שיעור כללי - בענין קבלת קרוב או פסול לדין | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

המשנה בדף כד עמוד א' אמר לו נאמן עליי אבא נאמן עליי אביך נאמנים עליי שלושה רואה בקר רבי מאיר אומר יכול לחזור בו והחכמים אומרים אני לא יכול לחזור בו. היה חייב לחברו שבועה ואמר לו דור לי בחיי ראשך. רבי מאיר אומר יכול לחזור בחכים אומרים אין יכול לחזור בו. המשנה ממשיכה את המשנה הקודמת שעוסקת בנשים שממנים על עצמם דיינים. רק במשנה הקודמת דיברנו על זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ושניהם בוררים להם עוד אחד. ובמשנה שלנו מדובר על הסכמות, על דיין. הבן אדם אומר, "נאמן עליי אבא. מה שאבא שלי יגיד, בסדר, אבא שלו פסול." אומר רש"י, "אבא פסול מן התורה לדונני. לא לזכות ולא לחיובנקנן בפרקין מלא יומטו אבות על בנים והגמרא דורשת לא יומטו אבות לא בעוון בנים אלא לא יומטו אבות על ידי הבנים וככה גם ההפך בנים על ימתו על אבות אני לא אעסוק היום איך לומדים את זה כי זה לכאורה ההפך זה ממש לא קשור לפשט של ה לא קשור לפשט אבל זה צריך להשאיר לשם. למרות שאני לא מעריך שנגיע לשמה ב בלימוד, אבל זה דמות אחרת. בכל מקרה או נאמן עליי אביך אומר לבעל הדין שלו מה שאבא שלך יגיד בסדר. או נאמנים שלושה רואה בקר. רואה בקר זה כינוי לעמרצות. גמורים רואה בקר בתרבות של ה של הגויים זה סימן לגדולה וגבורה קאבוי זה רואה בקר אצלנו רואה בקר זה עמי הארצות אנשים שעוסקים רק בענייני בקר וסוסים ולא ולא עוסקים בתורה בקיצור נאמנים עליו שלושה רואה בקר אז אה אז אז אה לפי חכמים אני לא יכול לחזור בו רב מאיר כן יכול אבל על כל פנים הם יכולים להיות הדיינים הדיון רק מתי אפשר לחזור מתי אי אפשר לחזור כל הדיון הזה אה בגמרא השאלה היא למה נקטו דווקא את הביטוי שלושה רואה בקר ולא שלושה רואים רואים למה דווקא רואה בקר מה הי גרה חלקם של רואה צון היום יש חוות חבות וד ושמרון מלא מלאים ברואה צון לראות בקר זה קצת יותר מסובך לראות צאן אז למה רואה צון לא טוב למה הוא לא יכול להגיד נאמנים עלי רואה צון אז את הדיוק הזה דיאק הברתנורה אה סליחה לא אמרנו הרשבם במסכת בבטרא ואומר ככה נאמן עליי אבא להיות דיין אבא פסום מהתורה לדונו וכולי שלושה רואה בקר שאינם בקיים בדין ורואה צון לא נקט משום דרשעים נינו דסתם רואה בהמה דקה גזלנים נינו ופסויים לכל דין שבעולם אבל אבא ואביך כשרמיע לדינים של אחרים זה חידוש חידוש גדול של הרשב"ם שהעולם אומרים שהרשב"ם הוא דעה יחידה ככה העולם אומרים הרשב"ם דעה יחידה אני לא חושב ככה אבל קודם כל נלמד מכיו מה שהרשב"ם אמר את זה צריך ללמוד את הרשב"ם גם מי שחושב שזה דעה יחידית אבל אנחנו נוכח שזה לא דעה יחידית בסדר בסדר והרשב"ם אומר יש הבדל בין רואה בקר לרואה צון. רואה בקר הם לא בקיים בדין אבל אין להם פסול של גזלנים. מה שאין כן. רואה צאון יש להם פסול של גזלנים ורואה צון אי אפשר לקבל עליו. מי שיש לו פסול של קרובים אפשר לקבל. מי שיש לו פסול של גזלנים אי אפשר לקבל. ככה מחדש הרשב"ם. יש שתי שאלות גדולות על שיטת הרשב"ם. שאלה אחת בדף כה ושאלה אחת מדף כד. אנחנו נתחיל עם השאלה מדף כה. בסדר? בואו נפתח בגמרא אצלנו דף כ עמוד ב שורה רחבה שנייה תנה עוד הוסיפו עליהם הרועים הגבאים והמוכסים הוסיפו על הפסולים שמופיעים במשנה בדף כד עמוד ב משנת הפסולים הוסיפו עליהם רואים גבאים ומוכסים לא גבאים של של הישיבה. אלה שגובים מיסים. רואים. למה הוסיפו הרועים? מה זה הוסיפו עליהם רואים? הרעים מהתחלה הם היו כשרים ואחרי זה נפסלו. מעיקרה סבור אקראי בעלמה. ראו אותם שהם א מאכילים את הבהמות שלהם מהגזל. בהתחלה חשבו זה מקרה. כיוון תחזו דקם מכונה ושדו לכתחילה גזרו בור רבנן פסלו אותם. אני מדלג על הגבאים והמוכסים. אמר רבא, רואה שאמרו אחד רואה בהמה דקה ואחד רואה בהמה גסה. גם רואה בהמה גסה פסול, וגם רואה בהמה דקה פסול. שניהם פסולים. ומי אמר רבא אחי? ואמר רב הרואה בהמה דקה בארץ ישראל פסולין בחוץ לארץ כשרים. רואה בהמה גסה אפילו בארץ ישראל כשרים. אז רואים ש רבא אומר שדווקא בהמה גסה הם כשרים בהמה דקה תלוי בארץ ישראל פסולים בחוץ לארץ בחוץ לארץ הם הם כשרים אז אולי הרואים זה רק רואה בהמה דקה ככה רואים מהזה אז מה נעשה רב הסותר את עצמו מתרצת הגמרא הגמרא ההוא במגדלים יתמר מה זה ההוא במגדלים יתמר אומר אומר אה אומר רש"י אומר תוספות א רש"י סליחה מגדלים תמר שמגדלים אותם בבתיהם מי שרואה אותם בחוץ הוא פסול רק בסוגריים שאף אחד לא זה כיוון שהזכרנו את החבות אז זה זה מותר לגדל היום בהמה דקה בחוות זה הדרך זה משום משוב ארץ ישראל הפוך זו הדרך לתפוס את ארץ ישראל. גם הגמרא אומרת ש בבא קמה שבמדברות שבארץ ישראל מותר לגדל בהדקה מדברות הכוונה מקום שאין יישוב של א של ישראל בקיצור מגנינו אותם בתיהם ואפילו הרבה ישראל פסולים מגדלימה דקה דעבידה דמשא ורעתה לתוך השדות הבהמה דקה היא מאוד זריזה לפעמים היא יכולה לברוח לך העיזים הם קופצניות אפילו שאתה סוגר אותם קופצת מפה הולכת משם מספיק שפתחת את הזה וכבר שלוש עיזים קפצו החוצה. מי שלא זה שילך לחבל איזה כמה ימים אתם תבינו בדיוק מה זה בהמה דקה אבל גסה לא משתמתה ואפשר לנוטרה אבל רואה שמראן בחוץ אפילו מהגס זה התירוץ של הגמרא לגבי שתי הממרות שתי המות ש סוף דבר הכל נשמע רואה בקר לא שמגדלים אותם הבית אלא שרואים אותם בחוץ וזה הפשט יש הבדל בין מגדלי בקר לבין רועי בקר נכון נכון שגם רבא אומר אחד רואה ואחד רואה והגמרא אומרת שמדובר מגדלים לראות הכוונה להוציא אותם החוצה אבל השתמשה השתמש רבה באותה מילה אבל עיקר מילת רועה זה בחוץ אז רואים שגם רואה בהמה גסר רק רואה בקר הם גם פסולים אז זה קשה על ה קשה על הרשבא מה אומר לא המשנה אומרת רואה רואה בקר כי הם באמת כשרים בדרך כלל כי הם כשרים לא כמו רבים הדקה אומר רבי עקיבא הייגר בגליון הש"ס עיין רש"בם בבטא דף קכ"ח עמוד א' דיבור המתחיל שלושה וצריך עיון גדול ככה אומר א ככה אומר רבי עקיבא גר צריך עיון גדול אז הנצח עיון גדול של אה של רבקיגר אנחנו רוצים לתת ג' תירוצים תירוץ ראשון זה לא אנחנו אומרים זה אומר השושנים לדוד בואו תראו אחר כך הראו לי אצל רבי עקיבא איגר דרך אגב יש מדרגה לפעמים הוא אומר קשה קשה לפעמים אומר צריך עיון שאומר צריך עיון גדול זה כמר אה א אתגר רצינו אז אחר כך הראו לי בספר שש שנים לדוד הביא קושיה הזו בשם הבית דוד והוא כתב לתרץ דמתניתין קודם שהוסיפו עליהם והרועים כשרים אבל רואה צון היו פסולים דעתנא בארץ ישראל קאי אה פירוש יפה שם דוד על דרך אם זה היה היום היו אומרים זה על דרך המחקר ככה היו אומרים דרך המחקר הוא אומר ככה, מה שכתוב היה שלבים. המשנה שאומרת רואה בקר היא דיברה עוד לפני הברייתא שהוסיפו עליהם. ואז ואז רואה בקר עדיין היו כשרים כי עוד לא עוד לא גזרו עליהם כי כתוב שבהתחלה חשבו אקראי בעלמה ואחרי זה כמעט דחזו לך מכבנה ושדו לכתחילה גזרו בורבנן אז המשנה היא נאמרה לפני הגזירה אבל אחרי הגזירה אז כבר א שהוסיפו עליהם את הרואים אחרי הגזירה אז כבר זה לא היה לא היה נכון להגיד רואה בקר והרשב"ם פירש את המשנה לפני הגזרה והגמרא בדף כ זה אחרי הגזרה זה התירוץ של הרב שנים בדוד מי זה הרב שנים בדוד זה רבי דוד פרדו הוא כתב פירושים כתב גם שנים לדוד זה פירוש על המשניות הוא גם כתב ס פירוש על כל על מדרשי הלכה על הספרי ספרי דבי רב וח עוד פירוש חסדי דוד ד כאילו היה מחבר א מחבר גדול היה מאוד פורא בחיבורים שלו אז ככה מחדש רבי דוד פרדו אומר רבי עקיבא איגר קודם כל זה דוני אני מקשה בלי רבי עקיבא עיגר זה דוחק ברשבם זה קצת דוחק זה קצת דוחק ברשבם כי צכל הרשבם כותב כבר הוא אומר רואה אינם פקיים רואה צון לא נקדשאים נינו משמה שרואה בקרם לא רשעים. היום הרשב"ם היה צריך לפרש א והיינו לפני ה לפני הגזירה שהוסיפו את הרועים. ככה היה צריך הרשב"ם להגיד. לפני שהוסיפו את הרועים ככה היה צריך הרשב"ם להגיד. ואל תגידו לי שהרשב"ם מקצר. מי שלמד בבא בטר הרשב"ם לא מקצר מעריך מסביר כל דבר בטוב טעם חושבים שיש רש"ב"ם ארוך אז זה קשה יותר לא ככל שזה ארוך זה קל יותר כי הוא מסביר הכל טוב הרשב"ם יש לו כושר הסבר דווקא פירושי התורה הרשב"ם קיצר מאוד פירושי התלמוד מעריך מאוד אז א צריך הרשמ"ם להגיד את זה קושיה ראשונה לשון דוד אבל רבי עקיבא עגר מקשה עוד דבר על השונא דוד ולאני ודתי אינו דעה בארץ ישראל פסולים דאסור לגדל משום שבו של ארץ ישראל והרשבם שם נקדפסולים משום גזלנים ובזה גסה ודקה שווים כי כך כתוב בגמרא בבוקמה אין מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלים בסוריה ובמדברות שלמדברות של ארץ ישראל אז מה הסיבה שלא מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל. אז רש"י שם אומר נמצא בעמוד שתיים אין מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל משום מישוב ארץ ישראל שמבעיר את השדות וכל שדות ארץ ישראל סתמן דישראל אבל מגדלים בסוריה הרם צוב דוד כיבשה וכשבה דלוש מקיבוש והיה כחוץ לארץ חוץ לארץ מותר לגדל דלא חיישינן לישוב ואם יפסידו סדות אחרים יש על ממנה אז אז יש כאן בעצם שתי סיבות. יש הסיבה המקורית מה היא למה לא מגדלים דקה בצל ומי שמגדל הוא בעצם עבריין אז ששנים לדוד הבין שזה בגלל גזל רבי ק אומר זה לא גזל הרשבא אומר גזל גזל זה רק אחרי התקנה לפני התקנה זה היה סיבה אחרת זה יישוב ארץ ישראל אם זה גזל אז אה אז אסור גם בחוץ לארץ אסור לגזול. למה בסוריה מותר לגזול? אז ככה מבין רבי עקיבא גרה. זה השאלה של רבי קיבה היגה. אבל האמת שאת השאלה הזאת אפשר ליישב ולהגיד כך. כשאנחנו אומרים משום ישוב ארץ ישראל זה הכוונה שזה פוגע בנכסים של חקלאים בארץ ישראל. ולפגוע בנכסים שחקלאים בארץ ישראל זה הבעיה. אז בסוף הבעיה זה לא זה גזלה בארץ ישראל כשאתה גוזל מחקלאים בארץ ישראל על ידי הבהמות שלך אז לפעמים יקרה שמה יקרה הרבה פעמים יקרה שלא תדע כמה הזגת האם הזגת הרואה הולך העיזים קופצות את שם הם אוכלות לחקלאים את ה את היבול החקלאים יפסיקו לגדל כי כבר לא יש משתלם להם הם כל פעם לוקחים להם ואז נפגע יישוב ארץ ישראל. זה הסיבה אבל בסוריה בחוץ לארץ הרוב שם זה גויים. ואם הוא ילך ויאכל אז הוא יאכל שמה מהשדות של א של גויים. טוב, אז גם אם גזל הגוי אז זה אסור, אבל זה לא איסור כמו גזל ישראל וגם אין את הסיבה של יישוב ארץ ישראל אז לכן לא אסרו באופן טוטלי לגדל מותר לגדל אתה צריך להיזהר בארץ ישראל אסרו לגדל כי לא תמיד נזרים וכולי אבל בסוף יש פסול של רואים כי בדרך כלל הם גזלנים אז אפשר ככה להסביר את הרשבם אבל עדיין אין קשה זה צריך להגיד כמו שני דוד לפני התקנה היו אסורים בהמה דקה רואה בהמה דקה אחרי התקנה הם רו גם בבהמה גסה ותדקדקו תראו בלשון התקנה כיוון דחזו דכמכבנה ושדו לכתחילה מה זה שדו לכתחילה שהם שמים את זה לפני הבהמות זורקים את זה לפני הבהמות אז אה רק במבהמה גסה יש זה שנותנים להם לאכול הבהמה דקה היא מעצמה קופצת והולכת היא נכנסת בעצמה לסדות של אחרים אז ככה זה התירוץ הראשון של הרב ששנים דוד תירוץ שני אפשר לתרץ תצרך עיון גדול ש על הרשבם הנה כתוב בגמרא שרבא אומר גם ברואה בהמה דקה גם רואה הגמרא אומרת גם רואה בהמה גסה גם רואה בהמה דקה ככה אומר אומר רבא רואה שאמרו אחד רואה במדק רואה במגשה שניהם פסולים אז למה כתוב אצלנו רואה בקר אז א התשובה על פי דברי התוספות במסכת בבקמה דף עד עט שהבאנו פה יש גמרא בבציאה ההוא רעיה יש שמה סיפור על רואה אחד שהיו מפקידים אצלו בהמות שלא בעדים כי האמינו לו הוא רכש את אמונם אחרי זמן היה מאוד נחמד איש ישר וזה ורחש את אמונם ואז ה רואה הזה יום אחד באו לקחת חזרה את הבהמות אומר איזה בהמות מה בהמות אומר נתתי לך יום בבוקר בהמות לא יודע מה בהמות איך בהמות בקיצור כיחש בהם כפר ואז שמה הגמרא עוסקת בהלכות שבועת מודל בקצת הגמרא אומרת שהגיעו שני עדים והעידו שהוא אכל חלק מהבהמות ואז לפי דעת רב חיא שם בגמרא הוא חייב שבועת מודו מקצת ככה ככה אומרת אומרת הגמרא הגמרא אומרת רגע אבל הוא חשוד על הגזל למה כי יש עדים שהוא אכל אז אה אז הגמרא אומרת ככה אז אז שמה רואים שמה שהרועק לכתחילה היה כשר ונראה ד פרק כמה ד מציעה דרואה בהמות של אחרים כשר ד אדם חותב אלו לא דווקא גסה שמותר לגדל אבל דקה בארץ ישראל בבל לרב אין נראה לחלק מגדל שלוש של אחרים זה אפילו קשורה בקריאה המיתה אסור אז יש חידוש ששיטת התוספות ככה וככה נראה גם ברמבם בהלכות עדות אתם רואים וכן הרואים אחד רואה במה דקה ואחד רואה בהמה גסה של עצמן מן המילה של עצמן הולך על בהמת דקה גם או רק על בהמה גסה? אפשר להסביר זה רק הולך על בהמה גסה אחד רואה בהמה דקה בכל מקרה ורואה בהמה גסה של עצמם הם פסולים למה הם פסולים לעדות כי הם יאכלו יתנו לבהמות לאכול אבל אבל רואה בהמה גסד רואה בקר לא של עצמם של אחרים הם לא יתנו לה בהמות לאכול משדות של אחרים למה לא יתנו להם אין אדם חוטא ולא לא לא הוא לא יכתוב לא ובבהמה דקה תגידו גם בן אדם חותם אלא לא התשובה כמו שאמרנו קודם אתה צריכים ללכת לחוות בהמה דקה אתה צריך להתאמץ כדי שהיא לא תלך לסדות של אחרים כי הם בורחות וקופצות איפה שהם רואות ירוק אוכלות בהמה גסה הם הולכות בדרך לא גח אותם בשביל לא מדובר על עדר של אלפי ראשים בסדר מדבר על אה א עדר בקר שה כמו שהיה רגיל בזמנם הם הולכות בכביש אולי מצולי הדרכים אוכלות ואז אתה צריך ללכת לקחת להם להביא להם אוכל מהשדות זה אין אדם חוטא ולא לו אז יוצא שרואה בהמה רואה בקר יש שני סוגי רואה בקר יש רואה בקר של עצמו ויש רואה בקר של אחרים רואה בקר של עצמו כמו הוא פסול כי ראו חכמים שזה ורואה בקר של אחרים הוא כשר כי אין אדם חוטא ולא לא הוא אף הוא לא יחרץ את הרשב"ם הרשב"ם שאמר על רואה בקר שכתוב במשנה זה רואה בקר של רואה בקר של אחרים אה אז הם כשרים תגידו טוב אבל קורה אתה אומר רואה בקר סתם זה כולל גם וגם התשובה בדרך כלל הרועים היו רועים של אחרים אתם יודעים למה אנשים עשירים מי שהיה להם אדרים הם לא א עבדו בעבודות קלות העבודות לא נכבדות כמו עבודה של רועי צון בדרך כלל אנשים על צאון כתוב אשתרות צונך למה לצאן קוראים אשטרות מפני אומרת הגמרא מפני שמעשירות את בעליהם. מי שיש לו זה יש לו עשירות, יש לו הרבה בהמות. אז הפועלים זה היו הרועים. זה היה בדרך כלל. בדרך כלל היו לוקחים פועלים שהם היו הם היו עושים את את הראייה. זה היה רגיל. ולכן המשנה אומרת רואה בקר. שדווקא רואה בקר אתה יכול לקבל עליך. כך אומר הרשב. אבל רואה צון אתה לא יכול לקבל עליך כי זה רואה בקר של אחרים. כמו שאומר התוספות, אבל יש להקשות קושיה גדולה על התוספות. אף על פי שגם אולי הרמב"ם ככה גם כן מחלק, נכון? בין של עצמם בין של אחרים. מה הקושיה? מהגמרא בעצמה בדף כה הרי שימו לב הגמרא שאלה סתירה בדברי רבא רבא אמר בהתחלה הגמרא מביאה רב אמר רואה שמו אחד רואה בהמה דקה אחד רואה בהמה גסה ואז הגמרא ואמר רב רואה בהמה דקה בישראל פסולין רואה בהמה גסה אפילו בצרל כשרים רגע אז מה אתה הגמרא יכולה להתרץ מה לא ההו במגדלים הכוונה שלעצמם אלא מה זה מה שכתוב שרואה בהמה דקה א רואה בהמה גסה פסולים ורואים את הבהמות של עצמם ומה שכתוב רואה רואה בבהמה גסה כשרים זה בשרואים בהמות של אחרים למה הגמרא לא תרצה את זה למה הגמרא תרצה במגדלים קשה טוב אז יש קושיה אבל אנ כשיש קושיות מהסוג הזה אם אין אין תירוץ יותר טוב אפשר להגיד בלו אחי פריך שפיר הגמרא נתנה תירוץ אחד אפשר היה גם לתת תירוץ שני כמו שאמרו התוספות כמו שכתוב בגמרא בב מציאה שרואה במות של אחרים הוא קשה שאדם חוטב אלו לא אולי אולי אפשר ככה לתרץ בסדר אבל יש קושי עם דברי התוסות מהגמרא בדף כה זה צריך לדעת יש כאן קושי מהגמרא לחשבן אם אתם רואים קושיה ותרוץ למה הגמרא לא תרצה תירוץ אחר? אז זה ההסבר השני על פי התוספות שהרשב"ם סבר כמו התוספות ולכן רואה בקר מצוין זה למה רבי עקיבא הגר לא תירץ ככה אולי בגלל הקושה ש עשיו אמרנו תירוץ שלישי שאפשר לתרץ אני לא הייתי מעצמי אומר תירוצים כאלה אבל זה דרכו של הרמב"ם לפעמים ללכת בתירוץ הזה וככה ככה אני חושב ש שאולי ככה הבין הרשב"ם שתי הממרות של רבא הם סותרות זו את זו נכון ממרה אחת אומר רואה שאמרו בן בהמה גסה ומדקה שניה אומר לא יש הבדל אז הג אומרת זה מגדלים מגדלים זה תירוץ ה זה שינוי הדחיקה שינוי הדחיקה והשינוי הדחיקה לסמחינן והרשב"ם פסק כמו רבא בלשנה השנייה לפי פשטות הלשון בלי השינוי הדחיקה של הגמרא ככה הייתי אומר רק הרמב"ם בעצמו לא אומר פה את זה כן הרמבם בעצמו לא אומר את זה וו אבל ככה ככה ככה אולי היה אפשר לתת תירוץ שלישי לקושיה. מה שלא יהיה יש קושיה נתנו לה עוד תשובה שנייה או התשובה הראשונה הם ודאי תשובות טובות או הששנים לדוד או לפי התוספות אז דברי הרשבם לא דחויים כמו שרב עקיבא גר ניסה לדחות אותם טוב אז יוצא שלפי דברי הרשבם מה שכתוב במשנה שאתה יכול לקבל עליך זה רק אנשים כשרים אב אבא הוא כשר, לא אצלך, אבל הוא כשר באופן עקרוני ורואה בקר כשרים אבל אם אתה מקבל אליך גזלנים רואים רואה צאון אתה לא יכול בסדר ככה יוצא מישהו פסול אתה יכול לקבל קרובים אבל אתה לא יכול לקבל פסולים אבל לא זה מה שכתוב א בגמרא בדף כד עמוד בואו תפתחו כד עמוד ב היא בעיה להו לאחר גמר דין מחלוקת ועל לפני גמר דין דברי הכל יכול לחזור בו בין בזו בין בזו מחלוקת תשמע דאמר אבה קיבל עליו קרוב או פסול לפני גמר דין יכול לחזור בו לאחר גמר דין אין יכול לחזור בו מה זה פסול? קיבל עליו קרוב ניחה. מה זה קיבל עליו פסול? הרי הרשב"ם הסביר בקכ"ח בבא בטרה שאי אפשר לקבל עליך פסול. אי אפשר לקבל עליך רואה צון. רק רואה בקר. ככה הוא הסביר למה המשנה אמרה רואה בקר ולא אמרה רואים ככה. אבל כאן כתוב פסול. אתה רואה שאפשר לקבל עליו גם פסול. מדברי רב מפורש כד ע. מה נעלם מעיניו הטהורות של הרשב"ם? גמרא מפורשת קיבל עליו קרוב או פסול. אז גם את הקושיה הזאת אני רוצה לתרץ בכמה תירוצים. אתן שני תירוצים. בסדר? תירוץ ראשון, פסול שאמרו פה, זה לא פסול א זה לא פסול כמו גזלן, אלא איזה פסול מדובר? מדובר בפסול שהוא פסול רק לך. זה רק קרוב. איזה פסול יש שהוא פסול לך והוא לא קרוב? למדתם כבר זה בוער לא בפקיעות למדו זה בורר איך אישה זה לא רק לך היא פסולה לכולם מה יפה אוהב ושונא שונא ואוהב נמצאים בדף כח תפתחו דף כח ככה ל מה שנייה שנייה בוא נראה ה המשנה בדף אה איפה המשנה פה? המשנה נמצאת בדף כז עמוד ב כתוב ככה האוהב והשונא אוהב זה שהוא שבינו שונא כל שלא דיבר אעמו שלושה ימים באיברה אמר לו לא נחשדו ישראל על כך זה לגבי עדות אבל תפתחו בדף ד כ"ט דף כ"ט עמוד א' למעלה בשורה הרחבה השנייה השונא כל שלא דיבר עליו תנו רבנן והוא לא אויב לו יש פסוק שנאמר במי שהורג את רוצח בשגגה והוא לא אויב לו יעידנו ואולוהים מבקש רעתו את דיננו אשכחן שונא אוהב מנלן קריחי והוא לא אויב לו ולא אוהב לו יעידנו ולא לא מבקש רתו לא תתו דיננו מי דוהב כתיב אלא סברה הוא אויב מהתשו דברך כדעתה אויבדעתה ורבנן הי לא אוהב לבקש רעתו ולא מבקש רעתו מה דרש אחד לדיין ידחדתני אמר רבי דבוא לא מבקש רעתו כמ חמים ששונאים זה את זה שהן יושבים בדין כאחד יוצא שגם חכמים מסכימים שלדון לדון אוהב ושונא פסולים אוהב ושונא פסולים להעיד הם חולקים רבי יהודה לדון הם פסולים ככה אז יכול להיות שכשרבא אמר קרוב או פסול הוא לא התכוון פסול שהוא פסול באופן עצמי כמו כמו רשע כמו אישה כמו להבדיל כמובן בין שניהם אלא מדובר באחד שהוא פסול לך כמו אוב ושונא שלכול עלמה הוא פסול הדון ככה ככה עלה בדעתי ומעניין הרי שפסול אוהב ושונא לא הוזכר במשנת הפסולים אלא הוזכר במשנת הקרובים. בסדר? בדף כ"ז בתוך משנת הקרובים הוזכר האוהב והשונא וזה הקרוב או פסול שאמר רבה. ככה צריכים ליישב לשיטת הרשב"ם. ככה צריך ליישב שיטת הרשב"ם. פירוש שני שאפשר ליישב לשיט שאפשר להגיד לשיטת הרשב"ם. אני אוהב אותו יותר למרות שהוא קצת פחות קצת פחות מ בחריפות כדי להבין את הזה השני נפתח את המשנה בדף כד עמוד ב משנה שעוד נעסוק בה הרבה אני חושב זה המשנה הבאה זה יהיה עיקר הדיון ב בשיעורים בשבועות הקרובים עד א עד פורים המשנה ומה שבא אחריה ואלו אין הפסולים מי זה הפסולים? המשחק בקוביה, המלווה בריבית, מפריחי עונים, סוחרי שביעית. אומר רש"י, ואין פסויין לדון ולהעיד המשחק בקוביה, כולו מפרש בגמרא וכולן מעין גזלנים הם שהתורה אמרה על תשת רשע עד. אומר תוספות זה לא גזלנים ואלה הפסולין יש גורסים עבדים משוםסיר לדכחשיב אחה פסולי דרבנן ודאורייתא ולא נאירה אומר תוספות משום דלא חשיב ומתניתין רק פסולי דרבונון דגזלנים לא קטני וכל פסולי דמתניתין פסולי דרבננינו לא כתוב גזלנים כתוב רק משחק בקוביה סוחרי שביעית עכשיו כל ה בסדר הדיון עכשיו האם זה דאורייתא דרבנן בסדר התוספות הכל פנים סובר שזה דר תוספות לפי שיטת התוספות שזה הכל פסולי דרבונון יכול להיות אז יש קודם כל שאלה למה לא כתוב במשנה פסולי דאורייתא למה למה למה לא כתוב פסולי דאורייתא אז זה למה לא כתוב עבדים? למה זה ההסבר של הראשונים מה הוא זה? זה פסולים ידועים. המשנה באה להגיד לנו פסולים לא ידועים. רבו יסאי דרך המשניות להגיד את ההלכות בצורה בהירה וגם דבר שהוא ידוע כותבים אותו הגזלנים. מה זה כל כך קשה לכתוב הגזלנים? זה מיותר. הגזלנים והל ואלה ואלה זה זה דרך בהמון מקומות המשנה כותבת גם דברים שהם מדאורייתא והם ידועים למה פה פתאום יש משנה רק דרבונון למה אולי אולי ההסבר הוא כזה מיוחד שמשנת הקרובים דרך אגב יש גם את הפסולים דאורייתא ומשנת הקרובים מוזכרים הפסולים דאורייתא אז אתה לא משנת הפסולים אי אפשר לכתוב את הפסולים דוריתה אולי המשנה הזאת היא באה להסביר את היא מתייחסת גם למשנה הקודמת המשנה שכבדה עמוד א' נאמן עליי אבא נאמן עליי אביך נאמנים עליי שלושה רואה בקר אז יכול וכולי ואלו הן הפסולים שמה שאתה יכול לקבל אותם עליך. רק פסולים דרבונון אתה יכול לקבל עליך. פסולים דאורייתא אתה לא יכול לקבל עליך. פסולים דרבונון חכומים לא העמידו דבריהם שגם אי אפשר יהיה לקבל אותם עליך. תכף נסביר למה. הרי כל דתקון כן דאורייתא. אבל לכן דיברה המשנה רק על פסולים דרבונון כי הם הפסולים שבמשנה הקודמת ניתן לקבל אותם קרובים אפשר לקבל את כל הקרובים גם פסולים דאורייתא אבא ואך אבל אלו הן הפסולים שאפשר לקבל אותם זה פסולים דרבונו וגם כן פעם שעברה שאמרנו שהרשב אומר מדובר ברועה של אחרים >> כן >> אז זה פסול דרבנן או דוריתה >> מה רואה של אחרים הוא כשרים במהמה דקה >> אה רואה של אחרים בהמה דקה אז לא ברור לי >> אם זה פסול דרבנ >> כן לא כן כן לא ברור לי לא ברור לי אתה צודק לא ברור לי בהמת צריכים להגיד שלפי הרשבם בהמה דקה הם היו פסולים מדאורייתא כי הם ממש גזלנים כי ככה זה כמו שאומרת הגמרא שם בקמה מספרת על חסיד אחד חסיד אחד שהיה היה גונח מתוך ליבו, היה לו היה מחלה בלב ואז הרופאים אמרו שהוא צריך שיהיה לו עז שהוא ישתה את החלב שלה ממ כשהוא חם ואז חכמים לא רצו לבוא לבקר אותו ביקור חולים חברים את החיים לא באו לבקר אותו אז שאל למה לא באים לבקר אותי אומרים לו לסתי מזוין בתוך ביתו אנחנו לא לבקר אותו זה שודד חמוש יש לו בבית מי זה השודד החמוש האז הזאתי זה שודד חמוש הוא רואה במה דקה זה זה אי אפשר להימלט זה ברור כל הדיון זה רק אז זה דאורייתא וזה דרבנ וככה אפשר אולי להסביר למה אז יכול להגיד שמה שכתב קרוב הפסול זה פסול דרבונון עכשיו צריך להסביר למה מה ההבדל בין מסול דאורייתא לפסול דרבוננון שפסול דרבנן אפשר לקבל עליך ופסול דאורייתא אי אפשר לקבל עליך וככה אולי צריך להסביר נראה את דברי השואל ברעביה בשוט הרעביה סימן קנא יש שאלה ארוכה ותשובה חלקית התשובה הייתה רק על חלק מהשאלות אבל לא על השאלה הזאת לא אין תשובה אין תשובה אבל יש שואל וגם לא ידעתי השאלה היא שאלה של הרביה בעצמו כן שלח אותה רביה זה ראשי תיבות רבי רבי אליעזר בן יואל הלוי וגם לא ידעתי אם מקבל לקרובים או לפסולים אמי לא כמתנה על מה שכתוב בתורה דמה ישנה מישאר קסור תבונה דף אגב דמדת שניהם לכאורה מתנה מה שכתוב בתורה מתנה מה שכתוב בתורה תלוי בדבר שהוא לא בממון אז מתי מה שכתוב בתורה תנאו בטל ודבר שבמון מחלוקת רבי יהודה ורבי מאיר פה הוא מתנה הוא מתנה על מה שכתוב בתורה איך איך יכול להת מה שכתוב בתורה כול אפשר להגיד טוב זה נקרא בדבר שבמון אומר הרשבא בתשובה תשובה מה שתקנו הקהל הרשות בידם דכל דבר שבמון יכולים הציבור לקבל על עצמם להחמיר ולהקל שרשינו פרק זה בור הנה גם הרשב היה קשה לו איך הם יכולים לקבל נאמן עלי אביך אומר יכול לחזור בח וכולי ועד כאן לא פלי גם יכול לחזור או לא אבל אם לא חזר בו עדחר כמדין כולם מדוות דבר קיימין איך כי זה דבר שבמון בכל שכן קהל שקיבלו ועשו תקנות מה שראה בי שהוא מקובל להם נו אז למה הרביה אומר שואל זה מתנה שתי בתורה מה הוא לא יודע שדבר שבמון תנאו קיים התשובה ש לעשות מישהו דיין זה לא רע לפי הרביה זה לא רק דבר שבממון זה לא רק דבר שבממון דבר שבממון זה התוצאות של הפסק דין הייתי מנסח את זה כך הלכות פסקי דינים זה חושן משפט. הלכות מינוי דיינים זה יורד דעה. זה נכון זה מופיע בחושן משפט אבל זה זה איסור ועטב. מי יכול להיות דיין מי לא יכול להיות דיין. לשים מי שלא מי שלא יכול להיות דיין כדיין זה בעיה של אל תש את ידך עם רשע. אל תש ידך עם רשע. אולי אולי הייתי מגדיר ככה כדי לסבר את האוזן. אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס. שני ייסורים נאמרו פה. אל תעש את ידך עם רשע ויש עוד איסור להיות עד חמס. להיות עד חמס לקחת שלא כדין. אבל יש גם לתש חיים רשע. אי אפשר לשים מישהו לדיין כשהוא פסול לדיינות. אבא ואביך הם כשרים לדיינות. ככה אומר הרשב"ם. הוא צודק. במקום אחר. לא אצלך. אז אני מוכל על עניין הממון כי אולי הוא יהיה נוגע בדבר אליי. אבל מי שהוא רשע אתה לא יכול לשים אותו דיין. אתה לא יכול לשים אותו דיין. התורה קוראת לו רשע ואתה עושה אותו דיין. זה מתנה על מה שכתוב בתורה. זהו המחלוקת בין הרביה לבין תשובת הרשבה. הרביה אומר זה מתנה מה שכתוב בתורה. זה כמו עונה דמה ישנה מישהל סות ועונה כי זה יורד דעה לשים מישהו דיין כשהוא הרשב אומר לא זה לא נקרא שסמת אותו דיין זה נקרא שהוא בורר שהוא אז זה דבר שבמון זו המחלוקת ומסתבר שהרשבם היה סבור כדעתו של רביה בשאלה הוא אומר זה מתנה על מה שכתוב בתורה אתה לא יכול לשים את הבן אדם הזה זה אתה לא יכול לשים את הבן אדם הזה דיין כי הוא פסול לדיינות. האבא לא פסול לדיינות, האבא פסול לדון אותך אבל הרשע פסול לדיינות. לכן אומרת המשנה רואה בקר שהם לא פסולים לפני התורה. כל דין מתנה משות בתורה נאמר בדינים דאורייתא דינים דרבנן לא נאמר מתנה מה שכתוב בתורה תנ בתל חומם אמרו שהוא פסול אבל זה אבל אם אתה לקחת אותו לא התנת על מה שכתוב בתורה יש על זה דיון האם יש מתנה מה שכתוב בתורה בדינים דרבונון לפי הרשבם צריך להגיד שבדינים דרבונון אין את הכלל מתנה מה שתוב בתורה דינו תנ בטל לכן רואה בקר אתה אתה יכול לשים כי זה פסול דרבנן, זה לא פסול דאורייתא. מצוין אז עכשיו מצאנו את הטעם לדברי הרשב"ם, את היסוד של דיני הרשב"ם. ולכאורה אפשר עכשיו יש נכון גם הרמב"ם כותב, הרמב"ם כותב אפשר לקחת פסול, אפשר לקבל עליו קרוב או פסול. ומהשמע מזה שפסול זה כל הפסולים, בין פסול דאורייתא בין פסול דרבנן. וכך גם פוסק השולחן ערוך בסימן כב סעיף א'. אז בואו נקרא לזה הרשב"ם כנגד הרמב"ם. בסדר? אבל מצאנו לא חבר. קודם כל חבר מצאנו מהראשונים. מי זה החבר? הרב יהיה. הוא חבר לרמבם אבל אני חושב שאפשר למצוא לרשב"ם אני חושב אפשר למצוא לו עוד חברים לרשב"ם עוד חברים בשאלה הזאת בואו נראה תוספות ברשבה לגבי שאלה שעולה ברוך השם לא למעשה אבל עולה על ידי כל מיני חכמים בעיני עצמם יש כאלה רוצים לטעון שבמינוי לבתי הדין יש אפליה. הפליה. אנחנו ממנים רק גברים להיות דינים מה עם נשים למה היא גרה חלקן יש שוויון? יש חוק יסוד כבוד האדםו שוויון אסור להפלות. אז א בעבר היה תירוץ. מה היה תירוץ? תשמע בתי דין ש איפה הגענו? בעוונותינו הרבים היה תירוץ אה יש שני אה התוקף הסמכויות של בית הדין הרבני לא התחילו מהזקום המדינה הם היו עוד לפני עוד בימי המנדט הבריטי היה סמכות לעדות הדתיות בארץ לדון דיני אישות וירושות לפי החוק החוק הדתי בית הדין הרבני דן ליהודים ובית הדין השרעי היה דן למוסלמים כשקמה המדינה אז את הירושות לקחו והשאירו את האישות ואז היה גם לבית הדין השרעי וגם לבית הדין הרב בית הדין השרי דן ביישות של מוסלמים יש לפעמים בעיות בעוונותינו הרבים הרבים כשיש נישואי תערובת אז בית הדין השרי בוא נגיד הנשואי תערובת שיש זה רק ערב שנשא יהודיה זה כאילו רק אבל זה 97% מהמקרים ולפי בית הדין השרי מי שכשיש ערב א גבר ערבי מוסלמי אז הולכים לפי החוק המוסלמי ואז לפי החוק היא לא יכולה לק בוא נגיד לפי החוק לפי התורה היא לא נשואה בכלל הא יכולה להתחתן איתו אלף חתונות לא תופס קידוש היא בכלל עם גוי היא בכלל היא יכולה להתחתן מהכל אבל לפי חוק המדינה כיוון שהגבר מוסלמי היא צריכה אישור גירושין מבית הדין השרי. לפעמים יש סיפורים שלמים שצריכים לא טוב לא משנה עכשיו על כל פנים אז זה היה תירוץ הנה היו מוסלמים הנה בית הדין השר יש דייניות שמה זה רק דיינים לא יודע איך לקרות לזה פלילים זה הפלילים שלהם זה היה רק גברים אבל לאחרונה הם נהיו ככה ליברלים הם מינו מינו אישה לדי דיינית לא יודע מה בבית הדין השרעי אז אנחנו מתחילים להגיד ה לא כן מנה אישה גם אצלנו אז בהתחלה זה מתחיל מאלה שבכלל אין להם שום זה לתורה אחרי יש כאלה שים מתחכם אומרים תשמע יש אה יש א תקדים מה התקדים דבורה הנביאה היא שופטה את ישראל אז אם דבורה יכלה להיות היא לא הייתה מספיק מספיק אורתודוקסית בשבילכם אז למה זה לא יכולים ככה שואלו את ה טוב א אומר התוספות בשבועות ברש פרק שבועות העדות נפקלן ועמדו שני אנשים אם כן אישה פסולה לדון כי יש משנה מסכת נידע שמי שכל הקשר לדון כשר לעיד וכל הפסול לעיד פסול לדון בסדר זה אין בן אדם שהוא יכול להיות דיין ולא יכול להיות עד זה לא יכול להיות אז אומר התוספות ברש פרק שבועת העדות נפקלן מועמדו שני אנשים כן אישה פסולה לדון דעתנן בפרק ב סימן כל הקשר לדון כשר להעיד והכתיב והיא שופטה את ישראל איקה לממר שהייתה מלמדת להם הדינים היא לא הייתה שופטת היא הייתה יודעת את ההלכות היה לידה היו דיינים גברים אבל מי שהיה היו שואלים אותה מה ההלכה וזה מה ההלכה הייתה אומרת להם ואז היו חוזרים פוסקים אז א זה הכוונה שהיא שופטה תרוצה חינמי לפי שהייתה נביאה היו מקבלים אותה עליהם מהתוספות אפשר להגיד שמשמ שרק אם היא נביאה היא נביאה אז אפשר הם קיבלו אבל מי שלא נביאה אז לא מקבלים אבל הרשבא שואל אותה שאלה ואם תאמר והכתיב היא שופטה את ישראל יש לומר לא שופטת ממש אלא מנהגת כשופטים ששופטו את ישראל ואף על אבל זה זה תירוץ קשה מאוד כי כתוב ויעלו אליה בני ישראל למשפט אבל זה לא קשור להנגר טוב וא בספרי ס ולא מלכה אתם לא מינו אותה ואינמי אומר הרשבא שופטת ודנה שמקבלים אותה כדרך שאדם מקבל אחד מן הקרובים יפה אז אם למה תוספות צריכים להגיד בגלל שהייתה נביאה תגיד כמו הרשבא מקבלים אותה כמו אחד מהקרובים אז אלה רצו רצו להגיד כל המתחכמים הנה אז בוא אנחנו מקבלים עלינו אנחנו בכנסת יש לנו רוב לא יודעים שקשר רשעים וזה אבל אינו מהמניין אבל הם יש להם רוע ואנחנו עם הציבור מקבל עליו יקבל עליו את ה את האישה שהיא תוכל לדון אז קודם כל כך הנה כתוב ברשבא מה אתה כתוב ברשבא אז התשובה התשובה ככה זה דבר בר ודאי ופשוט קודם כל לפי הרשב"ם אפשר להגיד את זה לפי הרשב"ם אי אפשר לקבל אותה עליהם זה המחלוקת בין תירוצי תירוצי התוספות והרשב"ם יש שני תירוצים תירוץ אחד זה תירוץ אינמי התירוץ הראשון סבור אי אפשר לקבל כמו הרשב"ם התירוץ השני ברשב"א סובר שאי אפשר לקבל יכול להיות שגם התוספות הם אמרו היא הייתה נביאה במילים אחרות נקרא לזה הוראת שעה. היא הייתה נביאה וכדי שדבריה תקבלו בעם ישראל היא הייתה צריכה גם לשפוט אותם. אז זה היה הלכה בהלכות נביאס. זה לא הלכה בהלכות דיינים. יוצא שהתוסות בתירוץ השני יכול יכול להתאים לדברי הרשבם. אי אפשר לקח לקבל אותה עליהם כמו קרובים. קרובים אפשר לקבל כי הם כשרים לדיינות. אבל אישה אי אפשר לקבל כמו קרובים. רק בגלל שהיא נביאה אפשר לקבל אותה כאורת שעה. הרשבה בתירוץ השני סובר לכאורה שאפשר לקבל. נכון? אז קודם כל מצאנו חבר לרשב"ם. התירוץ הראשון ברשבא, התירוץ הראשון בתוספות. ובפשטות גם הבדל גם התוספות לא כמו הרשב"ם התוספות הזה. יש תוספותים אחרים בכל הש"ס דנים בזה כמה תוספותים אני לא אכנס אליהם עכשיו. אנחנו לא הנושא שלנו זה לא אישה לדון זה שיעור שמדים פה מסכת שבועות וזה זה שיעור א זה אבל על כל פעם אבל אני כיוון שהזכרנו צריך להגיד פה משהו אבל תכף נראה את זה כשנגיע ל נגיע לסוף הדברים אז מצאנו אם כן עוד חברים לרשבן שמישהוא פסול בעצם לא יכול יש את הרביה יש את התוספות מול הרשבה א זה כבר לא דעה דחידה ויש לכאורה גם בביאור הגרם שגם בשולחן ערוך ככה יוצא לכאורה כותב ככה יש בשולחן ערוך בכב סעיף ב אם קיבל עליו עדות גוי כמו שקיבל עדות אחד מהפסול אז כמו שקיבל עליו איכותו מהפסולים זה בסדר אבל אם קיבל עליו גוי לדיין החליטו תשמע יש פה איזה גוי אחד ג'ון ג'ון רוצה ללכת אליו אז זה השם הכי זה ג'ון ביל לא יודע רוצים ללכת אליו הוא איש ישר ואגון וזה בוא נלך אליו נקבל אותו כמה מה שביל או ג'ון יגידו זה בסדר אפילו כאנו מנה אין הקניין כלום ואסור לדאון לפניו א מה קרה לפני רשעים מותר אבא למה מה גרה חלקו ש היום אנחנו בסימן השוויון אומר הגראה בביאור הגראה אבל אם קיבל עליו דמתנה על מה שכתוב בתורה כמו שכתוב בגיטין לפניהם ולא לפני גויים לפני ולא לפני גויים אז זה יש הלכה מהתורה שהוא לא יכול לדון זה שאתה קיבלת אותו עליך זה נקרא זה לא בורר זה דיין אתה לא יכול לשים לפניו היי כתוב לפניהם ולא לפני אדיוטות אי אפשר גם ללכת לפני אדיותות ויש לו רואה בקר כן אפשר אז התשובה כנראה צריכים לומר ש יש הבדל בין לפניהם ולא לפני גויים ולפניהם ולא לפני אדיוטות אדיותות הם לא יש הם לא פסולים בעצם הם לא יודעים את ההלכות אז הם לא דנים אותך לפי ההלכות אבל הם לא פסולים לדיינות לפני ולא לפני אדיותות אתה צריך ללכת למי שידו אותך דין דין תורה ופה אתה הולך למי שלא יודע דין תורה אבל גוי הוא פסול בפסול הגוף אז הנה הגרא גם כן מסביר את השולחן ערוך לפי הרשבם קשה על הגרא אבל בסעיף הקודם כתוב שאפשר גם לקבל פסולים גם זה מתנה מה שכתוב בתורה אז אפשר לתרץ זה פסולים דרבונו בסדר לפי שהגראה הסביר פה רק אבל לא פסולים דאורייתא זה דורחק זה דוחק. זה דוחק להגיד ככה יכול להיות אני אומר בדרך אפשר הגראה הסביר את השולחן ערוך הזה כאן במקומו ואין החינם מזה לא מתאים ל לסעיף א' אבל אפשר גם לומר שיש הבדל בין מי שנאמר עליו בפירוש בתורה שאי אפשר לבוא לשים אותו דיין לבין מי שזה נאמר בהלכות אידוס ומזה לומדים כמו גזלנים או דברים כאלה אולי אבל זה לא כ אני לא עוסק עכשיו בתירוצים כמו שרציתי להביא את את דברי את דברי הגראה עצמם לגבי לגבי גוי שגוי זה מתנה מה שכתוב בתורה וזה מתאים להסבר שהסברנו בדברי בדברי ה בדברי הרשב ויש יש חידוש של הש"ך שלא כולם מסכימים איתו והש"ך באמת מתאים לשיטת הרמב"ם שאמרנו שאפשר לקבל פסול תראו בש"ך התקתי את כל הש"ך אבל מה שמעניין פה זה קטע אחד שנוגע עלינו הכל מעניין אה נראה לומר השורה זה בערך באמצע השך השורה מתחילה במילה הדין לקראת סוף השורה כתוב נראה לומר דדווקא אתם דמר לדיה שקנו מידו סתם לדון בדיני גויים זה והוא אויבנו פלילים מחזיק רקיהם ודתם זה אסור מה שגם באחד דהמורדכי יש מרדכי המורדכי שם מספר נמצא לפני השך בא מעשה לפני רבי מאיר אחד שאמר נאמן על אותו נוכי וקנו מידו וכשהרגיש שהיה מת דבריו וקיבל שוחד רצה לחזור בו פסק דא מציע דרבה אדוני הסכמת לגוי זה גוי גוי זה גוי חשבת שהגוי הוא נאמן אדוני קיבלת עליך זה גוי ככה אז הוא שואל איך יכול להיות הרי הוא אומר אם קנו מידו לדון בערכאות ודאי שזה לא רוצה ללכת לבית משפט זה לא אבל מה שמח דמודי שקנו על גוי אחד בפירוש הרי שגוי זה נאמן ביניהם ולא משום שמחזיקים משפטי הגויים ודתם רק שזה הגוי נאמן ביניהם ושמכו עליו דמני כמו שק שקיבלו קרוב או פסול וחילוק זה נכון מאוד ככה אומר ה השך סבור שאין כאן דין מתנה על מה שכתוב בתורה אם אתה לוקח אותו חד פעמי חד פעמי אין בעיה שלק מתנה מה שכתוב בתורה באופן כי אתה אתה לא אומר אני הגוי יהיה כשר לדון אני מקבל עליי שהגוי יהיה דיין קבוע אחד פעמי הוא נאמן עליי באתי אליו זה מתאים לשיטת הרמב"ם אבל אם אני אומר אני הולך להרכאות הקבועים זה לא וכאן לכאורה חילוק פשוט וברור גם לשיטת הרשבא למה ששאלנו על נשים יש הבדל אם באופן חד פעמי שני אנשים ירצו ללכת שאישה תברור להם יש אישה נאמנה ישרה צדקנית חכמה מה היא רוצים שהיא תברור ביניהם? לפי הרשב"ם אי אפשר. לפי הרמב"ם אפשר. עובדה שגם שולחן ערוך, הרב שולחן ערוך לא הזכירו אישה. השולחן ערוך הזכיר גוי. הוא לא הזכיר אישה. הרמב"ם גם גוי לא הזכיר. אבל יכול להיות שכמו סבר כמו השך. כן? לא הזכיר אישה. זה אתה יכול ללכת אליה. אבל לא קבוע. לא קבוע. אם אתה לא הולך קבוע זה נקרא שאתה בא לעקור את דין התורה. התורה אמרה שהיא לא יכולה לדון. אתה מקבל לך קבוע. איי מה קרה עם דבורה? הרשבא הדבורה הייתה שופטת קבועה נכון? לא. הרשבא כתב שמה אה שופט ד היו מקבלים אותה כדרך שאדם מקבל. היה הרשב יכול להגיד שקיבלו אותם כמו קיבלו אותם היו מקבלים אותם כדרך ש מה הכוונה היו מקבלים אותה כל פעם שהיו אנשים רוצים לדון היו באים אליה ואז ה אומר אתם מסכימים כל זה לא היה מינוי קבוע לשפוט באופן של השררה לא הייתה להסררה לשפוט אנשים נגד רצונם דיין בבית הדין הרבני הוא יכול לשפוט בן אדם נגד רצונו חייב לתת גט צריך שלם מזונות לא צריך לתת גט כל הדינים שדנים בבית הדין פה תמיד באו רק היו מקבלים יש אפילו ראיה מהפסוק ודבורה אישה נביאה היא שופטה את ישראל בעת האיתותה וישבת ויעלו אליה בני למה כתוב שהיא שופטה למה כתוב ויעלו אליה בני ישראל למשפט זה הרמז כל פעם קיבלו אבל זה כוונת הרשבה רק בדרך הזאת אבל לא באופן קבוע לא באופן קבוע. אז ככה לכאורה אז השך כמו שאמרנו מתאים לשיטת הרמבם אבל תראו בנתיבות השחולק על זה כמנדה קניין אינו כלום אפילו נגמר הדין אינו מועילו מחלק בין אם קיבל עליו משפטי עקום אז אסור אבל אם קיבלו עליהם לדון לפני גוי מיוחד אינו מחזיק דתר כשהגוי זה סבא צריך עיון וכן נראה דאפילו בפני גוי מיוחד אסור לדון אפילו ברצון שניהם ד וכמייקר שם אלילים טוב זה כבר לכאורה נתיבות כאן הפריז על המידה איפה מייקר שם אלילים הרי לא זה הסיבה שגוי גוי פסול זה כבר דרישה של טעמדקרא אמרת ואלה משפשות עשים לפניהם לפניהם ולא לפני גויים גם גר תושב שמאמין בקדוש ברוך הוא גם לפניו אי אפשר ללכת לשים אבל אני חושב שכוונת הנתיבות היא ש קרוב יותר לדברי הרשב שאיפה שהוא פסול בעצם אתה לא יכול למנות אותו להיות די טוב רציתי לסיים רציתי לסיים ב בעניין הזה בגם לחזק את מה שאמרנו לגבי נשים אבל גם אה לגבי דין ערכאות כך כותב הרמבם אנחנו כבר בפרשת יתרו פרשת פרשת יתרו זה כבר קשור בפרשת משפטים למה ואל המשפטים למה נשמחו משפטים שופטים אצל מזבח אז כל מינוי הדיינים קשור לעמיד אצל מזבח הרמבם בהלכות סנהדרין בפרקו הלכה אחרונה בהלכות סנהדרין הרמבם תדעו יש כלל ביד החזקה יש תמיד ההלכה הראשונה והלכה האחרונה הרמבם ניצא את זה בשביל לתת כללים הסיומים שהרמב"ם בחלק מההלכות מסיים ככה עם כל אדם סיכום ללחות סנהדרין כל הדן בדייני גויים ובהרכאות שלהם אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל הרי זה צריך להתחזק בזה הרי זה רשע וכאילו חרף וגידף והרים מיד בתורת משה רבנו שנאמר ואלה המשפטים שתרסים לפניהם לפניהם ולא לפני גויים לפניהם ולא לפני אדיותות וגם אם יש הסכמה של שני אנשים ללכת לבית משפט אז תגיד כמו קיבלנו עלינו היו גם כאלה שרצו להגיד את זה איזה שופט היה שופט של מכונה עליון שהיה היה דתי כאילו שמר את אור החיים ויורד דעה חושב משפט לא אבל שמר הוא אמר מה אנשים אם אנשים באים לבית משפט הם רוצים מקבלים עליהם לא הרי זה רשע כאילו חרב וגידף והרים יד בתורת משה רבנו יש כאלה רצו להגיד לא זה רק מי שהולך לגויים אבל מי שהולך לידיותות מי שהולך ליהודים שדנים מדיני זה זה לא אז החזון איש לכם את החזון בסנהדרין סימן טו סוף סעיף קטן ד ואף על גב דלק ביניהם דיין אם יש ציבור שאין להם דיין שידון על פי משפטי התורה ומוכרחים למנות בעל שכל לפי מוסרי האדם זה מה שנקרא הרקאות שבסוריה בכל מקרה אינם רשאים לקבל עליהם חוקי גויים או לחוקק חוקים שהשופט כל זה אי אפשר לעשות. למה? כשאתה הולך לשלושה רואה בקר חד פעמי השופט כל דין שלפניו לפי הנראה אליו זה בכלל פשרה. ואין עניר הדבר שעזבו מקור מים חיים לחצוב בורות נשברים. אבל אם יסכימו על חוקים הרי הם מחללים את התורה. ועל זה נאמר אשר תסים לפניהם ולא לפני אדיותות. ואין נפקות בין בא לפני אינם ישראלים ובין ישראל ששופט על פי חוקים בדויים ועוד הדבר יותר מגונה הגויים מה אתה מצפה מהם הבריטים דנים לפי החוקים של הבריטים ההולנדים לפי החוקים של ההולנדים שהמירו את משפטי התורה על משפטי ההבל וגם אם יסכימו בני נאיר על זה אין בהסכמתם כלום ואם יקופו על זה משפטם גזלנות ועושק ומרימים יד בתורת משה רבנו רבוז אנחנו לומדים זה בורר אנחנו לומדים סנהדרין אנחנו לומדים תורה לא שחלילה מישהו מהיושבים פה ילך ירים יד בתורת משה וילך לדון ברכאות בשביל מה אנחנו יש לנו תורה שלמה שקיבלנו מהשמיים שקיבלנו משה רבנו ואחרי זה כל חכמי ישראל שתיקנו תקנות וגזרו גזרות והכריעו וביררו וליבנו את הדרך הישר והטוב לא לפניהם ולא לפני גויים לפניהם לא לפני דיות אז זה תוספת תוספת חשובה יותר מכל העיקר עם קודם גם השיעור עצמו אני מקווה שישבתי את דברי הרשבם ומצאנו לו כמה וכמה שותפים זה כבר לא דעה יחידה הסברנו גם את המחלוקת בעיקרון