שיעור כללי - ומחוקק מבין רגליו – משפחת אם, הייחוס אחריה והשלכות הלכתיות | הרב אהרן פרידמן, רה"י

אמרה בדף ה דנה בשאלת קבלת רשות כדי להיפתר מתשלומים במקרה של טעות ואז אומרת הגמרא אמר רב הין למידנדינה ואי טעם מבפטר לשקול רשות רשות מברש גלותה וכן אמר שמואל יש כל רשות מברש גלותה ואז הגמרא אומרת פשיטה מאחה לאחה ומאתם לאטה מעני מי שנמצא בבבל יכול לקבל רשות מה מהרש גלותא מי שנמצא בארץ ישראל יכול לקבל רשות מהנשיא שבארץ ישראל מה הדין אה כאשר אה א יש בן אדם שבא מארץ ישראל מקבל רשות בארץ ישראל האם הוא יכול לדון בבבל וכן ההפך ומאחל לאטם נמי מענה אומרת הגמרא מי שהגיע למב הולך לארץ ישראל זה בסדר דעה חשבת ואתם מחוקק ברש גלות הנקרא שבט ואילו ה נשיא שבעצם נקרא ק מחוקק כדתניה לא יסור שבט מודה אלו ראשי גלויות שבבבל שרודים את ישראל בשבת ומחוקק בין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדים תורה ברבים מעט לאח מי וא זה היה ברור לגמרא שהריש גלותה הוא יותר מאשר הוא יותר מאשר הנשיא שבארץ ישראל כי הרי יש גלותה נקרא שבט ואילו ה א ואילו ה נשיא שבארץ ישראל נקרא מחוקק ואז הגמרא בסוף א מגיע למסקנה שמעט תעם מארץ ישראל לבבל לא מועיל מבבלץ ישראל כן מועיל בגלל שכאן זה שבט וכאן זה מחוקק שאלה ראשונה שכל אחד צריך א לשאול את עצמו זה קודם כל לפתוח את הפסוק בפנים ול ולראות האם הפסוק הזה על מה מדבר ואיך אפשר ללמוד מהפסוק הזה את מה שלמדו הפסוק א מופיע אצלכם בצד זה ברכת יעקב לבניו אומר יהודה אתה יודעוך אחיך ישתחבו לך בני אמך וכולי ואז הוא אומר לא יסור שבט מודה ומחוקק מבן אין רגליו עד כי יבוא שילו ולא יקחת עמים. אז א על מה מדבר הפסוק הזה? ההבנה הכי פשוטה של ה של הפסוק הזה שהוא מדבר על הנהגת עם ישראל ועל הנהגת עם ישראל לא אחרי גלות וגלות זה אחרי גלות בית א אחרי גלות בית ראשון וגלות בית שני אלא על הנהגת עם ישראל באופן מיידי מה זה אופן מיידי עוד 200 שנים כשעם ישראל יצאו ממצרים לא יסור שבט מודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילו מה זה עד כי יבוא שילו עד שעם ישראל יגיעו ל שילו מה יהיה בשילו בשילו יקימו את המשכן ולא יקרא תמים ואז כולם יהיו עבדי הקדוש ברוך הוא זה הפשט של ה הפשט הפשוט של הפסוק. אומנם המדרש אומר ששילו זה המשיח. יש כאלה אומרים שילו זה משה. מי שאומר שילו זה משה יש לו סמך בגימטריה. נכון ששילו זה גימטריה משה. ואז הפשט הוא לא יעסור שבת מודה מחקוק עד כי יבוא משה. ואז כל זמן שעם ישראל היו במצרים עד שמשה הגיע לגעול אותם, ההנהגה הייתה בידי שבט יהודה עד שהגיע משה וכשמשה הגיע כולם הלכו אחריו ואז שילו זה משה גם זה פירוש שיכול להיות קרוב לפשט של הפסוק אבל עד כיבוא שילו שזה מלך המשיח זה כבר נשמע זה כבר נשמע דבר שהוא א קצת רחוק שעל זה הוא מדבר ולמה הוא לא אומר עד שיבוא משיח למה הוא אומר שיבוא שילו למה משה נקרא שילו אני כיוון שאני לא עוסק עכשיו בפירוש הזה אני לא אכנס אבל להגיד שהפסוק הזה מתכוון מלכתחילה מתכוון מלכתחילה לראשי גלויות ולנשים שבארץ ישראל יש בזה זה משום דוחק ואנחנו רוצים להסביר איך למדו שזה שבט וזה מחוקק ואם הייתי א אומר מעצמי בלי לעיין בהשקפה ראשונה הייתי אומר ככה שהיו מתפללים היהודים באותם הימים מה הם היו מתפללים שההנהגה של עם ישראל שהייתה בגלות אפילו שהיא לא הייתה הנהגה שלמה וטובה כי היא לא הייתה מלכות המלכות הייתה בבבל הייתה מלכות של הפרסים ובארץ ישראל הייתה היה שלטון של הרומאים עם כל זה יהודים התפללו שישאר לפחות אוטונומיה ודית בצורה כזאת או אחרת על ידי הרש גלותה בבבל ועל ידי הנשיא שבארץ ישראל עד ביאת משקנו במרה בימינו אמן וזה לא יעסור שבת מדבר אליו ככה התפללו ולכן הם טלו את זה על הפסוק הזה אמרו לא יעזור שאין לדע זה זה הראשי גלויות עד שנזכה שיבוא מלך המשיח וזאת הראיה האחרונה שזה לא הפשט כי זה לא קרה זה לא קרה ראשי גלויות שבבלב נגמרו בוטל המוסד שרש גלות הבוטל הנשיאות בארץ ישראל גם היא בוטלה עוד לפני שהגיע המשיח המשיח עוד לא הגיע ואין לנו לורש גלותה ואין לנו נשיא שבארץ ישראל ולא יכול להיות שיהיה פסוק בתורה נבואה שצריכה לקרות ולא קוראת לכן חייבים להגיד שזה לא הפשט של הפסוק אז אם זה הפשט של הפסוק אז איך דורשים ממנו הלכות? הרי כאן זה שאלה הלכתית זה לא רק א דרך תפילה אז מה מה הפשר של הלימוד הזה? זאת שאלה ראשונה ש צריכים לשאול את עצמנו. >> מה? >> כן, לא יעדי עבד שולטנה. בסדר? אז אבל זה לא זה לא ראשי גלויות ולא זה כי זה כתוב שלא יפסק עד שיבוא שילו ונפסק. היו לעם ישראל, מי שלא יודע, היו לנו מאות ושאלה מתי נפסק כרש גלות ובאיזה רמה הוא נפסק, מתי נפסק כזה אני לא יכנס לדקים מאות מאות מאות שנים בלי שום שלטון, לא מבית יהודה ולא משום מקום אחר ולא משום דבר אחר עד שזכינו היום ברוך השם להחזיר את שלטון ישראל גם זה לא אנחנו לא יודעים מי עם בית יהודה מי עם בית בנימין מי אנחנו לא אומרים אני לא מבוחרים ראש הממשלה לפי האיחוס שלו גם לא יודעים כל אחד מהאיחוס שלו אז מה איך אפשר להסביר את הלימוד של הגמרא זאת השאלה הראשונה טוב שאלה שנייה אח השבט אתה מחוקק מה ההבדל בין ראשי גלויות לבין זה שלכן הנשיאים שבת ישראל כפופים אליהם רש"י מסביר שבט לשון שררה ויש להם רשות להפקיר שרודים את העם מחוקק שרה מועטת כלומר לרש גלותא בבבל היה יותר סמכויות מאשר לנשיא בארץ ישראל מה בדיוק היו הסמכויות אנחנו לא יודעים קשה לדעת יש כל מיני תיעודים וכל מיני דברים השערות ו אבל היה להם מהגמרא הזאת רואים שהיה להם יותר יותר שלטון יותר סמכויות מאשר לנשיא בארץ ישראל שרודים את העם בשבט שיש להם כוח ורשות מאת מלכי פרס מצוין אז הם יש להם לפי רש"י אז יש להם שלטון לראש גלות השלטון חזק ולנשיא בן יצר יש שלטון חלש בימי רבי כן נידנו בארץ ישראל דיני נפשות וגם דיני כנסות וגם מלכויות אז כן היו יכולים גם לרדות את העם בשבט בצורה כז כזאת או אחרת. אבל גם אם ניקח את הדברים כיפשטן ולא ניכנס לראיות ממקומות אחרים או ממקורות היסטוריים שהם לא התלמוד, עדיין קשה. מה אכפת לבני ארץ ישראל שנמצאים תחת השלטון הרומאי מהרשות שמלכי פרס נתנו לאנשי לרש גלותה שנמצא בבבל? איך זה עוזר? למישהו שקיבל רשות מרש גלותה של תחת מלכות פרס עוד מעלתו הקיסר הפרסי למי שעובר לארץ ישראל ארץ ישראל לא הייתה תחת השלטון הפרסי הייתה תחת הייתה תחת א שלטון של עוד מעלתו הזה המלך הרומאי הנציב הנציבים שהיו פה כל מה שהיה כאן לא משנה עכשיו בדיוק מה היה המבנה של השלטון לא השל שלטון פרסי. אז איך זה מה זה עוזר? זה שיש לו סמכות מהפרסים בשביל נהיה לו כאן אצל ה בארץ ישראל. מה זה נוגע? אני הייתי אומר הפוך. אם אלה מלמדים תורה ברבים וזה באמת הבדל גדול שהיה שבארץ ישראל הנשיאים היו כולם נשיא הסנהדרין, תלמידי חכמים גדולים אבל רש גלוטא לא תמיד. חלקם היו תלמידי חכמים, חלקם לא. אחד מהם, רב הונה, שהוא חי בימיו של רבי יהודה הנשיא, כן היה תלמיד חכם. אבל לא תמיד הרש גלות היו תלמידי חכמים. הרש גלות היו הרבה פעמים אנשים עשירים, חזקים, עסקנים מאוד מוצלחים מהצאצאים של אה של ה של ה שושלת של אנשי הרש גלות, אבל לא תמיד היו תלמידי חכמים. אנחנו מוצאים את זה גם כן בש"ס כמה וכמה פעמים שאנחנו רואים שהרש גלות לא היה זה ורק הם היו כן לוקחים חתנים לוקחים זה רב נחמן היה החתן שלהם אבל הרש גלות עצמו אז אז לכאורה אני הייתי אומר הפוך הנשיא בארץ ישראל יש לו את כוח התורה זה יותר טוב יש כל מיני הסברים ההסבר המקובל הרגיל שהם אוהבים להגיד אותו שיש שני שני מקורות של סמכות ושלטון בעם ישראל. יש השלטון של ה של המלך ויש שלטון של ה שלטון של התורה של של הסנהדרין, סמכות התורה. הרש גלוטה במקום מלך ו וארץ ישראל במקום במקום נשיא הסנהדרין. וכשיש התנגשות ביניהם אז קודם המלך מאשר זה. ההסבר הזה הוא גם קשה כי הרש גלותה הוא לכאורה מלך רק ב רק במקומו הוא לא מלך על כל ישראל ואילו הנשיא הסנהדרין הוא נשיא הסנהדרין של כל ישראל אם סנהדרין בארץ ישראל הם קובעים לכל עם ישראל גם לאלה שנמצאים בחוץ לארץ הם כפופים לסנהדרין שבארץ ישראל בסוף דבר הסוגיה הזאת היא קצת קשה אפשר לתרץ אני לא יודע אם בשיעורים כולם הגיעו לזה, עוד לא הגיעו לזה. ואני מקווה שאני לא מקלקל לרמים את השיעור שאני אומר שזה קשה לתרץ פה, אבל יתרצו, יתרצו לכם, ישכנעו אותכם, בעזרת השם. אבל אה עד א זה אני נשאר לרמי את ההסברים האלה. גם אני בשיעור היומי כבר דיברתי על ההסבר הזה וכולי. אני עובר להסבר שמופיע בתוספות. תוספות דמח דעה חשבת ואת המחוקק. אז תוספות אומר משמע דשבט עדיף ואדם הפרק מקום שנהגו אבל בבל צמ דנן כפי להונן כבטיו ואומר הבנתם דמי לצור וטרבני ישראל חכים אתפה דבר ישראל מחקים אחת דיק ומחוק שמדים תורה ברבים עניין הפקעת ממון להיפתר זה הפקר בדין הפקר אבדיפה בני בבל די קרו שבט שודין טעם ממקל והיינו טעמה לא בגלל שרש כמו שרשי אמר בגלל שיש להם סמכויות יותר חזקות ממלך פרס אלא משום דראש גולה מסכרים ונשיא שבארץ ישראל מנקבות כדי אמר בירושלמים אז איפה הירושלמי ירושלמי נמצא ב במסכת כיליים מופיע גם בכתובות אבל בפרק יב אבל גם בכהיליים בפרק ט וכך כתוב רבי הוה ענבן סגין רבי היה עניו גדול והבה אמר כל מה דיאמר לי בר נשה עבד כל מה שיגיד לי מישהו אני אעשה חוץ ממה שעשו זקני בתרה לזקני יש סיפור בגמרא במסכת פסחים בדף סו הסיפור שהיה שמה דיון לגבי שחיטת פסח בערב פסח שכ להיות בשבת ושמה הלל הביא הלכה ובני ביתרע הם הם נתנו לו, הם היו הנשיאים והם נתנו לו את הנשיאות וזה היה אירוע כנראה מאוד מאוד משמעותי דשרון גרמון מנסיעותה ומנונה הם התירו את עצמם מהנציאות שלהם והמינו אותו שהוא יהיה הנשיאים אומר זה אני אני לא מוכן לעשות אבל אם סליק אם יעלה רב הונר יש גלותה לאחה אם הרב הונרש גלותה יבוא לפה פה אנה מוטיב לעל מני אשים את עצמי אני אשים אותו מעליי דהוא מן יהודה והנה מבנימין דהו מן דכריה וענה מנוקבותה אני משבט בנימין והוא משבט יהודה כי אז אז אני הוא בעצם מצאצאי יהודה מהזכרים ואני מצאצאי יהודה רק מהנקבות רק מצד האמא ואני זה אני מוכן אם רב אונה יבוא זה הבן אדם היחיד שאני מוכן לתת לו חד זמן על רבי חיה רובה לגבי פעם אחת הגיע רב חי רב חיא רבא רב חיא הגדול לרבי הוא היה תלמיד רב חיא תלמיד של רבי אמר לי ה רב הונה לבר הנה רבונה הגיע פה נתקרקמו פניו של רבי אמר לי אהרונו בא אמר לו זה לא הוא בעצמו אלא רק הביאו את את הארון שלו טוב אז סיפור אני רואה שמעלה קצת חיוך אני לא חושב שרב חיא התכוון התכוון אלא הוא היה בטוח שרבי כבר שמע על זה שרב הונה נפטר אבל זה אחרי זה הגמרא שם בירושלמי ממשיכה מי שרוצה סיפור מאוד מעניין רבי החזיר לרב חיא ונידע אותו בקיצור סיפור שלם שמופיע שם בירושלמי מי שרוצה שיסתכל ויר על כל פנים מה ראינו מהירושלמי וזה כנראה מה שמתכוון לתוספות שיש יש הבדל בין הרש גלות האומי השכרים של יהודה ואילו הנשיא שבארץ ישראל הוא מן הנקבות ולכן השבט קודם למחוקק זה א זה הדברים ש ש כתובים פה אמנם בתוספות אפשר להגיד שיש קשר לזה שהם רודים במקל כי תוספות מסביר ששבט זה רודים במקל אבל מה אכפת לי הרודים במקל אם הנימוק הוא אחר. הנימוק שכרים ונקבות. וגם אה בהסתכלתי רבי יונתן מלוניל על הריף הוא לא מזכיר את רודים את עם השבט אלא אומר שההבדל הוא שבט ומחוקק. שבט זה מהזכרים מחוקק מנן כבוד מאחלתם דיותר שווה הרש גלות דבבל מנשיא דרץ ישראל שרש גלותם לגם בית דמים הסכרים והילש מ נשיאי ישראל היו מבנות דוד וכן הוא אומר לא יעשו שבט מודה וכולי ושבט עדיף אם מחוקק טוב אז גם הדבר הזה צריך ביאור מכמה מכמה צדדים צד ראשון שאלה ראשונה איך זה קשור למה שכתוב בפסוק כתוב לא אסור שבת יהודה מחכה בין רגליו של יהודה היו כאלה שרצו שדרשו שזה בגלל שמבין רגליו זה משמע מן הנקבות כתוב ושליתה היוצאת מבין רגליה אבל זה דבר שהוא קשה קשה לי שיהיה דימוי כזה שתמשו בו בתורה שזה מה שהתורה משתמשת זה דוחק בעיניי זה דוחק אפילו שאמרו את הגדולים, אבל בעיניי זה דוחק ש זה הדיוק. הבעיה השנייה והיא בעיה גדולה הרבה יותר היא שמעולם לא שמענו שהולכים לפי האמא. יש כלל משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה. אז אם משפחת ה אם מהנקבות אז הוא לא קשור ליהודה. אם הוא לא קשור ליהודה אז מה זה אכפת לי אתה לא שמע נקבות אתה לא קשור לא קשור אז מה למה רבי אומר שהוא מאמת שאת הדבר הזה עצמו את העובדה הזאת עצמה האם רבי הוא מצאצאי בית דוד או לא הדבר הזה עצמו נראה כשנוי במחלוקת בין ברייתות בירושלמי ובבבלי לי ויש תשובת גאונים על הדבר הזה והבאתי אותה כאן לפניכם כי זה חלק מללמוד קודם כל צריך לברר את המציאות האם יש בזה מחלוקת או לא בששאלת אלמי דכתבינן לכוון בתשובות שאלות שלום רבי היה עניב ביותר והיה אומר כל מה שאומר לי אדם אני עושה חוץ ממה שעשו זקני בתרה לזקני לזקני דשרון גרמון ואיסלי קרבון גנ מביל מני דוא משבת יהודה והוא מדריבת דבנה מנוקבותה וחזרת להתבונן ודאי רב עם בנימינו ולב עם בית דוד אז אמרת שהוא לא מבין דוד דע כי דברים אלו שכתבנו עליכם בלשון הזה אשר כתבנו בלי להוסיף ובלי לגרוע ישנה בתלמוד ארץ ישראל מסכת דכתובות בפרק בפרקה דנושא זה בסוף כתובות או במקום אחר מתלמודן זה לא כאן יש טעות לא תלמודן אלא תלמודם כי זה של בני ארץ ישראל בסוף פרק שבת תעניות גם בסוף תענית יש כך במקום אחר בירושלמי אחר כתוב כך אמר רבי לוי מגילת יוחסין מצאו בירושלים כתוב כתוב בה הלל מן דדוד בן יצא מן דאסף בן ציצית קסת מן דאבנר בן קוביתון מן דאחאב בן קלבה סבוע מין דכלב רבי יני מין דעלי בן יהוד מן דציפורין רבי חיה רבה מבני יונת נדב בן רחב רבי נחמיה מבני נחמיה התרשתה היה שם מגת יוחסין על חכמי ישראל כל אחד מאיפה בא זה ברייתה שמופיעה בירושלמי ומראין דברים שזה הלל שאמרו כאן הוא הלל הזקן סתם הלל זה הלל הזקן הוא כבר אמרו מין דדוד הוא וכך דומה כי חלוקה היא בתלמוד שלהם ו בירושלמי עצמו זה מחלוקת יש מן אומרים מדוד דידו ויש מהן אומרים בבנימינו בתלמוד שלנו שעליו אנו סומכים ועליו כל ישראל סמוכין מכריע כי מבית דוד הוא דאמרינה בכתובות באף על פי גמרא יש לכם את זה פה למטה בנפרד כתוב ככה רבי עסק לברי ברבחיה רבי רצה לחתן את הבן שלו עם הבת של רבי חיא כי באה למכנס כשהגיע החופה היום שהחופה שכיו ינק את ה הכלה נפטרה הלכה לבית עולמה אמרי דילמה חס ושלום פסוליקה אולי יש פסול למה למה הנפטרה הזאת מסכנה בדוק אשכחו רבי אתי משפטיה בן אביטל רבי חיה כעתה משמעה אחי דוד ככה כתוב בגמרא בכתורות הבבלי אז רואים שרבי בא משפטיה בן אביטל. מי זה שפתיה בן אביטל? זה אחד הבנים של דוד. בסדר, יש את רשימת הבנים של דוד. אז זה אחד מהם היה שפתיה החמישי, שפתיה בן אביטל. אנחנו לא מוצאים אחרי זה בתנ"ך אה סיפורים על שפטיה הזה בין אביטל, אבל במגילת יוחסין הם היו מיוחסים לשפתי הבן אביטל. ככה אומר, ככה אומרת הגמרא בכתובות ורבי חיא יוחס לשמעה אחי דוד. לא כל כך ברור איזה איך זה נותן פתרון. האם הם בדקו והבינו שלכן זה קרה. ככה ככה משמע מרשי שלכן זה קרה בגלל שהוא הוא זרע דוד והיא לא רק מהאח של דוד. האם זה סיבה שהיא צריכה שהיא צריכה חלילה חלילה למות? אני לא מבין את זה. אני הייתי מפרש לא הייתי מפרש שבדקו וראו שהם שניהם מיוחסים ושניהם בסדר אבל על כל פנים רואים שהוא מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מב מ מב מני שפטיה בן אביטל זה חולק על מה שמצאנו בברייתא שמופיע בירושלמי שם כתוב שרבי חיא הוא משפטיה בן אביטל ורבי הוא מבני הלל הוא מדוד אז א זה זה מחלוקת בין הברייטות האלה על כל פנים אומר אומרים בתשובת הגאונים ובדיני ממונות זה הפרק שלנו אנו אומרים תניה לא יעזרו שם יודע אלו ראשי גילות של בבל מחכ בין רגליו אלו בני בניו של הלל להודיע כי הם מבין רגליו של יהודה דמתרגמינן מבני בנוהי מבן רגליו זה מבני בניו וזה כבר הגיוני כי זה שהבן קרוי הרגל של אביו זה דבר שהוא רגיל אצלנו. ברה קראה דאבוהה. הבן הוא הרגל של אבא, ההמשך של האבא. ולכן לבן יכולים לקרוא לו א רגלו. ומ מבין הרגליים הכוונה מבין הצאצעים שלו. אז בין רגליו. זה התרגום. הזכרו פה קודם תרגום, נכון? מבין רגליו מבני בנוי. זה הפשט. זה הפשט. לא קשור לזכרים ונקבות. אז אומר הגאון פה בתשובה אה הוא מביא עוד וגם בהוראות, הכוונה מסכת הוריות אנו אומרים בעה מיני רבי מרבי חיא כגון אני מה אני בשעיר? אמר להרי צרתך בבל. הוא רבי שאל אם היה בית המקדש קיים והייתי שוגג בעבירה שצריכים להביא עליה קורבן חטאת אז הידיות ששוגג במקרה שהוא צריך להביא קורבן חטת הוא מביא שעירה ואילו נשיא שזה מלך הוא מביא שעיר אז רבי שע את רבי חיא אם היה עכשיו בית המקדש ואני הייתי שוגג מה הייתי צריך להביא אומר לו לא אתה לא יכול להביא יש לך צרתך בבבל לפי אז תשובת הגאונים משום מה מבין מזה שרבי הוא משבט משבט יהודה לפי כך הזכרנו שמועה זו דכתובות של ארץ ישראל להגיד כי הוא רבונה כדי מפרשים רבנן דילנה ולא נתבונו לייחס את רבי ואת אמרינ מי רב ספר מתניחה בא מיני רבי מרב כגון אני בא בסר מה להתמשבת ואחה מחוקק עד כאן תשובת הגאונים. יוצא שמהגמרא בכתובות רואים שהלל רואים שרבי הוא משפטיה בן אביטל. וגם בירושלמי כתוב רבי מן דדוד הלל סליחה הלל מן דדוד. מצד שני יש לנו ירושלמי אחר שכתוב שרבי אמר אני בנימין ואני מנקבות אז יש סתירה בין הדברים האלה אומר הגאון יש לנו גם בבלי יש לנו גם מחלוקת בירושלמי אנחנו הולכים עם זה בסדר אנחנו הולכים עם זה ולכן רבי הוא מבית דוד בסדר עד כאן דברי הגאון בתשובה אבל האמת מת שלא מוכרחים, לא מוכרחים לאומר כך לא מוכרחים לאומר כך ויש לנו כלל שצריך למעט במחלוקות להגיד אה הנה מצאנו עוד מחלוקת אם אפשר למעט צריך למעט ונתחיל קודם עם הגמרא בכתובות עם הבבלי כתוב שהם שם בדקו ורבי אמר הוא משפטיה הוא משפטיה בן אביטל אז אז יש גמרא בסנהדרין בדף צה הגמרא מדברת על זה שדוד נענש על זה שבגללו נהרגו או בעתיו בסיבתו בגלל חוסר זהירות נהרגו אנשי נורר הכהנים ולכן א גם הוא זרעו כמעט קלה מן העולם מתי אצל אתליה בסיפור שליה היא הרגה את ותקום התליה ותהרוג את כל זרע המלוכה אז כתוב ככה אומרת הגמרא בסנהדרין ומנלן דק קלה זרה דדוד דכתיב טליה עם אחזיה הורתה כמת בנה ואתה כומתאבד את כל זרע הממלכה והיה השתייר ליואש אומרים שנשאר אחד זה יואש אומרת הגמרא תמנה וישתי אב יתר דכתי וימלת בן אחד לאחי מלך בן החיתוב ושמו אב יתר אמר רב יהודה אמרב אלמלא נשתאר אב יתר לאחי מלך בן החית לא נשתייר מזרעו של דוד שריד ופלית שואלים אחרונים הרי כתוב שרבי בא משפטיה בן אביטל. אז אם הוא בא משפטי בן אביטל איך יכול להיות הרי הוא זרע דדוד? אז נשארו זרד דוד נשארו. איך איך אפשר לתרץ את זה? שני תירוצים. תירוץ אחד הרגו את כל היא הרגה את כל הבנים היא לא הרגה את הבנות רק את אלה שיכולים לטעון למלכות אותם היא הרגה אבל את הבנות היא לא הרגה תירוץ אחד תירוץ שני היא הרגה רק את הצאצאים של שלמה ולא את הצאצאים של ילדים אחרים וכאן יש לכאורה שאלה שקשורה לדין מלכות. דין מלכות כתוב כתר מלכות נתל דוד לאול זרו. האם זה מלך צריך להיות מזרע דוד או צריך להיות גם מזרע שלמה? הרמבם בספר המצוות כותב ככה. אונה המלכות לבד ידע כבר ידעת מכתובי ספרי הנבואה שזכה בדוד ובביבהור אמרו כתר מלכות זכה בו דוד וכן זרו אחרי בסוף כל הדורות. עכשיו תקשיבו, יש כאן ביטוי חריף מאוד, חריף מאוד של הרמב"ם. אין מלך למי שיאמין תורת משה רבנו עליו השלום, אדון כל הנביאים, אלא מזרע דוד ומזרע שלמה לבד. וכל מי שהוא מזולת זה הזרע הנכבד לעניין מלכות נוכרי קריין ב כמו שכל מי שהוא מזולת זרע אהרון לעניין עבודה לעניין עבודה זר קריין בה וזה מבואר אין ספק בו אין חלק בתורת משה רבנו עליו השלום אדון כל הנביאים אין מלך למי שיאמין תורת משה אלא מזרת דוד זרת שלמה אז הרמבם בהלכות מלכים אומר אומר רק זרע דוד לא אומר זרע שלמה לא אומר זרע שלמה זה תלוי בפרשנות של א של פסוקים הבאתי אותם רק בשביל אה בשמואל ב כתוב ולומ בעמוד ארבע בסוף ולמיין היום אשר ציוי שופצים על מי ישראל ואניחי לך מכל לבך ויגיד לך אדוני כיבואית יעשה לך אדוני כי אם להו ימיך ושכבת עם את אבותיך והקימותי את זרך אחריך אשר יצא ממך ואחינות את ממלכתו. הקדוש ברוך הוא בחר בשלמה. כך כתוב גם בדברי הימים. שלמה בני נער ורך בוא בחר השם. השאלה היא האם הבית יעשה לך הכוונה משלמה או בית יעשה לך לדוד. זה תלוי בהקשר שם. אני לא לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. האם זה זה שאלה האם זה קשור לבניית המקדש שהמלך בונה את המקדש? אבל על כל פנים הרמב"ם בעצמו כנראה חזר בו ביד. הוא לא מזכיר שצריך להיות מזרע שלמה. יש על זה אריכות, מדברים על זה. יש גם גריז על זה בגריז על התורה. אבל אה אם אנחנו נגיד כמו הרמב"ם של זרע שלמה, יכול להיות שהיא הרגה את כל ה את כל זרע שלמה. היא לא הרגה את כל האחרים. אבל אם נגיד שזה לא רק זרע שלמה והיא פחדה שיהיה מישהו אחר, אז היא הרגה את כולם. אם היא הרגה את כולם אז יכול להיות שבאמת רבי הוא משפטיה בן אביטל אבל לא מן הזכרים אלא מן הנקבות כי זכרים לא נשארו מזרע כל זרע הממלכה נהרגו רק יואעש יואעש הוא לא משפטיה יואעש הוא משלמה הוא מצצאי שלמה ורחבם אז א לא נשארו בנים אם לא נשארו בנים רק אחד כתוב זה זה היה כתוב מעיד שנותה רק יועש מכל זרע הממלכה אז אם זרע הממלכה כועל את כל אז אז מל שפתיה בן אביטל אבל זה דרך הנקבות כמובן גם פה נו חוזרת שנו מה אכפת לנו מהנקבות מה זה נותן לנו הוא לא מזרת דוד וזהו גם מה שכתוב הלל מן דדוד אנחנו נתרץ את זה רק בהמשך בסדר בסוף נתרץ למה הלל מן דדוד זה לא חייב להיות דרך בנים אלא יכול להיות דרך בנות ואז לא נצטרך אבל זה נסביר בהמשך כדי להסביר את את העניין הזה כולו אנחנו נצריך לראות את הגמרא במסכת בבטרא שעוסקת בהשאלה של משפחה שם כתוב ככה וממי דשארו זה האב דכתיב שאר אביך הוא הם השארו כתוב אה ואיש כי ימות ובן לא כולם נתן את נחלתו לשארו הקרוב אליו מי זה שערו מי יורש אותו אבא אז אבא יורש אותו אימה שארו זוהם תכתיב שאר עם חי אמר רב אמר קרם ממשפחתו וירש אותה ונתם את נחתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו האמא זה לא ממשפחתו האבא זה עם משפחתו האמא לא ממשפחתו למה משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה אז אם מישהו רוצה אומר יש לנו שמחה במשפחה אז אני מקווה שהוא רק הולך לבר מצוות זה זה מצד ה מצד האבא מצד האמא זה לא משפחה אנשים זרים מה הפשט מה הפשט מזה ואם פסוק דכתיב למשפחותם לבית אבותם שואלת הגמרא ומשפחתיהם אינה קוראה משפחה והכתיב הינער מבית לחם יהודה זה פסוק בספר שופטים בפסל מיכה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר שם אז רואים שהוא משפחת יהודה ולוי איך יכול להיות שהוא משפחת יהודה ולוי הגוף הקשה אמרת והוא לוי על מה מלבי מלוי את תהיה משפחת יהודה על מה מודה תה אליו דאבוה מלוי ואמ דמי יהודה וכאמר ממשפחת יהודה אז רואים שמשפחת יהודה זה משפחת אקוה המשפחה פסוק מפורש ספר שופטים הגמרא למדה ספר שופטים אמר רבא ברב חנן לא גברא דשמי לוי והוא לוי זה לא שהוא היה לוי אלא שהוא היה קראו לו קראו לו לוי יין דק מך אתה ידעתי כי הטיב השם לי כי היה לי הלוי לכהן אם דתר לגברה דשמי לוי וכי לוי שמו ועלו יונתן שמו שב יונתן בן גרשום מנשה הוא היו קשב את הד ולטעמך וכי בן מנשה ובא בין משה תכתיב בני משה גרשום ואליעזר ושמה כתוב יהונתן בן גרשום בן מנשה אומנם הנ תלויה שם אז למה קוראים לו בן מנשה אלא מתוך שעשה מעשה מנשה תלאו הכתוב במנשה קראו מנשה ולא קראו משה מה הכוונה אתה לא מנשה רבו יסאי מנשה מנשה חי הרבה הרבה הרבה שנים אחרי מה שכתוב פה בספר שופטים ספר שופטים שמואל הגמרא בבת אומרת שמואל כתב את ספר שופטים הוא כתב משה אז מה איך יכול לבוא מישהו בימי מנשה ולהוסיף שמה נ מהתלאו הכתוב במנשה הרי לא מנשה עוד לא בא לעולם בכלל אני אגיד מה שסתבר לי פה בגמרא. מסתבר ש כתוב מנשה לא על שם מנשה מלך יהודה אלא השם מנשה. מה הוא מזכיר לנו? למה יוסף קרא לבן שלו מנשה? כי נשני אלוקים את עמלי ואת בית אבי. שכח את בית אביו. אמרו מנשה כאילו שהוא לא בן של משה כי הוא שכח את בית אביו. אם הוא היה זוכר את בית אביו איך היה מגיע לעבודה זרה מבן משה? א קורא לו מנשה זה אנשי מנשה גם מנשה בן חזקיהו גם הוא שכח את את בית אביו ולא לחינם כנקרא מנשה אני לא יודע אם כך קראו לו בכשהוא נולד. יכול להיות שקראו לו שם אחר, אבל הנביא קרא לו מנשה כשהוא כשהוא השקיע הרס את כל את כל המהפכה הדתית של חזקיהו. זה על מנשה. עד כאן מצוין. זה הסבר כל כך יפה. בשביל מה אני אומר אותו? לא אנחנו לא שאנחנו לומדים עכשיו תנך אבל בני שזה ההמשך של הגמרא מאוד קשה לפי ההסבר שאמרנו עכשיו. הגמרא אומרת אך הנמי מתוך שעשה מעשה מנשה דעתי מודה תלאו הכתוב ביהודה. אמר רבי יוח שו רב ש בן יוחי מכאן שתים את הכלכל המקולקל אז זה שמנשה הסברנו אבל במשפחת יהודה מה עכשיו אתה איזה הסבר יש לזה שאתה אומר בית לחם יהודה עם משפחת יהודה מה זה לזה אין שום שום הסבר אמנם כל מפרשי הפשט שם בספר שופטים מסבירים משפחת יהודה שזה הולך על בית לחם שבית לחם יהודה עם משפחת יהודה או כל מיני הסברים, אף אחד מפרשי הפשט לא הולך כמו שכתוב פה בגמרא בגלל שאת עם מנשה דעת עם יהודה הרי מנשה עוד לא בא לעולם ושמואל כתב את ספר שופטים אז איך כתוב שמה ממשפחת יהודה קשה מאוד הגמרא הזאת קשה מאוד אבל על כל פנים הגמרא אומרת ש משפחת אם קרויה אב קרויה משפחה משפחת הם לא קרויה משפחה בסדר גמרא חד משמעית אה אומר יש כאן דרוש מאוד יפה וחריפות אני לא זכיתי באמת ליישב את הדברים שלו אבל זה כל כך יפה אמרתי חייבים להביא את זה לראות את החריפות שרבי יונתן תנ בשיץ בדרוש ביערות דבש הוא אומר ככה הוא מביא את הרמבן הרמבן פשט והחי כתוב לא אסור שבט מודה לכך נענשו כהנים צדיקים אנחנו כבר אחרי שמחת תורה כבר מתחילים להתכונן ל לחנוכה מה יש לנו 400 זה לחנוכה כבר אפשר קצת לדבר חנוכה נעשו למה ננשו צדיקים חונ שספו אותם על ידי אורדוס כי עברו על צבעת הזקן יעקב לא יסור שבט מיהודה והם לקחו השבט וממשלה לעצמם ועיין שם ובהברבנל כי אף בגולה צריך תמיד להיות נשיא מושל מודה ויש להליץ אומר טוב נו אבל איך הם עשו את זה? מה הם סברו? ועד צדיקים ישרים כאלה איך לא שמו עלב לעבור על לא יעשו? לכן יש להבין איך העבירו חז"ל בגמרא בברכות לרבן גמליאל והוקמוע לרבי אלעזר בן עזריה. דרבן גמליאל היה מבני הלל. הוא היה מבניו של הלל. ואילו רבי אלעזר בן עזר היה כהן היה מבני בניו של עזרא הסופר. אז איך הם לקחו מישהו מיהודה ומינו מישהו מלוי? אבל אמרו בגמרא בסנהדרין דף ה לא יסור שבת את מיד לבני הלל נשיא ארץ ישראל הוא מחוקק ראש הגלות שבבבל זה הפוך בסדר לא משנה הוא פשוט לעשות שם דחש נסרץ ישראל לא היו רק מנוקד נזרה לדוד ולפי זה אבדה הוא רק מצד אמודה קרי בשבט מודה עדיין זה נקרא אם מצד האמא זה מספיק בשביל איזה שלטון וכן היו בני בניו של הלל וידוע כי כל הכהנים הם שלשלת אהרון ואשתו של אהרון הייתה אחות נחשון אז היא הייתה משבט יהודה ולכך לא חששו צדיקים חשמונאים בזה כי הם מצד אמה מודה קרי בשבט מודה כמו בני הלל וכן חז"ל לא חששו להעמיד רבי אלעזר בן עזריה כ רבן גמליאל כי אותו כהן אסירי לעזרה עדיין בצד האמא שלו הוא משבט יהודה כמו זרע הלל עד כאן עוד אפשר היה אבל כאן מגיע ולכך אמרו החריפות הזה נדב ואביו מתי ימותו זקנים הללו ואנחנו ננהיג את הדור כי הם אינם משבט יהודה ולא נאות להם להמשיל על ישראל נגד צבת יעקב אמרו משה ואהרון הם לא משבט יהודה אין להם קשר לשבט יהודה רק אהרון התחתן עם אישה משבט יהודה אז נדב ואביהו הם משבת יהודה משה ואהרון לא אז אומר זה אנחנו ננהיג את הדור כן הם מצד אם יהודה ולהם נאות הממשלה ואת תשפיר ועכשיו מגיע עוד אחד וכן מרדכי שהיה בימיו מנהיג בראש לדור כד בכל הספרים כתוב כמרדכי היהודים משני המלך אחשוורוש גדול ליהודים והיה בשושן ראש ליהודים איך עבר לא אסור שבט מודה אז מתרצח כתוב אמו מודה ולא נאות ולכך הקדים הכתוב תרם שמ שהיה בשושן לראש הוא פרנס אמרתם איש יהודי שהם יהודה מצד האם ולכן היה בשושן לראש לפרנס ככה אומר רבנו תן בשצ האמת ש ש כל ה כל המהלך הזה הוא מצד אחד אבל הרמבן לא סבר ככה אז מה זה מחלוקת אז אם בני חשמונא עשו לפי דעתם היה להם סברה כזאת יש להם ראיה אז למה נהנשו סוף סוף אם אתה מליץ עליהם אז הם צדקו לא זאת או שהם צדקו אתה רואה שגם הלל ככה עושה אז למה הרמבן מקפיד עליהם גם שמה עם רבי אלעזר בן עזריה זה גמרא מפורשת לא ככה למה הגמרא אומרת שרצו להעמיד את רבי עקיבא אמרו רבי עקיבא הוא בן גרים אבל מה הבעיה שהוא בן גרים לא שהוא לא משבת יהודה שהקפדה שרבן גמליאל יכולה לפגוע בו אחרת בכלל לא היה מינה כי הוא צריך להיות מישהו משבט יהודה אז א גם הדבר הזה לא מובן נדב ואביהו נענשו בחומרה על זה שהם אמרו מתי ימותו שני זכנים אל אנחנו נדליק את הדור וזה לא דבר שצריכים לתרץ אותו בדרך כזאת. הדבר היחיד שאין לי סתירה אליו זה הדברים המרדכי. לא רק שאין לי סתירה למרדכי, אני עוד אשתמש מרדכי הזה. ואז אולי קודם רק נחזור על על הסיפור של מרדכי. כאן יש מראה מקומות במסכת מגילה. קריל יהודי. כתוב איש יהודי היה בשולשן הבירה. החנו כאן דיברנו עכשיו פורים איש יהודי היה בשן אבוירה ושמו מרדכי בן יר בן שעי בן קיש ימיני שואלת הגמרא איש יהודי או איש ימיני קרי ליהודי עלמה ביהודה כעתה קרי לימיני על בנימין כעתה אמר רב נחמן מרדכי מוכתר בנימוסו היה היה לו יחוס אמרחנה אמר רבי ש בן לוי אבי ובנימין ואמו מודה מצוין אם האבא בנימין ביהודה אז מה הוא איש ימיני משפחת אם לא קרויה משפחה אז למה איש יהודי ועוד למה הקדים איש יהודי לאיש ימיני גם אם תגיד שיש משהו אז קודם תגיד איש ימיני היה בשן אבירה איש יהודי מה פשר ה מה פשר הגמרא הזאת איך זה מסתדר עם משפחת אם קרויה וכולי. כדי להבין את העניין הזה נפליג רגע לגמרא מסכת בכורות בדף מז. יש הלכה בהלכות פדיון הבן. בהלכות פדיון הבן לביאים וכהנים לא צריכים לבדות את א לא צריכים לבד את עצמם. רק ישראל צריכים לבדות את עצמו. אומרת הגמרא בשם רבדה ברבה, לא רק לביאים וכהנים אלא אפילו לבייה שילדה, אישה משבת לוי שילדה, בנה פטור מחמישה סליים לא צריכה לשם. אמרתי ל איך יכול להיות מאיפה? מאבא דיעבר ממן היא למדיעבר מכהן ומלוי אם היא התעברה מכהן ומלבי מאיר לבי אפילו ישראלית נמי אלא דיעבר מישראל אם היא התעברה מישראל למשפחותם לבית אבותם כתיב משפחתם לא קורא המשפחה אז הוא לא לוי אמר רב פפא די עבר מעובד כוכבים מדובר שהתעברה מגוי. מה הדין ב גוי שבא על בת ישראל? הבן מה מה הדין שלו? יש מחלוקת. יש דעה אחת, הבן כשר לגמרי. יש דעה שנייה, הבן הוא א פגום לכהונה. יש דעה שלישית הבן ממזר. אנחנו פוסקים שהבן הוא פגום לכהונה. כשר אבל פגום לכהונה. ישראל ישראלים יכולים להתחתן איתו, לויים יכולים להתחתן איתו, כהנים לא יכולים להתחתן עם הבת, בסדר אם אם נולדה אם נולדה בת יכולים דעבר מכהן ולוי אמרת ולא תמיד בדמה אמר אין מזמין את הבלד הכוונה שהבלד כשר אלא אביל מנת אמר מזמין את הבלד שפגום לכהונה אבל עדיין הוא לוי לוי פסול מקרה מר בר דרב יוסף אמר משמ דרב לא לעולם דיעבר מישראל ישראל וככה ההלכה דרך אגב אמנם לא ברמב"ם בשולחן ערוך ושנה את הדבר נקרא פתר רחם מבני ישראל כך כתוב בפסוק בפתר רחם תלה רחמנא לגבי פידון הבן הולכים לפי האמא צריך שיהיה פתר רחם מבני ישראל אבל אם זה פתר רכם מלביאים או פתר רכם מכהנים אז פטור בסדר אז אני אמרתי זה נולד לי הבן אז הוא פטור משני צדדים גם מצד גם מצידי גם מצד אשתי גם מצד כהן וגם מצד שאשתי משבת לוי לבי אז הוא פטור אבל זה פתר רכם אז זה זה וככה אנחנו פוסקים הלכה שאפילו יעבר מישראל אבל זה בגלל שאנחנו דורשים פתר רחם אבל יש מכאן לכאורה רואים לפי השיטה הראשונה כשאין אבא שזה גוי גוי בעל בת ישראל הילד ד הזה מה הדין שלו לוי הוא לוי אמנם לוי פסול לכהונה אםד בתי פסול קונה אבל אם הוא לוי ככה ככה רואים זה איך הוא לוי הרי משפחת אם אינה קורי המשפחה הוא לוי או שהוא לא לוי מה הדין של הילד הזה הוא פטור מפדיון למה הוא פטור מפדיון כי אמא שלו לבי, כי הוא לוי. זה מחלוקת בין א א בין שתי השיטות פה בגמרא, בין רבא לבין רב פפה או שהם מסכימים. בזה דנו אחרונים. אבל יש כאן הערה מעניינת שאומר רבי חן וסרמן. הוא לומד מזה יסוד לכל המושג הזה של משפחת אב, משפחתם. שם בסוגי הבכורות מבואר דנוכרי הבעל הלבייה אבלד לוי. ואף דמשפחת אמ אינה קורי המשפחה צריך לומר אז הוא לא לוי דרך אגב יש על זה שאלה להלכה בשבט הלי דן על זה שוט שבט הלוי הבאתי את זה בסוף הוא דן האם הילד הזה למה הוא עולה לתורה הוא יכול להות את התורה לליבי אז בהתחלה אמר כן יכול להות תורה לליבי אחרי זה הוא חזר בו בחלק ה סימן קצד אמר יכול לעלות לליבי חלק י חזר בו חזר בו לא לא יעלה ללי אומר ככה אה צריך לומר דדווקא איך שיש לו משפחת אב מפקיעה ממשפחת אם אבל למקום שאין לו אב כלל כמו נולד בינוכי גם משפחת אם קרויה משפחה יפה חידוש אם אין אבא הולכים אחרי האמא אם יש אבא הולכים אחרי האבא מה ההיגיון אם האמא זה גם נקרא משפחה. אז למה כשיש אבא אז פתאום זה לא נקרא משפחה? אז הוא גם אז גם וגם התשובה לפי אני יודעתי אני קצת מוסיף כאן על בסגנון על הדברים של רבי אלחונון כל אחד מהיושבים פה הוא בן של אבא שלו והוא בן של אמא שלו וגם המשפחה מצד האמא זה משפחה. אלא מה? כשאנחנו אומרים משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם לא קרויה משפחה, הכוונה כשהדברים סותרים זה לזה, כשהדברים סותרים זה לזה, אז אין אפשרות שבן אדם יהיה גם משבט ראובן וגם משבט שמעון. מאיזה שבט אתה? אתה צריך להכריע? שתה צריך להכריע זה גם דבר פשוט. למה שהאמא לא יקרה מהאמא? האמא לא נקראת? למה לא? מה זה אמא? יש לה חצי 50%. התשובה. אבל צריך לקבוע מאיזה שבט אתה. אי אפשר להשאיר את זה גם וגם. אין דבר כזה. שבט צריך להחליט או שאתה בשבט הזה או שאתה בשבט הזה. בן אדם לא יכול להיות שייך לשני שבטים. שבט זה השתייכות. השתייכות לא יכולה להיות במקרה. אז אנחנו מכריעים למשפחותם לבית אבותם. עד כאן דבר הגיוני. עכשיו נמשיך וכשה מעד דאם אינה יורשת את בנה מטעמת משפחת מנה קורה המשפחה. זה מה שלמדנו קודם שמה בגמרא בא בטר לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותו. אומרים שהאמא לא יורשת רק האבא יורש. מבוא הפרק יש נוכלים ד אפילו גיורת אינה יורשת בנהו נכזב הפקר יוכל בגיורת אז גם ואפשר לומר אומר בלחונון כיוון דבישת לידתו היה לו אב ישראל שגם אביו התגייר נפקעה משפחת אמו על ידי משפחת אביו שהיה לו בשעת לידתו ואב שאחר כך מת אביו משפחת אמו שכבר נבקה בשעת ליד אינה חוזרת ונאורה אומר זה לא נכון יכול להיות מקרה שאין אבא שהייתה הורתו שלו בקדושה הוא בא הוא בא עליה היה כשהוא היה גוי ואחרי זה התגייר. אז לא משנה במקרה כזה או מקרה שגוי שבא על בת ישראל במקרה כזה גם לא שמענו שהאמא יורשת. למה לא? לכאורה אין משפחת אב. אז למה האמא לא יורשת? אם זה כל כך א כל כך א מוכח שכשאין אבא הילד הוא לוי אז אז אותו דבר. עוד שאלה הוא שואל ועוד קשה זה שתי שורות מלמטה מתורת כהנים סוף פרשת אמור ובא שם ברשי כתוב אצל ה אצל המגדף כתוב ויצא אה איש מצרי והוא בן אישה ישראלית וכולי וינצו במחנה בין הישראלית ואיש הישראלי ויקוב בן הישראלית את השם וכולי ואז הוציאו אותו מחוץ למחנה אומר אומר רש"י בא ליטא אוהלו במחנה דן אמרו לו מה תבחה לכאן אמר להם מבני דן אנוכי למה הוא בני דן כי שם אמו שלומית בת דברי מחנדן אבל אבא שלו היה מצרי אמרו לו לא איש על דגלו באותות לבית אבותם כתיב נכנס לבית דינו של משה באו לדון ויצא מחוייב הוציאו אותו הוציאו אותו משבט דן או הנה לכאורה לכאורה עוד ראיה שמה עוד ראיה שלא הולכים הרי כאן זה היה הגוי שבא על בת ישראל לכאורה כמו שאני רואים שנקרא לוי ככה הוא צריך בגמרא בבכורות אותו דבר הוא יכול להיות מה במקרה שלנו צריך להיות משבט דן למה הוציאו אותו למה הוציאו אותו שואל איזה רבי אלחוון ראיה לכאורה ואז הוא מביא ככה אה שם ברש גם בגדף בא ליתה או לא בשבט דן אמרו לו משפחתם מנה כל כמשפחה אף שבמצרי ולדעת הצרפתים בעלי התוספות שמה הרמבן מביא מבעלי התוספות שביא הרמבן שם בפירושו שקודם מתן תורה אבלד היה הולך אחרי זכר כל הכלל שילד שנולד לאמא ודיה הוא יהודי זה רק אחרי מתן תורה לפני מתן תורה היינו כמו אומות העולם אצל אומות העולם איך קובעים איזה אומה אתה. אם אדם הוא מצרי או אדומי או ארמי, איך יודעים? זה לפי האבא זה נקבע. אז גם בעם ישראל זה נקבע לפי האבא. ולכן הוא בכלל לא היה מיוחס אחרי אמא שלו. אז זה שאמא שלו זה היה לפני מתן תורה. הוא התגייר במתן תורה אבל הוא כבר לא נקרא אחרי האמא. אבל לדעת הרמבן שם זה סביר על שהיה מתייחס אז שפיר. אבל לפי הרמבן קשה. טוב אז זה שתי קושיות גדולות על השיטה שלו מצד שני הוא מביא ראיות לשיטה שלו מביא מהגעות מימוניות דגר אינו נקנה בעבד עברי משום והנהן שב אל משפחתו ככה אומר הרמבם בהלכות עבדים כתוב ושב אל משפחתו אבל יש במכילתא כתוב שגר נקנה בעבד דברי אז א אומר אומר שם מאגאות מימוניות מכל מקום אם יש לו משפחת אם קרינן בשרב משפחתו אם יש לו משפחת אם אז כן שב משפחתו אז איך הרי משפחתם לא קורה משפחה וכתוב משפחתו התשובה משפחתיהם לא קורהמשפחה במקום שיש משפחת אב אז זה ראיה והוא מביא עוד ראיה מגמרא ביבמות ואין לנו זמן עכשיו ל א להסביר את סוף דבר הכל נשמע. ראינו שיש סברה שמגובה בגמרא מסכת בכורות שבן אדם יכול להיקרא א על שם משפחת האם כשזה לא סותר למשפחת האב. הרבי אלחנו אומר כשאין משפחת אב. אני אני הסברתי שזה הסברנו שזה כשזה לא סותר. מכאן אני רוצה לומר דבר חידוש. אני חושב שזה זה היסוד של כל הסוגיה שלנו. יש הבדל בין האיחוס השבטי והאיחוס השבטי קשור גם לירושה. כי ירושה זה תמיד נחלת הארץ. ונחלת הארץ תמיד תהיה לפי אבא. ולכן בלכות נחלה גם האמא לא לא תירש. הדרך היחידה לרשת זה רק דרך בת יורשת נחלה שזה חידוש מיוחד שהיה בבנות צלופחד כדי שלא יובד שם אביהם וכולי ואחרי זה התחדש לכל לא לא לומדים עכשיו יש נוכלים אבל באופן עקרוני נחלת הארץ יש עניין של לא תסוב נחלה ממטה למטה זה ילך לפי האב וכנראה גם ה האותות לבית אבותם מחנה דן למה הם לא רצו לקבל אותו? לא בגלל שהם היו כאלה אנשים לא נחמדים שלא רוצים שיגור אצלם עוד יהודי אחד. התשובה מי ששמה אחרי זה גם יקבל נחלה יחד איתם. הם לא רצו שהוא יקבל נחלה יחד איתם. אבל לגבי דין זרע המלוכה זה לא סותר. אדם יכול להיות מזרע מלחה ולא ולא משבט יהודה ולא יכול להיות מזרע מלכה ולא משבת יהודה יש שאלה מעניינת שואל את זה המנחס חינוך כתוב בתורה סום תשים עליך מלך אומרת הגמרא מלך ולא מלכה אומר שואל מנחידוך כך כתוב גם מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נוכרי לומדים מזה מקרב אחיך ממוחר שבאחיך שלא יכולים להיות מ לא יכולים להיות א א מלך אם לא אבי ואמו מישראל שואלים איך רחב עם היה מלך רחב עם היה אמו הייתה גיורת הייתה נמה אומרים לו איפה שכתוב אסור למנות מלכתחיל המלך שהוא לא עמו מישראל אבל אם מינו אז אחרי זה הוא לקח אישה גיורת אין בעיה היה ויכולה להיות והבן יכול להיות המנחת חינוך מסתפק האם מלך ולא מלכה זה אותו דבר סום טסים אם בוא נגיד יש רק בת למלך אין בנים יש לו רק בת יכולה להיות הבת שלו יכולה להיות מלכה המלכת חינוך אומר כן כי אין כאן בעיה של סום תסים לא שמת מלכה לא מנית מלכה אלא היה מלך ויש לו רק בת אז הבת שלו היא תהיה המלכה זה לא היה אף פעם היה שלום ציון אבל זה היה בגלל שהייתה אשתו של יניאי ואחרי זה כשהוא מת אז היא היא מלכה ויש כאלה מביאים את זה כראיה איך היא מלכה הרי שלום ציון הייתה הייתה אחותו של רבי שמעון בן שטח אם היה אסור להיות זה אז איך היא הייתה היא הייתה מלכה כשהתחתה עם המלך אחרי שהוא מת יכולה להמשיך לכאן כי אין כאן חיסרון בסום תשים יוצא שיש יש דבר שנקרא זרע המלוכה. זרע המלוכה יכול להיות מישהו שהוא מבני בניו של דוד, אפילו שהוא לא משבט יהודה. והדבר הזה רמוז בפסוק. לא יסור שבט מודה ומחוקק מבין רגליו. מה זה רגליו? מבני בניו. למה? למה צריך אם אתה אומר מודה למה צריך להגיד עם בני בניו? התשובה ליהודה יש צריך שיהיה מישהו שהוא קשור לשבט יהודה. שבט זה מיהודה. מחוקק זה מזרע יהודה. יש זרע יהודה ויש יהודה. יהודה זה שבט מחוקק. זה בני בניו. הוא צריך להיות צעצה של יהודה. מה הראיה הגדולה ליסוד שלנו? מרדכי. איש יהודי היה בשון הבירה אמו מודה. מה היא אומר? ממתי הולכים אחרי משפחת אם? התשובה מרדכי זה לא סתם אמא שלו הייתה מיהודה סתם. יש לנו פסוקים בספר מלכים וגם בספר דניאל. בספר דניאל כתוב שנבוכת נצר לקח מיהודה הוא בגלות של יויקים וכנראה אותו דבר בגלות של יוריכין לקחו לוקחים את המלך ולקחו גם ילדים מזרע המלוכה אשר אין בהם מום ללמדם ספר ולשון כסדים. מה זה? לקח ילדים מזרע המלוכה. מרדכי אם הוא גלה בימי יכולה והוא יודע את כל השפות, איפה הוא למד את השפות האלה? בחיידר, בתלמוד תורה, תוירס אמס, תוירס חיים, איפה לימדו אותו? את כל השפות. הוא למד את זה בבית הספר הריאלי בבבל. בית הספר הריאלי בבבל שמה מרדכי למד את זה 70 לשון 70 לשון הכירו את כל השפות שהיו מקובלות באימפריה דיברנו על זה פעם שעברה בשיעור הכלה הקודם על 70 שפות בסדר חמש שפות לא יודע שבע שפות אבא שלי מדבר שבע שפות אז יודע שבע שפות אני יודע אפשר לדבר אולי יכולים 10 שפות 15 שפות אז שמה הוא למרדכי אם בימי יוחוניה הוא גלה הוא היה ילד למה אנחנו לקחו אותו. לקחו אותו היה מזרע המלוכה. איך הוא היה זרע מלוכה? אמא שלו הייתה כנראה מה? אמא שלו הייתה הייתה מבנות המלך. היא התחתנה עם מישהו בשבט בנימין, גם משפחה מיוחסת, מבני שאול. אבל הילד מרדכי הוא בהיבט של זה שהוא מתאים למלכות. הוא היה מזרע יהודה והיא אומנת הדסה היא אסתר בדודו זה קרובתו ויכול להיות שזה גם מרדכי וגם אסתר המגילה מקדימה איש יהודי כי הוא גדול ליהודים והוא הולך להנהיג את עם ישראל ולהנהיג את עם ישראל הדרך הנכונה כל זמן שידעו זה שיהיה מישהו מזרע המלוכה ומרדכי הוא מזרע המלוכה וזה מה שחשוב לכן אומרים איש יהודי אמו מודה ודאי שבחינת השבט הוא נקרא משבט בנימין ואי אפשר לקיים בו את לא יסור שבט מודה אבל כן אפשר לקיים בו מחוקק מבין רגליו וזה הכוונה של הפסוק לא יסור שבת מיהודה לכתחילה כשאין כשאין אפשרות מחוקק מבין רגליו. זה ה ה הרעיון של הזה. לפי זה מובן גם כל הכל הדברים ש שהקשנו גם ה הראיות של א נכון וסרמן כמו שתירצנו בנחלות הולכים אחרי אבא וא לא הולכים בכלל אחרי האמא. בשבטים הולכים אחרי האבא כשיש התנגשות. כשאין התנגשות ואז לא ו ולגבי מלכות הולכים גם אחרי האמא. זה נקרא זרע ממלכה. לפחות לגבי חלק מהמלכות, לגבי דין מחוקק. מה זה מחוקק? אני אפשר לפלפל הרבה. מה שנוגע לענייננו. הם מהזכרים והם מהנקבות. כאשר יש התנגשות בין אה בין בבל ארץ ישראל, ודאי שיד בבל על העליונה, כי הרי גלותה הוא מן השכרים. אז יש בו גם שבט וגם חוקק. ואילו זה הם רק מחוקק. הם מחוקק כי הם מבין רגליו, כי הם זרע מלוכה. אבל זה לא שבט שזה שלמות של מלכות ולכן אין להם יכולת בבבל לעומת זאת הבים יכולים על ארץ ישראל אבל בתוך ארץ ישראל שהרי שגלות אין לו שלטון בארץ ישראל ודאי שהמחוקק יכול לקבוע בתוך בתוך ארץ ישראל ויש ראיה ליסוד הזה הראיה היא שיש ביטוי שנאמר לגבי מלכות לגבי מלכות נאמר א הפסוק שהבאתי בספר שמואל א ויגיד לך השם כי בית יעשה לך השם מה זה בית ממנו תצא המלכות על סמך הפסוק הזה יש מדרש על מה שכתוב ויהי כירו מלידות האלוקים ויעס להם בתים מה זה בתים בתי כהונה בתי לבייה ובתי מלכות איך הגיעו מיעשה להם בת ויעש להם בתים שזה בתי מלכות כי כתוב כי בית יעשה לך השם. מי קיבל את המלכות, את הבשורה הראשונה שממנו יצא מלכות? קיבלה את זה מרים. קיבלה את זה מרים שהיא היא תתחתן אחרי זה עם מישהו משבט יהודה ומהם יצא מהם יצא המלכות. מסתבר שהמלכות צריכה לצאת ממרים. כל היסוד הזה שקוראים בית, בית זה לא רק האיש, ביתו זו אשתו. ולכן יש ב כשמדברים על בית גם הצאצאים, גם הצאצאים שלא על ידי אבא גם יש להם מעלה. לא מעלה בשלמות, אבל יש להם מעלה. וזה זרע מלוכה וזה לא סותר את משפחת אב. והראיה הכי גדולה זה מרדכי יהודי ומשם אפשר לתרץ את הכל ונפקמינה להלכה שכש הסיפור הזה של ה של הלוי כמו שאמרנו שיכול יכול לעלות לתורה בתור לוי טוב הכל