שיעור כללי | "התם אונס הוה" - לביאורו של האונס במעשה דוד ובת שבע | ראש הישיבה הרב אהרן פרידמן

[מוזיקה] ‏k אנחנו נמצאים עדיין בתוך א תקופה של המלחמה שעם ישראל נלחם ממש ב כלל כוחו והרבה הרבה אנשים מוסרים את נפשם כפשוטו על הקיום של עם ישראל והדבר הזה מחייב אותנו מאוד להמשיך בכל העוצמה ובכל המסירות בבניין הרוח של עם ישראל כמו שדיבר פה הרב אריאל בחנוכה שבניין הרוח של עם ישראל הוא יסוד גדול ביכולת של עם ישראל לעמוד לעמוד ב באתגרים הללו שהיום נמצאים וצפויים לנו בעתיד דמות ש מייצגת בצורה השלמה ביותר את בניין הרוח של עם ישראל כדרך ככלי לתת גם כוחות ללוחמים וליכולת העמידה של העם זה רבי עקיבא יש מכתב מפורסם מאוד שהרב קוק כתב ל עידה של בני עקיבא תנועת בני עקיבא בשנת תרצז והוא כותב להם מרבי עקיבא אורם של ישראל אשר בשמו אתם נקראים היו נם מכוונים לשלושת הסימנים המציינים לנו לדורות את קדושתו העליונה שהם ראשית אהבת תורה עד לכדי מסירות נפש של סבל בלתי גבולי הדעה היסודית ששם החיים של האומה ומכון גאולתה אין לו תוכן אחר כי אם זאת התורה שהיא חיינו ואורך ימינו השנייה ההכללה רבי עקיבא היה לו תורה כללית כולו סתימת ליבא דרבי עקיבא פלגים רבים הולכים וזורמים מתניתין תוספתא ספרי ספרה והכל בא מתוך אותו הים הגדול תורתו הכוללת של רבי עקיבא והשלישית ה מידת רבי עקיבא המיוחדת התלהבות ומסירות לחזק כל חזון של גאולה ודחייה לישראל וארצו כמו שעשה רבי עקיבא במ במרד בר כוכבה עד כאן הדברים של הרב ו רציתי לקרוא לכם פסקה מתוך אבות דרבי נתן שמתארת את רבי עקיבא ואיך רבי עקיבא הפך להיות רבי עקיבא שנוכל כולנו קצת ללכת בדרכו כך כתוב בעבוד רבי נתן בפרק יח כנגדן היה רבי יהודה הנשיא מונה שבחן של חכמים של רבי טרפון של רבי עקיבא של רבי אלעזר בן עזריה ושל רבי יוחנן בן נורי ושל רבי יוסה הגלילי רבידה הנשיא הגדיר כל אחד מהחכמים האלה הגדיר אותו לרבי אני אני קורא רק מה שהוא אמר על רבי עקיבא לרבי עקיבא קרא לו אוצר בלום למה רבי עקיבא דומה לפועל שנטל קופתו לקח סל ויצא לחוץ מצא חיתים מניח בה מצא שעורים מניח בא מצא כוסמין מניח בא עדשים מניח בה הוא הולך הגיע לשדה היה שם כל מיני דברים כל מה שהוא מצא הכניס הכניס הכניס הוא לא אמר לו אני רוצה רק רק חיטים מה אני אעשה עם עדשים מה זה זה נמלא חייתים לא יש עדשים לוקח עדשים יש כוסמין כוסמין הכל הוא מכניס כיוון שנכנס לביתו מברר חיטים בפני עצמם שעורים בפני עצמם כוסמין בפני עצמם עדשים בפני עצמם כך היה רבי עקיבא לומד מקרא משנה מדרש הלכות ואגדות כשהיה לומד מרבותיו רבי עקיבא הוא לא היה אומר אני באתי ללמוד רק את זה אני באתי ללמוד רק את זה זה לא מעניין אותי זה לא אכפת לי כל התורה כולה מה שהרב קורא לזה הבת השני הכללה הכלליות הגדולה של של רבי עקיבא כדי להיות תלמיד חכם שמאיר עיניהם של ישראל אדם צריך להיות מלא בכל התורה כולה כל דבר שהוא שומע מהרבנים רמים שיעור כזה שיעור בהלכה שיעור בהגדה שיעור בזה כל מה ש ש הרבנים שיש ספרים הכל אוסף ומתמלא ומתמלא מתמלא ומתמלא זה רבי עקיבא ככה אפשר יהיה להעיר את אור התורה בעם ישראל אז יש לנו עכשיו את השנים של הישיבה שצריך לעשות את זה אבל קל וחומר בין בנו של קל וחומר בזמן שאנשים מוסרים נפשם ואנחנו פה יושבים אנחנו צריכים למסור את כל הכוחות שלנו להתמלא בכל כוחנו בכל התורה כולה כל יום זה 24 שעות שאפשר להרוויח בהם המון כמה שאתם לומדים וכמה שאתם מתמידים אני אומר לכם שאפשר לנצל עוד יותר גם אני הייתי בחור ישיבה ולמדתי פה בבית מדרש הזה היום גם לומד אפשר תמיד אפשר יותר אם מבינים מה התפקיד הגדול שמוטל עלינו אפשר טוב אנחנו הגענו לסוגיות של דף ט ואני יודע שרוב השיעורים נמצאים עדיין ב בדיון על ה בדיונים על הספק ספקה והחזקות אבל אה לא יכולתי שלא לדון ב בנושא בנושא הזה של אה סוף העמוד וזה הדיון ב ביחס למעשה שהיה מה שהגמרא קוראת מעשה שהיה שזה מעשה דוד ובת שבע והגמרא דנה בשאלה למה לא נאסרה בת שבע על דוד וככה אומרת הגמרא ארבע שורות מלמטה וכי תמה מעשה שהיה מפני מה לא אסרו ה למה לא אסרו אותה אז יש כאן פירושים בראשונים יש מסבירים שהשאלה למה לא סרו אותה על דוד יש מסבירים למה לא אסרו אותה על אוריה איך שלא יהיה היא לא היייתה אסורה על אוריה כי הרי אוריה יכול היה לרדת לביתו כך דוד אמר לו והיא גם לא נאסרה על דוד לאחר מכן כי הרי דוד קיים אותה והמשיך לחיות איתה ונולד ממנה שלמה שהוא העמיד מ שהוא היה יסוד של של מלכות בת דוד לדורות אז למה לא עשה רוע הרי יש לנו הלכה ש שאישה שזינתה תחת בעלה היא אסורה גם לבעלה וגם לבועל אומרת הגמרא שני תירוצים תירוץ ראשון אתם אונס אבה והי בתמה כיעד אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל היוצא למלחמת בית דוד גת קריטו כותב לאשתו דכתיב את אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תיקח מה הבה את ה ערבתם תיקח מה זה תנ רב יוסף דברים המעורבים בינו לבינה אז יש שני תירוצים בגמרא התירוץ השני של האיב אתת אמה הוא התירוץ המוכר יותר הידוע יותר בגלל הגמרא במסכת שבת שבדף נוו שמה סוגיה ארוכה מאוד שרבי שמואל בר נחמני א הופך את כל המקרא כולו וכל החוטאים הגדולים של המקרא הוא אומר עליהם כל האומר פלוני חטא אינו אל הטועה כל ה אומר בני אלי חטאו אינו אלא הטועה כל האומר ראובן חטא אינו אל הטועה כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה אז זה מדרש מאוד מפורסם הגמרא הזאת שהפכה בטעות גם להיות בעיני בעיני אנשים מין מבחן ל לצדק של אנשים אם אתה סובר כמו הי בתם השנייה סימן שאתה א חרדלניק אם אתה סובר מה בתם הראשונה חלילה אתה לא מספיק תורני אז א אבל בכל מקרה כאן יש שני תירוצים בגמרא התירוץ הראשון אנחנו נעסוק היום בעיקר בתירוץ הראשון של הגמרא אונס אבה ועל הנושא הזה של אונס אבה יש יש בזה שתי בעיות שאני רוצה לטפל בשתיהן השאלה אני לא יודע אפילו מה מה להציג כראשונה כי אני לא יודע איזה שאלה יותר קשה השאלה הראשונה נציק בוא נבחר אני בוחר לפי לפי הטעם שלי השאלה הראשונה איך אפשר להעלות על הדעת שדוד חטא [מוזיקה] באונס התירוץ הזה לא מספיק שהוא הייתה אשת איש לפי לפי ההבנה הפשוטה של הגמרא שהייתה אשת איש גם עוד מוסיף מוסיף התרוץ הראשון אומ זה היה באונס אונס גם של אישה פנויה זה חמור מען כמותו אצל אומות העולם זה זה עבירה שהיא שנייה לרצח ויש לזה גם אסמכתא בלשון ה כתוב כי כאשר יקום איש על ראהו ורצחו נפש כן הדבר הזה נכון שזה נאמר שמה בנערה מאורסה כן אבל התיאור של פעולה פעולה אלימה של אדם כנגד אדם אחר הדבר הפעולה הכי אלימה זה רצח והפעולה השנייה מבחינת החומרה שלה זה אונס וזה לא משנה בהקשר הזה גם מי שחלילה פוגע בפנויה וזה כל אחד מבין את זה מדעתו במוסר אנושי טבעי פשוט פשוט פשוט פשוט אז א זה נראה שהתירו השני מציל את דוד כמעט לגמרי גם על זה צריך לתת עוד שיעור כללי אני לא יודע אם בעוד שבועיים אנחנו עוד נהיה פה אולי ניתן על זה נראה אבל התירוץ זה גם זה גם נושא שצריך דיון רציני והתירוץ הראשון מחמיר עם דוד יותר ממה שמחמיר בצורה של הדת לא יכולה לקבל הדת לא יכולה לקבל דבר כזה לכאורה קשה לה לקבל דבר כזה השאלה השנייה היא שאלה ש אה אולי פשוטה יותר שאלה שלא יודע זה היה קשה למי שלומד למי שלומד כמו רבי עקיבא את כל התורה כולה אז הוא לומד גם גם מקרא הוא הוא מבין שצריך לללמוד אז הוא מכיר את הפסוקים בספר שמואל ב בפרק יא וילך ואיין שום רמז או השמחת ככה זה נראה שזה היה באונס אם תהפכו רגע לדף האחרון את צך אפילו להפוך צך זה נתחיל רק את הפסוקים הראשונים של פרק יא ושמואל ב וילי תשובת השנה לעת צת המלכים וישלח דוד את יואב את עבדו ימו ואת כל ישראל ישחיתו את בני עמון יצור על רבה ודוד יושב בירושלים וילת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויילך על ג בית המלך והר אישה רוחצת מעל הגג והאישה טובת מראה מאוד וישלח דוד וידרוש לה אישה ומר זאת בת שבע בת אליאם אשת וריה חיתי וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב אמה כשיש לנו תיאור של אונס אז לא צריך להיות כתוב ואבוא אליו לוקח אותה היא לא באה אליו מרצונה הסבר דבר שני כשיש לנו תיאורים של אונס למשל א אצל דינה למשל אצל אמנון ותמר כתוב וישכב אותה ופה כתוב וישכב עמה שמה שמע שזה היה זה לא היה באונס זה היה ברצון אנחנו מוצאים למשל אצל יוסף ישת פוטיפר שהיא ניסתה לפתות אותו לשכב אצלה להיות עמה אם זה יחד אין שום רמז במקרא הפוך יש הרי אתה שקורע אתה לא אף אחד לא מתרשם מזה ופה ישר קופצים למיני זה אז את השאלה הזאת את השאלה הזאת כבר כבר שואלים את השאלה הזאת של הפסוקים כבר שואלים האחרונים וציינו לחשק שלמה נמצא מאחורה אצלכם באלקו מפרשים החדש זה לא אלקות חדש הלק מפרשים ילקות מפרשים הישנים הילקות הוא חדש המפרשים הם ישנים כן זה הם היו גם קודם רק לא אספו אותם ביחד קנקן חדש מלא ישן אומר החשק שלמה זה נמצא בעמוד ו' בעוז ודר אתמ עונש אבה נכתב בצידו הנה לא נתברר במקרא ד היה באונס אז יש לנו ריה מהחשק של שצריך ללמוד מיקרו כי הנה הוא ידע שיש זה ושמעתי דבר נחמד מאוד מפי מר אחי הגאון זצל שאמר לפרש על פי הסוגי סנהדרין דף סט ומוכיח שם השס דבת שבע הייתה אז כבד שש שנים תיקון היא צריכה להיות בת חמש שנים בסדר וקטנה הייתה ועל פי זה שפיר אמרינן דעונ אסבה ואפילו נתרצה מכל מקום הקיי מלן ד פיתוי קטנה אונסו ודברי פי חכם חן אז יש כאן מדובר בילדה קטנה אני אומר לכם עכשיו לפני שנדבר על הכל ולפני שנסביר את הכל אם מדובר על ילדה בת שש אני לא רואה איך אנחנו מצילים את דוד מהחטא של האונס כי פגיעה בילדה בת שש זה לא פחות חמור מאונס אולי אפילו יותר חמור כמובן שלא מדובר על ילדה בת שש כמו שאנחנו מכירים ילדה בת שש כן אלא צריכים לומר שהיא היייתה מאוד בוגרת כי עובדה שהיא כבר ילדה היא יכולה ללדת בגיל הזה יכול להיות אבל אני שם את הנושא הזה את הנושא הזה אני שם לעת אתה וסוגריים אבל לכאורה אם מדובר בקטנה קטנה ב ש היא לא הגיעה לגיל בגרות מבחינת הגיל הפורמלי אבל היא בוגרת מבחינה אנושית וגם מבחינה גופנית ופינוי טוי קטנה אפשר איך שהוא לחיות עם ה היבט של האונס ואז יש חידוש ולכה יש כאן תירוץ טוב באמת מבחינה חיצונית לא היה מעשה אונס ולכן אין זכר במקרא לכך שזה היה משהו של אונס גם דוד לא נזקק חלילה וחלילה להפעלת כוח או דברים כאלה שאנחנו מכירים מביטוי אונס ויש ויש לנו דיני אונס מבחינת היתר לבעלה והיתר לבועל יש לנו פיתוי קטנה פיתוי קטנה אונס הוא הפיתוי קטנה אונס מופיע בגמרה במסכת יבמות בדף לג אני לא אכנס עכשיו לסוגיה שם כי זה לא נוגע לא נוגע לענייננו אבל שם כתוב מפורש פיתוי קטנה אונס זה לא נחשב אין בו שום שום משמעות של רצון לגבי עסר על בעלה יכול להיות שילדה קטנה תהיה אישה של מישהו אביה יכול לקבל לה קידושין כתוב את בתי נתתי לאיש הזה ומזה לומדים שאפשר שאב זכאי בביתו קדושה יכול לקדש את בתו קטנה הוא יכול לקדש את בתו קטנה ואשתו ואם מישהו בא עליה ברצון כאילו הגמרא אומרת פיתוי קטנה אונס וזה נחשו אונס והיא מותרת לבעלה וגם מותרת ל לבועל לפחות לפי התירוץ הראשון של הגמרא פה ואז ככה פתר החי ש האח של החשק שלוימה פתר את ה פתר את ה את הבעיה הזאת הדברים האלה מופיעים לא רק אצלו מופיעים גם אצל הכתב סופר בתשובה באבן העזר בסימן ח' באריכות גדולה ובעוד מפרשים על השולחן ערוך באבן עזר בסימן יא עצי הרזים יש פירושים על הרמבם ועוד מופיע בעוד את הרעיון הזה כבר עלו עליו עוד מה שאנחנו רוצים לדבר זה עכשיו בסדר אמרנו פיתוי קטנה אונס האם האם מה שעכשיו אמרנו שפיתו קטנה אונס זה מסתדר עם לשון המקרא מי אמר שהיא הייתה קטנה אז קודם כל אני רוצה להתייחס לגמרא בסנהדרין הגמרא בסנהדרין עושה חשבון אני לא ניכנס גם אליו עכשיו בגלל קוצר הזמן הגמרא שמה עושה חשבון על פי שמיכות פרשיות שבספר שמואל כתוב שאצל אבשלום זה לקח שנתיים וזה לקח עוד שלוש שנים וככה עושים את כל החשבונות מכמה היה שלמה ומכמה הייתה בת שבע וכל הסיפור ויש לנו עוד פסוק פסוק אחד שכתוב אצלנו בפרשה מי היה אביה של של בת שבע אז זה ראינו כשהוא חיפש לדרוש לאישה וידרוש לאישה ויאמר לו זאת בת שבע בת אליאם מי זה אליאם יש לנו כלל שלא בא הכתוב סתום אלא לפרש לא מספרים לנו שהבת של אליאם אם אליאם זה בן אדם שאנחנו לא אמורים להכיר אותו משום מקום אחר אחרת מה זה ה מה זה עוזר לנו אליאם אנחנו מכירים את אליאם מרשימת גיבורי דוד ברשימת גיבורי דוד אחד מהגיבורים היה אליאם בן אחיתופל הגילוני אז זה הגמרא הגמרא בסנהדרין אומרת את זה אליה בן אחיו הגילוני אחיתופל כתוב שהוא נאמר עליו אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ותנא אומרת הגמרא שאחי טופל מת בגיל 33 ואחיתופל הוא מת בזמן מרד אבשלום נכון ויצב לביתו וחנק עושים את החשבון של השנים לפי הסדר של ה לפי הסדר של של הפסוקים ספר שמואל ם אתה עושה 33 הוא צריך להוליד את אליאם ואליאן צריך להוליד את בת שבע ובת שבע צריכה להוליד צריכה גם כן ללדת שרוצים להכניס את זה בתוך השנים שקורות שם הגמרא מגיעה ועוד יש את העיבור אז הגמרא מגיעה למסקנה שהיא הייתה היא היייתה קטנה הם היו בני שמונה כל אחד שהוליד או בני תשע ובת שבע הייתה בת שש ככה הגמרא מציאה שמה מציאה שמה שתי א שתי אפשרויות בכל מקרה אה אז זה זה מה שהגמרא אומרת שם במסכת במסכת סנהדרין אז הנה יש לנו ראייה למה כתוב בת שבע בת אליאם אז רמזו לנו שהיא קשורה לאלי מה אכפת לי שהיא אליאם ב חיטוב אז יש לנו כמה נפק מינות יש נפק מינה אחת להבין למה אחיתופל היה כל כך עויין ואויב את דוד בגלל שהנכדה שלו נפגעה על ידי על ידי על ידי דוד ולא הנכדה ובעלה נהרג יכול להיות שגם מסביר את את המקום של אחיתופל בסיפור הזה אבל זה כשלעצמו לא מספיק רה אני חושב שיש מקור לראיה מאוד יפה מהפסוקים שהיא היייתה קטנה ואני תהפכו רגע לדף האחרון בפרק יב אחי אחרי ח בת שבע מגיע הנביא ואומר הנביא כך וישלח השם את נתן אל דוד ויבוא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד רש אחד עשיר אחד עני לעשיר היה צון ובקר הרבה מאוד העשיר כמובן זה דוד יש לו הרבה נשים אולי נשים ופילגשים ולרעש אן כל כי אם כבסה אחת קטנה אשר קנה ויחייה ותגדל עמו ואם בניו יחדיו מפתו תאכל ומכוסות תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת מה זה מזכיר לנו אלה שמכירים את את התנך דרך הקריאות בתורה זה מגילת אסתר נכון שו במות תביא ואמה לככה מרדכי לא לבת אומרת הגמרא אל תקרא לבת אלא לבית מי שמכיר את הגמרא ממגילה משמה הוא ומד איך אתה רואה מלבת לבית לבת זה לבת מי אמר לך שלבת זה לבית אבל מי שמכיר ספר שמואל מה הייתה לו מחכות לשכו כבת בסדר גידל אותה כש היייתה קטנה אבל גידל אותה כדי שבסוף שהיא תגדל היא תהפוך להיות אשתו ויבוא הלך לאיש העשיר מסבירה הגמרא מי זה ההלך זה היצר הרע אורח אורח לא רצוי ויחמול לקחת מצנו ובקרו לעשות לאורח הבא לו ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה על האיש הבא אליו ויחף דוד באיש מאוד ומר נתן חי אדוני כיון מוות האיש העושה זאת ואת הכבשה ישלם ארבעתיים עקב אשר עשה את הדבר הזה ועל אשר לא חמל אז הנה שלנו לפנינו כבסה לא אמר כבסה אחת אלא מה אמר כבסה קטנה מה כבסה קטנה למה כל כך חשוב במשל להגיד כבסה קטנה ועוד איזה מין כבסה כבסה שגדלה יחד עם הילדים שלו כנראה הבינו הבינה הגמרא אצלנו אני אפילו לפי השיטה של החשק שלמה אני פשוט לי שמשם למדו מכאן למדו כבס מה זה איך אישה יכולה לד יחד עם הילדים היו לו ילדים מאישה קודמת ואשתו הראשונה מתה ואז הוא קנה את הכבשה הקטנה קידש אותה בקטנות מאביה מאלי ואז ה לא צריך ללכת עכשיו לאחי תופל בת אליאם אשת וריה חיתי מה זה בת אליאם למה למה זה חשוב בת תגיד אשת ורי זה משנה מאבא שלה בשביל הפשט ועוד איך זה משנה מאבא ש ש למה זה משנה מאבא שלה זה משנה מאבא שלה כי היא נתה אשת וריה חיתי על ידי קידושי אביה בת אליאם שנתן אותה לחבר שלו מהאחים זה היה אחים לנשק אמיתיים כן הם היו אחים לנשק אמיתיים נתן אותה לאוריה א החבר לנשק והוא קידש אותה והוא גידל אותה ו דוד לקח אותה אז יש לנו כאן ממש הייתי אומר כמעט מצאנו לכאורה ראייה מהפסוקים אז אם כן פתרנו את כל את כל הבעיות אפשר היה לסיים את השיעור עכשיו ברוך השם יש לנו עוד ברית היום שאני צך צריך עוד לנסוע אז הייתי יכול לסיים עכשיו אבל מה לעשות שהחיים לא כל כך פשוטים כמו שהם נראים כשקורים בל מפרשים החדש או אפילו קצת קוראים בפסוקים ואפשר לדחות או יש להקשות קושיות גדולות על השיטה הזאת אין בהלכה ואין בפסוקים אז אני רוצה להתחיל בהלכה ואחרי זה אני רוצה גם לדחות לדחות את הראיות לכאורה הייתי אומר אפילו הגמור שהבאנו מהפסוקים לדחות לא לא להקשות אבל לדחות אז קודם בהלכה בהלכה צריך לדעת שישמה שכתוב בגמרא שביטוי קטנה אונסו לעניין לא להיאסר שהיא לא נאסרת על על בעלה וממילא גם לא על ה בועל זה דבר ששנו במחלוקת שנוי במחלוקת בין הרמבם לרוד וכך לא יוד מי שהגיע עם הרבים הגיעו כבר לתוספות הזה אני לא מאמין אבל אם מי ש הגיע אז אם לא הגיעו אז אני מקדים אותם קצת אה הרמבם יש ש לכם את זה כאן בעמוד הראשון כותב כך הבעל הקטנה אשת הגדול אם קידשה אבייה הרי זה בחנק והיא פתורה מכלום כי ודאי שמבחינת עונש קטן וקטנה לא נענשים זה ברור אבל מה לגבי איסור לבעלה ונאסרה על בעלה אומר הרמבם כמו שבארנו בהלכות סוטה קופץ הרי לעולם יהיה בעל שמו עומד לפניכם אתה רוא ש הרמבם עומד פה איפה שאני עומד עכשיו והרי ד יושב יושב פה עם הישיבה הם היו פותחים ביחד ישיבה ראשי ישיבה הרמבם ראש ישיבה אחד הריד ראש ישיבה השני ולא היה בעיה עם שבושים הה מלא אומר אומר הריבוד מה לא ידעתי למה נאסרת על בעלי ישראל שהרי אמרו פיתוי קטנה אונס הוא מה זה גמרא מפורש בבו מס לג אז דברים ידועים דברי המגיד משנה אומר המגיד משנה ככה קשה על דברי רבנו שבפירוש אמרו כאן פיתוי קטנה אונסו ולא מצאתי מקום לרבנו על מה יסמוך בזה אלא מאותה שאמרו פרק כמה כתובות אמר רבי אלעזר הסוגיה שלנו אומר פתח פתוח מצאתי נמן לאוסרה עלי והקשו ועמ ספק ספק ההוא ספק תחתו זינתה ספק אין תחתיו זנתה ואם תמצא לומר תחתיו ספק בוא ספק ברצון זאת הקושיה אז הגמרא מתרץ את שני תירוצים או באשת כהן או שקידש אביה פחותה מגמל שנים ויום אחד ותרצו לא צריכה בשת כהן ו בת בשת ישראל גון תקבל באבי הקידושים ם אחד וסובר רבנו שהוא אפילו עדיין היא קטנה ואפילו אם י לומר ד גדולה השתקת מש מינה דמית שקטנה שז ברצון אינה נאסרת על בעלה אם קטנה שזינתה ברצון לא נאסרת כמו שהבין ריבד אפילו קיבל באבי הקידושים ם ב ש דקה רספ איך הגמרא תרצה איך אומר פתח פתוח נמן לאוסרה משהו הקדשה פחות מבת שלוש שנים אז יש לנו רק ספק אחד מה הספק לא ספק תחתיו א זה ודאי תחתיו כי הא הקדשה פחות מ זה רק שאלה רק מה אם זה היה באונס או או ברצון אם באונס היא מותרת אם ברצון האש ספק אחד אומר המגד מי ש לא נכון יש לנו שתי ספקות זה בעצם שאלת התוספות אצלנו יש לנו שני ספקות מה הם שני הספקות אכתי טרת ספק נינו ספק זנתה קטנה ספק גדולה אז או אני לא יודע עכשיו או שהיא זינתה כשהיא הייתה קטנה או כשהיא היייתה גדולה ואם זה היה כשהיא היייתה קטנה אז היא מותרת אם זה כשהיא גדולה אז תלוי אם זה היה באונס היא מותרת אם זה ברצון היא אסורה זה כשהיא גדולה אז עדיין תרת ספק נינו זנתה קטנה הספק גדולה ואם תמצא לומר גדולה הספק ספק ברצון אלא לו שמה מינה שאפילו קטנה שזינתה ברצון נאסרת על בעלה משומה חילק האל חת ספקה ככה אומר זה תוספות יש לו תירוץ אחר תוספות אומר שם אונס אחד הוא אומר תוספות יש לנו רק ספק אחד האם זה היה באונס או ברצון מה תגיד אולי זה היה כשהיא קטנה וזה היה ברצון זה נקרא אונס וזה ספק אחד זה ההגדרה של ה של התוספות אבל הרמבם מבין שזה לא זה לא נקרא שם עונס אחד כי זה שני סוגי אונס אונס של גדולה שזה באונס ממש זה אונס שהיא לא נאסרת על בעלה ואונס זה זה כן הוא מבין שזה סוגי אונס זה בעצם רצון זה אונס בכוח וזה אונס בגלל חוסר דעת זה שני סוגי אונס אומר המגיד משנה שהסוגיה שלנו לשיט הס רמבם היא ראיה ברורה שלא אומרים פיתוי קטנה אונסו לגבי איסור לבעלה עתר לבעלה אלא היא עדיין אסורה לבעלה וזה המקור רמבם ככה אומר ה המגיד משנה ובסוף הוא אומר הוא מביא את התוספות שלפי התוספות זה מתורץ בסוף הוא אומר צריכים אנו ראה גמורה לדברי רבנו ובקשתה ולא מצתי אז אתם מתארים לעצמכם שרבותינו האחרונים ביקשו ומצאו ואחרי זה אמרו שלא מצאו ויקשו ותרצו ואפשר שלושה שיעורים כלליים לתת על זה אבל לענייננו דיינו בזה לפי המגד מיש שזה מה שידוע לכולם ידוע ה ש מהסוגיה שלנו הרמבם לא קמתו סבר שהסוגיה שלנו חולקת על הסוגיה חולקת על הסוגיה במסכת יבמות והרמבם פוסק כמו הסוגיה כמו הסוגיה שלנו הכתב סופר בדרך פלפול וחריפות רצה להגיד שאולי בזה נחלקו ש שני התירוצים בגמרא הרי לכאורה לשיטת החשק שלמה האחים של החשק שלמה זה לא לשיטת זה בעצם לשיטת הגימור בסנהדרין בדף סט היא היייתה קטנה נכון אם היא היייתה קטנה או נסב אז למה צריך לתת עוד תירוץ למה צריך לתת עוד תירוץ של גת קריטו כותב הרי היא היייתה קטנה זה גימורי היא היייתה קטנה אז זה זה השאלה של אז זה שאלה כתב סופר למה הי צריחות תירוץ אומר אומר הכתב סופר התירוץ הראשון הוא טוב למי שסובר לגמרא ביבו מס שפיתו קטנה אונס הוא לגבי איסור לבעלה מצויין לכן מה לכן זה זה התירוץ הראשון אבל האי בתמה רב שמל בר נחמוני הוא סובר כמו הסוגיה שלנו לפי הרמבם כמו הרמבם הסוגיה שלנו שביטוי קטנה לא נקרא אונש לעניין איסור לבעלה אלא היא נאסרת על בעלה אם היא נאסרת על בעלה היא גם נאסרת על הבועל אז מה מה איך איך מפני מלאו השרוע חייבים להגיד גט קריסוס וכל הזה ככה אומר הכתב סופר אבן העזר סימן ח בדרך ריפוס אני אומר בדרך ריפוס כי זה זה זה דבר שאין לו אין לו זכר אצלנו בסוגייה שזה שזה תלוי בזה אבל אפשר אפשר שזה תלוי בזה כי באמת זה קשה אם אתה אומר אונס אהבה למה צריך אחרי זה להגיד להגיד עוד תירוץ הרי זה אם היא הייתה קטנה אם אם אתה אוכל שהייתה קטנה למה צריך עוד תירוץ באמת זה מוזר זה קושייה גדולה היא ב להמציא העניין הוא כן לכאורה העניין הוא שצריכים להגיד ש התירוץ השני הוא לא אמרו את זה לצורך תירוץ אלא הממרה של רב שמואל בר נחמני ה אמר את זה מסיבותיו שלו שכל אמר דוד אינו לחותי וכל אמר ראובן חתא אינו לות ובני אלי אינו לח אותה וכולי הגמורה משתמשת בזה אצלנו בשביל נכון יכול להות שלא היה צריך את זה בשביל לא עשרו אבל כיוון שזה כבר נאמר אז הגמרא הביאה את זה לכן אני אומר זה דרך ריפוס אבל ככה אומר כסו סויפר זה יפה צריך לדעת את זה טוב זה אז על כל פנים נשית עשה רמבם אז אם נגיד כמו הו סופר שזה מחלוקת התירוצים אז נשארנו אז אז אנחנו אין לנו קושיה כי הרמבם זה לפי הסוגיה שלנו והסוגיה ביבמות חולקת והתירוצים תלויים וזה אלא דעקה שלהגיד שבסוג שלנו רית ד סוגיה היא שפיתו קטנה עליו אונס ואחרי זה הגמורה מתרצת תירוץ לפי הסוגיה של הגמור לפי דעת הגמרה ביבו מסביר להזכיר כלום הגמרא הנו פשוט לה פשוט לה שפטק נלנ אובדה שהגמרא אומרת שאם קיבל באביה הקידושין פרטן בת שלוש יום אחד אז ה אומר פתח פתוח נאמן לאוסרה כי אין שתי ספקות לפי שיטס הרמבם אז אז אז מה אחרי זה פתאום הגמורה אומרת אונס אבה לפי התירוץ של פיתוי קטנה אונס אז לפי הרמבם כמעט אי אפשר לפי איך שמגד מי שני סביר את הרמבם כמעט אי אפשר להגיד את התירוץ הזה אני הייתי יכול להגיד גם משהו אני לא אני חושב שזה זה חיפוס על חריפות היה אפשר להגיד שה מחלוקת התירוצים בגימור זה מחלוקת הרמבם והתוספות האם אני אומר שם עונס חד הוא או שאני לא אומר שם עונס חד הוא כן אבל אז כבר זה זה זה רחוק מאוד מאוד לכול פונים לשיט ס הרמבם זה קשה אבל לא רק לשיט ס הרמבם זה קשה אלא גם שיטת התוספות בסנ הדרין בסט עמוד א' בסט עמודא שם יש טוסט מפורש שכל התירוץ היפה של הרב חשק שלמה של אחים של הרב חשק שלמה שוכח האחים של החשק שלמה לא נכון מה זה התוספות תראו את התוספות הבאתי את זה השעון רץ יותר מהר ממה שאנחנו כתוב שם בגמרא כתוב ואיש שלא יהיה לו גואל מדובר שם בשם גזלות אז אומרת הגמרא א מה זה איש שאין לו גואל אז הגמרא מדברת על גר שהתגייר וכולי ואיין לו ילדים והגמרא אומרת שקטן לא מוליד מאיפה יודעים שקטן לא מוליד כתוב איש שאיין לו גועל שצריך לחפש אם יש לו גואלים או לא דווקא איש צריך לחפש אבל קטן לא צריך לחפש אם יש לו גועל או לא לא צריך לחפש כי ידוע שאין לו גואלים כי קטן לא יכול להוליד ככ זה לא הסוגיה שלנו אבל ככ כתוב בגימור שקטן בידוע שאיין לו גולים ואם תאמר משמע ד קטן בידוע שאין לו גולים משום דאינו מוליד ככה אומר ספס וכן בפרק אן בן המודר זו תורת היולדת בן גדולה בן קטנה ופריך קטנה בת לדי מהי קושה אומר ז רגע יכול להיות שקטן יש לו המרינה לקמן ב שמיטין בדף ס עוד תהפוך את הדף בסנהדרין בדף סט דורות הראשונים היו מולידים בשמונה שנים הביאו ראייה מהסיפור של של אחיתופל הגילוני ואליו שב אז אז איך אתה אומר שקטן בידוע שאין לו גולים שאלה גדולה גם על בצל וחור וה שמה גם עשו את החשבון לא משנה שני חשבונות שם בגמרא ויש לו אמ אומר תוספות דף על פי שבדורות האחרונים נתנו חכמים סימן להבאת שערות לקטנה בת יב שונ ויום אחד ולקט ג שנה ויום אחד בדוס הרונים שהיו ממהרים להביא שערות היה זמן גדלם מקודם הרבה אמר נכון דרס הראשונים יכלו להוליד אבל אם הם הולידו הם גם היו מה הם היו גם גדולים כי מה שאנחנו אמרנו יג שונה הוא גדול קטן או יב שנה היא גדולה יב שנה עם ב ערות יג שנה עם ב שערות זה גדול זה בדורות שלנו כי הבית שערות זה סימן לבגרות הגופנית של האדם בסדר רק השנה זה כדי כי אם מישהו הביא שתי שיערות לפני יג זה נחשב שומה בעלמה זה לא סימן לבגרות אלא צירוף השנים והסימנים אומר תו זאת נכון כל זה טוי ויופי בדורות שלנו אבל בדורות שלפני לא ככה אומר זה פשוט אם הם היו יכולים ללדת סימן שהם היו בוגרים מבחינה גופנית אם הים מבחינה גופנית אז הם גדולים אם הם גדולים אז הם גדולים ל כל הדינים הם גדולים גם למה הם גדולים גם לעניין שהיא נאסרת לעניין דעת שיש להם דעת והכל הם גדולים כשיים גדולים הדין של יב יג זה לדורות האחרונים לא לדורות הראשונים כך אומר התוספות וזה סברה מסתברת מאוד מאוד זה גם מתרץ את מה שכתוב ידוע שאין לו גולים וכולי אז יוצא שלפי הטוס בסנהדרין לא מה תגיד פיתוי קטנה או הנסו היא היייתה קטנה בסדר אבל היא הייתה קטנה גדולה היא היייתה קטנה ביחס לשנים שלנו היא היייתה ילדה היא היייתה בת בת שש בת שמונה אבל מבחינת הבגרות והגדלות היא כבר היייתה ממילא הפיתוי שלה זה לא אונס אז שוב חוזרים א לא כתוב בפסוק שהיה כאן אווינס אז אין שום רעיה מהפסוק שהיה אונס ועוד שואלים טוב אם זה אונס זה כבר אונס בגדולה אונס בגדולה יעלה על הדס שדוד המלך ז חזרנו לפי הטס הקושיה אמנם אני חייב להגיד בסוגריים שזה לא לא כזה לא כזה פשוט זה לא מוסכם על כולם יש מי שחולק יש הרן שם בסנהדרין לא נעריך עכשיו תסתכלו תראו ובעצם תולים את זה במחלוקת אחרת יש מחלוקת מאיפה יודעים שבן 13 למצוי מאיפה יודעים אז אז מביאים אסמכתא ממה שכתוב כתוב אצל אצל שמעון ולוי כתוב כן כתוב ש וייקחו שמעון ולוי איש חרבו איש עכשיו עשו חשבון מהלידה של שמעון ולוי שהם נולדו הרי כשיעקב אבינו בחרן היה היה שמה 20 20 שנה כן אז ה 22 ש ה בהתחלה את השבע שנים ועוד שבע שנים ועוד שש ועוד שש שנים עד שנולד יוסף אבל הם נולדו רק באחרי השבע שנים הראשונות בסדר אחרי ש התחתן אז נולד ראובן רק אחרי זה נולד שמעון ואחרי זה נולד לוי אז אז אז היה ללוי 10 שנים כשהם יצאו כי יעקב היה 20 שנה בבית לבן שבע שבע אבתיך 14 שנה בשתי בנותיך ושש שנים בצון אז יש לנו זה אבל אחרי השבע שנים הראשונות אז נשאר 13 נולד ראובן אחרי עוד שנה נולד שמעון אחרי עוד שנה נולד לוי אז ללוי כשהם עזבו הוא היה בן 10 שנתיים הם עשו בדרך אז הוא היה בן 12 ואז עוד שהגיעו לשכם אז הוא היה בן בן 13 אז לכן קחו שמעון לוי איש חרבו כל אחד מהם נקרא איש זה היה לוי פשטו זה זה כשלעצמו לא זה זה יותר הסמכתה ככה הבין רוב הראשונים זה הסמכתה הרעיון הוא שהם נענשו על זה לא בגלל שכתוב איש אלא בגלל שעובדה שיעקב אבינו העניש אותם אחרי זה על מה שלפי חלק גדול מהמפרשים על הסיפור של שכם אז אם הוא העניש אותם סימן שהם היו בני עונשים היו בני אונש שו גדולים ככה זה אבל התשובה שראש ידועה מפורסמת ושאלת מאין לנו דבן יג שנ יום אחד הוא בר אונ שין אבל פחות מכן לא ד כיל אומ ש מסין היו והוא בכ ל שיעורין חציצי ומיצי שלוך למשה מסיני ד שיעור וקצבה לכל דבר נתן למשה בעל פה וכן הייתי בת שלש ביתה ביה וכן בן ט שנים כל אלו הלכל למשה מסיני הם נאום אשר בן הרב רבי יחיאל זכר לברוח זה כיאל היה כן אומר זה הלוך מסיני רבו הלוך מסיני כן אז זה זה לא משהו שהוא שהוא משתנה לפי בגרות זה זה דבר קבוע אפשר להגיד שעד סיני זה לא היה זה ובסיני נקבע נקבע נקבע 13 אבל זה שהביאו הסמכת מלוי הסמכת הזאת מרא שלוח מש מסיני בסיני זה נאמר זה תמיד היה כמו שהתורה תמיד היייתה גם אברהם אבינו ידע את כל התורה כולה ההלכות שנאמרו בסיני הם הם היו הלכות מימי אוי לום מימי בריאת העולם הסתכל בורת בר עלמה אבל מבריאת העולם זה היה אבל זה נתגלה בסיני ככה בשיטס הראש אם ככה אז יכול להיות שאפילו שהראש סובר אפילו שבד הראשונים הם היו בוגרים אבל הם היו נ נשבו גדולים לא נחשבו גדולים ככה אפשר להסביר בשיט הרש כי זה הלכל מש מסיני לעומת זאת יש בפירוש המיוחס לרשימות הראש הזה צריכים לדעת אותו בלי קשר לשיעור זה זה יסוד גדול לדעת ש1 זה זה ה לח ש סיני על זה טולים הרבה דברים והראש הזה ידוע הרשי פחות מפורסם יש כאלה שחושבים שהרשימו הראש זה טעות גדולה בידם פירוש רשי על אבות בן 13 למצוות זה לא רשי אמרתי זה מיוחס לרשימת מהראשונים דכתיב איש הוא אישה אשר יעשו מכל חטאות האדם ואינו קרוי איש עד שו בן שלו ודש ככן עתם וייקחו שני יעקב שמ הביא אחת דינה כאן חסר את העיקר חסר מן הספר איש חרבו ואז היה לוי בן 13 שנה תחשוב בית שנים שעשה יעקב בית אל נוסח אחר או פירוש אחר בן 13 למצבו דמי שבי שתי רות בכלל מצוות דאורייתא דלכן למוש מסיני ושיערוך החוד שתי שערות ל13 שנה הלוך ש מסיני היא ששתי שערות המבטאות גדלות הם קובעות גדלות מה זה ה-13 שנה הרי יכול להיות גם שתי שערות שצומחות שלא מבטאות גדלות שהם שומה כמו שהגמרא קוראת להם אז חכו מים שיערו לפי זמנם ומקומם וכך ניתן לחומים לתת גבול אי אפשר יהיה שכל אחד ידון לעצמו אז חכמים קבעו לפי זמנם 13 אבל הלוך משי מסיני זה לא ב-13 הלוך משי מסיני זה בשתי שערות ה זה שיעור של חומים אז תולים אפשר לתלות את זה במחלוקת הזאת של הראש מהאלה אז יוצא אם כן שרק לשיטת הראש והרן בסנ הדרין אפשר להגיד את התירוץ של האח של החשק שלמ אבל לפי הרמבם אי אפשר כמו שפלפל וגם לשי טס ה וגם לשי טס ה התוספות בסנהדרין סט גם אפשר להגיד את התירוץ הזה בכלל סים די מסתבר הוא וכך נראה שס המיוחס לראשי על אבות ואפילו לשיטת הראש אמרנו יכול להות שזה ה לוש בסיני שנאמרה דוקא בסיני ולא היייתה לפני צ אז קיצור אנחנו אנחנו עם זה טוב אז אז זה הה לגבי שמעון ולוי טוב לגבי לגבי בצל אולי אבל לגבי בת שבע זה לא ה יעזור לגבי בת שבע היא הייתה אחרי סיני אז מה אז בכל מקרה לפי הראש אולי לפי ה לפי הראש זה גם לא הולך אז מה אז אנחנו אנחנו מאוד בבעיה לכן צריך לדחות את הפירוש הזה א אפשר לסמוך עליו להגיד שזה הפירוש המרווח אי אפשר מה נעשה עם כבסה קטנה כל כך יפה היה ראיתי פה חיוכים אנשים נהנו שמר כבסה קטנה משל יפה הנה מצאנו לחשק שלומ אפילו סמר הוא לא הביא את זה לא הביא את זה לא הביא את זה גם הקסו סויפר לא הביאו את זה האחרונים לא ראיתי לפחות מה שאני חיפשתי לא ראיתי שהביאו אז לחורי צריך להגיד ככה הסיפור של הכבשה הקטנה הסיפור של הכבשה הקטנה לא בא להגיד שהיא הייתה ילדה זה לא בא להגיד ויכול להיות שאין החינמי זה היה יותר גרוע אם היא היייתה ילדה בהיבט של הגיל אלא הראיון שכבשה קטנה הוא בא להגיד שוודאי שהוא נסע אותה כשהיא הייתה קטנה זה 100% לכן אבל העוצמה של ה חטא לקחת את האישה אפשר לקחת אישה ממישהו אישה שהוא התחתן איתה והוא קיבל אותה כמו שהיום היום כל בחור פה בעזרת השם אלה שהתחתנו אלה שהתחתנו בעזרת השם כולכם כל אחד ביתו בזמנו מקבל אישה בת 18 19 20 21 לא משנה כל אחד לפי מה שזוכים לו מן השמיים אבל הוא מקבל אותה כבר זהו לא טרחת בה לא יגעת בה קיבלת אותה מן המוכן ההורים שלה גידלו אותה צריך לכבד אותם להכיר להם טובה על זה דו אותה האולפנה לא יודע איפה ש הייתה אתה מקבל אישה כבר כבר שלמה בכל ענייניה עכשיו מישהו בא יקח אותה זה נורא ויום אבל כאשר מישהו לקח יתומה לתוך ביתו כש היייתה או או קידש אותה כשהיתה שאבא שלה לא יכול היה או לא משנה לקח אותה בגיל שנה שנתיים שלוש קיבל באביה קיבל קדושים פחות מבת שלוש שנים ביום אחד גידל אותה טיפל בה קראה ביתי כתוב שהקדוש ברוך הוא לעם ישראל בהתחלה קרם בתי אחרי זה קרם אחותי גידל אותה גידל אותה הנה הגיע עכשיו לגיל 1820 ויש ביניהם זהזה אנחנו לא מכירים היום את הסוג של הקרבה הזאת אבל זה משהו שהוא יש בו את ה את ה זה לא בת ביולוגית לכן אין כאן בעיה של אריות כן אבל יש כאן אהבה של של של מי שגידל זה כמו בת קצת בת ו והיא גם אישה וגם זה הרבה יותר עמוק הקשר הזה המחוייבות ואומר תראה מה לקחת לא לקחת איזה כבסה מהדיר לקחת כבסה שגדלה בבית בחיקוי תשכב את זה לקחת זה זה לא בא להגיד שיא הייתה קטנה זה בא להעצים את הזה את וזה יכול להיות שזה גם בת אלי כמו שאמרנו קודם בסדר בת אליאם יכול להיות שבת אליאם בא להחריף עוד יותר את ה את הביקורת של הנביא הרי זה לא שלקח דוד לקח אישה סתם של מישהו הוא לקח אישה של לוחם שנמצא עכשיו בחזית שמי שלח אותו לחזית הוא זה ההתחלה של הפרק דרך אגב שם בשמואל בשמואל ב וישלח דוד את יואב ת עבדיו אמו ואת כל ישראל תשימו לב גם לביטוי וישלח דוד ואחרי זה דוד שולח אותם למלחמה ואחרי זה וישלח דוד הוא שולח לקחת את האישה אתה שלחת אותו לשם ואתה עכשיו משתמש בזה לקחת את אשתו מי יכול להגן על אישה שני אנשים יכולים להגן עליה אבא שלה ובעלה נכון אם האבא לא עושה את התפקיד אחים יכולים להגן אבל האבא והבעל הבעל לא היה כי איפה הוא היה במלחמה בבני אמון ולא רק הבעל לא היה אלא גם האבא לא היה כי היא בת אליאם מי זה אליאם בן אח מגיבורי דוד כמו שאוריה זה רשימת הגיבורים אוריה אליאם הוא גם היה מחט הוא נמצא ב ב שמה גם כן בבני אמון חטיבה דרומית החטיבה צפונית מפקדי חטיבות והיא נמצאת פה לבד וידרוש לה אישה אמרו לו מי זא היא הבת של אליאם מחת חטיבה 188 ואשתו של אוריה מפקד חטיבה שבע זה היה צריך לבלום ולא בסדר ככה אני מפרש אני לא רוצה להישאר חלילה רק בביקורת על דוד בסדר אני לא רוצה להישאר חלילה רק בביקורת על דוד אבל אני לא יכול עכשיו במסגרת ז תדעו שיש עוד הרבה הרבה מה להעריך ולהעמיק ולהצדיק את ה צדיק וכל הדברים האלה אבל בסדר אבל אני לא יכול לעשות את המסגרת הזאת רק שלא לא להישאר רק בעוצמת הזה אבל בביקורת של של הנבואה והנבואה היא באה בביקורת גדולה על דוד אולי ככה אפשר להסביר אז יוצא שדינו את החשק שלמי גם משיט את הרמבם גם ה טוב כיוון שהכל כש גם גם את הפסוקים הסברנו שאין מהם ראייה אז מה מה מה מה עושים איך איך מסבירים את האונס אז יש יש יש עוד שלוש דרכים להסביר אבל לשלוש דרכים רבע שעה רבע שעה לא תספיק אז אני רוצה אני רוצה ללכת על על דרך על דרך אחת מהדרכים הללו אני רוצה להסביר שיש אולי נלך על שתיים אבל לא נסביר את שתיהם רק נביא אחת קודם זה דרך של הרב צריך להקדים את דברי רבותינו לדברינו הדברים שהרב כותב בשוט עזרת כהן שוט עזרת כהן זה תשובות של הרב על אבן העזר אם קוראים עזרת כהן דעת כהן על יורי דעה בסדר משפט כהן חושם משפט אז א זה רשות עזרת כהן שם הייה שאלה במקרה של חיילים גויים שאחד מהם אנס אישה והיא הייתה אשת ישראל ורצו להתיר אותה ושאלו את הרב את השאלה הזאת מי ששאל היה א רבי שמואל יצחק אילמן רבי שמואל יצחק אילמן זה היום נשמע לנו שם לא כך מוכר אני חושב אולי מישהו מכיר אבל רבי שמ הגאון רבי שמואל יצחק אילמן למה תכף תבינו שהיה דמות מאוד חשובה קודם כל החתן שלו היה מאוד מאוד מפורסם החתן שלו זה היה הרב הרצוג זצל הוא היה חותנו של ה הרב הרצוג אבל ה לא רק היה חתנות של הרב הרצוג הוא גם היה ראש ישיבת אוהל תורה בירושלים הוא בהתחלה היה רב בקובנה באליטה אחרי זה עבר לאנגליה הוא היה רב בלונדון הוא היה רב בלונדון הרבה שנים ואחרי שהוא היה רב בלונדון אז הוא הוא עלה לארץ ואז הוא הקים ישיבה בירושלים בשם אוהל תורה והישיבה קורא לזה ישיבה אבל זה היה בסוף קולל והאברכים בקול ש ש זה היה שמה אברך שקראו לו שלמה זלמן אוירבך והיה עוד איזה אברך קראו לו שמואל ווזנר הם היו אברכים שמה היו תלמידים שלו של רבי שמואל יצחק אילמן והוא היה כיבד מאוד את הרב הוא הוא שלח את השאלה הזאת לרב זה כשהוא אני חושב זה לפני שהוא היה בארץ זה מחוץ לארץ הוא עוד שלח לרב את השאלה אז הרב עוד לא ידע שהחתן שלו יהיה הזה שיחליף אותו אז הרב כותב לו ככה אין פה בעזרת כן לא הביאו את המכתב של הרב אילמן אני ממש אני עוד רוצה לחפש אולי נמצא את המכתב שלו כי המכתב שלו יש שיטה שלישיית אבל הוא כותב ככה ה כותב לו הרבי צריך לברר איך היה תוכן האונס שזה ברור שצריך דווקא אונס ממש דהיינו או שתקפה באופן שלא היייתה יכולה להושיע את עצמה אונס כוחני ברוטאלי וצעקה וין מושיע לה או ששה תם את פיה ולא יכלה לצעוק או שבא להה בכלי זינו ואיים לה המיתה אם תצעק או אם לא תשמע לו או איום או כוח איום ברור מפורש אבל חלילה לומר שאם היה כאן רק רת כבוד שחשוב אונס כמו שאגב שטפה כתב זה כבוד תורתו הרמה והשתקע הדבר ולא יאמר הרב תוקף את זה מאוד ואם היה בנידון דידן שהאנס היה שר גדול מלובש בבגדי שרד ואותות כבוד שאפשר להתיירא ממנו ראת כבוד חלילה לומר שיחשב אונס אם לא הייתה תקיפה ממש שלא היה אפשר לה להנצל או איום מיתה ממש וכל הציורים של אונס הם לא בתקיפה כ על ידי איום פחד מיתה אבל כל זה בפחד מיתה ממש ולא בחשש בעלמה ובעובדה דדוד אני מדלג לפסקה הבאה בוודאי לא יודע למה הרב כותב הרב קורא לזה לפי סל כדית דגמרא הרב מבין ששני התירוצים משום מה לא יודע למה הרב ככה הולך עם זה שהתירו הראשון זה סל כדית גימור והאיבה את האמא זה מכונס הגימור זה נכון שיש ויכוח האם פוסקים כמו התרוץ הראשון או השני לגבי כמה מהדברים אבל אני לא ההגדרה זה שסלק דתך ומכונה קצת קצת דבר שצריך ביאור דלו יד עדיין מד דגת פטורין כותב לאשתו כנה הרב מבין ש שגת פטורין זה דבר פשוט וברור כיוון שדרשו פסוק את הרו בתם תיקח ולכן דבר פשוט שה למן לא צריכים להגיע לאונס אבל לפי אהבה מינה על כל פנים הוא אומר ככה הרב עושה פה פלפול שאני חושב שאני לפחות לא זכיתי להבין עד הסוף אבל חשוב לי להכיר את הדברים האלה א חשב השס שאים ליה שתחשב כמורדת במלכו אם לא תישמע לו וממילא העונס ד נפשות עכשיו יש קושייה איך איך הוא עושה איך דוד המלך עושה דבר כזה ובוודאי ומסתבר להו דדוד אפילו אם הייתה חס ושלום תקלה באה לידו אפילו שבא יצר אורה תקף אותו ולא הצליח לעמוד מכל מיני סיבות לא משנה עכשיו למה לאו ושבי גמז לחסידות לגמרי לא היה עוזב את חסידותו ולא יהיה גרה חלילה מעוברי עבירה ד חמצן מותר משום כל כמה אפשר להדור למעט האיסור מהדרין אז דוד המלך גם רצה למעט את האיסור כפרק אמה דחול וכיוון ראוייה הייתה בת שבע לדוד ובדעתו היה לקחתה לאישה בקביעות דוד תכנן לקחת אותה בקביעות לאישה זה גם חידוש ש ש במיקרו לא כתוב כן למרות שאפשר למצוא לאזה סמך במקרא לא כתוב בפירוש אבל ככה הרב הבין דאי חשב מחשבות שלא תהיה אסור עליו איסור עולם אומר הרב לא יכול להיות שדוד המלך בשביל היצר יאיים עלי עכשיו איום כזה תד אני אהרוג אותה אחתי מורדת במלכו טט כן איים עליה בצורה כזאת בגלל היצר זה עומס זה דבר שהוא לא יכול להיות אבל אומר לדוד היה חשבון מה החשבון וגם שתהיה לו תקנת בתשובה כיוון ד ברצון הו נאמר על זה בחגיגה דף ט בכלל מובת לאוכל לתקון חתר שיהיה באונס ותהייה אחר כך מותרת או לאוריה או לא אם תשאר אשתו דל קנת בתשובה דוד המלך עשה חשבון אם אני לא ארצה לקחת אותה שתהיה מותרת לבעלה אם אני ארצה לקחת אותה שתהיה מותרת לי איך אני יעשה את זה הוא כבר הוא כבר הרגיש בנפשו שהוא לא יכול לעצור ביד ביד החטא אבל יש לחטא השלכות חמורות יותר יכול להיות לחטא השלכות חמורות יותר שהאישה הזאת תהיה מסכנה עכשיו היא לא תוכל לחזור לא לבעלה ולא אליו מה שלא יהיה לכן הוא חטר ש בעו אונס ותהייה אחר כך מותרת או לוריה או לא ואשתו לבל הוא תקנת בתשובה ואף על גב ד בולי יק מובת יכול להיות שיוולד ילד ואז מה יהיה מכיש לומר חשב אולי לא תוליד ולידה בזנות לא לא שכיחה דישה מתהפכת ו מזנה ואולי ס ד נהפכה גם כן הלא נהפכה יפה יפה ונאה זאת אומרת זה לא היה צפוי שהיא תאבר ועל כלל פנים אפילו בוליד ש לומד חשוב מוט לא יוכל לתקון רק כל זמן שנולד באיסור הוא בחיים אם עשה תשובה ונולד מת לא נשאר זכור חשוב שנתקן וכן מה שמ בחובות הלבבות שער התשובה אבל ברצון לעולם קרי למאוד לא יכול לתקון ועל כל פנים לדידה הייתה אסורה איסור עולם ובוודאי לא חשב מעולם חלילה להיכנס באיסור עולם ודקדק לאיים עליה בנש מיסה של מורדת במלכו ו ואונס גמור לפי הס קדי תח ד גמורה רק במסקנה לא צריך לזה שלא היה כלל חטא וכן הוא אומר דוד חתא אנו הלה טועה אבל חס ושלום לומר שמחמת ראת כבוד יחשב אונס להתירה לא תהיה כזאת בישראל אז זה החידוש של הרב בקריאה ראשונה זה קשה זה קשה לקריאה כן כי כי בסוף אתה אומר דוד המלך יהיה מלאה בגלל חשבונות בלוחה כן אבל זה לא נכון שזה רק חשבונות בלוחה כבר אמרנו זה חשבונות במצו זה חשבונות במצי היייתה אפשרות לפייס אותה ולשכנע אותה ויכול להיות שה שהיה סיכוי שהי שהיא תתרצה היייתה מתרצה כל שדוד המלך ידע שהיא תתרצה לו בגלל סיבות שאנחנו עכשיו לא מדברים עליהם של הקשר שלה עם הוריה שהוא לא בא ליה וכל מיני מדרשים ודברים שאי אפשר עכשיו להעריך ולהרחיב בהם ואם דוד המלך היה עושה את זה יפה אז אז היא הייתה היא היייתה נאסרת עלה ועל אוריה והא הייתה הולכת לרחוב וזה הכי גרוע אנחנו גם תורה בעצמה אומרת שבעונת לאישה אנחנו אומרים מה זה לא תהיה לאישה לאונס מה זה היא תה האישה האנס זה הבן אדם שהכי שונאת אז אז זה לא הזמן עכשיו להעריך בזה יותר מדי אבל הרבה פעמים אונס זהם מישהו ש הכירה אותו והיא היייתה בקשר איתו אבל היא לא רצתה את הביאה ואחרי הביאה שהייתה באונס אלטרנטיבה לפחות בימי בימי הקדם היייתה אלטרנטיבה יותר גרועה להיות אחת שכבר כבר נענסה מי התחתן איתה רק מישהו פחו שב פחוסים והאונס שיכול להיות שהיה מישהו שהיה קשור איתם ומכיר אז זה עדיף לה מאשר זה ככה בפשטות ש התורה ללכן לא תהיה לי אישה אז דוד המלך זה לא היה אונס ברוטלי כי דובד מלך ידע שהיא תתרצה לו אז היא לא היייתה רחוקה מהתרת אבל הוא עשה את זה בצורה יהיה מלאה שהיא תהיה מורדת במלכו וזה ככה ככה מסביר מסביר הרב זה ההסבר של הרב עכשיו אני לא הולך להסביר עכשיו את כל הדברים יש לי עוד הרבה דברים שרציתי להגיד אני רק רוצה להגיד שיש לזה ראיות מן המיקרו ויש לזה שלוש ראיות מהפסוקים ופה אני רוצה פה ליישב גם את השאלה של חשק שלמה איפה זה כתוב מבחינה מוסרית אני לא בטוח שנתנו תרופה מלאה אבל נתנו תרופה לא רעה היה קרובה להתרצות ודוד המלך באיום שדוד איים עליה הוא דאג שהיא סוף תהיה מותרת גם לו וגם לאוריה יכול להיות שלכתחילה אפילו לא חשב על עצמו את זה הייתי אולי קצת מוריד מדברי ה הייתי מסתפק שהוא גם לא רצה לשאת אותה מלכתחילה כמו שהוא שלח אותה לבית והוא רצה שהוא ריה לפי פשט הפסוקים הוא הוא לא רצה שהיא תאסר על בעלה אז ה אז ה דג שהיא לא תעשר על בעלה אז עוד פעם זה לא הופך את זה למצווה אבל זה גם לא הופך את זה לאונס ברוטלי וכוחני וי נסה כמו שאנשים רגילים חים תפס אותה בכוח לא זה לא זה אז א אבל אני רוצה להביא ראייה שזה היה אונס אני חושב שיש כמה ראיות שזה היה אונס ראיות מוחלטות איי תגידו כתוב את תבוא אליו את זה אפשר זה אני אשב אחרי זה אבל אני רוצה כל יא תר זה העונס קודם כל העונש מראה שזה היה עונש שני עונשים דוד נענש נלך קודם כל לעונש שהנביא אמר לו בפירוש הנביא אומר לו תסתכלו בשמואל ב במקור ה אומר כך בפסוק ז פרק יב פסוק ז ויאמר נתן אל דוד אתה האיש כוא אמר אדוני אלוהי ישראל אנוכי משכתיך ע מלך על ישראל ואנוכי לתך מיד שאול ויתנה לך את בית אדוניך ואת נשה אדוניך חכך ויתנה לך את בית ישראל ויהודה והיא מעט והוסיפה לך כהנה וכהנה מדוע בזית את דבר אדוני לעשות הרע בעיניי אתור אחתי ק בחרב ואת אשתו לקחת לך לאישה ואותו הרגת בחרב בני אמון ואתה לא תסור חרב עם ביתך עד עולם עקב כי זיתני ותיקח את אשתורי אח איתי להיות לך לאישה כו אמר אדוני הנני מקים עליך רע מביתך ולקחתי את נשך לעיניך ונתתי לרא ושכב עם נשך לעיני השמש הזאת כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש כל מי שמחל שמיים בסתר נפרעים ממנו בגלוי אתה עשית בסתר זה יעשה לך בגלוי לעיני השמש הזאת איפה זה קרה צלב שלום נטו לו אוהל על הגג והוא בא אל פילגשי אביו באונס על הגג על הגג גזרה שוה משם זה גם פסוקים אומר לו מה שאתה עשית בסתר יעשה לך בגלוי מה קרה אנסו את הנשים של דוד הפילגשים של דוד נאנסו אני חושב שדוד אולי בהתחלה רצה אותה כפילגש רמזתי לזה בקר וצאן בסדר לא בשמע בקר בקר זה נשים צון פילגשים יש על זה גם דיונים באחרונים לא אין זמן להעריך עוד מקור זה מה שהנביא אמר אבל קרה משהו עוד לפני מרד אב שלום מיד אחרי ח דוד בת שבע פרק יג בשמואל ב' מעשה אמנון ותמר ומה קורה במעשה אמנון ותמר בן שלו מת נרצח כמו שהוא הרג את מי את אוריה והבת שלו נענסה כמו שהוא עשה לבת שבע אומר הדק זה המעשה רדק היה עונש דוד על מעשה בת שבע ואוריה שבעונה היו נעשה בביתו זימה בא על ידי חרב זימה בא על ידי חרב לקיים מה שאמר לו הנביא לא תעשו חרב מביתך וכן בדבר שלום זימה וחרב הכל מידה כנגד מידה אז אם זה מידה כנגד מידה אם אנחנו רואים מה קרה לתמר מה אנחנו מבינים מזה שמה שקרה לתמר זה בעצם מה שנע עה בבת שבע אז זה לא כתוב בפסוק של ה של ה של האירוע אבל זה זועק מתוך מתוך כל הפרקים בספר שמואל ב הבאים ממעשה אמנון מתמר ממעשה אבשלום זה זועק זה לא זה לא רק כתוב זה כתוב באותיות אדומות על הקיר הכי גדול שיכול להיות אונס אב אז אפשר ללכת דרך של הרב יש עוד שתי דרכים הזמן קצר ו צריכים לסיים פה