שיעור כללי - ברכת בורא נפשות רבות | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

אני רוצה לפתוח קודם ב שבח והודעה לקדוש ברוך הוא. היום זה יום יז בסיוון וביום הזה הייתה א סיעתא דשמיא גדולה בהרבה היבטים גם מצד אומץ הלב שהקדוש ברוך הוא נטע בליבם של א של המנהיגים של המדינה וגם סיעת הרבה סיעת הדשמיא שאנחנו לא יודעים עד כמה היא גדולה בתקיפות שהיו באיראן וה הצלחות הגדולות שהיו גם בהחלטת רשעי עולם שרצו ודיברו על השמדת ישראל חס ושלום גם בהקה הקהפגיעה ביכולות שלהם לפגוע בעם ישראל. זה נכון שעוד לא עוד לא סיימנו את המלאכה ועוד א עם ישראל נמצא עדיין במצב של מלחמה וסכנות א עדיין יש אבל חלק מאוד משמעותי מהתודעה של מה שקורה לנו והיחס של מה שקורה אל מה שקורה והמצב רוח האישי והלאומי קשור מאוד להבנת העובדה הכי פשוטה והכי בסיסית שהקדוש ברוך הוא הוא מוביל מוביל אותנו וההצלחות הן מידו וצריך להודות לו וכשמודים לקדוש ברוך הוא ממילא מסתכלים אחרת על כל הדברים ולא כל דבר זה מני מנהיג פלוני ומנהיג אלמוני ולמה הוא עשה ולמה זה עשה אלא הקדוש ברוך הוא עושה מודים לו על הטובה ועושים חשבון נפש כשצריכים לעשות חשבון נפש והאמת שזה עניינה של מסכת ברכות אפשר לאכול סתם ללכת לאכול ואפשר לברך לפני האוכל ואחרי האוכל ואפשר לברך כשיש רעמים וברקים וכשרואים נופים וכשרואים את הים זה אדם מתרגל לחיות באטמוספירה אחרת לגמרי. אדם שחי באטמוספירה של ברכות, בעולם של ברכות זה אדם שחי עם נוכחות של הקדוש ברוך הוא בעולמו. ואדם שעובר את יז סיבן בלי להגיד מילה אחת של תודעה אז הוא זה כמו בן אדם ש שאוכל ושותה הולך לטיול רואה רואה נופים ולא אומר עושה מעשה בראשית ולא מברך לפני ולא מברך הכל רגיל אצלו זה טברו של עולם ככה ככה נראה לו אני רוצה לקרוא מזמור אחד קצר שיש בו גם אה גם הודעה גם אה שיר המעל לות ושוב אדוני את שבעת ציון היינו כחולמים אז אם סחוק פינו שנורינהזמרו הגויים הגדיל אדוני לעשות עם אלה הגדיל אדוני לעשות עמנו היינו שמחים שובה אדוני את שביתנו כפיקים בנגב הזורעים בדמאה ברינה יקצורו הלו ילך בכות נושא משך הזרה בוא יבוא ברינה נושא עלומותם אז נחזור לענייני ברכות שלנו ו היה לי ספק גדול על מה לתת את השיעור הכללי היום כי גם ה הכיתות אלה אוחזים פה אלה אוחזים פה אז נכון לקחת משהו שהוא נמצא בכמה מקומות בפרק והוא כללי ויסודי וזו ברכת בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת או שבראחיות בהם נפש כל חי ברוך העולמי ברכה שהיא אנחנו אומרים אותה הכי הרבה הכי הרבה הכל אכילות קטנות שלא אוכלים לחם או משהו משבעת המינים אנחנו מברכים בורא נפשות את צריך להבין את הברכה הזאת את היסודות שלה מה הרעיון שלה למה היא באה ונתחיל כדרכה של א כדרכה של תורה בלשון הגמרא והמשנה בפרק שישי אצלנו. אני אתחיל דווקא עם המשנה בדף מד. שם זה מופיע במשנה ברכת בורא נפשות. המשנה בד עמוד א'. אכל תאנים ענבים ענבים מותאנים ורימונים מברך אחריהם שלוש ברכות. דברי רבן גמליאל. חכים אומרים ברכה אחת מען שלוש. רבי עקיבא אומר אפילו אכל שלק והוא מזונו מברך עליו שלוש ברכות. עכשיו הגענו אלינו. השותה מים לצמעו מברך שהכל נהיה או נהיה בדברו. לא עכשיו אולי ניתן שיעור כללי אחד על הברכה הזאת גם אבל עכשיו. רבי טרפון אומר בורא נפשות וחסרונן לא נפשות רבות ולא על כל מה שבראת או שברא אלא בורא נפשות רבות וחסרונן המקום במשנה שזה מופיע בדעת רבי טרפון שמברכים את הברכה הזו לפני ששותים מים ברכת המים בורא נפשות בורא נפש שות וחסרונן היא ברכת המים עלבה דרבי טרפון ולפי רבי עקיבא או תנקמה זה נשמע שזה המשך דברי רבי עקיבא רבי עקיבא הרי למד גם אצל רבי טרפון ובמשנה מופיעות המון מחלוקות בין רבי עקיבא תלמיד חבר לרבי טרפון חולק איתו הרבה עם במשנה עם הברייתות אז נראה שזה דברי רבי עקיבא שהכל נהיה בדברו ואילו רבי טרפון זה איך אנחנו מוצאים פתאום את ברכת בורא נפשות ב כברכה שבאה לאחרי יכול להיות וככה נראה שהגמרא הבינה שזו גוף המחלוקת תנקמה ורבי טרפון שיש כאן משנה שלשון קצרה שלפי תנקמה שהכל נהיה בדברו ולבסוף בורא נפשות רבות ואילו לפי רבי טרפון בורא נפשות רבות בתחילה ומה מה מברכים אחרי? לא יודע, אולי לא מברכים. על כל פנים, זו א זו המחלוקת בין רבי תרפון לבין אה לבין רבי עקיבא. אם היו שואלים אותי בהשקפה ראשונה בלי לפלפל בגמרא ובלי צריך יש סיפור מספרים זה יסוד חשוב מספרים שפעם רב חיים בא לגריז שאל איזה שאלה ברמבם קושיה אז הגריז אומר לו נו שואל אותו מה אתה עונה הזה אומר לא למדתי את הסוגיה אבא הוא היה ילד אבא לא למדתי את הסוגיה אומר אתה לא צריך ללמוד את הסוגיה אתה לא צריך ללמוד את הסוגיה סוגיה אתה צריך להסביר לי את הרמב"ם את הרמב"ם אתה קורא עכשיו אתה מבין אתה צריך מתוך הלשון הזאת עצמה להבין סברה פשוטה לא רוצה עכשיו תלמד את הסוגיה תסביר לי דבר פשוט איך בתוך הלשון של הרמב"ם אפשר לחלק שני דינים כדרכם אז גם פה אני אומר בן אדם צריך שיהיה לו איזה איזה תובנה בסיסית לגבי לגבי ה המשנה הזו והתובנות הבסיסיות האלה הם יכולות אחרי זה להעיר לנו גם את הגמרא וגם את הכל. אבל מי שקורא משנה חלקנו למדנו משניות בגיל צעיר אולי פעם אחת לא יודע כמה יש כ אולי בודדים יש פה שחזרו על משניות ולמדו משניות חזק אבל מה המחלוקת הבסיסית שהייתי שואל הייתי אומר בין רבי טרפון לבין רבי עקיבא שרבי עקיבא סובר שמי ששותה מים לצמאות צריך לברך על זה ברכת הנהנים כמו שמי שאוכל תפוח בורא פרי העץ, מי שותה מים שהכל נהיה בדברו. לא אומרים בורא המים כי המים לא מתחדשים אלא איך שנברא העולם המים המים שהיו נשארים בתוך יש רק מעגל חיים למים בסדר של גשם ונכלים והכל מים לא נולדים מחדש לעומת עצים הפרי נולד מחדש שהכל נהיה בדברו אבל זה כבר א הפתיחה לשיעור כללי שהכל נהיה מדברו אבל זה ברכת נהנים ולפי רבי טרפון אדם לא נהנה מהמים זה שאלה האם אתה נהנה מהמים או שהמים רק זה רק למלא את את א חיסרון שלך שבן אדם לא יכול לחות הולך למות הוא לא יהיה לו מים אז הוא אומר טוב בורא נפשות רבות וחסרונם אתה כן מודה לקדוש ברוך הוא אבל אתה לא מודה לקדוש ברוך הוא על ההנאה כמו שאתה מברך על ברכות הנהנים הרגילות אלא זה ברכה מיוחדת למים שאין בהם טעם ואין להם ריח ואדם לא נהנה מ מהמים אדם נהנה רק מזה ש שהוא יכול להמשיך לחיות כין הייתי אומר הדרשה של ברכת הריח של כל הנשמה ל אליה בסדר וגם דרשו על זה שאדם צריך להדות לקדוש ברוך הוא על הכל נשימה ונשימה אתה יכול שם אוויר אם אדם לא יעצור את הנשימה הוא יגלה איך האוויר מחיה אותו החמצן שהקדוש ברוך הוא ברא אבל לא מברכים על זה ברכת הנהנים כי זה לא הנאה זה הקיום האנושי הכי בסיסי ככה אני הייתי מסביר בהסברה פשוטה את המחלוקת בין רבי עקיבא לרבי תחום גם רבי עקיבא מסכים שזה רק השטי מים לצמעו כי כשאתה צמא אז רבי גמר אתה סוף סוף אתה נהנה מזה יש בזה סוג של הנאה ככה כנראה סבור רבי עקיבא ואז יש את השאלה שדנים מה יהיה הדין בין אדם שהוא אה לא צמא הוא לא מרגיש צמרגיש א זה אבל אמרו לו שהוא צריך להחזיק בקבוק הזה כמו שיש כאן כאלה מחזיקים כים כל הזמן לשתות לא בגלל שהוא צמא כי צריך לשתות ככה וככה ליטר מים ביום הוא לא מרגיש צמר אז א אבל זה נקרא לצמעו אז צריך לדון לפי ההסבר בביטוי צמעו הערה על דרך המוסר ס מחילה שאני מאיר לכם יש כאלה כל כך התרגלו לזה שותים באמצע התפילה בגלל שאני אני יושב פה אז אני רואה אז רב בואי זה זה שכל היום אתם שותים מצוין אבל בתפילה לא באמצע התפילה מכניס לעצמו בין לחץ לחזור מכניס עוד מים זה לא אני טוב הערת הערה על דרך המוסר אני חוזר לסוגיה שלנו אז זה המקום היחיד במשנה שזה מופיע לא בפירוש בגמרא זה מופיע בדף לז אצלנו נו ובביטוי מאוד אה מאוד א חריף כתוב כך אמר מר הכוזס את האורז ברך על הבורא פרי אדמה חנו אפו בשלו אף פי שהפוסות קיימות ברך על הבורא ממזונות לבסוף ברכה אחת מען שלוש והתניה לבסוף ולא כלום אמר רב ששת קשיה הרבן גמליאל והרבנן וכולי אז לבסוף ולא כלום מה זה ולא כלום לא מברכים בסוף מברכים בורא נפשות אז למה קוראת לזה הגמרא ולא כלום בריף כתוב שכשאומרים ולא כלום אתם יכולים לפתוח רגע ‏Ja. אל כך לגבי אורז קד מבשי לבתחילה מברך בורני מזונות ולבסוף בורא נפשות רבות כדיריצנה זה אצלכם בעמוד עין לאמת ניתה גבי תני גבי אורז ולבסוף מברך לא כלום וקיימלן דכל ולבסוף ולא כלום מברך בורא נפשות רבות אל תטעה ולא כלום זה לא הכוונה לא כלום הכוונה בורא נפשות ככה קיימלן ולא כלום זה דיני זה בורא נפשות רבותיי השאלה הרגילה שלי איך מ ולא כלום אתה מגיע ל לבורא נפשות, לא כלום זה לא כלום אתה רוצה להגיד לבורא נפשות המשנה יודעת להגיד בורא נפשות תגיד בורא נפשות מה זה לא כלום נאמרו בדבר הזה א שישה תירוצים שישה תירוצים בוא נעבור עליהם במהרה ונראה התירוץ הראשון ההסבר הראשון ברשי רש"י אומר ולא כלום כן לומר אין טעון מברכות פירות ארץ ישראל ולא כלום אלא בורא נפשות רבות ככל מדי דלתם משבעת המינים זה לא טעון מברכות ארץ ישראל אז עדיין זה לא ולא כלום לא מובן לא מובן מה שרשי אומר לכן הייתי אומר אולי ככה נראה לאן יודעתי לומר בהסבר בר שיטת רש"י יש מחלוקת גדולה בין הראשונים האם ברכה מעין שלוש היא מן התורה או שהיא מדרבנן ברכת המזון היא דאורייתא לכול העלמה ברכה מעל שלוש היא דאורייתא או דרבנן בפשטות מי שלומד את הסוגיה בדף מד הוא רואה שזה מדרבנן שהרי ישנה שם מחלוקת בואו תראו את זה שנייה עוד פעם קצת דפדופים יעזור למי ש אז אה הגמרא דף מד עמוד א' במחלוקת חכמים ורבן גמליאל דיברנו על זה גם בשיעור הקודם הסבר אחד מה התמה דרבן גמליאל דכתיב ארץ חיטה וסעורה וגפן ותענה ורימון הטיב ארץ שלא מזגות תאכל בלחם הוקטיב אחת וסוצתו ורחת את השם אלוקים ך ורבנן אז הוא אומר זה ואחת הפסתברכת אז הוא אומר זה צריך אה לברך על זה ברח את השם אלוקך על הארץ הטובה אשר נתן לך והגמרא דורשת מהארץ הטובה אשר נתן לך את כל שלושת הברכות אז א זה נאמר על ארץ חיטה אוסרה וגפן תנבר רימון וז שמן ודבש ככה ד רבן גמליאל חכמים מה אומרים חכמים רבנן ארץ הפסיק העניין שמתי לכם את זה עוד פעם מאחורה בעמוד הרביעי זה השם קרבי ארץ טוב נחלי מים טוב ויקע ארץ ארץ דבש ארץ אשר לא במסכנות תאכל בלחם לא תחסר קל בה ארץ אשר אבני הברזל מרון ושת ואכלתה ושבעת וברכת השם אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. רק אני אגיד עוד משהו שלא אמרתי לכם פעם שעברה. יש את הדרשה שדורשים שעל הארץ הטובה שנתן לך אז יש א נתן לך אז יש כדורשים את זה על ברכת הזן או ברכת הזימון לא משנה תלוי בדעות על הארץ זה ברכת הארץ נוד לך הטובה זה ברכת ירושלים נכון מאיפה הארץ הטובה זה ברכת ירושלים שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון הר הטוב הזה לבנון שזה בית המקדש זה ירושלים הר הטוב הזה הלבנון הלבנון זה בית המקדש ההר הטוב הזה ירושלים אז הנה רואים שהטובה זה זה ירושלים טוב תשמעו כל פום שכתוב טובה בתורה זה ירושלים והרי אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד והר אלוקים כי טוב על העשבים אזה עשבים של ירושלים וילך אל ארץ טוב כתוב אצל לפתח הלך לארץ טוב זה זה ילך לירושלים הלך בעבר הירדן אתה לא יכול כל דבר שכתוב ארץ הטובה זה הארץ הטובה גם קרם ביבנה זה הארץ הטובה לא רק ירושלים ירושלים זה נפלא מאוד אבל גם גם יבנה זה הארץ הטובה איך הגיעו למסקנה שצריך לברך על זה אז אני כבר רציתי להגיד ככה שבפסוק ט זה בפסוק י זה זה הרמזים בברכת באיפה שיש ציווי על הברכה אבל המקום היותר הזה זה הולך ככה ארץ אשר לא במסכנות תאכל בלחם זה ברכת הארץ לא תחסר קל בה מזכירנו ברוך אתה השם אזן את הכל לא תחזר קול בארכת הזן ארץ אשר אבניה ברזל ומערריה תחצוב נחושת מתי חצבו נחושת בארץ ישראל יש תיאור בנביא פעם אחת איפה אצל שלמה שלמה שהוא היה לו מכרות נחושת והוא קרא נחושת בשביל מה השתמשו בנחושת בשביל המקדש בסדר כל הנחושת שהביאו מהמקדש זה הרי התרצוב נחושת אז זה ה אז א זה המקור שיהיה מודים לקדוש ברוך הוא גם על הנחושת הרי נחושת לא אוכלים אם אתה אומר ארץ, אתה משבח את הארץ לגבי אכילה, מה אתה מזכיר פה עכשיו נחושת? הנחושת זה ה ש אם הנחושת בנו לא נחקר משקל הנחושת, זה הכתוב שמה זה היה המשקל הדבר שהשתמשו בו הכי הרבה, המתכת שהשתמשו בה הכי הרבה בבניין של המקדש והכלים. אז זה אה הזהב לא הגיע מארץ ישראל, הכסף לא הגיע מארץ ישראל, אין בארץ ישראל מכרות זהב וכסף. זה הוא קיבל מלכת שבע מכל מיני מקומות כאלה. את הנחושת זה מפה. למה אתה מודה על הנחושת? כי בונים את זה מקדש. מה קשור המקדש לברכת המזון? שיעור אחר. בסדר? בפני עצמו. אני רק אומר זה ה בדרך אגב שזה המקור לדעתי לארץ הטובה שזה זה עכשיו מצאו את הרמזים והוא ברחת אבל המקור בפסוק טוב זה בדרך א בדרך סוגריים אבל אה רגע זה איך הגענו לזה אה זה אז אומר חכמים אומרים ארץ לא במסכנות תאכל בלחם לחם מסיק העניין אבלת וסבעת זה נאמר על הלחם זה לא נאמר על שלושת הזה זה זה כתוב הגמרא זה גמרא מפורשת איך אפשר איך אפשר להגיע למסקנה שברכה מאן שלוש אם היא דאורייתא הייתה להם סיבה להגיד שזה דאורייתא וזה בדף ל עמוד אולי חלק מהר מדיבור על זה כבר שמה תפתחו ל עמוד א כשרוצים ללמוד מ זה אז אומרת הגמרא בשורה הרחבה שנייה מאיפה יודעים שמברכים ברכה ראשונה נכון שואל אלא דיעליף לה משבעת המינים. מה שבעת המינים? דבר שנה בטעון ברכה. אף כל דבר שנה טעון ברכה. אה מי אמר ששבעת המינים טעון ברכה? א רק לכן טעון ברכה. סימן שזה דאורייתא. אה זה לא זה הראשון. אומרים באמת אפשר היה לדחות שהגמרא שמה זה לפי דעת לפי דעת רבן גמליאל הגמרא פלפלה בסוף הגמרא הגיע למסקנה אחרת כן ש שזה ספריי אבל לפי הדיבול דעת רבן גמליאל אומר הרשבא וככה הרתבה והרמבן הבאתי את הרשבה אבל זה זה הרבה ראשונים כל הראשונים האלה שסבורים שזה ברכת דאורייתא אומרים את אותו את אותו הסבר בגמרא בדף בדף א מד שאני אני הקטן הקטנטן ביחס אליהם לא זכיתי לרדת לסוף דבריהם מבחינת איך שהם קוראים את זה לא בפסוקים ולא בגמרא אז בוא נראה אומר הרשבא בעמוד שתיים ורבנן ארץ השלום במסכנות כל בלחם הפסיק העניין כאשר אם כן מעין שלוש לרבנן מנה להו לתאנים וענבים הרב רשבא אומר, מאיפה הם לקחו את הברכה מען שלו? אפשר היה להגיד שחכמים תיקנו ברכה דרבונון, אבל לכאורה אני עכשיו אנסח את שאלת הרשבא לא כמו שהרשבא אומר אותה. אם התורה אמרה לברך על הלחם ורק על הלחם שאז מברכים אולי חכמים הלכו פה כנגד רוח התורה זה לא איזה משמרת למשמרתי איזה משהו ש איזה רצון התורה שהוא כללי וחכמים צריכים להגדיר אותו התורה אמרה שמברכים עליכם אולי כי לברך על כל דבר ר זה כמו בינה צריכה או כמו שהחזון איש הידוע אני מקווה שהביאו לכם בשיעורים ש היחנו לא נהגש לקודש הבאתי בשיעור כללי של הליל שבועות שמתי את זה ב במרים קומות לא קראנו את זה אבל מי שיש לו את המראים קמות עוד סתכל אדם אומר החזל שאדם לא יכול לגשת אל הקודש כל פעם שמתחשק לו יש כללים יש כללים אז התורה אמרה כללים לחם אז מה אומר רשב מהיפה הגעתם לברכה שלוש הוא לא רוצה להגיד סתם מדרבונון קשה לו קשה לו סתם אמרו מדרבונון ונראה לי דלרבנן מדקרינו רחמנה הך להנה וכתב בתרחת זדרכתא שמע אמינה שאףן תאונים ברכה אחרת למה התורה כתבה ארץ חידה רימון ארץ זת שמן ודבש אר אה ארץ לא מסכון תאכל בלחם לא תחסר קול בה אז זה אז אז למה כתבו את זה ואז מיד אחרי זה כתוב ואחרת וסת וברכת השם אלוקיך אז מה אז אז זה אינטואיטיבית כל אחד מבין כמו רבן גמליאל אז אם הייתי זוכה לשבת כאחרון התלמידים אצל הרשבה הייתי אומר לו מה שאמרתי לכם לפני שבועיים וחצי לא יודע שלוש שבועות ש זה סעודה אחת חיטה ושורה זה הלחם והגפן זה השתייה והזה זה הזה בסדר בסדר אבל אה אבל א הרשב אומר אבל זה כתוב בתורה איך אפשר להתעלך איך אפשר לכן הבינו חכמים שיש דין לברך גם עליהם אז למה הפסיק אשת דקרינו רגע זה נראה לרבנן דמדקנו רחמן אחלה וכתב חתשמ מןשפן תובר ברכה ואיליו דעת תאכל בה לחם והפסקה אם לא שהיה כתוב את הפסוק תאכל בל הפסקה אף מברכין עליה ג ממש כרבן גמליאל אשתדקרינו והפסקוה לענייני בלחם שמעינן דלה מברכין ברכה גמורה אלא עליכם לחוד והשארה מברכין ברכת דהינו מעין שלושה בעצם חכמים למדו מהמורכבות של הפסוקים שצריך לברך על הכל אבל שלוש ברכות זה ברכה זה ברכה שצריך לברך על הלחם בלבד ולא על הזה. זה תלוי בדיון אחר. האם מדאורייתא יש הלכה להגיד שלוש ברכות או שמדאורייתא מספיקה ברכה אחת ושתי ברכות האחרות זה רק אסמכתא. כאילו העיקר זה צריך צריך להזכיר ארץ בסדר ואת השם ככה לארץ הטובה אשר נתן לאח בסדר צריך לה ארץ ברית ותורה בסדר לא ניכנס עכשיו לסוגיות של ברית ותורה אבל ארץ כל אחד קורא בפסוגים שצריך זה ברכת הארץ הברכות האחרות זה תוספת אבל זה לא זה לא מדאורייתה האם בן אדם לא יודע בעל פה את כל ברכת המזון רק ברכה אחת אם הוא לא יוצא ידי חובה בלי שלוש ברכות אז אולי הברכה אחת זה ברכה ברכה לבטלה גם לא יצאת ידי חובה וגם זה ואם מספיק ברכה אחת אם אתה יודע את זה תגיד אתה זה מה שאתה יודע תגיד את הברכה הזאת האמת שאין גם נוסח מן התורה לברכת המזון ואפשר להגיד ברי חמנא מרדפיטא זה גם ברכת את ברכת את השם אז אה לא לפי הרשבא חייבים להגיד שיש דין דאורייתא להגיד שלוש ברכות בלחם וזה אבל רב אני לא משכיתי להבין אם לחם הפסיק העניין הפסיק העניין אם לא הפסיק העניין לא הפסיק העניין מה זה חצי הפסיק העניין לא לא מבין אבל עדיין רגע אחד לפי השיטת הרשבא והריטווה והרמבן ועוד ראשונים שסבורים שברכת מען שלוש היא דאורייתא אפשר להבין את רש"י לאחריה ולא כלום מדברים בברכות ביחס לברכות דאורייתא שהם שהם על הארץ ועל הפירות בורא נפשות נקרא ולא כלום אם הייתי אומר שמברך לאחריה לא היו היו חושבים שגם בורא נפשות זה ברכה דאורייתא היו חושבים שזה ברכת דאורייתא לכן אמרו ולא כלום טוב איך נסביר את אה את את השיטה הזאת של דאורייתא עם הגמרא בדף מד איך אפשר להסביר את זה אני אגיד לכם שני הסברים שעלו בדעתי בסדר זה לא כמו הרשבא אבל אבל א מכיוון שאני לא זכיתי להבין אולי הסבירו לי אחרי זה הרמים הסבירו לי את הרשבא אני רואה ש יש לרמים מה להגיד אחרי זה יגידו לי אז אני אחזור בי אבל אם לא יכל אם לא יסבירו לי אני מחוייב להסביר לעצמי את את הדבר הזה. מחויב להסביר לעצמי את הגמרא בדף ל מחוייב. יש חזון איש חזון איש כותב באיגרת לא באגרת לא אני חושב כותב את זה ב אני צריך למצוא את זה אני בלי נדר אני אבקש שישלחו את זה בקבוצה של ה בקבוצה של הישיבה החזון איש כותב ש שאף על פי שהראשונים אומרים ככה אומר אני לא זכיתי להבין ואני מחוייב אני מחוייב להבין כפי ערקי זה חלקי שהקדוש ברוך הוא זה מותר עלי לעשות רצות להבין אז אני רוצה להציע שני פירושים שזה דאורייתא כי אני מסכים השאלה של הרשבה עם כל התשובה היפה שלי שזה סעודה אחת והכל אבל אני בני אדם עדיין השאלה היא טובה השאלה היא טובה הרי כתוב בתורה כתוב ארץ זה שמנו דבש אז הסבר אחד אני רוצה להגיד ככה הרי גם כתוב לחם לפי לחם כתוב גם שבעת אתה אז אפשר אפשרות אחת להגיד שחכמים הסתפקו בדבר רבן גמליאל אהבה ברירה לה שצריך לברך שלוש ברכות חכמים לא היה גמור אצלם שצריך לפר שלוש ברכות היה להם ספק אולי צריך שלוש ברכות אולי צריך לברך בגת המזון כאילו מלאה אולי לא צריך בכלל כי הסתפקו בארץ לא צריכים תוכל אחד בלחם האם זה הפסיק העניין זה גמור ורק הלחם או לא סתפקו בדבר עכשיו לכן לברך שלוש ברכות הם לא רצו כי אם אתה מברך כמו על דאורייתא רגיל אז אה אנשים יחשבו שזה דין דאורייתא זה לא נכון כי זה ספק אצלם לכן באו אחרים ותיקנו ברכה מעין שלוש קיצרו בברכה יוצאים בזה ידי חובת הדאורייתא יוצאים בזה ידי חובת הדאורייתאה אז זה נפקמינה בן אדם שאכל סעודה שלמה שכח שאכל לחם חשב שאכל רק מזונות ברך ברכה מעין שלוש יצא או לא יצא גם זה דנים הפוסקים בסדר אז ככה אפשרות אחת להסביר את ה מאיפה הגיע אלינו מושג חדש שנקרא ברכה מאן3 זה ה שאלת הרשבא הראשונה מה זה הברכה מען כמובן אחרי שנוריד את האפשרות שזה דרבונון בסדר אם תגידו סתם דרב אז דרבונון אבל אם לא תגיד דרבונון אפשרות שנייה שיכולה לעלות על הדעת זה שיש כאן אה חובה מול רשות הלחם זה חובה לברך שלוש ברכות מדאורייתא מי שאכלת ושבעת אז אתה מחוייב לברך אבל אם לא שבעת אתה לא מחוייב לברך אבל כיוון שהתיאור של הארץ הוא כל כך רחב, חיטה, הוא סור גפן, תאנה, רימון, דה טה טה טה טה, מי שמברך זה אבל חכמים לא רצו להשאיר את הדברים זה אז אמרו תשמעו, כיוון שהתורה נתנה, הזכירה את זה בשמיכות לברכה אז זה אז יש רשות למי שרוצה להלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא על הארץ גם אם הוא רק אכל זתים גם אם הוא רק שתה יין נכון זה לא חיוב כי אין כאן אכלת ושבעת אבל יש כאן יש כאן א ראוי על הארץ התומה כי הרי זה חלק מהשבחי הארץ התאנה והרימון והגפן והשמן והתמרים אז זה רשות זה חובה וזה רשות באו חכמים ואמרו אנחנו קובעים את זה אבל זה כבר מספיק בשביל ליישב את הגמרא בדף לבינים בסדר זה מספיק כי התורה נתנה רשות לברך על זה זה מספיק אבל להבדיל בין חובה לרשות תיקנו חכמים ברכה מעין שלוש אחרת השרב שואל שאלה טובה מה זה מען שלוש מה זה מען שלוש איך הגיעו ליצור ביניים כזה או לא לברך או שלוש ברכות איך למה אין שלוש אם צריך צריך לא צריך לא צריך כמובן שיש הרמב"ם ושיעתו שהם סבורים שזה דרבנן וככה גם הכריע בשולחן ערוך בסדר שזה דרבנן לגמרי צריך לדון בזה טוב אז זה להסביר את שיטת רשנחנו בכלל הרי לא עוסקים בכין שלוש עוסקים בבורא נפשות בא רש"י ואומר דבר שהוא לא דאורייתא קראו לו ולא כלום הכוונה אחרב לא צריך לברך ולא כלום מן התורה טוב, זה בשיטת רש"י. שיטה שנייה ושלישית אני קורא להם ביחד, זה שיטת הרשב"א והרב השואל. יש בתשובות הרשבא הרב אחד שאל את הרשבא שאלה לגבי ברכת בורא נפשות בדיוק את ההוא שאל אותו לגבי לגבי החתימה של הברכה. בבבלי לא מוזכר בשום מקום ברוחי העולמים. או חי העולמים אפשר אפשר לתת שבועיים עכשיו שיעורים על כל פרט ופרט אז זה אומר ה בבלי מוזכר בירושלמי מוזכר גם מוזכר אבל בירושלמי זה ברוך אתה השם חיי עולמים לא ברוך חי מה זה אין דבר כזה ברכה תמיד באה עם שם ומלכות כל הברכות בלי שם ומלכות זה ברכות של גאונים או דברים כאלה ברור שפטרנו מנשו של זה או כל מיני דברים כאלה בסדר הגרא גם שמה אומר מה זה ברור שפטרנו זה כבר נהיה מטבע על לשון ברור שפתרנו עם מישהו ש מישהו של ש לא רוצים בלוכחותו ברוך שפתרנו ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שפטרנו שפטר מעונשו של זה אני בבנים הראשונים שלי עשיתי יש לי חמישה בנים אז אה בארבעת הראשונים היסתי בדבר אמרתי ברוך שפטרני וזהו כשהגיע הבן הקטן אמרתי זה או עכשיו זהו זה הזדמנות האחרונה שלי בפשטות כן בחיים לברך לברך את הברכה הזאת התגברתי לקחתי לעצמי איזה כמה שעות בלילה לפני עיינתי שוב בסוגיה אמרתי בסדר הולכים זה ברחתי בשם ומלכות טוב לפחות פעם אחת ברחתי כמו שצריך ריך את הברכה. אז בירושלמי זה עם שם מלכות. ראשונים עשו פשרה בין הבבלי לירושלמי ואמרו נחתום בלי שם מלכות כאילו רצו להוציא שם שמיים אבל היו א היה הדיונים בראשונים אז השואל אומר השואל שאלת הרשבא מצטט את הרב השואל אנחנו לא יודעים מי זה מהו לכלחתום בברכת בורא אפשרות רבות דרך אגב זה אותו אותה שאלה זה גם בברכת ישתבח ברכת שב בסוף פסוקי זמראה גם כן אנחנו מברכים אנחנו אומרים אותה בלי בלי חתימה בלי חתימה מאותה סיבה וגם שמה הגרא גם זה אומר אם משהו מלכות מה הולך תום לפי שראיתי כתוב בשם רבני צרפת שחותמים בה ברוך אתה השם חיומים ותמי המילתא אם כן מפני מה קראו לא כלום דמאחר שחותמים במי שנה מברכת מען שלוש בקיצור לפי הרב השואל אם אין לך חתימה אפשר להבין למה זה ולא כלום כי זה רמזו בלי חתימה קשה מה זה אם זה בלי חתימה אז זה לא ברכה בורא פרי העץ זה לא כלום זה ברכה אז מה למה זה נקרא לא כלום אומר הרשב בתשובה אתה שמעת אני לא שמעתי ולא ראיתי מי שחותם בזה דקתי אני בטוח שהז שואל שמע כן כאילו זה לא המצאות אבל חכמי צרפת היו הרבה חכמי צרפת הוא כנראה חמהם ש חתם אבל מה שהוקשה לך שאם כן מפני מה קרוע לא כלום ודמת מפני שאין חותמים בה אלא דעתו כל ברכה שאין חותמים בה קרויה לא כלום אבל כל בקת המצוות והפירות פותחות ולא חותמות ואף אם תנצה לומר דשנה אחד דבר ברכה האחרונה וכולם פותחות וחותמות אנה מילתא דלמערה דמברכה בתר דמסלקי תפילה היו הם היו מברכים לשמור חוקיו למה מבכר השק שצנו לשמור חוקה וכן אחרות יש ולא קראוע ולא כלום טוב אז למה זה לא כלום הוא מה שכל זוב ולא כלום אומר אני מפני שאינו מברך על הדבר שנה ממנו וכל שאר הברכות מברך על הדבר כגון לשמור חוקיו וכן על כיסוי הדם וכן על כל המצוות על נטילת לולב, לשמוע כל שופר. על מה אתה מברך? על מה שאתה עושה או נהנה. ועל הפירות ועל המצוות ועל הפירות הוא מברך. ואפילו ברכת שהכל שאינו מזכיר הדבר אלא על דרך כלל. מכל מקום הרי הוא כולל מה שנה ממנו בכלל הדברים שנתהו במאמרול לדמות מהן. אבל בברכת בורא נפשות אינו מזכיר ברכה דבר שנה ממנו לא בפרט ולא בכלל שאינו אומר בורא מינים הרבה למלות חסרון הנפשות שבה אלא אדרבה הוא מברך על שברא נפשות רבות שחסרות וצריכות למה שברא על כן קראו הלא כלום לפי הרשבא פירוש הברכה פירוש חדש לברכה בורא נפשות רבות וחסרונן הזקוקות לכל מה שבראת לחיות באים נפש כל חי בעצם זה מין ברכת הודעה לא על האוכל ולא על ההנאה זה ברכת הודעה מאוד מיוחדת אני לא אומר שכל הראשונים מסכימים גם לי זה מאוד קשה בלש לשון של הזה, אבל המסר כאן נפלא. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם חסר, שהוא לא יכול להתקיים בלי להזדק לקדוש ברוך הוא. אתה כל הזמן צריך את הקדוש ברוך הוא. אתה צריך לשתות, אני צריך את הקדוש ברוך הוא לנשום, צריך את הקדוש ברוך הוא לזה. אתה צריך לקחת מהעולם מדברים שהקדוש ברוך הוא ברא בעולם כדי לשרוד. אז אתה מודה לקדוש ברוך הוא שהוא בורא נפשות רבות וחסרונן מודעים לקדוש ברוך הוא על זה שאנחנו חסרים ואנחנו לא מכונה שעובדת בלי שצריכה כל הזמן זה שאנחנו כמה צריכים וזקוקים וחלשים ולא יכולים בלי זה אמור לא אצל כולם זה עובד זה אמור להפוך את האדם לקצת פחות גאוותן או לקצת יותר בעל ענווה ממה שהוא יכול להיות. מי אתה? אתה לא יכול כמה שעות בלי מים? אתה לא יכול בלי לקחת את זה ובלי מפה ובלי משם ובלי מזה ובלי מההוא. מה אתה איך בן אדם יכול להגיד אני מסתדר לבד? ילד הכי קטן שלומד ללכת רוצים לעזור לו לבד. ככה בן אדם אני מסתדר לבד בה הברכה הזאת אנחנו לא מסתדתרים לבד לא מסתדרים לבד ברוך השם שאנחנו לא מסתדרים לבד אוי ואבוי אם היינו מסתדרים לבד זה ההסבר של הרשבא באחרה ולא כלום הכוונה זה לא ברכה עלה מה מה העומק של ה של הפירוש ב של שיטת הרשבה הרי סוף סוף אתה כן מברך התשובה הברכה של ברכת בורא שות היא ברכה שונה במהותה מברכת המזון ברכה מא3 היא לא ברכה שקשורה לזה שאתי או נהניתי כמה טוב לא זה ברכה שחכמים תיקנו לא כברכה על האוכל אלא ברכה על הרעב ברכה על החיסרון ברכה על זה שאדם זקוק לקדוש ברוך הוא אפשר מאוד להבין את שיטת רבי טרפון עכשיו אני חוזר ל למחלוקת רבי טרפון ורבי עקיבא לו לידי דברי מהרשבה הייתי אומר שבאיזה גופה נחלקו רבי תרפון ורבי עקיבא אני מחדד את מה שהסברנו קודם האם שותה מים לצמעו אתה שותה או נהניתי שהכל נהיה בדברו או שאתה לא מברך על זה שאתה נהנית אתה מברך לפני אתה מברך על זה ש אתה צמא על זה אתה מברך בורא נפשות חסרות על שברא נפשות חסרות וצריכות למה שברא נפלו להבין את המחלוקת רב עקיבא ורב טרפון בשתיית המים ובברכה הזאת רב טרפון הסביר כמו הרשבא רב עקיבא מבין את הברכה הזאת אחרת אז זה תלוי מה היא ברכה הראשונה מה היא הברכה השנייה אבל הרשבא לוקח את רבי טרפון כאילו גם לברכה שבסוף בסדר אבל את העיקרון מברך אותה מברך אותה בסוף ככה לכאורה יש בזה זה אולי הסבר לחידוש של התוספות שגם שנו מחלוקת ראשונים כיוון שאנחנו עכשיו לא בשיעור הלכה למעשה אני לא נכנס למה אמרו הפוסקים מכל דבר אבל בדף לט עמוד א ותוספות שמה הגמרא מדברת על א רבי יוחנן שאכל זית מליח אכל זית מליח ושמה כתוב שהוא ברך לפניו בירך עליו תחילה בסוף אז הגמרא בסוף אומר מה הוא בירך עליו תחילה הוא בירך עליו בורא פרי העץ ובסוף זה תלוי בשאלה של שלקות בסדר ובסוף בירך על זה על המחרי איך בירך בסוף הרי הוציא את הגרעין אז אמרת זה בן בצר לשיעורה אז אין א הגמרא שואלת הרי לא אוכלים את הגרעין וכשכתוב שצריך לאכול כזית זה לא הכוונה זית בלי גרעין זה זית כאילו השיעור של זית עם הגרין. אז הגמרא אומרת לא יש זית גדול זה זית גדול שהוציאו את הגרעין זה נהיה כמו זית בינוני. אבל הגמרא שואלת בצר באב מינה בצר לשיעורה אומר התוספות השאלה לא הייתה על ברכה ראשונה אלא על ברכה אחרונה היינו דווקא ברכה שלאחריו דבין שיעור אבל ברכה שלפניו אפילו פחות מכשיעור דאסור להנות מהעולם הזה ולא ברכה בין לעניין אכילה בין עניין שתייה אבל בברכה שלאחריו בעינין שיעור מלא לוגמיו על כן יש להיזהר לשתות מכברכה מלולה כבר לכבן ג והרי היה אומר בבורא נפשות כיוון דלו ברכה חשובה היא אפילו בציר משיעור המברכים בורא נפשות רבות ולא נראה טוב בסדר התוספות חולק תגיד מה זה ברכה חשובה מה זה ברכה לא חשובה בחור בשיעור א' וחשוב כל אחד חשוב גם השבושים חשובים כל אחד חשוב נכון אתם יודעים יותר חשובים כל אחד חשוב מה זה ברכה חשובה אמרה לא חשובה היא ארוכה יותר יפה כל כך למה היא לא חשובה למה מה מה חשוב מה מה זה שייך פה חשוב תיקנו ברכה תקנו ברכה זה צריכה להיות חשובה התשובה כוונת הרי זה לא ברכה על האוכל על הסבייה ברכה על אוכל ברכה אחרונה על אוכל ישו כי זה ברכה על הסביע זו ברכה כללית, היא לא ברכה על הסביעה, היא ברכה על החיסרון. ככה בשיטת בשיטת הרשבא. טוב, שיטה נוספת, שיטת הרדבז. גם אותה את השיטה הזאת את הרשבא אני מבין אני לא כל כך מתחבר לי בלשון שלה כאילו מה זה על כל מה שבראת חסרונן על כל מה שבראת אז מסבירים חסרונן סמוך על כל אני לא לא נכנסתי ככה בלשון לא מתחבר אצלי מספיק בעניותי אבל הרדבז גם ככה לא כך אוהב את הרשבא את ההסבר של הרשבא מקשה עליו מה שמקשה ואז הוא אומר ילקח את העמוז אל צריך לעיון כי לפי כל הפירושים ש למטה שלוש שורות מלמטה בעמוד הראשון בעמוד אחד שיש בברכה לכולם ברכה על מה שברא כל מה שמשות צריכות זה לא ברכה על החסרונן אומר זה שיחת מוסר מצוינת לא לראש שיבה למשגיח הרשב ראש אייבה מה אתה אומר לי עכשיו חסרונן שצריך להרגיש בעל הנובה צריך להיות בעל הנובה אז הרדבז אומר זה לא הפירוש ובטעמו של דבר נראה מה נראה לך צריך להגיד אני מבטל דעתי מפני הרשבא הרשבה מהראשונים הרדבז מהאחרונים לא גם הוא אומר הניחו לא מקום להסביר שלא אמרו הברכה היא ולא כלום אלא אחי אמרו ואחריו ולא כלום כלומר אין שם כלום חידוש אלא הברכה הנהוגה בכל הדברים טוב זה לא לא מחובר כל כך בלשון זה שיטה אה רביעית שיטה חמישית זה דברים ידועים, מפורסמים בשם הגרע ויש לי על זה קושיה עצומה מאוד מאוד ונראה אם התירוץ שלי ישב את דעתכם. השולחן ערוך, הגר נמצא בביאור הגרב בשולחן ערוך גם הנציב בחידושים שלו על ה על הדף לחז מרומי שדה. אתם יודעים למה קוראים לזה מרומי שדה לחידושים שלו? מה זה מרומי שדה? מה? נפטלי כתוב ונפטלי על מרומי שדה בשירת בורה נפטלי על מרומי שדה אז א אז אבל הוא מצטט בשם הגרב הוא קצת מרחיב וזה אבל בוא נראה אומר השולחן ערוך הכוסס את האורז לבר פרי דח בורא נפשות ואם בשלו עד שנתמא או שתחנו עושה מנו פת ברך על בוראים מני מזונות ואחריו בורא נפשות אומר על זה הגרא ולשון הריף והראש בפרק שישי דבר ברכות סעיף א סימן ח וקימלן דכל לבסוף ולא כלום בורא נפשות רבות ולכאורה הגר חורג מהרגילות שלו רק לצטט את המקורות וקצת להקשות וקצת זה ופה הגרה ככה מכניס אותנו לבית מדרשו איזה זה זה יפה זה זה גרע כל כך וזה אם זה לא הגרע היו אומרים שזה דרך זה זה מתאים לחוקרים לחוקרים להגיד את זה אבל בוא הגרא אמת זה אמת הוא לא מן אותו חוקרים לא חוקרים לא היה אז חוקרים גם ולכו אינו מובן לפרש ולא כלום על פורא נפשות ומנלהו זה אז גם הוא לא אומר מבטל דעתי אז הוא מסביר הסבר אחר ונראה דחי פירושו דמים בסוף פרק שישי בדף מד בואו תפתחו רגע בדף מד עמוד אמר רבי יצחק בר אבדימי משום רבנו על הבעה ועל מני כופרה רש"י אומר כל מיני בשר בתחילה מברך שהכל בסוף בורא נפשות אבל ירקה לא על ירקות לא מברכים בסוף בורא נפשות ורבי יצחק אמר אפילו ירקא אבל מיה לא ורב פפה אמר אפילו מיה מרות אביד כרבי יצחק ברב דמ ורב ש ברש אביד כרבי יצחק וסימנה אחת כתרק אחד אמר שנה זמנין זמנה דכי מדקרנה אבידנה ככולו כשאני זוכר אני עושה כמו כולם טוב אבל א אז הוא מביא רבי יצחק ברב דימי וכולי אבל שארי דברים לא רק על באה וקופרה והמוראה בתראה הוסיפו ירקה ומיה אומר זה אומרים שהיה היה א שלבים רב יצחק ברבדימי אז הוא היה מברך רק על ביצים ובשר אחרי זה הגיע רבי יצחק הוסיף על ירק אחרי זה הגיע רב פפה הוסיף על מים מתי התחילו לברך על ירק ועל מים על כל דבר בורא נפשות רק בימי האמוראים, בימי התנאים לא שמענו. בימי התנאים לא היו מברכים בורא נפשות. אולי רק על בעה וקופרע, רק על ביצים ובשר. היו מברכים היו מברכים בורא נפשות. על האחרים לא היו מברכים בורא נפשות. האחרים לא היו מברכים. המורה בתראה הוסיפו ירקה ומר. ורב אשי אמר וכולי. ופסקו התוספות וכל הפוסקים כרב אשי דבטראהו לברי בורא לפנות בתר ירקא ומיה ושאר דברים והן שם תוספות דיבור מתחיל אבידנה ככולו אומר וכן אנחנו נוהגים ומנהג הראשונים לא היה לברך אלא על באה וקופרה לבד והטעם למה רק על למה הראשונים היו מברכים רק על ביצים ועל בשרדייקו לשון נפשות מיני נפשות כמו שכתוב בירושלמי. תראו את הירושלמי למטה. רבי אבא בר יעקב בשם רבי יצחק רובא. רבי יצחק רובא זה כנראה רבי יצחק בר אבדי. בסדר? כשהיה אוכל רבי זה רבי יהודה הנשיא כשהיה אוכל בשר או ביצה היה אומר אשר ברא נפשות רבות הרב שכל חי. ברוך אתה השם חל העולמים. טוב זה ברוך אתה השם עד כדון. בסוף בתחילה אמר רבי חגאי בורא מיני נפשות מה זה אשר ברא נפשות רבות זה פירוש קצת אה מחודש אבל כנראה זה הסיבה לביצה ולבשר אשר אשר ברא נפשות רבות לאחיות בהם נפש כל חיים הקדוש ברוך הוא ברא נפשות את מי זה מתאים לרבי יהודה הנשיא לפי בסיפור שעם הטלה הזה עם העגל העגל מכירים את הסיפור הגמרא מספרת על העגל שרצו לקחת אותו לשחיטה התחבה מתחת לפרק של רבי דן לא היה לו פרק אבל היה שמלה מה שהיה לו קיצור א התחבה הוציא אותו אמר לו לך לכך נוצרת מה אתה עכשיו מתחבה פה באו עליו ייסורים באו עליו יסורים על רבי אז זה רבי לקח בוא קורא נפשות רבות לאחיות בהם נפש כל חי הקדוש ברוך הוא ברא הרבה נפשות בעלי חיים תרנגולים בהמות ביצים בשר בסדר לאחיות בהם נפש כל חי לכאורה גם על חלב היה צריך אה בסדר לכורה גם על חלב היה צריך זה אולי צריך להוסיף פה חלב זה בורא נפשות רבות זה לא נשמע כל כך טוב, נכון? לא נשמע כל כך טוב. הקדוש ברוך הוא ברא את הנפשות בשביל זה בשיעור היומי אמרתי לתלמידים שהסיבה שיש ברכה שם בוכים בורא פרי העץ ולא מברכים בורא מיני נפשות כמו שכתוב כאן אמר רבי חגאי בהתחלה מברכים בורא מיני נפשות על בשר ועל ועל זה למה לא בורכים בורא מיני נפשות כי כשהקדוש ברוך הוא ברא את הבהמות הוא לא ברא אותם לאכילת האדם אדם הראשון לא אכל בשר. זה רק אצל נח התירו לאכול בשר. אני חושב שיש כאן צלצול גם בברכה. א להחיות בהם נפש כל חי ולא הוסיף להקות את כל חי כאשר עשיתי עוד כל ימי הארץ וכולי. אבל זה לא נברא בשביל זה. זה לא נברא בשביל זה. וכאן בשביל זה הבאתי את התנ"ך עכשיו כי זה שכחתי לשים לכם בדף אני רוצה לקרוא לכם הביטוי נפשות רבות מי שאוכל בשר אנחנו רגילים לא מפריע לנו נכון מפריע לכם לאכול בשר הלל מפריע לך אתה אוכל בשר אתה מרגיש לא טוב מרגיש טוב מרגישים טוב איזה טעים היה חתיכה גדולה שניצל שני שניצלים כמה עופות היו צריכים לשחוט כדי שתאכלו שניצל ולא שאני רוצה שעכשיו יתחילו פה במטבח צמחוניים וזה, לא שאכפת לי, אבל אבל אני אני חוש אני חושב ש האמת צריכה להמר הביטוי נפשות רבות לפי ההסבר שנפשות רבות זה על ה זה על ה בעלי חיים בסדר כמו שכמו שהיה מנהג שרבי יצחק בר אבדי הביטוי נפשות רבות בכל התנך כולו מופיע פעם אחת זה שאני אומר פעם אחת זה לא מפק זה בדוק במחשב ביחזקאל בפרק יז כתוב ככה ויבר אדוני אלי לאמור אמורנה לבית המרי לא ידעתם האלה אמור הנה במלך בבל ירושלים ויקח את מלכיו את צריה ויביא אותו אליו בבלה וכולי וכולי ושמה היה את הסיפור שנשבעו למלך בבל שהיו נאמנים אליו והפרו את השבוע והלכו למלך מצרים לעשות איתו וימרוד בו לשלוח מלאכיו מצרים חיני נאום השם אלוקים אם לא במקום המלך הממליך אותו אשר בזה את עלתו ואשר הפר את בריתו איתו בתוך בבל ימות יקחו אותו לבבל יהרגו אותו שם ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשה אותו פרעה במלחמה בשפוך סוללה ובבנות דייק להכריט נפשות רבות שמעתם שמה זה נאמר מי שאומר את המילים נפשות מי שהמקרא שגור על פיו ואצל חכמים המקרא היה עמד להם פה ופה בלב בלב ובמוח זהזה שאומרים מילים זה לא סתם זורקים מילים המילים האלה זה הביטוי נפשות רבות בספר פעם זה ספר יחזקאל זה הבשר נשאר בגרון בסדר אתה לא יוצא עם הברכה הזאת עם בורא נפשות רבות לאחר בנפש כל חי אבל לא להכריט נפשות רבות כן כאילו זה זהר כאן טעם טעם של צמחונות קצת לא לחוז גם אני אומר לאשתי דברים שמכינה אוכל לשבת בשר לא להכין ברווח לא בגלל חיסכון בכסף לא בגלל שרוצים לאכול בשר בסדר כמה שצריך אם זורקים תפוח אדמה לא קרה כלום זורקים אורז לא קרה כלום אם אני רואה שזורקים פולקה אחד שוק אחד זה אני כואב לי הלב הרגו פה בעל חיים נכון לצורך האדם אבל אי אפשר לזרוק את זה זה לא עגבניה זה לא מים גם מים צריך לו זה יש כאלה חושבים שבנטריית ידיים לכהנים היום אני קצת דרך המוסר כהנים אם התחילו זה צריך לשפוך את כל הזה לא צריך בגלל שהתחלתי לשפוך אפשר למלא עוד פעם לא צריך לשפוך את הכל והתחיל למלא מחדש לא לא אבל בעלי חיים בשר טר כמה שצריך תאכל לא א שיהיה ברווח מקסימום לזרוק לא אין מקסימום לזרוק אני לא מוכן ש לזרוק זה בעל חיים מותר לך לקחת לו את החיים אבל תשתמש בזה שיהיה לך כוחות שיהיה לך זה תשבע עונג שבת כל מה שתרצו אבל טוב אז זה אז עד כאןז ממשיך הגרא מנהג ראשון ללם שניקול יש לו נפשות ולכן בברייטת אורז ודוחן תני ולא כלום דבאמת לא היו מברכים אחר פת אורז ודוחן כלל כמנהגם אך לדידן דנגינן קבשי כלס ולא כלום דברייטה לדידן בורא נפשות רבות זה הכוונה זה לא ולא כלום ולא כלום זה לא כלום כפשוטו זה הגרא מתאים לגר פשוט נפלא מעולה אבל א יש כאן יש כאן בעיה עם גמרא מפורשת זה באמת נפלא בואו תראו את הגמרא בדף מד עמוד ב שאנחנו שמה תנן באה הגמרא משנה שמופיעה במסכת נידה כל שטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו ויש את טעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו בישל למה לרבי יצחק ברב דמ להפוקי ירקא לרבי יצחק להפוקה מיה לרב פפה להפוקמי אז הגמרא אומרת להפוקמצוות שהם לא מברכים אחרי המצוות טוב מה יעשו בני מערבה להפוק ברכת הריח לכאורה יש תשובה פשוטה זו משנה במסכת נידה זה דבר ששנו תנאים במי התנאים כולם כולם היו סבורים כרבי יצחק ברב דימי אז המשנה היא באה להפוק זה הירקה והמיה זה הגיע מאוחר יותר קושיה עצומה על הגר ממש כמעט אין תשובה לזה אבל אה אני רוצה להגיד משהו כי כיוון שהיה ברור ברור שהגראה הכיר את הגמרא הזאת ואת הדיון הזה. אז איך אתה אומר כזה פשט? אם זה היה חוקר הייתי אומר הוא שכח גימורה או שהוא לא מחריף, הוא לא הבין שיש ראיה מהגימורה זה אבל הגהן ידע ש גימורה. הגן הוא ידע שיש גמרא כזאת. תשובה אני יודעתי. הגמר הגמרא הזו רצתה ליישב את המשנה בדרך ודאי שאפשר היה להגיד לא המשנה הייתה לפני אבל הגמרא רצתה להעמיד את המשנה גם לפי ה כיוון שבסוף יש רצה להעמיד את המשנה בדרך פלפול גם עלבה דעיל חטאה לפי המנהג היום אין החינמם בסוף לא היה תשובה כמו ברכת הריח הגמרא הייתה אומרת לא בסדר המשנה הייתה לפני הגמרא הייתה אבל כיוון שאין צורך להעמיד את המשנה לא כמו ההלכה הנוהגת מעדיפים להעמיד את המשנה כמו ההלכה הנוהגת וזה נאמר לפלפולה ואי אפשר לדייק מזה יש פוסקים ויש אחרונים שכן מדייקים בצורה כזאת ולומדים הלכות לא הגרה הגראה לו בסדר הוא הולך עם הפשט פה טוב זה יש לי עוד הרבה להעריך אבל אני רוצה לגמור בזמן אז א אני רוצה לדבר לא ממש ממש חבל לי כי את הפירוש של של אה של הברכה לא לא מספיק אבל לפחות נתרץ נסביר קצת את הנוסח של הברכה הנוסח של הברכה כמו שהוא לפנינו היום קשה ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי. ברוך העולמים. אז אה גם הבראת הוא קשה. למה בראת? הרי בורא נפשות רבות זה לשון את אתה אמרנו בסדר. למה? למה אתה חוזר? אתה עובר בהתחלה, ברוך אתה השם, אחרי זה אתה חוזר לבראת, ברא כמו בורא ווגם מה זה על? בורא שואלות את רבות חסרונן על כל מה שמעת מה זה על? מה זה על? אז יש תוספות אומר ועל צריך להגיד בסדר בורא שבות חסרונן אומר תוספות זה לחם ומים. ככה התוספות נמצא בדף לז בדף לז עמוד א' בוא תזכרונן כמו לחם ומים שאי אפשר בלא הם ועל כל מה שבעש גולחי זה שאר הדברים בשר ודברים טובים אז א בורא נפש רצון זה לחם ומים אז מאיפה ה אז זה בעצם זה ברכת המים כי לחם לא מברכים בוא נזה מאיפה את עצ לקחו שזה לחם ומים מאיפה אז זה תסתכלו בעמוד ארבע נשתמש קצת בפסוקים ויאמר אליי בן אדם הנני שובר מטה לחם בירושלים ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במסורה ובשם ממון ישתו למען יחסרו לחם ומים ונשם מו איש ואחיו ונמקו בעוונה. מה זה ביטוי של שאין לך זה חסר? זה דבר ש יחזכאל להשתמש בו בפירוש למען החסרו לחם ומים. אני חושב שתוסות לכם הגיעו לזה. אבל אזש בורא נפש את הרו זה חסרונן ועל כל מה שבראת לחיות בהם. אז קודם כל זה לא הגרסאות של על ולא ועל. וגם בורא נפשות רבאות וחסרונן ועל כל מה שבראת לאחיות זה זה נראה נראה קצת א יש כאלה מפרשים על זה כמו אם כמו פן יבוא ויקני הם על בנים יחד עם ואז זה בורא נפשות וחסרונן עם כל מה שברא הקדוש ברוך הוא ברא אותנו עם הצרכים שלה עם החסונות שלנו יחד אם הוא ברא יחד עם זה, הוא ברא גם את כל מה ש כל מה שמלא אותנו. זה אפשרות. אבל א יש כאן חידוש יפה. יהודי שהוא הוא היה בבית המדרש, יצא מבית המדרש, עכשיו זה לא הזמן עכשיו להעריך ב להעריך בהערכתו ולדון אותו, אבל אה יש לו דברים יפים ו יש א קראו לו הרב שעו ליברמן היו דעות חלוקות עליו רמוישה פיינשטיין בתשובה אמר לו לתת לו עליה בבית כנסת כי הוא לימד אצל הקונסרבטיבים ב בארצות הברית ב מה שקוראים בית מדרש לרבנים אבל עם עין עם עין אחרי הרש ואז הוא לימד שמה ו אבל היה תלמיד חכם א כאילו בבשיס שלו גם היה יהודי ש שבעצמו כן א כן דקדק בהלכה הרמ יגידו אחרי זה מה מה היה דעת רבנו עליו הגריד בסדר אחרי זה תגידו אם תרצו אבל אה הוא הוא פירש את התוספתא ובתוספתה כפשוטה הוא כותב ככה וחסרונן כלומר חסרון בצורך הנפשות וזוהי ברכת השבח כברכת הפירות לפניהם ואחר כך בזמן התנאים האחרונים כשהתחילו לברך ברכה זו לאחר האכילה ושתיה הוסיפו בה ברכת ההודעה על כל מה אמר לנו מודים בורא שתסרונן על כל מה כנוסך כל ברכות ההודעה במילים הוא אמר את זה במילים קצרות אני אסביר את זה מילים ארוכות. הדעת נותנת שיש לנו כאן חיבור של שתי ברכות. ברכה אחת. ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם בורא נפשות רבות וחסרונן. חסרונן לא מה שאנחנו צריכים אלא חסרונן הפירוש הפשוט וכל ברא את הנפשות רבות וכל מה שחסר להם. לא את לא שהוא ברא את החיסרון כמו שדיברנו ברשבה אלא הוא ברא את כל מה שיחסר להם הוא גם ברא בעולם השם רועי לא חסר אז זה בורא נפשות רבות וחסרונם והייתה עוד ברכה שהיא ברכה זה מתאים לברכה ראשונה ברכה ראשונה הנוסח הטבעי שלה זה בורא פרי העץ בורא נפשות רבות וחסרונן כל מה שבן אדם צריך שזה לא בורא פרי עץ ולא בורא פרי אדמה זה נוסח של ברכה ראשונה כמנהגו של רבי טרפון יש ברכה אחרונה ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ברוכי העולמים או אם היו שואלים אותי הייתי אומר שהנוסחה האחרונה הייתה נודה לך על מה שברא על כל מה שבראת לחיות בהם נפש כל חי ברוך העולמים מחיה את כל העולם בסדר נפש כל חי פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון על הפסוק הזה וזו ברכה אחרונה אז רבי טרפון היה אומר בורא נפשות רבות זה הייתה הברכה שרבי טרפון שיו הלך לפני המים ואחרי המים חיים היו מברכים נודה לך על כל מה שבראת על החיות בהם נפש כל חי ברוך העולמים זה הייתה ברכה האחרונה מכיוון שגברה ידו של רבי עקיבא ונדחקה ברכה בורא מני נפשות א בורא נפשות רבות וחסרונן הלכה לא אומרים אותה יותר באו חכמים כמו שאנחנו מוצאים בלא מעט מקומות בהלכות ברכות שהיחדו ברכות למשל קורא את הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו אז אחד אמר ככה אחד אמר ככה אמר רב פפא כך נמרינו לכולו בסדר שזוכר הברית נאמן בבריתו וקם במאמרו למרות שיש זוכר הברית ויש נאמן בבריתו אבל אפשר לחבר את זה יחד אז כדי שלא לאבד את הנוסח של בורא נפשות רבות שמסתבר שעכשיו או ש או שנגיד שזה הלך מרבי טרפון בגלל ברכת המים או שזו הייתה ברכה על בשר ובצים ברכה ראשונה על בשר ובצין כמו רבי חגאי שמופיע בירושלמי וגם משמה זה נדחק כי לא נהגו ככה אלא נהגו לברך שהכל נהיה בדברו על הכל אז כדי שלא טובת הברכה הזאת העבירו אותה לברכה האחרונה שהייתה בהתחלה כל מה שבראת ולכן הנוסח המקורי היה נודה לך על כל מה שבראת כמו ברוך אתה נודה לך לארץ הטובה נכון וכולי אז נודה לך השם אלוקינו וכולי זה בלשון נוכח ברגע שחיברו את זה ביחד ובמקום להתחיל בנודה לך מתחילים בברוך אתה השם בורא מה צריך לעשות עם הת הזאת שבראת אז הגרה בשנות אליהו הבאתי את זה לא את כן התקתי בורא שות הרשונ פירוש בור שות בהמות וכולי ואז הוא אומר אה ומה שכתוב בגמרא באירובין כל מה שבראת טעות הוא סופר וזה לא נכון וכן הפרוש בד בירושלמי טוב קיצור אז צריכים להוריד את התראת נגיד על כל מה שברא ככה סובר הגרא אלה שממשיכים להגיד בראתא זה בשביל שלא נשכח שיש כאן שתי ברכות שיתחברו. ברכה אחת בורא נפלות ארבות חסרונן בסוגריים בלי להגיד ונודה לך על כל מה שבראת לחיות בהם נפש כל חי ברוך אתה השם לפי הירושלמי או ברוך חי העולמים לפי הראשונים והשולחן ערוך חי העולמים אז זה סודה של הברכה הזאת וככה ככה נראה שזה זה שזה היה אולי אולי א הדברים האלה יכולים להתאים ולאחריו ולא כלום שאין אין ברכה רגילה רק היה הודעה בעלמה נודע לך לא היו מברכים ברכה לא ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם לא היו אומרים אומרים נודע לך על מה שבראת לך להיות נפול חי זה מה שהיו אומרים אז אולי לכן אמרו ולא כלום אז זה פירוש שישי בסדר הוא לא אומר את זה לא רב שול ולא ולא זה אולי זה פירוש חדש טוב חרגתי מהזמן יותר הרבה יותר מה ש צריך מחילה ‏Ja.