד את רב זריקה את הממ של רב זריקה שמברכים על הלולב ואחרי שמברכים עעל הלולב אז אז היה צריך להביא את ה אז אפשר להגיד על זה שרצו להביא את הממ של רבה זו אחר זו אפשר להגיד ככה טוב רב של קלוגר היה קלוגר היה חכם גדול ופלפל גדול ויש כאן אריכות גדולה ב בחכ שלמה שהוא רוצה לנסות לתרץ בכל מיני דרכים אבל בוא נראה לקראת סוף הדברים מי הו נראה השורה מתחילה במילה האתרוג מסתיימת במילה קשה לסוף השורה כתוב מי הו נרא קושיית המגנוב לא קשה מיד דכון התשס כך דוודי אם לא היה מעלה בלולב שיה נג מצוות והיה נטלו בשמאלו והאתרוג בימין היה ך על האתרוג כיוון שהוא בימין רק ככיוון ש ל וג מצוות אם כן ראוי לטלו בימינו ואז ממילא מברכים עליו רג שניה אני לא אני בוא נגיד בקיצור אני אגיד לכם את זה בעל פה החו משלמה אומר שיש מעלה לאתרוג ויש מעלה ללולב יש מעלה לאתרוג שהוא כתוב ראשון בפסוק מה הדבר הראשון לקחת פרי דר וכל המוקדם זה חשיבות איפה אנחנו יודעים את זה איפה מוצאים את זה בברכות הנהנים אנחנו מברכים ארץ חיטה וסורה כל מי שמוקדם בפסוק מוקדם לברכה אז המוקדם הפסוק זה ודאי חשיבות את מי מזכירים ראשון את הראשון ראשון יש רק אחד אז הזכירו אותו ראשון יש לו מעלה ללולב יש מעלה של של שלוש מצוות ב עכשיו בחרנו ב העלה של השלוש מצוות לימין ואז ממילא מברכים על מה שבימין ככה אומר רב שלי מלוג ככ אומר אבל אם באמת היינו לוקחים את האתרוג בימין היינו מברכים עליו על האתרוג א ולב גבוה בסדר גבוה זה לא יותר חזק מזה שזה נמצא ביד ימין ככה אומר הב ש קלוגר לפי הניוז דייתי קצת קשה לקחת את הזה שמברכים על מה שזה ביד ימין ולעשות את זה כזה כזה דבר מכריע וקריטי אבל באמת הרי אתרו כתוב ראשון דרך אגב יש דרשות של אחד הראשונים תלמיד הרמבן רי רבי יהושע אי בן שועב הוא כותב חידוש גדול אנשים לא עושים את זה למרות שהמגן אברום כותב את זה בתרנא סקח לא הבאתי פה אבל המוגן אברום כותב את זה הוא לא כותב בשם ארי בן שואב כותב בשם את מוישה שהביא את זה בשם השלה אבל זה המקור משם הוא אומר כשאתה בא לקחת את ארבע ס מינים מה אתה לוקח ראשון מה לקחת ראשון לא את האתרוג אומר כתוב ולקחתם כם פרי ץ הדר קודם תיקח את האתרוג אחרי זה תיקח את הלולב הוא אומר אפילו יותר מזה זה כבר באמת קיצוני הוא אומר כשאתה כשאתה מניח את זה מידך אז קודם ניח את הלולב כמו שאנחנו עושים בתפילין בתפילין אנחנו קודם כל מניחים של יד אחרי זה של ראש כשחולצה של יד כי תמיד כשיהיה בין עיניך יהיה שניים אז הוא מסביר מה זה כשיהיה בין עיניך יהיה שניים כי כיוון שכתוב קודם אתה של יד אז זה היד זה זה הבסיסי ועל גבי היד בא הראש אז צריך תמיד להיות היד הוא אומר ככה גם בהורדת הזה המוגבר מביא את זה בלא לא ראיתי מי שעושה לא יודע לפחות אני לא אני לא לא בדקתי אנשים מה עושים איך שם זה אבל כי אני עסוק בתור כהן אז אנחנו מי שכהן יודע הכהנים איך שנגמר ברכת כהנים במיוחד בניינים של בעלי בתים שהם א שהם רצים רצים רצים הם אנחנו צריכים לרוץ לבית המדרש מי שרץ בתפילה זה טוב אז בקיצור רצים אז אתה בתור כהן אתה אתה אתה עד שאתה תגיע למקום שלך תיקח את את האתרוג את הלי תברך תנענע הם כבר נמצאים בצת ישראל למצרים במקרה הטוב ה כבר בעוד הו אז א בתור כהן אין לך זמן להסתכל לא מה הוא עושה לא מה זה כלום לרוץ לקחת אז אה לא שמעתי שלא שמענו המגבר אומר את זה אבל צריך לדעת אבל על קולפה נמצא רואים שהאתר ג שנזכר ראשון יש לו חשיבון את זה אנחנו רוצים להסביר מה החשיבו וגם ליישב קצת את דברי ה דברי הכושית המוגן אברום גם את זה ננסות ליישב טוב אנחנו עוצרים פה ועוברים לסוגיה בדף מב ומשם נתחיל קצת בכ אמרנו חידוש אחד לגבי הפשט האמיתי ופשט זה אבל עכשיו עוד נתקדם בדף מא עמוד ב במשנה רבי יוסי אומר יום טוב הראשון שח שכ להיות בשבת ושכח הוציא את הלולב לשוס הרבים פטור מפני שהוציאו ברשו מה זה הוציאו ברשו למה אתה מוציא את זה הכוונה אומר רשי שהוציאו ברש ברשות מצווה שהיה טרות במצווה הוא מכשב ועסוק אומר לעשותה מתוך כך טעה ושכח שהוא שבס הוא זכר שזה סוקס הוא לא זכר שזה שבס וכסו רבי יוסי טא בדבר מצווה ושג בדבר כרת פטור מקורבן לא צריך להביא חטו זה שיטת רבי סי אנחנו עכשיו לא עוסקים בשיטת רבי סיז אבל זה שתת רבי יסי טוב כי הוא עכשיו הוא טרוד בקיום המצווה אומרת הגמורה רבי יוסי אומר אמר הביה לא שנו שלא יצא בו אבל יצא בו חייב אם הוא כבר קיים אם הוא לא קיים את המצווה אבל אם כם את המצווה אומרת הגמרא אומרת הגמור אמי דגבי נוף קבי הרי ברגע שהוא הרים את זה הוא כבר יצא ידי חויבו אמר הביה כש הפוכ מה זה כשהפוך הוי מחלוקת ראשונים רשי הולך בדרך שרובכם המוחלט עושים תם עושים לא כמו ארי בן שואב בגלל שאתם רוצים לעשות מה שכתוב בשולחנו רוך אז כתוב ככה אומר רשי הפיק אד לא יצא בוצי שהפכו גביאו הפך העליון למטה והגד למעלה קמן אין יצים בהם אלא דרך גדילתן תסתכלו רגע בדף מ עמוד ב' יש לימוד מפסוק לימוד קשה אמר חזקיה אומר רב רמיה משום רב שמעון בר יוחאי משום רב שמעון בן יוצדק כל המצוות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן שנאמר עצי שיתים עומדים מה זה עומדים עומדים לפי גדילתם תנ מוכי צ שיתים עומדים שעומדים דרך גדילתם דבר אחר עומדים שמעמידים את ציפויים דבר אחר עומדים שמה תאמר עבד בצם סיכויים רצי שיתים עומדים שעומדים לעולם ולעולמי עולמים כן זה כנראה ר שון בר יוחא כי אחרי זה יש עוד עוד ממרה כן ככה תשמעו קצת נראה קשה הלימוד הזה בסדר הצ שיתים עומדים כל המצוות זה כל מה בסדר ד שכתוב הצ שתים עומדים יש בכלל מחלוקת באחרונים ה לפי השיטות האחרות עומדים שמעמידים את ציפויים א עומדים הכוונה שהם עומדים גם עומדים יכול להיות שהם עומדים הפוך מי אמר שזה עומד בצורה ש בצורה שזה גדל מה עשו סימון על הים מישהו יש כאלה אומרים מה עם המזבח מה עם השולחן גם שמה בשולחן הרי צריך לשים פלטה נכון של עץ גם שמה זה עומדים כמו דרך גדילתם איך זה יכול להיות מקור לדבר הזה אה על כל פנים אבל ככה הדין ככה הדין הפכת את זה לא יצאת ידי חובה אניני אגיד עוד משהו בעל הלכות גדולות כותב בעל הלכות גדולות כותב שזה מדין זה ליון והו זה לא אומדן אומדים זה הסמכתה זה מדין מדין זה ליון והו זה לא יפה להחזיק את הלולב הפוך זה לא יפה מצאו לזה הסמכתה של זה זה דין זה לי וענווה זה לי וענווה הו יש עכשיו אם זה מדין זלי נוהו וככה לחורי היינו אומרים בפשטות יש לי הסבר אחר לזה אמרתי בשיעור הימי אבל אני לא רוצה להיכנס עכשיו אבל לפי הבאג לא בטוח שזה לקובה אומנם הבאג עצמו כותב ואין יוצא ידי חובתו כי גם פה כתוב כל המצוות איין יוצאים בהם אין יוצאים בהם לשון הגמורה לא יוצאים בזה אז אבל זה קשה הרי ממתי שמרנו שזה אלי ואנוהו לעיכוב א צריך להגיד שיש זה אלי ואנוהו של עקובה ויש זה אלי ואנוהו שהוא לא לעיכוב יש יש דרגות אם זה ממש ממש לא לעניין לא יוצאים אם זה זה או שצריך להגיד שנמסר הדבר לחחו מים שהם קבעו שזה לא יוצאים בזה זה לא הדרך זה לא הדרך לקחת אולי צריך להגיד ככה או שאפשר להגיד שזה לא שן חריפה שאמר רבי רמ ב ש רב שמעון בר יוחאי זה ממר חריפה אבל זה לא הכוונה שלא יוצאים בכלל זה לא הכוונה ש וצ זה הכוונה שלא עושים אותם זה הדרך לעשות אבל זה לאל בדיעבד על כל פונים אני לא רואה מהלימוד של הצא שיטים עומדים או מזה לי וענווה הו איזה מקור חזק שזה צ מד אמנם ככה כותבים כל הראשונים והפוסקים אני לא אבל אני רק אומר ש בשביל להסביר את רבנו כל מה שאני אומר אני אומר את זה בשביל רבינו חננ אל כל מה שאני מקשה על רשי זה לא בשבילי לא בשבילי זה בשביל רבינו חננאל בשבילי להבין את רבינו חננאל אבל רביח אומר לא נו לא זה לא הפכו לא דרך גדילתו לא דרך גדילתו זה יכול להיות ה מחל קס מה זה עומדים יכול להיות שזה רק זלי וענו ו מי אמר זה לעיכוב מילא הלולב אני מבין התרומה אומר רבנו חננ והוקמה הביה ב אוז והדר אצלכם זה שורה חמישית והוקמה הביה כשהפך עעל אולב בשמאל ואתרוג בימין ככה אומר זה אם הפכת משמאל לימין לא יצאת ידי חובתך ככה אומר ר חננ וזה גם דבר שהוא צריך ביאור מאיפה לקח את זה רבנו חננ בגלל זה שלוש מצוות וזה מצווה זה בש זה לא יוצאים מידי חובתו איך מה הפשט בזה שלא יוצאים מזה ידי חובתו זאת שאלה גדולה ו מגודל הקושיה אז יש לנו קודם כל הרטבה תראו את הרטבה יש מפורשים זה בעמוד שתיים למטה שנטלו ביד שמאל וליטה שאין זה מהכבד יבד אלא פירושו שהפכו מלמעלה למעטה ואן יוצאים ב דרך דתו כדיתא בדח פרקין נו אני אומר נו זה וזה שזה הפוך מי אמר שלא יוצאים ידי חובה זה שזה הפוך מי אמר אנחנו היום הופכים את האתרוג כדי לברך כדי שהבוחר שלנו תהיה עובר לעשייתן ככה השולחן הורך פוסק זה תוספות בדף לט יש בתוספות יש ארבע שיטות ארבע דרכים מה לעשות אבל אחת השיטות זה להפוך את ה להפוך את האתרוג להפוך את האתרוג לחורה לחורה זה נגד הגמרא שלנו בדף ל א כי אם אתה הופך את האתרוג בסדר אתה מחזיק את העולם את האתרוג אתה הופך את האתרוג ואחרי זה צריך מה להפוך אותותו איך הופכים אותו ופסים אותו ככה עם הזה רבו יסי אני חושב שזה סכנת נפילה יש בזה לא פחות מאשר אם אתה צריך להחליף את הידיים לא לא פחות אני לפעמים קרא לי שהחלפתי ידיים קרא לי קרא לי שחלתי ידיים לא אף פעם לא נפל לי אף פעם לא נפל לי הטרו ופעם אחת פעם אחת קרה לי שהחזקתי ככה זה נפל עכשיו זה לא רעיה זה לא סטטיסטיקה אבל אני אומר על כלפים זה יכול לקרות אם חשש נפילה תראו מי ש חשש לפילה מה עשו ופה אתה כולם הופכים אז ס מביא זה אפשרות אחת אפשרות שנייה לא להתכוון לצאת ידי חובה כן אפשרות אפשרות נוספת זאת אומר ש שאיין בעיה תיטול ויש נענועים כיוון שיש נענועים אז אתה ממשיך במצווה כמו שמברכים נטילת ידיים אחרי שכבר נטלת הידיים כיוון שיש ניגוב דף לט אבל השחון רוך אהב את ה את הסיפור הזה של להפוך את את האתרוג כל עם ישראל עושה היום הופכים את האתרוג אני אגיד משהו בסוגריים קטנות רק בלל שזה לפום חיבוס של הדבר הזה מה באמת איך השתרש דבר כזה הדרך הכי ח זה הגוי אומר תכוון לא לצאת מה הבעיה תכוון לא לצאת אז אמרתי בדרך אני אני זה דרך קצת פלפול לא יודע איך לקרוא לזה יש אחורים שואלים מה זה דרך גדילתן באתרוג אתרוג תלכו פרדש אתרוגים תראו אתרוגים תלויים מהעוקץ עומדים ופתאם למטה זה דרך גדילתם הרוג הוא הפוך תמיד אומרים לא האתרוג בתחילת הגידול וזה נכון בתחילת הגידול יש לנו עץ לימונים בבית ליד הבית אני בלימונים אפשר לראות בהתחלה העוקץ הוא מלמטה וה החותם למעלה אחרי זה שהוא המשקל הולך ונהיה גדול גודל אז אז ככה מתרצים כל האחרונים נו א אני שואל עכשיו מי אמר שדרך גדילן הולכים כשהוא קטן אולי דרך גילוס זה עכשיו כשהוא גדול זה זה זה שכוח המשיחה גרם לשינוי מה זה משנה אבל ככה זה דרך גדיל אוסוי אז פעם רציתי להגיד אולי לכן זה השתרש בעם ישראל כיוון שלא יודעים מה זה הדרך גדי לוסו האם דרך גילוס שפתם למעלה שהזה למטה לא יודעים נכון אנחנו פוסקים לעיקר שהזה עכשיו אי אפשר להגיד לאנשים תשמע בסוף הנטילה תהפוך את האתרוג כדי שזה מביא לגיחוך תהפוך מה אנחנו פה אז לכן אמרו תשמע בוא תהפוך ככה ותהפכו את הו אני חושב אולי מזה אפילו השתרש המנהג מלכתחילה כאילו זה וככה עושים כל ישראל יש זה נפק מינה אחת לא להתכוון לא לצאת לא להתכוון אם אתה מתכוון לא לצאת אתה יש כ וצצים להחמיר גם לא זה לא כן תכוון למצא את מה שצריך בסדר ככה ככה זה אני לוקח את את האתרוג והלולב אני לוקח אותם כמו כמו פשטו לשון הרמבם אני לוקח אותם ככה לא לא הופך את האתרוג מברך ולוקח אז א א אז מה מה אני עושה עם יש לי ורד כזה יפה אני הופך את ה בסוף לפני ש הופך את האתרוג לשניה אחת בשביל בשביל הבור שלי לאי טוב עכשיו אז אני חוזר אני חוזר חוזר אלינו אומר ריטבו יש פש ל ביצו ולית שן זה מהכבד יעבד פירושו שהפכו מלמעלה למטה טויב הריטב אומר ולית בכזאת בכזה ביטחון אבל תשמע על מי אתה אומר הריטב ככל הנראה לא ידע שזה מסורת מהגאונים הוא חשב שזה כמה מכח מספור האדומי שאומרים את זה הגונים רבנו חנדל אומר הסמ סויפר מדאג בנוק והרי טווה כתב בוא אני דלג על הקטע של התוספות מריטה כתב יש שהפוך ותמה שזה אנו מעקב הונה לא קשה מדי על קול פונים מראה לנו שכוונתו שלא לצאת ידי חובה אומר לא ודאי שיוצאים ידי חובה אלא שלוקחים בימין ובשמאל בעצם מתכוונים לא לצאת ידי חובה כמו הדרך שהתוסף כותבים גם או כמו שהגוי אומר שצריך לעשות לקחת רגיל כדי לא להתהפך ולא ליפול ולהתכוון לצאת ידי חובה אבל אנשים חוששים מה מה הם חוששים הם חוששים ש ש שאנשים תבלבלו לא ידעו אומרים תשמע תיקח לוקחים הפוך כדי לבטא בהיפוך מה לבטא לבטא את זה שהם לא מתכוונים לצאת ידי חובה הסיבה שלא יצאים ידי חובה זה לא בגלל שזה הפוך הסיבה שלא יצאים ידי חובה כי מתכונים לא לצאת ידי חובה כך אומר אסם סויפר ככה הוא מסביר את רבנו ח שפוי וגילו דיוי בזה שלא יצא ידי חובה זה קצת דוחק ברבנו חננאל אבל איכשהוא אפשר עם קומפרסור אפשר לדחוף את זה בתוך רבנו חננ אבל אבל א אבל החסם סופר לא שם לב שזה כתוב שזה כתוב אחרת הפוך בספר האשכול בשם רב ניסים גואן אני לא בשים אותו לא יודע אם היה לו ספר השקול זה לא כמו אצלנו הכל במחשב לא היה לא היה להם כל הספרים האלה אז בספר השקול כתוב ככה אומר רב ניסים בשעת הולכת לולב לבית הכנסת אנו מהפכים אותו לולב בשמאל ואסרו בימין שאם אנו מוליכים אותו כדרכו אנו מתחייבים לברך עליו מיד אל כך אנו מהפכים אותו עד שס האלל ומברכים עליו עם הציבור עלמתי הסלו לו אומר אם אנחנו נחזיק רגיל אנחנו מחוייבים לכן א שהיו הולכים לבית כנסת היו מחזיקים הפוך מחזיקים את הלולב בשמאל ואת האתרוג אתרוג בימין ו לא רצו לעשות את זה למה לא רצו לעשות את זה מה אכפת לך מה אכפת לך תעשה כבר עכשיו תמיד רצו לסמוך את זה להלל רצו לסמוך את זה להלל אם הני ענוים והכל יכול להיות שרוב האנשים לא ידעו איך עושים ענוים בדיוק אז הם רצו לראות בבית כנסת מה עושים וככה היו עושים יש מחלוקת ראשונים האם עיקר הנענועים זה בהלל ו יש נינים אנחנו נוהגים לעשות נינים גם בלי אלל א יש ראשונים שסוברים שעיקר הנינים היה בהלל מה שלא ידעו גם איפה לעשות כתוב שלך אצל בקי כולם חיים נטילת לוה ולא הכל בקיים בנטילת לוה מה הם לא בקיעים איפה מנ העניים ומה זה אז זה שמרו את זה ל וגם אנשים היו מניחים את הלולב מידם בבית כנסת לא כולם כמו אנשי ירושלים שכל התפילה עם עם הלולב ביד אז הם אז הם רצו שהברכה תהיה סמוכה לנינו אז רואים מכאן שלא יוצאים כי אם זה למה צריך להחזיק תגיד לא מתכוונים אבל גם פה עוד איכשהו אפשר גם פה עוד איכשהוא אפשר ועוד בשבו לקת ועוד כיוון דיק נענוע דרבון הוא עובר עשייתן קרינ ב והרב רבי יעקב זל אמר עיקר הברכה לאחר הנטילה הוא ד קודם נטילה דילמה פשה וברך לבטלה טוב יש לי פתרון אחר ואי תפיס בשמאל בוא נתפוס את הלולב בצד שמאל ואז לא יהיה זה נופיק מיני חורה אמה יכול להיות מזה את הקולה כלכלה למה וסבר מצוה אויקה תגיד אני ראיתי אותו מחזיק בצד שמאל ראיתי את הרב הגדול מחזיק ביד שמאל אז זה שהוא ראה אותו לפני שהוא הפך אז הוא כבר לא יודע אז זה לא טוב לכן הוא אומר שולו כולם מדינ ואין לש נויס הוא לא רוצה שייעשו אתל אתה רואה ע כל פנים שאם אתה מחזיק בשמאל אתה לא יוצא ידי חובה ככה פשטו ס הדברים וספר המנהיג זה אחד מחכמי ספרד רבי אברהם בן נתן הירחי ואמר רב צמח רב צמח גאון דולב ישנתי עלתו מברך עליו שכ צ סתן זה שמוציא בית הכנסת לגמור בו כל מצוותיו כנג אנשי ירושלים מוצי אין עליו כלום ויצא דחה בשעת הבעתו ומד תן היה משכים לצאת לדרך מביא שופר לתקוע לולב מנענע מגל וקורה וכשמגיע זמן קריאת שקור מתפלל אמרת אין לו דרך מברך לאחר התפילה אם כן צרך שיבינו התינוק לבית הכנסת אם אתה רוצה לא לצאת ידי חובה לפני או שהילד יביא לבית כנסת נותנים לילד להביא לבית כנסת דרך אגב זה כנראה המקור לזה שביום הראשון כתוב שאדם לא יתן לא ליק ש נוקה ביום הכמה היו נותנים התינוק למה התינוק לפני אבא איפה שמענו אני כשהייתי ילד היה שנים שלא היה מספיק או שנים שלא יודע מה שאבא שלי לא לא קנה לי ארבע שמינים היה יקר לא יודע מה היה מדי פעם ה כשהיה חל יום טוב ראשון בשבס הוא לא היה קונא לא יודע בקיצור אז מתי הייתי נטל את הלולב לפני אבא שלי בחיים ללא קודם אבא שלי היה זה אחרי זה היה נותן לי זה דרך ולום גם פשטו לא ככה עושה מה זה הילד למה אז מה הילד מתפלל בסקין ואבא מתפלל במניין המאוחר מה מה זה ילד מתפלל עם אבא שלו התשובה היו נותנים לילד לקחת את זה לבית כנסת כי אבא רוצה לצאת בבית כנסת בבית כנסת לא יהיה לה ילד תן לו זה זה סתם פירוש נחמוד בגימורי או תפיס לולב סרוג או תפיס לו על ידי כלי או דפך לולולו סמל ג ביומי רואים שגם הוא סובר פה זה הכי מפורש מכל האחרים עוד אפשר לדחוק כמו חסמ סויפר פה אי אפשר פה הוא משווה ימין ושמאל לכלי ולדעתו שגם ק בסדר אז הסמ זובר הסבר נפלו אבל נפלא ברבינו חננה לא נפלא במנהיג לא נפלא ברב ניסים גוהן לא על כל פנים רואים שככה ככה הם ככה הם הם סברו זאת אומרת הם הבינו שימין ושמאל זה דין דאורייתא שלא יוצאים ידי חובה תכף נסביר למה תכף נסביר למה אבל לפני שנסביר למה אני רוצה לחזור לסוגיה לסוגיה הראשונה הסוגיה ה שרצינו רצו להסביר את רבי יהודה זמנין ד מכפלה אז פה אני פ פעם הייתי מדבר הרבה בשיעורים כלליים על גרסאות ופורים עשו בחוץ מודעה גמרא מהדורת פרידמן אם שינויי גרסאות שהכל אחרת אז אני מאז אני כל פעם שאני מציע שינוי גרסה אני בודק באתר אחי גרסינן אז אני בדקתי באתר אחי גרסינן ובכתב יד מנחן 140 יש שלושה כתבי יד מנחן ובכתב יד בית המדרש לרבנים זה לא רבנים שם אבל קוראים מה שנקרא בית המדרש לרע הבנים זה של הה קונסרבטיבית 1608 אני חושב אולי אני כבר לא מדייק ובעוד כתבי ד שסימן שלו קשה לזכור לא כתוב זמנין דמח לפלה זה לא שהתבלבל ו זה לא שהתבלבל זה ד מחליף כתוב מחליף לה מה זה מחליף לה אנשים היו עושים את זה זה היה מנהג אצל חלק מהאנשים כמו שהב הגימור אומרת כשהפוך לפי רבנו חננ אל אנשים לא היו רוצים לצאת ידי חובה בדרך לבת כנסת הם לא רצו לתת בחובה החזיקו את הזה הפוך לפני הברוכה היו היו הופכים בסדר לפני הברוך היו מחליפים אז זה לא איזה מקר הוא שקרא למישהו דמכל זימנין ד מחלפי זימנין ד מחליף היו כאלה שלוקחים על ידי כלי לא לכולם היה כלי כלי זה לא היום יש לנו לכולם ניילונים אז לא היה ניילון בעולם ניילון זה לא חומר טבעי זה משהו שזה היו לוקחים עציצים אתה מבין לא כל יהודי רוצה לקחת עציץ לבית כנסת לא כל יהודי לוקח ציץ לבית כנסת בסדר אבל אבל אה היו כאלה לוקחים עציץ לבית כנסת וומי שלא היה לו עציץ לבית כנסת אז היה לוקח את זה הפוך זמנין ד מחליף לי לא מחלפי מחליף מחליפים את הגר סמים מחליף אלה מחליף כזה מחליף לי אז עכשיו אתם כ מבינים זה לא איזה מקרה שפ התבלבל וזה וזה זה מעשים שבכול יים ש אנשים עושים את זה אנשים עושים את זה כיוון שאנשים עושים את זה אז וכולם בבית הכנסת מתחילים לזה לא ע מולית יש את הסטטיסטיקה מתוך 100 אנשים שעושים את ההחלפות האלה שלושה אנשים האתרוג יפול להם וכיוון שיש גם חוק מרפי מסתו זה גם יפסל וגם האנשים האלה זה כאלה שהם לא ישימו ל יש סיכוי ש גם לא נעים לו לבוא ל הרב נפל לי מה נפל לך למה אתה כזה למך לא נעים לספר שהיית למך אף אחד לא רוצה לספר שהוא ה למך חוק השלוש שניות אם הרמתי מיד לא נפסל ככזה זה זה הגרסה הזאת אני חושב לפי שיט רבנו חננ הגמרא מובנת אצלנו זמנין הכוונה כשהוא לא הביא בכלי מכ ליפלי ואתי ז בסדר זה דרך אגב יש ראייה מהגמרא אצלנו שהפכו זה לא שלא דרך דילן אלא הפוכי זה ימין ושמאל הרי מה כתוב אצנו בגמרא בדף ל ד מחללי ואתי לא ואתי חלופי אלא ואתי להפ ינו זאת אומרת להביר מימין לשמאל זה נקרא בלשון הגימור להפוך להביר מימין לשמאל זה נקרא להפוך נכון שגם מלמעלה למטה זה להפוך אבל זה לא שהפוך אוזה זה לא ימין שמאל זה רק מחלף לא מחליף אותי פוכנו בסדר טוב זה זה אני גם חושב שהגרסה מחליף היא איקר ולא ולא הגרסה א א מחלפי כי אם זה קרה מעצמו יש עוד כתב יד חבס אני לא מילאתי את הראש בזה שכתוב זינן דמתא פחלי הרי אם אתה אומר אחרי זה אתתי פוכנו שהוא יבוא להפוך כן שהוא יבוא להפוך אז למה למה בפעם הראשונה אתה קורא לזה מח לפה ובפעם השנייה אתה קורא לזה אז זה מ החליף ואז הוא טוב לא משנה כל כך לא רוצה להיכנס לזה כל כך אז אז עד כאן הסברנו את הגימור אצלנו טוב אבל יש זה אז זה גם חידוש המחליף והכל אבל הדבר הכי זה זה למה למה למה למה זה כזה קריטי למה לא יוצאים ידי חובה מה הסיבה שאפשר שלא יוצאים מידי חובה בדבר הזה וגם אני רוצה להגיד אם לכאורה האתרוג הוא בצד האתרוג הוא הכי חשוב הוא לקחת לכם פרי צו דום למה לא למה באמת לא לוקחים אותו ביד ימין טוב שלוש מצוו בסדר הגמורה אומרת אבל צריך עדיין ביאור אז יש יש בגלל הזמן הקצר אני לא אגיד את כל ההסברים שיש לי אני אגיד את ההסבר שני הסברים הסבר אחד הסבר קל וחובב וההסבר השני מסובך יותר ומחודש יותר ההסבר הקל והחוב זה לא הסבר שלי זה הסבר ש שכתוב ב בזוהר אבל זה על פסיס המדרש המדרש השני בעמוד שלוש ויקרא רבא פרשה ל רבי מני פתח פתח כל עצמותיי תאמרנה השם מי כמוך לא נאמר פסוק זה אלא בשביל ולב השדרה של ולב דומה לשדרה של אדם והדס דומה לעין והערבה דומה לפה והאתרוג דומה ו ללב אמר דוד אין בכל האיברים גדול מאלו שהם שקולים כנגד כל הגוף מה הדברים הכי חשובים עמוד השדרה פה עיניים ולב בסדר ולכן זה עושים וכל זת ומרנה אומר הזוהר ובגין דה בגלל זה אתרוג הדומה ללב תקינו למעבה ביד שמאל כמו ד הוקמו ע בימין ואתרוג בשמאל הזוהר אומר הסיבה שתרוג בשמאל זה בגלל שזה כנגד הלב כנגד הלב אתה רוצה להחזיק את זה הלב של האדם נוטא לצד לצד א צד שמאל ולכן גם בתפילין יש יש גמרא שצריך שתהיה סימה כנגד הלב רבי יצחק אומר זה גם בברכות גם במנחות תראו בעמוד ארבע חלו עמוד שלוש עמוד שלוש למטה למטה א אמר מר ידך זו כיבור מ ידך זה גובע שב אתה אומר זה גובע שידו אנו על ידך ממש אמרה תורה הנח תפילין ביד ונח תפילין בראש מה לן בגובה שבראש אכן בגובה שביד לא צריך ה אומר יה לך להות לך לאות ולא להחרים לאות אם תשים את זה למטה זה מקום גלוי למעלה כולם אמורים לפחות לחסות את הקיבורת כן זה היום לא כולם חושבים שצריך לחסות אבל הגימור חשבה שצריך לחסות רבי יצחק אומר אינו צריך הרי הוא אומר ומ ושמתם את דברי אלה על לבבכם שתה שימה כנגד הלב רק אני אומר שכתוצאה מזה תדעו כתוצאה מזה יש שיטת רישונ מופיעה במירי המאירי בשבס שיטת רישונים משונה קצת כי זה אף אחד לא עושה את זה ש גם איתר צריך להניח תפילין בצד שמאל למה כי איתר זה בעיה ביד זה לא בעיה בלב הלב שלו גם לצד שמאל כמו של ימניים אז אז הוא צריך לשים על הלב ככה מסבירים לפי שיטת רבי צחוק ככה אומר אמירי תראו בעמוד ארבע ממה שכתב משנ מניין שמאל וימין למדו קצת גאונים שכ שאדם ח לשו בימין גון כו שברכה יתר זה ותפילין עושה אותו בימין שהרי הוא נעשה על ימין שמאל ועל שמאל ימין ותפילין מי האן נראה כן שהרי לשומה כנגד הלב הוא צריך אתה משמת אך אנחנו לא פוסקים ככה אבל יש שיטה כזאת גם המרדכי מקשה את הקושיה הזאת גם המרדכי משהו שהוא מעלה אפשרות ליישב את הסוגיה אחרת במנחות שאנחנו תכף נראה אותם לפי זה אולי אפשר להסביר כך גם את הגמרא בדף בדף לז ככה אולי אפשר להסביר אפשר להסביר ככ אפשר להסביר שיש שני טעמים למה האתרוג בצד שמאל טעם אחת שלוש מצוות מצווה אחת וזה מה שכתב זה מה ש ממרה שאמר רבא העניין הזה של אתרוג דומה ללב הגמורה לא הביאה אותו את הטעם הזה למה היא לא הביאה את הטעם הזה כי זה טעם צת עמוק מדי פנימי מדי דרשני מדי לא יודע איך שתקראו לזה כל אחד בזה שלו זה לא טעם ש שהיה מתיישב על לב כולם אז יש שני טעמים טעם אחד שלוש מצוות וטעם אחת טעם שני הטעם שזור יש יש את הטעם הזה רב זריקה בשם רבי ירמיה סליחה רבי רב זריקה רבי ירמ שאל את רב זריקה מה מה זה שואל המוגן אברום למה מה זה ימין מכים על הימין הוא והח משלים מעריכים אז אולי אפשר להגיד שרב זריקה אמר את הטעם שלו את הטעם שלו הוא אמר לפי הסיבה שהאתר הוא האתרוג הוא כנגד הלב לפי הסיבה שהאתר הוא כנגד הלב אז זה לא שהשלושה חשובות יותר ומלא מברכים עליהם לכן הגמרא שאלה וליג בסריג הגמרא לאת וליג בלה הדס וליג בלה הרובה וליג בלסר כי השאלה הי על שניהם אולי אבל הכל פנים זאת סיבה שזה לעיכובא כך קיבלו קיבלו שמחזיקים בשתי ידיים איזה זה זה אמרנו שזה פס מה זה קיבלו זה פסוק שצריך להחזיק בשתי הידיים זה ה אופץ חיים אחרי זה כתוב פרידה לקיחה אחת וכפות מרים לקיחה שנייה שתי ידיים איזה יד קיבלו חומים שזה ביד שמאל כמו לבבך כל זה בהנחה שהלוו חשוב יותר אבל לכאורה מה הכי חשוב האתרוג יותר חשוב מהלו פשטו אני הייתי אומר שהאתר י קודם כל התורה הקדימה את הלקיחה הזאת ללקיחה ה שנייה אז אם התורה הקדימה את לקיחת האתרוג ללקיחה שלה לולב ושניים שאיתו אנחנו הרי לומדים גם תורה שבכתב לא רק תורה שב מחברים תור הרי התורה הקד תרוג זה החוכמה שלים באמת לא מבין התורה הקדימה אותו הקדימה אותו הקדימה אותו לשלושת האחרים יש כאן שתי לקיס לכאורה לפי ההיגיון הפשוט היה צריך להיות לקיחת האתרוג בימין ולקיחת זה בשמאל נכון פשטו אז אני רוצה להסביר למה זה התהפך מאיפה חחים לקחו את זה שזה יתהפך אז אני רוצה בשביל זה להסביר משהו בהלכות תפילין יש חמש דקות בוא נעשה מהר בהלכות תפילין אנחנו מניחים תפילין על יד שמאל שאלתם את עצמכם למה בוודאי כל ילד בר מצווה או שהוא דורש על זה או שהוא שמע את החבר שלו דורש על זה אז פירוש אחד אומר את הגמור תונו רבון ידך זו שמאל אתה אומר שמאל נול הימין אתמ אף ידי דארץ וימיני תיפח שמיים ואומר ידה לית תשלחנה והמנה לאלמו את המילים ואומר למה תשיב ידך ונח כ קלה רבי סי חירם אומר מצינו ימין שנקרא יד שנמר ויר יוסף כי ישית אביו יד ימינו ידח יד ימינו יקרה יד סתם א לא יקרה אני אומר לכם שיש גם יד סתמה שזה גם ימין הרימותי ידי אל השם אל עליון מה זה הרימותי ידי איזה יד באיזה יד נשבעים ביד ימין בסדר אבל יש עוד ייד שזה ימין אבל צריך ליישב את הגימור אבל רב נוז אומר אינו צריך לא צריך להיכנס לידך וימינך הרי ה אומר הוא קשרתם וכתבתם מהכתיבה בימין אף כשירה בימין כו ד כשירה בימין אז הנחה בשמאל טוב זה לימוד שיש לי הסבר בשבילו נתנ בסדר שנלמד מנוכס יום אחד תן זה ורבי סיח הנחה בשמאל מנ נק נק לרב נוסן רבשי אמר מידך בפרשת ויה כי אביך כתוב א על ידך ושמה לא כתוב ידך עם כ סופית אלא כתוב ידך כ וה אז מה זה ידך ידך זה יד כהה את זה כולם יודעים את הרבה ש זה כולם יודים גם קשרתם וכתבתם אומר לרב אבא לרב השי ואמה ידך שבכוח אמר ל מכתיב בחט כנו ידך בהז שמאל אח ידך לרבות את הגידים תדח אין לו זרע פטור מן התפילין אח אומרים ידך לרבות את הגידם טוב תנו רבון איתר מניח תפילין בימינו שהוא שמלו כמו זה ואתני מניח בסמול שהוא שמול כל אודום יש בריתה אחת שהיתר מניח בשמאלו של שמאל כל אדם ויש בריתה שנייה שהיתר מניח תפילין במינו של שמאלו מה עושים אמר הביה כי תני הי בשלת בשתי יודו בשלת בשתי ידיו אז נאמר שמניח בשמאלו שהוא שמאל כל אדם קצת תירוץ דחוק התירוץ של הביה למה שיהיה בריס למה שוט בשתי ידיו ש טוב ש לא יכול לעשות בשניהם על כל פנים זה מה הפירוש של הלימוד יד כהה הרי לא כתוב יד כהה לא כתוב יד כהה כתוב ידך כתוב ידך מה לא כתוב שתי כתוב ה אח אמת מה פירוש ידך למה ה ידך כשכתוב עם ה זה זה הדגשה זה לשון שירית כזאת לשון של של זה כמו תביא אמו זה זה סגנון כזה של של הדגשה ורוממות לא יודע איך הגיעו מזה לקה לכאורה זה קשה אז אני רוצה כאן להסביר מה שנראה מה שנראה לניו דעתי ב בדבר הזה יש תהפכו את הדף יש גמרא ביומה המתפלל צריך שיסיע עוד שני עוד דבר אחד רגע איפה באמת הייתי מצפה שיהיה תפילין אם אני צריך לשים על יד יש פסוק שימני כחותם על זרועך כחותם על ליבך א זה מצד זה הייתי אומר אולי החותם צריך להיות קרוב ללב בסדר כחותם על ליבך ואז התפילין זה החותם מצד שני יש לנו פסוק לגבי ש בירמיה אומר שעל יכניה שאומר אם אתנך כחותם על ימיני שאת החותם היו שמים על יד על יד ימין אם אנחנו רוצים להראות שכוח המעשה משועבד לקדוש ברוך הוא למה אתה עושה את זה על יד שמאל למה יד קעה אתש על יד החזקה על יד ימינך יד ימין משובת לקדוש ברוך הוא מה רק יד שמאל אתה נתן לקדוש ברוך הוא יד ימין תיתן לו למה עושים את זה על זה אז קשרת מוכתבת בסדר צריך להסביר את זה אבל אבל אבל יד כהה אני רוצה להבין את הסבורה של המנ דומר יד כהה יש יש כאלה שתולים בזה נפ קמינס לגבי מי שכותב ביד ימין ויד שמאל זה היד החזקה שלו נפק מנה בין שני הטעמים האלה לפי הטעם שיד כה לפי רבשי מה מה מה הסיבה לכאורה צריך להיות ביד לכאורה צריך להיות ביד ימין אומרת הגמור ביומ שפסי ש פסיות לאח אכך יתן שלום ואם לא עשה כן ר שלא תפל משום שמי אמרו שנותן שלום לימין אחר כך לשמאל נכון אתם עושים שלוש פסיעות מה נותנים שלום לאיזה צד שמאל א כתוב נותן לימין אומרת הגימור שמע דת למו וכולי מ אומר מיל וכולי רוב חזי להבה דב שלמה לימינה ברש הבי ן צד ימין אומר לו הרב מה אתה עושה אמר למי סברת לימין דוך לשמאל דדד וימינו של הקדוש ברוך הוא כשאתה עומד מול הקדוש ברוך הוא כל הקדוש ברוך הוא אתה צריך תמיד הפוך הכל הפוך אתה נותן לימין לא לימין שלך אתה נותן שלום מי שמולך נכון שהקדוש ברוך הוא אין לו לא גוף ולא דמות הגוף אבל אנחנו גם מוצים בתרו שבדרך משל אומרים וראית את אחורי ופני לא יראו אז כדרך שעושים עם בני אדם שאתה נפטר מבן אדם אתה נותן שלום לימין וא נותן שלום לשמאל ככה יש גם הלוחה בשופר צריך לתקוע בצד לכתחילה כתוב במנהגים לתקוע בצד ימין למה לתקוע בצד ימין כי כתוב והשטן עומד על ימינו לסטו מה זה השטן עומד ימינו התשובה היא למה השטן עומד על ימינו כי תמיד הכל צבע השים עומדים על הקדוש ברוך הוא מימינו ומשמאלו מי נמצא בצד שמאל השטן אבל יהושע הכהן גדול עומד מול הקדוש ברוך הוא השטן שנמצא בצד שמאל של הקדוש ברוך הוא הוא נמצא בצד זה שמאל שהקדוש ברוך הוא נמצא מול צד ימין של ה של יהושע הכהן גדול לכן אנחנו תוקעים בשופר אנחנו תוקעים בשופר אנחנו צריכים לדמות לא שהשטן נמצא בצד ימין שלנו למה ה שב בצד ימין שלנו הוא נמצא בצד שמאל של הקדוש ברוך הוא אנחנו תוקעים לפני השם זה לזי כורן כל מה שהוא לזי כורן זה כלפני השם כשה תוקע בשופר אבל תוקע צריך מרגיש עומד לפני הקדוש ברוך הוא אם הקדוש ברוך הוא מולו יש גם סוטון איפה הסטון בצד שמאל של הקדוש ברוך הוא שמאל ש הוש ברוך הוא זה ימין ש תוקע בשפ כדי שכביכול אני אומר בדרך משל ליצו וכל שאף אחד לא יקח את זה כפשוטו לערבב את הכל שלאס אומר מנסה לרחוש לקדוש ברוך הוא ב תשמע יהודים זה לא שומעים לא שומע אותך לא שומע לא שומע בסדר זה מה הפשט וזה נחכה לראש השונה ניתן דרשה בראש השונה אבל עכשיו כל פנים זה ככה גם צין שולם יש מדרש בשיר השיר עם רבה שאני חושב שזה הפשט בתפילין שמאלו תחת לוישי אלו הלוחות הראשונים וימינו תחבקיני ולכות שניים דבר אחר שמאלו תחס לרוש זו צציס וימינו תחבקיני אילו תפילין שמאל תחס לרואי שאני מבין כי מתעטפים בראש בציצי איך ימינו תחבקיני זה תפילין ימינו של הקדוש ברוך הוא מכוונת כנגד שמאלו של האדם אדם שמניח תפילין הוא עומד אל מול הקדוש ברוך הוא ידך כן רומזים בידך שהוסיפו את הה שזה לא היד לא ה היד החזקה שלך אלא כנגד ידו של הקדוש ברוך הוא וזה היד החזקה של הקדוש ברוך הוא כנגד היד הכהה שלך ב זה הדרוש ש יד כהה ימינו יתך בקני ואל זה הדרך אני ככה ה עלי בדעתי שבאמת ה גם בלולב ואתרוג בלולב ואתרוג אנחנו שמחים לפני השם שבע סיומים גם ביום הראשון גם כום הראשון זה לשמוח לפני השם לפני השם כמי שמרק לפני הכלה עם עם עם פירות ועם דברים יפים נכון ורוקד ומשמח יש גם בגמר שהיו זורקים דברים למעלה כן אבל אבל אבל פה רוקד עם דברים יפים ומשמחים כמו שרב צוקרמן הזכיר עם החינוך שזה משמח כשבאים דברים ירוקים עם רח טוב זה משמח כיוון שאתה עומד לפני השם אתה צריך את האתרוג שזה הלקיחה העיקרית אתה לא שמח לעצמך שאנחנו זה אז זה כאין קורון הי הרי לולב האתרוג אנחנו גם מניפים את זה כאין כאן ק כ אננו כאילו מגישים את זה לפני הקדוש ברוך הוא אז אתה בא לפני הקדוש ברוך הוא אתה רוצה לתת לו צד ימין של הקדוש ברוך הוא זה צד שמאל שלנו לכן את תרוג בצד שמאל הלולב צד ימין זה ההסבר בתפילין זה ההסבר בזה כמובן שלפי זה ביטר נפקין אלא איתר כל הדברים האלה נפקין אלא איטר יש בזה מחלוקת בין השולחן ארוך לרמ שולחן הרוך אומר תר ותב בימין כל אדם ואתרוג בשמאל כל אדם ככה אומר השולחן ארוך ככה צריך לעשות דבת שמאל דעל מה אזלינן והרימו אומר ויש אומרים תזת ימן דד בש ימין דידה ואה ק בשמאל דידה אז זה תלוי אם זה בגלל הלב לכאורה שולחן הרוך לא מובן לכאורה לוקחים בימין כי זה חשיבון לא אכפת לנו מה אכפת לך תעשה גם את דרבון הפוך מה אכפת לך אם אתה רוצה שלוש מיצוס עושים ביד החזקה תעשה שלוש מיצוס וזה למה לעשות רגיל זה המינה כנראה אז אולי אם זה בגלל הלב הלב של היטר נמצא באותו מקום אם זה בגלל ה אם זה זה בגלל ההסבר שעכשיו אמרנו אז גם כן היטר אומר ול הקדוש ברוך הוא זה גם כן באותו מקום אם זה בגלל שלוש מצוות זה מצווה אחת כמו כמו הרמו [מוזיקה]