שיעור כללי | הלולב הקנרי | רה"י הרב אהרן פרידמן

[מוזיקה] נעסוק היום בסיכום לסוגיית הלולב וגם קצת נגיעה בהמשך ה בהמשך הרבעת המינים בכמה וכמה אה גמרות כמה וכמה גמרות וסוגיות שנמצאות בפרק שלנו כמוקד לדיון למרות שזה לא ה נושא החידוש המרכזי בשיעור יהיה הלולב הקנרי אז הקדמה קצרה יש בעולם אלפי מינים של תקלים אלפי מינים וזנים וכל מיני פרטי פרטים בנושא הזה של תקלים ופה בארץ ישראל בימי התורה ימ חזל היה רק מין אחד של תקלים שזה מה שנקרא בלשון לא מקצועית התמר המצוי בסדר גם בתמר המצוי יש כמה זנים מתתי זנים אתם מכירים את זה שיש מג'הול וכלל מיני דברים כאלה זה מה שאתם פוגשים את זה בסופר אבל יש כמה וכמה זנים זנים וסוגים של של התמר המצוי אבל הם מאוד דומים ואפשר להגיד עליהם שהם א הם מה שהיה פה בארץ ישראל עם השנים א לפני אז העולם הפך להיות א כפר גלובלי וגילו שיש באיים הקנרים האיים הקנרים יש שמה איזשהוא דקל שהפירות שלו הם כמעט אפשר להגיד לא אכילים לא לא טעימים אין בהם שום אין בהם שום שום מתיקות הם תפלים וכמעט ואין פרי אבל מבחינת היופי שלו הוא הרבה יותר יפה תמר המצוי אין לו חותרים הוא ה גזע שלו עווה הוא הרבה יותר ירוק מאשר הדקל הרגיל וא לאט לאט בעולם התפשט הדקל הקנרי כעץ נוי גם בארץ לפני 100 שנה התחילו להביא את הדקל הקנרי כעץ נוי גם פה בקרן ביבנ נ העצי הדקלים שיש פה חלקם הנמוכים יותר הם דקלים קנרים ויש גם תקלים שהם תמר מצוי למשל שני הדקלים שבפתח בית המדרש שהם לא ציני הר ברזל כן הציני קרב יבנה שני התקים האלה הם הם תמר מצוי הגובה שלהם באמת חריג אני לא יודע בדיוק מה הגובה ו זה אבל יש להם גובה חריג מאוד הדקלים פה בכניסה ל בכניסה לבית המדרש זה תמר מצוי אבל רואים את ההבדל בין הירקות והעוצמה של הדקל הקנרי מול הזה כיוון שהתכנים הקנרים התחילו להתפשט אז התחיל גם מחשבות לקחת את הלולב הקנרי לארבעת המינים והלולב הקנרי יש לו הרבה יתרונות קודם כל הוא הרבה יותר ירוק וחי מהלולב הזה אבל בוא נגיד שזהו דבר שאפשר לדון בו אבל יש לולב הקנרי יש לו עוד יתרונות הוא אף פעם לא נפתח החלק העליון שלו לא יפתח ואף פ לא צריכים להיכנס כל הבריקס לא יהיה להם בעיה של שזה פתוח זה כן אנק זה לא אנק וגם אפשר לקסקס באופן חופשי בעלים לפי כל השיטות כמה ש לקסקס זה לא יפתח לך את ה את העלה המרכזי וגם לא צריך שהוא יהיה סגור בקורה כדי שזה יהיה סגור לא צריך זה פשוט מבחינת ה גם מבחינת ההלכה של ה של ה של ראשו נחלק ראשו וכל מה שזה הוא מושלם לולב הקנרי ואז התחיל הדיון בין הפוסקים האם הלולב הקנרי כשר או לא ולדיון הזה יש כמה מהש לא זה לא כמו אופטה לא ממש לא הוא הוא כן כן כן מפתח ודאי כמו דקל רגיל יש לשאלה לדיון בולב הקנרי יש כמה היבטים שאנחנו היום נדון רק באחד מהם יש שאלה מה מגדיר סוג האם הולכים לפי אלחות כיים שכמו מה שמותר להחליא אחד בשני זה נקרא זה זה לא נקרא אותו מין או לא הולכים לפי הלכות כליים זה שאלת הסוג והמין מה מגדיר דבר כמין או כסוג אין לגבי כהילה אם אין לגבי ארבעת המינים בנושא הזה לא נעסוק היום זה נושא חשוב אבל לא קשור לסוגיות של הפרק יש עוד שאלה האם אנחנו יכולים להשתמש בדבר שאין עליו מסורת או לא יכולים שיש דבר שן עלי מסורת כמו הדיון לגבי עופות כן לגבי עופות האם אתה יכול האם אפשר לאכול עוף שיש לו את כל הסימנים של עוף טהור אבל אין מסורת עליו שהרבה פוסקים אסרו לאכול עופות כאלה למעשה כולנו אוכלים אודו למרות שהודו לא יכול להיות שהייתה מסורת על ההודו כי ההודו הגיע לא מאודו אלא ממה שנש חשבו שזה הודו ש שזה אמריקה יבשת אמריקה והוא לא היה בכלל באירופה ולא באסייה רק שמה הוא היה הודו אבל אבל א אבל לא היה מסורת היו בהתחלה היו כאלה שלא אכלו אבל יש תשובה של הנציב שאומר שאף על פי שאיין מסורת על ההודו ולכתחילה זה לא בסדר באמת לא היו צריכים לאכול את ההודו לפי השיטות שצריך מסורת על העופות לא היה צריך לאכול את ההודו אבל מכיוון שזה התפשט בעם ישראל שאכלו את הודו דו כבר כמה דורות אז אנחנו לא יכולים להוציא לעז על הראשונים שהם אכלו עוף טמא וזה ולכן הם התירו להמשיך לאכול את העוד תשובה שיה נציב אבל השאלה היא לכתחילה לולב קנרי לא היה מסורת של מישהו לוקח לולב קנרי לא לקחו היו כמה שנים שהיה וויכוחים והיו כמה אנשים שלקחו אבל אי אפשר היה להגיד שזה מסורת שלוקחים כבר דורות לוקחים את העולב הקנרי אז זה גם שאלה שצריכה לעידון והיא גם לא ממין ענייננו השאלה היחידה שאנחנו נדון האם כיוון שכתוב בתורה כפות תמרים האם צריך מצד ההלכה שזה יהיה דקל שעושה תמרים או גם דקל שלא עושה תמרים וגם פה הדיון השאלה היא האם הפירות של הלולב הקנרי הם נחשבים כמו פירות של אילן סרק יש גם אילני סרק שיש ם כל מיני פירות כאלה ש בדוח הגדול אפשר לאכול גם למשל את הענבים של ההדס בדוח הגדול היו אוכלים אותם אבל זה לא הופך את ההדס לל לפרי דפק מינה לגבי הברכה לא מברכים בורא בורא פרי העץ על ה על ה על ה ענבים של הדס ברכים זה שהכל כל הפירות של צא הסרק מברכים עליהם שהכל זה לא הופך את זה זה פרי סרק לא טעים אפשר לגרד קצת משהו מהבשר ולאכול אבל זה לא תמרים יש כאלה אומרים לא כן תמרים אפשר להבחיל את התמרים האלה יש כאלה שאומרים ככה אז לא ניכנס לשאלות הבוטני ניכנס לשאלה אננו רוצים לדון בשאלה העקרונית האם כשכתוב בתורה כפות תמרים צריך שיהיה תמר או לא צריך שיהיה תמר אז רק בהיבט הזה של עולב הקנרי אנחנו בעזרת השם נדון היום אבל לפני שניכנס לדיון ולראיה ולראייה הגדולה שהביאו לגבי הדין שעלב הקנרי אני רוצה לדון בכמה נקודות בכמה סוגיות שיש בפרק שלנו ונתחיל אולי בשאלה שהכי לא הפריע לכם באמת זמן שלמדתם את את הפרק הזה אבל לי היא מפריעה כבר כבר הרבה שנים השאלה הזאת הרבה שנים מפריע לי וסיעתא דשמיא אני מקווה שמצאתי לה מצאתי לה פתרון בסדר אז בוא בוא בוא בוא נציג את השאלה הגמרא בדף לב אומרת כך א על מה שכתוב במשנה על נפרדו עליו כשר רבי יהודה אומר יאגד מלמעלה אומרת הגמרא בדף לב עמוד א' א תניה רבי יהודה אומר משום רבי טרפון כפות תמרים כפות אם היה פרוד כפתן הוא דרש את המילה כפות לא מלשון כף כמו שההבנה אלא מלשון כפות המילה כפות מופיעה בתנך ב בלשון הקודש אין את המילה כפות זה רק מופיע בדניאל לגבי חנה משאל ועזריה שהיו קפיטו בסר בליון היו קשורים אז זה ארמית וכיוון שהארי קרובה לעברית אז אז ככה הוא פירש את את הכפות כפות אף על פי ש בהשקפה ראשונה זה נראה דרך דרש ולא דרך לא דרך פשט אבל גם אתזה לא נעסוק היום אמר לי רבנ לרב השי ממ ד כפות תמרים דלול והוא אמה חרותה בעינן כפות ולק ואמה עופת כפות מלדי פרוד כל זה לפי שיטת רבי יהודה שכפו זה קשור והי כפו ועומד לעולם וכאן מגיעה השאלה ואמה כופרה אולי זה כופרה אמר הביה דרכי הדרכי נועם וכל נתיבותיה שלום כתיב אומר רשי ואם הקופר הנונה מעץ כין חרותה אלא עדיין בן שנה או שתי שנים לא ניטע בית סוב אתה יכול לכפות ענפיו על ידי איגוד ול זוקפים למעלה לאוגדן עם אביהם אומר זה מין דקל צעיר שיש לו יש לו כבר כמה וכמה ענפים אבל הם עדיין אפשר לקשור אותם ולהפוך את כל הדקל לזה ואז צריך לקחת את כל ה את כל הדקל הזה וזה קופרה ככה קוראים לדקל הזה ככה רשי מבין א יש אולי הסברים נוספים של קופרה שזה אולי אולי אולי ענף שיש לו קוצים למטה בכל מקרה הגיעו למסקנה הגמרא אומרת דרכיה דרכי נועם בכל מת זה לא יכול להיות שהתורה מצווה אותנו לכחת דבר דוקרני שניה אומר התוספות תוספות שואל דכ הדרכי נועם רבא לא היה שם רבא לא היה בזמן שלמדו את הדבר הזה רבא לא היה בבית המדרש תראו מה קורה שנמנע יום אחד מלהגיע בית המדרש משום אחי לא מת אחה הקר ד האמת והשלום אהבו שרבא הביא את זה לקמן לגבי הדס בהרדוף שמה רבא אמר תוספות אומר זה תוספות מעניין כזה שהוא אומר רבא לא היה לא היה בישיבה באותו יום התוספות רשם חיסור רושם חיסור לרבא אנחנו לא רוצים רוצים לתרץ את רבא למה למה להגיד שרבא לא היה בבית מדרש למה רבה לא רבן גמליאל לא מנע את עצמו בבית המדרש יום אחד למה שר עמנ את עצמו בית המדרש ואם הוא הגיע למחרת לא יכול להגיד להם רבו יסי מה שאמרתם אתמול לא צריך יש פסוק אחר האמת וש דיברנו על זה פעם שעברה דרשנו על האמת והשלום אבל אבל אבל אולי אפשר להסביר בדרך אחרת יש יש פירוש אך בשיעור היומי דיברתי על זה לא לא לא יש פירוש בערוך מביא את זה רבי אליעזר מושה אוביץ בהגות שלו ה מגדולי אליתה הוא מביא בספר הערוך ספר הערוך מחשובי הראשונים זה בעצם סוג של מילון למושגים התלמודיים של השס זה הערוך הוא מביא ככה מביא מה זה כופר הרוך מסביר שקופ רה זה זה הפירות שהם עוד לא בשלים לגמרי בפרק הקונ צו דיר בגמרא כיצד משלמת ה דקץ ק מה הי משלם אמר לדמי כופרא אומרת הגמרה ואהבו תמרה הרי בסוף הקופרה יהפוך לתמרים אמר לדמ תמרה אמר לבעליו תמרה שקל פירוש כל זמן שהפרי רך ולא נגמר נקרא קופרה ויש אומרים כפניות כאין זה זה עכשי כאין זה מקום פרק מקום שנהגו בגמרא במסכת פסחים לגבי אנשי יריכו שהיו עושים כל מיני דברים אחד הדברים שהם היו עושים היו מרכיבים דקלים כל היום ביום 14 העבודה העיקרית של אנשי יריחו היייתה מה המתאים של הדקלים המתאים של תקלים שהיה עיר התמרים רחון נקראת עיר התמרים אז הם היו אז היו עובדים כל יום יד הם היו עובדים מה הם היו עושים היו מרכיבים את הדקלים מה זה מרכיבים את הדקלים אומרת הגמרא מנחה כופרא דיכר לנקוב פירוש רבח פרש רבח לא היו זורקים בו כלום ולא היו מנקבים אותו אלא מנח ק ענף ד לנקוב עכשיו יש לנו כאן הערה של אחיה אחיה זה העורך העורך של הערוך היה יהודי אחד היה קצת משכיל אני היה חבר גם לכל מיני אנשים שהם לא ראוים אחרי זה היה מה המקימים של מה שנקרא בית המדרש לרבנים זה לא רבנים זה אבל קיצור באמריקה והוא אחיה והוא מקשה מגמרא מסכת א הוא מביא את הגמרא מסכת כתובות כתוב שמה סבו קופר שמה זה למדנו מישהו שאמר מברכ רב נחמ מברכת חבית לה מי שאמר פתח פתוח מצאתי אז בוא כופרי ושם מה זה קופרה מה זה קשור לתמרים שמה אז הוא אומר א אז החיה הזה אומר שזה הכוונה שקר זה חריות של דקל ואז יוצא שוא אומר של הקופרה מה שהוא אומר יש שני פירושים בעצם הורת כופרה יש או הניצנים שבתמר השמורים או ענפי הדקל זה כופרה או זה או זה ככה הוא אומר זה קשה להגיד שכופר או זה או זה אני הייתי מסביר פשטות אז בו קופרה שהאם תיקחו את המכבד מה שנקרא מכבדות התמרים יש לה הענף הזה שבו תלוי רציתי להביא קיצור שבו תלוי התמר יש ב המון מין חוטים כאלה אבל עם עם א עם א זה לא זה לא ישר יש אזה כל מיני גולות כאלה באמצע וזה חזק זה לא לא מתנתק מהזה עכשיו זה לא שוט אחד שאתה נותן מכה עם עם פס אחד אתה לוקח כופרה אתה נותן למישהו מכה חזקה עם הקופרה הוא מקבל לכל לאורך כזה זה יהיה הגודל של המכה ה לוקחים איזה סבו כופרה יכול להיות גם שהקופה זה לא היה כופרה של תמרים אלא זה היה מין שוט כזה שהיו בו היו בו הרבה הרבה חוטים שהיה דומה לקופרה וככה היו מכנים אותו קופרה ככה אני רוצה לעלות אפשרות בכל מקרה כדי לא לפרש את זה בדרך שונה אלא שקופ רה זה זה כופרה קופרה זה הזה אז בעצם אומר אומר רבי אליזר מוישה אוביץ אומר שקופ רא זה המכבד של התמרים זה מה שהגמרא שואלת ואמה כופרא א המרא לא דרכ דרכי נועם למה ר לא יכול להיות שהתורה מצווה אותנו לכרות את מכבדת התמרים שהרבה פעמים בסוכות זה עוד לא בשל לגמרי זה תלוי ב בשנה הלועזית הרי הבשלה של התמרים לפעמים זה לא מוכן עדיין לגמרי צריך לחקות עוד טיפה אחרי אחרי סוכות כדי שיהיה מוכן ואז יהיה אפשר לגדוד לגדוד את התמרים התורה לא תגיד לנו לחתוך עכשיו מכבדה שלמה רי כמה מכבדות יש על עץ אני לא ספרתי אני לא יודע אני לא מומחה בדקלים אבל קצת א קראתי לצורך העניין אבל לא יודע 10 20 מכבדות אתה לוקח מכבדה כל אחד אחד לעצמו אחד לבן שלו אחד לחתן שלו אחד להגיד שלא תגמור עץ שלם לא יהיה כלום דרכי הדרכי נועם בכל לא יכול להיות שתורה התורה לא מצערת אתזה לא יכול להיות ככה אומר הביה זה גם רבה מסכים שכאן זה לא קשור לאמת והשלום האבו זה זה זה דח דחן זה גם רב לכן רב היה שם אבל זה זה ההסבר ככה מסביר אבזר מורביץ פירוש חדש יוצא מכן אז אני בשמה אני מביא לכם אתזה ר מוישה ואת זה את ה כי היו זה השאלה שהייתה קשה לי כל החיים הנושא של הכפות תמרים כף כף בפשטות זה כף נכון גם כף של ער כ כף אחת עשרה זהב נקרא כף על שם כף היד כי בכף היד בן אדם יכול לעשות ככה ואז הוא לוקח בה הכפות זה השם כף ידו של אדם מה הקשר בין הלולב לבין הכף היד של האדם אפשר להגיד שאתה סוגר את הכף של היד אזה נראה לול לא יודע יכול להיות אבל כף זה אף פעם לא היה דבר גבוה זה אוד דבר כזה כף או וככה רצו להגיד כל מיני אנשים שכפרו בקבלה שלנו במסורת של מכאן תדעו תדעו כלל בחיים מה כופרה או בדיוק עמ קופרה הרבי יצחק עמה קופרה הרבה לפעמים הרבה פעמים יש כל מיני קושיות שמקשים על המסורת על הקבלה האבן עזרא אומר אנחנו יש לנו אומר המכחישים ואם כבלה נקבל הרבה פעמים מדבר על המכחישים הם אמרו אבל זה הפשט בפסוק אבל אנחנו קבלה בידינו שככה זה לא אז לפעמים אנשים חושבים יש יש שלוש שיטות איך להתמודד עם דברים כאלה יש שיטת הקוף הקופרה אומרים תשמע מה שהפשטות מה שחז אמרו לא נכון יש כאלה אומרים רובד הפשט רובד הדרש לפעמים זה נכון יש כאלה אומרים ש ש שבואו נדחו אבל הרבה פעמים יש דבר שקורא לו רבי משה קורדוברו אני אומר לכם משהו ככה מ מזה רבי משה קורדוברו כותב ב באחד הספרים שלו אני חושב בספר שיש לו ספר פתיחה ללימוד חוכמת האמת אומר שאחד הדברים הגדולים בלימוד חוכמת האמת זה שכר המתנת הסודות מה זה שכר המתנת הסודות לא כל דבר אתה מבין ויודע ורואה עכשיו לא יש דבר שלמדת אותו ואתה לא מבין אותו צריך להמתין לא להגיד טוב הזכ תמתין הוא קוראה לזה שכר המתנה את צריך המתנה לא הבנת תדע הקבלה אמת והקוף רה שקר עכשיו אתה צריך אבל להמתין עד שהתיישבו הדברים אצלך אבל מה אומרים אנשי הקופרה זה מה ש הה קשה לי אתם לא ברוך השם לא לא קראתם לא זה אז אני יצא לי לקרוא ו והם אומרים שכפות תמרים זה המכבדות אומר איך נראה המכבד החבד אמר אם יש לה פס כזה בסוף הפס יש מתפשט לזה אומר למה זה דומה לכף לכף ידו של האדם שיש את ה את ה ככה יש ציור כזה יש מאמרים שלמים שכתבו אנשי קופרה בשביל להראות ל שהקופה זה שהכפילה זה הקופרה וזה חלילה האמת ככה הם רוצים להגיד טוב אני לא אפשר להקשות גם עליהם לפי שיטתם למה הכף הרי זה לא רק הכף יש גם את היד שלפני אז אומרים גם היד נקראת כף באמת היה לי קשה איך הגיעו מ כפות ללולב בפשט היה לי קשה איך הגיעו מכפות ללולב תמיד היה לי קשה תמיד הלי מכבדות עד עכשיו הארוך מקשה עוד יותר כי הוא אומר אם קופרה ולפי הפירוש של הערוך זה לפי רב אליזר מויש הורביץ זה באמת זה זאת אומרת המילה כפות מרים הוא מודה ומסכים שמתפרשת יפה מאוד על מה על הקופרה על החבד אם זה לפי שיזה מתפרש על המכבדות נו אז אז אם זה מתפרש על המכבדות אז למה זה לא המכבדות עוד יותר קשה אז זה שאלה ראשונה נניח לה נניח לה כרגע ואז גם הביטוי כפות תמרים יוצא יוצא פירוש יוצא מצויין כפות תמרים עם התמרים נכון א שאלה שנייה הגמרא שואלת הגמרא דנ שמביאה את דברי רב הוספה אמר לרב הוספה לרב ינה ואם תרת קפה תמרה אולי כתוב כפות תמרים אולי צריך לקחת שתיים אומרת ה וגם פה רשי דרך הגם אומר אה זה תר תקפה ד תמרה פה רשי גם הולך לא צריך רב לזה מוישה יש לנו את רשי תמרים עצמם דרכם להיות הרבה תלויים ביחד במחבתות שלהם וקוראים להם כף טרוקה לא יודע מה זה טרוקה אבל כף אני יודע מה זה אז רשי רשי מבין תרת קפה ד תמרה זה שתי מחבד אז גם רשי הולך עם המכבדות לא כמו ערוך אבל אבל גם רשי מבין שכף תמרים הפירוש הכי פשוט שלה זה מכבדה אז אם הכי פירוש זה מכבדה אז ל אבל טוב אומרת הגמרא כפת כתיב ואם חדה להוא כף קרילה לכן חייבים להגיד בל שכתוב כפת את יודע הגיעו למסקנה שזה לא המכבד של התמרים יוצא שלפי הפשט לו להו החסרה הייתי אומר שצריך לקחת שתי מכבדות של תמרים כיון שזה כתוב יחיד אז הייתי אומר אחד אבל אם זה אחד היה צריך להיות כף תמרים ב שזה כתוב בצורה של כפות חסר הגענו למסקנה שזה הלולב אז זה זה למה התורה כתבה את זה בצורה כזאת שככה זה נרא ודרך החסר אנחנו יודעים תראו בתוספות תוספות אומר כפות כתיב בהי כולי עלמה מודו דיש אם למסורת הולכים לפי הכתיב ולא לפי הקרי וצריך טעמה וסות אומר למה אני לא מבין למה הולכים לפי המסורת הרי ישיש כאן אומרים אם למקרא איך שאנחנו קוראים תוספות ופסחים שכאן מצוין מסביר למה לגבי לולב כולם למדו כפות כתי ולא אמר כפת לא אמר כפות קרינן ויצטרך שני לולבים ליטול אומרים משום דעתם סמכינן אקרה פרי עץ הדר דלה משמע אל אחד לכך מודו אתם כולה עלמה דרשי מסורת הקישו את זה הקישו את הכפות תמרים לפרי עצה ולכן חייבים להגיד שהולכים לפי ה לפי ה המסורת ולא לפי המקרא ככה אומר התוספות מסכת פסחים כודם כל דברי התוספות האלה קשים סוף סוף הרי יש לנו גם יש לנו גם גם מקרא יש גם מקרא ויש גם מסורת אז למה ודבר שני למה אתה מדמה את זה לאתרוג שכתוב פרי אולי תדמה את זה עדסים אולי תדמה את זה לערבות הרי יותר מזה כתוב פרי עץ הדר כפות מרים ונבות ו נחל אז אה אז א הכפות ת מרים פה מנסה להסביר את זה ני לא זכיתי לרדת לסוף דעתו עדיין קשה לי למה איך הגענו למסקנה שכפות זה אחד בגלל שחסר ו' ולמה התורה כתבה את זה בצורה כזאת ואייך הגענו ומה עם הכף של ה מה עם הכף של היד כל השאלות האלה הגמרא הזאת נראת קשה להבנה נניח רגע לגמרא הזאת ונעבור לגמרא בהמשך בדף לג עמוד ב משנת הערבה אומרת המשנה ערבה גזולה ויבשה פסולה של השרה ושל עיר הנידחת פסולה נקטם ראשה נפרצו עליה וצפצפה פסולה כמושה ונשרו מקצת ושל בעל כשרה יפה עכשיו יש כאן למדנו על אשרה על ערבה של בעל מה זה ערבה של בעל יש שני סוגי ערבות יש ערבות רגילות המקום הטבעי שערות גדלות גדלות בו זה הנחלים על גדות הנחלים זה שמה ערבות צומחות יכול להיות גם בן אדם שרוצה שיהיה לו עץ ערבה ליד הבית גם פה יש עץ רבה שנמצא ליד אחד הבתים נטה אותו הרב יצחק לוי שהיה כאן נרם הרבה שנים היום דיין באשדוד הוא אמר שיהיה לכולם עץ ערבה נטה עץ ערבה זה ער אבל את הערבה הזאת היה צריך להשקות הרבה מים מזגן שלו לקח את הצינור של המזגן שם אותו ליד עשה צינור ארוך שם אותו ליד השורשים של הערבה כאן יש הרבה הרבה ימים חמים המזגן עובד כל הזמן והערבה יפה זה ערבה של בעל היא כשרה אף על פי שכתוב בתורה ערבי נחל אומר אומרת הגמרא תנו רבנן ערבי נחל הגלין על הנחל דבר אחר ערבי נחל שעלה שלה משוך כנחל תן ידח רבה נחל אין לי הרבה נחל של בעל ושל הרי מנין תלמוד לומר ערוה נחל מכל מקום הבא שאול אומר רבה שתיים אחת ללולב ואחת למקדש הלימוד הזה קשה מאוד מאוד ואני לא הולך להסביר אותו עכשיו איך לומדים ערבי נחל מכל מקום בסדר אני לא הולך להסביר את זה יש לי שני הסברים ללימוד הזה אבל לא עכשיו אבל אני רוצה לדון בשאלה אחרת השאלה היא רבוי מה הפשט הרבה נחל שגדלים על הנחל או הרבה נחל שעלה שלה משוך כנחל זה כל אחד מבין שערבי נחל לא קוראים לשם שעלה משו כנחל אלא בלל שהיא גדלה על הנחל אז רגילים העולם להסביר שמי שטורח בדברים האלה ויש לו דעת מסביר שעלי משוך כנחל זה זיהוי של מין ערבה נחל זה הכוונה הסוג הזה שגדל על הנחל אבל הוא לא חייב לגדול בנחל זה הסוג ש ככה רצי להסביר את את הבריתה הזאת והברית הזאת נשארת להלכה ככה יש כאלה מסבירים יש כאלה אומרים לא יש כאלה אומרים שזה מחלוקת אבא שאול ורבנן לפי אבא שאול ככה תוספות אומר לפי אבא שאול צריך הרבה צריך הרבי נחל הגדלים על הנחל ולפי חכמים זה זה אבל רשי וככה גם בוא נראה רשי רשי אומר הרבי נחל הגדלות על הנחל נחלי מים מצווה בזו ומי הוא של כי זה הפשט ומי הוא של בעל כשרה כדי קמן כדכתיב ערבי לשון רבים אז אומר כשרה זה רק בדיעבד לכתחילה א לא יודע בדיעבד מצווה לקחת ערבות שגדלות על הנחל ולא כמו שעושים אנשי קרן ביבנה שלוקחים העץ ערבות של הרב יצחק ללוי זה לא עושים את המצווה לא רק רשי אומר את זה גם הריף כותב ערבי נחל הגדלים על הנחל הריף מצטט את זה ולא דוחה את זה שזה לא להלכה ואין דרכו של הריף לא לא רק הריף גם על הריף יש שני פירושים על הריף בסוכה רי מלוניל כותב כמו רשי מצווה הרן כותב כמו רשי מצווה לקחת הרב גד לנחל רבו ישראל מאיפה אם זה קשר סימן שערבי נחל זה פירוש הגדרת המין הגדרת זה מין שגדל על הנחל אחרי אם אם נחל זה זה לא מין אלא זה המקום אזה היה לעיכובא אם זה לא לקובה סימן שנחל זה מין אם זה המין אז אז אז למה צריך מצוו לקחת שיהיה לנחל זה נכון שככה עולה מהברית אבל השאלה היא למה מה המקור זו שאלה שלישית סוגיה שלישית קשה שצריכה ביאור סוגיה רביעיית ואחרונה בסוגיות של של המסכת שלנו בדף לז סוגיה שכבר דיברנו עליה אבל חביבה עליי מאוד א בדף לז עמוד ב אמר לרב ירמיה לרב זריקה מטעמה לה מברכין אלא על נטילת לולב למה אנחנו לא מברכים על נטילת אתרוג ארבעת אמינים אז תרץ מה שת רצנו בעבר אני רוצה ללכת בדרך נוספת אמר להועיל וגבוה מכולן ו באלה תרוד ולברך אמר לו אילו במינו גבוה מכולם הגובה זה מה ש עושה את הלולב לחשוב יותר והשאלה ממתי ביהדות הגובה הוא משמעותי אם בן אדם ה אחד נמוך פחות חשוב מאדם גבוה מה זה קשור זה הפריע לי שהייתי ילד אני אף פעם לא הייתי גבוה אז למה למה מה זה שאני נמוך אני שווה פחות מה זה יברחו רק על גבוהים לפגוע בגבוהים אבל גם הנמוכים מגיע להם מקום מה הפשט הרמבם ב בהלכות לוולה בפרק ז נמצא אצלכם בעמוד השני מצין מבחר גוד לול ואדס וערבה ולעשות שלושתם אגודה אחת וכשהוא טלם לצאת בהם מברך תחילה על נטילת לולב הועיל וכולם סמוכים לו הוא לא אומר מינו גבוה אומר כי הם כולם סמוכים קשורים עליו קודם כל האתרוג לא קשור עליו ולא סמוך ללא כתב הרב אומר רבנו מנוח מן הראשונים וכשהוא נטלן לצאת מברך על נטילת לולב הויל וכולן סמוכין לו אמר המפרש ויש שתמו על הרב איך הניח טעם הגמרא שמפרש ל ממנו גבוה מכולם וכתב טעם אחר שאינו בגמרא שלנו ואני אין אני רואה בזה תמ כלל כך אומר רבנו נוח שהרב זל פירש הויל במינו גבוה מכולם מאחר שהוא גבוה מכל שאר המינים הרי הם כתפילה לו והוא יכר וכל שהוא יקר ועמו תפלה ך על העיקר הוא פותר את התפלה אז הוא למה הוא עיקר אז חזר לאותו עיניין הוא רבנו מנוח נכון הוא ישב את הרמבם קצת אומר הרמבם אומר שהוא כולם סמוכים לו אבל למה כולם סמוכים לו כי הוא הכי גבוה אבל הכי גבוה את ההלכה קבעה שהוא צריך שזה הגובה ארבעה פחים אבל זה לא הגובה של ארבעה פחים כי הגמרא שואלת ולגב תרוג במינו גבוה אז שמינו גבוה למה זה לא מובן רבנו מנוח לא מובן לא מובן מה הכוונה הועיל וכולם סמוכים עליו לאלא לא מובן המאירי גם היה לו קשה השאלה שלנו עם הגובה ומירי הוא א הרבה פעמים מה הוא אני הרבה פעמים זוכה לקלוע לפחות לשאלות לדברים שהפריעו לו אמירי הוא היה רמבמיסט אבל שחי ב אמרתי את זה כבר פעם הוא חי גם בצרפת נרבונה שמה אז אז הוא הוא הכיר את כל העולמות אבל היסוד שלו היה רמבם אבל הם יותר פחות נוקשה כאילו אז אומר המיר בא איתו ל ארבעת המינים אינו ברך אל לולב הרמבם לא היה אומר בחיים את מה שאומר כאן המאירי בחיים הוא לא היה אומר את זה אבל אבל זה שהוא עיקר האגד כולם תפלים לוים גבוה מכולם אם שהאין שלו גבוה משר אילנות או בגלל זה זה כמו בעל הזה אם שהוא צרך שה יוצא מנ האגד על כל אותם הנגדים עמו תודה ולדעתי אומר המרי אמר שהוא גבוה מכולם בערך המעלה זה לא גובה בסנטימטרים מטר 60 וככה מטר 0 וככה לא זה אלא המעלה וזהו לדעתי שאמר במינו כלומר באותם הנגדים אמו זה מתוך המינים הוא הכי חשוב שרומזים על איזה חיסרון עם בריח עם בטעם עם בשניהם והלולב שההוא בעל הטעם שרומז על מן החכמים הבלתי שלמים הוא גבוה מן הנרמז באחרים שבגד ורמז בעגת שהוא אגודה אחת לעבודת האל ואתרוג שהוא רומז על השלם במיני חלק אינו נכלל עם השער ולא באה הברכה עליו למעות שהעולם נידן אחר רובו וכי רובו של הלולב הועיל וגבע מכולם ומנו כמו שרמז אז יש כאן מה לפלפל במירי איך זה נכנס בלשון הגמרא אני לא זה יש כאן בעיות אני רק לוקח לכן אני לא אי אפשר להישאר עם המרי המרי רק אומר שבין ההדסים הערבות והלולב הלולב הוא החשוב מכולם זה שיש לו טעם זה עדיף מי שיש לו טעם מאשר מי ש יש לו רח ואין לו טעם בוא נגיד בלשון של המדרש הייתי אומר אנחנו מעדיפים בן אדם שמקיים את המצוות אפילו אם הוא פחות לומד תורה מאדם שלומד תורה ולא מקיים את מה שהוא את מה שהוא לומד בסדר על דרך המוסר והמשגיח אבל אבל אה אבל זה זה לא בטוח שזה ככה גם אני זוכר דיברתי לא זוכר באיזה מסגרת אם זה היה פה בשור כללי או בשיעור יומי שמה שאומרים שיש טעם ואיין ריח לא יש ריח ואיין טעם בהדסים זה לא הכוונה בן אדם שלומד ולא מקיים זה דוגמה ליהודי שאתה מביא אותו הדסים צדיקים הכוונה יהודי שעוסק רובו בתורה וא אין לו זמן קים מצוות אני חושב שהזכרנו את זה פה ואילו הלולב זה יהודי שהוא איש של מצוות ויש לו פחות זמן זה לא בן אדם שאומר אני לא מעניין אותי תורה רק מצוות מעניין אותי מה זה לא מח גם מה זה אין בהם לא מצוות ולא מעשים טוב ולא תורה זה לא אחד שחלילה כופר בתורה וזה אלא זה הכוונה בן אדם ש שאין לו זמן הוא עסוק בעבודה אין לו זמן לא ללמוד תורה עד שהוא מגיע לדף יומי נרדם מצוות אין לו מצוות הכוונה מצוות שבן אדם לתרום לאנשים אין לו זמן הוא רק עסוק בעצמו ככה נראה אבל על כל פנים זה קצת קשה איך הגעת לזה שדברי המיר קצת קשים והם ודאי לא מיושבים בגמרא לפחות אני לא זכיתי להבין איך זה מיושב בגמרא וזה גם ברמבם זה גם כן לא אז עדיין הרמבם נשאר קשה אף על פי שזה אבל את הרעיון של המאירי אני מקבל שזה במעלה אבל מה המעלה ואיפה המעלה זה נשאיר להמשך טוב אז יש לנום כן כמה קושיות וכמה זה מניחים את כל הקושיות בצד לאת אתה וניגשים במהירות לדיון של הלולב הקנרי לולב שאין בו תמרים אולי נתחיל עם זה ש ש יש משנה אני כתבתי ליען במשנה ואותה שכחתי לשים פה ב בזה אבל המשנה הראשונה מסכת אורלה מן הסתם שגורה על פיכם הנטע לסיג לקורות ולעצים אז הוא פטור מן העורלה עורלה זה רק מ שדעתם כל עץ מאכל אם אתה נוטע את זה למאכל אבל אם אתה לא נטע את זה לשם מאכל אין בזה דיני אורלה דן הירושלמי בשאלה כזאת מה הדין אתרוגים שנוטעים אותם רק למצווה יש היום אתרוגים כאלה במחזור הקודם לפני שבע שנים נתתי שיעור כללי על הרוגים עם ששמים עליהם חומרי הדברה שמים המון חומרי הדברה באתרוגים כדי שמזיקים לא יפגעו בהם כי כולם רוצים אתרוג נקי נקי נקי נקי שלא יהיה מזיקים אז נותנים להם חומרי הדברה בכמות שלא כדאי לאכול אותם בוא נגיד ככה כן ויש שאלה האם האתרוגים האלה כשרים או לא קשרים מצד ידני האכילה של האתרוג אבל הרבה כמה אנשים אוכלים אתרוגים נו בסוף נוטים את האתרוג בשביל בשביל המצווה אף אחד לא יכול למכור אתרוגים בחודש חשבון כן מי יקנה אתרוגים בשוק בחודש חשבון ריבת אתרוגים עושים בשביל המצווה שבזה לא שזה צריך בשביל זה לשים חבושים כדי שיהיה לזה קצת זה ולהוסיף דבש וסוכר וכמויות כדי להוריד את המרירות ולבשל את האתרוג כמה וכמה פעמים פעם א אמרתי ליד סבתא שלי עליה שלום שהכינה את הריבה של האתרוגים כמה טרחות הייתה מבשלת ושופכת את המים ומבשלת ושופכת את המים היום שלם תקס לעשות ריבה מה האתרוגים בסוף לא נשאר מהאתרוג כלום רק ה הטעם לא נשאר ממנו הטעם זה ש דברים אחרים בקיצור אז אתרוג שן טעו למצוות מה הוא שיהיה חייב בעולה זה שאלתו של רב חונה חזר רב חונא ואמר אתרוג שנטעו ל מצוותו חייב בעול ולא כן תנינן לקחתם לכם ולא מן המצווה אז הירושלמי יש לו לימוד ולקחתם לכם ולא ממצווה למשל מעשר שני אתרוג שמסר שני לא מקיימים בו מצוות זה לא בגלל הטעמים של הבבלי אלא בגלל הטעם שלימוד אחר לכם זה צריך להיות להנאתכם ולא משהו של מצווה אבל ואותו דבר יש לנו פסוק גם ב גם ב בעורלה כתוב שלוש שנים יהיה לכם ארלים מה שמע שדבר שיש בו מצווה לא אברהם אחה אומר לו כמה ד תמר גבי שופר יום תורה יהיה לכם מכל מקום גם אם תקעת בשופר של מצווה למשל האיל שהקדשת אותו לקורבן אתה יכול כי המטרה זה התרועה לא לא הלולב וכ שלוש שנים יהיה לכם ארלים לא יאחל מכל מקום בלי להיכנס ללימוד אבל הוא הבין שעלכם שיהייה זה זה לא לכם זה לא לכם בשבילכם ששייך לכם אלא יהיה לכם יהיה עבורכם אתם לא תוכלו לאכול את זה שלוש שנים ב עלכל פנים זה הלימוד ואומר אין אין אין בעיה של מצווה א אומר מה בנו למשמר פירותיו לעצים סוף סוף זה עכשיו לא ניכנס לכל הפירושים פה בירושלמי בגלל קוצר הזמן ובגלל שאנחנו לא לדים זרועים עכשיו אבל בוא נלך להבנה פשוטה הרי בסוף בסוף זה כמו מי שנוטע לסיג לקורות ולעצים הוא לא נטא את זה בשביל לאכול אז כשם שהוא רוצה בפרי כך הוא רוצה בעצו ברמח רוצה הו בפריו ואינו רוצה פה רוצה את הפרי נכון שהוא לא רוצה אותו לאכול מי שנוטע לעצים אתה נוטע את ה כי אתה רוצה את העץ אתה לא רוצה את הפרי אתה נוטה העץ שיש לו בוא נגיד א אגוז בסדר שהעץ שלו משובח מאוד אתה לא רוצה אגוזים אתה אתה רגיש לאגוזים אתה רוצה רק את הקורות זה זה נקרא נוטע לקורות בסדר אז מקרה כזה אתה לא חייב בעול אז גם פה אתה לא רוצה אז אומר לא פה אתה רוצה נכון אתה לא רוצה אותו לאכול אבל אתה רוצה את ה אתה רוצה את הפרי אם אתה לוקח את האגוזים בשביל לשחק איתם או אחד מגדל משמישים בשביל הגוגואים שהיינו ילדים אני ירושלמי לא אומרים גוגואים בגלל שאתם רובכם לא ירושלמים אז אני אומר גוגואים אבל גוים היום קורים אצלנו אז א אז א היה מקרים שהייתי היינו לוקחים את המשמשים בכלל לא מעניין אותנו המשמשים פותחים אותם מוציאים את הגרעינים ואת המשמשים משאירים מי שירצה שיאכל ו אפילו היה פעם אחת אני זוכר סבא שלי קנה איזה איזה משמישים כבר שהיו כבר לא זה רק בשבילנו שיהיה לנו הה בזול כבר קצת כבר לאלא אז זה נקרא בחד שמגדל עץ משמשים בשביל הגרעינים מה הדין לפי זה הוא מגדל בשביל הפירות הוא לא הוא רוצה את הפרי אם הוא היה רוצה רק את הקורות של העץ בסדר ככה ככה אפשרות להסביר בירושלמי ועוד מן הדדה ועוד לימוד דמה רבי חיין הפרי אם אומר עצון אדם יוצא בידי חובה ו אתה כדי לצאת ידי חובה אתה צריך את הפרי אתה לא אתה לא יכול לקרוא לזה עץ מה ד מילה זית שן טעו להדליק פה בחנוכה גם זה חייב בורלה אפילו שאתה עושה את זה בשביל הדלקה כי אתה צריך את התוצרת של ה של הפירות בסדר עד כאן עד כאן בסדר בא הראש מהירושלמי הזה אין לנו לא ראיות לכאן ולא שום דבר יש ראש תמוה מאוד אומר הראש בהלכות קטנות יש לראש הלכות קטנות בסוף מסכת מנחות כל מיני לכות ציד לכות תפילין לכות אורלה אז הראש הולך לפי סדר הירושלמי אז הוא כותב הלכה אבל אם נת מי שנטעו לסיג ולזה וזה בסדר אבל אם נטעו מצווה ללולב ו לאתרוג הוסיף הראש ללולב מה לולב מה לולב ל אתרוג אם הוא נתן למצווה אתרוג הוא חייב אבל גם אם הוא נתה את הלולב למצווה הוא חייב בעצם אני לא לא אוכל תמרים יש בזה תולעים לא אוהב תמרים רגיש לתמרים אני בדיאטה לא יודע מה שלא יהיה לא אוכל אני רוצה את הזה בשביל ה לולבים אני ש ליד הבית עץ כזה של דקן שלא מתפתח ממנו לא יוצא מנו תמרים הוא נשאר קטן לא יודע למה בגלל שאין לו מקום לשורשים לא יודע מה לא קנרי והוא הוא יוצא ממנו אבל הוא לוין כל שנה אז אני בוא נגיד הייתי אני לא נטעתי אותו אבל בוא נגיד הייתי נוטע אותו בשביל זה חייב בעורלה או לא חייב בעורלה אומר הראש חייב אבל פה אין את כל הזה של האתרוג אני לא צריך את הפרי אני לא צריך את הפרי אני רק צריך את מה אני רק צריך את העץ אז דברי הראש תמורים עד למאוד וזה השאלה של המעדן יום טוב בגלל בגלל קוצר הזמן אנחנו מדלגים על זה תקראו בפנים או שקראתם בפנים ואז יש את החידוש של של רבנו החתם סופר מה החידוש של החתם סופר אומר ה הזה בירושלמי דעולם מספק לא לרבנו תם אלא לרב חונה בסדר החט התחלפה להם בת בסדר לרב חונה הנוטה על הרוג של מצווה היא חייו בעולה הוא מסיק די חייו אלגב דיקטי ונטעתם לכם ק דווקא יח דיקטי ולקחתם לכם לקיחת לכם לא שייך ב לא שייך בהנאה וכדומה אבל באיסור הנאה וכדומה אבל נטיעה לכם וכמו יום תרוה יהיה לכם וכמו של שופר שטר בהנאה שאיסור הנאה יוצאים ידי חובה כי לא את השופר אתה צריך שוב קשה ד לפתור מטעם שלא נתה למאכל כמו נטה לעץ ו לקורות ותרץ אחה על כורחך לשם פרי תאור תרוג של מצווה פרי התורה אמרה פרי אצד הרז עצר את הפרי וכן הנוטה האילן לזית למנורת בית המקדש חייב מהת עמה דעל כורחך צריך לפרי ון לחם חמודות לחם חמודות הוא כתב בקיצור את מה שכתב המדן היום טוב לא משנה שיקשה על הראש והתור ומחייבים גם בנותי התמר ללולב של מצווה והתם אינו צריך לפרי בשפיר יש לומר ד קנטה לעץ ו לקורות אז למה ואולי סבירה לי לראש תירוץ של החסם סויפר בדברי הראש דבעינן כפות תמורים דווקא אתה צריך שהעץ יהיה עץ שמוציא תמרים זה לא הזן זה לא הזן זה התמרים בפועל צריך שיהיה תמרים ואם משמש תמרים מעשה עץ אינו יוצא בלולב שבו אם אתה בעצם לא מתכוון בכלל להשתמש בתמרים אז אתה מתייחס לתמרים כמו אזה אז אז אז סחה הפוך בגלל שאתה צריך שיהיה תמרים ממילא גם אם אתה נוטע את הזה בשביל הלולב אתה מעוניין שייצאו תמרים למה את כי אם לא יצאו תמרים אתה לא יכול לקיים את הכפות תמרים כי זה לא כפות תמרים זה כפות דקל אכ לא כפות כפות תמרים ככה רוצה להגיד החתם סופר כך דרך היחידה שעלה בדעתו ליישב את את הראש ומזה אחד היסודות הגדולים אמרו לפי שת את הראש לא רק הראש אלא גם התור מביא את הראש ושולחן ערוך בהלכות אורלה בסימן רש צד כתב בדיוק את הלשון הזאת של הראש הנוטע לסג וזה וזה הנוטע למצווה ללולב הו לאתרוג חייו אז גם שולחן ערוך הלך בדרך הזאת אז ה זה היישוב זה סם סויפר אפשר להגיד שהשולחן רוך כאן נגרע אחרי לשון התור הוא לא בא עכשיו לסבור כמו הראש הרמבם לא מזכיר לולב אבל הטור והראש הזכיר לולב הזכיר לולב אבל אבל א בא החזון איש אמר לאנשים תשמעו רבו ישראל לא הבנתם בכלל לא הבנתם כשהוא אומר נוטע ללולב חייו הוא לא התכוון שהוא נוטע ללול והוא בכלל לא מתכוון לתמרים הראש בא הראש בא לפוקה מד מהלימוד הראשון בירושלמי הירושלמי בהתחלה חשב שאולי בגל שכתוב לכם אז אם זה למצוה זה פטור מן האור לה אפילו אם אתה אוכל את התמרים אם עיקר הכוונה שלך זה בשביל הלולב בשל מצווה גם אם תאכל את התמרים זה פטור כי כתוב לכם הירושלמי חזר בוא אמר לא לכם שמה זה כמו יום תרועה לכם לא מפריע לי שזה של מצווה לא מפריע לי שיסור לא מפריע לי אחרי זה אז ככה אומר האחז אניש אזה הראש בא לפוקה מההבנה הזאת שלכם דבר של מצווה פטור נתת למצווה אז אתה חייב בעולם אבל אין החינמי אם הבן אדם לא מתכוון לעולם להשתמש בתמרים זה יהיה פטור מהעולם מדין עיצים יש קושי על ה קושי על על החזון אש הזה קודם כל היה צריך הראש לפרט את דבריו אתה לא יכול להגיד נטעו למצווה שמה שמע בפשטות לא לאכילה ואז אנחנו חוזרים לזה של ה לתירוץ של החסם סויפר וזה מביא את זה האר צבי מביא את זה הוא מביא אחרי זה את החזון איש ודוחה אבל כמו שעל החזון איש אמרנו שזה יש קשיים יש עוד קשיים בחזון איש גם בזמן קצר ואני לא ארחיב בהם אבל יש עוד קשיים על החזון איש החזון איש בעצמו כבר שם לב אני רק אגיד בקיצור נמרץ יש זניש עצמו רוצה להגיד ש שאולי זה יש הלכה שצריך לעשות לפי דעת הראש צריך שהנטיה לסיג יראו שזה לסייג או שזה לקורות יראו שזה לקורות שלמשל שהוא עושה אותם צפופים נטייה צפופה שהפירות לא יצאו טוב עושים את זה לקורות אבל הוא בעצמו אומר שבאתר חייבים להגיד ש זה לא ככה כי דבר של מצווה זה תסתכלו בחזון איש לא שמתי אותו פה באורל סימן א' סעיף קטן ז בסדר כל סימן א' עוסק בנותיה לסיג בחזון אש שם תראו את זה טוב אז אנחנו עכשיו או שנקבל את החזון איש ואז לא צריך תמרים או ש אז איך אנחנו יכולים אבל א להגיע למסקנה מה לעשות עם הלולב הקנרי לפי החזון אש אין שום מקור בעולם צריך להיות תמרים תמרים זה שם העץ דרך אגב זה ל עוד דבר לכאורה תמרים בכלל זה שם העץ זה לא שם ה לא שם הפרי לא שם הפרי למשל כתוב ושם 12 אינות מים ו70 תמרים היה מי שרצה להגיד שהפרי בכלל לא נקרא תמר אלא איך נקרא פרי דבש כתוב ארץ זת שמן הוא דבש לא כתוב בכלל הדבש זה הפרי התמר בכלל לא נקרא לא נקרא בכלל פרי ככה רצה להגיד ככה רצה להגיד בשוט שאלת שלמה יהודי מאוד מעניין רב שלמה אהרון ורטהיימר הוציא ספרים מהגניזה בתי מדרשות הרבה מדרשים מהגניזה הוא מצא היה גם היה כזה איש מאוד מיוחד וזה השוט שלו גם כן הוא מתגלה הוא מביא תמרים במקרא אין אפילו פעם אחת שהתמרורים יש גם תומר ויש תמר והיא יושבת תחת תומר מה ההבדל בין תומר לתמר תכף נדבר יפה כן אז הרב ציתי אבל אבל יש תומר ותמר וצריך צריך להסביר למה שמה ישבה תחת תומר אבל בסוף זה השם של העץ אבל בלשון חזל השם של העץ דקל והשם של הפריט מרים וכנראה שחז הבינו שהעץ נקרא על שם הפירות שלו כמו כתפוח בעצי היער יש עצים שנקראים על שם הפרי בעצם חזל אף על פי שבמקרא אין גילוי לזה אבל הפרי נקרא תמר ועל שם הפרי נקרא העץ ולכן א אולי יש מקום לדון אז כדי להסביר את אתכל את כל הקושיות ואת הכל אני רוצה ל להביא לפניכם את השאלה הכי ראשונה שהייתי צריך לשאול היום בשיעור ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדם כפות תמרים וענף עץ אבות וערבי נחל פרי אחד ענף עץ אבות אחד ערבי אבא שאול דורש אחד למקדש אחד למדינה כסתם כרצ כתוב ערבות נחל חכמים אומרים ערבה כדי ללמד אותי על ערבה של בעל שכשר אבל באופן עקרוני לא זה כפות טוב אפשר להגיד שזה בשביל כפות אז תגיד כפות תמר תגיד כפות תמר למה אתה אומר כפות תמרים למה לשון רבים אמרתי ה אלה בתמר זאת קומתך דמתה לתמר למה אתה אומר תמרים הרמבן בעמוד אב ורבנו בחיה אף על פי שרבנו בחיה דרכו תמיד ללכת אחרי הרמבן פה הלך אחרת קצת מפרשים את זה אומר הרמבן ופשוטו של מקרא יומר שניקח לנו פריץ דר וניקח כפות תמרים וענף אחד מעץ אבות וענף אחד מערבי נחל והנה הם אחד מכל מין פרי ענף כי כפות אבל למה כתוב כפות תמרים כי כפות תמרים מחובר אל ולקחתם לכם שהם הרבים כי הלכה היא כרבי עקיבא שומר שם של אולב אחת רבה אחת לכך תרגמו קוס בכולם בלשון רבים בחובה ולקחתם לכם זה ציווי על הרבים כל עם ישראל צריכים לקחת פירות אדר וכפות תמרים וענפי עץ אבות וערבי נחל ככה באמת היה צריך להיות וזה הסיבה שכתוב כפות מרים אבל כולכם שמים לב הרי לא כתוב פירות עץ אדר ולא כתוב ענפי עץ אבות אז למה בלולב כתוב כפות תמרים נמצא שלפי פשוטו של מקרא לפי ההבנה של הרמבן התורה עצמה לימדה אותנו בעצם התורה רצתה לכתוב ככה ולקחתם לכם כפות תמרים כל אחד ואחד יקח כפות תמרים זה היא דיברה על הרבים עכשיו היא חוזרת לדבר על ה כל אחד וכל אחד יקח אל אל הכפת תמרים שהוא לקח מה הוא יעשה יצרף אליה פרי עצ הדר יצרף אליה ענף ץ אבות יצרף אליה ערבה ככה חייבים להגיד יוצא שמהפנט [מוזיקה] הלולב כי הלולב הוא היחיד שכתוב עליו לשון רבים גמור כפות תמרים לא כתוב ערבות נחלים אלא כתוב ערבי נחל אחד למקדש אחד לפי אב שעו לפי חכמים ללימוד אחר אבל ענף זה לשון יחיד ופרי לשון יחיד אז ל כפות לשון רבים כי זה הולך על ולקחתם אונקלוס כבר תרגם פירות תרגם ענפים אתה יודע אבל אבל למה התורה לא כתבה את זה כי התורה בעצם אמרה כל אחד יקח ל עצמו כפות מרים תקחו כולכם כפות מרים ותוסיפו לזה ואז התורה עוברת ללשון יחיד ענף ופרי ורואים שעלול הוא העיקר עכשיו אפשר להבין על פי זה לפי הפשט למה כתוב כפת וקוראים כפות קוראים כפות כי זה הולך ולקחתם לכם כדי ללמד אותנו שכל אחד צריך כי זה המשך שלקחתם לכם וללמד אותנו שמה שהלוו הוא העיקר וכל האחרים סמוכים עליו זה לשון הרמבם בדקדוק אני לא יודע אם הרמבם מתכוון או נגלתה רוח הקודש בבית מדרשו אבל זה הכוונה כולם סמוכים עליו כי הוא העיקר כתוב כפת כי אם היה כתוב כפות בו לא היינו יודעים אם הפירוש הוא אם הפירוש הוא שזה זה מתייחס לו לקחתם לכם או שהפירוש הוא שצריך ל יהודי צריך לקחת שניים לא הייתי יודע לכן כתבו בחסר ככה אני הייתי מסביר לפי הרמבן לפי הפשט כפות כפת אבל זה עדיין לא מיישב לנו את הסוגיות לכן לכן חייבים ללכת עוד צעד לדרך הדרש וכאן יש דבר מעניין צריכים לדעת אותו שדו דעתי זה דבר שהוא לא רגילים לראות אותו ברוב התורה כולה אבל כאן בהלכות סוכה רואים את זה רואים איך מדרשים איך מדרשים הם יש להם השלכות להלכה דבר שנאמר במדרש רבא שיש כאלה חושבים זה בשביל וורטים זה יש לזה השלכות הלכתיות כי המשמעות העמוקה של המצווה היא צריכה לבוא לידי ביטוי במצווה בוא נראה את רבנו בחיה ומילת תמרים לפי שהם שניים זכר ונקבה ואם לא ינטעו כן לא יחיו כי בכל המינים כולם צרים גםד מצים בדרך הטבע זכרו נקבה כל העצים ברוב מוחלט של העצים בכל עץ יש פרח לפני שיש פירות יוצאים פרחים ובפרחים אבקנים ויש עמוד עלי בסדר והאבק את הפרח עצמו מפרים אותו מתוך עצמו הוא בעצמו מפריע את עצמו בסדר ככה באים החרקים פים באים לקחת מהצוף הרגליים שלהם מתערבבות באבקנים הם נוגעים גם ב ביפה שהאבק צריך להיכנס ומזה יוצא פירות הדקלים הם שונים יש דקל זכר ויש דקל נקבה אם יהיה רק דקל נקבה לא יצא מזה שום פרי בעולם רק דקל זכר לא יצא מזה שום פרי בעולם צריך שני דקלים דקל זכר ודקל נקבה זה המיוחד בדקל זה בוטניקה אבל צריך לדעת אומר רבנו בחיה לכן כתוב כפות תמרים מה מה התכוון רבנו בחיה היו כאלה רצו להסביר את רבנו בחיה כך ואז אז יוצא מזה נפק מינה עוד ראייה שצריך שיהיה תמרים אם לא היה כתוב כפות תמרים היה כתוב כפות תמר או כפת תמר בסדר איך שהסברנו היינו חושבים שחייב להיות דווקא מהדק הנקבה ו יש כאלה שרשי אומר שהדקות את הפירות אבל לא משנה בסדר הדקל שעושה את הפירות הדקל הנקבה לענייננו בסדר רק הדקל הנקבה אפשר לקחת ממנה לולב אבל מהדק ל הזכר אי אפשר כי אין לו תמרים לכן היה כתוב כפות תמר או כפת תמר לכן כתוב תמרים כי יש זכר ונקבה ואפשר לקחת את הלולב גם מעץ הזכר גם מעץ הזכר אפשר לקחת אף על פי שאין עליו תמרים היו כאלה רצו בטעות גמורה רצו ללמוד מזה אה רואים שלא צריך שיהייה מזה שהתורה הכשירה את עץ הזכר סימן שלא צריך שיהיה תמרים על ה על העץ ככה הם רצו להגיד וזה זה טעות גמורה קודם משתי סיבות סיבה אחת לפי דרכם טוב זה הלימוד הזה זה היה על העץ הזכר מי אמר שזה על עץ שבכלל לא עושה התורה הה לימוד לעץ הזכר ויותר מזה למה קוראים לשניהם תמרים הרי על אחד יש תמרים ועל אחד אין תמרים התשובה כי רק שותפות של שניהם ו ר את התמרים ולכן לוקחים מכאן ומכאן אפשר לקחת גם מזה וגם מזה א אי אפשר להביא מזה שום ראיה לגבי הלולב הקנרי רבנו רבנו בכי הזה אבל אני רציתי ללכת עוד צעד ולהסביר את הרעיון הזה של התמר ואת הזכר ונקבה מה עכשיו אני לא חושב שזה רק בשביל זה ב להגיד זה למה באמת ללוקחים זכר ונקבה למה כפות תמרים יש מדרש בעמוד ארבע פרי צדר זה הקדוש ברוך הוא שנאמר בו עוד והדר לבשת כפות תמרים זה הקדוש ברוך הוא שכתוב בו צדיק התמר יפרח ענף צבות זה הקדוש ברוך הוא דיקטי והוא עומד בין ההדסים והרבי נחל זה הקדוש ברוך הוא דכתיב ב סולו לה רוכב בערבות ביה שמו תשמעו לא הדר לבשת זה לא הקדוש ברוך הוא זה רק הלבוש הוא עומד בין ההדסים הוא לא עדס הוא רוכב על הערבות אבל הוא לא ערבה אז מה אבל דבר אחד זה כן צדיק כתמר יפרח פירוש חדש אתם אומרים את המזמור הזה כל כל הזמן כל כל אזה את הצדיק ה פרח כ סגה אומרים את זה מה מה תהילים צדי ב עד עכשיו חשבתם צדיק מה זה צדיק בן אדם צדיק נכון אני חושב שממש לא חיייבים להגיד זה בן אדם צדיק כשרואים את את את המזמור מזמור צד ב זה לא בן אדם מזמור שיר ליום השבת טוב להודות להשם מה גדלו מעשיך השם אשבר לו ידע בפ כמופע ון דם ואתה מרום לעולם השם אתה גבוה א כי הנה אויבך השם כינה אוייבך יעובדו יתפרדו כל פועלי אבן זאת אומרת האיש בבר לא ידע רשעים יציצו כמו עשב להשמדם הדעת ואתה מרום לעולם השם אויבך השם יתפרדו ואת מכרם קרני ואבני בשור קים עליהם רים תשמ האוזניים צדיק התמר יפרח אני חושב שלא נמנעו לא מנמנ לפרש שצדיק זה רומז למי לא קדוש ברוך הוא הזה על הגילוי ש הקדוש ברוך הוא גם נקרא צדיק איפה הקדוש ברוך הוא נקרא צדיק בתורה השם הצדיק בספר ישעיהו אתה אל צדיק בספר ירמיהו צדיק הוא השם צדיק הכוונה שעושה הכל בצדק צדיק גילוי שכינה ימשיך לפרוח ולפרוח ולפרוח ולהתגלות בדרך משל אומר המדרש שתי תמרות מעשה בתמרה אחת שהייתה בחמת וראתה תמרה ולא היייתה עושה פירות בא דקלי אחד אחד שהבין במרות אומר לא היא רואה דקל אחד שנמצא בירכו והיא מתאווה אליו או פסוק ואתם הדבקים הבאתי את המדרש הזה גמרא בזה ואתם מדבקים בהשם אלוקיכם חיים כולכם היום אומרת הגמרא כשתי תמרות הדוקות זו בזו מה זה כשתי תמרות הדוקות זו בזו כולם הבינו כל אני אומר את האמת גם רשי והמפרשים הבינו שזה שתי הולכים קונים תמרים הם דבוקים אחד בשני אחרי שיבשת אותם אבל התמרים שקוטפים אותם מהעץ רבוס הם לא דבוקות תמר חי מי שקונה ראש שנה תמר חי התמר החי הוא לא דבוק הוא איזה תמרות דבוקות זו בזו מה זה שתי תמרות זה לא שתי כותבות הכותב הזו אלא עם ישראל לא יכול להתקיים בלי הקדוש ברוך הוא כמו שדקל לא יכול להצליח לא יכול לעשות פירות בלי זה אף צינר הברזל זהוא זה מה שאמרתי לפני שנים שהייתי אברך כתבתי על זה אפילו מאמר מה זה צינר הברזל שתי תמרות יש נכון בגי בני הנום ביניהם פתחה של גיהינום למה קוראים לזה הר הברזל גהינום זה מקום החטאים כתוב אפילו מחיצה של ברזל לא יכולה להפריד בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא אפילו הגיהנום כ עוברי עבירה כמה עבירות שעם ישראל יעשו נמצא בין שני הדקלים בין הדקל הזכר לדקל הנקבה בין הקדוש ברוך הוא לבין עם ישראל אתם חושים שאני אומר זה דיברנו זה כבר בשיעור כללי הראשון שבמקדש היו כרובים ותמורות למה קרובים כרובים זכר נקבה להראות חיבתכם לפני המקום תמורות גם כן זכר ונקבה דבורה הייתה יושבת תחת תומר ולא תחת תמרה התמרה הי הנקבה והתמר הזה התמר הוא הנקבה וה למה דבורה ישבה דווקא מתחת לעץ דקל זכר מסיבה פשוטה שמה כי דבורה לימדה את העם את דבר השם אז היא ישבה תחת תומר הזכר והיא כמו שהדבורים למה קראו לדבורה הדבורים הם מאביקות את ה את הדקלים הם הולכות לתומר לעץ הזכר עוברות לעץ הנקבה ומפות אותו אנשי רחוק יש גם הפרייה יש גם הפרייה אנושית שלא חותכים את המכבה של הזה ושמים על ה על הזה כדי להיות בטוח לא לסמוך על הדבורים אבל דבורה ישבה תחת תומר והיא שופטה את ישראל לקח את דבר השם אמרה אותו לם לכן ישבה תחת תומר ולא תחת תמר כ אני דעתי אני לא זה פירוש שלי אני לא יודע אם זה נכון אבל אולי זה הרעיון הפשוט של במינו גבוה מכולם במינו גבוה מכולם שמברכים עליו זה הקדוש ברוך הוא בעל מעשים המעשים של עם ישראל אם אתה הולך לקדוש ברוך הוא גבוה מכולם אתה יכול ללכת גם ל אתה יכול ללכת גם לבעל מעשים שהוא מתחבר עם זאת אומרת הוא מצליח את מעשיו על פי דבר השם דבר השם ועץ הזכר המעשים ועץ ה בעץ ה בעץ הנקבה וזה לפי עומק כוונת רבנו בחיה כפות תמרים זכר ונקבה לא בשביל ללמד אותי הלכות של זה עכשיו שלא תגיד אולי צריך לקחת שתיים אחד כנגד הקדוש ברוך הוא אחד כנגד כנגד אדם ישראל כפת כתיב אומרים כפות זה נשמע לכם קצת אולי דרשה של ליל שבת גם ז ליל שבת אני משתדל שיהיה אמת אבל אבל אבל רק לא אומר דברים שאני לא חושב אבל פה פה זה נכנס לתוך הלוחה הכפות והפתיחה לא לפי רבי יהודה לפי ה צריך שהה יש כפות תמרים זה כו איך הגיעו לכף שזה הלולב אם אתה רוצה על הגבוה כולם אל תיקח לי את המכבד של התמרים גם דרכי הדרכי נועם יש פסוק בספר ישעיהו ויחר את השם מישראל ראש וזנב כיפה ואגמון יום אחד מה זה כיפה אומר הדק כיפה ואגמון כיפה חזקים והחלשים אגמון זה גומה זה צמח שצומח בביצות כאילו צמח עסב כזה כיפה הוא נף העץ הגבוה כמו פסוק בספר איוב כיפתו לא רעננה איוב טו רבי אני לא השם שם לא לומדים איוב וישעיהו תלמדו תסתכלו בזה ישעיהו ט איוב טו אני לא אומר לכם את הפסוק תקראו את כל הפרק ואגמון הוא הגומה הגדל במים אז הכיפה גם היום יש כיפה זה משהו שהוא הכי גבוה אז יכול להיות שכפות תמרים יכול להיות שזהו הכיפה מקום להגיד כיפות יכול להיות שבלשון רבים זה הופך להיות כפות בסדר ותמרים זה לא הפרי פה אלא זה העץ וזה שניים שזה הקדוש ברוך הוא ועם ישראל והזה של עם ישראל שאתה לוקח מכוון כלפי לולב שאין לו אלא לב אחד לאביב שבשמיים הזה האמצעי פונה למעלה ותוסיף עכשיו את הדרשות של כפות ומה שתרצו אבל זה הכפות מרים המדרש הזה שמדבר על חלקים בעם ישראל ל עם ישראל קדוש ברוך הוא יש לו נקמנות להלכה יש לו נקינ להלכה לגבי הדין שצריך לחבר את האתרוג עם הלולב כתוב בשולחן ערוך צריך לחבר את שניהם צריך לחבר ה בעמוד חמש צריך לחבר האתרוג עליו זה התז מביא את כל הדרשה של הברי קנתי הגרה אומר דברים פשוטים כמו שכתוב במדרש מה הרוג יש טעם וריח אף שני לחברם צריך דרך אגב דעת חכמים שצריך לאגוד את הלולב למה צריך לאגוד לכתחילה צריך להגות בדאבת זה לא מעכב נחל לכתחילה צריך לעשות לא מעקב למה הערבה היא גדלה על המים הרעיון של הערבה זה לסמל את המים הדבר הכי פשוט יורד למקום נמוך זה לא לעיכוב אבל לכתחילה רוצים שתביא את הדבר שיש בו רעננות ומים הוא חי ההדסים צריך שיהיה רמז לריח הלולב צריך לרמז לפירות לכן אומרים תמרים אז רואים שיש כמה הלכות למשל יש הלכה שהדס לא יהיו נמוכים מערבות ה שיבולי לקת כותב בשם תשובת הגאונים בחריפות גדולה מי ששם זה למה בלל המדרש כן כי המדרש הוא עומק הדבר וצריך צריך לבטא את זה ואולי על פי זה מובן למה הרו נחל למצווה מובן למה כל הדברים של זה ואולי אפשר להגיד כאן חידוש שגם אם לא צריך תמרים מדינה כי תמרים זה גם העץ והסברנו גם למה קוראים לזה כפות תמרים כדי עם ישראל הקדוש ברוך הוא הזכר והנקבה בא לידי ביטוי במה בכפות תמרים אז לכן לפי הפשט זה גם הכפה המכבה אבל לא את זה תיקח וזה תבין שעם ישראל כל הצלחתו זה מדי הקדוש ברוך הוא אבל תיקח את ה את הגבוה ש במינו גבוה מכולם גם כדרכי דרכי נועם אבל צריך שיהיה פירות למה למה צריך שיהיה הנחל כדי שזכור את המים ואת ה כשאתה לוקח את הערבה אם אתה לקחת את זה מהעץ פה אתה אומר טוב בסדר זה מהמזגן אם אתה לוקח את ה המזגן גם כשחם זה מוציא אם נחל אנחנו צריכים את המים הקדוש ברוך הוא עם ישראל היה כעץ שטול על פלגי מים מי שטול על פלגי מים שלא הלך בצת רשעים דרך התאים לא עמד משב צים לא ישב זה זה ה קץ פלגי מים עלי הו לא יבול אתה צריך לז להזכר בזה כשאתה מחזיק את הערבה אם אתה לא נזכר בזה אתה מחמיץ חלק משמעותי מהמצווה לכן לכתחילה אומר רשי ריף והרן שיהיה נחל ולכן צריך צריך ש ההדסים יהיו גבוהים מהערבות ולכן צריך אולי לכתחילה אני אומר על כל פנים גם מי שרוצה להכשיר את הלולב הקנרי כמו האר צבי ועוד אבל לכתחילה אתהה רוצה שיהיה פירות שיש להם אנשי מעשים בעלי מעשה מה זה שונה כמו שאתה זה כמו שלכתחילה צך מי שלא חיבר את האתרוג והלולב הוא בסדר הוא יצא ידי חובה אבל עם ישראל כולם מחזיקים כן כה אז עם ישראל גם לוקחים לולב שיש בו פירות וגם אז גם פירשנו את את הפסוקים וגם וגם את ה את כל הקשיים וסוגיות וגם אמרנו שגם אם יש כאלה שמכשירים קנרי זה לא טוב לכתחילה כי לכתחילה צריך לזכור את הפירות כמו שהבאנו את שאר הדוגמאות והשם יתברך ירננו בתורתו [מוזיקה]