שיעור כללי | כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו | ראש הישיבה הרב אהרן פרידמן

[מוזיקה] עברו שבועיים מאז השיעור הכללי הקודם שעסקנו בתחילה בדעה הראשונה אבל ברוך השם דף ט כל כך עמוס אז השיעורים עדיין היו בדף ט פשר עדיין לדבר על האי בהתאם השנייה אני חוזר שוב לגמרא אצלנו הגמרא שואלת וכי תמה מעשה שהיה מפני מהלא השרוע תירוץ ראשון אומרת הגמרא אתם אונס אבה ועל זה דיברנו וערכנו תירוץ שני והי בא את אמה כי דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל היוצא למלחמת בית דוד גת קריטו כותב לאשתו דכתיב ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תיקח מי ואת ערובתם תיקח תנה רב יוסף דברים המעורבים בינו לבינה אז רואים ש ככה הבין א ככה הבין רב יוסף שכבר ישי אבא של דוד ביקש ממנו להביא את הגיטין של שלושת האחים שהיו במלחמה וכנראה ככה מסבירים המפרשים דוד למד מאבא שלו זו ההלכה זו ההלכה היחידה שיש לנו מפורשת מישי אבי דוד שהיה היה מגדולי ישראל כתוב שהיה בא באנשים שהיו באים לשיעורים שלו היו באים 60 ריבו היו באים לשמוע את התורה שלו אז ההלכה הזאת אנחנו לומדים מישי שהוא אמר לו ת ערובתם תיקח מהי ואת ערובתם דברים המעורבים בינו לבינה אנחנו נדבר על זה בסוף השיעור מקווה שישאר זמן אבל רק אני רוצה קצת ל לשה תשומת הלב שיש פה איזשהו קושי אני מתחיל זה נמצא בעמוד ארבע ודוד בן איש הפרטי הזה עם בית לחם יהודה ושמו ישי ולא שמונה נים ויש בימי שאול זקן בא באנשים וילכו שלושת בני ישי הגדולים הלכו אחרי שאול למלחמה שם שלושת בניו אשר הלכו במלחמה אליאב הבכור ומשני הו אבינדב השלישי שמ ודוד הוא הקטן ושלושה הגדולים הלכו אחרי שאול ודוד הולך ושב מעל שאול לראות את צאן אביו בת בית לחם ויגש הפלישתי השכם וערב והתייצב 40 יום ויאמר ישי לדוד בנו כך נע לאחיך הפת הקלי הזה ועשרה לחם הזה וארץ המחנה לאחיך ואת השרת חריצי החלב האלה תביא לשר א' ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תיקח המילה ערובתם לא נראה לפי פשוטו שזה לקחת את הגיטין שלהם הרי יש לנו בתורה שם לגט ספר קריטו והיה יכול הנביא לומר ואת ספרי כריתות ם תיקח מה זה ואת ערובתם תיקר הדברים המעורבים לפי הפשט אז יש כאן את ארדק ארדק אומר ואת ערובתם תיקח המשכונות ששמו על הוצאות כי כן מנהג אנשי החיל לפי שאין מאות מצויות במלחמה וישי נתן לדוד מאות שיוציא בהם משכונותיה ויונתן תרגם ויד תהון תתה כלומר עניינם תיקה ותלמד ותגד לי תספר לי מה מה קורה שם ודעת רבותינו זל שיקח מהם גטים לנשותיהם תרם המלחמה אמרו ערובתם דברים מעורבים בינו לבינה כלומר הקידושים והנישואים שביניהם והגטו אותם ונראה שמבחינת הלשון והעברית ההסבר הכי מובן זה ה זה ההסבר של רדק הראשון המשכונות ככה מסבירים רוב ה מפרשי הפשט ככה מסבירים איך הגיע רב יוסף למסקנה שערו בתם זה ה זה ה הגיטין אני הייתי אומר שגם יונתן תרגום יונתן מתכוון לדעת רבותינו זכרונם לברכה מה זה ויד תהון תתה יד תהון זה את הדבר הטוב מהם תיקח תביא יכול להיות ש אמר ט והון בלשון א בלשון שבאמת בדרך כלל גת זה רע עכשיו זה טוב משהו כזה אז אנחנו רוצים גם את זה להסביר בסופו של דבר את ה את העניין הזה טוב זה רק בשביל פתיחה של ה של ה של הגמרא כיוון ש הנושא הוא הנושא של כל היוצא מחן בית דוד גת קריטו כותב לאש שתו אז המקור הסוגיה העיקרית של זה נמצאת בגמרא במסכת שבת בעמוד מספר שתיים אצלנו אני רוצה לראות את הגמרא שם ואת הקשיים שיש בסוגייה שמה אחרי בהתחלה הגמרא מביאה את אמר רב שן בר נחמני שהממשל כבר נמצאת אצלנו במלואה אז לא העתקתי אותה שוב אחרי שהגמרא בשבת מביאה את היומ של רב שמול בן נחמני שהרי זה כל עניינה של הסוגיה שם מסכת שבת המרות של רב שמ בר נחמני שלא רק אצל דוד המלך הוא אמר שכל ה אומר דוד חטאה אלא גם על ראובן וגם על בני אלי וגם על בני שמואל ועוד אז אחרי זה כתוב ככה אר רב רבי דעתה מדוד מהפך ודריש בזכותי דדוד מדוע בזית את דבר השם לעשות הרע רבי אומר משונה רעה זו מכל רעות שבתורה שכל רעות שבתורה כתיב בהוא ויעש וכאן כתיב לעשות שביקש לעשות ולא עשה זה לא שבתורה אלא יש לנו גם בתורה כמה פעמים שכתוב לעשות הרע הכוונה שבדרך כלל בנביאים כתוב ויע שרה שבתורה זה לאו דווקא תורה אלא נביאים ויע שרה בעיני השם ויעשו הרע בעיני השם ופה כתוב לעשות הרע שביקש לעשות ולא עשה את אוריה החיתי היקית בחרב בחרב שהיה לך לדונו בסנהדרין ולא דנת באמת היה צריך להרוג אותו אבל יש רק טעות אחת שמה היית צריך לשות את זה בסנהדרין ואת אשתו לקחת לך לאישה אז זה לא הכוונה שזה לא בסדר זה לא נזיפה של הנביא אלא לכוחן יש לך בא זה בסדר כאילו אתה יכול לקדש אותה דמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל היוצא ממח בית דוד כותב גת קריטו לאשתו שנמר אתער את עשרת חריצי חלב האלה תביא לשר הא' ואת אחיך תפקוד לש את רבתם תיקח מה ירו בתם ד מעורבים בינו לבינה אז זה קשה שני שני שתי הדרשות הללו קשות כי הרי בהתחלה אומר לו מדוע בזית דבר השם איך אתה אחרי זה אומר לא בעצם קית בחרב זה היית צריך אבל זה בסדר א לקחת לך לאישה שזה נזיפה אז מה הוא הופך את זה אומר לא זה לכוחן יש לך בא אבל גם אם את שני הדברים האלה היה אפשר איך שהוא א הסוף לכאורה קשה מאוד ואותו הרגת בחרב בני אמון מה חרב בני אמון היא אתה נענש עליו הרי זה שדוד הרג אמונים אז הוא לאז ום אף וריה חיתי או איתה נענש עליו או מה שבני המון הרגו אחרים אתה לא ננש מה הטעמה מורד במלכות אבה דאמר ל ואדוני יואב ועבדי אדוני על פני השדה חונים אז הוא היה מורה במלכות אז מה שמר בחר בני אמון הכוונה ששום עונש הכל בסדר יש מעירי נמצא בעמוד שלוש הראתי את המאירי הזה לקבוצה בני חול שנתתי שיעור ש שבוע שעבר אומר המאירי שם בגמרא במסכת קידושין הגמרא עוסקת בשאלה של של של השליח לדבר עבירה והגמרא מסיקה שאין שליח לדבר עבירה ועל זה כותב המאירי כך אף על פי שאין שליח בדבר עבירה מכל מקום ראוי להיזהר שלא לגרום תקלה שלא בן אדם יגיד אין שיח לדבר עבירה אני יכול להגיד למי שלך תעשה עבירה ואז העבירה עליו ואני אין שלחת בר עבירה זה לא עובר למשלח לא שכל הגורם תקלה נקראתי על שמו הרי הוא אומר לדוד על אוריה ואותו הרגת בחרב בני אמון ואף על פי שנאמרה בו בגמרא דעה אחרת יש בגמרא את הממרה של רבי שהיה מהפך בזכותו של דוד והוא שברשות הרגו ומחר בני אמון לא נענש עליו אפוריה לא נענש עליו מפני שמורד במלכות היה מפני שישבע כבוד אחרים לכבוד מלכות שנאמר ואדוני יואב ועבדי אדוני על פני השדה חונים מכל מקום המקראות מוכיחים כדעת ראשון וכדי כתוב רק בדבר אוריה חיתי המאירי הזה זה מאירי מחודש מיוחד שמירי מביא אומר יש גמרא יש בריתה של רבי אומר אבל המקראות מוכיחים לו ככה ואנחנו הולכים לפי המקראות ככה נראה כל כך היה קשה למאירי הממרה הזאת שאותו הרגת בחרב בני אמון מהח א אתה נענש ליו אבל זה אתה נענש ליו קשה היה לו אז המאירי חשוב לדעת אותו שיש מאירי כזה אבל אנחנו היום בשיעור רוצים ליישב את את רבי רבי זה קצת לפני המאירי רוצים ליישב ש רבי הוא ידע את המקראות גם כן וגם רצה לפרש אותם וגם היה נאמן לפשט והכל זה לא רק היה מהפך בז שדוד רצה להגיד דרשה שיהיה נחמד לאנשים ליישב את דעתם רבי לא היה אומר דבר שהוא לא אמת לאמיתה אז אנחנו רוצים להראות גם במקראות שדברי רבי על אותו הרקת בכר בני אמון הם נאמנים וצודקים אז גם את זה בעזרת השם נעמוד בעזרת השם בהמשך השיעור אני חוזר לסוגיה שלנו הסוגיה שלנו בדברי רשי רשי אומר כל היוצא מכם בית דוד גת קריטו כותב לאשתו אומר רשי שאם ימות במלחמה יאה גט מיום כתיבתו והרי מת וריה במלחמה אז לכן זה זה היה מותר ל אז א בת שבע הייתה בעצם מותרת התגלה למפריע שהיא היייתה שהיא היייתה מותרת אומר תוספות פירש בקונטרס שאם ימות במלחמה יהה גת משעת כתיבתו וקשה לרבנו תם דם כן מהי כל היוצא מה זה כל היוצא למלחמת דוד אם לא מהנה אלא למי שאין לו בנים ויש לו יבם אם כל המטרה הייתה רק להציל להציל מן הייבום אז א לא כל מי שיוצא למה אנחנו אומרים שזה בא בא להציל בא להציל מהיבול שי אומר שאם ימות במלחמה ומרת רק אם הוא ימות אם הוא ימות לכאורה אשתו מותרת מה הבעייה הבעיה הייתה צריכה להיות לא אם הוא ימות הבעייה צריכה להיות הבעייה הגדולה שהיום היינו חושבים עליה זה לא שבן אדם אה כולם ידעו שהוא מת אלא אם לא ידעו מה קרה לו נהדר נהדרים עד א עד שמחת תורה לא היינו חושבים שהיום בדור שלנו ג גם היום יש מציאות של נהדרים אמנם ברוך השם את כל את הנהדרים כמעט מעטו אותם נשארו שלושה או שניים אבל אה אבל נהדרים זה הייתה הבעייה לכאורה זאת הבעייה זה לא שאם ימות אלא שאם לא ישוב מהמלחמה ככה ככה שואל תוספות קודם כל מהלשון כל היוצא אז האם רשי עומד בשיטה הזאת בכל המקומות או לא תוספות בסוף תכף אנחנו נדבר גם על הגמרא בגיטי נראה תוספות בסוף אומר שזה לא זה לא כוונה אם ימות דווקא אומר תוספות אה ועוד נראה פילו אם אמר מהיום יש לפרש פירוש הקונטרס דליו דווקא פירש שאם ימות במלחמה אלא היו מתנים אם לא יחזור מן המלחמה ואגב ריתה נקט בקונטרס אם ימות דסתם מי שאינו חוזר מן המלחמה אינו חוזר לפי שמת אבל הכוונה אם לא יחזור זה הכוונה ברשי ככה ככה אומרים התוספות רוצים ליישב ככה את פירוש רשי האמת שלכאורה רשי בעצמו אמר את זה איפה רשי בעצמו בגמרא בשבת בואו תראו רגע אומר רשי א בעמוד שתיים למטה שביקש לעשות ולא עשה שביקש לעשות לשכב אמה קודם שקיבלה גט שהיה בעלה שולח לה מן המלחמה שאם ימות לא תזקק לייבום או שמה יהרג ואין מעיד עליו ותתעלף לקמן כל היוצא למלחמת בית דוד גת קריטו כותב לאשתו אז רואים שרשי בעצמו הביא את שלושת ה שלושת הדברים האמת ש ש זה לא פשוט בכלל כי רשי בעצמו שם מסכת שבת בהמשך תראו גת קריטו בדיור מתחיל גת קריטו מה כותב רשי גת קריטו על תנאי שאם ימות תהה מגורשת מעכשיו אז עוד פעם רשי חוזר הרי קודם הוא כתב שולח להל המלחמה שאם ימות או שם יהרג וכולו וכולו ועכשיו רשי עוד פעם חוזר ואומר שאם ימות תאה מגורשת אחרי שפרש בעצמו אז זה כבר התייחסו לזה המפרשים שם אחרונים במסכת שבת רשש חשק שלמה ועוד הם אומרים שעוד פעם צריכים להגיד מה שכתוב אם ימות זה לו דווקא וזה כמו כמו תוספות ככה ככה הם רוצים ככה הם רוצים הם רוצים להגיד ו אבל יש עוד רשי במסכת במסכת בבא מציאה זה נמצא בעמוד שלוש בעמוד שלוש שמה יש את כדי דרש רבה טובה מעשה של דוד ובת שבע משלם ספק ישת אישי שה יוצא למלחמת בת דוד גת קריטו כותב לאשתו על מנת שאם ימות שתהייה מגורשת מעכשיו ולא תזקק ליבם וזה וכאן רשי פירש יותר שהכל זה בשביל יבם הכל בשביל יבם ולכן בכל אותם ימים מספק מגורשת אם מת מגורשת מתחילה ואם לא מת לא נתגרשה אז א הרי יש לנו שני רשים שזה רק שם הימות רשי אחד במסכת שבת אז כאן אני רוצה לומר שלפי אניו דעתי התירוץ של הרשש וחשק שלמה זה נחמד אבל זו ככל הנראה לא ה זו לא הדרך הנכונה ומיושבת בשיטת רשי כי באמת רשי שם בשבת הוא מוזר מאוד כי הרי רשי בשבת שהוא מביא את בתחילת הדברים הוא אומר שביקש לעשות ולא עשה ביקש לעשות ולא עשה לכאורה לפי רשי לפי שיטתו שהוא שולח גט הוא שולח הוא נותן לגט לפני שהוא לפני שהוא יוצא שאם הוא ימות הגט יהיה למה רשי צריך להגיד שביקש לעשות שהוא ביקש לשכב איתה לפני שהגט מגיע מה דוד אין לנו שום זכר לזה שהגט היה בדרך ודוד רצה לעשות את זה לפני הגט ואז בסוף הוא חטא ואז בסוף התברר שהגט כבר הגיע הרי רשי סותר את זה רשי אצלנו מפורש אומר שאם ימות יהיה גט והרי מת וריה במלחמה אז נראה שרשי בשבת התוספת שם ברשי בשבת כך נראה לנו דעתי כי כיוון ש בשבת עצמו רשי חולק וגם תוספות בשבת לא מתייחס בכלל לזה שרשי אומר את זה וגם תוספות אצלנו לא כותב כדי פירש הקונטרס בשבת זו תוספת ברשי תוספת ברש שביקש לשקים הקודם שקיבלה גט שהיה בעלה שוכה וכולי וכולי וזה התוספת הזאת ברשי היא לא לפי שיטת רשי היא נצרכת אך ורק לכאורה לפי שיטת לפי שיטת רבנו תם כי לפי שתת רבנו תם שכולם נותנים גט מה שייך להגיד שביקש לעשות אז חייבים להגיד שהוא שלח את הגט עוד לא הגיע הגט לפי רבנו תם שנותנים גט גמור אבל לפי שיטת רשי אין צורך ב בזה ולכן זה נראה שזו תוספת בקונטרס שלא היייתה לפני התוספות עובדה שהתוספות גם בשבת וגם אצנו לא מתייחס אליה והיא לא דברי רשי שהרי רשי בעצמו אצלנו ובבא ומציע ושם בשבת בהמשך הדברים לא אומר ככה וגם אני אגיד משהו שמי שיש לו רגישות קצת ללשונות רשי מרגיש שהלשון כאן היא לא לשון של רשי שהיא תמיד לשון זהב שאיין בה נפתל ועיקש הכל הולך ב ב כאן רשי הלשון הקו שביקש כם הקודם שקיבלה גדשה בעלה שולח עם המלחמה שימות ק או שמה יהיה הרג או שמה יהיה שבוי כדנה לקמן אריכות וזה אני זה הרגישים אני לא יכול להגיד איפה כאן בדיוק אני אבל זה מורגש שזה לא רשי אבל על כל פנים תוספות לפני תוספות לא היה הרשי הזה אבל כיוון שיש רשש וחשק שלמה ואני בטוח שגם פה בקהל יש כאן בחורים שאומרים זה כתוב רשי מה עכשיו אומר לנו זה תוספות או משהו כזה אז אני רוצה את השיטה הזאת לטפול לא על רשי בלבד אלא על אחד מהראשונים האחרים הרי הוא בעל התורים רבי יעקב התור התור התור אבל לא בטור אלא בספר בעל התורים ב במה שכתוב יש א יש א פסוק בספר דברים ועבר לכם כל חלוץ למלחמה בני גד ובני ראובן מה זה חלוץ למה קוראים לזה חלוץ ההסבר הפשוט כמובן חלוץ זה מישהו ש משהו ש יוצא ממקום ממקומו בסדר אניש על חלוץ הנעל שחוצים את הנעל הנעל נמצאת במקומה על הרגל חולצים אותה כך בני גד ובני ראובן היו בתוך כל הקהל נחלצו החלצו מאתכם אנשים נחלצו מתוך זה אז זה הפשט אבל אומר בעל התורים אתם יודעים שבעל התורים הוא בפירוש שלו על התורה יש שני פירושים יש פירוש התור הארוך יש לו פירוש על דרך הפשט ויש בעל התורים בעל התורים הוא דיבר על רמזים שיש ב אחד סוגי הרמזים זה רמזי מסורה אומר המילה חלוץ מופיעה פעמיים ב פעמיים בתורה ב במסורה כתוב מופיע פעמיים פעם אחת ועבר לכם כל חלוץ מקום שני כתוב חלוץ הנעל אומר אומר בעל התורים ויינו דאמרינן בשבת נוו כל היוצא למלחמת בית דוד גד קריטו כותב לאשתו שלא תזקק לייבום ולא תצטרך לחלוץ נעל היבם ושמים ושמעי נן מכאן שגם משה עשה כן וממנו למד דוד וזה ועבר לכם כל חלוץ פירוש חלוץ הנעל ככה אומר בעל התורים אז אף על פי שאפשר להתווכח עם העם האם זה ב שבא מסורה לרמוז על כל פנים אנחנו רואים שהפשטות של בעל התורים הייתה שאת הגט נתנו כדי להציל מן הייבום נכון אפשר גם את זה לדחות ולהגיד כיוון שפה מדבר על חלוץ אז הוא הסביר את הפשט של ה של הייבום אבל על כל פנים יש לנו גם גם נקרא לזה שיטת בעל התורים למתקשים אבל יש עוד אם כבר הזכרנו את דברי בעל התורים שהדבר הזה היה נוהג היה נוהג בימי משה רבנו יש לי עוד סמך יפה עוד סמך יפה לדבר הזה יש פסוק גם בספר דברים בפרשת שופטים ביציאה למלחמה אז השוטרים מה הם אומרים הם אומרים מי האיש אשר הרס אישה ולא לככה ילך ו לביתו פן ימות במלחמה סליחה ואיש אחר יקחנה מה הכוונה איש אחר הרי אם נלך על הרגיל על הרוב רוב האנשים שמארחים אישה ועוד לא עוד לא נשאו אותה עוד לא נשאו אותה לאישה אז אם חלילה ימותו המלחמה מה יקרה הרי עוד לא עוד לא עוד לא נשע אותה אז וודאי שגם אין אין ילדים מה יקרה מי שיקח אותה זה יהיה היבם נכון היבם אמור להיות זה שישה אותה לאישה אז יש גמרא מסכת קידושין הגמרא אומרת בדף יג הגמרא אומרת מאיפה אנחנו יודעים המשנה אומרת האישה קונה את עצמה בגט ומיטת הבעל בשני דרכים האישה קונה את עצמה בגט מותר יש פסוק מפורש ויצאה מביתו והלך ויצ איש אחר שואלת הגמרא מאיפה יודעים שכש הבעל מת האישה מותרת אז הגמרא מביאה את הפסוק שעכשיו הבאנו אומרת הגמרא אלא מד אמר קרא פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה מתקיף לרב שש בריד רבידי אמה מן אחר ייבם אולי איש אחר הכוונה יבם אמר רב השה שתי תשובות בדבר חדה דיום לה יקרה אחר ועוד כתיב ושנאה האיש האחרון או כי ימות האיש האחרון בפרשת הגד גם כתוב או כי ימות אז משם אפשר ללמוד אפיל מה אנחנו רואים אנחנו רואים שכשאומרים איש אחר זה איש זר זה כמו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר היבם לא נקרא אחר ככה אומר רבשי בגמרא מסכת קידושים אז אם כך למה החש אז לפי זה יוצא ככה שאם מישהו יש לו אח שיכול לייבם אז לא נאמר בו פחמה ואיש אחרי כחנה אז הוא לא לא ישוב מעורכי המלחמה מה פתאום על כורחנו למדנו לכאורה שהיו נותנים גיטן גם בימי גם בימי משה היו נותנים א היו נותנים גיטין והחשש היה שהוא ימות במלחמה ואז האישה תילקח לאיש אחר כיוון שהוא נתן גט אז זה איש אחר יקחנה על כל פנים אז מצאנו גם לזה סמך בתורה מפסוק אחר טוב יש כאלה שאלו לפי מה שעכשיו אמרתי אמרו טוב אם כבר אתה אומר ככה אז מה הגמרא בכלל הבינה בא ואמינה שמה שזה מותר שמכאן אפשר ללמוד היתר אם אה אם במלחמה היו נותנים גיטין אז איך אפשר ללמוד מזה ש ש ש מיתת הבעל מתירה את האישה איך הגמרא רצתה ללמוד מזה שמיטת הבעל מתירה את האישה הרי יש לנו יש לנו היו נותנים גיטין א התשובה היא שהתורה לא חילקה התורה לא חילקה היו מקרים שלא נתנו גת באיזה מקרים גם בן אדם שהייתה לו אישה אחרת ויש לו בנים שאשתו השנייה לא תזדקק לייבום אז בכל מקרה גם גם שמה אנ הוא חוזר מעורכי הוא חוזר מעורכי המלחמה אז ממנו לומדים שמיטת הבעל מתירה בסדר זה על כל פנים מצאנו את שיטת בעל התורים טוב אז אנחנו רוצים עכשיו לבוא ולהסביר את את שיטת רשי שהיא שיטת בעל התורים שאמרנו שמצאנו לה סמך מפסוק בתורה ואיש אחר כחנה שכבר ב משה היו נותנים היו נותנים גיטן כמובן שני עכשיו אומר עולה עוד סוגריים יבוא השואל וישאל אם כך אז למה למה כתוב כל ה יוצא למלחמת למלחמת בית דוד גת קריטו כותב לאשתו ולא מה שלא מצאנו במה שמלחמות אחרות והאמת שכבר שאלו את זה את השאלה הזאת כבר שאלו את רבנו הגדול הרמבם בשאלה מי שאל אותו למה כתובצ מלחמת בית דוד למה למה מה מלחמות של מישהו אחר לא אז אומר הרמבם ודאי שזה גם מלחמות של אחרים אלא בא לפוקה המלחמות של אחאב ומלכי ישראל הרשעים ששמה הם לא היו עושים את זה מלחמת בי דוד זה המלחמות הנכונות והטובות לא המלחמות של אחאב וחבריו ככה אומר הרמבם בתשובה אבל לה בדעתי אולי אפשר לומר על פי גמרא במסכת סוטה שהגמרא במסכת סוטה אומרת ששם מדברת מה זה מלחמת מצווה זה מלחמות יהושע לכיבוש הארץ מלחמות רשות ואז אומר אדם יש מלחמות הרווחה שזה מלחמות בית דוד שזה מלחמות הרווחה ככה זה היה הביטוי של הגמרא במסכת סוטה מה שמע שמלחמות בדוד ה מלחמות הרווחה ואולי אפשר מזה ללמוד שיש הבדל גדול בין מלחמות מצווה כמו מלחמות יהושע לכבש לבין מלחמות מות רשות והרווחה שדווקא מלחמות רשות והרווחה היו כותבים היו כותבים היו כותבים גט קריטו לפני שהיו יוצאים למלחמה אבל מלחמות מצווה אז הם היו יוצאים בביטחון בקדוש ברוך הוא שכולם חוזרים ולא רצו לשדר הרגשה כזאת שאולי אולי משהו יקרה עכשיו כמובן לפי זה קשה אז למה למה ב אצל ישי שמה זה הייתה מלחמת עזרת ישראל מיד צר שמה הפלישתים באו והתאפיין הזקה ובין סוחו באפס דמים רצו לתקוף את ישראל שמה זה היייתה שמה זה הייתה מלחמת מלחמת מצווה אז שם הסתבר שאמת הם לא כתבו בהתחלה והיה צריך לשלוח אחרי זה מפני החשש שכי המלחמה שמה לא התפתחה כמו שצריך וגולית עומד וזה אז היה חשש שאולי באמת חלילה ישראל יפלו במלחמה אז שלחו להביא גיטין אבל לא כתבו לפני שייצאו ככה נראה לפי לפי אני דעתי לחדש לא כמו לא כמו שכתוב אבל לולי בוא נגיד לך לולי דברי הרמבם בתשובה ככה ככ ככה היה אפשר אולי להציע למה כתוב מלחמת בית דוד טוב בוא נחזור לשיטת לשיטת רשי הלשון כל היוצא אותה כשלעצמה אני לא הייתי בגללה מבטל את השיטה הזאת כל היוצא זה הכוונה כל היוצא וזקוק לכך זה לא ודאי שמי שיש לו מי שיש לו בנים לפי הרעיון שהיו עושים רק בשביל יבום אנשים היו ביחד הרבה חיילים זה לא שהיו נעדרים שאי אפשר לראות ואי אפשר לדעת היו חוזרים החיילים והיו מספרים שראו את פלוני וגם אחרי זה היו חוזרים לשדה המלחמה זה לא כמו היום שרשאי אומות העולם חוטפים גופות או דברים כאלה פעם לא היה לאף אחד עניין לחטוף גופות היה אפשר לחזור לשדה המערכה ולדעת אז אפשר להבין מה שכתוב כל היוצא זה כל היוצא וזקוק הרי מי שלמשל לא היייתה לו אישה היו יוצאים גם אנשים בלי נשים אז הוא גם היה כותב ג למי הוא כותב גת קריטו כל היוצא כ דוד וזקוק לכך כותב א כותב גת קריטו יש על פי אני לא אכנס עכשיו לגמרא בגיטין בגלל הזה אבל הגמרא בגיטין כולם יודעים שיש שמה מי שלא יודע הקושיה של תוספות מ גיטין היא אך ורק לפי השיטה שלהם בפירוש הסוגיה אבל לפי שיטת רשי פירוש הסוגיה שם אין קושייה זה אני אומר בסוגריים מי שירצה יעיין אני רוצה על פי זה להסביר גם את ה את הפסוקים של של אליאב אם תחזרו רגע לעמוד ארבע אני רוצה לחזק את שיטת רשי ושזה היה המקור שמה תראו מה קורה דוד שומע בקל אביו פרק יז פסוק כ וישכם דוד בבוקר ויתוש את הצאן על שומר וישא ויילך כאשר ציווה הו ישי ויבוא ה מעגלה וחי לא יוצא ל המחה ויראהו במלחמה ותוך ישראל ופלישתים מערכה לקראת מערכה ויטוש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים ויה רוצה מערכה איך שהוא הגיע אז הוא בדיוק הגיע ברגע הקריטי ויבוא וישע לאחו לשלום והוא מדבר עמם מה הוא דיבר איתם מן הסתם ביקש מהם את מה ביקש מהם את ערובתם והנה איש הביניים עולה גולת הפלישתי שמו מגת ממערכות פלישתים ודבר דברים אלי ושמה דוד וכל איש ישראל ראותם את האיש וינוס מפניו וייראו מאוד ויאמר איש ישראל הראתם האיש העוולה הזה כי לחרף את ישראל עולה והיה האיש אשר יקנו יעשר המלך אושר גדול ואת ביתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חופשי בישראל ויאמר דוד אל האנשים העומדים עמו לאמור מה יעשה לאיש אשר יקה את הפלישתי עלז וסיר רפע מעל ישראל וא רצה לשמוע עוד פעם מה מה מה מה אמרתם שנותנים אה בת המלך וכולי ורואים שדוד מאוד רצה כאילו ויאמר לעם כדבר הזה לאמור כ יעשה אל האיש אשר יקנו וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האנשים הוא שמע שדוד שאל את השאלה הזאת מאוד כעס וך הרף אליאב בדוד ו אומר למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצון הנה במדבר אני ידעתי את זדונה ואת רוע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת אומר דוד מה עשיתי תע לא דבר רק דיברתי מה רוצה ממני מה אליאב מהאמת מה אלי מתנפ עליו אבא שלח אותו יש גם ראיות שאבא שלח אותו מה הראיות הביא לו עפת קלי נכון הביא להם אוכל קח איפ את הקלי ועשרה לחם הביא להם אוכל הביא להם משלוח מהבית אז רואים שאבא שלח אבא שלח אותי למה אתה דעתי את סדונה ורוע ל איך כזאת התנפלות במת דבר דבר דבר מוזר היה נראה אני אומר ו בדרך בדרך פלפול אני אולי זה אולי ישר הדבר בעיניכם יש א זה מעניין ששלושת הבנים האלה שעכשיו כאן מסופר עליהם שלושתם מוזכרים כששי כיחידה אחת בעוד מקום כששמואל מגיע למשוח את דוד אז הוא מגיע לבית ישי והוא בא ראיתי בבניו הקדוש ברוך הוא אומר לשמואל תלך לבית ישי כי ראיתי בבניו לי מלך אז רגע אחד אז הוא אומר כך א ויה בבואם כתוב ויקדש ישה את בניו ויקרא להם לזבח וי בבואם ויר את אליאב ויאמר אך נגד השם משיחו אומר אה זה יהיה המלך ומר השם אל שמואל אל תבת אל מראהו ואל גבוע קומתו כי מאסתיו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעיניים והשם ייראה ללבב כשהקדושים לא שמעו הקדוש ברוך הוא לא מדבר באוזניים מדבר דרך דרך התודעה כן זה נבואה הוא לא שומע הוא רק אמר לו אח נגש משיחו אלייב היה בטוח שמה שהוא הוא המלך טוב ואז מה הוא אמר לו זה א שמואל ישי רואה ששמואל ככה זה מביא עוד אחד ויקרא ישיל אבי נדב ויעבירו לפני שמואל ויאמר הקדוש ברוך הוא אמר גם בזה לא בכר ויעבר ישי שמ ויאמר גם זה ויעבר ישי שבעת בניו ואז כתוב ויאמר שמואל אל ישי לא בכר השם באלה על כל האחרים הוא אמר לא בכר השם באלה שלושת הראשונים לא כתוב שאמר את זה ליישי מה שהשם אמר לו ושלושת הבנים האלה הולכים למלחמה עכשיו כדי החשב אז עכשיו לא בטו אליאב אבינדב ושמ הם שלושתם חשבו כל אחד מהם אולי הוא אולי הוא יהיה אולי הוא יהיה המלך הם ידעו שבשבט יהודה עתיד להיות מלך הם יודעים ששמואל הגיע אליהם הם לא ידעו ששמואל משך את דוד אם ה יודעים ששמואל משך את דוד היה עושה את זה בפרהסיה אליאב לא היה יודע משיח השם מה זה משיח השם יש פה אז זה רק רק ישי שמואל ודוד ידעו ידעו שדוד משוח למלך עכשיו הוא לקח מהמהם את הגיים כי האבא ביקש נכון ו או שלא לקח עדיין את הגיים בכלל אפילו לא לקח את הגיים אליאב חשב שהוא בא לקחת את הגט אם הוא בא לקחת את הגט מה המשמעות של זה שאשתו של אליאב אם לפי שיטת רשי אולי לא היה עדיין לאליאב ילדים לא היה לו לד אם לא אין לאליאב ילדים אם הוא ימות במלחמה היא תהיה מותרת לעולם אם דוד לא מבקש את הגט הוא רק פקד אותם לשלום הוא לא מבקש מהם את הגט למה הוא לא מבקש את הגט הוא בא לראות את המלחמה מה זה לראות את המלחמה הוא בא לראות שאחים שלו לפי דעתו של אליהב אחים שלו מתים ואז הוא יוכל מה לעשות לקחת את ה ליבם את ה נשים אשתו של של מלך אז הוא יהיה המחליף של אליהב הוא יהיה המחליף של אבי נדב הוא יהיה המחליף של שמע זה מה שדוד רצה מאיפה אליאב ידע את זה הוא ראה שדוד מחזר אחר המלכות רגע מה מה מה אמרו מי מה מקבל את הבת של המלך בת של המלך אומר רוצה את הבת של המלך של שאול אם שאול ימשיך הוא רוצה גם את אשתי כי הרי הרי יכול להיות שהמלכות תצא מאיתנו ולכן אומר ידעתי זוך ו לבבך אז רואים מכאן אני רואה מקור לזה שאת ערובתם תיקח זה הגט את זה דוד לא אמר וזה לכן אליאב כעס עליו דת אדונך ואורך לראות את המלחמה באתה אתה אבא שלח אותך בטח לעוד דברים אבל אתה לא לא מעניין אותך השליחות של אבא מה שמעניין אותך לראות לא לראות את המלחמה זה לא בשביל לראות סרט כוונה אתה באת להיות בטוח שאנחנו לא עלינו מתים ואתה אתה תיקח את את הנשים שלנו כי אתה רוצה שאתה רוצה להיות המלך איך אני יודע שאתה רוצה אתה מתעניין עכשיו מי איך מקבלים את הבת של המלך זה מה שמעניין אותך אולי אני אומר בדרך בדרך אפשר לפי שיטת לפי שיטת רשי אני ממשיך עכשיו אל הסוגיה אל הסוגיה במסכת שבת ששאלנו עליה קודם אמרנו שאנחנו לא לא לא הבנו איך א איך אה מה זה ביקש לעשות ולא עשה בוא בואו נפתח שוב את הגמרא את הגמרא במסכת מסכת שבת אמר רב רבי דעתה מדוד מהפך ודריש בזכותי דדוד מדוע בזית את דבר השם לעשות הרע בעיניו בעיני רבי אומר משונה רע הזו מכל הרעות שבתורה שכל רעות שבתורה כתיב בו ויס וכאן כתיב לעשות שביקש לעשות ולא עשה מה הכוונה ביקש לעשות ולא עשה לפי שיטת רשי אז היה גט הגט הזה היה מיועד בשביל מה היה גט שהיה מיועד לפי שיטת רשי זה בשביל להציל מן מן ה מן הייבום כדי שאשת אשת אשת אוריה היא לא תזדקק היא לא תזדקק לייבום ווריה היה גם אח כי החט החטא לא היה צריך לא היה צריך לתת גט אז היה לו אח והוא נתן הוא נתן גט עכשיו דוד דוד ביקש לבוא על אשת אוריה והתוכנית של דוד מלכתחילה מה הייתה מה היייתה התוכנית של דוד מלכתחילה אז אפשר היה להסביר לפי ההבנה לפי ההבנה הרגילה שלנו לפי ההבנה הרגילה שדוד הוא בעצם תכנן לבוא על אשת איש הוא תכנן לבוא על אשת איש ורגיל ואחרי זה ניסה גם לכפות כי הוא הזמין את אוריה לחזור מהמלחמה וכולי וזה היה זה היה התוכנית שלו ובסוף אוריה מרד מרד בו ואז לא היה זו אפשרות זו אפשרות אחת אבל יש גם אפשרות אחרת האפשרות היייתה לפי זה יוצא שדוד בעצם תכנן לחטוב באשת איש אבל ביקש לעשות ולא עשה אם תסתכלו בפסוק הגמרא אומרת זה מתייחס לשני דברים כב לעשות הרע בעיניים מה זה לעשות הרע שני דברים מדוע בזית את דבר השם לעשות טרה בעיניי את אוריה חיתי כית וחרב ואת אשתו לקחת אלך לאישה דרך אגב ואז קשה ואז ואותו הרגת בחרב בני עמון יש פה כפילות למה צריך לכתוב גם את וריח איתי הכית בחרב גם את אשתך לקחת לאישה ואותו הכית בחרב בני אמון הרי היקית בחרב ואותו הרגת בחר בני המון זה זה אותו דבר הפסוק מאוד קשה אז יכול אפשר היה לומר לפי שיטת רשי שדוד מלכתחילה הוא חשב למצוא איזשהו משהו להתגולל על על אוריה ולהקות אותו ולהקות אותו בחרב ואז לק ועל ידי זה כיוון שהוא נתן גט על תנאי על ידי זה אשתו תהיה מותרת אשתו תהיה מותרת לו זה היה הרעיון של אה של של דוד מלכתחילה ואז אומר לו ככה בהתחלה אומר לו אתה בהתחלה רצית לעשות שני חטאים רצית להרוג אותו בחרב בלי סיבה ואת אשתו לקחת לקחת לך לאישה זה מה שאתה רצית ביקש לעשות ולא עשה הוא ביקש לעשות שני חטאים הוא בהתחלה רצה לבוא על לבוא על אשת וריה אחרי זה הוא רצה מה לעשות לדון אותו ולהרוג אותו על איזהשהו משהו זה הייתה התוכנית המקורית ואז הוא היה עובר היה עובר על שני דברים גם היה עובר על אשת איש בביאה הראשונה וגם אחרי זה הורג אותו ביקש לעשות ולא עשה כי אז אחרי זה אוריה מרד בו ומה קרה בסוף ואותו הרגת בחרב בני אמון בסוף הוא מרד בך ואז הוא נהרג בחרב הוא נהרג בחרב א נהרג בחרב בני אמון יוצא וזה בעצם היה בסדר אז יוצא מזה שממש לפי הפירוש הזה יוצא שמה שכתוב אותו הרג מה אחרב בני אמון אן אתה נענש עליו זה ממש כפשוטו כי בהתחלה ביקש לעשות מה הוא ביקש לעשות היקית בחרב ואת אשתו לקחת לאישה אלא שהנביא דן את דוד ברותחין הוא דן אף על פי שדוד לא עשה את זה אבל זה מה שהוא רצה לעשות זה מה שהוא רצה לעשות ובסוף זה לא קרה וזה מה שאומר לו ואותו הרגת בחרב אותו הרגת בחרב בני אמון ככה ככה לכאורה אפשר ככה לכאורה אפשר להסביר נכון שיש כאן איזשהו קושי מה הקושי הקושי הוא מה הכוונה ואת אשתו לקחת לך לאישה כוחן יש לך בא מה זה לכוחן יש לך בא אז תוספות שם במסכת מסכת שבת תראו את התוספות רגע זה נמצא בעמוד שלוש לכוחן יש לך בא אומר תוספות מה זה משנה הרי גם לפי השיטה שלא היה לא היה גת קריטו גם לכוחן יש אף עגב אפילו חטא נמי יש לו ב כוחן נוסה איתה ושריה לבעל והוא הדין לבועל מכל מקום כוחן יש לך בה משמע לא היה לך בה עבירה תו סות מבינים שזה היה כבר מהרגע הראשון לקחת את אשת וריה לקחת לך לאישה הכוונה מתי בא ברגע הראשון שדוד שדוד בא על בא על על בת שבע זה היייתה זה אז כבר אז לא היה בזה שום חטא זה כמובן מתאים לשיטת רבנו תם נדבר עליו בהמשך אבל לשיטת רשי אז זה לא רק לי כוחן יש לך לקחת הלך לאישה זה רצית לעשות משהו שאסור לעשות אבל יכול להיות שלמה נקת כתוב לשון לקחת כי בסופו של דבר התברר שהגט גט ויש לך יש לך לכוחן ואז מובן שדוד רצה לעשות שני חטאים גם את את אוריה וזה נקרא מדוע בזית את דבר השם זה לא מדוע עברת על דבר השם אלא מדוע בזית את דבר השם שהוא רצה גם להרוג את אוריה ו וגם לקחת את את בת שבע ואז מה היה קורה מה שהיה קורה זה ש ה יכול להיות שגם היה נקרא אשת איש כי הגט זה רק אם הוא ימות במלחמה זה לא זה הגת הרזה ג איתך אם אני אמות במלחמה לא אם הוא ימות בידי בידי דוד אני חושב שאפילו יש הדגשה כז ברשי אצלנו כותב לאשתו שאם ימות במלחמה יהיה מיום כתיבתו רשי לא אומר בר מת אלא מה רשי אומר והרי מת אוריה במלחמה דקדוק לשון רשי מת וריה במלחמה זה שהוא מת במלחמה זה בעצם יצר את זה שהג יהיה גת מלכתחילה אז אז הפסוק הוא לא פסוק כפול פסוק נמצא בעמוד א מדוע בזית את דבר השם לעשות הרע בעיניי לעשות הכוונה שביקש לעשות את אוריה אח איתי קית בחרב ואת אשתך לקחת לך לאישה זה מה שרצית לעשות ובסוף אותו הרגת בחרב בחרב בני אמון אז אז זה נכון שבסוף זה זה הסתדר לך אבל א אבל החטא מה היה בואו תראו גם פסוק י ואתה לא תסור חרם ביתך דעולם עקב כי זיתני לא עקב שהרגת אותו עקב כי זיתני ותיקח את אשת וריח איתי להיות לך לאישה כי זה באמת המעשה הזה נכון שזה בדיעבד התברר שזה לא היה חטא התברר בדיעבד אבל כשדוד בא אליה בפעם הראשונה אז זה היה עדיין לא היה ברור כי עדיין הוא תכנן להרוג אותו בחרב זו היייתה התוכנית ה למצוא לו איזה איזה זה להתגולל עליו איזה איזה טענה איזה משהו מרדת בי אמרת משהו אסור אה זה לא לא קשה למצוא למישהו משהו ז הייתה התוכנית המקורית אלא שמחשבה רעה הנביא מצרף אותה למעשה אבל בסוף אומר אבל בסוף הרגת אותו בחרב בני אמון שזה בסדר כי באמת הוא היה מורד הוא היה מורד מורד במלכות ככה אולי אפשר להסביר לפי שיטת רשי אני רק מוסיף עוד נקודה שתי נקודות מעניינות שהבאנו מספר ההפלאה ההפלאה רב פנחס הלבי הורביץ רבו של ה של ה של החתם סופר בעמוד בעמוד שתי נראה דלה ניכ רשי שיהיה גת גמור רשי לא למה רשי מען בשיטת רבנו תם שיטת רבנו תם שאומר שהיה שזה גט גמור אז זה לכאורה שיטה הרבה יותר מרווחת מבחינת מה השיטה הזאת יותר מרווחת שיטת רבינו תם הרבה יותר מרווחת כי אם היה גד גמור אז דוד לא חטא אפילו ב לא חטא אפילו במחשבה ראשונה הוא לא חטא אז אומר בפלה כך כיוון דכתיב בקרא שדוד אמר לאוריה שילך לביתו ואוריה שיבו ואני אבוא אל ביתי לאכול לשתות ולשכב עם אשתי ויסל כדעת אחד היייתה מגורשת גמורה כשת רבנו תם הרי אשתו הייתה אסורה לו בלא קידושין וחופה וספירת שבעה נקיים כדין תבו על יינשא וכל שכן לפי מה שכתבו התוספות למורד מלכות אב מפני שלא עשה כדברי דוד והרי לעבור על דברי תורה כתיב רק חזק ואמץ כתוב כל אשר ימרה את פיך לכל אשר תצו יומת רק חזק ומץ מזה למדה הגמרא שמורד במלכות חייב מיתה אבל אם המלך אמר לך לעבור על דבר תורה לא רק חזק באמץ מה חזק באמץ חזק במץ זה לשמור לעשות ככל הכתוב אז אומר כאן אומר בעל הפלאה אז לפי התוספות איך דוד אז יש כאן בבעל הפלאה יש פה שני דברים קשים קושיה אחת הוא מדבר על דם חימוד דם חימוד רוב שונים מסבירים שדם דם חימוד ההלכה של דם חימוד זה כך אישה שאישה ש מבקשים ממנה להינשא טובעים אותה להינשא אז יש חשש שמה מתוך הכימו מתוך השמחה מתוך הרצון להתחתן היא ראתה דם ו ודם הזה היא לא מצא אותו אחרי זה אז א מסבירים הראשונים רוב מוחלט של הראשונים רוב ככל הראשונים מסבירים שזה זו גזירה דרבנן מתי גזרו את הגזירה הזאת כשגר על כתמים רק טיפה הסבר קל יש כתוב כתוב בתורה שאישה שאישה נידה אז כתוב שם בבשרה לומדת מזה הגמרא עד שתרגיש בבשרה היא צריכה להרגיש האישה צריכה להרגיש ש נעקר ממנה דם רק אז היא נטמאת מן התורה אבל חכמים גזרו שאישה שרואה כתם היא רואה אדם שיצאה מגופה דם אפילו שלא הרגישה היא גם טמאה כך מסבירים שכש שגזרו על הכתמים ממילא גם נאסר גזרו על דם חימוד ככה מסבירים רוב הראשונים אבל זה בימי דוד ואוריה מי אבה לא הייתה בכלל בני אדם חימוד מאוד קשה עלעל פלואה נפלאתי נפלאים הם דברו שבעל פלוא אבל האמת שבע פלוא בעצמו בסימן סא באבן העזר לא בספר הפלאה יש לו עוד ספר יש לו ספר על קידושים בספר המקנה אז שמה הוא כותב שמה הוא כותב מביא מדברי מדברי הרשבא והרביה שזה כן חשש דאורייתא למה בדרך כלל אם אישה רואה אדם וי לא הרגישה אומרים אתה צריכה להרגיש אבל אם ברגע שתבעו על ינסה מתוך ההתרגשות מתוך ההתרגשות אנחנו חוששים שהיא לא לא הרגישה היא הרגישה והיא לא שמה לב הרגישה לא שמה לב ולכן זה ספק דאורייתא ככה מסבירים בכמה ראשונים ו בדעתם שכמה מדקדוק לשון לא ניכנס לזה וככה הבין ככה הבין המקנה שם בסימן סא ב בן עזר מי שרוצה להסתכל אז א הוא לשיטתו אז אזה אנחנו רואים לפעמים בעל הפלאה הוא מאוד חריף צריך לדעת את זה הורים אחרונים אומרים דברים אז אנחנו בקל אה טוב זה ככה לא לא לא הם היו חכמים גדולים הם לא נכשלים בטעות מהסוג הזה עכשיו גם גם לגבי הדבר הראשון שהוא אמר איך איך הוא היה צריך ללכת הרי זה בלי בלי חופה וקדושים כי אם הוא נתן גט אם הוא נתן גט גמור אז איך הוא יכול בלי איך הוא יכול לבוא לביתו בלי בלי חופה וקידושין אז קודם כל דוד לא אמר לו דוד לא אמר לו שהוא ילך לחיות איתה לך לך לביתך לך לך לבית ווא לא אמר לו שהוא חייב לחיות איתה אבל גם אפשר לומר שאפשר לעשות זה לא כזה מסובך לקחת איתו שני עדים ולעשות לעשות חופה קידושים לכן אף על פי שיש כאן ראיה קצת ראייה לשיטת לשיטת רשי וכנגד רבנו תם אין באמת ראיה דם חימוד רוב הראשונים סבורים שזה א מד רבנן האמת שגם אם היה בעליה גם אם היה בעליה יש מקום להרבה שיטות ראשונים שגם אם בעליה זה רק איסור דרבנן זה לא איסור דאורייתא כי יש מחלוקת האם מי שבא על הפנויה האם זה איסור דאורייתא או איסור או איסור דרבנן אם זה רק איסור דרבנן יש ספק רמה אתם אומרים יש ספק א מסתפקים בזה כמה אחרונים הם מסתפקים ביש יש הלכה בהלכות כיבוד אבים לכות כיבוד אבם ההלכה היא שאם אביב אומר לו לעבור לעבור על דברי תורה לא ישמע לו לומדים את זה את שבתותי תשמורו וכולי והרמבם כותב בן בדאורייתא בן בדרבנן גם אם אומר לו לעבור על איזה משהו דרבון גם לא גם לא שומעים לא שומעים לאביו אבל ב יש שאלה מסתפקים בזה אחרונים מה הדין במלך במלך המלך הרי אם הוא מצווה מישהו חייבים לשמוע בקולו וואם זה נכון שאם המלך אומר נגד דברי תורה אסור לשמע כי זה שמיעות רק רק חזק ואמץ אבל מה הדין בדברים דרבנן הם רוצים לחלק אומרים מצד אחד מצא בכיבוד אבם מצאנו שגם כנגד דרבון מצד שני יכול להיות שמלכו זה יש מיוט מיוחד של רק כדי חזק מץ ככל הכתוב לעשות ככל הכתוב רק דבר שהוא דאורייתא אבל כבוד מלכוס זה נגדיר את השפק ככה כאשר אבא בכיבוד אבם אם עכשיו י יהיה איסור דרבון יהיה מותר אז עכשיו גמרנו הבא יגיד לעבור איסורים דרבון כל יסורים דרבון יהיו זה זה לא הדרך הנכונה לחיות דרך חיים זה שגם האבא וגם כולם מצווים גם בדר בונן כבוד מלכוס ברגע שמישהו לא עושה מה שאומרים הוא לא עושה מה שאומרים זה הורס את היסודות של ה את היסודות של ההנהגה של הכלל הנה היה עכשיו שאמרו למחוק גרפיטי בעזה אמרו שזה מקדים למחוק גרפיטי אומרים אנחנו לא מחקים לא לא מוכנים למחוק אז אפילו שזה נראת פקודה לא הגיונית ולא נכונה אבל אם כל חייל עכשיו יחליט לא רוצה לעשות זה מרופש את כל ה את כל המשמעת בצבא זה יכול לרופף את כל המשמעת אז א אז יש מהאחרונים מסתפקים אז יכול להיות שלפי השיטות אני אומר בדרך פלפול לפי השיטות שזה שלבו על הפנויה זה רק איסור דרבנן יכול להיות שלגבי מרידה במ וס אז זה רק רק ייסורים דאורייתא אבל לא ייסורים לא יסורים דרבנן טוב על כל פנים עד כאן זה שיטת שיטת רשי יש את השיטה האמצעית של הזה ויש את השיטה השלישית בוא נראה את שיטת את שיטת רבנו תם שיטת רבנו תם מופיעה בסוף ה בסוף התוספות ורבנו תם מפרש כותב גת קריטו לגמרי בלא שום תנאי כשהיו יוצאים למלחמת בית דוד היו נותנים היו נותנים גט קריטו ולא היו כותבים תנאים בגט ולא שאני אבוא וכשאני יחזור יחד עם כולם ויחזור ככה ויחזור אחרת היו נותנים וזהו זה מה שהיו נותנים את זה אז יש יש קושיה אחת על רבנו תם זה קושיה של א של א רבנו ם מקשה על עצמו שהגמרא במסכת בבא מציע בדף נט כתוב ש אה נוח לאדם שיבוא על ספק אשת איש ואעל ילבין פני חברו אל לבין תנה איפה זה הגמרא עמוד שתיים צריך ות לא שלוש רוב עמודים כן אמר ח אמר רבי יוחנן נוח אדם שיבוא ע ספק אשת איש ואל ילב בני חברו ברבים מנלן מאיפה יודעים את זה מד דרש רבא דרש כצ ונאספו קרעו ולא דמו אמרת בפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שם היו מקראים בזרי לא יד מי שוטת לארץ ולא עוד אלא אפילו בשעה שעוסקים בנגעים ואהלות גם אם זה לא היה הסוגיה אומרים לי דוד הבעל אשת איש מיתתו במה ואני אומר להם מיתתו בחנק ויש לו חלק לעולם הבא אבל המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא אז שואלים גם התוספות שם ועוד מצד אחד בהתחלה כתוב נוח לאדם שיבוא על ספק על ספק אשת איש ואוריה זה היה אוריה לפי שיטת רבנו תם ש שנותנים גט זה לא היה ספק אשת איש זה היה זה היה פנויה גמורה מילא לפי שיטת רשי או שר הראשונים זה ספק כי לא ידוע אם הוא ימוד המלחמה או לא ימוד המלחמה אבל לפי מה זה ספק רבנו תם אומר רבנו תם אומר אומר הסבר שהוא שהוא יש בו דוחק הוא אומר שהיו נותנים את הגד בצנעה ולא היו יודעים אם נתן או לא נתן אז לכאורה זה לא מסתדר עם מה שכתוב כל היוצא ח בית דוד גת קריטו כותב לאשתו אם כולם נותנים אז מה זה בצנעה כולם יודעים שכולם כולם יודעים שכולם נותנים אז איזה צנעה יש פה זה לא לא דבר שכל כך מוצנע חיייבים לומר שרבנו תם לפי רבנו תם לפי שיטתו צריכים לומר שרבנו תם לפי שיטתו חוזר בו מהקושי הראשונה שהוא שאל רשי כל היוצא אלא הכוונה שכל היוצא כל היוצא ראוי שיתן אבל באמת לא כולם נתנו אלא רק חלק נתנו ולא ידעו מי נתן בצנעה ומי ומי לא נתן בצנעה אולי אפשר לומר שחלק נתנו וחלק שלחו כל מיני הסברים ותירוצים שנאמרו באחרונים כולם דחוקים אבל אני ה נראה לפי אניו דעתי ליישב את הגמרא ב מציע בפשיטות בפשיטות זה ודאי אי אפשר להגיד האמת שמי מי שרוצה תסתכלו אחרי זה בחידושי הגדות מהרל המהרל גם גם מסכים אומנם מכיוון אחר קצת למה שאני אומר עכשיו מה הכוונה אי אפשר להגיד לבן אדם נוח לאדם שיבוא על אשת איש ולא ילב לח ברום הרבים זה אי אפשר להגיד דבר כזה כי כי לא באים אל שת איש ולא מלבינים בני רב רבים ממתי זה נמצא זה יש ספק כזה שבן אדם שבן אדם זה הספק שיש לו אל תבוא על שתש ואל תלבין בניך ואם על ידי שבע על תיס יהיה הלבנת פנים מסתבר ש שעדיף עדיף לא לבוא עלי שתש וודאית ויצא על בנת פנים יש לשון כזאת כתובה אחרי זה באותה גמרא נוח לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש זה בסדר זה נכון אבל להגיד נוח אדם שיבוא על אשת איש ממש זה לא אבל ודאי שהעוזרת מי שעושה אלבנת פנים ברשע הוא יותר חמור מאשר מי שבא על אשת איש אבל אי אפשר להגיד נוח שיבוא על על נוח שיבוא על אשת איש מי שיבים לחברו אצל תמר הלבנת פנים שהייתה קוראת ליהודה זו הלבנת פנים שהייתה קוראת ממילא לא שהיא לא שהיא רק בשביל רצה להציל את עצמה לא הייתה לה ברירה והוא באמת חטא אז ה הייתה צריכה לומר אבל לבוא ולהגיד ש שעדיף לבוא לישת איש ממש לא אלא מבחינת המוסר שבזה מי שמלבין ני חברו ברבים ברשע כמו שעשו לדוד זה יותר גרוע מ מי שבע לשת איש מי שבע לשת איש יכול לעשות תשובה מי שמלבין חבר ברבים אז הוא יורד לגיהנום ולא עולה אבל להגיד מלכתחילה זה לא אי אפשר להגיד נוח שיבוא על שת איש אז אמרו נוח שיבוא ל ספק אשת איש אז ככה אפשר לפי אני דעתי ליישב אני חושב שאפילו ברווח את את הקושיה על על רבנו תם אבל הסיבה העיקרית שגרמה לרבנו תם להגיד את מה שאמר רבנו תם לא יכול רבנו תם לא יכול להעלות להעלות בדעתו שיהיה שיהיה דבר כזה שדוד יבוא על מישהי שיש גט שהוא על תנאי גט שוא על תנאי זה נקרא שהוא לא חטא הרי אם הוא לא ימות ושמה תאמרו כמו שאמרנו בשיטת בשיטת רשי קודם ש ש שאמרנו בשיטת רשי שהוא תכנן מלכתחילה להרוג אותו אז זה עוד יותר גרוע לא מספיק שאנחנו טופלים על דוד שהוא רצה לבוא על אשת איש עוד טופלים עליו שרצה להרוג להרוג בן אדם שלא עשה לו שום דבר שפיכות גם שפיכות דמים רוצים רוצים לטפול עליו זה גם א זה גם דבר זה גם דבר ש אז א לכן רבנו תם הגיע למסקנה שהדגים היו נותנים סתם וגם מבחינת המציאות כך מסתבר הדעת נותנת שבמציאות לא ברגע שמדובר על הרבה אנשים שנותנים כל מיני תנאים וכל מיני היו נותנים גט והם בוטחים באישה למה צריכים לעשות תנאים הם בוטחים באישה מדובר באשת נעוריהם שרוצה בהם והם רוצים בה למה צריך למה צריך לעשות כל מיני תנעים ח גם האם ככה מסתבר שככה היה גם ה ככה היה גם המציאות חוץ מאשר כהנים אבל חוץ מכהנים אז כהנים שבט לוי לא היו יוצאים דעי למלחמות הרשות אם נלך לפי מה שאמרנו בתחילת השיעור שזה במלחמות הרשות היו כותבים היו כותבים גיטין הזה אז א זה בעצם מבחינת ההגיון אז ההיגיון הזה של של רבנו תם הוא היגיון היגיון נכון אבל לפי זה צריך להבין מה הכוונה את אוריה חיתי קית בחרב ואת אשתך ואת אשתו לקחת לך לאישה ואותו הרגת בחרב בני אמון אזם אני לא טועה יש כאן אחד אחד מהמפרשים שהבאתי מאחורה בעמוד ארבע רבי בפירוש רבי משה אלשך וזהו מדוע בזית את דבר השם בשורה השנייה בקטע השני ועוד כאילו את אורי אחתי הכיתה בחרב שלא יהיה חרב בני אמון כי אם חרב בדין על מרדו במלכות ואחר כך בת אשתו הייתה לוקח לך לאישה איך הרשתי כי אז טוב לך אך ואותו הרגת בחרב בני אמון בתמיהה זו רעה חולה אז הוא מסביר את הפסוק ככה יש הרי כפילות הפסוק קשה הפסוק אומר שוב סתכל את הפסוק הפסוק אומר ככ מדוע בזית את דבר השם לעשות הרע בעיניי את וריח איתי כת בח אשתו לקחת לך לאישה זה בסדר זה אני יכול להבין אבל אותו הרגת בחרב בני אמון זה זה לא בסדר זה מה שלא בסדר למה בתמי אותו המון זה זה הדבר הנורא ש שבעצם הוא בא ל בתלונות כי באמת זה ככה לכאורה צריך לפרש את הפסוק מדוע בזד דבר השם לעשות הרע בעיניי שמה שהיה בהתחלה ו עשית את זה ניחה אבל מה שקרה אותו הרגת בחרב בני אמון זה מה שלא בסדר זאת היייתה הטענה אז לגבי החלק הראשון שהיה לך להרגו בחרב זה בסדר לגבי ה אשתך לקחת לכוחן יש לך בה זה גם בסדר וכים גמורים כשלד רבנו תם אבל יוצא שסוף דברי רב הם קשים הרי אומר אותו זה מה שלא בסדר שאותו הרגת בחרב בני אמון זה מה שלא בסדר אז איך אומרת על זה הגמרא לפי הפירוש הזה איך אומרת על זה הגמרא שזה שזה זה היה זה הר ש הוא לא נהנה שליו אז א חשבתי אולי אפשר לפרש כך ואותו הרגת בחרב בני אמון יש מופיע זה דבר שמופיע כבר במדרש שמואל ויש דרך חזל הרבה פעמים הם דורשים את למשל ורחץ את בשרו במים בטבילה מה לומדים מהמילה את את התפל לבשרו לא רק את הבשר אלא גם השערות אז זה לומדים מעת ע הרבה פעמים לומדים את התפל למשל את השם אלוקיך תירה את השם אלוקיך תירה זה לרבות מה זה את זה לרבות תלמידי חכמים אומר בספר א מדרש שמואל ואותו הרגת בחרב בני אמון עוד צדיקים שנהרגו בחרב בני אמון מה קרה מה מה הפשט במדרש הזה הבעייה הייתה לא אותו הכוונה את אותו את אלה שהיו איתו אותו לרבות מה הכוונה שעוד ככה מבין דרש שמואל זה שהוריה היה חייב מיתה הוא מרד במלכות אומר אדוני יואב ומי שמכיר צת ספר שמואל יודע שהמצב בין דוד ליואב מי קובע ומי מנהל את הממלכה היה אולי קצת קרוב ולפחות בחלק מהתקופה הזאת היה קצת קרוב למה שיש היום מראש ממשלה ושר ביטחון גם יואב יכול מי שיגיד אדוני יואב יכול לעשות לבד אין לו יכולת לפטר אותו לא יכול לפגוע בו האנשים האלה בני צרויה קשים ממני הם היו הם הי דוד לא יכול ה גם במרד אב שלום רואים את זה רואים את זה בהרבה מקומות גם אצל שאול שאבישי שם כמעט וזה בני צרויה הם היו ה היו מנהיגים של הצבא והחיילים היו נאמנים להם ולכן דוד אם היה ויכוח בין דוד ליואב לא בטוח שהחיילים היו הולכים אחרי דוד יכל לה שהיו הולכים אחרי יואהב להגיד אדוני יואהב זה זה זה להרוס את כל ה את כל המבנה של של המלכות ו איך הגענו לזה א אז זה המרידה מרידה המלכות אז זה שהיה צריך להרוג אותו כן זה שאת אשתו הוא לקח בסדר אבל מה הבעיה כשהרגש בני אמון איך הורגים בחרב בני אמון אומר דוד ליואב ושבתם מאחריו וניקה ומת מה קרה בסוף כתוב שמתו שמה עוד ועוד מעבדי אדוני המלך מתו וגם וריח איתי מת במלחמה אם אתה ברגע אחד אי אפשר להגיד לכל החיילים תעזבו את ה מכף שלכם את המם תחזרו אחורה והוא רק הוא ימות כשמתחילים לחזור אחורה זה הוראה של ה הרב מתקל זה יואב נתה נורא עכשיו לסגת אותם אתם תלכו לפה אתם תלכו לשם יחד עם אוריה נהרגו עוד אנשים זה החטא אותו הרגת בחרב בני אמון אותו אלה שהיו איתו אלה שהיו איתו או עכשיו הפשט הוא אותו אותו ממש הבעיה זה לא שהרגת אותו זה בסדר קית בחרב זה בסדר הבעייה היא שהרגת אותו בחרב בני אמון ועל ידי זה נהרגו עוד אנשים וזה מה שכתוב במדרש שמואל עוד צדיק מדרש שמואל האמת ניתן אמר עוד צדיקים כמותו כך כתוב במדרש מואל מה שמה ש מדרש שמואל חושב שגם גם הוריה היה אני לוקח את מדרש שמואל חצי דרך ואז יוצא שחרב בני אמון אתה לא נענש על מה ש נהרג וריה כי זה נאמר בתחילת הפסוק זה בסדר הבעיה היייתה רק שאותו הרמון עדי זה נהרגו עוד אנשים אותו הרגת אותו איתו את אלה שהיו יחד איתו הם נהרגו אז יוצא שהלשון הפסוק הזאת גם לפי שיטת רבנו תם היא מתפרשת יפה כדברי רבי שכל אומר דוד חתא אנול טועה שהיה גת קריטו נכון שמלכתחילה המעשה לא היה מעשה נכון כי הרי זה מה שכתוב אחרי זה אומר עקב כי זיתני לקחת את אשת אוריה נכון שהיה גט מבחינת האש איש לא היה כאן חט של אשת איש מבחינה מוסרית ודאי שהיה כאן בעיה ועל זה דוד נענש וא אמר חתי להשם וכולי הור ריה עצמו היה מורד היה מורד במלכות ו הבעייה הה שהרג אותו בחר בני אמון שהיה לך לדונו היה לך לדונו בסנהדרין ואז לא היו נהרגים עוד אנשים עכשיו דוד חשב שאולי לא יהרגו טוב אבל לא