שיעור כללי - העמדת דיין שאינו הגון – מקורות הדין ונפק"מ | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

נעסוק היום בניין מינוי דיינים שבעצם מהיסודות של מסכת סנהדרין פרשת שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך דרך א מאמר של של רש לקיש, מאמר שהוא אפילו הייתי אומר קרוב לדברי אגדה, נראה כקרוב לדברי אגדה אבל יש א הרבה הרבה מה לעסוק במאמר הזה ובפירוש שלו, בהשלכות שלו וגם א דרך זה לראות את דרכי דרש דרישת הפסוקים בכמה וכמה מקומות. אז נתחיל נראה את הממרה. אמר רש לקיש, כל המעמיד דיין שאינו אגון כאילו נוטע אשרה בישראל. שנאמר שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך וסמיך לה תיתא לך אשרה כל עץ. המשך הפסוק זה אצל מזבח השם אלוקיך אמר רב אשי ובמקום שיש תלמידי חכמים כאילו נתאו אצל מזבח שנאמר אצל מזבח השם אלוקיך בהבנה פשוטה יש כאן שתי ממרות יש ממרה של רש לקיש שהוא מדבר כל מי שמעמיד דיין שאינו אגון כאילו נוטעשרה כי כתוב שופטים ושוטרים וכתוב לא תיתן לך אשרה הכל עץ והוא הוא לא מצטט את הסוף של הפסוק אצל מזבח השם אלוקיך. רב אשי מוסיף על דברי רש לקיש, אומר שתי הלכות אפשר ללמוד. ככה כולם מבינים הלכה אחת לא להעמיד דיין שאינו אגון. והל ומקום שיש תלמיד חכם יש לזה א חומרה מיוחדת. כי הרי יש איסור לנטוע עץ אשרה לכאורה בכל מקום. אבל ליד המזבח יש איזה חומרה מיוחדת. כך עולה בפשטות מהפסוקים האלה. מביאה הגמרא עוד לימוד מעוד פסוק. כתיב לא תעשון איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב. מה זה לא תעשון איתי אלוהי חסף ואלוהי זהב? אז הפירוש הפשוט לא תעשון איתי הכוונה גם יחד עם הקדוש ברוך הוא. כלומר יש את האמונה בקדוש ברוך הוא שאפילו אם לא עוזבים אותם אבל רוצים גם להאמין גם באלילים מה שנקרא עבודה זרה בשיתוף שגם מאמין בקדוש ברוך הוא וגם כך לכאורה היה בפשטות בחטא ירובם בן נבט העגלים שהוקמו בבית אל ובית דן והם היו חטות יורבן בן נבט שליוו את עם ישראל בכל תקופת המלוכה זה לא היה מתוך כפירה הקדוש ברוך הוא אלא זה היה בצירוף עם אנחנו מאמינים בקדוש ברוך הוא אבל יש לקדוש ברוך הוא שותפים יש לו פה את העגל שעוזר לו וממונה על כל מיני עניינים כאלה או אחרים גם הכוזרים מדבר גם על חטא העגל עצמו גם שם לא הייתה זה לא שאמרו שהקדוש ברוך הוא לא קיים חלילה. הרי הם בעצמם היו במעמד הר סיני. אלא זה היה א תחליף למשה רבנו. כי זה משה האיש אשר הוציאנו מרצרים. לא ידענו מי היה לו. ו העגל הוא אלה אלוהיך ישראל. זה אולי אפילו הכוונה אפילו מזה אלה. הרי מדובר היה בפשטות בעגל אחד. בסדר מדובר היה בעגל אחד. מה זה אלה? הקדוש ברוך הוא בשיתוף עם העגל אז נברא תעשו איתי אלוכזי זהב אלוזי זהבו דלא עבדיה דעת שרה למה מה א דווקא אלוכ זהב נאסרו אמר רב אשי אלוה הבא בשביל כסף ואלוה הבא בשביל זהב שזה דיין שמתמנה על ידי שהוא נותן כסף או שהוא נותן זהב האמת שבשביל זה לבד היה מספיק לומר אלוהי כסף לא תעשו לכם נכון מספיק גד אלוהי כסף מתמנה על ידי כסף אז אם על ידי כסף זהב זה אותו דבר זה לא משהו שונה אם זה מה שבאו ללמד היה מספיק להגיד אלוהי אלוהי כסף ולא ולא אלוהי זהב אבל אה מסתבר שאלוהי כסף אלוהי זהב ודאי שלא באו לחלוק פה על הפשט. הפשט הפשוט זה אלוהי כסף ואלוהי זהב שהיו עושים היו עושים את האלילים מכסף ומזהב. וכנראה רמזו פה כבר התורה רומזת כאן לאלוהי זהב לעגל. בסדר שבני ישראל עתידים עתידים א עתידים לחטוב בו ו על אלא בדרך רמז למדו פה ואת הדרך את זה נצטריך להסביר איך הגיעו בדרך רמז לדרשה הזאת שאלוה חס ואלוהי זהב זה הדיינים בסדר שמי שמתמנע על ידי זהב איך איך למדו את זה מפה טוב אז זה בעצם א מה שכתוב פה בגמרא אז אנחנו רוצים להבין שני דבר דברים. דבר ראשון איך למדו מיל תיתה לך אשרה שמי שמאמיד הגון כאילו נוטע אשרה. למה זה כל כך חמור? ובגלל שזה כתוב ליד אז אנחנו כבר לומדים שזה כאילו נוטעשרה. לא למה לא מספיק? האיסור להעמיד עדיין שנו הגון. לו דאורייתא תכירו פנים המשפט. זהו זה עליו וזה וזה גם נראה קצת אה קצת דרשני נראה קצת דרשני לחבר את העשרה עם ה עם הדיין אנחנו מחפשים שזה לא יהיה רק משהו דרשני אלא זה יהיה משהו שמתאים לעומק לעומק הפשט גם בל לא תעשו איתי וגם בלא תיתה לך אשר הכל עץ בשביל נתחיל נפתח ב נפתח בפסוקים בתחילת פרשת שופטים שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר השם אלוקיך נותן לך לשבותך ושפטו את העם משפט צדק לא תתה משפט לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד כי השוחד יעבר עיני חכמים יסלף דברי צדיקים צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר השם אלוקיך נותן לך עד כאן פרשת משפטים. אחרי זה מביאה התורה עוד הלכות שקשורות לעבודה זרה. לא תיתן לך אשר הקולצ אצל מזבח השם אלוקיך אשר תעשה לך ולא תקים לך מצבה אשר שנה השם אלוקיך. לא תזבח השם אלוקיך שורשא אשר יהיה בו מום. כל דבר כי תאהבת השם אלוקיך הוא. ובגלל שזה סמוך אז כבר אפשר לבוא ולהגיד שזה מדבר על זה. וגם אם מצאנו רמז, האם הרמזים האלה יש להם גם השל השלכות? הרי הדור שלומדים מזה זה כאילו כך וזה כאילו כך ומי שהספיק לראות בדף רואים שיש בזה גם נפקמינות אז אנחנו רוצים להסביר איך הדרשה מחוברת לעומק הפשט חלק מהעבודה כבר עשה לנו המעריק בתשובה אבל כמובן שנצטריך עוד להרחיב עד כאן הגמרא עם הרמז שלה שגם אותו צריך להבין וכאן יש את דברי הרמבם בפרק ג מלכות סנהדרין שמוסיף לנו קושי על הקשיים. לא דיינו שאני צריך להסביר עכשיו שני שתי דרשות גם אלו כסף ואלוהי זהב וגם אלוהל לך אשר קולץ. הרמב" אומר תן לנו עוד משהו וגם בוא נראה כל סנהדרין או מלך או ראש גולה שהעמידו להם לישראל דיין שאינו אגון ואינו חכם בחוכמת התורה וראוי להיות דיין אף על פי שהוא כולו מחמדים ויש בו טובות אחרות כל מיני מעלות ועניינים הרי זה שמידו עובר בלא תעשה שנאמר לא תכירו פנים במשפט. כאן הרמב"ם מתייחס לפסוק שלא לא הבאתי אותו כאן. כבר ככה הגענו לשישה שישה עמודים אבל זה נאמר בתחילת פרשת דברים תחת ספר דברים כתוב ש אה משה אומר איך עשה לבדי תוככם ומעשהכם ורבכם אבו לכם אנשים חכמים נבונים וידועים לשבטיכם ועשימם בראשיכם ויקח את ראשי שבטיכם ואצווה את שופטיכם בעת ההי לאמור שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גר לא תכירו פנים במשפט כקטון כגדול תשמעון לא תגור מפני איש כי המשפט לאלוהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אליי ושמעתיו זה הפסוק שכתוב לא תכירו פנים במשפט ומעניין שהדרשה על לא להכיר פנים במשפט כמינוי דיינים הרמבם מביא אותה לא על הפסוק שנמצא ממש בפרשה שלנו שסמוך למינוי דיינים לא תיתן לך אשר קולעץ אלא על הפסוק ב בפרשת דברים שם כתוב לא תכירו פנים במשפט ואף על פי שהרבה יותר מסתבר להסביר את הדרשה הזאת כאן בפרשת שופטים כי הרי מה כתוב פה שופטים ושוטרים תיתן לך וכל זה מצוות המינוי מתאים לתחילת דברי הרמב"ם כל סנהדרין או מלך או ראש גולה שהעמיד להם לישראל דיין כאן מדברים לא על מצוות הדיינים אלא על מצוות מינוי הדיינים דרך אגב זה נאמר בלשון יחיד אולי למה כי זה דבר שמוטל על המנהיג המלך המלך מעמיד דיינים איפה אנחנו יודעים שהמלך מעמיד דיינים יש לנו תיאור שלם של העמד דיינים. פעם אחת יש פעמיים. פעם אחת משה רבנו מנה דיינים. משה רבנו היה גם מלך. פעם שנייה מי מינה דיינים? תיאור בתנך? יושפת. מי מה אמרת? >> כן, גם דוד העמיד. אבל אני לא זוכר אם שם בדברי הימים מתואר מינוי הדיינים. אצל יהושפת יש תיאור שלם איך הוא ממנה דיינים. אמרתי בשיעור היומי שאני חושב שלא בטוח שכשהוא נולד קראו לו יושפת. מסתבר יותר שהשם יושפת ניתן לו אחרי שהוא מינה את הדיינים. בספר דברי הימים זה מתואר. אומר כי לאדם המשפט כי לאלוהים. זה על הדרך של הפסוק שנאמר אצלנו אה כ לא תגורו מפני איש בפרשת דברים כי המשפט לאלוקים הוא הוא מנה דיינים לכן גם הרמבם מבין שהמלך תפקידו נכון שאצל הרמבם בתחילתכות סנהדרין מי שממנה את הדיינים זה הסנהדרין זה הסנהדרין כי הסנהדרין א מינו מינו את ה מינו את הדיינים עד שהיה מלך אז השאלה שאלה היא בעצם באיזה כובע משה רבנו ממנה את הדיינים. האם משה רבנו ממנה את הדיינים בכובע שלו כמלך ישראל או בכובע של נשיא נשיא הסנהדרין. וגם יוצא מזה נפקמינה שהמינוי של דיינים הוא לא מסור. הוא לא מסור לכל הבית דין אלא הוא מסור לגדול הדיינים. וזה הסנהדרין או מלך או ראש גולה. משה רבנו העמיד ויושפת מינה. טוב, בכל מקרה אה הייתי אומר מעצמי שיש כאן איזושה א איזושהיא שגיעה שנפלה בדרשות שהלימוד על מינוי דיינים מתאים לפרשה שלנו שופטים שטורים תיתן לך לא תתה משפט לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד במינוי הדיינים למה ללכת לפרשה שבכלל לא מדברת על לא מדברת על ציווי על מינוי הדיין כתוב והצווה את שופטיכם בעת ההי לאמור שמוע בן אחיכם זה לא מינוי הדיינים שמוע בן אחיכם זה הלכה פסוק שנדרש לגבי סדר הדין אסור לשמוע את אחד מבעלי הדין לפני שהגיע חברו גם ההמשך שפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו גם כקטון כגדול תשמעון אז למה לא תכירו פנים משפט שמה פתאום יהיה על מינוי הדיינים אני מודה שהדרשה בספרי הדרשה הזאת שלא תכיר פנים במשפט א לא על מינוי הדיינים נאמרה בשני המקומות גם בפרשת דברים על הפסוק לא תכירו פנים המשפט וגם ב וגם ב באצלנו פרשת שופטים אבל בפשטות נראה שהמקור העיקרי זה אצלנו פרשת שופטים לא תכיר פנים לא במשפט אלא לא תכיר פנים זה גם זה ההבדל עצמו מלמד. יש הבדל בין לא תכירו פנים במשפט. שזה נאמר בפרשת דברים כי שמה מדובר בזמן המשפט. לא להכיר פני א עשיר לא לזה. ואצנו כתוב לא תכיר פנים. לא כתוב במשפט כי כאן לא מדובר על המשפט אלא מדובר על מינוי הדיינים. אלא כיוון שזה נדרש על לא תכיר פנים אז זה כבר א הוא עתק גם. גם לא תכירו פני משפט ככה ליבי אומר לי אבל הרמבם נצמד לדברים של הספרי שכבר מופיעים בלא תכירו פנים ולוקח את זה משם כי זה המקום הראשון שבו הדברים הוזכרו אבל על כל פנים את מה שבליבי אני לא יכול להימנע ולהגיד שנראה לי שהעיקר זה אצלנו ויש הבדל דווקא זה שחסרה המילה במשפט בהשוואה לפרשת דברים מלמדת שכאן זה מינוי דינים ולא שם טוב בוא נמשיך. מפי השמואה למדו שזה מדבר כנגד הממונה להושיב הדיינים. מפי השמואה אצל הרמב"ם זה אף על פי שזה לא הפשט. כן? אבל א לפי דרכנו לא תכירו פנים במשפט הרמב"ם צודק אנחנו צריכים מפי השמועה פה אני לא חושב שא צריך מפי השמועה פה זה אפילו זה מפורש בתורה אמרו חכמים שמה תאמר איש פלוני נאה או שיבנו דיין איש פלוני גיבור או שיבנו דיין איש פלוני קרובי או שיבנו דיין איש פלוני יודע שבנו דיין נמצא מזכה את החיים חייב את הזכאי לא מפני שהוא רשע מפני שהוא לא יודע לכך נאמר לא תכירו פנים המשפט ועוד אמרו ועכשיו נתעסק בחלק הזה של הרמב"ם כי זה הנושא היותר כל המעמיד לישראל דיין שאינו אגון כאילו הקים מצבה שנאמר ולא תקים לך מצבה אשר שנה השם אלוקיך ובמקום תלמידי חכמים כאילו נתה אשר נמר לא תיתן לך אשר הקולץ אצל מזבח השם אלוקיך חכמים לא תעשו איתי אלוהי כסף אלוהי אבא בשביל כסף וזהב זה הדיין שמינוו מפני עושרו בלבד. אז הנה הרמב"ם המציא כביכול דרשה חדשה. הגמרא למדה את זה. מלא לא תיתה לך אשר. רש לקיש. רש לקיש. הרמבם אומר, אה, יש לי דרשה אחרת יותר טובה. לא תקים לך מצבה. מאיפה? ואיפה הרמב"ם? ולמה קודם כל הרמב"ם מדלג ע על הדרשה של רש לקיש ו כותב דרשה שלא מוזכרת. כותב דרשה שלא מוזכרת. אז מה? מאיפה מאיפה הדברים האלה הגיעו? והאם יש הבדל בין אשרה לבין מצבה? הכסף משנה כבר שם ליבו ועוד אמרו כל המעמיד לישראל דיין שנוהגון פרק כמה סנהדרין מה שתב שהוא כאילו הקים הצבה צריך עיון איך המי והרב מאריק קולון העריך הרבה בשורש קיז לבקש מנוח לכף רגלו המי דריש לרבנו אם לא תקים לך מצבה ובפרק כמה מסר דין מהלמנות איתה אשרה ורואה אני דבריו טובים ונחוחים אילו היה דרכו של רבנו לדרוש הפסוקים מדעתו ולהניח הדרשה מפורשת בגמרא ומכיוון שאין דרכו כן נראה לי דבשום דוכתא דריש לה מלא תקים לך מצבע אומר אם היה דרכו של הרמבם לדרוש דברים מדעתו בסדר אבל אז תשובת המעריק נפלא אבל הרמבם זה לא דרכו ככה אומר הכסף משנה אז יש כאן אה איזה שינוי גישה בין הכסף משנה למעריק והאמת ניתנת לאמר שלא במקום מקום אחד ולא בשניים ולא בשלוש. הרמבם מביא דרשות אחרות מאלו המובאות בש"ס. עכשיו אפשר בכל המקומות האלה לתרץ את התירוץ של הכסף משנה. אולי היה לו מקור אחר. נכון? תמיד אפשר ללכת גם למקום הזה שהיה לרמב"ם מקור אחר. אבל לפעמים הרמב"ם היה אני נוטה יותר לשיטת מעריק אנחנו עכשיו יש לי כבר אילן גדול להאחז בו המעריק שהרמב"ם לפעמים לפי רוחב דעתו על סמר דרשות חז"ל פירש ודרש הלכות מפסוקים השאלה היא למה לא לא תיתה לך אשרה ומה הוא למד לא תקים לך מצבה. אז אנחנו צריכים להסביר גם את לא תיתעשרה, גם את גם את אה גם את לא תקים לך מצבה שהרמב"ם שהרמב"ם מביא. אטומים בדרך חריפות בעמוד שתיים חולק א מתרץ. למה הרמבם לא למד מי לא תיתה לך אשרה? קולץ על פי גמרא במקום אחר לכן אני קורא זה דרך חריפות כותב הטומים כך תדעו רק שרבינו נתנא בשיץ זה הוא היה חריף גדול ומפולפל גדול והרבה מהדברים שלו הם הם נאמרים בדרך א בדרך חריפות ובטומים יש פלפולים ארוכים לפעמים וטולי עניין ועניין דברים ש שצריך גאונות כדי לשים לב אליהם ולחבר אותם גם פה יש כאן הברקה בוא נראה אומר בלא תעשה הטור העתיק לשון הרמב"ם עובר הלא תקים לך מצבה והגשה מעריק כסף משנה למה לא התיק הפסוק הנזכר בגמרא לא תדע לך אשרה ונראה דומים בגמרא דעבודה זרה דרב עקיבא סביר לי עבודה זרה של ישראל אינה אסורה עד שתעבד בוא נראה יש מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא לגבי איסור עבודה זרה יש עבודה זרה של גוי עבודה זרה של יהודי והמח מחלוקת שלהם מן הקצה אל הקצה. לפי דעת רבי ישמעאל, עבודה זרה של גוי היא אסורה רק כאשר הוא כבר א כבר עבד אותה. אם הוא לא עבד עדיין לא נאסרת. תראו אומרת הגמרא תניה הבית עבדו את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים בכלים שנשתמשו בהם לעבודת כוכבים. הכתוב מדבר ולא במקומות. מה הכוונה המקומות? לא על ההר את ההר עצמו לא צריך להרוס על ההרים אלוהם ולא ההרים אלוהים אין אפשרות להרוס את הטבע בסדר גם מישהו עבד שם עבודה זרה הטבע לא נאסר יכול ולא גמרו גמורים ולא ביו מביאים ולא נשתמשו בהם יכול יהיו אסורים אומר רבי אומר לא תלמוד לומר אשר עבדו שמה גויים שאין אסורים עד שיעבדו מכאן אמרו עבודה קרועים של גוי אינה אסורה עד שתעבד אבל אם הוא הכין פסל כמו הסיפור הידוע במדרש על טרח והחנות שלו של הפסלים עם אברהם אבינו כן עם ה עם הפסל הגדול שהוא שבר שמה הרס שמה את כל ה את כל הפסלים המדרש הזה הוא לא כשיטת רבי הוא לא כשיטת רבי ישמעאל כי כל הפסלים שם עדיין לא נאסרו זה היה עבודה זרה של גויים עוד לא מכרו אותם זה היה בחנות רק אחרי שקחו מהחנות טוב אז אולי אולי הוא רצה לחסוך לפני עיבר שלא יעשו או שזה שטת רבי עקיבא מכאן אמרו עבודת כוכבים של גוינה אסורת שתבד של ישראל אסורה מיד אבל של יהודי אסורה מיד דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר חילוף הדבורים הפוך עבודה זרה של גוי אסורה מיד ושל ישראל עד שתאבד אני אסביר רק בקצרה בצורך העניין את הבנת שיטתו של א רבי עקיבא אצל ישראל הקדוש ברוך הוא אף על פי שכתוב שבמחשבת עבודה זרה כן מצרפים הקדוש ברוך הוא דן על מחשבת עבודה זרה אבל עדיין יהודי זה שהוא הכין עבודה זרה לא בטוח שהוא יעבוד את זה עוד יש לו זמן לעזור בתשובה הגוי זה המסורת שלו זה העולם שלו טוב לא משנה עכשיו הסברות של המחלוקת אנחנו עוד עוסקים בפסוקים רבי עקיבא עבדת קורבים שבת כבן אסורה מיד מנמר אולה אמר קרא פסילי אלוהיהם תשרפון באש מי שפסלו נעשה אלוהה עוד אפילו לפני שעבדו זה החנות של ה של הפסלים ואידך מה עושה מה לומד מזה רבי ישמעאל ההוא מביא לג תני רבי יוסף תני רבי יוסף מנב קורים שפוסל אלוהו שמר פסילי אלוהים תספון באש שהוא יכול לבטל את ה את העבודה הזו ואידח נק מדשמואל דשמואל רמי לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך א כיצד פסלו לאלוה לא תחמוד פסלו מאלוואה ולקחת לך אפשר אם הגוי מבטל את העבודה זרה יש דרך שגוי יבטל את העבודה זרה ואז אפשר יהיה היהודי יכול להשתמש בו ורב עקיבא השקחן עבודת כוכבים של עובד כוכבים ואסורה מיד זה מצאנו למה כתוב פסילי אלוהם את הפסלים אפילו שאתה אתה לא יודע אם עבדו אותם או לא עבדו אותם דישראל עד שתאבד מנלן מביא פסוק אמר רב יהודה אמר קרא כתוב אה אה ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ושם בסתר ואמרו כל העם אמן לכאורה למה צריך שיהיה כתוב ושם בסתר מספיק הרור האיש א שר יעשה פסל ומסכה למה צריך להגיד ושם בסתר ושם בסתר עד שיעשה להברים שבסתר. מה הכוונה? שם את זה בסתר? כי בדרך כלל את הדברים האלה היו עושים בסתר. היו עובדים בסתר. איפה אנחנו מוצאים ש היו עושים את זה בסתר? מוצאים את זה בפסוקים במסית. מסית שיבוא כנפשך בנמך וכולי. כנשך בסתר לאמור לך ונעבדה. אני חושב שזה המקור של הפסוקים. אמר לו בסתר למול לך ונעבדה דברים שעושה לה דברים שבסתר מה זה דברים שבס מאיפה יודעים שדברים שבסתר זה עבודה כי הוא אומר לך בסתר לך ונעבדה עד שיעשה בס וידך מה עושה רבי ישמעאל ההוא מבאל לגד רבי יצחק אמר רבי יצחק מנין לעבודת כוכבים של ישראל של תאונה גניזה שנאמר ושם בסתר פה זה ממש לא הפשט נכון הפשט שם בסתר מי שם בסתר שם בסתר ה ה היהודי ש היהודי שעשה את זה לא שצריך גניזה אז איך הוא לועד מזה ששם בסתר זה שצריך גניזה אז אה אולי להסביר שנת רבי ישמעאל זה לא מעניין השיעור אבל זה מעניין הדרשה קודם כל שסתר שסתר זה גניזה מאיפה אנחנו יודעים שסתר זה הכוונה באדמה בסדר שגונזים את זה באדמה יש פסוק בספר בספר תהילים נראה לי שזה זה המקור לזה שבסתר זה בגניזה בתהילים בקלט כתוב כך א זה למנצח לדוד מזמור השם חקרתני ותדע וכולי וכולי ואז הוא כותב ככה אה כי אתה קנית כליותיי תסוכני בבטן עמי עוד כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאוד ועכשיו יש פסוקים שהגמרא אומרת שמי שחיבר אותם היה אדם הראשון תכף תבינו למה לא נכחד עוצמי ממק אתה מכיר את כל העצמות שלי אשר עוסאתי בסתר רוקמתי בתחתי ארץ אני נעשיתי בסתר רוקמתי הריקום של הגוף נעשה איפה בתחתיות ארץ מתחת לאדמה אז רואים שבסתר זה מתחת לאדמה אז זה ושם בסתר ואני חושב שהכוונה של של רבי ישמעאל רק בשביל להתרגל קצת בדרשות מה הפירוש הדרשה הזאת מה זה שם בסדר של צרך כניסה בן אדם שעושה עבודה זרה ושם את זה בסלון בוויטרינה ועובד אותה טוב זה ברור כל הערורים שם בפרשת כי תבוא זה ארורים על אנשים שחוטאים אבל מסתירים את החטאים שלהם עושים את זה בצורה שאחרים לא יודעים ומה עושה הבן אדם הזה ההוא הה שעשה פס מסכה הוא שם את זה בסד איפה הוא שם את זה הוא חופר בור חופר בור אצלו בבית ושם את זה בפנים מכסה עכשיו אם מצאו את זה מה אני גנסתי את זה אבל אתה זר צריך מה אתם רוצים עשית שמתי את זה בדיוק במקום שצריך להיות כשהוא רוצה להשתמש מוציא אז לכן הרור האיש שיעשה זה ושם בסתר ומציג את עצמו שהוא בסדר זה בסדר זה מכאן שעבודה זרה תאונה גניזה דעתי הפירוש הפשוט טוב הלאה אה ואידה אחרים בא לכדי רבי יצחק דמים יצחק נזז זם בסדר וידח דווקא למד רב חיזדה אמר רב רב חיסדה אמר רב מנה אל עבודת כוכבים של ישראל שתהונה גניזה שנאמר לא תיתה לך אשרה קולץ אצל מזבח מה מזבח טעון גניזה אף אשרה תאונה גניזה אז משם לומדים את זה טרכתי וניסיתי והתגעתי להבין את איך איך למדו את הדרשה הזאת ולא לא נח לא מצאתי עדיין בסדר לא מצאתי עדיין את ההסבר יש לי כבר התחלת דרך אבל היא לא שלמה אז אני לא מציג אותה עדיין בפניכם ואידך הורים באלה כדרש לקיש לא משתמש למה כתוב תתעשרה לא זה למשהו אחר כל המאמדין שאינו הגון כאילו נוטעשרה בישראל שנאמר שופטים ישטרים וכולי אז רואים שהדרשה הזאת שנויה במחלוקת תנקה רבי ישמעאל ורבי עקיבא ורק לפי שיטת רבי ישמעאל לומדים מי שופטים מי לא תיתן לך שירה כל עץ לומדים על דיינים אבל לפי רבי עקיבא הוא דורש את לא תתה לך שירה כל עץ הוא דורש את זה על שצריך גניזה ואיך אנחנו פוסקים על אוכה במחלוקת רבי שמואל ורב עקיבא הרמבם פוסק הלכה כרב עקיבא אז ממילא הפסוק הזה שלא תיתן לך אשר קולץ הוא אי אפשר ללמוד ממנו כי הוא בשביל בשביל זה עבודה זרה שישראל צריכה גניזה כמו שמזבח צריך גניזה, גם זה צריך גניזה. אז ולכן הרמבם חייב להמציא דרשה חדשה. או טומי אומר זה כתוב בספרי? לא כתוב בספרי. בסדר זה רמוז בספרי. לא הבאתי אבל אז זה חריפות יפה ש של רבי נתן בישיץ, בעל הטומים אבל כבר מקשים עליו ובצדק מקשים עליו. הרי אפילו הרמב"ם בעצמו מביא בהם הוא גם לומד מלא תיתה לך אשר הקולץ את זה את זה הוא לומד מי שמעמיד דיין שבמקום שיש תלמידי חכמים אז אם הרמבם פוסק כמו רב עקיבא אז איך הוא לומד לזה אז לפו לרוב חריפותו של של הדם אולי לא לא שת ליבו שהרמב"ם לומד מהפסוק הזה עצמו מהפסוק הזה עצמו הרמב"ם לומד שמקום שיש יש תלמידי חכמים. איך הרמבם אז תשאלו עכשיו איך הרמב"ם לומד שתי הלכות מפסוק הזה? הרבה פעמים אפשר ללמוד שתי דרשות מפסוק אחד. הרבה פעמים יש זה מצוי המון במדרשי הלכה דבר אחר דבר אחר וכולם נפסקו להלכה כי דברי תורה יש בהם כמה משמעויות וזה לומדים מהדבר הזה וזה לומדים מכך וזה לומדים מפה וזה לומדים מזה ואין בעיה ואי הגמרא אומרת וידח וידך למה הגמרא אומרת וידח ועידח זה הגמרא אומרת לפעמים לפלפולה איך הוא התרץ את זה מוציאים לו הסבר איך זה אבל זה לא אומר שאי אפשר אפשר ללמוד, אי אפשר ללמוד את שני הדברים גם יחד. על כל פנים לפי הרמב"ם חייבים להגיד שלומדים את שתי ההלכות גם יחד. ודברי הטומים הם נשארים נשארים א נשארים קשים. יש מי שרצה להגיד שהרמב"ם זה מופיע מביא את זה בקריית מלך. קריית מלך זה הערות של רב חיים קניבסקי על הרמב"ם. אומר מאיפה הרמב"ם למד שלא תקים לך מצבה קשור למינוי דיין שלו הגון? היה יש לנו תרגום תרגום קוראים לזה לא יונתן תרגום יונתן זה לנביאים תרגום המיוחס ליונתן שנמצא בה שנמצא בחומש זה תרגום ירושלמי שדורש את זה על מינוי מי שלא הגון בוא נראה על פסוק כאלו תיתה לך אשר קולץ החמה דלתכון רשאין למנצוב אשרתה לסתר מטבחד ההשם כמו שאתם לא רשאים להעמיד גיד לנטוערה לצד המזבח הכדן כך גם לתיכון רשעין למזוגה בדינה אתם לא יכולים להכניס לדין גברה טיפשה עם דייני חכימיה למליפה לכון ידתעבדון לכון אתם לא יכולים להעמיד דיין שלא הגון יחד עם הדיינים האחרים והכמה דלתכון רשאין למקמה קמה כמו שאתם לא רשאים להעמיד מצבה איך חן לתכון רשעים למנאה לפרנסה גברה זנה דרחקי השם אל הכחון אתם לא רשים להעמיד לפרנס מישהו שהוא איש זדון איש רע אתם לא יכולים להעמיד להיות פרנס אז אה לגבי איפה שיש תלמידי חכמים אז זה צודק רב חיים קנבסקי זה מקור מצוין הפסוק הראשון אבל הפסוק השני שלא זקן מצבה עם כל הכבוד זה לא המקור של שיטה תת הרמבם זה לא יכול להיות המקור למה כי זה לא מדבר על דיין זה מדבר על פרנס פרנס על הציבור זה בן אדם שהוא ראש ממשלה ראש עיר מישהו מיורק מישהו ממני מישהו שהוא מנהל את העניינים זה אסור זה לא דיין זה פרנס יש הלכות גם חימנים פרנס על הציבור הרמב"ם כותב בהלכות מלכים, הבך יביא את זה בהמשך, שמי שאין לו יראת שמיים, אין ממנים אותו לכל מינוי שבישראל. אז זה מאוד יפה שיש לנו כבר מקור לעניין מינויים עם מצבה, מקור קדום. ובדרך כלל התרגומים האלה סמוכים על מדרשים. אבל זה לא יכול להיות המקור לרמב"ם רבו יסאי. זה לא יכול להיות המקור לרמב"ם כי התרגום הזה מדבר על פרנס ולא על דיין. אז זה שיטה אחרת. בסדר? זה שיטת התרגום המיוחד ליונתן. אנחנו יש לנו ליישב את התלמוד ואת המדרשים המוכרים לנו ולא נספיק להסביר גם את הדרשה הזאת, את ההסבר הזה. טוב, אז אנחנו עדיין צריכים ביאור לכל הדרשות ולהסביר את הדברים, אבל לפני זה רציתי להביא בפניכם דברים קשים מאוד. אולי בעיניי הדבר הקשה ביותר בכלל הלכות דיינים כשלמדנו בכהל דיינות הלכות דיינים זה היה ההלכה שהכי הפריע לי לא קשה היה לי קשה עם זה עד מאוד וכבר אז אני אומר גמרתי בליבי ש אני חייב ל לחקור את האמת פה מה לא יכול להיות לא יכול להיות כמובן אני אומר לפי קוצר דעתי אבל אני רוצה לראות אתכם את הבך הבח אומר כך אין למנו דיין שאינו אגון אי שאינו אגון זה הקדמה אין פירושו שאין בו יראת שמיים לא זה הכוונה שהרי זה הלשון לקחו רבנו מדברי הרמבם בוזל כתב בסת דבר לא מפני שהוא רשע אלא מפני שאינו יודע ועוד כבר כתב זה פרק א' מלכות מלכים כל מי שאין בו יראת שמיים פי שחו מורן מנים תו מינים שבישראל כל שכן שאין למנותו דין אלא אח הפירוש מפרש שאינו הגון דהיינו שאינו חכם לחומת התורה ומשום אך אינו ראוי להיות דיין אז אף על פי שברם כתוב שאינו אגון ואינו חכם בחוכמת התורה אז זה לא הכוונה לא אגון הכוונה כמו שיש הלכה אסור ללמד תורה לתלמיד שאינו אגון זה לא תלמיד שהוא לא חכם הפוך תורת השם תמימה מחקימת פטי ודאי שגם מי שלא חכם מלמדים אותו התורה שאינו אגון הכוונה שהמעשים שלו לא אגונים וברוב המקרים בש"ס הביטוי אינו אגון זה המעשים לא זה למרות שיש פה ושם שהגון זה מתאים יש את עם דוד המלך ששם גמרא ביבמות האם הוא הגון למלכות או לא הגון למלכות בסדר הגון זה מתאים אז הבח אומר כאן ברמבם מפורש שאינו הגון זה על חוכמה בסדר אנחנו תזכרו את א ואח מורח לדשון רבנו ואחית בספרי ויו הסמג בזה לשנו לא תקו פנים במשפט אז הרע זול ממונה להושיב דינים שלו יאמר איש פלוני נאה או גיבור איש פלוני קרובי הושיבנו דיין בעיר ואינו בקי בדינים נמצא מחייב את הזקן מזכה את החייב מעלה כתוב על מי שמינהו כאילו הכיר פנים בדין ומשמלי מלשון זה דכל עכשיו זה זה הקטע שהם מה לשון דכל שהוא בקיא בדינים אינו עובר בלא תעשה אף על פי שיש גדול ממנו בעיר ומינהו לזה בשביל שהוא קרובו ועכשיו מגיע המכה הכי חזקה וכן נוהגים בכל המקומות רבו ישראל זה לא יכול להיות זה ההפך מלשון הספרי זאת אומרת הספרי כתוב המנהל פלוני מפני שהוא קרובי נכון שכתוב אחרי זה נמצא צא עושה כך וכך נמצא אז אומר הבח אם יש לך שניים שזה מועמדים להיות דיינים אחד הוא באנגלית דברים secondנ cזן בסדר בן דוד שני שלך או first cזן אפילו לא משנה ואחד לא זכה להיות בן דוד שלך לא זכה יהודי רגיל לא בן דוד לא משפוכה הוא לא הוא לא אין לו ייחוס שהוא בן דוד של הממנה, של איזה חבר כנסת או של מישהו. וההוא שהוא לא משפוכה הוא תלמיד חוכב יותר גדול. כולם יודעים. והמשפוכה הוא בסדר, הוא יודע, אבל כתב. את מי ממנים? נשאל כל אדם בעולם יגיד לך ודאי אתה מתח מה זה אתה אתה קרוב לך תמלא מה זה? אומר הבח לא בל שכתוב שנמצא שאתה עושה אז אתה אז אם הוא לא הוא לא יטעה הרי בדין כי הוא יודע את ההלכות נכון הוא לא מופלוג בחוכמה זה אומר הבך וככה עושים בכל המקומות ועל סמך זה גם נכתבו תשובות אפילו בזמננו מינוי היום יש מינוי דיינים יש בארץ מינוי דיינים ועדה למינוי דיינים בוועדה למינוי דיינים יושבים כל מיני אנשים שיש להם נקרא לזה בלשון עדינה זיקה מפלגתית בסדר זיקה מפלגתית הוא קרוב למפלגת א' לא רוצה להזכיר מפלגות פה מפלגת לא להגיד ב' אבל מפלגת גם ג' אפשר להגיד טוב לא משנה מפלגת פלוינית מפלגת אלמוינית מפלגת פלמוינית אז כל אחד זו דוכה והוא רוצה שימנו מה מהחוג שלו, מהמגזר שלו. אפילו שיכול מישהו שהוא לא הוא לא הוא לא המגזר שלך אבל הוא יותר תלמיד חוכם אז כולם צריכים להסכים. מה הם היו צריכים לבדוק בוועדה מי הכי תלמיד חוכם? כמובן לא מספיק רק בחוכמת הזה גם שיוכמתים להיות די. בסדר. מה מכניסים? אחד יש לו כיפה כזאת, אחד יש לו כיפה כזאת, אחד יש לו כיפה כזאת ואל מתחת לכיפה זה ככה ואחד זה לא ככה והבח אומר קרובים אפילו קרובים וכך נוהגים בכל המקומות אבל היא אומר לזכוסו של הבח שיבוישן הבח זכוס הבח לא צריך שאני אתן לו אישור אבל הוא כותב אבל פי שאינו משנת חסידים וגם על הרוב בנים קרובים על פי שאין תקיים בדינים ברגע שמתחילים קרובים זה ודעקה מביא צעקה בסדר אז גם הבך לא לא אוהב את זה זה לא טוב הנה הבח התיר הבך אומר אין בזה לו בסדר אין בזה לו אבל זה לא דרך זה לא דרך הבח מסכים שזה לא דרך אבל סוף סוף לכאורה יש דיוק לבח מה אני חושב שכאן כאן יש אה יש אה א נקודה חשובה כשאנחנו דורשים את הפסוק לא תכיר פנים במשפט על מינוי הדיינים אפשר להסביר את זה בשתי דרכים אפשר להסביר את זה שבעצם אתה שופטים שלים תיתן לך בכל שעריך תמנה את הכי טוב כדי שהוא לא יכיר פנים במשפט כי אם מינית מישהו לא טוב טוב, הוא יכול בסוף להכיר פנים למשפט. כן? זה ה זה זאת דרך אחת. דרך שנייה להגיד לא זה גם נכון אבל יש פה יותר מזה. לא תכיר פנים. לא תכיר פנים. אתה אתה בזמן המינוי זה לא ציווי שאם אתה תמנה דיין לא טוב אז הכרת פנים במשפט יהיה בדין כשהוא ידון. לא. במינוי עצמו אסור להכיר פנים, במינוי עצמו אסור להתות משפט. וכאן יש לשנות בספרי העתקה של הלבוש קצת אחרת. ו ברור שאי אפשר להגיד את זה ה לא תכירו פנים במשפט. למה? כי לא תכירו פנים במשפט רבו יסי לא קשור לתלמיד חורכם. יכול להיות עם הארץ בן בנו של עם הארץ מדאורייתא ומדרבונון. אבל אם הוא איש ישר, הוא לא מכיר פנים במשפט. הוא לא מכיר להכיר פנים במשפט לא קשור לחוכמת התורה. להכיר פנים זה אם מישהו עשיר, אה בוא ניתן לו. אם מישהו הוא חבר שלי אני אתן לו. זה נקרא להכיר פנים. אז אתה לא יכול להגיד, אם מינית את המישהו שהוא לא תלמיד חוכם, הוא יכיר פנים. זה לא קשור להכרת פנים. אז גם את זה אנחנו רוצים להסביר ולדחות את המחשבה הזאת שאפשר למנות קרוב משפחה אם הוא פחות טוב. אני לא אומר שאי אפשר למנות קרוב אם הוא אם הוא הכי טוב. הדרך הנכונה זה מי שיש לו קרוב שלא הסתלק מה מהמינוי. אבל אבל למנות מישהו ש מישהו שהוא קרוב הוא פחות טוב זה אני קשה לי מאוד לחיות עם זה ממשיך הבח על המצבה והוא אומר הוא לא יודע מאיפה מה המקור את זה נדלג בגלל הזמן המתקצר ואני רוצה לראות את תשובת המאריק נראה להעניו דעתי דסביר לי לרבנו משה שאלו את המאריק שאלו אותו את השאלה הזאתי איך הרמב"ם למד פסוק ככה אומר נראה לדעתי זה ספירה ל הרמב"ם בעצמו למד לבד דנטר קראי דלא תיתה וגומר ולא תקים וגומר תרבה מדרש לעניין מדה דיין שנוהגון וכן קרא דלא תזבח להשם אלוקיך שוב עשה השם במום וגומר דבתר קרא דלא תקין וגומרת למשני תורה מודוקול מהדרשים הסמוכים כדאית ברי 700 ועוד היה נסמוכין מוכחי טובה למה מוכי טובה דפסיג בפרשת סנהדרין לכתוב שלושה פסוקים הללו כשאתם מסתכלים בפסוקים הבאתי לכם את זהל בהתחלה מדבר על שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך שצדק צדק תרדו אחרי זה עובר לעניינים האלה של העשרה ושל זה ואז ואז הוא א חוזר לענייני משפט כי אם יוצא בקריבך ואחד שעריך איש אשר יעשה הרע בעיני השם ודרשת היטב וכולי לכות סנהדרין הוצאה הורגים מישהו שעובד עבודה זרה אחרי זה כיפל מך משפט בין דם לדם בין דין לדין דברי בות בשעריך קמת איתה למקום אחרי זה מינוי מלך אז מה פתאום הכניסו כאן את שלושת ההלכות האלה של לא תיתן לך אשרה ושל א לא תקים לך מצבה ולא תזבח, לא תזבח להשם אלוקיך. א חייבים להגיד שרצו לרמוז פה לרמוז פה דרש שזה לא יהיה רק הפשט יש את הפשט אבל יש גם דרש ועוד נסמוכים אוכד הפסיק פשט סנדריין לכתוב שלוש פסוקים הללו לא תיט לא תקים ולא תזבח על כן יראה לו לרבנו משה למדרשינו כולו לעניין מינוי הדיינים וקרא דלא תיתה רבי משה מעצמו מזהרינן לא להמיד דין שאינו אגון מפני לפני רשעו אומר אה לא מה שכתוב לו תיתה לך אשר קולט זה מישהו שהוא רשע כגון שהוא מקבל שוחד ורודף שלמונים ואפילו חכם טובה כדואג ואחי טופל דהיינו דאפק בלשון אשרה למה לדיין כזה שהוא איש רע הוא תלמיד חוכם אבל מידות רעות מקולקלות לוקח שוחד דואגי טופן למה קוראים לו אשרה שהוא צומח שמונה דף אגב דית בצורך להצמיח דוד לחשוב מחשוות באור הלכה אפיל לא אחי מוזרים לא להעמיד דין פן יתה משפט או יקח שוחד כיוון שאינו אגון ולא יראה אלוקים אני לא זכיתי להבין איך צומח מה למה זה אשרה לא הצלחתי להבין הוקר דלא תקים לך מצבה מזירנו שלא להעמיד דיין דלא גמיר דומיה דאבן דומם זה מצבה זה אבן האבן שותקת גם העשרה שותקת בסדר גם העץ העץ מדבר עץ לא מדבר בדיוק כמו שאבן לא מדברת נכון העץ צומח לכן הוא אומר אבל אבל הוא מביא משהו ניפלא מאויד דמפרק דצדרין גבי היד בן נשיע דאוק מדינה דלא גמיר הממרה הקודמת אצלנו בגמרא אתם יכולים להסתכל בפנים כתוב ככה דבן נסיע ההווקמו דינה דלא אבה גמיר העמידו דיין שלא ידע הלכות אמרו לי ליהודה בר נחמני מתורגמני דרש לקיש קום עלה באמורה קם גחין עלה ולא אמר לה ולא מדי אז לקחו את המתורגמן אומר נו מה יש לך להגיד הביאו אתתד רושם שיעור כלולי אבל שותק תגיד אתה אומר למתורגמן כאילו אז לא היה רם קול והשיעורים היו לא היה אעולמות כאלה עם אקוסטיקה ה היה ציבור גדול גם ציבור גדול היה קשה לשמוע פתח ואמר פתח המתורגמן הוי אומר לעץ הכי צעורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוס זהב החסף וכל רוח אין בו אומר לעץ הקיצה אורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוס כסף וכל רוח אין בו בעתיד הקדוש ברוך הוא לפרעה עם העמידם שנאמר והשם בהיכל קודשו הס מפניו כל הארץ שימו לב מה הוא הביא פה הוא הביא פה אה מהפסוקים הבאתי לכם את הפסוקים לפני מה הועיל פסל כי פסלו יוצרו מסכה ומורה שקר כי בתח יוצר יצרו עליו לעשות אלילים אילמים הוא מדבר על עובדי עבודה זרה אוי אומר לעץ הקיצה אורי לאבן דומם הוא יורה כאן זה הוא יורה זה בלשון שאלה הנה הוא תפוס כזהב הכסף הוא מצופה בזהב וכסף וכל רוח אין בו מהמילים הוא יורד מה הוא יכול להגיד לך מה לעשות? אז לקחו את זה כלשון שמך. את מי יורה דעה? את מי יבין שמועה. לקחו את זה כסמך למישהו שהוא לא ראוי להיות דיין, לא ראוי ללמד תורה והוא יושב בכיסא של דיין או שמלמד תורה. זה הדרשה שהוא דרש על הפסוק הזה. שלושת הדברים שבפסוק הזה אוי אומר לעץ הקיצה זה האשרה לאורי לאבן דומם זה למצבה הנה הוא תפוז זהב הכסף זאת הדרשה שלישית מה הדרשה השלישית לא תעשון איתי אלוהי חסף ואלוהי זהב אלא שבגמרא אצלנו מוב מובות דרשות רק על העץ ועל הכסף והזהב ולא מובד דרשה על לא תקים לך מצבה אז בואו אני רואה שוב דמד פרק ב אני חוזר לשוט מריק גבי האי בן נשיא דוף מדיין דלא גמור ודרי ש מתגמ דרש לקיש אוי אומר לאבן הקי צאורי לאבן דומם וכן הסברו דקרא לא תזבח נראה דתידית הסביר עלי לרבנו משה אז שנייה אחת עד כאן אז כאן אני כבר יכול להאמין שהייתה גרסה אחרת בגמרא כי הרי קודם הביאו פסוק שדבר על עץ על אבן ועל כסף וזהב. הגמרא אצלנו מביאה פסוק על עץ, פסוק על כסף וזהב. מה עם הפסוק? מה עם האבן? יכול להיות שהיה הייתה ממרה ו נשמתה אולי. או לפי המאריק רבנו משה למד את זה מעצמו. איך הוא למד מעצמו? יכול להיות שמה שכתוב אמר רב אשי שזה במקום שיש תלמידי חכמים. זה הסבר לה לא תיתן לך שירה כל עץ אצל מזבח השם אלוקיך אבל איפה שאין תלמידי חכמים מאיפה תדע חייבים להגיד שזה נאמר על מצבה אז מצבה זה ההמשך ככה הרמבם מבין מדעתו או שהייתה נוסחה אחרת בגמרא או שהבין מדעתו טוב אחרי שפירש לו שני פסוקים כבר גם על העץ וגם על האבן על העץ זה מישהו רשע על האבן זה מישהו עם הארץ מה תעשה לא תזבח להשם אלוקיך שורשה אשר יש בו מום כל דבר רע לכן סמיכות דקרא דלא תזב נראה לניו דעתי דסביר ליל לרבנו משה דעת להשמוינם שאם עבר הממנה כגון ראש גולה ובדין ומנד עין שאינו אגון מאיזה צד שיהיה או מצד רשע או מצד חוסר דעה דין בהמנעתו כלום הוא לא ממונה הוא לא נקרא דע לא צריך לכבד אותו הוא לא נקרא דיין ולומציל למדן דיני כנסות בחוץ לארץ ולא לקוף אדם בעל כוחו קדימה שנטת זה וכאן הוא מביא משהו נפלא מאוד מאוד יפה זה מאוד מאוד יפה ואפילו חצי נכון סליחה שאני מתבטא ככה על המעריקה זה נכון אבל אני תכף אני אסביר מה זה חצי נכון והנו שכתב רבנו בסוף פרק רביעי דלכות סנהדר וזה לשונו מי שאינו ראוי לדון מפני שאינו יודע או מפני שאינו אגון שעבר שבע והם נתן לו רשות או שטעו בדין ונתנו לו רשות אין הרשות מועלת לו כלום עד שיהיה ראוי שהמקדיש בעלמום למזבח אין קדושה חלה עליו והמפרשים לא מוצאים מקור דברי הרמבם אמר הרמבם לא חלו למה הרמבם מביא את המקדיש בעלמום לגבי מזבח זה הדרשה יא לא תזבח להשם אלוקיך שוב עשה זה אז יש לנו שלוש דרשות שדורשים על דיין רשע עם הארץ ואם כבר מינית אותו זה תועת הוא עדיין תועבת השם וכולי ככה מסביר המאריק נפלא למה אני אומר את זה חצי נכון כי לא הרמבם לא א התכוון לדברים האלה אני מסכים שזה נכון בפסוקים זה הסבר נפלא בפסוקים שהתגלגל לרמבם בלי כוונה אולי מרוח הקודש שהתגלתה בבית מדרשהו של הרמבם זה אחד המקרים יש כמה מקרים כאלה רואים מה פתאום הרמבם הרמבם זרק את זה וזה את הדוגמה הזאת וזה באמת מתאים הדרשה הזאת לא מופיעה בשום מקום במדרשים לא מופיע במדרשים הרמבם אמר את זה כביכול מדעתו וכיונה דעתו לדעת העליונה כי יש כאן שלושה פסוקים שצריך לדרוש את שלושתם את לא תיתן לך אשר כל עץ הוא דרש את לא תקים לך מצבה הוא דרש את לא תזבח הוא לא דרש אבל בדרך אגב זה נכנס אבל למה אני אומר שזה לא זה לכן הרמבם היה צריך לכתוב את זה בצורה אחרת שנאמר לא תזבח להשם אלוקיך היה צריך לכתוב את זה כאן באותו באותה הלכה בהלכה הסמוכה לא בסוף פרק רביעי ולסמוך עלינו שאנחנו נבין שככה הוא למד את זה מהפסוק הרב זה לא הייתה כוונה מפורשת של הרב רמב"ם אבל התגלגלה מרגלית לידו של הרמב"ם בסיעתא דשמיא ככה אני דעתי אבל הרמב"ם גם לא מסביר את "לא תתן לך אשרה כל עץ על רשע הרי הבח כבר אמר לנו הוא לא מסביר את זה על רשע הרמב"ם מסביר את זה על מה על למנו תלמיד חכם יחד עם איפה שיש תלמידי חכמים אחרים לכן זה דבר נפ נפלא ואבל אה זה לא כתוב ברמבם אבל מוסיף המאריק עוד הוא מביא מדרש רבא הוא כותב את זה תנחום אז נמצא אצלנו ברבא אני כבר עובר ישר למדרש שופטים ושוטרים אמר רבי אחר בואו ראה שש מעלות היה לכיסא שלמה מנין שנאמר שש מעלות לכיסאפרשה הזאת כתובים שישה דברים ולא תעשה ואלו לא תעשה אתה משפט לא תקפ תיקח שורת לא תיתה, לא תקים, לא תזבח. והיה הקרוב עומד לפני כיסו של שלמה. כששלמה המלך היה עולה, מדרגה ראשונה היה קורס לו את התטי משפט. מעלה שנייה לא תכיר פנים, שלישית לא תיקח שוחד, רביעית לא תתע לך, חמישית לא תקים, שישית לא תזבח. הרי לפנינו חז"ל מפורשים ששלושת הפסוקים האלה עוסקים בהלכות דיינים. ולמה הם נאמרו לשלמה? אני חוזר למה שארתי בתחילת השיעור. למה שש מעלות לכיסא? בוא ישראל. למה שמו את זה על שלמה? אולי כתוב שש באמת אפשר ככה שש להביא הרבה דברים שהיו אומרים כמה דברים שאפשר למנות שש דברים שהיה אומר את זה הכרוז. התשובה זה המקור שאחריות על מינוי דיינים מותלת על מי? על מלך. משה רבנו מינה מדין מלך. כשאין מלך הסנהדרים ממנים. נכון? הרמב"ם לא סבר כן. הרמב"ם כותב שהסנהדרים ממנים, אבל גם הרמב"ם נותן רשות למלך למנות. המלך ממנה. ולכן שלמה המלך כשהוא היה אחראי על המשפט, יש את משפט שלמה, יש את משפט שלמה, אבל עיקר התפקיד של מלך זה לא לשפוט בעצמו. זה מה שאמר יטרולד משה רבנו, זה לא התפקיד שלך. עיקר התפקיד שלך זה למנות שופטים ושוטרים בכל מקום ולדאוג שמערכת המשפט תעבוד כמו שצריך. זה עיקר התפקיד. וזהשלמה היה עולה על כיסאו, יושב על הכיסא לשפוט את ישראל, איך הוא יכול לשפוט את כל עם ישראל? הוא צריך למנות אנשים נכונים. גם בישיבה זכינו זכות גדולה פה בישיבה לא מספיק שישיבה. אז הרבנות רבים מצוינים שילמדו את כל הבחורים יגדילו תורה ברוך השם זכינו זה שלמה יושב הוא צריך למנות דיינים זה מינוי הדיינים זה המקור טוב אבל עדיין צריך להסביר את שלושת הדברים ואת המקור לרמב"ם ואת הפשט ואת הדרש עדיין נשארנו טוב יש כאן עוד משהו בדרישה תסתכלו אחרי זה מוסיף משהו גם את הנר מצווה אני לא אספיק או גם את ה גם את הנציב גם את הזה בסדר אני לא לא חשבתי שאני אספיק מראש רציתי להביא בפניכם בסדר שתוכלו להשלים את הכל אני רוצה אני רוצה ללכת ישר אל הסוף אל ההסבר אל ההסבר ש ש שאני רוצה לומר יש ב זה נמצא בעמוד חמש יש בית יוסף בית יוסף אומר גרפינם בפרק טולים שאמר השם מתי רשעים שבט מושלים אמר מזות ראלו תלמידי חכמים שמלמדים הלכות ציבור לדייני בור הוא פירש רש"י שהבטחת אותם תלמידי חכמים מעמידים דיני בור לדון את כל הבא והרבה דינים שנלכים בהם מתאים אותם פה זה לא מכירים פנים אלא מתאים אותם מה הכוונה יש איסור יש איסור למנות דיינים עמי ארצות לא מספיק תלמידי חכמים לא מספיק תלמידי חכמים על דעת זה שכשהם לא ידעו ידעו הם ישאלו אם הוא לא ידע הוא ישאל אני זוכר אפילו מקרה אחד שמינו מישהו שלא ראו ואני שאלתי מישהו מהמנים בעולם הדיינות שאלתי מישהו תגיד לא אבל הוא שואל תמיד אמרתי לו זה רמה מפורש זה בית יוסף זה רמה מפורש בסימן ח אסור למנות דיין שהוא לא תלמיד חכם על דעת שהוא ישאל הוא ישאל הוא תמיד ישאל היום גם לא צריך לשאול זה אפשר לשאול את את המחשב יש גם צ'אט מיוחד לרבנים ולתשומות שכחתי את השם שלו אבל זה לא יכול לשאול את הצ'אט לא גם הצ'אט לא יכול לדון אבל אבל זה לא לא ממנים אסור למנות מביאיםזה פסוק בספר ישעיה וה נראה לי אני דעתי להסביר את הדברים כך יש את הפשט ויש את הדרש אני רוצה להסביר קודם את הפשט של הפסוקים ואחרי זה גם להסביר את הדרש אחרי שמדברים על שופטים ושדרים תן לך בכל שעריך שהרש ככה נותן לך שפטו את עם משפט צדק לא תכיר פנים א לא תתא משפט לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד מדבר על מינוי דיינים כמו שאמרנו לכן זה גם נאמר בלשון יחיד. לא כתוב לא תכירו לדיינים אלא אותו אחד שהצטו שופטים ושוטרים תיתן לך שמי זה המלך או ראש הזנהדרין לא תתה משפט במינוי לא תכיר פנים ולא תיקח שוחב ואחרי זה מדברים על שלושה דברים שקשורים למזבח לא תיתה לך אשרה קולת אצל מזבח השם אלוקיך לא תקים לך מצבה אשר שנה השם אלוקיך ולא תזבח לשם אלוקיך שור עושה אשר יש בו מום זה כל דבר רע תועמת השם אלוקיך כי הפרשה הזאת פרשת שופטים בעיקרה וביסודה מדברת על בית דין על ייסוד מערכת המשפט בישראל במערכת המשפט בהתחלה משפט אחרי זה מלך בית דין הגדול כיפלל מך דבר למשפט והסנהדרין היו יושבים אצל מזבח. סנהדרין היו יושבים אצל מזבח בבית דין הגדול ודאי, אבל בזמן התר במות, בזמן התר במות. והיה זמן של התר במות בזמן הכיבוש. והיה זמן של היתר במות כש חרב משכן שילו. היו מזבחות גם בערים. ואיפה היו המזבחות? בשער של העיר. מוצאים את זה היום גם בארכאולוגיה. מותר ללמוד בארכאולוגיה? מותר. צריך לפעמים ללמוד מהם. לא לפסוק על אוכלס על פיהם. אבל הם אומרים השערות לפעמים. אבל מצאו מזבחות בערים שהם ערים במובעק הרים של יהודים. מצאו מזבח בשער העיר. בעיניי ראיתי במקומות יש עיר נקראת טלק קייפה. שעריים היא נמצאת בעמק העלה רואים את שער העיר רואים את המקום של הזקנים שאיפה הם יושבים ואת המזבח ליד רואים לא תיתן לך זה בעצם ניקוי של כל המערכת עכשיו אני רוצה להסביר עוד משהו טיפה הלכות עבודה דזורה כתוב ש אברהם אבינו היה לו הרבה פרקים לכות עבודה זרה מה הסיפור של העשרה מה זה העשרה הזאת לא תיתן לך עשרה כל עץ אצל מזבח השם אלוקיך אשרה אצל עובדי עבודה זרה אם לא נבין את ה זה דוגמה מצוינת אם לא נבין את עניבזורה בעצמה לא נבין גם את ההלכות לא נבין העשרה היא הייתה מסמלת אצל עובדי עבודה זרה את האישה של האל היה בעל אל הגבר והייתה לו אשרה שהיא אה זה איפה אנחנו מוצאים את זה אצל גדעון היה את מזבח הבעל ואת האשרה שהייתה לידו מצאו עוד פעם ארכאולוגיה מצאו בשומרון ובסיני א מכתבים שכתוב שם השם אנחנו מתפללים להשם יקוק כתוב ולאשרתו האשרה אצל היו יהודים שעבדו עבודה זרה בשיתוף אמרו יש את הקדוש ברוך הוא ויש לו גם כמו שלבעל יש לו אלה נקבה כך גם אלה שתה משובשת עובדי עבודה זרה בשיטוף כל מיני כאלה שלקחו מהגויים חלק מהדברים אסור לנתועה ליד מזבח השם כי אם אתה נותנת אשרה אתה בעצם אומר אומר, מה יש לקדוש ברוך הוא גם? ולא רק אשרה, אלא כל עץ. אפילו אתה לא מתכוון לאשרה. כי אנשים יפרשו את זה שזה כביכול יש לקדוש ברוך הוא אני אפילו לא יכול קשה להזכיר את זה כשאני ראיתי את הצילום של המכתב הזה הזדעזעתי. זה אתה רואה שם השם ליד עבודה זרה. שזה הרגשתי מה זה היה עבודה זר מה אמרו מה הרגישו הנביאים שבאו לצעוק א חמס על על מלכי ישראל ש ש שהיה להם עשרים וחמנים ועם שם שמיים כבר כבר היה עדיף שתעבדו עבודה זרה לגמרי סוף דבר לא תיתן לך אשר קולץ אין מי אצל מזבח מי הוא זה מה התפקיד של ההשרה לקחת את השפע מהאל הזה זכר מהבעל ולהביא אותו לידי פועל במציאות על ידי הפירות נכון אל הבעל אצל הקנענים מוריד גשם והעשרה מוציאה את הפירות בעץ אצלנו אין אשרה אצל מזבח אין לקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא השם אלוקינו השם אחד מי עוזר לקדוש ברוך הוא כביכול אני אומר בלשון זה להוציא לפועל את רצונו אין עוד אלים מי יש דיינים עכשיו תבינו גמרא במסכת שבת כתוב פה כל הדיין שדן דין אמת לעמיתו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית כשאתה קורא את זה מישהו שיש לו רגישות להלכות עבדזורה לא בנוח מה הקדוש ברוך הוא יש לו שותפים במעשה בראשית השם אלוקינו השם אחד מה זה שותף צריך לצעוק את זה 1000 פעמים אנחנו צ כל יום אומרים את זה פעמיים ארבע פעמים גם הקורבנות וגם השקריאת שמע של המיטה זה גם אנחנו יוצאים הביתה רואים את זה במזוזה מניחים את זה בתפילין כל הזמן אנחנו מסובבים השם אחד מה זה שותף מעשה בראשית עכשיו אנחנו מבינים שותף לקדוש ברוך הוא בהבואת דבר השם השם במציאות זה הדיינים. לכן הדיין נמצא אצל מזבח ולא העשרה נמצאת אצל המזבח. במקום האשרה. מי שמלא דיין שהוא לא ראוי אז הוא מקלקל את דבר השם. במקום שדבר השם יופיע בעולם כמו שצריך, ביושר, באמת, בצדק, מקלקל את תופעת דבר השם בעולם. אז כאילו נטה, כאילו נטה אשרה. ונראה לדעתי ששלושת הציוועים על המינוי מקבילים לשלושת הציוויים שלא תיתה לו תקים ולא ולא תזבח ואני אסביר לא תתה משפט לא תכיר פנים ולא תיקח שוחט לא תתא משפט זה הקל שבכולם איך אני יודע לא תיקח שוחד זה הכי גרוע בעולם נכון לא לקחת שוחד. אין דבר שדיין יכול לעשות יותר גרוע מלכבל שוחד. להכיר פנים זה אתה מעדיף מישהו בגלל שהוא קרוב שלך, בגלל שהוא לא תתה משפט. זה שאתה לא משקיע מספיק ואתה לא מברר מספיק ואתה מטה את הדין. הדין נוטה. כשאתה מנה דיינים. לא תטה משפט. לא תיזהר שלא לטעות, לא תכיר פנים, אל תמנה מישהו שהוא ולא תיקח שוחד, אל תיקח כסף. תיקחת כסף מאנשים בשביל למנות אותם. זה כבר השפלות הכי גדולה. זה יותר גרוע ממלמנות קרובים. נכון? מי שמנהקנדן זה לא יפה. זה לא משנת חסידים, זה מאוד מאוד לא בסדר, זה אפילו לא תכיר פנים, אבל לא תיקח שוחד, מישהו שילם לו כסף, שו זה כבר א קטסטרופה. את זה אנשים עוד רואים, יכולים להבין פה זה לא תתא משפט, לא תכיר, לא תיקח שכנגד שלושתם בהקבלה בשיטה הזאת של להקביל פסוקים, זה מופיע המון במדרשי הלכה. מי שעשה את זה חזק מאוד הגרב דר אליהו כל הזמן לא תיתה לך אשרה כל עץ אצל מזבח השם אלוקיך זה מי ששם אותו אצל תלמידי חכמים במקום שיש תלמידי חכמים שמה באמת מה עשיתי מה עשיתי יש כאן שני תלמידי חכמים הוספתי להם עוד עוד המארץ או אמרתי או לקח לקחתי עם הארץ שמה הוא יעשה הוא שואל הוא תמיד שואל הוא יראה שמיים הוא לא מעיז לפסוק הוא יראה הוראה לא תתה משפט לא תיט לך אשר כל עץ עצם מזבח השם אלוקיך רק דיין שהוא חכם חומד התורה אפילו שיש אחרים לא תכיר פנים זה כבר מישהו שהוא לא ראוי לא תמיד חכם. לא תקים לך מצבה. מה זה מצבה? דיברנו על העשרה. נסביר גם מה זה המצבה. המצבה כשהיו קוראים אירועים מאוד מיוחדים של סיעתא דשמיא, ניסים, אירועים גדולים, גילויים, גילוי שכינה. היו מציבים מצבהם. מאיפה אנחנו יודעים? ויקר יעקב את האבן אשר אשר שם מרשותיו וישם אותה מצבה ויצוק שמן על ראש והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוהים אשר תיתן לי 10סרנו לך גם אצל אומות העולם היה מצבות כשמישהו מלך ניצח מלחמה באיזה מקום שם מצבה הבעיה ב הגילוי איפה שיש גילוי יש מצבות יש בעיה היה עם מצבות. מצבות בהתחלה בימי האבות הם היו בסדר כי אנשים הבינו שהמצבה היא בעצם היא כלום היא בעצם רק מרמוקים שכאן היה נס וגילוי שכינה אבל לא שבמצבה עצמה יש אה יש משהו במצבה עצמה אין אין כלום אחרי זה עובדי עבודת כוכבים הפכו את המצבות כל מקום כזה הפכו את המצבות למשהו בפני עצמו. זה אחד שאתה ממנה אותו בשביל שהוא גיבור, בשביל שיש לו הדיין. התפקיד שלו זה לומר את דבר השם, לא לגדל את עצמו. אתה מקים הצבה בסוף הוא הופך להיות ערך בפני עצמו. אפילו אם הוא לא תלמיד חכם. לא תקים לך מצבה. לא תיקח שוחד. זה לא תזבח על השם אלוקיך שור משא אשר יש בו מום כל דבר רע למה קורבן אז הבאתי בעמוד האחרון תפתחו הרבה דברים פה אני מדלג אבל בעמוד האחרון הבאתי פסוק מספר משלי עשות צדקה ומשפט נבחר לאדוני מזבח או הפסוק המפורסם מנה שמוע מזבח טוב להקשיב לבל מי שעושה צדקה ומשפט מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב קורבנות אם אתה לוקח שוחד במינית בן אדם רשע זה הרשע לא ה לא תיתה לך אשר הקולץ אשר הקולץ זה לא הרשע זה ה עם הארץ יש שם ארץ עם תלמידי חכמים יש שם הארץ עם הארץ עם תלמידי חכמים הוא באמת לא מחזיק מעצמו הוא רק זה ה הארץ לבד זה המצבה הוא הרשע בן אדם ששנתן שוח זה רשע זה אדם שאין לו מעצורים הוא בעלמום מידות רעות זה נקרא בעלמום זה גמרא מסכת מגילה מפורסמת למה תרצדו נרים גבנונים הינדאר בעלמום מה זה כל דבר רע יש הלכה פסק שהמר שדם המרשדם אומר שמי שיש עליו יוצא עליו שם שם לא טוב אסור למנות אותו והם כולם מחפשים מקור אני אומר הם זה המקום כתוב ונשמרת כנפ נשמרת מכל דבר רע מכאן אזרה למוציא שם רע מאיפה אנחנו יודעים שמישהו יש עליו שם רע לא יכול להיות האמת זה פסוקים מפורשים אצל בני אלי לא טובה שמועה שר אנוכי שומע הם היו גם דיינים על בנים של אלי ראיות וזה מכל מיני מקומות אבל סוף דבר הכל נשמע הרמב"ם שהבין שהמקור הוא מלא תכיר פנים. הוא לא המציא את זה. כתוב לא תכיר פנים. איפה אתה כתוב לא תכיר פנים? אצלנו לא תכיר פנים זה במינוי הדיינים. עד כדי כך שאפילו לקחו את זה לפסוקים בספר דברים, בפרשת דברים שאנחנו התווכחנו עם זה. בסדר? אבל אם לא אצל הרמב"ם עיקר האיסור זה לא תכיר פנים. מה המקביל שלא תכיר פנים? לא תקים לך מצבה כי יש לנו המקביל שלא תתה משפט לא תיתה לך אשרה לא תכיר פנים לא תקים לך מצבה ולא תזבח לשם כך דבר השם בו מום כל דבר רע אם יש משהו רע לא זה לא משפט זה תועת השם הביטוי תהבת השם נאמר נאמר על נאמר גם על זה וגם על זה גם על הקרב של של בעלי מומים וגם על משפט מעוקל. זה שלושת הדברים. אז הסברנו גם את הפשט, גם את הדרש, גם את הרמב"ם. ראינו מעריק. על דרך המעריק הוספנו את ההסבר שלנו. גם קצת בדרך עוד דרשות הוא שם בסתר. אני מקווה שהקדוש ברוך הוא האיר איננו באמת.