שיעור כללי - בענין בית דין של עשרים ושלושה | רה"י הרב אהרן פרידמן

[מוזיקה] טוב אנחנו לומדים מסכת סנהדרין למרות שתחילת העיסוק בסוגויות של פרק ראשון א בכלל לא קשור בסנהדרין זה ביידין שיש שלושה סנהדרין אנחנו מוצאים במשנה שיש יש רק שני סוגים של סנהדרין. יש סנהדרין גדולה וסנהדרין קטנה. ו לכן אה כשמדברים על מסכת סנהדרין צריך לעסוק קודם כל בענייני מה זה הסנהדרין. ו סנהדרין גדולה של 71, סנהדרין קטנה של 23. אז הנושא של השיעור היום יהיה סנהדרין של 23. מה עניינה? מה תיבה? היסוד שלה, הלימוד שלה, ההגדרות שלה, עד כמה שאפשר לעשות במסגרת הזמן שיש לנו של שעה דקות. אז נראה קודם את דברי המשנה. בסוף המשנה סנהדרין גדולה הייתה של 71 וקטנה של 23. מנין לגדולה שהיא של 71. שנאמר אספה לי 70 איש מזקני ישראל ומשה על גביהן. רבי יהודה אומר 70. נניח עכשיו לסנהדרין גדולה ונעבור לסנהדרין הקטנה. ומנין לקטנה שהיא של 23 מין מספר מוזר כזה 23 אין לו שום א 70 אנחנו עוד מצאנו בתורה מספר של 70 זקנים אצל משה רבנו אז איפה מצאנו מספר של 23 אה מיניים שנאמר מביאים פסוקים קים בספר במדבר בפרשה של גואל אדם ושם כתוב כך שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה עה שופטת ועדה מצלת הרי כאן ומנין לעדה שהיא 10ה שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת זה נאמר במרגלים יצאו יהושע וכלב הרי הם לא חלק מהעדה הרע אז חייבים להגיד מה נשאר נשארו עשרה ומנין להביא עוד שלושה ממש שנאמר לו תהיה אחרי רבים לראות שומע אני שאהיה עמהם לטובה אם כן למה נאמר אחרי רבים להתות לא כתה ידך לטובה אתה ידך לרעה אתה ידך לטובה על פי אחד אתה ידך לרעה על פי שניים ואין בית דין שקול מוסיף עליהם עוד אחד הרי כאן הרי כאן 23 אם אנחנו רוצים שיהיו 10ה מצלת ועשרה שופטת וגם תהיה אפשרות להכריע גם לכף חובה אם אין אפשרות להכריע לכו חובה לא אז אין לנו זה אנחנו חייבים שיהיו לנו 22 יש לנו כלל שלא עושים בית דין שקול כך הגיעו ל-23 הדרך הזו היא קצת תמואה. קודם כל, כשנקרא את הפסוקים, פרשת משאי, לא הבאתי את כל הפרשה, אבל א לפני פסוק כד התורה מתארת מתי אנחנו מחשיבים את ההריגה בשוגג כמזיד. ומתי מחשיבים אותה כשוגד. אם הוא שונא לו, אם הוא עורב לו, באבן יד יקעה הוא, במה הוא יקע אותו, איך הוא היכע אותו? אחרי שהתורה, אחרי שהתורה מפרטת את כל הפרטים, אומרת התורה כך: "ושפתו העדה בין המכה ובין גואל אדם על המשפטים האלה, מה הכוונה על כל מה שאמרנו לפני המשפטים א האם הוא רוצח בשגגה או שהוא רוצח במזיד? העדים צריכים לשפוט בין שני צדדים. אם יש גואל אדם שהוא רוצה הוא רוצה להרוג אותו ויש את ה אה מכה הרוצח שהוא אומר אני לא עשיתי כלום צריך לשפוט בין שניהם שפטו העדה בין המכה ובין גואל אדם מה זה ושפטו העדה לפי המשנה עדה שופטת מה זה עדה שופטת כולם מבינים עדה שופטת הכוונה עדה מחייבת. עשרה מחייבים ועדה מצלת. המילה שופטת בפסוק זה לא מחייבת אלא זה דנה בין שני הצדדים בין המכה ובין גואל אדם. יש לנו פסוק כזה גם בספר דברים בתחילת ספר דברים. ואצווה את שופטיכם בעת ההי לאמור שמוע בן אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו אז השופטים זה כלל השופטים שצריכים לשפוט בין לבין ואם כתוב ושפטו העדה אז ממילא צריך 10עשרה דיינים כדי לשפוט בין לבין אין בית דין שקול 11. כך אם היינו קוראים את הפסוק לבד והצילו העדה את הרוצח מיד גואל אדם אז גם זה אפשר להסביר מי זה העדה העדה זה במידה והוא יוצא זכאי מרצח במזיד והוא רק רוצח ושוגג אז העדה צריכים להציל את ה את א רוצח מיד גואל אדם. מי זה העדה? העדה ששפטה. העדה ששפטה. אז היא תציל אותו ככה לכאורה הפשל של הפסוקים יש. אבל אם רוצים יהיה ככה המלבים אומר המלבים אומר למה צריך להיות כתוב העדה העדה העדה? אז זה שכתבו העדה עדה זה לריבוי. ככה יש כאלה חושבים שזה זה הדרך הפשוטה אבל על פיהן יש קושיה זה לא קושיה אפילו יש בספרי דעה כזאת לא הבאתי פה הרי כתוב גם והצילו העדה ואחרי זה כתוב והשיבו אותו העדה אחרי זה כתוב עוד פעם והשיבו אותו העדה אז אם ככה כמה צריכים להיות עדה שופטת עדה מצלת עדה משיבה אז אומר הספרי דורשי רשומות אמרו שצריך 30 ואין בדין שקולים עוד אחד 31 אז אם אנחנו דורשים איתורים 31 אם אנחנו קוראים פשט 11 מה שבטוח לא 23 אז איך מה הפירוש של עדה שופטת ועדה מצלת ואיך הגיעו? הגיע המשנה ל-23. הרי ברור שהתנאים ידעו לקרוא את הפסוקים לא פחות טוב מאיתנו, הרבה יותר טוב מאיתנו. אז איך הם קראו את הפסוקים? איך הם למדו אותם? זו השאלה הראשונה שאנחנו רוצים א לעמוד עליה. השאלה השנייה קשורה להלכה נוספת שמוזכרת במשנה. המשנה אומרת כמה שורות לפני, אין מוסיפין על העיר ועל העזהרות, אלא על פי בית דין של 71. אין עושים סנהדריות לשבטים אלא על פי בית דין של 71. אז אנח איך אנחנו ממנים סנהדרין לשבטים? מה זה סנהדרין לשבטים? אומר רש"י, סנהדריות לשבטים זה לפי רש"י זה לא סנהדרין של שבט אף על פי שגם זה היה סנהדרין לכל שבט ושבט חוץ מהסנהראות שיש בכל בכל עיר ועיר אבל כאן רש"י מסביר שסנדרות לשבטים זה לא רק לשבטים אלא שבכל עיר באים וזה כנראה על פי הפסוק שופטים ושוטרים תן לך בכל שעריך אשר השם אלוקיך נותן לך לשבטך שפטו אתם משפט צדק וזה גם המקור לזה שצריך להעמיד סנהדריות ובית דין הגדול צריכים להושיב אותם וכאן רש"י מוסיף תוספת שכל הראשונים לא כל יש כמה ראשונים ועוד הרבה אחרונים טמהו על רש"י או יותר נכון כל הראש ראשים לא הזכירו את זה חידוש מיוחד של רש"י וצריכים בדין הגדול שבלשקת הגזית לצאת ולהושיבם וכולו יאלף בגמרא כולו הכוונה כל הדברים שצריך בית דין הגדול למדו בגמרא גם את זה אנחנו תכף נראה בואו תעכו רגע לדף טז עמוד ואין עושין סנהדות לשבטים תז עמוד ב באמצע העמוד ממש בסוף השורות הקצרות מנלן מאיפה אנחנו יודעים שבית דין הגדול צריך להעמיד את הסנהדרות כדאשקחכן במשה דעוקי סנהדרות ומשה במקום 71 קי משה רבנו מינה את השופטים והצווה את שופטיכם בעת ההי לאמור שמוע בין אחריכם וכולי ומשה הרי הוא שקול כנגד 71 זה נושא בפני עצמו בסדר שעכשיו לא נעסוק בו אבל זה הנחת יסוד שהגמרא מניחה ולכן אנחנו לומדים שכל פעם שמעמידים שופטים אנחנו צריכים בית דין הגדול. אמנם לגבי מינוי של בתי דין של שלושה, לא, זה לא נאמר. זה רק נאמר במינוי של בתי דין של 23. וממשיכה הגמרא אומרת תנו רב מנין שמעמדים שופטים לישראל תמיד לו מר שופטים תיתן שוטרים לישראל מנין תמ שוטרים תיתן. שופטים כל שבטוש שבת בני תמר שופטים לשבטך שוטרים שבת בני תמר שוטרים לשבטך שופטים לכל עיר ועיר מנין תמר שופטים לשעריך מנין תלמוד לומר שוטרים לשעריך עד כאן יעליף בגמרא מה לא יעליף בגמרא שבית דין הגדול צריכים לצאת ממקומם ולהגיע אל העיר כדי למנות יש כלל שגור בפי העם הרוצה את הרב יבוא אליו. מה הדרך הנכונה? שבית דין הגדול ילכו לצורך בית דין הקטן או שבית דין הקטן יבואו לירושלים, יעשו להם שם מעמד של מינוי ואז הם יעלו על מיניבוס של 23. אפשר יש מיניבוסים כאלה נישאו חזרה לעיר שלהם והתיישבו במקומם. איפה שמענו? איפה נזכר? איפה יש רמז בתורה שהדיינים של בית הדין הגדול צריכים להגיע לעיר יוצאים ממקומם צריכים לצאת ולהושיבם. איפה לומדים את זה? אז זה מקשה היה דרמה וגם ברמב"ם כתוב לא לא מוזכר מזה אף אחד לא מזכיר חידוש רש"י אנחנו רוצים להבין את המשמעות של החידוש הזה של רש"י זו שאלה שנייה שאלה שלישית יש רמב"ם בהלכות סנהדר אנחנו יודעים שיש לנו בית דין הגדול שבירושלים 71 התפקיד שלו בעיקרון זה לא לדון דיני נפשות. התפקיד של בית דין הגדול שבירושלים יש לו עניינים לאומיים שהוא צריך לדון בהם. דיני נפשות נידונים בכל עיר ועיר על ידי בית דין של 23. אבל הרמבם בהלכות סנהדרין בפרק יא אומר כך. אין דנים דיני נפשות אלא בפני הבית. והוא שיהיה בית דין הגדול שם בלשקה שבמקדש שנאמר בזקן ממרה לבלתי שמוע אל הכהן או אל השופט אשר יהיה בימים ההם למה כתוב כהן ושופט מספיק שופט השופט זה נכון ש ה לכתחילה אני לא רוצה כבר לדבר על כל הדברים שלסוף הפרק לכתחילה הדרך שהתורה מציעה זה שהכהן הגדול הוא גם נשיא הסנהדרין, אבל זה לא חייב להיות, יכול להיות גם א גם שופט. אבל כאן למדו שמפי השמדו שבזמן שיש כהן מקריב על גבי מזבח, יש דיני נפשות והוא שיהיה בדין הגדול במקומו. מה המקום? הכסף משנה מביא את הגמרא אצלנו בדף נב עמוד ב אפשר לפתוח מי שרוצה ב תורה שבעל פה יכול להקשיב ובאת אל הכהנים הלביים ואל השופט אשר יהיה בהם עם ההם בזמן שיש כהן יש משפט בזמן שאין כהן אין משפט זה לא הפסוק שהרמבם מביא אבל זה עוד לימוד וב אל השופט אל הכהנים הלבים ואל השופט רק בית דין הגדול שבירושלים דיניו תקפים לענייני בית דין הגדול או לפחות לענייני דיני נפשות כל זמן שיש בית מקור נוסף לזה שבית הדין צריך להיות שם מופיע בגמרא במסכת במסכת עבודה זרה שם כתוב כך לא הבאתי בדף תקשיבו 40 שנה עד שלא חרב הבית גלתה סנהדרין גדולה וישבה לה בחנויות. הם לא אמר רבי יצחק לא תמה דיני כנסות אלא שלא דנו דיני נפשות מה היא טעמה כיוון בחזו דם לפי שרוצחים ולה יכלה למדן אמרו עכשיו אנחנו לא יכולים לדון את כולם אמרו מוטב נגלה ממקום למקום כרד לא נתחייב דכתי ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא מלמד שהמקום גורם כל זמן שבית בית הדין הגדול נמצא במקום יש לו את כל דיני בית דין הגדול כשהוא גולם מן המקום נחסר לו דיני בית דין הגדול וממילא בטלים דיני נפשות בכל ישראל זה שבדין הגדול מאבד מסמכויותיו כשהוא גולם ממקומו זה פסוק מפורש ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא זה שצריך שיהיה בית זה פסוקים מפורשים הכהנים הכהן אל השופט הכהנים והלבים ואל השופט אבל מה זה נוגע לדיני נפשות של בתי דין של 23 יש בית דין באשקלון בעפולה של 23 אין הלכה של מקום בבית דין הזה הוא יושב לשעריך איפה שמענו בתורה שביטולו של בית דין הגדול הוא מבטל את א בתי דין את בתי דין דיני נפשות בתי דין של א של 23 שיש בכל עיר ועיר זה נושא נוסף נושא שלישי אה אנחנו רוצים לשאול עליו זה גמרא במסכת ראש השנה אנחנו נמצאים בחודש אלול כבר התחלנו לתקוע בשופר אז קצת גם על ראש השנה אמנם השנה ראש השנה לא חל בשבת אבל זה הלכות שופר יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת אומרת זה כתוב תלמוד בבלי אבל זה זו משנה בסדר משנה שם יום טוב שראש שחשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה מי שחרב בית המקדש יתכן חן זכאי שהיו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין אמר רבי אלעזר לא התקין רבן שמ זכאי אלא ביבנה בלבד אמרו לו אחד יבנה אחד כל מקום שיש לו בית דין אנחנו אוהבים את שיטת רבי אלעזר יבנה בלבד רק זה רק קרם יבנה זה המקום חוץ מזה כלום אבל אנחנו לא פוסקים ככה פוסקים כמו תנקמה בכל מקום שיש בו בית דין מחלוקת בין חכמים לבין רבי אלעזר לגבי ב מה זה נקרא מקום שיש בו בית דין נחלקו רשי והרבה ראשונים אנחנו נביא את הרמבם לצורך העניין רש"י בעמוד שתיים יום תושנה שח בשבת המקדש היו תוקים במה מפרשת אבל לא במדינה לא בירושלים ולא בגבולים אלא ביבנה שהייתה שם סנהדרין גדולה בימיו וכן בכל מקום שגלתה סנהדרין אבל לא זה הוא מסביר את זה ברבי אלעזר בבית דין של 23 זה רבי אלעזר אומר לא אי אפשר בד של 23 חייבים רק במקום שיש סנהדר גדולה שזה יבנה אבל חכמים שחלקו על רבי אלעזר מה הם סבורים שבכל מקום שיש בית דין של 23 יכולים לתקוע ככה סבורים חכמים לפי שיטת רש"י וככה לפי רש"י אפשר את כל המקום של 23 אבל אם אין 23 לפי רש"י שלושה דיינים חשובים אבל שלושה יכולים לא יש רבי יוחנן בן זכאי תיקן שתקיעת שופר תהיה בפני בד 23 מה קשר הדבר הרמב"ם חולק הרמב"ם כותב ובזמן הזה שחרב המקדש כל מקום שיש בו בית דין קבוע והוא שיהיה סמוך בארץ ישראל תוקעים בו בשבת לא צריך 23 מספיק שלושה שלושה דיינים סמוכים צריך שיהיו סמוכים לא מספיק אפילו שזה דבר גדול מי שיש לו תעודה תעודת דיינות מרבנות הראשית בישראל זה יפה מאוד נפלא אבל זה לא סמוכים לא סמוך צר סמוכים ואין תוקעים בשבת אלא בבית דין דין שקידשו את החודש בשבתי דין תוקעים מהפי ש סמוכים קידוש החודש למדתם במשנה נכון קידוש החודש אזה בשלושה מספיק שלושה ככה סבוב הרמבם ו השאלה לחם משנה כבר כותב ואין תוקים בשבת ואף על גב דרשיזל כתב הגמרא דהיינו כרבי אלעזר דבר המשנה לא התקין רבי בן זכאי אלא רבינה בלבד רבנו אינו סובר כן ודאי לא פסק כרבי אלעזר אלא כתנקמה עובדה כתוב בפירוש לא אומר שצריך שלושה אומר רבי אלעזר אם כן תמע על רש"י שכתב סנר דרי גדולה מקדשים את החודש ורבי אלעזר יצאו באים סדר גדולה קיצור דברי רש"י קשים מאיפה הוא לך משנה משום הנקת ברשי אבל לא מאיפה הוא לקח את זה מאיפה הוא לקח שצריך סנהדרין קטנה בשביל לתקוע בשופר בראש ראש השנה שחל בשבת אני מסכן את כל השאלות ששאלנו עד עכשיו שאלה ראשונה שאלנו מהיכן למדו חכמים שבית דין צריך להיות של 23 בגלל שכתוב ושפטו העדה והציל עדה שופטת עדה מצאת וכולם מבינים עדה מחייבת ועדה פותרת עדה של המחייבים עדה שלמזקים זה לא מה שכתוב ושבטו העדה בין המכה ובין גואל אדם אז משמע שצריך עשרה שישפטו בין לבין ואז והצילו העדה זה המשך של ה של א אותה עדה יכולה גם להציל מבין שניהם ואפילו מצובה להציל ויש הלכות שהבית הדין צריך לפתוח בזכות כל מיני הלכות שמנסים לא להגיע לב בקלות להריגה שהכל הכל נלמד מוהצילו. אבל זה נאמר על כל בית הדין. זה נאמר על כל בית הדין. ממלא העדה זה כל בית הדין. ואם תאמרו שלומדים מהיטור אז גם יש והשיבו העדה. יש אפילו דעה כזאת דורשי רשומות בספרי 30 אז או 11 אבל לא 23. 23 לא 23. זו הייתה שאלה ראשונה. שאלה שנייה, מדוע בתי דין של דיני נפשות מתבטלים כאשר בית הדין הגדול שבירושלים עוזב את מקומו? הרי הזיבת מקום זה הלכה בהלכות בית דין הגדול שבירושלים. זה לא הלכה בהלכות דיני נפשות של עפולה, של קריאת שמונה. וזו שאלה שנייה. ושאלה שלישית מה אה מה מקור שניה עוד שאלה שאלנו עוד שאלה על אין מעמידים סנהדרות לשבטים שבית דין גדול של בירושלים מעמיד סנדות אין מעניין סנדות לשבטים אלא בבית דין 71 ורשי הוסיף שבית דני הקדוש של ירושלים צריך לצאת ממקומו ולהגיע שאלנו למה הוא צריך להגיע מה הבעיה שיסרו אליו במיניבוס ויחזרו אז זה שאלה שלישית שאלה רביעית שאלנו מגמרא בראש השנה מה הפשרה של שיטת רש"י שצריכים סנדרין קטנה כדי לתקוע כדי לתקוע בשופר זה היה זה היה השאלות ששאלנו שאלנו עד עכשיו נניח לרגע לסוגיה הזאת ונדון בעניין נוסף שידוע מפורסם אצל אצל האחרונים שדנים בזה בעניין דיני נפשות. המשנה אומרת שדיני נפשות ב-23. מה הכוונה בדיני במילה דיני נפשות? האם כל התהליך צריך להיות בפני 23? או חלק מהתהליך יכול להיות גם בפני שלושה. על איזה חלק מהתהליך אנחנו מדברים? על קבלת העדויות. אז יש חידוש גדול של רב סעדי הגאון. ידוע, מפורסם מאוד. אולי כבר רמים דיברו על זה אפילו בשיעור ה בשיעור היומי. אז א בואו נראה. הזה נמצא ברמבן זה בעמוד שתיים אצלכם. הרמבן על התורה כתוב בפרשת שופטים על פי שניים עדים או שלושה עדים יומיוט על פי עד אחד יש עוד פסוק דומה על פי שני עדים או על פי שלושה עדים יקום דבר לפעמים מתבלבלים בין הפסוקים האלה לא רק האנשים מתבלבלים גם המדפיסים של הגמרות וכותבים את המקור הזה הזה והמקור הזה והנוסחאות במשניות וזה סוגיות למסכת במסכת מכות אבל כאן זה חשוב לי בשביל כי זה מחזק את שיטת הגאון על פי לא כתוב על פי שניים עדים או על פי שלושה עדים כתוב על פי שניים עדים או שלושה עדים אם מתקיימת עדות בשניים למה צריך לכתוב שניים ושלושה אם שניים אז ודאי שגם שלושה אז הרמבן מביא את המשנה מסכת מכות והוא מבין שהמשנה דורשת את הפסוק הזה למרות שאפשר להתווכח האם לומדים מהפסוק הזה או לומדים מהפסוק של על פי שני עדים או על פי או על פי שלושה עדים אומר אם מתקיימת ידות בשני העולם פרט לך בשלושה ברור אם שני עדים מספיק בוודאי אם שלושה עדים בכלל שלושה שניים להקי שלושה לשניים מה שניים עדות אחת אף שלושה עדות אחת ואין נעשים זוממים עד שיזומו כולם לשון רש"י אז זה כשבאים שלושה עדים אז יש לזה גם חומרה שכדי להזים אותם צריך להזים את שלושת העדים וכן אם מצא אחד מהם קרוב או פסול אתה לא יכול להגיד טוב אז יש שניים אחרים אלא כל העדות שהם בסדר אפילו שרק אחד הוא קרוב אז בוא נוציא אותו נשאר לנו שניים לא אי אפשר כמו ששניים אם אחד מהם פסול זה לא שווה כלום ככה גם שלושה אם אחד מהם פסול זה לא שווה כלום יש בזה גם היגיון למה הם הגיעו ביחד נכון למה הוא בא איתו ביחד עם הפסול הזה הוא יודע שהוא קרוב שלו אה הם חשבו שהם ירמו את בית הדין אז כ הוא כבר פוגע בנאמנות אבל עכשיו לא עוסקים בספרות האלה והם כולם נהרגים של ממון באזמתם שעיקר הכתוב להקיש שלושה לשניים בכל דבריהם כדעת רבותינו במשנה במסכת מכות בפרק ראשון ועל דרך הפשט אמר הגאון רב סעדיה כאן יש משהו נקודה ייחודית אף על פי בהרבה מקומות שכותבים על דרך הפשט לא מתכוונים שזה יהיה נפקמינה להלכה על דרך הפשט יש את הדרש הדרש הוא המדריך להלכה והפשט אומרים פירוש על דרך הפשט אף על פי שהוא לא נוהג להלכה. אבל כאן רב סעדיה לא אמר את זה כפירוש על דרך הפשט אלא כהלכה. דרך הפשט אמר גאון רב סעדיה, שניים עדים או שלושה מקבלי עדות השניים. למה שלושה? על פי שניים עדים. זה על פיהם שהם אמרו שהם ראו או שלושה עדים. איך מה פתאום שלושה עדים? אם שלושה אנשים גבו עדות מפי שניים, הם יכולים לבוא ולומר לבית הדין של ה-23. מורי ורבותיי, אנחנו גבינו עדות מפי שני עדים. והבית הדין של 23 מתייחס לעדות הזאת כאילו נאמרה בפניו כעדות כבילה בהלכות נפשות אף על פי שהיא נעשתה אך ורק בפני שלושה יכול להיות שרמז לדבר שלא כתוב על פי בפעם השנייה כתוב על פי שניים עדים או שלושה עדים ככה פירש רב סעדי גאון אומר הרמבן ואין בכתוב קבלת עדות רק עדים אבל כמדומה לי שטעה הגאון בדינו הרמבן נזהר בכבודו של הרסיו הוא לא אומר טעה זה טעות זה לא נכון כמדומה לי נכון שאנחנו לא אומרים על חכמים הדורות הקודמים כמדומה כמדומה שהוא טעה אנחנו רגילים להגיד אנחנו לא זכינו להבין דבריו או דבריו קשים לנו להבנה משהו כזה אבל הרמבן ככה אומר כי מדומה לי שטעה הגאון בדינו כי עדות דיני נפשות לא תקובל רק בפני סנהדרין של 23 קבלת עדים זה תחילת דין ויש הלכה שדיני נפשות צריך להיות ב-23 ממילא זה כולל גם את קבלת וככה המחלוקת בין הרמבם לבין רב סעדיה לבין רב סעדיה גאון אני מדלג על הפני יהושע עכשיו ואני רוצה לגשת לגמרא בינתיים הדברים פה בשלב הזה הם דברים שמפורסמים וידועים בסדר מתבדרין במדרש יש גמרא במסכת סנהדרין אצלנו כבר הבאתי לכם פה בדף שלא תצטרכו לטרוח אמר רבודה מרב כל עיר שאין בה שניים לדבר ואחד לשמוע אין מושיבים בסנהדרין ובבטר אבו שלושה ובנה ארבעה רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי עקיבא ושמעון התמני דן לפניהם בקרקע היו כאלה שהם יודעים לדבר זה היה בכל ירצח שניים בביתר היו שלושה, ביבנה היו ארבעה שיודעים לדבר. מה זה יודעים לדבר? מה זה יודעים לדבר? לדבר כל אחד יודע. ככל שאנשים פחות יודעים, הם גם יותר מדברים. מה זה יודע לדבר? אומר רש"י, שניים לדבר ב70 לשון ואחד לשמוע שיהיה מבין ב70 לשון. אף על פי שאינו יודע להשיב אם יש לנו אז אפשר לעשות מה אז מושיב אז מושיבים סנהדרין אם אין לא מושיבים סנהדרין למה כי סנהדרין דנה בדיני נפשות כיוון דיני נפשות העדים יכולים להיות גם כאלה שיודעים רק אמהרית או רק א ספרדית או רק כל שפה אחרת יש א גמרא מסכת מנחות. גמרא מסכת מנחות מדברת על מרדכי. מרדכי היהודי השם שלו אומרת הגמרא היה פתחיה. ככה בספר עזרה אנחנו מוצאים פתחיה. והגמרא אומרת שפתחיה זה מרדכי. למה נקרא שמו פתחיה? שיודע לפתוח ב70 לשון. זה הסיפור הידוע מילדותכם שהוא שמע את בקטן בטר שהיו מדברים בשפה זה גמרא גם כן מסכת מגילה בטורסית מאיפה הוא ידע את השפות שלהם הוא ידע 70 לשון היו בסנהדרין היו צריכים לדעת היו צריכים לדעת 70 לשון ואז הגמרא מביאה את רבי יוחנן שאומר שלא היו מושבים בסנהדרים מי שלא יודע ב70 לשון לא היו 70 מי שלא יודע ב70 לשון נראה נראה לני דעתי שלדבר בשביל לשון זה לא אנושי זה לא אנושי בן אדם ש את כל השם בשביל ללמוד שים וגם אם זה אנושי אי אפשר גם ללמוד עיון וגם ללמוד 70 לשון אני חושב שעיקר הכוונה שאמרו שבים לשון זה הכוונה בלשונות יודע בלשונות המצויים בסדר הוא יודע מכיר את השפות המדוברות אומר פה בארץ לא צריך לא יהיה עדים שידברו בניבים שמדברים אותם רק בבנגלדש אבל אבל אמרית כן צריך לדעת ורסית צריך לדעת והנגלית צריך לדעת זה צריך לדעת את הזה יכול להיות לפי שיטת רש"י לא צריך שכל חברי הסנהדרין ידעו נכון לא צריך שכולם מספיק ש מספיק שחלקם חלק לקו יד כמה צריך? שלושה שלושה צריכים לדעת וכול ש70 לשון לא צריך שכל הסנהדרים לפי רש"י ידעו את כל ה-70 לשון אלא שעל ידי שצריך שלכל לשון יהיו שלושה מחכמי הזנהדרין שידעו ידעו לדבר בה. כלומר עוד שניים לפחות יודעים לדבר שם יוכלו לשאול אותו ואחד שלפחות מבין הוא מבין אבל היו שחלקו הרן חולק על רש"י תראו כל שניים ד אחד לשמיים שני סנדרין פרש רש"י שניים מדבר ששן אחד ש לבר שונות אלא שמבין כל מה שאין אומרים כדי שאלו הג יוכלו לקבל עדות העדים שהייתו באיזה לשן הלשונות ולפי פירושו מהשמע דבדים של שלושה יכולים לקבל עדות שני נפשות ואינו במשמע דוודאי כל הבית דין הצריכים בגמר דין צריכים הם בקבלת עדות לכך משמע דכל הבית דין צריכים שעדו לדבר ב70 לשון ושכולם יקבלו עדות בני נפשות וכן דעת הרמבם פרק שני מלכות סנהדרין כולם צריכים לדעת 70 לשון אמרתי אם אם אתם רוצים לקחת את 70 לשון כפשוטו משהו אתם חייבים להסכים אם אתם רוצים כפשוטו חייבים להסכים לשיטת ראש כי צריך לחלק את זה בין כולם אם אתם אומרים לא כפשוטו שים לשון עולם דווקא אז כבר ויטרתם על על פשטות הלשון אבל אבל א ככה ככה על כל פנים סובר סובר הרן והרמבם לפי כך פירשו אומר זה שיהיו בעיר חוץ מן הסנדרין באותם ג' שורות שני שני חכמים גדולים הריים ללמוד ולהראות בכל התורה כולה ואחד יודע לשמוע ויודע לשאול ולהשאיר וזה הכוונה זה קשה מאוד אפשר להגיד שרבי אליעזר רבי עקיבא שמה לפי הרן חוץ מהסנהדרין צריך עוד שיש שמה יהיה להם ממי לדבר אחרת לא לא מעמידים על מסנדר אבל מה אתה אבל כתוב שבני היו ארבעה רבי אליעזר רבי יהושע ורבי עקיבא הם היו גדולי גדולי החכמים ברבי לזרבי וישוע הם היו א גדולי החכמים של קרם גל הם היו שמה בוויכוחים עם עם רבן גמליאל והכל מה רבי לזר רבי יהושע הם היו האלה שהם לא ישבו בכלל אז הוא אומר ככה הרן אומר זה דחוף זור שאמרו שהיה ביבנה ארבעה שתם לאים מרבי יוח בן זכאי שבני כולם היו תלמידיו וידעו לדבר לפניו ולשמוע מה שהוא אומר וכן פירש הרמבם בפרק א' מהלכות הנזכר ברמבם זה לא כתוב כמו שהרן אמר נכון ברמון כתוב שכל אין בה שני חיים גדולים אחד על הרו ללמד ולהורות בכל התורה כולה ואחד יודע לשמוע ויודע לשאול ולהשיב אין שם הסנהדרין יכול להיות שבשביל לשבת בסנהדרין לא חל לדעת את כל התורה כולה אם הוא לא יודע להורות בנגויים לא נגים הוא לא לא למד לא יודע להורות בג למד נגוים לאחד לא למד משניות זה לא אבל לא יודע להורות בני גויים זה לא בהכרח אולי לא יודע להסביר ברמבם על כל פנים יש כאן את מחלוקת הרסג והרמבן כבר בתוך מחלוקת ראשונים רש"י והרן ואפשר לצרף לזה גם את ה גם את ה את הרמב"ם יש אה יש במנחת חינוך ראיות לכאן ולכאן המנחת חינוך מביא ראיה הנה הבאתי מה שכתב הרמ"בן על התורה בשם הגאון נעיד דיני נפשות בכג מקום קבלת ידות סגי בג והכג ידונו על פי הגדת הבית דין השלושה ולא שחד מפיעת גבי בית דין כידוע והרמבן השאיר שלא ככה אז יש בקומץ המנחה קומץ המנחה זה תוספת ששמנחת חינוך על הספר של עצמו ולני דעתי נראה פשוט להעביר היה מהגמרא סנהדרין זה גם אצלנו לדברי הגאון זכרו לברכה דיתעתם אמר רב חנן עדן הרם הורסה שהוזמו אין נהרגים מתוך שיכולים לומר לאוסרה על בעלה בנו יגידו אנחנו לא רצית כתוב עשיתם לא כאשר זמם לעשות לא רציתי להרוג אני רק רציתי שהיא לא תאכל לא תמשיך לחיות עם בעלה היא אסורה להפך בגמרא והרי יתרו בה הרי הם כבר יתרו הרי כדי להרוג מישהו צריך התרה למה התראתם בה אם לא רציתם להרוג ותרצו בדלא טרו אם הם לא יתרו אז למה רצו להרוג אותה? מה ז הגמרא אומרת שמדובר שם בשיטת רבי יוסי ברבי יהודה שחבר אינו צריך התראה ומדובר באישה חברה והמדה בקלת דות צך 23 כמו הדין כן היו צריכים להעיד על נהרה מורסה לפני בית דין של 23 אם כן איך יכולים לומר לאסרה על בעלה בנו אמה יעידו בפני בית דין של 23 לאסרה על בעלה די בבית דין שלושה התייצבתם בפני בית הדין בהרכב המלא שלו מה למה באתם ככה אומר אפשר להתווכח עם הראיה הזאת אפשר להגיד זה היה ביסדין שם בעיר אז הם באו אבל לפי דעת הגאון מיכה זה גם ידי נפשות סגי בקבלת עדות אז יש ראיה יש עוד ראיה עומד ב בתסד שמה הגמרא מדברת על עיר הנידחת שצריך זה גם במשנה עיר הנידחת כמה צריך צריך שלעשות צרך ב בית 71 כתוב שם בגמרא איך היו עושים דנים וחופשים דנים עד שמגיעים לזה שכולם הריצח שיהיה רובעיו איך עושים את זה דנים מכניסים לבית סוהר לאט לאט דנים את כולם אמר לו הולה נמצא מעני דינם של אלו דנים וסוקלים דנים הרי זה בסקילה כל זמן שעבודה זרה מקבלים סקילה ברגע שזה נהיה עיר הנידחת הורגים את כל העיר בהר בחרב בהרב לא בסקילה ורש לקיש אמר יש לו פתרון אחר מרבין להם בתי דינים פותחים כמו שיש בבית חולים שדה פותחים בית דין שדה ושמה מביאים הרבה רבנים כולם באים מתחילים לדון אותם בשיטת עשרת הנע מכניסים מה זה טה טטה מרבים הרבה ידיים דנים אותם איני ואמר רמחמה וזה וצאת האישה איש ואשתה מוציא הייתה מוציא את כל העיר לשעריך אלא מרבים להם בתי דיני מעיינים בדיניהם הם הבתי דינים רק מקבלים את העדויות אבל אחרי זה הם באים לבית דין הגדול ובית דין הגדול פוסק את ההלכה על כולם ביחד אז זה לא 70 לא עשו שמה הרבה בתי דין 71 אומר המלכת חינוך איך יכול להיות הרי דיני נפשות של עיר הנידחת אז צריך 71 סימן שאפשר לקבל גם בשלושה עוד ראיה לשיטת הגאון. אז בסדר, יש ראיות יפות לשיטת הגאון. גם הראיה מעידן הרע מאורסה, גם הראיה מעיר הנידחת, שמרבים להם בתי דינים ומקבלים את העדויות, אבל ראיות מצוינות, אבל עדיין צריך להבין הרי קבלת העדות זה תחילת דין. כמו שאל הרמב"ם, אתה לוקח פסוק, מפרש אותו על פי פשוטו ומזה ממציא הלכה מחודשת שאפשר לקבל עדות בזה. צריך איזה איזה היגיון הלכתי שיהיה בדבר הזה. מאיפה זה בא? אז זה הדבר האחרון שרציתי שרציתי לשאול כדי ליישב את הדברים האלה, את כל השאלות שאלנו, את כל העניין, נצטרך ל לקרוא שוב את הפסוקים. קודם נקרא את הפסוקים את הפסוקים אצלנו. אחרי זה נקרא משנה מסכת אבות ועוד פסוקים בספר תהילים ואז נתחיל לבז נקרא קודם את הפסוקים שוב בעמוד מספר אחד ושבטו העדה בין המכה ובין גואל אדם על המשפטים האלה ו מה זה והצילו העדה את הרוצח מיד גואל אדם אתה רק אומר את האופציה של מי שקורא את הפסוקים כפשטם הוא אומר תשפטו ותצילו אז בשביל מה עשינו משפט אם אתה רק מציל אז למה לעשות משפט תציל וזהו מה אנחנו עושים חלילה צחוק מה מדין תורה אם רוצים לשפוט דין יש גואל אדם עומד בצד השני הוא יכול להגיש בגץ מה זה כאן עצמי כאן א הצילו הגואל אדם יגיד זה לא בסדר מי יודע מה הם יגידו אז מה מה זה הדבר הזה התשובה על כורחנו שיש כאן מקרא חסר יש כאן פסוק שהיה צריך להיכתב והתורה בכוונה כביכול השמיטה אותו אבל זה כתוב במקום אחר זה לא שזה לא כתוב. זה כתוב ועוד איך כתוב? איפה זה כתוב? זה כתוב ב הפסוק הזה כתוב בספר דברים גם בפרשת שופטים שקראנו שנה שבת האחרונה. וכי אני אקרא אין אין את זה פה בדף שכחתי את הס וכי יהיה איש שונא לראהו וערב לו וקם עליו ויכאו נפש במת ונס אל אחת הערים האל ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם ונתנו אותו ביד גואל אדם ומת לא תחוס עיניך עליו ובערת דם ענקי מישראל וטוב לך פה פרשה של בדיוק הפוך פרשה של מדברת רק על זה ורק על הרוצח ומזיד שהציג את עצמו כאילו הוא רוצח בשגגה וכך אומרת הברייתא במסכת מכות בתחילה אחד שוגגין ואחד מזידין מקדימים להרי מקלט ובית דין שולחים ולוקחים אותם משם מביאים אותם אל העיר שלהם ודנים אותם. מי שמתחייב מיתה מקיימים מה שכתוב ונתנו אותו ביד גואל אדם ומת ובערת לא תחוס אינך הוברת דם ענק מי ש לא עליו נאמר והצילו העדה את הרוצח מיד גואל אדם אחרי זה כתוב והשיבו אותו מי העדה למה צריך כדור העדה באמת כאן זה בשני פסוקים אני מבין ושבטו העדה אחרי כתוב הצילו העדה אבל אחרי זה כתוב והשיבו אותו אל עיר מקלטו אשר נס שמה מה זה העדה הנוספת בהנחה שיש כמו שאמרנו פסוק נעלם פסוק הנעלם עד זרות כתוב כך ושפטו העדה בין המקום בין גל אדם השבטים האלה ואם קשה לנצח שואל תר אם א התברר שהוא רוצה במזיד ונתנו אותו העדה ביד גואל אדם ומת ואם לא והצילו העדה את הרוצח מיד גואל אדם והשיבו אותו היה צריך להיות כתוב הראשון עולם כתוב העדה אל עיר מקלטתו בסדר? אז קודם כל דקדקנו קצת הפסוקים. הבנו שיש כאן פסוק נסתר. עכשיו אני עובר למשנה במסכת אבות בעמוד ארבע. אצלכם רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר אלוהים ניצב בעדת אל בקרב אלוהים ישפות. ומנין אפילו חמישה שנמר בעגודתו לארץ יסדה ומנין אפילו שלושה שנאמר בקרב אלוהים ישפוט ומנין אפילו שניים שנאמר אז בור השם שראו ויקשב השם וישמע ומנין אפילו אחד שמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך אומר רבי עובדה בן בר תלמור עשרה שיושבים ועוסקים בתורה זה לא הכוונה שלומדים עכשיו א מסכת סנהדרין בעיה לא זה הכוונה עשרה שהיו יושבים בדין גרסינה כל המשנה הזאת לפי הברטנורה עוסקת לא בלימוד תורה מופשט אלא בדין יושבים בדין והאמת הפסוק שהביאו מספר תהילים הוא מוכח אלוהים ניצב בעדת אל בקרב אלוהים ישפוט עשרה בדין גרסינ בדעת אין עדה פחוטה מעשרה כמו שכתוב במשנה אצלנו מאיפה לוים שאין עדה פחוטה מעשרה עשרה נקראים עדה שנאמר מרגלים עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וחלב הרי עשרה אז ממילא אלוהים נמצא בעדת אל של הדיינים זה עשרה בעצם אין מושג כזה זה של 23 כשה לעצמו יש מושג אחר המושג נקרא 10 יש הדרגות בהשראת שכינה אצל א כינוס של בני אדם בעיקר לענייני דין כאן אנחנו עוסקים במשנה הזאת גם אחד לפחות לשיטה אחת אז מדאורייתא הוא יכול לדון שניים שדנו די דין אז נקרא ונחצו שלושה יש גם בית דין של חמישה ובית דין של 10ה על עשרה כתוב שבעשרה שכינה שריה ולמה עשרה נקראים עדה מה זה עדה בכל מקום שיש בתורה עדה זה מדובר על ציבור ורוב מקומות שכתוב עדה זה כלל ישראל ומסתבר שהעדה שהייתה שם אצל א המרגלים [מוזיקה] זה לא רק 10ה אנשים פרטיים שנקראים עדה אלא מדובר בעשה אנשים שהם בעצם מייצגים את כלל ישראל הם מייצגים במובן מה כלל ישראל גם היו מנהיגים של כלל ישראל לכתחילה אולי עדה זה 12 שיש להציג לכל אחד אבל גם 10ה נקראים עדה זה שעשרה מייצגים את כלל ישראל נמצא בעוד לימוד שלא הבאתי פה יש הלכה ונקדשתי בתוך בני ישראל קידוש השם בפראסיה זה עשרה בישראל. מאיפה לומדים? הירושלמי מביא עוד דעה. כתוב ונקדשתי בתוך בני ישראל. וכתוב ויבואו בני ישראל בתוך הבאים. האחים שירדו למצרים ויבואו בני ישראל בתוך הבאים. בני ישראל היו שמה 10עה. כי הרי יוסף היה מצרים. בנימין לא הלך איתם. כמה נשארו? 10שה. אומרים שעשרה נקראים בני ישראל. זה שם של של כלל כלל ישראל ציבור זה ההלכה של עשרה ולכן כלרה יש השראת שכינה אני עובר לפסוק בספר תהילים אתם מכירים אותו משיר של יום זה הרי מזמור שאומרים אותו הרבה כתוב במזמור מזמור לאסף אלוהים ניצב בעדת אל בקרב אלוהים ישפוט בקרב אלוהים זה על השלישיה על שלושה בעדת אל זה 10ה איפה יש 10ה בדין ואל תגידו לי עכשיו את ה בהקדשות ובזה כי שמה זה לא דין מתרצ אני מקווה שלמדו את זה בשיעורים היומיים שסבירו לכם זה לא דין כי אחרי זה לא עושים עשרה צריך שיהיה אין בית דין שקול איפה עשרה נמשיך עד מתי תשפטו אב ופני רשעים תיסאו סלע שפטו דל ויתום אני ורש הצדיקו זה כמובן מדבר בדיני ממונות עכשיו יש פסוק שנראה אותו דבר בהתחלה כתוב שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו אחרי זה כתוב פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו מה ההבדל הראשון זה בדיני והשני זה בדיני נפשות כי המזמור הזה מדבר על דיינים והוא מדבר על שני החלקים של הבית דן אלוהים מצב ועדת אל עשרה ובקרב אלוהים משפות זה השלושה על דיני ממונות ועל דיני נפשות ועליהם נאמר מיד רשעים הצילו מה זה מצלצל לנו והציל טילו העדה. עכשיו נחזור לפסוקים. ודאי שכשכתוב ושפטו העדה בין לבין, זה ודאי כל הבית הדין. כל הבית הדין ה-23. אבל בפסוק הנעלם היה כתוב שאם העדה ראתה שהוא ראתה אותו לחובה אז נתנו אותו בעד גואל אדם ואם לא והצילו העדה מי זה העדה שהצילה אלוהים ניצב בעדת אל מיד רשעים הצילו זה לפחות 10ה כדי לחייב אדם בדיני נפשות. אנחנו רוצים שזה לא יהיה שלושה אנשים שיחליטו ככה. אנחנו רוצים שיו 10ה. אנחנו רוצים שיהיו 10ה כי 10ה שכינת השריה. רק 10עשה אנשים שהחליטו יחד שהוא חייב מיתה, הם יכולים לחייב אותו מיטה. אבל אנחנו רוצים עוד דבר. מזה שהתורה מכניסה רק את הביצי לא עדה, התורה מעוני בעוד דבר שתהיה גם אפשרות לצד שני של עשרה שיעמדו מולם וכדי שיהיה אפשרות של 10ה ועשרה וגם אפשרות להכריע חייבים להגיע ל-23 אבל באמת מה שנחוץ לנו זה 10ה מישראל שיכריאו כי בהשרה שכינת השריה וזה אלוהים ניצב ועדת אל בשביל זה הבאתי גם עוד דבר גמרא מסכת סוכה אתם רואים אה אה יש את זה תבי אמר רבי אלו פחות עלמה מתלטין ושיטה צדיקי דמקבלי הפה שכי בכל יום כולם רגילים למושג 36 צדיקים נסתרים זה לא כתוב פה צדיקים נסתרים אבל צריך יש 36 שמ מקבלים פני שכינה. למה? מי הראיה? שנאמר אשרי כל חוכה לו ולא בגימטריה 36 אפשר אם נכניס גם את החוכה עם אשרי אשרי כלו הכל בגימטריה אפשר להגיע להרבה צדיקים למה למעט בצדיקים למה להקטין התשובה זה לא לומדים את זה מהפסוק השם כולך חוכ לא לא בא' לומדים את זה מזה שיש בית דין הגדול שבירושלים בן של בירושלים כמה יושבים שם כמה זה רוב הסנהדרין הרוב המינימלי כדי שיחריאו על פי דבר השם כמה זה 36 מול 35 אז צריך ש אז 30 תמיד יהיה בעם ישראל 36 אנשים שהקדוש ברוך הוא ישרה שכינתו עליהם כדי שלא יצא הדין מעוקל ולכן גם בית דין של דיני נפשות חייב להיות מעל 20. אני גם יכול להסביר את זה בדרך אחרת. אני אסביר שנייה אחת. חייב להיות מעל 20. אם אנחנו נעשה בית דין של 11 אז יהיה לנו יכול להיות שיהיה רוב יהיה רוב ל יהיה רוב למחייבים אבל אי אפשר יהיה להרוג. אי אפשר למה אי אפשר להרוג? כי הם לא יהיו 10ה. אנחנו רוצים שיהיו 10ה. וככה עד שנגיע למספר א למספר 21. רק ב-21 אנחנו יכולים אנחנו יכולים א שיהיה רוב רוב א מחייבים וזה. אבל אז הרוב המחייבים זה יהיה 12 מול תשע כי אם זה יהיה 11 ו10 אז פי אחד אי אפשר אי אפשר לחייב 12 ו9 אז לא יהיה לנו והצילו עדה לכן אנחנו צריכים את ה את ה23 אבל באמת זה לא מתחיל ואין ל-23 שום ערך בפני עצמו הערך הוא של העשרה והשראת שכינה היא לא קשורה לקבלת העדות השראת שכינה קשורה למה? להכראה בדעת שהקדוש ברוך הוא מסייע לדיינים להכריע נכון. ולכן קבלת העדות היא יכולה להיות ב אני חוזר לפסוק אני חוזר שוב למדנו מפלטו אלוהים מצא בעדת אל מיד רשעים הצילו שהצילו הידה זה עשרה ואם כן מה זה ושפטו העדה זה כל ה-23 בפסוק הנעלם יש את העדה המחייבת עדה שופטת ועדה מצלת הכוונה לפי דעתי במשנה שלנו א בעומק זה העדה שופטת זה עדה אחרת מאשר העדה הנצלת העדה השופטת זה העדה הכוללת של בפסוק הנעלם יש עוד עדה מחייבת וצריך שיהיה עדה צריך שיהיה עשרה ווהצילו זה מה כתוב והשיבו למה כתוב עוד פעם והשיבו העדה כי העדה האחרון זה לא העדה הקודם אם היה כתוב והצילו העדה את הרוצח מיד גואל אדם והשיבו אותו זה הייתה טעות טעות איומה כי היינו מבינים שהמחויבות להחזיר אותו מוטלת על עשרה במילא הבית דין הוא רק בית דין של 10ה או של 11 כדי שלא יהיה בית דין שקול וזה לא נכון לא אותו עדה שמצילה היא אותה עדה שמשיבה העדה שמשיבה מה זה כל העדה זה העדה הראשונה שכתוב עליו ושפתו העדה כל העדה היא זאת שצריכה להשיב את ה את ה אני חוזר אמרנו אם כן שעדה זה עשרה והשרה הם מייצגים את עם ישראל עכשיו נלך עוד צד ואני אלך למקור נוסף לכך שצריכים שיהיו 23 מופיע מופיע בגמרא ונראה לאנינו דעתי שרשי התפרש רק על הדרך הזאת. תפתחו אצלנו הגמרא בדף יד. עמוד ב כתוב ככה למעלה תנ רביעזר בן יעקב מוזקניך ושופטך זקניך זו סנהדרין שופטך זה מלך וכהן גדול מלך דכתיב מלך ומשפט ימין ארץ כהן גדול דקטיב באת לכה לשופט היא באה אילו רבי לזר חג דתרה חג כולה סנד ק רבי יהודה וכולי ואז אומרת הגמרא ככה תשמע מצען הבית פגי וימר עליהם אם הזקן ממרה מצא את הבית דין הגדול שהם יצאו מהמקום שלהם ואמרה עלים יכול להתמראתו אמרה תלמוד אמר וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם דנפו כמה היא למה מקצתם כמה יצאו מהמקום שהוא פגש אותם אותו זקן ממרה אם יצור קצת דילך באיקה גבוה קי מקבטה אולי אלה שנשארו במקום שלהם הם סוברים כמוהו אז למה אתה עושה אותו זקן ממרן אלא פשיטה דנפו כולו כולם יצאו למה היא למדבר הרשות אם הם יצאו לחתונה של הבן של אחד מהם כולם בא לשמח אותו ממצאו נפקה אסור להם לצאת והכתיב שוררך הגן הסר על יחסר המזג מה הכוונה שעורך הגן עשר על יחסר המזג אומר רש"י שורג עשר כתיב בדרשם באחד מהמונות עלסר המזג אם נצרך אחד מהם לצאת אם יהיה שם 23 כנגד צדיק קטנה יוצא ואם לא אינו יוצא תמיד חייבים שישאר המזגמרא מסבירה מה זה המזג כשמוזגים יין היום אנחנו אנחנו שותים יין, נכון? מהבקבוק? מוזגים לתוך אנחנו קוראים למזוג. זה לשפוך לתוך זה למזוג. בלשון בלשון חכמים למזוג זה לערבב מים ויין. את היין היו מערבבים במים כדי לא לשתות אותו חזק. כמה היו מערבבים יין מול מים? שליש יין ושני שליש מים. וזה הדרשה. שוררך הגן השר על יחסר המזג תמיד צריכה להישאר צריכים להישאר סנהדרין שליש מהסנגדין הגדולה צריכה להישאר אם שליש זה עדיין יש לזה שם של בית דין הגדול לעניין שהמקום עוד נקרא מקום והמקום גורם וכל הדברים האלה כי שליש זה משהו שיש לו חשיבות כמו שמצאנו ביין ומים רש"י שאומר שצריכים לצאת שבית דין הגדול צריכים להגיע לעיר למנות ורק אז ללכת כנראה חייבים להגיד שבעצם כל בית דין של 23 לא מתמנה זה לא איזה מינוי אלא זה בעצם בית דין הגדול קובע את מושבו בעיר ואז הוא עוזב והוא משאיר שליש ממנו שנשאר שם. לכן צריך שהם יגיעו לשם כדי שכשהם יעזבו עדיין ישארו ה-23 כדין שליש מבית דין הגדול. אז אם חיפשנו מקור ל-23, המקור ל-23 זה פסוק בשיר השירים על יחסר המזג או במילים אחרות שליש מבית דין הגדול. ולכן אם בית דין הגדול מתבטל מתבטל גם השאריות שלו בכל מקום כי כל בית דין כל סנהדרי ואני חושב שזא זאת גם הסיבה שקוראים להם סנהדרין קטנה לפי שאתה מה זה סנדרין קטנה תקרא לזה איזה שם אחר למה להקטין אותם הכוונה יש סנדרין גדולה ויש שיריים של הסנדרין הגדולה והשיריים של הסנדרין גדולה זה הסנהדרין זו הסנהדרין הקטנה. לפי הדרך הזאת. יכול להיות שהעדה והעדה הזה אולי נאמר בדרך בדרך הסמכתא, אבל העיקר של ה-23 הוא בנוי בכלל על הלכה אחרת של שוררך הגן השר. זה בעצם שיריים של בית דין הגדול. זה ה עוד דרך שהיא לא מתאימה. דרך אגב לפי זה אפשר להבין את שיטת רש"י למה צריך 23 בשביל תקיעת שופר בשבת בית דין של 23 זה בעצם שיריים של בית דין הגדול כי לא תוקעים מקום שזה צריך שתקיעה זה במקום המקדש המקדש זה המקום של בית דין הגדול רבי יוחנן בן זכאי אמר גם שיריים של בית דין הגדול גם זה דין קטנה היא יכולה להיכר הרי זה עכשיו יש מחלוקת האם זה דווקא ביבנה בסנהדרין של 71 או גם שיריים של בית דין הגדול גם יכולים אה זה אבל צריך 23 מאוד מובנת שיטת ר הבאתי כאן דברים בשם הרב סלובייצ'יק ברשימות שיעורים מה שכתב דין בית דין של כג דקומן מעיקר הדין ב בית דין של 71 דיני נפשות בכג דין שכג הם באי כו של הבית דין הגדול דבית דין הגדול נותנים רשות לבית דין של כג לדון דיני נפשות בית דין של כג דנים נפשות מכוח הרשות של בית דין הגדול נראה את זה משומח איתני במשנה נוסים נדראות אלא על פי בית דין של 71 דבית דין הגדול הם ממנים את הבית דין של כג ונותנים להם רשות לדון א גם את הגמרא בראש השנה ואת רש"י זה לא חידוש שלי זה גם הרב סלובצ'יק שם בהמשך הדברים בסדר עכשיו עוד פרפרת אחרונה נסיים לגבי שמיכת זקנים כתוב במשנה שמיכת זקנים בשלושה ועריפת עגלה בשלושה בסדר ש עריפת עגלה בשלושה מה זה שמיכת זקנים נחלקו רש"י והרמב"ם רש"י מסביר שמיכת זקנים על פרם דבר של ציבור ואילו הרמב"ם אומר שמיכת זקנים זה מסמך סו זה מינוי מינוי בן אדם שהוא יכול להיות סמוך שהוא יוכל לדון אז אה א יש לגבי כמה אנשים צריכים בשביל עגלה ארופה שמיכת על פר דבר של ציבור מחלוקת שלושה או חמישה בסדר זה בגמרא לכמה יש דעה שלא מופיעה במשנה ובגמרא אבל היא מופיעה באחד מתרגומי התורה התרגום שנקרא המיוחס ליונתן המיוחס ליונתן זה לא תרגום יונתן אלא תרגום המיוחס ליונתן יונתן תרגם רק את הנביאים, אבל התרגום הזה נכתב על ידי אה על ידי המוראים או חכמים בתקופה מאוד בתקופה מאוד גדומה. שם כתוב כך אני קורא את הפסוקים קודם כל ואם כועדת ישראל ישגו ונעלם וכולי וכולי ונודע חטאת אשר חטו עליה וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר אומר התרגום וישמכון טרסר סווה כנישתה דמתמנן המרכולין על טרסר שבטיה ית ידהון בתוקפה על רש תורה ויקוס תבחי תורה קדם השם אזני העדה שבעצם מייצגים את כלל ל ישראל לפי דעת רגתן זה 12 אז נכון שעדה יכולה להיות במינימום 10ה אבל עדה שלמה זקני העדה עדה שלמה זה 12 כמו הנציגים ויכול להיות שזה גם מה שכתוב א שמה אצל א אצל א מה שהמשנה מביאה וזה עד מתי לעדה הרעה הזאת בלי יוד יצאו יושיער וקלם מה זה יצאו יושם הוא לא אמר עד מתי לעדה הזאת, לא בגלל שיושב הכלב לא היו, אלא כשהוא אמר עד מתי לעדה הרעה הזאת, אם הוא היה אומר עד מתי לעדה הזאת, גם יהושע וכלב היו בכלל. אף על פי שהם היו נגד, אבל הם היו בכלל והרוב הם לא. שומר עד מתי לעדה הרעה, אז אתה לומד שיהיה וכלב לא בכלל זה. אבל המילה העדה כשלעצמה יכולה להיות 12. אז אמרתי על דרך מליצה לא יודע על דרך על דרך האפשר לפי השיטה הזאת והצילו העדה כדי שמישהו יזוכה צריך שהעדה העדה השלמה מה זה העדה השלמה לפי התור מורזנתן 12 על ידי 12 אפשר כבר לזכות מתי צריך 12 כמה דיינים צריכים להיות כדי שלזכות צריך 23 כי אם יש 12 מזקים צריך 12 מזקות כי יש אפשרות שיהיו 11 מחייבים בשביל לזכות מספיק מספיק אחד אז אם יש והצילו העדה והעדה זה מייצגת כלי ישראל והעדה בשלמותה זה 12 כמו זקני העדה אז יש לנו רמז רמז לקר שהמזקים הם 12 כלל הדברים ראינו ש צרי ושלושה אפשר לפרש בכמה דרכים או לפרש שזה בעצם 10ה ורק צריך שיהיה השראת שכינה בעשרה שהם המכריים כמו אשרי כל חוכה לא אלא שבפסוק יש שתי עדות יש העדה שזה כל בית הדין אבל יש לנו גם עדה מחייבת ועדה מצלת והעדה מצלת נלמדה מפסוקים בכלל ספר תהילים פלטו דיון מיד רשעים הצילו וזה נאמר לאדת אל עשרה שיכולים להציל הם צריכים זה ולכן יש הלכה שיהיו שיהיה אפשרות של קודם כל כל חיוב יהיה רק על ידי 10ה וצריך שיהיה גם אפשרות של 10ה מצילים אם יש אפשרות של 10עשה מצילים של אפשרות של השרת שכינה וצריך לפחות 10עשרה מחייבים אתה חייב להגיע ל-20 ל23 וזה לא נלמד מי בשבטו והצילו בעיקר מה שכתוב והצילו העדה והשיבו העדה שזה לא טוב לא אם זה היה אותה עדה היה כתוב והשיבו אותו לא והשיבו אותו העדה סימן שיהיה המילה עדה בפסוק הזה משמשת לשני תפקידים העדה הכללית שזה ה-23 והעדה שזה העשרה שמצילים כמו שמצאנו בספר תהילים ועל פי זה השבנו השאבנו כמה דברים וגם הסברנו את היסוד הזה של רב סד גאון שמספיק שלושה בשביל לקבל עדות כי העשרה שצריך באמת הבית דין הבסיסי זה שלושה זה שאנחנו צריכים 10ה זה רק בשביל השראת שכינה וזה נוגע לא לקבלת עדות אלא לזה זה ההיגיון ההלכתי שחיפשנו נכון שיש בית דין של 71 זה בית דין שמייצג את כלל ישראל בן שמייצג את כלל ישראל צריך צריך שיהיה בו א אני יוסיף מה ש אמרתי להכראה צריך שיהיו שלושה דיינים מכל שבט ושבט שלושה דיינים כנגד כל שבט ושבט כמה זה 36 בסדר שזה המכריע לכן 71 מייצגים את כלל ישראל גם בגלל מניין המשפחות שירדו למצרים אבל זה שאלות שעוד קשורות לבית דין הגדול ודבר שני אמרנו שיש בבית דין הגדול לפחות לפי שיטת רש"י הלכה של בית דין של של 23 שיריים של בית דין הגדול ושיריים של בית דין הגדול זה שליש פחות משליש זה לא שיריים ושליש בן גדול זה 23 אז זה דרך נוספת ללמוד את המושג של בית דין הגדול ועוד הבאנו כמה פרפרעות בדרך והשם יתברך יאיר עינינו בתורתו เฮ [מוזיקה]