שיעור כללי | ברכת חתנים בעשרה - יסודות והלכות | הרב אהרן פרידמן ראש הישיבה

[מוזיקה] טוב אנחנו נמצאים בעומק חודש כסלו חודש של סופו יש את חג חנוכה שמתקרב אלינו וחג שבו תג הניצחון הלאומי של עם ישראל מכוח התורה ומכוח לימוד התורה והדבר הזה הוא בימים האלה חשוב מאין כמותו כי ההצלחה של עם ישראל והניצחון של של צבא ישראל אלו דברים ש קורים למצב הרוחני ולדבקה העם בדבר השם ברצון השם והתפקיד שלנו כלומד תורה תמיד ובמיוחד בזמן הזה הוא להגביר ולחזק את הדבקות בתורה את הדבקות ברצון השם את הדבקות בעבודה השם והדברים האלה אמורים לגבי יום יום והם גם אמורים לגבי חג החנוכה שיבוא עלינו לטובה ואני מקדים את זה עכשיו אפילו שיש עוד זמן כדי שכל אחד ואחד ידע כל בחור ידע שחנוכה זה לא חופשת חנוכה אל חנוכה זה זמן של לימוד תורה וחיזוק בלימוד תורה ו כבר להכין את עצמכם שבחנוכה אנחנו לומדים תהייה שבת שבת חנוכה הא תהיה שבת ישיבה וגם שבוע אחרי זה ילמדו סוף השבוע יהיה יום אחד או משהו כזה של שיהיה אפשר ללכת ל לחיזוק המשפחה בישראל אבל אבל יום יום זה לימוד התורה וגם להכין את המשפחות לזה ואם מישהו היה ב עם כל אחד ואחד מאיתנו היה נמצא ב בלחימה הוא לא היה אומר עכשיו אני צריך ללכת למסיבות וטיולים א היה מבין שזה התפקיד שלו אז זה התפקיד שלנו אז כבר כבר ל להכין את דעתנו ואת עצמנו לעניין הזה טוב נמצאים עכשיו בסוגיות של א של ברכות הנישואין ורציתי לעסוק היום בנושא של ברכת חתנים בעשרה וכך אומרת הגמרא בדף ז עמוד ב' גופה אמר רב נחמן אמר לי הונא ברנתן תנא מנן לברכת חתנים בעשרה שנאמר ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה ויישבו פסוק במגילת רות שבועז לפני שהוא נסע את רות לאישה הוא לקח עשרה זקנים מזקני העיר והם ישבו איתו אולי אם רגע תביא לי את את התנך שניהה את התנך תנך יש נקרא בפנים את הפסוקים מתוך הפסוקים עצמם קשה להוכיח שזה מדובר על ברכת נישואים גם הגמרא בעצמה מתייחסת לזה וכך כתוב ובו הזלה השער וישב שם והנה הגואל עובר אשר דיבר בועז אומר סור שבה פה פלוני אלמוני וישר וישב ויקח רה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה ויישבו ואז היה את כל הסיפור עם הגואל שהוא הציע ללא לגאול והוא לא רוצה ואז ויאמר הגוד לבועז קנה לך ישלוף נעלו ואז כתוב ויאמר בועז לזקני וכל העם עדים אתם היום כי קניתי היום את כל אשר ללימ כל אשר לחון מחלון מיד נעומי וגם את ר המואביה אשת מחלון קניתי לי לאישה להקים שמת על נחלתו ולא יקרת שממת מאמך ומשר מקומו עדים אתם היום אז כולם מבינים קניתי את רות המביש באמת קניתי הכוונה שהוא עשה שם את המעשה קידושין של רות למרות שלפי הפשט הוא רק עשה קודם כל את העניין של פ של ה של הקניין של השדה והכתוב אמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן השם את האישה הבאה אל ביתך וכולי וכולי כו זה הברכה ואז בסוף הברכה פסוק יג כתוב ויקח בועז תרות ותהי לו לאישה ויבוא אליה ויתן השם לירון מה שמע שהחתונה הייתה רק אחרי ומה שהוא אמר וגם את רות המווה אשת המת קניתי לי לאישה הכוונה אני מתכוון לקחת לי לאישה וזה קרה רק אחרי רק פסוק יג ויקח בוזה טרות ותאי לו לאישה כיחה באישה זה הקידושים זה משמ שזה היה אחרי ואצ אצלנו ברכת חתנים תמיד נעשת נעשת אחרי ה אחרי הקידושים אז מי אמר שבכלל מדובר פה ב בברכת חתנים על כל פנים ככה הגמרא הבינה אנחנו נצטרך להסביר את זה גם א ורבי אבאו אמר מאחה במקלות ברחו אלוקים השם ממקור ישראל אני לא אכנס היום להבנת עומק הפסוק שם ואיך למדו כי זה המזמור הכי קשה בתהילים והפרק הכי קשה לי לפחות בתנך בסדר הפרק הכי קשה תהילים סח הכי קשה אז ללמוד את זה הרבה זמן אבל על כל פנים הוא דרש את מה שכתוב במקהלות ברכו אלוקים השם ממקור ישראל מקור ל לברכת חתנים שמקלות ברכו אלוקים מקלות זה ב ציבור ציבור זה עשרה ומי אמר שזה קשור לברכת חתנים זה מה שכתוב השם ממקור ישראל ומקור זה בלשון חזל שימש לה לרחם של האישה בלשון תורה זה גם יש ביטוי כזה וטהרה ממקור דמיה אז א דרשו חזל על הסכם מקור והיה בזה שני פירושים כמו שהגמרא מביאה פירוש אחד שמדובר שאפילו תינוקות שבמאי אמם שצ נמצאים ברחם הם אמרו שירה השם ימכור ישראל או שכש עוסקים בעניני נישואין צריך לעשות את זה ב בציבור ככה הדרשה השנייה אומרת הגמרא עזה ורב נחמן ביקרא דרבי אבאו מה דריש בה דתני רב מאיר אומר מנין שאפילו ברים שב אמם אמרו שירה על הים במקלות ברכו אלוקים השם ימכור ישראל וידך ו מה ישה השניים כן להם מקרא מבטן מהמקור על יזכה מקור ורבי הבאו בקרא דרב נחמן מה דריש ב מה הוא עושה עם הפסוק של של רב נחמן הוא מבא אלה למדרש אמוני ולא אמונית מואבי ולא מובית היה צריך אז לחדש לדרוש הלכה כיוון שכתוב לא יבוא אמוני ומואבי ביקל השם גם דור עשירי לא יבוא להם בכל השם עדולם ולפי הפשט של הפסוקים אין הבדל בין מואבי לבין מואביה בין המוני לבין המונית כמו שכתוב לא יבוא ממזר בקל השם ולא כתוב ממזרת אבל ממזר ממזרת אותו דבר או לגבי מצרי גם כן אין הבדל בין מצרי לבין מצרית זו לא שאלה שלי זו שאלה של הגאון רבי דואג האדומי הוא הוא התווכח על זה הגמרא מסכת לבמות מספרת התווכחו שם על כשרותו של דוד לבוא לבוא בקהל ושם בגמרא לא היייתה בהתחלה תשובה ואז הביאו את הלימוד מ על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים וגם על זה הגמרא דחתה עד שהגמרא אומרת שהיה שמה המשא בן יתר ישראלי כתוב פעם אחת והשמאלי כתוב פעם אחת אז מה ה היה ישראלי או ישמעאלי הרי זה זה שתי קצבות הישראלי זה המעלה הכי גדולה והשמאלי זה אומה פחותה שואלת הגמרא מה זה ישראלי ישמעאלי אל ה מלמד שחג חרבו כשמאל זה הזה שלהם רק ה כוח החרב והוא אמר כל מי שלא מקבל את ההלכה הזו דקר בחרב כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי אמוני ולא אמונית מואבי ולא מואבית בסוף זה היה קבלה של הלכה שהיה צריך בשבילה איומים איומים שלפי הפשט לא יכיר מקומם בבית המדרש בית המדרש לא מכריעים דברים באמצעות איומים בנשק אבל שם היה צריך לא ניכנס עכשיו למה ואייך אבל זה מה שהיה שם ו אחרי ההלכה המוני ולא המונית אבל זה כמה דורות אחרי על כל פנים רואים שזה לא היה דבר פשוט אז היה צריך בית דין ג בית דין חשוב ובית דין חשוב הוא לקח עשרה זקנים שהם יכריעו את ההלכה הזאת או יפרסמו את ההלכה הזאת מבא למדרש אמוני ולא אמונית מהב לא אמונית סלקה דעתך לברכה לא סגיה דליו זקנים אם זה בשביל ברכה לא שמענו בשום מקום שצריך עה זקנים ערה זקנים דווקא ואידך מדרש פרסום מלת דמר לשמואל לרב חנ בד פו ת בערה מזכ לובר קנה ולחת קנ לא קנה סוף דבר הכל נשמע יש לנו שני פסוקים שכל אחד מהם אפשר להתווכח איתו אם זה מקור מוחלט לצורך של ערה אנשים ב בברכת בברכת החתנים פסוק אחד זה הפסוקים אצל בועז הפסוקים אצל בועז אמרנו שיש עליהם שתי קושיות קושיה אחת קושיה שאנחנו שאלנו מי אמר זה בעצם שאלת הגמרא אבל זה אפילו לא מוזכר שהיה שם נישואים הנישואים היו רק רק אחרי וקושי שנייה ש הגמרא שהגמרא שואלת הגמרא אומרת הרי חייבים לומר שזה היה בשביל לדרוש אמוני ולא אמונית מואבי ולא מובית למה כי אחרת לא היו לא היה צריך זקנים היה מספיק עשרה אנשים רגילים אז א מזה שהיה צרך זקנים סימן שזה מה שהיה סימן שזה מה שהיה צריך לדרוש הגמרא אומרת טוב אז למה צריך רה א לא השרה צריך בשביל בשביל הפרסום של של ההלכה אז בעצם הגמרא נשארה קושיה ולא ענו אז לכאורה איך אפשר להשאיר את זה כמקור אם הגמרא נשארה נשארה ב בקושה או בלשון אחרת מה יענה רב נחמן לקושיה של לקושיה של הגמרא לכאורה דבריו ניתחו האם אפשר לתרץ האם אפשר להסביר היה אפשר ללכת לחילופין לכיוון אחר שמשום מה הגמרא לא הלכה אליו יש הלכה למשל בברכת הגומל ברכת הגומל אז צריך לברך ך אותה בציבור יהללו בקהל עם ובמושב זקנים כך כתוב שם הפסוקים מתים יהללו יש שמה בברכת הגומל את שני המרכיבים גם במקלות וגם מושב מושב זקנים מושב זקנים זה לא מה שקוראים כשאני הייתי ילד לבית אבות היו קוראים מושב זקנים אז זה לא מושב זקנים זה הכוונה מושב בית דין בסדר אז הגמרא אומרת שצריך שיהיו צריך להגיד ברכת הגל בעשרה וצריך תרא מניו רבנן בקל עם ובמושב זה כנים שהיו שני שני תלמידי חכמים אז אז פה לכאורה אולי הה אפשר לחדש הלכה ש שהגמרא משום מה לא זה היה צריך היה צריך לומר שברכת חתנים צריך שיהיו שם עשרה תלמידי חכמים זה לא ע על דעת הגמרא לא יכול להיות שצריך שיהיה 10ה תלמידי חכמים בברכת חתנים אבל לכאורה למה יש באחרונים כאן על ה על הדף דנו בכמה בעוד כמה שאלות שאלה ראשונה שואל חתם סופר בדרך החתם סופר לפעמים מדבר בדרך פלפול וחריפות אבל הוא שואל את השאלה לא שלו שאלה של תשובת כנסת יחזקאל בק זכה לקשה רה זקנים לברכה הקן חתנים מן המניין הרי להלכה אנחנו פוסקים שברכת חתנים בעשרה אבל החתן עצמו הוא גם כן חלק מן ה הוא גם כן חלק מן הדיון הוא חלק מהעשרה הוא יכול להיות חלק אז למה היה צריך להגיד עשה אנשים לכאורה אם הלימוד הוא מבועז בוא נלמד ש חתנים אינם מן המניין אז הוא אומר א וקושי עצומה היא אמה שכתב שם רמבם חיפי ולא מצ הטיב שהוא רוצה להגיד שלכן הרמבם פוסק שהמקור הוא בגלל באמת המקור הוא לא מ לא מבועז אלא מ מקלות ברכו אלו ולולי דמסתפינא הייתי אומר ד דמרן החתנים מן המניין היינו לפוקה דלא נמה דמשום ד מערער בקלות ראש לא צרפו כמש מלם כמו שחתן פטור מ מקריאת שמע אז יש בלילה הראשון א ועד מוצא שבת אם לא עשה מעשה למדנו את הסוגיה ויש כמה הסברים למה הוא פטור בסוף זה תרדה ד מצווה אבל יש יש גם שמסבירים שמה מה הפשט בעומק התרדה ד מצווה שיש הוא מערער בביאה זה לא לא מתאים ואם כן איקמה החתן דומי ד אבל מה אב לאחר קבורה ראוי לצרפו אבל קודם לכן אב לעונן ולא מצרף לשום דבר הכנ חתן אחר בהילת מצווה דמה מכל שבעה אבל קודם בהילת מצווה אין החינמי דינו מצטרף ואתי שפיר מבועז דכד בילת מצווה עה משוך יבא ערה לבר מדידה ופלוני אלמוני נ משם קשה אז הוא רוצה בהתחלה לתרץ אומר תשמעו באמת בחופה עצמה אנחנו צריכים עשרה חוץ מהחתן וו וחופה ואחרי החופה אז אז אנחנו יכולים גם בלי אנחנו יכולים גם החתן יכול אחרי אחרי הלילה הראשון יכול גם החתן להצטרף וככה היה אפשר ללמוד מה מה מבועז אולי זה דבר דרך רחוקה להגיד שיש הבדל בין לפני לביין אחרי וגם הוא בעצמו מקשה על עצמו הרי מה נעשה עם פלוני עם פלוני אלמוני הרי אז ה אם יש פלוני אלמוני הוא לא מערער ואפשר היה לקחת אפשר לקחת רק עוד תשעה זקנים סוף דבר נשארה קושיה למה היה צריך עשרה זקנים עם החתנים מן המניין שאלה נוספת קשורה ל נמצאת בספר זרע יצחק נמצא למטה פה בעמוד הראשון לא שגד אליו זקנים צריך להבין מה ישיב לרב נחמן זה מה שאלנו קודם דין לומר דרב נחמן לא חש לה הסביר זקנים ליו דווקא ד גבי ברכת הגומל דייק תלמודה מד כמר זקנים דנן תר מיני ורבנן ובמושב זקנים יהללו ויש לחלק דעתם ודאי דהוא ציווי שמה כתוב יהללו בקל עם ובמושב זקנים יהללו הו אז שמה הפסוק הוא פסוק הלכתי שאומר מה איך עושים את זה צריך להלל בכל העם ו משב זקנים לרומם בקלם ולהלל במושב זקנים מד קמה דוד עליו השלום אחי משום דדין אחי י אבל כאן שהוא סיפור מעשה שהיה שהיה כך היה ובוז א משום גדול הדור היה הביא בני סיעתו דכל אחד מתדבק במינו אז הוא אומר לכן ככה הוא רוצה לתרץ את הקושיה שלנו למה צריך רה זקנים אבל הדבר הזה הוא קשה אם אתה אומר שזה מעשה שהיה כך היה אז איך לומדים ממנו הלכה שצריך ברכת חתנים צריכה רה אם המעשה שהיה כך היה היו שמה עשרה זקנים והוא אמר ל בוא לקח 10ה אפשר לקחת שמונה 20 זה לא אם אתה אומר שזה לא ציווי אל מיסה שויו אז מה מה המקור לכן הדברים האלה קשים ועוד יש לומר די דווקא זקנים אב ממר ויקח עשרה זקנים מה אנשים כתוב ויקח רה אנשים מזקני העיר אז מזה שכתוב אנשים אז הוא רוצה ללמוד הזרע יצחק שזה אלא ודאי לורו ילד אפילו אנשים דעל מסגי זה גם קשה מאוד כי זה דרך הלשון גם פרשת בעלותך כתוב אספה לי 70 איש מזקני ישראל בסדר א זה זה דרך הלשון להגיד שהוא שהוא לקח רה אנשים 100 זקנים זה זה זה ככה דרך הלשון לתאר לבור להגיד שבלה כתוב אנשים אז א זה סימן שלא צריך זקנים הרי כתוב אחרי זה מיד שהוא לקח א הוא לקח שם זקנים אז זה גם גם קשה וראיתי בירושלמי ד אמרו שם מכאן שבית דין ממנים זקנים בתי משתות אפשר גם רב נחמן הסביר עלי אחי ד קצר תלמוד ה דידן אומר שיש כאן לימוד אחר הסיבה הצורך בזקנים לא נועד בשביל הברכה אלא שבבית המשתה לא א לא לקיים את מה שאומרים בבר ברכה אחרונה כן עודי שמע ברדע חוזר שים סון כל חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם שלא יהיה מושג של משתה נערים אלא בכל משתה נערים צריך תמיד להיות משגיח שיהיה שמה זה שיהיה שמה אין דבר כזה כאני הייתי גם כן צעיר ה היה ביטוי כזה שיזה פרסומת לאיזה חברת אופנה הם ק ה עולם שייך לצעירים ככה היה היה הסלוגן של העולם שייך לצעירים אז אצלנו העולם לא שייך לצעירים והצעירים לא יכולים לעשות מה שהם רוצים אלא תמיד צריך שהה על גבי הצעירים יהיו סקנים שהם יפקחו עליהם וידאגו ככה אומר הירושלמי אבל ולהגיד שבשביל זה נכתב הזקנים גם זה דרך רחוק כי זה וודאי ששם אצל בועז לא היה המשתה המשתה היה אחרי זה לא הרגע ש המשתה אלא הירושלמי הירושלמי מצא שמח ורמז שצרך זקנים כשאנשים אמרו מה למה מביאים לנו פה את כל הזקנים האלה שיפקחו עלינו תנו לצעירים לשמוח תנו לנו לקפוץ כמו שאנחנו רוצים א אומרים לו תשמע מגילת רות זה זה ודאי נראה שמך גמור וזה זה לא לימוד וזה לא דין וזה לא הלוחה זה סבורה פשוטה לא צריך בשביל זה לימוד כן להגיד שבשביל זה כתוב זקנים זה גם א זה גם דוח אז סוף דבר השאלה שלנו במקומה במקומה עומדת טוב אז אלה השאלות שיש לשאול על הלימודים הכלות ברוך הוא אלוקים השם מקור ישראל או יותר נכון על הלימוד מבועז יש מקום לדון בשאלה נוספת שדנו בה ראשונים בשאלת ברכת הארוסין יש בתוספות מביא במסכת כלה למדו למדו לברכת לברכת חתנים או למדו שכלה צריכה ברכה בלשון מס מאיפה יודעים שקלה צריכה ברכה למדו ממה שכתוב בתורה ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחותנו את תהי לאלפי רבבה אז הים הנה יש ברכת הורים ברכה אז כאן הגמרא לא מביאה את הלימוד הזה כאן הגמרא מביאה מה כאן הגמרא מביאה שני לימודים אחרים למה לא הביאה את הלימוד מסכת כלה אומר תוספות ומסכת כלה דמי תקרא ברכו את רבקה קל ממר דעת ברכת ארוסין ואח ברכת נישואין אז אומר שזה אלו שתי ברכות שונות לברכת ארוסין יש מקור ויברכו את רבקה לברכת נישואין יש מקור מ מבועז ויש ללמוד משם שש לברך ברכת רוסיים לאישה מתקדשת על ידי שליח שהרי אליעזר שליח היה ונראה סמחת באלמה הי דערה לא משתמ מתם ולא איר פשט דקרא בברכת ארוסין ככה ככה אומר התוספות אז אומים קודם כל שהתוספות היה ברור לו היה ברור לתוספות שזה צריך עשרה בברכת ה בברכת האירוסין גם כן וזה דבר שגם צריך ביאור מאיפה היה פשוט לתוספות שצריך עשרה בברכת האירוסין מילא אם נאמר שלומדים מם הכלות ברכו אלוקים השם קור ישראל אני יכול להבין אבל אם לומדים כי זה הסכם מקור אבל אם לומדים את זה מ מבועז מאיפה יודעים אז האמת שהראש כבר מביא שהדברים האלה הם היו שנויים במחלוקת בין גדולי ישראל בדורות קדמונים אם תפתחו רגע בראש בסימן יב אצלנו האם צריך עשרה גם בברכת האירוסין או לא נחלקו בזה נחלקו בזה רבי אח משבחא בעל השאילתות רבי החי גאון ורבי שמואל הנגיד רבי שמואל הנגיד היה מראשוני חכמי ספרד הוא חי 300 שנה אחרי רבי אחא אחרי רבי אחה משבחה אבל ככה אומר הראש א כתב רב החי דברכת אירוסין בעשרה רב רבי שמואל הנגיד נחלק עליו ואמר שאין צריך רה אלא בקרת חתנים בלבד שלא הוזכרו עשרה אלא בא דרך אגב בסוגריים רק נגיד משהו על רבי שמואל הנגיד רבי שמואל הנגיד הוא היה מלבד שהיה חכם מופלג וגם יש לנו ממנו בסוף מסכת ברכות כללי השס לרבי שמואל הנגיד הוא היה מה שקראו בספרד ספרד הייתה מחולקת לכמה מלכויות בימי קדם היייתה מלכות גרנדה והייתה מלכות קורדובה אז בגרנדה שמה שמה הייתה ספרד הייתה מוסלמית בימיו אז הוא היה מה שהם היו רגעים לקרוא הוזייר הגדול מה זה וזיר גדול זה ראש הממשלה ולא רק ראש הממשלה אלא רבי שמעל הנגיד היה גם א רמטכל שהיה הייתה מלחמה בין גרנדה לקורדובה מי שיצא בראש הצבא היה רבי שמואל הנגיד זה היה מן איזה דמות מאוד מיוחדת שגם גדלות עצומה בתורה וגם איש מלחמה משהו ש ש אפילו היום בדורות הגאולה קשה מאוד מאוד לראות זה משהו מיוחד כזה אז רבי שמעל נגיד אומר לא אין צך רל בקת חתנים שלא הוזכרו עשראל הבא בוא דרי קידושים בפני שניים ואתה מצריך עשרה ולי נראה דברי רבח למה דלפין בועז הרי בועז עשה גם ברכת ארוסין בשרה ולמ דלפין מקללות גם ברכת ארוסין ה הסכם הקורבה אי אפשר סה בלא ברכת ארוסין ודי בשניים לקידושין ובברכה צריך עשרה ככה אומר הראש הראש נוטא לדעתו של של של רב החי הוא אומר גם בועז עשה ברכת אירוסין כמו שהוא עשה ברכת ני בבועז היה נישואין היה קידושין נישואין כתוב ויקח נכון גם לקח אותה לאישה וגם וגם א הלקיחה זה אירוסין וגם ה הנישואין אז מסטו היה גם ברקת אירוסין היה גם היה גם זה דעת הראש ככה הוא נוטא וגם ם הקלות ברוך הוא אלוקים אומר אז בכל מקרה יש לנו מקור לברכת רז התורה וככה גם התוספות מניחים באופן פשוט ורבי שמואל הנגיד סובר לו כך ויש כמה ראיות בגלל שכבר אנחנו נמצאים מסכת כתובות אז הבאתי כאן א א בשולחן ערוך נמצא בעמוד שתיים ברכת אירוסים צריכים עשרה לכתחילה זה הייתה החראה אז כותב בספר טיו קידושין טיו קידושין זה חידושים על הלכות קידושין של רב ארי לב צינץ היה מגאוני פולין א רק א טיפה לזה להכיר אותו יש לו המון ספרים כתב המון ספרים היה חריף מאוד על אחד הספרים שלו הוא קיבל הסכמה נודה בי יהודה נוד ב יהודה כותב כבר קיבלתי על עצמי ככה הוא כותב בהסכמה קיבלתי על עצמי לא לתת הסכמות לספרים לא יודע למה אולי אולי אנשים ספרים לא טובים היו באים ווא לא רצה להסתכסך איתם אומר אני לא כותב הסכמות לספרים אבל אומר אבל הדעת הדידה לה דרנה הרב ארי לי צינץ היה הוא פגש את הנדה ביהודה הכיר אותו בגיל הוא היה בן 25 מדה ביהודה היה כבר בן מבוגר יותר דת הדע על דעתו שזה לא נדר נה חיב כתב לו כתב לו הסכמה מאוד מאוד מפורסם מהרל צינץ הוא כתב ספר על חידושים במסכת כתובות כשההוא היה בשיעור א' בגיל 18 הוא כותב הוא מציין פה לספר שלו ספר שנקרא איילת אהבים חידושים הכתובות בגיל 18 אז הוא כתב את החידושים על א על כתובות אז זה קצת א בשבילכם בגיל 18 כבר אפשר א כבר אפשר להגיע למדרגות מדרגות גדולות אז הוא כותב ככה לכתחילה הטעם אתם שכו בזה הפוסק אין בראש שכתב כן דליף מבועז ובועז גם ברכת ארוסי נשה וחידושי כתובות שחיברתי דותי הקשתי דדין מה משום ברכת חתנים הוא דצריך עשרה אולי נכון הוא עשה ברכת ארוסין אבל מי אמר שצרך עשרה ברכת ארוסין אולי אלי הערה היו בשביל הברכת נישואין האמת לפי הקושיה שלו אפשר גם ללכת הפוך אפשר להגיד ברכת אירוסין צריכה ערה ברכת חתנים לא צריכה עשרה אפשר ללכת גם הפוך וצריך לומר זה סביר לה אם מנהו אפקת זה ספרה שמופיעה בגמרא כיוון שאין לנו יכולת להגיד מה כן זה אז מחייבים את שתיהם אם כן איך כתב הראש דאשר ברא לא באי עשרה לא דע מי לבועז זה שם סו כל כת הזיווג יש ויכוח בפוסקים האם בה אחרונה של שבע ברכות השר ברס אסון ושמחה וכולי האם היא צריכה עשרה או היא לא צריכה עשרה הרי לגבי פנים חדשות היא לא צריכה פנים חדשות אז שאלה אם היא צריכה רה א לא צריכה סרה ו ש אומר שהיא לא צריכה רה הרי מבועז היה שמה ברכת השם ברא ושמה היה צריך גם את זה ונמנה מ מנהו מפקד וצריך יון ואיני כדאי להכריע זה הקדמת ההתנצלות אבל אחרי ההתנצלות הוא כן מכריע בדעתי נוטה שאן צך לברכת ארוסין ערה דאית בכתובות הוא מביא את הגמרא יש גמרא בדף כג שדנה כששניים אמרו שהיא הקדשה ושניים אומרים שהיא לא הקדשה אז מה מה הדין שלה אז הגמרא שאומרת שמדובר שהם גרים באותה באותה שכונה ואם היא הייתה מתקדשת אז כורה קל לעיט לה אומרת הגמ ולא למה למה אין קול אבי דאנש דמקדש בצנעה את הקידושים לפעמים עושים בצנעה ואז זה לא ידוע ולא מתפרסם איך זה לא ידוע אם יש הלכה שצרך לעשות ברכת עירו סין ת עירו סין יש הלכה שצך רה איך יכול להיות שאבי דינש דמקדש בסינה ומת ד מתבדה פערה קל הטלה כדית הפרש פרק השלח בפני כמה מבטלו לגבי ביטול הגט מי שו זוכר את הסוגיות של אקנו ואתו אבי דעין ש לקדש בלא ברכה שלא כתיקון חכמים גבי הראייה הזאת אני חושב שאפשר דחות אותה בקל ומה שהוא אמר עתו אינש התשובה היא כן מה זה אבי דינש דמקדש בנאה על באיזה מקרה מדובר שאנשים מקדשים בצינה מדובר במקרה שמה שיש אי הסכמה על הנישואין מצד המשפחה מצד כל מיני דברים כאלה אנחנו מוצאים לא מעט פעמים בתשובות הראשונים כבר וגם אחרי זה בתשובות אחרונים מקרים של טענות על קידושין קים שהיו בפני עדים אנש דלה מעלה הם פסולים הם לא פסולים כי עשו את זה או ש המקדש הוא קפה את המקודשת להתקדש לו או שפיטה אותה ועשו את זה בלי שההורים שלה ידעו וכל מיני דברים כאלה כן זה אז אפשר להסביר את הגמרא שם אבי דינ ש דמקדש בצנעה זה קורה זה לא זה לא אומר שזו הדרך הנכונה אלא זה יכול לקרות ככה יש בעולם דברים כאלה לכן הראייה הזאת היא היא לא ריה ורבינו שמל נגיד כתב שלא הוזכרה סרה כת חתני ולא באירוסין עוד הרי קידושין בפני שניים אתה צכ ראש דח דבריו שניים לקידושים וערה לברכו תי נראה דברי רבי שמואל הנגיד דמרי אל מותר לרז אפילו בתשעה באב שמה יקדמנו אחר ואז שתמה שצריך רה אם כן לא מצא עשרה לא יקדש ובתוך כך יקדמנו אחר אז גם זו ראיה בדרך פלפול וחריפות זה לא כל כך מס למצוא 10ה אנשים אנשים תלך לבית כנסת בשח ריס בין מנחה למירב תמצ 10 אנשים זה לא דבר שאי אפשר לשם הקדמנו אחר אפשר בטי שבו גם אפשר למצוא גם אפשר למצוא 10 אנשים ולזה נראה שלא תיקנו ער קת חתנים שהוא אחר שכבר תרסה לו וגיד בה דלא אכפת לן להדור בטר השרה ואז עוד הוא מביא ועוד דאמר בגמרא אמר לינ נת מברכת חתים ב קח אנשים ק לברכת ארוסין קדים לברכת חתנים ונק ברכת חתנים ולפחות אנקות רו מנין לברכת ארוסין וברכת חתנים בעשרה ועוד בגמרא פריח דמר ברכה אמר ברכת חתנים בעשרה ופז למנה קשה דיל ברכת ארוסי אביד בקיצור הוא הוא צודק בדקדוק בגמרא אצלנו אצלנו מדברים רק על ברכת חתנים בעשרה ולא ברכת אירוסין והגמרא בהמשך מבדילה בין ברכת ברכת חתנים למה כתור רק קחת חתנים זו הראייה היחידה שהיא ראיה א ראייה שהיא ותי מחרת שלכה ברכת אירוסין לא צריך לא צריך עשרה בסוגריים אני רוצה לומר עוד משהו שאני חושב שהוא ראוי להשאל כשאלה בפני עצמה וזה בעצם הניסיון ללמוד על ברכות מימי בועז זה ניסיון קצת קשה כי הרי הנוסח של הברכות הוא לא מדאורייתא וגם הברכות הם לא מדאורייתא יש לנו בסך הכל ברכה אחת מדאורייתא לכל השיטות זה ברכת המזון וברכת התורה יש יזה מחלוקת ראשונים האם זה מדאורייתא או לא מדאורייתא שאר הברכות הם לא מן התורה ברכת סות מדרבנן מתי תיקנו את הברכות אין לנו דרך לדעת זה לא ניתן מסיני וזה כבר היה בימי חכמי המשנה אבל בוא נגיד שאם מישהו יגיד לי שאצל בועז אצל בועז לא היו עדיין ברכות החתנים ולא היייתה ברכת אירוסין בכלל אני לא הייתי נופל מהבמה פה כן בהפתעה ש שלא היו עדיין לא היה עדיין נוסח של ברכות ברכות חתנים וברכות ברכות אירוסים לא הייתי ולבוא ולהביא ראיה להגיד כי הרי בועז גם היה שם ברכת אירוסין מי א מי אמר שהיה ברכת אירוסין כ הולה ברכת אירוסין תיקנו אותה רק רק עזרה סופר אולי תיקן אותה חזקיהו בית דינו אני יודע מי תיקן מי תיקן ברכת א מי תיקן ברכת ארוסים אני יודע מי תיקן ברכת חתנים אנחנו לא יודעים מי תיקן את זה זה קצת א זה קצת קשה א כל הלימוד בכלל כן שהוא לקח עשרה זקנים מכאן רואים שברכת חתנים כל הלימוד עצמו מלכתחילה הוא בכלל צריך צרך ודאי הפלפול של של הראש ועוד שלומדים מברכת ארוסין כי אצל בועז זהי ברכת אירוסים מה ניה מי מי לידנו התקע שהייתה אצל בועז א הייתה אצל בועז ברכת ברכת ארוסין זה גם דבר קשה טוב עוד נקודה אחת לפני שנמשיך הלאה מהעמוד הראשון יש את ה חידושים של בעל הפלא רבי פנחס הלבי ורביץ' ד מתקד וברחו את רבקה ל קשה מה שמדי ויברחו היה בשעת שילוח יח וישלחו את רבקה תי ויברכו את רבקה והקידוש שה מאתמול תכף הוא מיד כשבא כשהוא שם עליה את הצמידים נתן לה את כל הדברים האלה ז רואים שברכת האירוסין לפי התוספות היה אחרי ה מהזה יום אחרי זה לא היה אפילו זה אם נגיד שזה ברכת הארוסין ויברחו את רבקה האמת שגם אין בנוסח הטוס בכלל קשה בנוסח של הברכה של רבקה אין שום דבר חוץ מאשר אחותנו את הי לפי רבבה וירש זרעך את שער את שער שונאיו כתוב או לא זוכר את הלשון אז זה זה בעצם היייתה הברכה של בעצם הברכה לרבקה היייתה ברכת ניצחון במלחמה רק צריך לדעת את האי לאלפי רבבה זה לא רק ריבוי ברכת ריבוי בעלמה אלא אנחנו מוצאים יש פסוק אומר א בכ שור דר לא וקרני רם קרניו בהם המ מנגח יחדיו אפסי הארץ והם ריבות אפרים והם אלפי מנשה אז הוא אומר לה את תהיל אלפי רבבה וירש זרך את שער זוניו אז הברכה הייתה כאן ברכת ברכת כיבוש הארץ ברכת ברכת הניצחון במלחמה הם גם ידעו שהי מתחתן ע בית אברהם אברהם היה היה כובש גדול כבש את כל ארץ ישראל ואת כל זה בעקבות המלחמה עם עם המלכים מה זה קשור לברכת אירוסין שלנו אשר קידשנו צותה וציונו עלזה זה אולי מתאים לסוס ס ותגל הכרה בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה זה י לא נראה מתאים בכלל לברכת האירוסין שלנו אבל הוא שואל עוד ותו בשת שלוח כבר מת בתואל ולא היייתה יכולה להתקדש דה קטנה הייתה כפירוש רשי תחילת פרשת תולדות שהייתה בת ג' שנים וכד אפילו קידושי דרבנן למאון אינה מתקדש ע ש בת שישה שנים מיובש לומר כמו שכתוב בסנהדרין בדורות הראשונים היה הגדלות מקודם מיומ שותה כתוב דקדשה מיד בקסת ה מגדנות לא מצאנו קדשים שת שילוח ויותר יש לומר כיוון ד מסרה לשליח הבל א כניסו לכל מילה כדית לקמן ואפשר דבשעת קידושין עכשיו הוא עושה אומר יתנו על תנאי שתלכי אמי הוא לא נתן לה את זה סתם הוא נתן לה את הקידושין על דעת שהיא תבוא איתו אם היא בסוף תכלית לא לבוא אז הוא לא מעוניין שיהיה קידושין קודם כל בגללה למה להשאיר אותה ככה אני גם לא יודע מה עם התכשיטים יכול להיות שה צריכה להחזיר לו את הצמידים נזמים את כל הדברים האלה זה היה זה זה היה רק על דעת שזה זה נראה פילפול כזה אבל זה לא פילפול אני חושב שזה פשט זה ודאי שזה מה שהיה נמצא שנגמרו הקידושים בשעה שהלחי ימו לכך כו אז ברכת ברכת ארוסין אז גם זה דבר ש שעדיין קשה סוף סוף יש לנו עוד מקור שזה הברכה של הברכה שברכו את רבקה למה זה לא מופיע בגמרא אצלנו יש עוד מקור בבראשית רבא אמר רבי אבאו נתן לקדוש ברוך הוא של ברכה או ברכן את מי את אדם וחווה הקדוש ברוך הוא ברך אותם ברכת נישואין אמר רבי רבי יוסף רבי שמעון מיכאל וגבריאל הם היו שושבינים של אדם הראשון אמר רבי סמלא מצ שקדוש ברוך הוא מברך חתנים ה מקשט חלות קלות הוא מבקר חולים וקובר מתים וחתני מני ען ויברח אותם אלוקים קצת מתחבר המדרש הזה לדברים שלמדנו בתחילת המסכת כן אם רוצים למה רוצים להינשא ביום רביעי כן ו יום חמישי לת בחמישי אז שנאמר נאמר בו ברכה לדגים גם ש כתוב אברך אלוקים אלמנה ביום שישי שנאמר נאמר ברכה מה זה נאמר ברכה כשאנחנו מברכים ביום שנמר ברכה אנחנו בעצם עושים את זה במקומו של הקדוש ברוך הוא שהוא הוא בירך את ברכות ה ברכות הנישואים בסוגריים אני לא הולך לדבר על זה בשיעור היום אבל בסוגריים הייה מקום לומר שהרעיון של ברכות הנישואין הרעיון העיקרי שיש בברכות הנישואין היא ברכת פריה ורבייה ככה לפחות עולה מהמדרש הזה שהרעיון של ברכת הנישואין זה ברכת פריה ורביה זה גם מתאים לברכת רבקה שהרעיון של ברכת הנישואין זה ברכה על פריה ורבייה זה הרעיון א זה לזה זה מכוון ולפי זה הברכה א בוא נגיד אחי שמבטאת את זה זה ברכה שלישית אשר יצר אדם את צלמו זה והתקין לו ממנו בניין עדי עד מה זה בניין עדי עד בניין שממנו ייוולדו ילדים וכולי מסתבר שגם יוצר האדם קשור לזה שהקדוש ברוך הוא יוצר אדם ולא שמישהו יחשוב שהוא הילדים תלויים בו אל התלויים בקדוש ברוך הוא הכל ברא לכבודו כל הילדים שיבואו בעזרת השם זה גם הגאולה בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה ריבוי בנים לקרב את הגאולה אפשר לדבר הרבה על זה שבעצם זה הרעיון של הברחות והמטרה שלהן היא לחזק דיברנו על זה גם בשיעור כללי הראשון לחזק ליבם של חתן וקלה שהם לא מתחתנים רק בשביל זוגיות כמו שאומרים היום היום זה נהייה כבר א עבודה זרה בפני עצמה הזוגיות אז אז הזוגיות זה חשוב אבל זה לא זה לא התכלית של הנישואין תכלית שהנישואים זה להעמיד זרע זה התכלית של של הנישואים להעמיד בנים ובנות וזה חברה הברח אותם אלוקים וזה עושים ב בשעת הנישואים וזה הברכת רבקה וזה לכן אני ליבי נוטא לשיטה שברכת רבקה זה ברכת ה זה ברכת הנישואין אז שוב אם יש לנו שני מקורות בתורה לברכת נישואין לברכת חתנים למה הגמרא אצלנו מוצאת מקור אחד בפרק סח בתהילים שיש בפרק הזה גם על חתונה יש כתוב שמה יש הפסוק המפורסם שהגמרא מביאה במקום אחר במסכת סותה שם כתוב אלוקים מושיבים מושיב יחידים ביתא מוציא עשירים בכושרות כן זה לומדים מ שם לומדים על זיווג ראשון וזיווג שני א אבל זה כמו שאמרנו פרק קשה ולמוד ו מגילת רות אם יש לך סמך מן התורה לברכת חתנים נכון שאין סמך אולי רצו סמח לעשרה ברכת חתנים בעשרה זה מה שרצו להביא כן ברכת חתנים בעשרה תכף נסביר איך זה מתחבר לבח אותם אלוקים אצל רבקה יש שמך גם לעשרה מה הסמך לעשרה לא אומר אני לא זוכר אם חזקוני או אחד המפרשים האחרים ראיתי אומר כתוב ש עבד אברהם לקח איתו רה גמלים מגמ אדוניו למה הוא לקח עשרה גמלים למה לא לקח חמישה גמלים על כל גמל היה מה כל גמל היה בן אדם שהוא ש כתוב ה היא נתנה לעבד אברהם ולאנשיו היא לא נתנה הוא היה עם אנשים על כל גמל היה בן אדם יש 10 גמלים יש 10ה אנשים אז היו 10 אנשים שאפשר היה לברך הוא לא סמח על זה שיש שמה אנשים כי האנשים שהיו שמה הם לא היו מאמינים לא האמינו באלוקי אברהם פה יש לנו אנשים שממנים לוקרה גם שם טוב אז מה באמת המשמעות של המקום הזמן ממש מתקצר והולך אני רוצה רק לדון בעוד בעוד שאלה מעניינת מה עושים כשאין כשאין עשרה מה עושים האם כשאין עשרה עושים א חתונה או שלא עושים חתונה אז יש תשובת הרש בה ש האמת ניתנת לאמר שקשה להביא ממנה ראיה גמורה אבל לככה לפחות הבין רבי יוסף קרו רבית יוסף ככה הבין את תשובת הרשבא כך כתוב שאלת עיר שאין בה עשרה בני אדם לברכות נישואין ואי אפשר להביאם שם עם מקום אחר אם מברים אם מברכים ברכת אשר ברא בפחות מעשרה אם לא אין אז השאלה של הרשבא האם לברך או לא לברך הרמבם לא הרשבא השאלה לא הייתה האם להתחתן או לא אלא אם לברך לברך או לא יש אפשרות להבין שאם לא מברכים אין חתונה כי יש לנו הלכה שכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כ נידה אז אין ברכה אין חתונה בסדר אז זה הפשוט ככה הבין הבית יוסף תשובה ברכות חתנים אינה בפחות מעשרה פרק כתובות אמר רב נחמן אמר ליונה ברנתן תנ מני ברכת חיםה שנאמר ויקח בוז אנשים וברכת אשר ברא מכלל ברכת חתני מי המים ברך המרבי טה ואין הפרש בין הברכות וכולי וכדי אמרינן רבשי כב ק ברך כולו כולו ופוש ש שמחה בעלמה מברך וכולי בקיצור אומר אין אין אין אין ברכות אם אין ברכות אין גם חתונה ככה הבין הבית יוסף לעומת זאת תרומת הדשן ומה שנעשו שם היה סיפור אחד ש רב שחיתן בלי הסרה המה שסו בקדה בלא הסרה ולכאורה הוא כלה בלא ברכה ואסורה לבעלה כדה אז הם צרך עכשיו להביא 10 אנשים ולעשות שוב את הברכות הנצבת הרבת הממוני דינו מעכב בדיעבד כלל לא מצאנו את זה תשובת הרשב אבל בתשובת ממוני כן ועודם הסתברה דכלה בלאו ברכה זורד לא הכוונה שיש הלכה לברך ברוכה אלא כלה בלו ברכה ברכות היו מברכים מתי ברכת החתנים בלי ברכת חתנים זאת אומרת בלי חופה היא אסורה לבעלה כמו נידה עכשיו למה קראו לחופה ברכה כי בחופה היו מברכים לכן קראו לחופה אבל באמת מה שהתכוונו להגיד כלה לא ברכה ככה אומר התרומה הדשן זה לא חופה זה דוחק צריך לומר את האמת בבחינת הלשון מה אכפת לה לגמרא להגיד כלה בלא בלא חופה כלה בלא חופה אבל האמת שבלשון הרמבם לא הבאתי את זה פה נראה שהוא הכיר את הפרשנות הזאת כי כי הרמבם כותב שאם היה נישואין בלא בלי ברכות אז הנישואין הנישואים חלים כי היו אנשים שחשבו שהברכות הם יוצרות את ה את הנישואים מה פתאום שאנשים יחשבו שם חות כי הם פירשו כלה בלא ברכה אסורה לבעלה הם חשבו שבלי הברכה זה נשאר האיסור של ה של האירוסין כי הם חשבו ככה הם פירשו כמו שתרומת הדשן מפרש מפועל אבל זה דוחק גדול גדול בלשון של המסכת כלה כלה ולא ברכה לא קלב לו חופה למה לקרוא לזה מה חופה זה מילה לא יפה זה מילה שאנחנו לא רוצים להשתמש בה על כל פניים אומר אל נקת בלא ברכה לפי שעושים ברכה בשעת הנישואין ופרק מה ד כתובות אמר רבי יהודה אף בית האירוסים כים אשים חדים אותם קודם כנסה לחופה ויהודה שנו ועיקר הדבר בחופה תלוי כל בת הרוסים כיבת זנדו כל מה שסה לחופשה זה חופה הרי כי אשתו לכל דבר יורשה תמלה ולאפר דריה ואפילו בלא ברכה כך בכתובות וכולי ועוד מביא גמרא בגיטין מעשה בארוץ רוצות שנשבו לבין החרים בסיום זה לזה ואמרה לו לא תיגע בי שאין לי כתובה ממך לכאורה הכתובה זה הבעייה היה גם בעיה של של ברוכה אבל משום כלב ברכה לא נמנעה ותו לא מידי אז זה אומר זה הראיה ה המוחלטת אז גם זה להגיד שזאת ראייה מוחלטת זה קשה שמה זה בדרך סיפור ודיברו שם על כתובה אז אמר אין כתובה בסדר אבל אבל גם ברכה לא היה זה זה לא רק הכתובה על כל פנים יש כאן את א יש כאן את א דברי יש כאן את דברי הרשבא מול דברי ה תרומת הדשן וכמו שאמרנו אפשר לחלוק על הפרשנות שלבית יוסף ברשבע אבל בית יוסף לא זו בלבד שהוא פירש כך את הרשבא אלא הוא גם לא מוכן להסכים עם ה עם התרמת הדשן ונשאל הרשבא הוא כותב בעמוד שלוש ונשאל הרשבא ליר שאיין בהעשרה בני אדם לברכת נישואים ואהי אפשר להביאם שם ממקום אחר והשיב ברכת חתנים אינה פחות מעשר ובכתבי מהרר יסר לן כתב בשם תשובת המימוני דן ברכות מעכבות דעבד ד מסתבר דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה אנונו בלא חופה כלה בלא ברכה שעושים וכולי וכי תעלה על דעתך אם אין במדינה עשרה שלא תנסה אישה שקרת ערה עד כאן לשונו זה הלשון שלא הת קתי פה ואין דבריו נראים ומה הטענה היא זו ן חינמי שם אין שסע שלא תנסה לא מפריע לו לבת יוסף אומר זה לא רעיה בתשובת הרש בו אין ברכה זה כמו נידה אז אולי שאלה אחרונה את רוצים לשאול להסביר את הסברה את ההיגיון במחלוקת הזו האם ברכה זה כל כך קריטי שאי אפשר להתחתן אם אין ברכות ככה הבין הבית יוסף ברש בה או תשמע אין ברכות בסדר לא נתחתן מה נפסיק לחיות אן אין עשרה עשרה זה לכתחילה זה לא ב זה לא זה לא בדיעבד אז גם את הדבר הזה להסביר בגלל שהזמן ק אני מדלג על על ה על הנוד ביהודה והנכד שלו כל מה שהם דנו פלפלו ואני רוצה לגשת כדי ליישב את הכל לעמוד מספר ארבע לדברי הגמרא מסכת מגילה דף כג משנה אן פורסין על שמה ואן עוברין לפני התבה ואן עושים את כפיהם והן קוראים בתורה והן מפטירים בנביא והן עושים מעמד ומושב והן אומרים ברכת אבלים נחומה אבלים ברכת חתנים והן מזמנים בשם פחות מעשרה ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן כאן יש מושג בהלכה שקוראים לו דבר שבקדושה דבר שבקדושה צריך עשרה וכאן יש רשימה במשנה כל דבר אחד מהדברים שצריך סרה זה פרוסים על שמה יש עוברים לפני התיבה יש נסיעת כפיים קריאה בתורה ברכת חתנים כל זה צך עשרה הגמרא אומרת מינה ענה מילה מהיכן אנחנו יודעים שצריך סרה אומר אומרת הגמרא אמר הבחי ברבא אמר רבי יוחנן דמר קרא ונקדשתי בתוך בני ישראל מה זה ונקדשתי בתוך בני ישראל קדושת השם צריכה להיות בתוך עם ישראל בתוך יהודים כמה שניים מעות רבים שניים לא יש לומדים הגמרא הבבלי לומדת מ תוך תוך עדה דה אמר רבי ח רבי וחנן בני ישראל כל ד פחות מע מה הי משמ תני רבחי תוך תוך כתיב אח ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב אתם בפרשת קור יבדלו מתוך העדה הזאת וכלה אותם כרגע אז מתוך העדה אז מתוך זה נאמר על עדה בני ישראל זה עדה כמה זה עדה אתיה עדה עדה דכתיב אתם עד מתי לעדה הרעה הזאת במרגלים כתוב עד מתי לעדה הרעה הזאת עלן עשרה המרגלים חוץ מיהושע וכלב הם היו ערה אז רומים שעשרה כבר נקראים עדה ושייך להגיד את המילה בתוך גם את זה אני לא רוצה עכשיו להסביר את הלימוד הזה באופן כמו שאנחנו רגילים להסביר לימודים בגלל הזמן הקצר וגם שזה לא הסוגיה שלנו בכל ענייניה הירושלמי אומר מה פתאום לא לומדים את זה מרשעים נלמד מצדיקים כתוב ש שבני ישראל באו בתוך הבאים זה אחרי יוסף הם ירדו למצרים בתוך הבאים אז שם כתוב בתוך ובני ישראל היו רה וירדו אחרי אח ר זרים שעשרה נקראים נקראים א בני יש להם שם בני ישראל וככה אומר הירושלמי למה בבלי לא רצה את הירושלמי למה ירושל רצה את בבבלי ומה מחלוקת לא הזמן עכשיו אבל נושא שצריך לדון עליו על כל פנים כך הלכה קבועה בישראל שדבר שבקדושה צריך עשרה עכשיו השאלה היא רק מה הגדרה של דבר שבקדושה האם דבר שבקדושה זה גם פורסים על שמה גם ברכת חתנים או כל מה שכתוב במשנה זה מדבר שבקדושה או לא יש דברים במשנה ש מדין דבר שבקדושה ויש דברים במשנה שהם לא מדין דבר שבקדושה אבל הם צריכים עשרה ומה שונ זה רק על חלק מהדברים בואו ונראה את דברי הרן הרן מחלק הרן אומר ואן עוסים קפהן דקת וישא אהרון את ידיו אל העם ויברכם הוא כתיב קודם בני ישראל אמר להם בני ישראל עשרה מש בגמרא לעניין דבר שבקדושה מתגי מקדש בתוך בני ישראל אז כבר רואים ש שהרן הבין שדבר שבקדושה כוללת אין פורסין על שמה וכוללת אין עוברין לפני התיבה אבל אן נושים את כפין זה כבר זה כבר הוא אומר זה לא לומדים בגלל שזה דבר שבקדושה א לומדים זה בני ישראל בני ישראל כתוב כבר את בני ישראל לא מדים דבר שבקדושה שכתוב תמ בני ישראל אין קוראים בתורה נפטרים בנביא פחות מערה אומר הרן תקנת דרבנו ולא תקון אלא בציבור זה לא מדין דבר ש לא מדין דבר שבקדושה ואילו במירי עכשיו עוד פעם בלל הזמן נקצר אבל ה יש הרבה ראשונים אומרים לא כל הדברים האלה נקראים דבר שבקדושה אז ראיתי שרוצים רוצים להסביר בצורה כזאת רוצים להסביר שיש שתי אפשרויות להבין מה זה דבר שבקדושה האם דבר שבקדושה הכוונה ש אנחנו מקדישים ומעלים ומבדילים ומדגישים את הנבדלות של הקדוש ברוך הוא זה נקרא דבר שבקדושה אנחנו מקדישים אותו ואז מה זה דבר שבקדושה דבר שבקדושה זה כאשר אנ כאשר הציבור בצורה של ציבור שאחד אומר וכולם עונים מרוממים ומדגישים את גדולתו ונבדלות של הקדוש ברוך הוא מתי אנחנו עושים את זה אנחנו עושים את זה בקדושת יוצר פורסים על שמ אנחנו עושים את זה בקדושת בקדושה ב ב1 הן עוברים לפני התיבה שיש שם קדושה אנחנו עושים את זה בקדיש הגדל והתקדשות ואז למו אמן ואז אנחנו הקהל גם כן מצטרף להקדשת ורוממות של הקדוש ברוך הוא זה נקרא דבר שבקדושה או דבר שבקדושה הכוונה מקום שיש בו השראת שכינה כל דבר שהוא מבטא המידה לפני הקדוש ברוך הוא כשעומדים לפני הקדוש ברוך הוא ובזה בעצם שהקדוש ברוך הוא נמצא איתנו אנחנו בשמיכות אליו זה צרך הסרה ובקדושה אנחנו עומדים כמו מלאכים ואומרים קדוש קדוש קדוש כך גם בקדושת יוצר כך בכל הקדושות קריאת תורה גם אומרים ברכו יש כאלה אומרים בגלל ברכו את השם המבורך יש כאלה אומרים בגלל בגלל שקריאת התורה זה דומיה ד מעמד הר סיני הרבה הלכות לומדים מזה ברכת חתנים האם זה דבר שבקדושה זו דרך אחת להסתכל על זה זה נקרא דבר שבקדושה למה זה נקרא דבר שבקדושה לא כי אומרים ברכות הרבה ברכות אנחנו אומרים ביחיד ולא אומרים אותם בציבור ברכות מצוות ברכות שבח אלף ברכות אנחנו ברכת המזון לא צריך ציבור מעללים משפכים את הקדוש ברוך הוא אינה לוחש ציבור בברכת המזון לא מברכים בשם לברך בשם אז למה ברך בשם ברך בשם זה דבר שבקדושה למה נברך אלוקינו ואז כולם אומרים ברוך אלוקינו זה אפשרות אחת להסביר אם זה דבר שבקדושה יכולל להיות שזה לא נקרא דבר שקדושה כי לא מדברים על נבדלות של הקדוש ברוך הוא אלא רק מהללים אותו ואז הגמרא אומרת בהמשך לאו אורך ארעה שם מופיע בגמרא ב במגילה סוף דבר הכל נשמע האם דבר שבקדושה זה כאשר אנחנו בציבור מדגישים את נבדלות של הקדוש ברוך הוא קדושתו ורוממות של הקדוש ברוך הוא זה נקרא דבר שבקדושה ואז ברכת חתנים בלי להיכנס עכשיו לכל מה שבאמצע פה אבל אבל ברכת חתנים היא לא חלק מהעניין הזה או שכל מקום שיש בו השראת שכינה ונישואין יש בו יש בו השראת שכינה ומה המקור שבנישואין יש השראת שכינה חוץ מאיש ואישה שזכו שכינה ביניהם אני חוזר למדרש שהבאנו בהתחלה ויברך אותם אלוקים הקדוש ברוך הוא מברך וכשאנחנו מברכים את הזוג אנחנו לא מברכים את הזוג מעצמנו רק אנחנו בעצם חוזרים על אותו ברכה שהקדוש ברוך הוא בירך את אדם הראשון וכנראה זאת הסיבה לברכה שמח תשמח רים אהובים כ שמחח צריך בג מקדם איזו שמחה התה מקדם יש דרשות לשם הברות שכשאני שומע אותם אני מקבל צמרמורת שזה זה לא הפירוש הפירוש הוא מה הקדוש ברוך הוא שימח את יצירות בגד מקדם שההוא ך אותם שהוא ברך אותם מה שבעצם אים שמח צמח את זה הכוונה הקדוש ברוך הוא תצטרף איתנו לברכות שאנחנו מברכים את הזוג זאת השרת שכינה זה דבר שבקדושה זה זוקק סרה זו דרך אחת כל הדרך הזאת מתאימה ללימוד של במקלות ברכו אלוקים השם ממקור ישראל מכלות ברך הוא אלוקים זה ברחו את השם מבורך זה דבר שבקדושה דרך אגב יש ראשונים שאומרים שהמקור דבר שבקדושה בכלל זה לא מי קדשת ספר האשכול ועוד הם לומדים את זה מי במקלות ברוך הוא אלוקים דרך אגב בתפילה שלנו בשבת מקלות רבבות עמך בית ישראל וכולי כן זה לקוח מהפסוק מקלות ברוך הוא אלוקים אנחנו מקדימים את מקלות למה אנחנו מקדימים את זה לברכו זה בעצם הפתיחה לברכו וליוצר שזה דבר שבקדושה גם בתפילה רואים את זה מקלות מתאים לדבר שבקדושה בועז לא קשור לדבר שבקדושה בכלל אין שמה שום אזכור לענין דבר שבקדושה אז למה צריך סרה אפשר להסביר בדרך נוספת יש הלכה מיוחדת הבאתי אותה גם פה מאח למטה אמר המגילה בזמנה קוראים אותה אפילו ביחיד שלא בזמנה בעשרה אז מגילה זה לא דבר שבקדושה נכון שאם קוראים בציבור סיפור אחר אבל אבל מגילה זה אפשר לקרוא מגילה גם לימוד תורה זה זה לא דבר שבקדושה אדם לומד לבד אתה יכול לקרוא חומי זה לא דבר שבקדושה אבל אתה אתה קורא מגילה אבל שלא בזמנה בני כפרים בני כפרים שמקדימים את הקריאה אז הם צריכים רה למה צריך רה מה זה פתאום ני דובר שבקדושה לאלא אומר רשי אין קלה בערה דבעינן פרסומ מניסה יש מושג נוסף שדורש עשרה פרסום פרסום זה ברבים ורבים לענייני פרסום נקרא עשרה ככה מצאנו במגילה אותו דבר בעצם הגמרא בעצמה אצלנו אומרת נכון ששמואל שהוא רצה לפרסם משהו מה הוא עשה הוא לקח ערה אנשים אומר פוק וייטל בעשרה וזה מה שהגמרא מביאה עם הזקן אומרת למה הוא עשה את זה בגלל שהוא רצה למדרש אמוני ולא אמונית מואבי ו ולא מואבית והוא רצה לפרסומי מילתא ופרסומי מילתא עושים בעשרה ככה לומדים מבועז זה הלימוד מבועז את הלימוד הזה מבועז של פרסום אז בואו נשאל למה צריך פרסום מה הקשר בין פרסום לבין ברכות הנישואים אז נראה להסביר בדרך מחודשת שהיא בעצם תתרץ את כל הקושיות ששאלנו מבועז וכל מה שהגשנו רצנו ופלפל והכל ולהסביר כך יש מה היייתה הברכה אצל בועז יתן השם את האישה הבא אל ביתך כרחל וחלי אשר בנו שתיהם את בית ישראל ואחרי זה מה הוא אמר והי בתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה מן הזרע אשר יתן לך אלוקים מהאישה הזאת מה פשר הברכות האלה רחל ולאה ותמר זה שני מקרים שהייתה שאלה של איסורים בנישואים רחל ולאה שתי אחיות תמר היא הייתה כלתו של של ודה נכון זה היה לפני מתן תורה אבל לפני מתן תורה אבל זה הותר להם על פי הדיבור בנבואה לא משנה אבל זה דבר שהיה נראה כאיסור ועם כל זה הותר והזקנים באו ואמרו אף על פי שזה נראה כאיסור זה מותר הרעיון של הפרסום אולי אולי אפשר להסביר כך זה יותר קרוב אפילו לעניין ברכת האירוסים ברכת האירוסים אנחנו מתחילים השר קדשנו צ וציונו על העריות וכולם שואלים מה זה צן האריות זה איזה מתי מברכים ע על על איסור על איסור לו ואז דנים שבח מצוות גם וגם כמו שרגילים כל ה כל העולם לדבר בברכות ברכות האירוסים ואני חושב אולי יתת פשר עמוק יותר לברכת האירוסים ואני חושב שגם לברכת החתנים לזה שזה השידוך לגיד שזה שידוך נכון וזה מתאים אולי אדם לא מצא עזר כנגדו וזאת הפעם עצם ה י בשר מ בשרי זה זה הזיווג ההגון לך חתונה זה נושא רציני קודם כל כמובן צריך למצוא אישה שמתאימה אבל בימי חזל דיברו על מי שנושא אישה ההוגנת לו או אישה שאינה הוגנת לו מה זה אישה הוגנת ואישה שלא הוגנת בייחוס האם היא מיוחסת מתאימה לו ראו י לו לפעמים יש גם איסורים של אריות של שניות כל מיני איסורים שהיו שניות דר אגב יש דעות אם זה חצי דאורייתא אנחנו לא לומדים מבמות עכשיו יש כל מיני איסורים תדעו לכם זה אולי יפתיע אותכם אבל אני דיברתי עם כמה רבנים רשמי נישואים שיש רבנים שמחתנים ויש להם לפעמים בעיות עם העדים עדים קרובי משפחה וכל מיני קרבות ש הם פסולים כמה וכמה פעמים זה קורה וזה רבנים שמסדרים קידושים פעם היייתה מרצות יותר גדולה ולא תמיד היה ברור עם מי אסור להתחתן עעם מי מותר להתחתן ונישואים בתוך משפחות עם עם בת אחיו זה דבר שקורה שאפילו היה מומלץ וקורה וצריך שיהיו שם עשרה לא מתחתנים סתר לא מסתירים בודקים מקבלים את ההסכמה של הציבור לנישואין ההסכמה של הציבור והאתר לכן מתחילים השכ ש צנו על הרריות וזה מה שעשו הזקנים אצל בועז כשלומדים את זה מ בועז רבוי זה הלימוד מבועז אז זה הלימוד מבועז הלימוד מבועז זה תשמע ברכת חתנים ואני חושב שזה גם הפשט אישה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה מה זה פתאום נפלו עלינו עם איזה בלי ברוחה למה זה כל כך נורא בלי ברוחה בלי ברוחה הכוונה בלי השרה אתה רוצה להתחתן ככה בסתר אולי ערוה ליך נידע כולם יודעים שזה ערווה שאר האריות שאר השניות שא לא כולם יודעים אדוני אם אין ברכה כ ערווה אין ברכה כרבה זה ה גדר של הלימוד מ מבועז יכול להיות שאם זה גדר הלימוד של בועז אפשר להסביר את הראש עכשיו למה צריך גם ברכת אירוסין ברכת אירוסין היא חשובה ללא פחות מברכת נישואין כי האירוסין זה הקידושין אחרי זה זה כבר ממשיך לאלה זה לא שאצל בועז היה ברכת האירוסין או לא היה ברכת האירוסין מי יכול לדעת אם היה תקנו עז ברכת האירוסין מה הראש לא יודע את זה אלא לפני קידושין אתה אתה צריך הסכמת הקהל דרך אגב גם איסורי חתנות בתורה בלשון התורה נקראים לא לבוא בקהל לא לבוא בקהל הכוונה לא מצטרפים לעם סואן בסוף זה הצטרפות לעם אתה חלק זה לא רק משפיע על עצמך אני רוצה להתחתן אתה לא מה עם הילדים מה עם כל הציבור הנכדים הם ו ממזרים זה בעיה של עם ישראל זה לא בעיה שלך הבדיקה של הזקנים היא גם המהות של ה ברכות מי שחולק ואומר זה זה התשובה של הרב נחמן לפי אני יודעת איך רב נחמן לא ענה על השאלה הזאת ה שואל אותו הוא לקח אותם בשביל המונית ולא המונית מובי ולא לא מבית אז התשובה היא נכון הוא לקח אותם לשם אבל זה המהות של גם של כל ברכת חתנים רבי אבא הוא לא חשב ככ בא אמר בקת חני בשרה זה צריך זה דבש וקדושת צריך או לא צריך השרה כמו המשנה בפשטות המשנה במסכת מגילה הוא הבין שכל המשנה זה דבר שבקדושה מקשה עליו רב נחמן בכלל תגידו למה הגמורה לא תרצה לא כתבה את זה לא יודע אבל סוף סוף צריך ככה צריך להסביר את יכול להיות שאגמור הבינה כמו רבי אבאו והיא לא לא זה אבל אנחנו מתרצים את רב נחמן לפי לפי דרכנו גם השאלה האם אפשר להתחתן או אי אפשר להתחתן בלי ברכה אם זה דבר שבקדושה אני יכול להבין לא מברכים לא מברכים בלי השרה אבל אתה יכול בהחלט מה אתה יכול בהחלט אתה יכול בהחלט להתחתן לא בגלל שאי אפשר להגיד את הברוכה לא תחתן גם קריאת התורה אם יש לך ספק בכשרות של הספר תרא טוב אז לא נקרא בתורה ת תקרא בלי ברכה כמה דים עשים בלי ברכה אם יש לנו ספק אז אי אפשר לברך א לא נעשה את המצווה יש לך מצווה בגלל שאי אפשר לברך לא נעשה את המצווה זה מופקע דבר לא מופקע אבל אם הרעיון של כלה בלו ברכה זה כשיש 10ה אנשים זה מתפרסם אי אפשר כבר להסתיר לא זה ואנשים נזרים ולא מתחתנים מי שלא ראוי יוצר האדם יצירה אחת התקין לו ממנו בניין הדד זאת הפעם אצל מעצמאי היא ראוייה שבירושלים שהתקבצו לעתיד לב בבוא לא יוציאו אותך מהקהל וזה קיבוץ בני אתה רוצה להיכנס יחד עם כולם או שאתה רוצה שאליהו הנביא שהוא יעמוד מצרף וא מברר הוא יגיד לך תישאר בחוץ זה הפירוש של הברכות לדעת לדעת רב נחמן ככה ככה נראה נראה לדעתי וזה מסביר הרבה את כל הדברים ש ששאלנו אני נסה להיזכר אם יש עוד שאלה פה ש שהשארנו אותה שהשארנו אותה כך אז יכול להיות שגם ה הלימוד מרבקה והלימוד מהקדוש ברוך הוא זה בדיוק שני הדברים האלה הלימוד מרבקה זאת ההסכמה ההסכמה של המשפחה שכך נאה וכך יאה וזה ראוי להתחתן במשפחה הזאת והלימוד מהקדוש ברוך הוא זה דבר ש שבקדושה של השרת שכינה ויברך ויברך א ויברך אותם אלוקים אומר להם פרו ורבו אז שני לימודים האלה מתאימים גגם לשני הלימודים של רבי אבאו וזה אולי זה קצת בדרך פלפול אני מקווה ש אולי כיוונו גם לדבר אמת הכל טוב