שיעור בגדר זכירת יציאת מצרים ביום יום בתורת רבינו; הרב הרב שלום בער הכהן - ירחי כלה כפר חב"ד תשפ"ו

דיברו כל כך הרבה איך שהרבי לקח את השיטה של אבא שלו ורואים ביקוט לוי יצחרוק הרבה מדייק במילים ואצל הרבי רואים את זה ברש בכל המקומות ברמבם צלתרבי תניה לדייק במילים אז אני עכשיו לדבר פה על יציאת מצרים את המשנה בברוכס ואיך שכולם לומדים את זה ואיך שהרבי לומד את זה את המשנת המחלוקת ועל פי זה אפשר להבין הרבה קושיות ירדו של גדולי אחרונים המשנה אומרת מזכיר תייס מצרים בלילות אומר רב לוזר בןריו הרי אני כבן שיבשונו ולא זכיתי שתמר יקר יציאת מצרים בלילות עד שדורשו בן זמו למטיס מארץ מצרים כל ימי חייכו ימי חיך יומים כל ימי חייכו עלילס וחומים אומרים ימי חייכו אומי חייכו לאובי ימוס המשיח. פה רואים שבנוסח של המשנה רבי אומר בכל האגדות בכל הכספוי יד אז הנוסח הזה היה מקובל שאצל בן זומ שהוא מדבר עלילויס הוא לא כותב לאובי מאשר כרחומים שלומדים כל ימי חייכו וצים את המילה כל לאובס משיח אז עוד מעט נראה איך זה לפי הרבי, לפי הנוסאה של האדמור הזקן ואיך שרבי קיביגר א רב חיים מבריסק איך שהם לומדים והרבי לא לומד כך אז מי שלומד בפשוט המשנה הם מחולקים בשני דברים א' אם יש מצווה להזכיר יציאת מצרים בעלילות עוד מחלוקת אם יש מצווה להזכיר יציאת מצרים כשמשיח יבוא למוס המשיח האם המצווה הזאת תתבטל או לא להתבטל ומפורש כך בגמרא בהמשך למשנה הזאת תניה אומר להם בן זיומו הוא אמר לחכמים וכי מזכירי יציאס מצרים למויס המשיח אבל כבר נאמר יש פסוק מפורש הנה יומם בואים נאום השם ולא יום רואות חי השם אשר אלוז בני ישראל מארץ מצרים כבר לא יזכירו יציאת מצרים כמחה אשר אלו ואשר איבי אזרבי ישראל מארץ סופונו ומכל הארצו עד שהגיעו למוס המשיח אז בן זמ אומר מי שעומד את הגמרא כפשוטווי אין יציאת מצרים למויס המשיח המצווה הזאת מתבטלת אומרו לו חכום אומרים לו מה נעשה מהפסוק לא שיתו אוק יצאת מצרים במקומו אלא שתהיה שיבוט מלכיוס עיקרו ויצס מצרים מי תפל זה דרגה נמוכה בוא נראה עכשיו איך שהרבי לומדים מי שלומד כולם לומדים ככה שהמחלוקת הוא בשני דברים האם יציאת מצרים יש חיוב גם בלילה עוד מחלוקת אם יש חיוב לביסה המשיח דרך אגב שואל של אה מה המחלוקת של הרבה שואלים את זה הגמרא אומרת ביומה א' מהדאבה במוס המשיח אומרת הגמרא אז מושבר מונו הוא יגיד לנו מה לעשות מה המחלוקת פה הוא שואל הגמרא שואלת ביומחוקת איך הלבישו את הכהנים האם הלבישו אותם מכל המכנסיים כמו וחיז הבגדים כמו הכהן גודל ויש הבדל בין ארון לזה שואלת הגמרא מה המחלוקת מה שהיה היה אין לנו בית המקדש שיבני בית המקדש מושבהמונו והם יגידו לנו אז הם הוא שואל גם כן אותו שאלה למהזאת הוא מתארץ ש כשמשיח יגיע התקופה הראשונה לא יהיו נביאים אז לא ידעו מה לעשות בתקופה הראשונה זה מופרח הרבי מביא את הרמבם משיח בעצמו כמו יהיה נביא, כמו משה רבינו אז הוא ודאי במקום יגיד אם צריכים או לא צריכים. טוב, נראה בהמשך. בוא נראה מקודם מה שהרבי איך הוא מגדיר את המחלוקת בשני הדברים. הרבי כותב באגדרה וחוממרים הוא מתיק אתמ חכום ממרים אומר הרבי וחולקים על בן זימור וספירלי דאין מזכירן יציא מצרים בליס. כך לומדים בפשטות רינוכלי המשנה פריץ חיים שלח גמצוב פרגב ורבי מוסיף ויש מפורשים דחומי מוסיפים על בן זמ ולכול לעלמה מזכיר יציא מצרים בלילות מביא גם את הדבר פסח וששלו והצלח ואוי עכשיו ההוספה של הרבי בעצמו ולכורה כותב הרבי גם לפירו זה כשגם חכומים וגם בזומו אומרים שמצוו יציאזכירס יציאס מצרים זה גם בלילה מחולוקים דבן זומור אין ביס חיובים יש שני חיובים איך עוד ביום ואחות בלילה הוא כמו הקרישמ קרי השמ צריכים בשורבך צריכים ובקומך אומר הרבי זה החידוש שלו ככה הרבי אומר ולכור גם לפירו אומר הרבי אז יש שני חיובים איך עוד ביוים ואחות בלילו הוא כמו הקרשמ אבל לחכומים הוא חיובות שזמנו ביו ובלילה ואין קם מקומו ככה רבי כותב באגדה לחורמה נפקמינה אם זה חיוב אחד ושני חיובים מה זה משנה צריכים להגיד בבוקר ובערב באמת השג הסרה הוא מסיק הלכה למעשה והוא אומר בפשטוס היו שזה שני חיובים ואחד נמצא ביום ואחד נמצא בלילה אז מיץשת שהזמן גרומה ואישה פטורה מזה ככה הוא קובע אבל אם זה חיוב אחד אז לכורה זה לא יהיה מצא שזה הזמן גרומת מצא שאין הזמן גרומת זה נמשך ביום ובלילה ככה היו יכולים להגיד וכך הוא פוסף בסימ אשר הגרי אומר נשים פטורות מלהזכיר יציאת מצרים בלילה כי זה חיוב אחד אותו דבר מביום אבל אי אפשר להגיד שהרבי סובר ככה כי אדמור הזקן בעצמו הוא פוסק ואומר שמתיק ממש את הלשון של בן זמו למנטיסקר תחצח כל ימי חייךו כל זה ימי זה היומי כל זה הלילוס מילה ומילה של א בן זיומו והוא כותב צחיר יציא מצרים זה מיצסה שאין הזמן גרומה אותו אל תרבה בסמיניים בסז אחד מדבר על קרשמה ואחד על ברוצאס מצרים אז בספר יוצאס מצרים אומר האדמור הזקן זה נקרא מצססה שאין הזמן גרומה ואישה חייבת אומר אדור הזקן אישה חייבת להזכיר יצאת מצרים גם ביום וגם בלילה ובקרישמה אבל הוא אומר שזה חיוב קרישמין הזמן גרומה במ זה הזמן גרומי אישה פטורה מה שאין כזכיר צדץ מצרים אישה חייבת וההסבר פשוט וכ הוא צודק יום ולילה אבל אדמור הזקן מוסיף עוד דבר למה זה נקרא א קריא שמע מצסת שהזמן גרומה לא בגלל שזה ביום כזה ביום עצמו יש לו זמן מסוים בשורבכו בזמן שכיבה ופקומכו מתי שקמים אז יש מחלוקה שמרו ראשון השמרו שניו זה מוגבל מאוד בבוקר זה גם כן מוגבל עד א זמן סוף זמן קריאת שמע עד השיעור של אדמור הזקן המאוחר ביותר אבל זה מוגבל בזמן מסוים לכן צריך להגיד זה שהרבי אומר בהגודל הוא כמו קריאת שמע הרבי לא מתכוון להגיד אותו דין של קריאת שמע זה מצווה שזה גם ביום וגם בלילה חיוב נוסף זה שתי דברים אבל זה לא יקרה מצססא שהזמן גרומה למה מה? כי יציאת מצרים אין לו זמן כל היום ובלילה זה כל הלילה מתי שהוא תופסים את עצמם לא הזכרתי יציאת מצרים יכול להיות בבוקר בצהריים בערב ואחרי זאת כל הלילה זה יכול לעשות והרמב"ם בלכס לזורה מגדיר מה זה נקרא מססת שהזמן גרומה נקרא מססת שאין הזמן גרומה אז הרמבם הלשון שלו מה נקרא מצוססת שאין הזמן גרומה שזה תדירו זה נמצא כל הזמן משמע מהרמב"ם שהסיבה שהאישה חייבת ומתוססת שאין הזמן גרומה כי זה חיוב חמור מאוד כמו בלא תעשה לא תעשה שהזמן גרומה אישה חייבת ואיסור לאכול חמץ זה זמן גרומה רק בפסח יש הרבה לא יססה והמשנה אומרת בקידושין שהאישה חייבת בכל הלויסה. למה? שזה חמור מאוד. אם המצווה היא תדירו כל היום וכל הלילה ואין פה הגבלות של זמן מסוים שהאישה לא יכולה להגבילה את עצמה. אז האישה חייבת לפי זה מובן השיטה של אדמור הזקן שזכיר סיס מצרים זה נקרא מצסס שאין הזמן גורמי. מה שאין כן מצס קריאת שמע היות שזה מוגבל בשעות של הלילה. ולא כל הלילה ובשעות של היום ולא כל היום אז מצ שהזמן גרומה אז אישה פטורה וכמו הקריש מזה שתי חיובים ומה נפקמיני באמת אם זה שתי חיובים חיוב אחד בין כבכות זה נקרא סיאת מצרים מ שאין הזמן גורמי אז מה ההבדל אז בפשטות אולי אפשר להגיד מה קורה אחד לא יודע איך איך זה מתחיל האם זה מתחיל וירב ויקר או המצווה הראשונה זה בבוקר המצווה השנייה זה בלילה. אבל אם זה מצווה אחת אז היא קשורים אחד עם השני. אם אחד יש לו ארבע מינים אז הוא מקיים את המצווה. מה קורה? יש לו לולב, יש לו הדס ויש לו אתרוג, אין לו ערבה. שום דבר. אתה ננאה אותו. זה כמו שאתה מנני סתם מתטה. זה לא מצווה, זה לא חצי שיעור ולא שום דבר. אם אחד לא קרא כריש מבלילה אז הוא לא יכול לקרוא. אין לו חיוב לעשות ביום. אני לא יודע מאיפה זה מתחיל. האם ביום או בלילה זה מתחיל ביום וחצי בלילה כן ככתוב עליי כמו הפסוק כל ימיך מקודם כתוב כל זה רבצלס וימי זה ביום אז מתחיל כמו כל המצוות מתחיל בלילה ואחרי זה ערב או עוד דבר זה שתי מצוות אז צריכים לדעת אם להתכונן אני הולך לקיים עכשיו עוד מצווה מצוות צריכות כוונה אז נדקמינה רק אם זה מצווה אחת או שתי מצוות בקיום המצווה אבל לא לגבי נושים לגבי נושים זה לא שייך בגלל שבנקב האדמור הזקן פוסק שאישה חייבת אפילו אם זה שתי מצוות זה כמו קרישמה אבל זה שתי קרשמה היא באמת פטורה כי זה מוגבל בשעות לא רק ביום בתוך היום כמה שעות בתוך הלילה לא כל הלילה לכן מצד שהזמן גורמל לפי זה איך שהרבי לומד שזה שתי דברים אז א' אפשר להבין המרשו שואל לפי בן זם יודעים גם בלילה וגם ביום אז אומרת הגמרא מאיפה יודעים ימי חייכו זה היומים כל ימי חייכו זה רב עושה לאלוואיס של המרשו שלא יהיה כתוב לא קל ולא ימי ויהיה הכל אתה אומר ימי אתה מגביל אותי רק ביום יום אחרי זה אתה מוסיף את המילה קל את בא לרבות את הלילה שלא יהיה כתוב לא קול ולא ימי כמו שהגמרא אומרת בפס אומרת לא יהיה כתוב לא יא ולא יבוב הגמרא אומרת שמה ויום אור ראשון הה בא להגיד דווקא ראשון ואחרי זה בא ו לרבות שתמך כתוב לא יהי ולא יבוא ש דבר שמרשו שלא היה כתוב לא ימי ולא כל שכתוב למן תיסקרציסחומרץ מצרים אז כולל הכל הכל אבל לפי הרבי זה מאוד מובן זה שתי מצוות אם לא יהיה כתוב כל ימי אז זה לא יהיה שתי מצוות והשם רוצה שיהיה מצווה אחת קיימתי במשך היום מצווה שנייה קיימתי בלילה מאיפה אני יודע שזה שתי מצוות כי כתוב ימי וכתוב קול אז זה בא לרבות אז יש שתי מצוות שונות אז מוריד הקושה של המרשו המרשו מתרץ תירוץ אחר אומר אם לא היה כתוב ולא זה ולא זה אז הייתי מספק לא הייתי יודע אם זה יום לילה. עוד דבר אפשר להבין למה כתוב לאובי. הרבי אומר שבכל האגדות הנוסח של אדמור הזקן ימי חייכו לאובי הלילוס הנוסח של אדמור הזקן ימי חייכו לאוב הלילוס כל ימי חייכו לאובי ימי חייכו היומים וכל ימי חיייכו לאובי עלילוא אומר הרבי בשום מקום אחר לא מצאתי לא אתתה כל ימי חייכו לאוב לילוס לא מצא את זה באף מקום מקום אחד הוא מצא גליון כתב יד מנחן של הש"ס שמה אדמור הזקן גורס שמה בדיוק כמו שאדמור הזקן לאובליס ולאובי למויס המשיח פעמיים לאובי מעניין שגם בשכרונו של אדמור הזקן מתי שהוא מציק עקרי אגדה הוא מי הוא מביא גם כן לעובי הלילויס לאובי למויס המושיח גם שם הוא כותב את המילה לאובי ורבי עקיביגר מבריסק שואלים למה רק בפעם השנייה למויס המשיח אומרים לאובי למה בלילוס לא אומרים לאובי אז הם שניהם הולכים באותו כיוון לאובי זה מוריד את הערך רבי עקיבא הגר אומר בלילה זה חיוב ממש כלפה לפי בן זימיום צריכים להגיע יצא מצרים וגם בלילה לילה מה שאם כן מוס המושיח הרי זה יהיה טופל אומרים חכומים שיהיה תפל במילה זה אין טעם להגיד זה רק לו ותביא אותו כאילו המילה לאובי זה בלת ברירה אבל זה לא חשוב כמו לילויס זה רבי עקיב אומר אברסקר אומר שלאוביזי כלום אתה אומר למויס המשיח אין חיוף חדש זה ממשיך היית רגיל בגלות להגיד יצרים תמשיך הלאה זה אין פה איזה שום חידוש אותו דבר מה שנקש אומרים לליס לא אומרים להובי אתה היית חושב שרק ביום צריכים להזכיר לא יש עוד חיוב חיוב חדש מה החיוב החדש להזכיר בלילה לכן לא כותבים לאובי כותבים עלילואז למה זה חיוב חדש לאובי מוריד הרב לומד בדיוק הפוך ואני חושב שגם כן השכל שלנו יגיד ככה הפשוט לאור זיבה להוסיף א' לפי הרבי אז אומרים לאוביסליס חיוב חדש לפי מה שהרבי אומר מקודם שזה שני חיובים מקודם חשבת שיש חיוב אחד רק ביום אחרי ש אומר לך לאובי תביא עוד דבר חדש איזה חיוב חדש גם בלילה אותו דבר לאהוב למוס המשיח חס ושלום להגיד שלא זה יורד עוד מעט נראה נדבר על מה על הקטע השני של מוס ס המשיח רש כל הרבי מביא בשם בשם אבא שלו בתוב ש יט אומר שמעתי מדויני עובי מוירי ורבי אומר הוא שמע שלא עובי זה הכוונה צריכים לחיות הרבי מביא את זה גם מלכוס טוב שנוביז הרבי גם מביא את זה צריכים להביא את המושיח עכשיו להגיד את זה ולזכור את היציא מצרים גם למויס המשיחה הרבי אומר בחלק יז יש צריכה ארוכה של 17 סעיפים חלק יז הרבי שואל בהתחלה לא נעריך בזה מתחילים את הכותרת מגיד לפני אולחמני שואל הרבי מה זה מגיד וגד אותו לבינחו איך שיצאו ממצרים זה תגיד בעבודם בינו פה אולך מעניו אין פה שום יציאת מצרים יש רק צרות אולך מעניו דכל בונו בארודמצרים בצרות כל דכפן יסכ זה עוד פעם אני יש לך אתם אחרי זה מה אומרים לו בסוף השעתו לשון הבו זה לא יצרים אתה מדבר לשון הבה כי כשהתהבתי כן אז עץ לך אומרים שזה לא טוב לשון הבוא אנחנו נהיה בני חוירים אומר רבי לו לפני שאתה מתחיל את כל ה אז הבן אדם שואל מה אני עושה אין לי כלום מיציאת מצרים אז אומרים לו אתה לא יודע מה זה יציאת מצרים יציאת מצרים אמיתי והכוח פוסחצין הרבי מביא הרבה פעמים מה זה יציאת מצרים אמיתי כשמוס המשיח רק מה זה התחיל מושג גוי ראשון והוא יהיה גוי לאחון אז זה שהוא פתח זה כל לפני שאתה מתחיל להרג אומר למה אני יושב פה 75% יושבים בשולחן של ליל הסדר אחד רוש ואחד תם השלישי ש יודע לשאול אחד רבע מהם 25% חכם אז אני יושב ואני צריך להיות דיכפין להתארח אומרים לו זה יצרים זהכול בסוון מתי יהיה יצרים באמת אלה מסני ישראל נגיע לירד בירך ודוא ומילא אומר הרבי לעובי צריכים להביא מתי שמתחילים את את הליל הסדר צריכים כבר לחשוב על יציאת מצרים אמיתי מה שיהיה במילא זה לא עובי לאובי זה חידוש גדול זה היציאת מצרים האמיתי שאנחנו עכשיו בתהליך אבל זה התחיל כבר יציאת מצרים ונתנו לנו את הכוח פוסחצינו ברדי שיהיה מושיח וזה לפני הכל אחרי זה נתחיל את הארבע קופשויות ואחרי זה נגיד עבודנו אז לפי זה מובן לפי הרב מה שהרבי אומר להובי פה ולאוב שם אפשר להגיד עוד דבר במה הם חולקים למה הוא סובר קול ימי חייכו בא לרבות קודם דיברו על המילה קול ה הוא אומר זה בא לרבות יסיח והוא אומר זה בא לרבות את הלילות אומר הגרוע אומר שהם חולקים מה פירוש המילה ימי האם ימי הכוונה כל החיים אז כל ימי כל הימים שתבוא או כל ימי כל המטלת יש יום ויש לילה כל המטלט גם יום וגם לילה אבל לפי דבריו אז למה כל ימי חייכו מה זה ברור המתל זה החיים של כל החיים שלי בפשטות כל ימי זה כל החיים אבל הרבי אומר בחלק יז אומר הרבי בכלל המילה יום מי שמסתכל במיקרו יש לו תלוי איפה זה כתוב כמו שלומר פירוש חמרי תלוי איפה עומד בקב או ברפת יום יכול להיות מעת לת כן וירב ביקר יומכות מה זה יו כולל הבוקר כולל את הערב לפעמים כתוב יום ולילו לא ישבו יום זה בוקר משך מתי שישור ולילו זה פירוש המילהיום זה דווקא חלק החצי מהמת לפעמים כתוב ביומה כוסי כל בכור מתי היה מכת בכורות דווקא בלילה אומר הרבי בחלק בספרשת מצרו אומר הרבי שתלוי איפה זה כתוב פה המחלוקת מה פירוש ימי לפי הרבי אחד לומד מה פירוש כל ימי? ימי זה הפירוש המתלת. ככה זה כל המת אז כל ימי חייכיךו כל המת לא של חייכו תזכיר יצרים ואחד אומר לא בדרך כלל יום זה ההפך מלבה אז כל הימים תרבה הי מה פו מילה כל לימוס המשיח אבל זה המחלוקת אפשר להגיד לפי הרבי עכשיו אבל רק נגיע לחלק השני ונגיד את זה בקיצור הרבי בטוף של מביז גם בבדה לפניסן וגם ברחבה יותר בכון של פסח אז הרבי שהביא את הקושיה שהרבה שואלים למה רוני המצו לא מונים בין התריג מצוות את המצווה לספר ביציאת מצרים מה כ חוץ מהרמה רק אחד עצמק הוא כמביא אותו הוא מונה אותו אחד מהמצוות של התרייג אז אומר הרבי אז אומרים בשם גודל בישראל לא יודע למה הרבי לא רוצה להזכיר את השם בדרך כלל א ברבים אולי לא מזכיר זה רב חיים מבריסק אמר את זה והוא אמר הכלל של הרמבם מה הוא מכניס בבניין המצוות דבר שהוא כל הנצחי אבל מצווה כזאת שזמני הרמב"ם לא מכניס. היות שחכומים אומרים בן זמן אומר שכל זה בא לרבות הלילות ולא במוס המשך התבטל המצווה הזאת במילה זרמם לא מכניס את זה הרבי אומר הוא ממליץ לא יכול להיות שהוא אמר את זה כנראה השומים לא דיקו בדבריו והוא לא יכול להיות שאמר דבר כזה שזה לא מצווה שזה לא מצווה נצחית מצווה זמנית הרמב"ם לא מכניס. ככה אומר הגודל בישראל. ככה הרבי אומר. והרבי מקשה על זה כמה קושיות. איך זה יכול להיות? א' הרמב"ם כותב מפורש מצווה להזכיר יציאת מצרים. עוד יותר בהלכה ג' בגיל חץ קרשמה הוא אומר שכמו שיש מצווה ציציץ, אותו דבר יש מצווה להזכיר יצרים. ומצסיציס הוא משווה אותו מצווה וזה נמנע בתוך התרייג ואותו דבר הוא משווה אותו מצווה גם כן ציפור יציאס מצרים והרבי בדבר עוד של זאת אומרת אומר הרבי אז כשמשיח יגיע יפסיקו להגיד את הפרשה השלישית יגידו רק שמע בוא ימים שמויה ואת פרשת ציצית לא יגידו למה כי לילו לו זמן ציציס אין מה להגיד את את זה בלילה ויציא מצרים הרי תבטל ככה אומר אז לא יגידו ורבי אומר רבי מתבטא איך זה יכול להיות להגיד דבר כזה דוב מיל ביויסר איך זה יכול להיות שיציא מצרים תבטל דבר כזה כל המצוות הם נצחיות כל וחומים המצווה הזאת גם כן לכן דבר מעניין שהרבי קורא לזה לא יגידו את כל היומר לא יגידו בפרק מז שאדמור הזקן מדבר כל כך אה חזק על מיציאס מצרים הוא קורא את הפרשה של ציצית הוא קורא לזה פרשת יציאת מצרים לכורה זה רק פסוק אחד בפרק הזה אם רשם מדבר בסציצית רק פסוק אחרון מדבר על יציאת מצרים אז אני חשבתי פעם כתוב שמה הפ אולי זה רק פוסק יציאס מצרים אבל אני רואה יש גם בליקות תראה ואחרי זה שרבנברג הכניס את כל ה לפני שאמרת בשיעור תניה באמריקה אז כתוב שמה פרשת והרבי הגיע את זה למה זה פרשת צס מצרים אבל הרבי מסביר שכל רשאחרון בפרשת שלח בלכותסי חיידקחס כל הפרטים של פרש סיציס הכל ציץ מצרים ארב קמפוס ארבש גולחיל זה מזכיר לנו מקספס הכל זה יצא מצרים ואז הרבי אומר לא יכול להיות שדבר מביל ביותר שלא יגידו אז נשאל את השאלה הרבי בעצמו אומר את זה הרבי אומר לא התקבל על הדת והוא דוכה את הגודל בישראל שהוא אמר דבר כזה שיציא מצרים תבטל שמשיח יגיע הרב עצמו כשהוא עושה הבדל במצווה סיצי צ מצרים בליל הסדר למצור יציא מצרים כל יום אז הרב עושה שישה הבדלים אחד ההבדלים ההבדל החמישי אומר שמה ההבדל מצפר ביצרים אז כותב הרבי ההבדל החמישי כירת דכל יום אינו למוס משיח לדס בן זמו בכס בזמ ולכמו פוסקים ריסקו הלו כמוס אדמור הזקן גם פוסק אז הרביב בעצמו כותב ש משיח יגיע לאין יציאת מצרים אז איך הרב כל כך מתקיף את הגודל בישראל לא יכול להיות אם אין מצווה של ציץ מצרים אז מה לא יגידו את הפרשה השלישית לא עולה לדעת אבל הרבי נזר מאוד במילה הוא לא אומר שלא יהיה מצווה וא המצוות הם ניצחים שום דבר אחד אומר שהמחלוקת הייבץ אומר המחלוקת בין חכום לבין זמחלוקת אם מיצץ פטילוס לאס לובואי או מצץ אינו פטילוס אחד אומר אין צס מצרים משיח הגיע אין מצץ פטילוס אבל הוא לא למד לקסוס יחס הוא הרבה קודשיחס מביא את זה לא שום מחדש את זה פטילוס הכוונה שלא יצטרכו מצווה אוטומטית כולם יעשו את זה שלא יצטרכים אפילו לצוות כמו שאין ציווי לנשום בן אדם אוטומט תיעשה את כל המצוות אבל חזשון להגיד שמצווה אחת תתבטל לא בא בחשבון פה הרבי לא אומר שכירס זה כל יום אינו למויס המשיח הוא לא אומר מצווה כירת מצו וודאי שזה יהיה יזכירו יציאת מצרים יגידו שלוש פרשיות בכל ארבייס יגידו את הפרשה השלישית שמוזכר שמה יציא מצרים וכל הפרשה נקראת יציאת מצרים לא עולה לדעת מויל ויוסר אם להגיד שמשיח יגיע לא יגידו את זה רק לא יגידו את השכירה כמו שאנחנו אומרים עכשיו אנחנו אומרים עכשיו יצא מצרים אז אנחנו נזכרים האילו עבודים ואז יצאנו מזה זה רש כל רואים שהבעל הגודש הוא כותב וכל דוא ודואר חייב ודמם לירוש כאילו יוצו ממצרים כן כותב את המילה כאילו זה לא ממש כאילו למה אם אומר אחר כך אם הם לא היו יוצאים אז אונו בונינו או בני בונינו היינו משמודים אבל למס לא היינו במצרים לא עבדנו עבודת פרך כמו שהם עבדו אחרי זה באל הגודם מוסיף לא ישנו בלבד גול הקדוש ברוך הוא ממצרים אלא אף יסונו גועל ומוהם אז זה לא כאילו במה הוא מוסיף הרי הכתוב מקודם זה משנה כתוב בפרופס בכל דבודו חי ועודם רצה עצמא יוצא ממצרים אבל הגודם הוסיף עוד יותר לא ישסני בלבד גועל אז תגיד כאילו כאילו מפרש יותר ומה הראיה שלו ויש סוון אוסים ממצרים משום פה רק אני רוצה לשים איזה דיוק נפלא של הרבי מה שהרבי אומר זאת אומרת הבלגודה הביא פה שתי קטעים החלק הראשון הוא כתב כל דוי ודוי בן אדם חייב לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים זה בכל יום ויום שנאמר והגל אותו לוינחו ויומה לימור בעבור זה אוס השם לי בצו מי מצרים שמרשו מה ראיה הדור שיצא ממצרים אומר בעבור זה עושה השם לי אז הדור מי אומר שאנחנו לא היינו במצרים אולי זה רק הדור ההוא אומר אז הרבי מביא את המרשו בכל דבר ודור ואומר הרי שצורך לא יאמר בימה הוא היינו גם כמה דו יצאת מצרים מרשו פסוכים אז הרבי מביא צריכים להבין את בעל הגודל מה מביא את המשנה שכאילו יוצר אותו מרשו אותו דיבור המצחיל זה פלך שהרבי עושה את כל הדברים מה שהוא רוצה הוא מחסיר מה שרוצה מוסיף מגיע לחץ השני אז כתוב בפסוקים אומר רובה צורך לאמר צריך להגיד ויסונו אוצי מישון והבלגוד אומר לא סבסינו בלבד אלא אף סונו שנאמר וסונו אוצי שואל המרשו באותו דיבר המצח מה ראיה וסנו אוצי אולי וסוון הוצי עזרה קדוש שיצא ממצרים לא אנחנו אומר המרשו כי כתוב שני פסוקים לפני זה כתוב וואי כישולכו בנך מוכור מוכור לאחר זמן סימן שאפילו הדור שכבר לא היה במצרים גם אומר ויסונו אוצי והרבי מתעלם הוא לא מביא את המרשו המרחץ הראשון הוא כן מביא שמאיפה יודעים בעבור זה עושה השם לי שהכוונה לדורות שלנו הוא מביא את המרשו וישונו אוסי הוא לא מביא שום ביוור מה הוא כן מביא הרבי וסונו אוסי דבורים פה כתוב ז בכל רגבות זה טעות דורים ו חג בפסוכים קז עמוד ב מאיפה בא לגודל לקח את זה מהגמרא בפסוכים אומר בפסוכים קז עמוד ב צורך שמישונו אוסי מה הרבי רוצה פה הוא מביא רק את ה לא מרומרובה צורך שיאמר וצונו אויצי גוימר לכורה מי שפותח את הגמרא בדף קז עמוד ב כתוב מפורש אומר רובה צורך שמר ויסונו אוצי משום זה כל מה שהוא אומר ויסונו אוצים משום מה רבי עשה פה במקום את המילה שום אז הוא כתב גוימר מה מה הרווח פה במקום את המילה משום כותב גוי תגיד את הכל תגיד משום אני אומר קושה יותר חזקה בתחילת האגדה עבוד אם היינו לפרעו במצרים ויצאינו משום של הרבי צורכיון למה הוא משנים על לשון הפסוק כתוב ממצרים ולמה הוא כותב משום עבודינו לפרעו מצרים צאינו השם ממצרים מה הבעל הגוד אומר משום אומר בשורחיון למה הוא משנה מלשון הפסוק למה רבי בעצמו משנה שמה לפחות מבריח כמה אותיות במקום ממצרים הוא אומר רצינו משום אבל פה רוב אומר צורך שמר ויסנו אוצים משום אז תגיד משום וגמרנו מה זה מה זה וגוימר האמת שכתוב גוי על מילה אחת אומרים גות כ למעלה מהמר הרווח פחנו פה אני חושב ואני רואה שזה אדמור זקן בשולחן ערוך הוא מביאים בצורך לאמר וצנו אויצי משום וגוימר הוא מתיק את המילה בשום ואומר וגוימר גם את המילה בשום וגם וגוימר את ההמשך וראיתי פעם איזה גרסן לא יודע איפה ראיתי את זה רש כל הריף שמתיק את הגמרא הוא מביא כמו בלגודה צור שבסו שלמובן לאסור אשר נשבר לבנו הוא מביא את כל הפסוק הרבי אומר מה רובה רוצה להוסיף על המשנה המשנה כבר אמרה חייב אודום לירסמו כאילו יוצא ממצרים יש לו פסוק מחומש מויס חומש מן התורה בא רוב מביא עוד ראיה רגע שממתי המוירה צריך להביא ראיה נוספת מתי שתנ בעצמו הביא ראיה זה לא מקובל הרבי שואל את זה אותו דבר בסיום של מסכת אטומית אם התנר את הטעם אז מה המיר מוסיף אותם אתה הולך נגד מה שהוא בעצמו מסביר אתני אומר בכל דודר שנאמר והגד אותו לבינוך ביום אז פתאום רוב אומר עוד דבר ויסון אויצי זה המרשו הבין שזה עוד טעם אז הוא מחפש בא רבי ואומר לו אומר עכשיו משהו אחר רוב אומר צורך שמצונו אוצי וגוימר הוא מוסיף הוא אומר כאילו היינו במצרים במקום הזה והיינו משובודים ויצאנו ברוב זה לא מספיק לא זה יוצאים מדי חובה ידי חובה אתה צריך לדעת את ההמשך של הפסוק למנא יויסונו לאססלונוס ארץ אשר נשבע לבסינו כל הדור שיצא ממצרים לא הגיעו לארץ ישראל אנחנו דואגים עכשיו להגיע לגאולה האמיתית זה המקור לכן הרבי אומר אולי זה הכוונה ויסון בפסכים קז זה המקור צורך שמר רבי חיד מקור לא צור שמר וגמר את הכל את כל הפסוק ובר באמת כתוב כל הפסוק וגם אל תר אומר וסשום וגוימר זאת אומרת היציאת מצרים אמיתי שבן אדם חושב אז מה צריכים לחשוב צריכים לחשוב יצאנו במצרים וזה הגוי הראשון והוא פתח את הצינור הרי ממי זה בשם הרב הקודם פתח את הצינור שתהיה עגולה שלמה. ולכן לפי זה מובן למה הרבי לא לומד כמו רשו כי המרשו הביא עוד ראיה. רשקים זה עוד ראיה אז איפה שלושה? זה פסוק חוף זה פסוק חוף ג' זה לא כתוב בפסוק שומעתיק עוד דבר מי צריך עוד ראיה מתי שאתה נביא זה לא עוד ראיה ושמה אומר מקודם מבר כאילו והדבר כי לא היינו במצרים ופה זה לא כאילו לכן תראו בהמשך ההגדה כתוב אשר גאולנו וגולסבסינו מקדימים את גאולנו וגולסינו כשמדברים על ניסים כתוב שסו ניסים לאבשנו ולאנו הרבי של את זה באגדה מביא את החתם סופר באגדה עכשיו מובן מאוד לפי זה היינו בניסים של כל ה-10 מכות וכל הקרי הסוף לא היינו שמה אבל כאילו אם לא אז היינו משובד למצרים והכל היה נשאר והצטרכו לעשות עכשיו את כל ה10 מכות ואת כל הכריסים סוף זה באמת כאילו אז באמת אוסו ניצים לו סינו ולאנו אנחנו גם כן כאילו אחרי שהוא מגרו לונו אנחנו יותר קרובים גאולה מה שהם הם צריכים עוד לקום לדחיה צדיקים קמים מיד אבל לא כל הצדיקים אז יקח להם עוד כמה שנים לא יודע מתי יקומו לדחיה אבל אנחנו עכשיו חיים ניצחים הרבי ביקש שזה יהיה וככה אנחנו מחקים לכל רגע אז דבר ראשון אנחנו קוים לגאולה יותר מהר אשר גאולנו וגולסינו אז אנחנו אותות נגיעים לגאולה אמיתית ולמנטסקים צרץ חיים זה מצווה נצחית ועכשיו גם כן רק מתיח משיח יגיע כבר לא יזכרי את העץ המכות האלו המצווה תישאר אבל הרבה יותר גדול בגולו המיטז ושלי ונראה את הרבי בוסמן