שיעור הכנה לג' תמוז 2: השליחות היא "לדעתנו" וההצלחה מובטחת, הרב זושא וולף שנת תשפ"ו

שלום רב. בשעה טובה בסיעתא דשמיא אנחנו פותחים שיעור נוסף במסגרת סדרת השיעורים חיים עם הרבי כאן בבית משפחת ריבקן ממרכז כפר חבד היום יום שני תז בסיון תשפו שבוע פרשת שלח והשבוע אנחנו רוצים להמשיך מאיפה שעצרנו בשבוע שעבר שאמרנו שאנחנו נלמד בתקופה הזו בימי ההכנה ליום ההילולה הלב של הרבי א שיחות מעצימות מחזקות שאפשר לקחת מהם לקח והורה וחיזוק לתקופה זו מתוך ההתוועדויות לאקוטי שיחות אלא מההתוועדויות של השנים האחרונות שבוע שעבר למדנו בתשיא עכשיו מתשמח נלמד שיחה מפרשת שלח ורק נבין את ההקשר שזה היה כמה חודשים אחרי ההסתלקות של הרבנית חיימושקה כולם זוכרים שכבר באותו תקופה הרבי כבר עשה מעין מה שנקרא נתה עשה הכנות כלליות ונתן מסרים חדשים איך החסידים אמורים להתנהל בתקופה שלא יהיה אפשר לשאול ישירות וכולי אז הרבי קבע תיקן את הסלך ואת המשפיע וכולי ידידים מבינים שזה למעשה ככה רבי קבע את הסדר ההנהגה מה יהיה לאחר ג תעמוז אז השיחה הזו שהיא קובעת ברכה בפני עצמה כי נותנת לנו את השיחה עם תוכן ישיר עם הכותרת של שלח לך לדעתך אבל ההקשר הוא צריך לדעת שזה התחיל ככה אחרי ההסלקות של הרבנית חימושקה שאז הרב התחיל לדבר בתכנים הללו אז אז זה שיחה של פרשת שלח. נכון שבמקור זה בתש"ח זה היה שבת מברכים תמוז. זה לא הקביעות שלנו השבוע זה השנה זה שבוע קודם לכן אבל בכל אופן התוכן שלח וחודש תמוז זה מאוד מאוד אקטואלי ומחזק. נראה בפנים. שבת מברכים בחודש תמוז השבת האחרונה של חודש סיוון. כך זה היה בשעתו קוראים ברוב השנים פרשת שלח. על פי מה שכתב השלא הקדוש, ראינו את זה הרבה פעמים, פרשיות התורה קשורות עם הזמן בו קוראים אותם, מובן שיש הייכות וקשר בין השבת לבין התוכן של פרת שעת שלח, כלומר, בין פרשת שלח לבין חודש תמוז. אצלנו, זה לא ממש שבת מברכים, אבל אצלנו חודש תמוז יש לו את המשמעות שקיבלנו אותה בג תוס תנד. אז ממש משבת שלח אפשר לקחת לקח לעבודה ולנתינת כוח לחסידים בתקופה זו בסגנון אחר מפרשת שלח אפשר ללמוד הוראה בנוגעה לעבודה המיוחדת המודגשת בשבת כל יומה ויום דבידת כל יום יש לו את העבודה שלו אז לכל ראש את העבודה של פרשת שלח על אחת כמה וכמה שבת מברכים חודש תמוז השבת האחרונה של חודש סיון החודש השלישי חודש הזמן מתן תורה אז צריך להבין מה התוכן, מה הייחודיות של פרשת שלח ומה הנתינת כוח של שלח לחודש תמוז או לעניינינו לעבודה עכשיו שמסומלת בחודש תמוז בג תמוז נראה אז הרבי מתחיל לבאר את הרעיון של שילוח המרגלים בכלל מה הסיפור אז סיפור מאוד תמוע ויובן בהקדים הביאור של המפרשים בכל הסיפור של שליחת המרגלים על ידי משה שזה הפרשה שלנו לאיחור התמוע בנוגע לדי דיבורו של הקדוש ברוך הוא למשה כבר הפסוק הראשון בחומש בפרשה הפסוק השני שלח לך אנשים מה המסר שלח לך לדעתך זה לא התוכנית שלי הקדוש ברוך הוא לא ביקש את זה אמרו חז"ל הרי תמוע שלח לך מה זה לך צריך להיות כתוב שלח אנשים מה זה שלח לך לדעתך אני איני מצווה אותך מבחינתי אין צורך במרגלים האלה אתה רוצה בסדר למה לפי שראו ישראל ואמרו נשלחה אנשים לפנינו באו בני ישראל למשה ואמרו לו אם אנחנו הולכים אתה אומר לנו שהקדוש ברוך הוא אומר שצריך להיכנס לארץ צריך להתארגן צריך לשלוח מרגלים לשלוח אנשים אז היה יוזמה של בני ישראל באו אנשים למשה ומשה אומר אוקיי אומר הקדוש אומר משה לקדוש ברוך הוא זה התוכנית אומר לו הקדוש ברוך הוא אתה רוצה שלח לך לדעתך משה נמלך התייעץ בשכינה אבל אני אמרתי להם שהיא טובה מבחינת נתי אין צורך במרגלים האלה. אז מה הסיפור כאן? אם לא צריך אז למה הקדוש ברוך הוא אפשר לו? א אם כן צריך אז למה הקדוש ברוך הוא לא אמר את זה? מה הרעיון כאן? נשאלת השאלה. מכיוון שהקדוש ברוך הוא הבטיח לבני ישראל שיביא אותם לארץ טובה וררחבה, משה רבנו בוודאי שמח על הקדוש ברוך הוא שזה הולכים למקום הכי טוב. למה סבר משה שהיה צורך בשליחת המרגלים? עד שיתב משה ויתב בעיני הדבר. נכון שזה לא היה יוזמה שלו, אבל כשהאנשים בני ישראל אמרו לו כדאי לשלוח מרגלים אומר משה כן נראה לי שזה בסדר. מה וכי לא שמח משה חלילה לגמרי על הבטחתו של הקדוש ברוך הוא? בלי המרגלים לא היו מסתדרים. בלי המרגלים לא היה לא היה אפשר לכבוש את הארץ. אז המפרשים מבארים את הרעיון הבא. הכוונה בשילוח המרגלים לא הייתה בכדי לברר האם בכלל זה אפשרי. לא היה הדיון אם אפשר או לא. כי אם הקדוש ברוך הוא אומר בוודאי שזה אפשר, הדיון היה איך עושים את זה בפועל? מה דרך המיתווית? לבצע את המשימה. כלומר זה לא היה בכדי לברר האם לשלוח, האם ללכת ולכבוש, כי על זה היה ציווי מפורש מהבטחה מהקדוש ברוך הוא. אלא בכדי לדעת באיזה דרך ואופן קל יותר לכבוש את ארץ ישראל. כי מפורש בכתוב נשלחה אנשים לפנינו ישיבו אותנו דבר את הדרך שנעלה את ההרים שנבוא אליהם הולכים לכבוש את הארץ בסדר אף אחד לא מכיר מה קורה שמה יש שמה אנשים גיבורים בוא נראה בוא נתכנן מה היי הדרך הכי טובה איזה דרך כדאי לעלות דרך איזה ערים כדאי לכבוש תחילה אז הדיון הוא לא על האם לכבוש או לא האם לנצח או לא אלא מה הדרך הטובה ביותר אז על פניו הגישה של בני ישראל צודקת והש גישה של משה רבינו גם צודקת שהוא הסכים לכך אז תמוע בחזרה למה הקדוש ברוך הוא לא ציווה לשלוח מרגלים כי למה הקדוש ברוך הוא היה צריך לכוון אותם איך לכבוש את הארץ זה נראה תכף את השאלה כפי שהסדר במלחמה וכיבוש הארצות בהתחלה שולחים מרגלים לדעת את הדרכים אבוא הערים אתה שולח מרגלים כמו ש היה באיראן וכדי לדעת אם אלו עיירות ילחמו קודם ומאיזה דרך נוח יותר לכבוש את הארץ וסדר הדברים כאשר כובשים מדינה שולחים מרגלים קודם לכן ומכיוון שעל פי תורת אין סומכי על הנס צריך להתכונן למלחמה בדרך הטבע נכון שהקדוש ברוך הוא אומר לך תלכו תכבשו בני ישראל מבחינתם צריך להערך הכתוב לא יסמוך בכל מעשיו על הנס אבל יצווה במלחמים להחלץ ולהישמר ולעשות מערבים וכולי הקדוש ברוך הוא אומר אני שומר עליך אבל אתה תעשה מצידך מה שאתה חול לכן סבר משה ויתב בעיני הדבר לשלוח מרגלים זה היה נשמע לא צודק בכל זאת הוא לא רצה לסמוך על דעת עצמו התייעץ עם הקדוש ברוך הוא נמלך בשכינה אז הגישה של משה רבינו מובנת לפי זה שאנחנו מבינים שזה כן דבר תועלתי וצודק לשלוח מרגלים אז הרבי אומר אנחנו נבין עוד דבר הרי מהמרגלים האלה יצא תקלה גדולה מאוד אבל היו עוד מאורות של שליחת מרגלים בהמשך גם משה אחר כך שולח מרגלים וגם יהושע שולח. על פי זה מתרצים המפרשים עוד קושיה. בנוגע למרגלים ששלח אחר כך משה לרגל את יעזר אחרי 40 שנה. לא נאמר אפילו שמשה התייעץ עם הקדוש ברוך הוא ונמלך בשכינה. לגמרי הוא עשה את זה מדעתו ושלח מרגלים. אחר כך גם המרגלים ששלח יהושע. גם שמה לא מתואר, לא מוזכר שיהושע התייעץ בשבשכינה. לכאור התמוע היתכן שמשה ויהושע שלחו מרגלים מדעת עצמם או בפרט לאחרי שראו את התוצאות משולח המרגלים בפרשה שלנו אז זה כן אידיאלי או לא אידיאלית אז אני מבין אנחנו מבינים שלכן משה עשה את זה מדעתו אבל בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא אומר לו א אני לא צריך את זה והקדוש ברוך הוא גם לא ציווה אותו במיוחד שיצאו תוצאות לא טובות אז למה פעם שנייה ושלישית כאלה שהולכו מרגלים על פי האמור מובן אין באמת בעיה היה עקרונית לשלוח מרגלים. עניין שלוח מרגלים בכדי לדעת את הדרך שנעלה בה. לא רק שזה לא חיסרון, אדרבה, כך צריך לעבוד. על פי תורה לקיים את ציווי הקדוש ברוך הוא, לכבוש את ארץ קנן, אז כובשים את הארץ על ידי מרגלים. אצלינו באמת היה תוצאות בלתי רצויות מצד זה שהם שינו בשליחות. השליחות הייתה נכונה, המרגלים פיקשו, מה שנקרא. כי השליחות הייתה א לא לראות האם אפשר לכבוש אלא רק איך לכבוש. אבל המרגלים שינו ואמרו לא כדאי לכבוש, לא נוכל להיכנס כי חזר כו ממנו. אז המרגלים לא התנהלו כדרוש. אבל לשלוח מרגלים זה דבר נכון ורצוי. לכן לא נמנעו משה ויהושע אחר כך מלשלוח מרוגלים כי הם חשבו וככה היה בפועל גם כן שהמרגלים יקימו בפועל את השליחות וככה היה והשליחויות הבאות עברו בשלום אז אנחנו מבינים את משה רבנו מבינים למה הוא רצה לשלוח את המרגלים מבינים למה הוא שלח מרגלים אחר כך פעם נוספת התמיהה היא הולכת עכשיו הפוך אם אכן הדרך הנכונה על פי תורה לשלוח מרגלים כדי לכבוש את הארץ הקדוש ברוך הוא היה צריך לצוות אותו השם אומר לו אני לא חושב ש שצריך את זה אז אין בזה איזשהו אה משהו שכאילו >> הוא לא מספיק >> אז צריך להבין מה פשר הדבר מצד אחד אמרנו שעל פי תורה צריך לשלוח או לא צריך לשלוח אין סומכים על נס נכון אז מה זה שהקדוש ברוך הוא אומר לו אני איני מצווה לך אז יש פה סתירה פנימית הסיפור סותר את עצמו מצד אחד רואים שצריך כי משה רבינו הסכים ועובדה היא שאחר כך הוא עשה את גם בפעמים הבאות ועובדה היא שראינו על פי תורה צריך לשלוח מרגלים כדי לכבוש את הארץ אז תמוע בצד השני מה שאת אומרת תמוע מה זה שהקדוש ברוך הוא אומר לו אני איני מצווה לך ולמה מלכתחילה לא ציווה אותו על כך >> אבל למה הוא לא שמע אני יותר שואלת למה הוא לא שמע >> כי אכן כן היה צריך אנחנו נראה מה העומק כאשר נבין מה העומק של הסיפור של שליחת המרגלים אנחנו נבין את חלוקת העבודה פה החלוקה של הרי בחותר ויש פה תלק לקח הכללית לשלוחים בכלל ובמיוחד התקופה הזו מה הלקח שליו הרבי חותר נשיא הדור כאשר הוא שולח בשליחות אז הוא אומר לך ככה אתה תצא בשליחות אני מבטיח לך שתצליח בשליחות אבל כל הפרטים איך לבצע את השליחות בפועל על זה לא צריך לומר על זה אנחנו רוצים שתבין אותם תבין את כל הפרטים לבד מדעתך נשיא הדור לא צריך להסביר לך בכל דבר איך לדבר עם הגביר ואיך לדבר עם ראש העיר ואיזה פליירים לעשות ואיך ואיך לגייס כספים נכון אלא מה א' כי הוא לא צריך לעשות את זה ובעיקר כדי שהשליחות תהיה מאוחדת עם השליח שזה יהיה חדור מתוכו אם יגידו לו כל הזמן מה צריך לעשות אז כל הזמן נותנים לך מלמעלה מצפים ממך שתהיה ילד גדול שתבין לבד איך להתנהל בפועל ואז השליחות תהיה מאוחדת איתך הרבה יותר מאשר הם כל הזמן אומרים לך מה לעשות זה הרבה יותר אישי, אתה יותר מחובר לכך. אז זה העומק של אני איני מצווה לך, לא בגלל שאני לא רוצת, כי אני כן מצפה מכם שתעשו הכל בכוחות עצמכם. וההבחנה היא לצאת לשליחות. הרבי נותן, משלח הקדוש ברוך הוא. ההבטחה להצליח והשליחות זה גם הרבי נותנת. אבל מאז ואילך בשטח זה צריך להיות בכוחות עצמנו. הרבי הביא עוד מעט את הסיפור עם הרבי ארייץ שלא צריך להיות ילד קטן שכל הזמן שואל מה לעשות, איך לכתוב וכולי וכולי. רוצים זה נדרש שזה יהיה על ידינו כי ככה מתאחדים יותר עם השליחות ומשיגים ומגיעים גבוה יותר. נראה על פי זה נשאלת השאלה לאידח. מכיוון שלכיבוש הארץ צריך מרגלים למה לא ציווה הקדוש ברוך הוא על זה? למה השאיר את זה לדעתו? אם צריך תאמר את זה. אלא הביאור עד הרבה הנותנת מכיוון שזה פשוט שלכיבוש הארץ צריך על פי טבע לשלוח מרגלים אחרי שהקדוש ברוך הוא כבר ציווה את הציווי הכללי לכבוש את ארץ קנן כבר מובן מעצמו שבכדי לקיים ציווי זה צריך לשלוח מרגלים ואין צורך בציווי פרטי על פרט זה הרי הבניח שגם כן הקדוש ברוך הוא היה אומר לו לשלוח מרגלים אז זה גם כן עדיין אמירה כללית יחסית אז אז כביכול היה נדרש הקדוש ברוך הוא יאמר לו מאיזה דרך ללכת, איזה נשק לקחת, איזה הרים לכבוש קודם. אין אין גבול, אין אין לזה סוף לפרטים האלה. אז יש את המירה הכללית שאתם תצריכים ללכת, אמירה הכללית שתנצחו מאז והילך, משלב זה ואילך זה כבר נתון בידי האדם. דוגמה על הדבר. הרבים זה מאוד הגיוני ורואים את זה לאורך כל הרבה דוגמאות. כאשר ציווה הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, קחנה את בנך, את יחידך אשר אהבת את יצחק, לך לך לא ארץ מוריה ועליהו שם לעולה. בזה נגמר הציווי. הוא לא היה צריך לצוות אותו לחבוש את החמור, לקחת את הצעולה, לקחת סכין ואש. הרי את כל זה חייבים. אם צריך לעלות לעולה. א' בגד יש מה שנקרא צ'קליסט. יש רשימת מטלות. אברהם עשה את כל זה מעצמו כי הוא קיבל את הציווי הכללי ועלהו שם לעולם. זה מה שנדרש. מאז ואילך קיום ציווי השם צריך להיות על ידי השתדלות אברהם מובן מעצמו שאברהם צריך להכין עצים אש ומאכלת ולפני כן חבישת חמור שעם כל זה ילכו לארץ מוריה הקדוש ברוך הוא לא היה צריך לומר לו קח חמור וקח זה וקח אוכל הדרך כן לא לא צריך לומר את כל זה עוד מעט נראה מה ההיגיון כי אומר לא רק שזה מובן מעילה אבל יש בזה תכלית ומטרה שחלק מהשליחות תהיה מכוח ההבנה האישית שלנו אז ככה ראינו לגבי לגבי הסיפור עם עקדת יצחק על דרך זה בנוגע לכל מצוות התורה על מכשירי מצווה אין ציווי לדוגמה צריך ברית מילה אז יש מצווה למול אז אם יש מצווה למול יש חובה להתארגן עם סכין ויש חובה ללמוד מילה ויש חובה לדעת את כל הדברים מראש אין ציווי על זה הציווי ברית מילה האדם מבין לבד כל מה שצריך כהכנה לזה תעשה בכוחות עצמך יש פה סוגריים מרובאות די ארוכות אבל גם כן אותו באותו עניין אבל גם כן בתחום החינוך על פי זה אפשר לבאר זה שמן התורה אין מצווה מפורשת ובפני עצמה מצווה ייחודית לחנך את הילדים ואת הילדות בכלל בעניין החינוך יש כל מיני דיונים בגדרי החיוב זה דאורייתא דרבנן אבל בכל אופן אין מצווה מיוחדת שאבא ואמא חייבים לחנך את הילדים שלהם סליחה אפשר בלי זה אם כל יהודי צריך לשמור שבת והילדים צריכים מגיל 13 להניח תפילין, אב צריך לחנך אותם לרצות להניח תפילין, צריך לחנך אותם לרצות במצוות. אין חינוך לגדל את הילדים. סליחה החינוך זה היסוד של הכל. תחנך אותם ואז יניחו תפילין, ישמרו שבת, יכלו כשר וכולי. למה אין חינוך? למה אין ציווי על החינוך? לכאורה תמוע. מובן בפשטות שהנהגעת האדם בגדלותו תכף כשיגדל הגיע לגיל בר מצווה. אז בהתאם למה שהוא התנהג? בהתאם למה שהוא יודע, בהתאם לחינוך שהוא קיבל בתור ילד, היתכן שאין ציווי מן התורה לחנך. במיוחד עיקר החינוך מוטל על מי כמובן? בגיליים הצעירים על האי מעקרת הבית רואים בפועל שיקר חינוך תלוי בהם רב פרט אצל קטן תינוק הצריך לאמו. זה רעיון שהרבי מביא אותו הרבה פעמים. אף על פי כן מצוות החינוך אפילו מדברי סופרים אפילו מדברי חכמים שכבר יכולים להוסיף ולהגדיר את הדברים ככה יותר בפשטות היא על האבא ולא על האמא למרות שבפועל מי עושה את זה האמא הביאורים בזה עד הרבא מכיוון שחינוך הוא בפרט חינוך על ידי האמא הוא דבר המוכרח על פי טבע האדם ברור שיתעסקו בזה בכדי שיגדיל את תורה ולמצוות או יקיים אותם אז הנה זה כמו גם כן מה שלמד בשבוע שעבר על ה שתהש אלה ותולה מאליה שהאמא הרב הביא אפילו מהבעלי חיים שהאמא מחנכת את הבן שלה שיעמדו בכוחות עצמם לא צריך אפילו לצוות על זה דבר טבעי גם אצל בעלי חיים שאמא מחנכת את הילדים שלה גם אצל גויים שלבת עולם מעליה אז האמא יודעת שאם היא צריכה שאבא ואמא יודעים שאם צריכים שהילד בגיל 13 יניחו תפילין אז לא צריך לומר להם את הדבר הפשוט שצריך לחנך בדרך הישרה אז עד כאן דיברנו מצד ההיגיון שב שבדברים אבל לא רבי יש פה עומק נוסף בזה יש לומר הטעם על זה בפנימיות העניינים למה הקדוש ברוך הוא השאיר לנו חלק להבנה שלנו זה שאין ציווי להכין את העניינים שלצורך קיום המצווה הרי זה בכדי לתת הזדמנות ליהודי שיחשוב ויתייגע בשכלו הוא איך לקיים את המצווה אם אומרים לך כל דבר מה לעשות א בסופו של דבר איזה כוחות אתה מערב במצווה בקיום של המצווה רק את המעשה אמרו לי לעשות אני עושה אבל כשלא אומרים לך מה לעשות ואתה צריך לחשוב אז יותר מהכוחות שלך מעורבים אני מתבונן אני מתעמק לוקח לך יותר זמן יותר מאמץ שליח מגיע לשליחות או צריך לחשוב ביחד צריך להתאמץ צריך להתבונן אז אתה מכניס אותו כוחות שלך בהמשך נראה באות הבאה שיש פה עניין עקרונית שמגיעים לארץ והעניין של הארץ לעשות דירה בתחתונים כלומר שהתחתון עצמו והדבר הגשמי עצמו יעשה כלי לקדושה אז צריך להשאיר מקום לאנשים למקבלים שהם בעבודתם עם השכל שלהם יעשו את הדירה. גם אם הקדוש ברוך הוא אומר זה גם יהיה דירה אבל זה יהיה כאילו דירה עם גילוי מלמעלה רוצים שזה יגיע מהכוח שלנו על פי זה יש לומר הפירוש בזה שהקדוש ברוך הוא אמר למשה שלח לך לדעתך אני איני מצווה לך כי הדרך איך לקם את הציווי על זה לא אומרים ציווי צריך לדעתך שצריך להתיגע על זה בדעתו הוא ואז אתה משקיע את הכוחות שלך גם כן אז זה באופן כללי הבנו את הסיפור משה רבינו צודק שצריך מרגלים הקדוש ברוך הוא צודק כמובן גם כן כן שלא אומר לו את זה ואומר לו אני איני מצווה לך אני איני מצווה לך זה למעליות לא כמו שעכשיו לגריותהא למעליותהא שזה יגיע עם הכוחות שלך אבל כאן באוד ד הרבי לוקח את זה בעומק יותר ויש להוסיף ששני עניינים אלא שימו לב הרבי מפצל אצל שתיים א' שהכיבוש צריך להיות לא על פי נס אלא על פי טבע נכנסים לארץ ולהשתדל כמה שאפשר אנחנו מכינים בטבע את הכיבוש הקדוש ברוך הוא ירצה יעשה ניסים אנחנו אבל מנס בדרך הטבע ושאופן קיום הציווי צריך להיות לדעתך של האדם מהשכל שלך עם ההבנה שלך על שני הדברים האלה בדרך הטבע ועם ההבנה שלי רבי אומר ששני הדברים שני הדברים האלה הם למעשה נוגעים אחד לשנית ובעיקר מתי נוגע הרעיון הזה כאשר נכנסים לארץ והמטרה היא לעשות בתחתונים מבאר אדמור הזקן מלוקותי תורה בפרשת השבוע שזה שהמרגלים לא רצו להיכנס לארץ כמו תמיד בחסידות הופכים את ההכרה על פיה על פניו זה היה חטא ועוון ועשו הפך הכוונה האלוקית ומרדו בקדוש ברוך הוא נכון זה הפשט בחסדות מוסבר בדיוק ההפך זה שהם לא רצו להיכנס היה מצד שהם לא רצו לרדת ממדרגתם הנעלת במדבר הם היו בהתבנות התבודדות למעלה מינים ארציים בלי דאגות פרנסה במדבר היה להם הכל מוכן לחם מן השמיים מים בארה של מרים העני כבוד שהנהיגו אותם יכלו ללמוד תורה ולעבוד את השם יתברך במונחה שלמה בשלמות הלימוד בשלמות הביצוע אז איפה עדיף המדבר או בארץ כמובן במדבר מה יש להם מהארץ מה הם צריכים לחפש פה לחוש ולזרוע ומשכורת ועבודה וגשם וכולי אם יש כוח לזה בוא נשאר במדבר ונהיה דבוקים בקדוש ברוך הוא אבל זה טעות אמנם השיטה הזו של המרגלים הייתה טעות גדולה אומר אדמור הזקן כי תכלית הכוונה היא לעשות לו יתברך דירה בתחתונים שמגשמיות העולם יעשה רוחניות ואלוקות. לכן צריך לצאת מן המדבר, להיכנס לארץ ישראל, ארץ נושבת, ארץ של מקום מושב, ששם צריך לעסוק בגשמיות, חרישה וזריעה וכדי לעשות מהגשמות דירה לא יתברך. כן? זה העבודה, זה התכלית. קח את התחתון, מהתחתון תעשה דירה. כשנמצאים במדבר כל הזמן הכל נחמד, אבל את התענוג ואת התאווה ואת התכלית של לקדש את הגשמיות אין פה. אז אם התכלית היא לקדש את התחתון, מזה נובע שני הדברים האלה שאמרנו מקודם, להשתדל שיהיה בדרך הטבע ולערב את המציאות שלנו, כי אז זה ממש מתוך התחתון. מכיוון שהכוונה בכיבוש הארץ והתעשבות בארץ היא בכדי לעשות את התחתונים דירה לבורא, לכן גם אופן הכיבוש הוא גם כן קשור. צריך להיות ש שהכיבוש בפועל יהיה קשור עם המציאות של התחתון. א' שהכיבוש יהיה אחי על כל פנים בדרך הטבע. כי אם הכל בדרך נס אז בסופו של דבר כבשת את התחתון אבל כבשת אותו בדרך ניסית אז זה לא כביכול שהתחתון מסכים לכך אלא קפו את הכיבוש עליו זה היבט אחד היבט שני שהדרך לכיבוש תהיה מדעתך כלומר שהתחתון האנשים עצמם הם מבינים את זה הם מתכננים את זה אז האדם עצמו שמקיים את הכיבוש השילוב של שנתרים האלה גם יחד זה מביא לכך שיהיה ממש דירה בתחתונים אז עד כאן דיברנו על שלח אמרנו ששלח מכין אותנו לחודש תמוז ולג' תמוז נראה על פי האמור אנחנו מבינים מה זה שלח בוא נבין את הקשר לחודש תמוז בסיום חודש סיוון אחרי פרשת שלח מה ההבדל בין סיוון ותמוז סיוון ותמוז הם שני אופני עבודה שונים מה סיבן מייצג סיוון חודש השלישי מתן תורה גילויים מלמעלה קבלת התורה שעמדו על בני על יד הר סיני שמעו את הדיברות אבל מה הם עשו לא עשו מצידם שום הכנה מהותית הכל הגיע מלמעלה מה זה אומר חודש תמוז עוברים מחודש סיון מהר סיני ובני ישראל יוצאים מהר סיני מתחילים את העבודה בכוח עצמם לעשות מהעולם דירה לא יתברך על פי ההוראות שקיבלו לפני זה במתן תורה אז אנחנו גם כן יכולים לקחת את המסר שרבי אומר פה מה חודש תמוז מסמל עד חודש תמוז היינו כביכול על ההר והכל היה מלמעלה מתי מתחיל לעב עבודה בכוח עצמוי חודש תעמזות חודש תמוז זה כבר לא אין לך את האורות מלמעלה מהתילך אבל פה זה למעשה עיקר התכלית ויש לומר הרמז בזה שבת מברכים חודש תמוז או השבת האחרונה של חודש סיבן כי הברכה ונתינת כוח לעבודה בעולם בתמוז מקבלים מהשבת האחרונה של חודש השלישי שלח אז שלח מכין אותנו לתמו שלח מייצגת מתן תורה העבודה מלמעלה חודש שתמוז העבודה בכוח עצמו הנעיני א מצווה לך אוקיי נראה כאן באות ו ועוד נספר על זה סיפור מעניין בהקשר זה נראה על פי זה אנחנו יכולים להבין את ההוראה מה אנחנו לומדים מהשבת הזו כמו כל העניינים בתורה הנצחית גם הציווי לכיבוש הארץ הוא נצחי בכל זמן ובכל מקום זה לא היה רקע אב וגם אלינו כל יהודי ישנוע ציווי לכבוש את הגוף את נפשו הבאמית את חלקו בעולם ולעשות מכל האישיות שלנו מאיתנו מהבית מהסביבה מילו את הארץ וכיבשו לעשות כלי לאלוקות כפתגם הידוע של הצמח צדק עשה כאן ארץ ישראל בכל מקום שהיהודי נמצא גם בחוץ לארץ אז אתה עושה מהאישיות שלך מהחיים שלך מקום של קדושה והעבודה הזו היא מודגשת במיוחד בחודש תמוז כאשר יהודי נכנס לעולם לכבוש אותה בתורה וביהדות חודש תמוז אומר עכשיו אתה מחליט בכוח עצמך לעשות דירה בתחתונים אז מה המסר הכפול שיש לנו אז יש מפרשת שלח פרשת השבוע אנחנו מקים למוראה כפולה לכל ראש בנוגע לעצם העבודה מה אני צריך לעבוד בתחתונים מה אני צריך להיות שליח בוא נשאר בבית המדרש כל היום ונלמד יהודי יכול לחשוב עדיף להישאר בהר סיני בישיבה בכולל ללמוד תורה מלרדת ולהתעסק בעבודת המצוות בגשנו את העולם למה ניכנס לניסיונות ספקות או לכן הצליח אולי העולם יותר חזק אולי הגשמות יותר חזקה ממני אפשר שלא נוכל לעלות כי חזקו ממנו ועד אם יכולים להגיע לטענה שארץ אוכל את יושביה אולי נשאר בבית הכנסת בית המדרש נלמד תורה למה לי לברר את העולם אומרים לך לא בנוגע לעצם השליחות אתה לא מחליט בזה החליטו בשבילך ואתה צריך לבצע את השליחות על זה מגיע הלימוד מטעות המרגלים שהקדוש ברוך הוא ציווה שתכלית הכוונה של ירידת הנשמה בגוף דווקא להיכנס ולכבוש את ארץ כנן לעשותה ארץ ישראל ועד הרבה נגלה כאן שטובה הארץ מאוד מאוד דווקא על ידי העבודה בארץ הגשמית מתגלת תכלית השלמות הרבה יותר מאשר ברוחניות ומאוד מאוד כי הנתאו והגילוי וההשראה של העצמות מתקבלת דווקא בדירה בתחתונים אז נכון שבית המדרש יש הרבה גילויים ותענוגים ומדרגות רוחניות אבל הגילוי התכליתי זה דווקא כאן טוב הארץ מאוד מאוד וכאשר היהודי פועל בזה זה אז הוא מצליח לפעול לא רק שהעולם לא יפריע לו אלא אדרבה לחמנו הם הם כביכול האוכל שלנו הם מפרנסים אותנו הלחם הזה שאותו עליו הוא טרך הלחם מחיה אותו ומעלה אותו באין ארוך אז א' העבודה ההוראה היא זה לא ההחלטה שלך אם לצאת או לא החליטו בשבילך ב' בנוגע להוראה ולכיבוש איך עושים את זה צריך להיות לדעתך לחשוב ולהתיגיע בשכלו ודעתו לחפש ולמצוא כל הדרכים בהתאם לטבע העולם איך לכבוש את גשמיות העולם לעשות ממני ארץ ישראל כלומר גם איך לבצע בפועל את הדברים האלה גם כן לא נותנים לך ציווי מפורש סומכים על דעתך שתעשה את זה בדרך הטובה אז עד כאן ראינו שני שלבים ראינו את משה רבנו בני ישראל בדרך לארץ ישראל ראינו את השליחות הכללית של עם ישראל לדירה בתחתונים בכל זומר מהרבי יש תוספת כוח בדורינו זה מהרבי אריה עץ מהרבי שהם מעצימו את הנושא הזה את השליחות להפיץ יהדות וכולי נראה באוצאנו בפרטיות יותר יש בזה לימוד במיוחד לדור שלנו משה רבנו שבדורינו כבוד קדושת מורי וחמי אדמור נתן לכל אחד ואחד מהדור דור האחרון של הגלות את השליחות לגמור את השיריים האחרונים של העבודה במדבר העמים מה שבני ישראל התחילו בשעתו אנחנו נשלים את זה ולהכין את הדרך לכניסה ולכיבוש בשלמות של ארץ ישראל ושל כל העולם כפי המדרש הארץ ישראל תתפשט על כל העולם כולו נסידורנו שולח את כל היהודים שלח שיו שלוחים ויתור את ארץ זנן כל יהודי כל חסיד בוודאי צריך לראות ולמצות הדרך הכי טובה לכבוש את העולם על ידי הפצת תורה יהדות ובמיוחד הפצת המינות של פנימות התורה החוצה זאתי השליחות של דורנות ולכן אף אחד לא יכול להשתחרר מהחובה שלו להשתמט ממן האחריות לאמור אולי אני לא אולי אני אגר אחרי כולם וכולי אדרבה כל אחד כל חסיד צריך להשתדל ללכת קדימה חלוצים תעברו לפני אחיך בני ישראל וישנה הבטחה ונכבשה הארץ לפניכם אז שלב א' מה אמרנו האם יש לנו שליחות או אין לנו האם אנחנו נשארים בבית או בחוץ לא בחור בשבילנו את העבודה הרבי הטיל עלינו את השליחות כל חסיד חייב להתעסק בהפצת המעיינות אמר חסיד אוקיי בסדר אני רוצה תן אין לי משימה אישית, תגיד לי מה למסור שיעור, תגיד לי איך לדבר איתם, תגיד לי איך להיות ריטוריקה, צריך להגיע זה לא צריך לומר לך את הפרטים האלה אמרו לך לצאת ולהתמסר להפצה אז אתה כבר צריך להחליט לבד ישנם כאלו שכאשר הם מקבלים הוראה לעסוק בהפצת היהדות מתבלבלים מיד ובו באים מכל מיני שאלות זה פרקטי זה דבר פרקטי הרבי הרבי קיבל הרבה שאלות משלוחים הרבה שאלות איך לעשות ככה איך להתמודד עם כל הדברים האלה אז הרבי אומר לו לא צריך את כל השאלות האלה איפה החוצה? מה נקרא החוצה? איזה ספר בניגלה או קונטרס חסידות צריך להפיץ? מה צריך להגיד לשני? איזה הכנות הוא צריך לעשות וכולי וכולי. אגב, זה מזכיר לי סיפור, היה שליח באיטליה שקראו לו הרב ישוע חדד. אולי הכרתי ישוע חדד. הוא ישועש ישועה חדד אני חושב ישועה חדד. כן. הוא יצא לשליחות אם אני לא טואה בת תשכב למילנו והוא יצא לקהילה ספרדית קהילה ספרדית במילנות ואז הוא נכנס ליחידות לפני כן לקבל הדרכה והוא אומר לרבי שהולך להשפיע על קהילה אה שלא לא מצוות לא יודע בדיוק אבל הוא צריך להשפיע עליהם אז הוא מתייעץ עם הרבי איזה ספרי עזר והדרכה וכולי הוא צריך לקרוא ולהכין כדי שמהספרים אלה הוא ישפיע על הקהילה שלו אז זה היה בתשכב זה כבר היה ארבע שנים אחרי שהלקותי שיחות כבר יצאו לאור התחיל כבר בת תשיח התחיל בחג השבועות אז נראה לי שכבר יצא כבר הקרח הראשון ביא ניסן תשנח ב יצא כבר הקרח הראשון אומר לו הרבי יש לך תלוקותי שיחות אתה לא צריך שום דבר מעבר ללקותי שיחות כל מה שהם צריכים לקבל כבר יש בה ליקוטי שיחות כלומר כל המסרים של החיווק והעידות והדרכה כבודת השם יש כבר בלקותי שיחות מעניין על זה בא ההוראה שלאחרי שישנוע הציווי של נשיא דורנו לעסוק בפי שלחות מסוימת מפצת היהדות מפצת המינות חוצה צריך שהשליח ביותו בר דת שתמש בשכלו ולחפש ולמצוא הדרכים הכי טובות ומתאימות איך לקיים את השליחות בוודאי כוונה לא מבית אין צורך לומר בנוגע לדברים המוכרחים שצריך לקיים את השליחות בית חבד רכב שיעורים שזה הדבר הכי בסיסי אלא גם להעריך את המצב הפרטי איך לדבר עם כל בן אדם באופן פרטי, למצוא את האותיות המתאימות, איך לדבר עם השני, מה ללמוד איתו, איך להגיש לא את החומר, איזה ספר, איזה קונטרס. לא צריך לשאול על כל דבר. הרבי סומך עלינו הרבי פה דוגמה מעניינת לא צריך להיות כמו בן יחיד המפונק שצריך לתת לו מן המוכן כל פרט הכי קטן. כפי שהרבי אריץ סיפר פעם על איזה משולח שהטיע עליו שלחות מסוימת. רביץ צטיל איזה שדר שליחות גיוס כסים או למען הישיבה משהו אז השדר הזה התחיל לשאול פרטים או פרטי פרטים איך לקם את השליחות מה לא מתאים לו לא מגיע לא לגיטימי לשאול את הכל אבל אחרי שהוא יצא מהיחידות אמר הרבי אריץ שאותו שדר מתנהג כמו בן יחיד המפונק ואומר סאוני ותלוני אל הים כמו שתיקחו אותי תזרקו אותי על הים אבל תלוו אותי כל הדרך אין צורך אתה יכול לבד לקפוץ לים וסומכים עליך שתוכל לסחוק ולהגיע אלי היד ד לא צריך להקפיץ אותך וללוות אותך לתת לך את החבל סומכים עליך נכון שודי הוא בן יחיד של הקדוש ברוך הוא כמו בן יחיד שנולד להורים לעץ זקנותם ועוד יותר מכך אבל ממש ביטוי מנן לא צריך להתפנק כאשר מצווים אותו לעשות משהו לא צריך לחכות שיפרטו לו עם כל הפרטים שמתכוונים אליו ממש ולא רק כשומע אלא להדריך אותו על המעשה ואפילו בימי המעשה בעיני חול של חבריו שמנהל את המסקים מתייצ לקנות אכילה ושתייה לא צריך להדריך אותך בכל הפרדים האלה מה לדבר עם מי לדבר איפה לקנות וכולי אז הרבי מחדד עצם השליחות והנשי מצד עצמו לא יכול לדעת כלומר מה היעד מה המשימות הכלליות אומרים לו העניינים שאפשר ויכול להבין מעצמו לא צריכים להגיד לו זה מובן הוא מוכרח מעצמו כמו לא שלא צריכים להגיד לאברהם שצריך לקחת חמור ולהביא את האש ועצה עולה ולקחת את הגוף שלו ואת הנפש שבעמית ועוד ועיקר א' כמו שאמרנו טכנית לא צריך לומר לך את זה מה המטרה העיקרית פה זה שלומרים לו את כל הפרטים בנוגע לקיום השליחות זה לא שמתחמקים זה לא שרק נותנים עליך עול הרי זה זכות עבורו בכדי לזכות אותו שיקם את השליחות בכוח עצמו רוצים שזה יהיה שלך לא רק נותנים לך ולא רק מחייבים אותך ומפילים עליך תיקים רוצים שהיוקר והחיבור שלך לשליחות תהיה לכוחך תעבוד על זה בכוחות שלך. מעניין מאוד סיפור מעניין ששמעתי כאן ביום חמישי האחרון, יום חמישי נסעתי לחיפה היה שמה סעודת הודיה של ליסון, שלומיים ליסון, חבר כיתה שלי, סיפור מופלא נסעתי לשמה נחיפה, הייתי שמה 12 :30 אני רוצה לחבור לכפר, היה לי רכב פנוי עד פעם היה שמה הרב עוזר על פרוביץ'. הרב עוזר כאן מהכפר אמרתי לו, בוא תסה איתי. והיה שמה עוד אחד מהמשפחה שליח שלומבר ליסון, הבן שלו רבי שמואל הירש מהשיקונים. לא הכרתי אותו לפני כן יש לו אמר לקחת אותו לתל אביב הוא גר בתל אביב הוא שליח בשכונת ביצרון אמרתי לו יש לנו נסיעה ארוכה לפנינו ספר לי קצת על השליחות סיפר לי סיפורים מופלאים ביותר סיפור אחד שאולי מייצג את מה שכתוב כאן אומר ככה בשכונה שלו יש איזה 1500 משפחות והוא כבר 14 שנים שמה וכל שנה הוא מנסה להוסיף לקראת פסח במבצט עוד 100 סטים 200 סטים 300 סטים זה יקר זה עולה כסף זה עבודה, זה מאמץ. כל שנה הוא משתדל להוסיף. השנת הוא החליט לפרוץ את כל הגדרים וללכת לכתחילה ריבר באופן הכי נעלת. ויש שמה 1500 איש, 1500 משפחות, זה בתים צמודי קרטא. אומר, אני אחלק ל1000 איש. 1000 משפחות זה מאמץ כביר אבל לכבוד את זה לכבוד הרב יעשה את זה. לא היה לו תקציב ולא כסף וכולי. על הקנת המצות עשות אלפי שקלים ולחלק את זה עם ברוש ושקיות ומדבקות וכולי עבודה שלמה בחורים וכולי לקראת שבת הגדול יום שישי ערב שבת הגדול הוא סיים את המשימה והוא היה מרוצה מאוד מרוצה מאוד הנה הצלחתי לחלק 1000 נכון אי אפשר 1500 כי זה לא שייך למעלה מכוחותיו את ה1000 גם כן ממץ גדול הוא הצליח ואז הוא מגיע ביום שישי לבית אומר הוא רגיל מפעם לפעם לפתוח באיגרס כדי לקבל איזה חיזוק ועידוד שמה אולי יצא לו איזה מענה של חיזוק זוק לעידוד. זמן מה לפני כן הם קיבלו מהרב גרליצקי בתל אביב את הקרח האחרון של העיר שיצא קרח לד של תשט. פותח באקראי בהשגחה פרטית נפתח לו איגרת יא תשכב משנת תשט והוא רואה דבר ראשון שהיגרת מופנת לשלום שלוםבר לוין לפני 41 45 שנה 47 שנה והמכתב שם הרבי כותב לו בוודאי כל זה היה באופן בטלני כנראה מחוסר פעולה זה התוכן של המענה הוא רואה שהרבי כתב לו כנראה כל זה היה באופן בטלני כנראה בהדר פעולה הוא הבין ש1000 זה לא מספיק צריך להגיע ל1500 אומר מיד ביום ראשון הוא לא פנה כאן לצח לוילנקין ועשה עוד לכתחילה ריבר ולקח עוד 500 סטים והצליח לחלק אותם בערב אחג ולראשונה כל תושבי השכונה קיבלו 1500 כולם קיבלו סטים של מצה שמורה מכוח מענה של הרבי לפני 48 שנה לתב שלי לרב שולבר לוין מענה שהרבי כתב לו כתבתי לו סיפוקת ל שבר לת משהו אחר לגמרי הרבי כתב לנסות הגליל תיר ולא הצלחתי להפיץ את זה אז הרב אמר לי למה לא הפצת לא עוש את כל הפעולה אז הרבי טען אז וזה נתן כוח להיום גם כן מכוח המענה אזה סיפור סיפור חביב אוקיי נוסף לזה מובן הוא פשוט שהמשלח נותן לו את כל הכוחות להצליח בשליחותו וגם לכוון בנוגע ימים שצריך להבחין בעצמו אל תדאג אם אתה בטל ואתה עושה את הרצון יהיה לך את הכוונות הנכונות ומיד שימו לב כאשר השליח משים את האצבע קטנה שלו הוא מצליח ועד למעלה מן המשוער. אתה צריך לתת אצבע קטנה ואתה תצליח למעלה מן המשוער. גם בזה סיפור מיוחד ביותר ששמעתי גם כן בימים האחרונים. עכשיו יש חתונה כאן בכפר חבת ב אני חושב כן שלמשפחת גליץנישטיין. משפח גליצנשטיין איךסיה >> מרוסיה מצרנוביץ' אוקראינה כן לא להתבלבל רוסיה ואוקראינה לא התבלבל זה באוקראינה אז הגיעו כל האחים של שגליצלי שתי בנים של הרב ישראל לגלצל שתי מנחלק הגיעו כל המשפחה אז אחד הבנים הוא שליח בהונגריה זה בודפסט מה השם שלו רבי שמואל אני חושב והוא סיפר בשבת האחרונה היה בנחלה אה >> של ריבקין >> אה כן כן נכון החתן של ריבקין כאן הוא סיפר סיפור מדהים הוא כבר נמצא שנים ארוכות בשליחות הוא פועל שמה בקרב יהודים מקומיים זאת אומרת לא בקרב ישראלים או זה בקרב יהודים מקורים בהונגריה אומר ששמה זה שליחות קשה ביותר כי היהודים שנשארו שמה אחרי המלחמה זה יהודים שרצו להתרחק מכל עניין של יהדות שלחות מאוד מאתגרת אה והוא פועל שם מה שנקרא עקב צד הגודל ומצליח ופועל אבל הכל היה בהיקפים קטנים תמיד היה לו את החלום כמו של כל שליח לפרוץ יש לו בניין ומבנה משלו והכל ככה ברחוב וכולי הוא ידע שהוא לא יכול להגיע לזה אין לו את הכספים לזה ואין לו את הקשרים לזה הוא טען שאין לו קישורים לזה גם כן על כל פנים זה היה מבחינתו חלום בלתי מושג באותו זמן אני יודע לפני כמה של ארבע חמש שנים בערך כנראה היה ברוב איפה שהוא נמצא יש שמה איזה בניין שעמד למכירה במרכז העיר הלך הוא ביקר את הבניין הזה אמר הלוואי שאני אזכה לבניין הזה אבל הוא לא ידע זה לא שייך במציאות בכלל לא כסף ולא מה לא היה שייך לזה לפת יום אחד הוא היה בבית הכנסת שלו ולא היה לו מניין בבית הכנסת או שלא שם שעת צהריים לא היה לו מניין למנחה אז הוא החליט ללכת לבית חבד אחר שאומר שמה יהיה מניין למנחה אומר נפל לי רוח שאני חייב להתפלל מנחה במניין ולמרות שאני הייתי עסוק לקחתי את הרכב ולסעתי לבית כנסת אחר הוא מגיע לאותו לאותו בית כנסת מיד היה שמה תשעה אנשים למניין והוא היה עשירי והתחילו לו מין ח ואז הוא מגלה שאחד האנשים במניין הזה יהודי גביר אדיר הגביר הכי גדול של א של הונגריה יש לו אימפריה של תקשורת ומלנות גביר אדיר רחוק מהעניינים גם כן לא בכלל בקשר לא קשור לחבד ולא קשור לפעילות ולא היו איתו בקשר אבל הוא מזהה שהאיש הזה לא זוכר את השם שלו נמצא במניין נו מי יכול להרשות לעצמו לפספס כזה הזדמנות ניגש אליו אחרי התפילה לכתחילה הריבר ואומר לו אני כאן השליח הרב גיצשתי אני פה שליח כן מתברר שאותו יהודי בדיוק באותו יום היה יורדסיט של אמא שלו והוא החליט לבוא לומר קדיש ו אומר לו נו מה קורה איתך בשליחות בפעילות שלך אז הוא כבר רואה שהשליח שהגביר הזה מתעניין בו אז אומר כן אני רוצה לרכוש פה איזה שטח איזה שטח אתה מדבר אני אומר יש פה איזה שטח בוא נלך לראות היה לו אותו אדם כבר חיכה לו היה לו את הנהג שלו עם הרכב הפרטי המרצדס וא את המטוס הפרטי שחיקה לו בהמשך למקום אחר אומר בוא נלך לשמה הוא נוסע עם הרכב שעם הגביר עם הנהג שלו מגיעים לאותו מבנה לו ש כנראה את המפתח כנראה הוא ראה אצל האחרונה והוא נכנס לתוך הבניין והגביר מתחיל להתעניין מה אפשר לעשות כאן מה אפשר לעשות כאן לשליח לא היה שום תוכנית ולא שום דבר כי הוא לא חשב בכלל לא הגיע אפילו לפוסים מעשים שכאלה ואז השליח פתאום מתחיל לומר פה אפשר לעשות כך ואפשר לעשות כך ואותו גביר ממשיך מצודו ופה אפשר לעשות כך וכך הם יצאו עם הפגישה הזו האקראית כביכול כאשר אותו גביר התחייב לו שהוא לוקח את הבניין הזה על שמו ועל זכר אמא שלו על זכר הורצייט ולפני שנתיים שלוש היה חנוכת הבית אני לא זוכר שראיתי את זה כשהיה את זה בפרסומים הפליפלה מה שליחסה מצידו זה לא מילה מקרה של זה משהו שאי אפשר לתאר את זה בכלל יש לו שם חוץ מהבית הכנסת בתמיד הבית הכנסת יש מקום א מתקן לילדים לשחק >> כן >> דברים שאנחנו לא רואים אותם בכלל אין אין כן מקום רק לנתיגת ידיים שום מלון שום זה לא לא יתן דבר כזה הכל מפאר פאר הוא לא סיפר על זה את כל ה כנראה שלא שמעתי את כל הפרטים האלה כן חבשם הנברשות לא אין אין אין דברים כאלה זה לא אתה לא מדמן את זה בכלל שיהיה איזה חבד כזה >> אז בדרך כלל השלוחים רגילים לעבוד מכינים את המצגת ואת האלבום ואת התמונות והם בוחרים איך לגשת ואיזה עניבה לקחת איזה מילים לומר כי ככה צריך לדבר וזה הסדר נכון אומר הרבי כשאתה עושה את העץ אצבע קטנה הוא מצליח למעלה מן המשוער אני חושב במקרה עם גליץ אפילו אצבע קטנה הוא לא עשה גם כן אפילו אצבע קטנה הוא לא צריך כשהקדוש ברוך הוא רוצה לעזור לך הוא לא צריך את העזרה שלך מה שנקרא זה מעניינת אבל הנה דוגמה לכך הרבי לא מדבר באוויר אנחנו רואים את זה בפועל ממש הלוואי שכולם יראו את זה ככה אבל העיקרון ברור כמו שהיה אצל אברהם אבינו שלאחרי שהוא לקח את החמור וכל הצרכים שהואכל לקיים את הציווי השם הוא לא התפלל מה ניסיונות עזר לו הקדוש ברוך הוא והצליח כמסופר במדרש שהשטן הלך ונעשה לפניהם כמו נהר מפחיד כזה. ירד אברהם לתוך המים הגיע אברהם וחצי הגיע עד חצי הנהר והגיעו המים עד סברו מיד ניאר הקדוש ברוך הוא את המעיין ויבש הנהר והצליחו חמדו ביבשה מסיים הרבי כאן לאידח מובן שמה שנתון לשכלו של השליח הוא רק איך לקיים את השליחות אבל האם צריך שליחות ואם נצליח בשליחות בזה אין לו שום דעה מכיוון שהמשלח משה רבנו שבדורנו נשיא הדור אמר לו זאתי השליחות צריך לקיים אסור לו לערב את השכל אולי זה קשה הזה וכולי לא זה לא נתון לבחירה שלך צאת ותצליח או להוסיף דבר מובן מעצמו פשוט וברור זה בהסתייגות גם פרטי אופני קיום השליחות צריכים להיות מיוסדים על הכללים של התורה והציווי של המשלח כאשר הכל בנוי על היסוד הזה כל הפרטים מתאימים לרצון המשלח בוודאי שציבוי המשלח הוא באופן ברור כך שכל אחד ואחד יכול לדעת מעצמו עצמו להבין את כל הפרטים בובן שיתאמו לרצון כלומר היום יש כבר ספרי הדרכה יש השליחות כהלכתה את תורת השליחות יש ספרים שכבר מגדירים את כל הכללים ואת כל ההוראות הדרך היא מה שנקרא סלולה וברורה נחתום רק באות י ויהי רצון של כל בני ישראל בנרנו בזכנו בבנינו בבנותינו ילכול בקרוב ממש לכבוש את הארץ בקרוב משהו בשלמות גם כן נקניזו וקדמויני על ידי זה יוסיפו בקדושת ארץ ישראל בארץ ישראל גופה תעלו בכל ה1 קדוש קדושות עד לירושלים בית המקדש השלישי ויקימו מצוות יראת המקדש עד לשלמות היראה בגאולה האמיתית והשלמה על די משיח צדקנו תכף ומיד ממש כן יהי רצון אמן בשורות טובות ובהצלחה רבה