שימוש בכלים ומאכלות אסורות בזמן מלחמת נקמה | הרב דוד פנדל, ראש ישיבת שדרות | כנס אסופות ה-4

[מוזיקה] הרבה חיילים התמקמו כך צהל עובד ש מתמקמים בתוך בתים ויש לך מטבח והרבה פעמים אצל עמידי עזה לפעמים הפריזר מלא בתים מלאים כל טורב והבית שלך תרגיש בבית השאלה היא האם מותר להשתמש בכלים האם מותר לאכול חזיר לטעום טעם מחלות אסורות האם צריך להקפיד האם יש בעיה שגזל האם יש עניין לאכול אז כאן יש לנו בתורה כתוב כך וי כיך השם אלוקיך אל הארץ אשר נשבע ל אבותיך אברהם יצחק ויעקב לתת לך הרים גדולות וטובות אתה הולך ל כיבוש הארץ איזה יופי אתה נכנס לאזה ואני תמיד מלא אנשים לגג בישיבה בגלל זה אני צרות עכשיו כי עשה המון ואני אומר אוקיי הנה אופס אין עזה ממש זה ככה עזה ברוך השם נעלמה זה מי היה מאמין לפני חמישה חודשים שנגיע למצב שין אין להם לאפה לחזור ומרת כמעט אין להם לאיפה לחזור והינם כלבי נכנסנו להרים גדולות וטובות עזה אין כמו ונס נכנסנו שם כש לא נית בתים לאים כל טוב אתה נכנס לוילות אשר לא מילת וזה מלא כל טוב אומרת הגמרא בחולין אפילו מחלות אסורות קות דך אשר לא מילית ואכלת מותר לך להיכנס לבית ולאכול לא קשה פסוק בש בתורה תאכל אבל ישמר לך פן תשכח את השם שוצי אך מארץ מצרים מבית עבדים מה קשור מה ישמר לך אז יש לומדים שאם נכנסת ואכלת מחלות אסורות אז יש טמטום מלא מותר אבל לא לא כדאי ישמר לך כי אתה יכול לשכוח את השם כי מי ש אוכל מחלות אסורות אז זה מטמטם את הלב יכול להיות אבל פשוטו ש מקרא זה סתם כבשנו את הארץ שמנת ואבית וקשית אנחנו מכירים שחלילה מזה כל גדולי עולם אמרו מזה קם מספינה מזה אני מפחד שעם ישראל יהיה מגושם יותר מדי וחלילה ישכחו את השם אבל לא לא קשור למחלות אסורות שתי אפשרויות או שאם אתה אוכל מחלות אסורות זה מטמטם את הלב או שמחלות אסורות האלה שאכלת בהתר כי נכנסת לבית עזה ואתה תוך כדי מצוות כיבוש הארץ זה ודאי לא מטמטם את הלב מה כתוב ישמר לך פן תשכח את השם זה בכלל עצם זה אחרי ניצחון אז אנחנו משקרים מהניצחון וישמר לך בן תשכח את השם אלוקיך בכלל האם יש עניין להקל בצבא צבא צבא צריך ללכת באיזי אז ראיתי בספרים שכותבים מה פתאום ההפך כי השם אלוקיך מתהלך בקרב מחניך ונשמרת מכל דבר רע שם צריך להקפיד עוד יותר על לשון הרע כמובן בעוון ניוול פה בחורים מתים חלילה שמה צריך להקפיד בייתר זה את הצניעות כי שם גם עלולים להיכשל כתוב בראשונים כי אתה יצאת ממסגרת אבל יותר מזה השם אלוקיך מתהלך בקרב מחניך יש אלוקים בתוך ה מחנה ואתה מנבל את פיך אז הפוך בצבה צריך עוד יותר להחמיר אבל אנחנו יודעים שארבע דברים פתרו במחנה טית ידיים עירובין נכון שזה דינים ש נובעים מעצם זה שאנחנו מחנה אבל מה שמע רק מחנה צבאי הרב גורן מרחיב את זה גם למחנה אימונים אבל לא בקריה אז יש כן משהו שבענייני צבא אנחנו קצת יותר מכילים אבל זה א יש פן אחר להגיד לא ארבעה דברים פטרו במחנה ולא יותר אל ת אל תגיד זה צבא מותר לי להקל אני חייל הנחה לחייל הפוך דווקא בזמן החיילות אנחנו צריכים יותר זכויות ו ויתכן שצריך להחמיר יותר אז אנחנו עכשיו מנסים לעיין להלכה האם מותר לחייל לחייל להקל לקח את הכלים נגיד שיאכל א מחלות כשרים והוא ידאג השכחת הבדץ אבל הוא השתמש בכלי שהוא לא יכול להכשיר את הכלי וזה ודאי מגועל מחלות הסורות האם אפשר להקל או אפילו האם אפשר להקל בממש לאכול חזיר אומרת הגמרא בחולי זה גמרא שמצולמת בפניכם למטה זה הגמרא הכי א שאנחנו חייבים להתמודד זה הטקסט שלנו היום הגמרא וזה פשוט דברים מאוד מאוד דמוים בוא נקרא בא רבי ירמיה רבי ירמיה תמיד היו לו שאלות פיקנטיות מכירים הנה יש לו שאלה חמודה כנראה זה לא הולך להיות הלכה למעשה בוא נשאל את השאלה הוא הולך לפי רבי עקיבא שאומר שמותר לאכול במדבר בר נבלות טרפות הם פשוט נחו הרגו את הבהמות ולא לא נגו שחיטה במדבר לפי רבי עקיבא שואל רבי ירמיה מה הדין אם אני לוקח במזוודה שלי קירור יש לי קירור לדרך ואני שומר את זה מכל המלחמות ואני מגיע לארץ ואחרי שהתיישבנו נגיד בשנה הרביעית של כיבוש שמרתי את זה ארבע שנים או לא יודע איך אבל שמרתי את זה זה טרי האם מותר לי לאכול את הבשר נחירה מה אתם חושבים מסברה למה התורה התירה מה זה מותר ופתאום זה אסור התורה התירה את הבשר ברור שאסור לך לשחוט בהמה סור לך להרוג בהמה בארץ ישראל ברור שמה יש חוקים חדשים אבל אם אתה א אם הבאת את זה מאז זה היה מותר פתאום זה נעסה אולי הותרה אולי זה החפץ נהיה מותר ש אם זה דין בגבר דין בחפה כך שואל בלמד מי רבי ירמיה מה אתה היית פוסק כבר אותר הנה אומר שמותר מה אתה אומר אסור שזה רק כותב שם אין לנו מושג אומרת הגמרא תגיד לי בוא דייק בשאלה שלך בוא נראה את הגמרא בפנים מתי מתי אתה מדבר כומ מה הציור שלך א בשבע שנים הראשונות שעדיין כולם במלחמה אם אתה במלחמה זה כל אחד יודע זה פסוקים בתורה זה דין שהרב אומר לנו דרך אגב כי כל ילד מכיר את הדינים האלה שמה דבר תמיש תראי לו אפילו אפשר לאכול חזיר אפשר לאכול מה אסר וחלב אפשר לאכול מה שאתה רוצה אז אתה שואל אותי על על נבלות שמה אפש שהיו מותרים שההוא בכלל חושב שברור שזה מותר אבל זה זה הרי חפצה שהיה פעם פעם היה מותר אז זה בעיה שלך הרי אנחנו יודעים שבשב שנים הראשונות כל אחד מכיר מה עם ישראל היה עושה באמצע מלחמה אמר רב זה פסוקים בתורה ובתם ים כל טוב תוך כדי המלחמה חופשי תאכל מחלות אסורות כמה שאתה רוצה ואמר רבי ירמיה אמר רב שתי שור מלמטה קוטלי חזיר מותר לאכול חזיר חופשי מברכים כן כה אחרונה ודאי מותר יש עניין לא פשוטו של מקרא יש עניין לא אם זה אם זה מותר אז נברך בסתם מקרה רג כ אני אומר יש עניין לא לאכול אז מקודם קראנו את התורה שבתים לים כל צוב פשוטו של מקרא תאכל חופשי אבל רק ישמר לך מרוב כתוב מרוב כל שלא תבת בשם אלוקיך אבל אין עניין לא לאכול מחלות סורות אבל קראנו את זה בצורה אחרת יש ראשונים שאמרו אה אתה אוכל תים לאים כלטוב אכלת מחלות אסורות אתה תראה את התוצאות קלקול קיבה מהר מאוד מה יהיה קלקול קיבה הרוחני תמתן בם ישמר לך פן תשכח את השם אז אולי עדיף שלא ואן יש חזק לא לפי זה בבתים ים כתוב שמותר לאכול רק אם אין אך קשה ש אתה תקרא בתורה מה כתוב ויקי ך השם אקך ונכנסת לאזה חני ונס הרים גדולות וטובות שפ שלא בנית איזה ווילות בתים נים כל טוב ואכלת ושבעת תאכל חופשי ככה תגיד אתה אכלת ושפת ככ כתוב אז שואלת הגמרא מה רבי ירמיה שואל הרי מה אם זה שבע שנים שכבשו אז פשוט שאפשר לאכול מה שאתה רוצה אז ברור שאתה גם יכול לאכול א בשר שהוא נבלה גם אתה יכול לשחוט נבלה אתה לא צריך לשחוט אתה באמצע מלחמה לא צריך שחיטה כך חושבת הגמרא בשלב הזה אונה הגמרא שתי לישנות לשנ קמה לשנ בטרה אנחנו בדרך כלל פוסקים הרמבם בדרך כלל יש לו כלל שפוסק כמו לשנ בטרה אבל בוא נראה לשנה כמה הוא אומר לאחר מכה זה ממש הופך את השאלה של רבי ירמיה כמעט לא ריאלית מה מה מה מדובר שהשאלתי את זה בדרך לא דרך בפריזר הקפאה עמוקה שבע שנים ועכשיו אני מוציא את זה לקראת השבע שנים שחלקו ופה יש שלום בארץ אני מוציא את זה מהקפאה עמוקה האם זה מותר אתה אומר שכן פעם היה מותר אתה אומר שלא זה ה הספק שרבי אמ בתוך השב ששנים לפי הלשנה כמה מה מותר תאכל כמה שאתה רוצה תאכל חופשי אפילו לא יאומן תביא כלב תהרוג אותו תאכל בא לך אתה רעב תאכל מה שאתה רוצה תוך כדי מלחמה חזיר לא רק שלל של אויב שלל שלל מותר לאכול מחלות אסורות בתים לים כל טו מלא מה שאתה רוצה אין איסור של אכילת כלב מה סליחה שאני גרפי מותר לאכול כלב מה זמן מלחמה התר השאלה של רבי ירמיה שאלה למדנית אחרת הוא מדבר על אחרי המלחמה אנמי הבימה לעולם בשבע שכבשו אבל זה לא כל כך פשוט ההיתר הזה לאכול נבלות זה לא שמרך לשחוט כלב להרוג כלב או לשחות א לקח איהו עבר בן החי או לקח מהבית בשר בחלב לבשל חלילה מה שמותר זה שלל משהו אחר זה לא שלל זה שמת במזוודה שלך תוך כדי יציאת מצרים צלחת רבי ירמיה מקרה ממש חמוד מה הצלחת לעשות לשמור את זה אז זה מהזה קשור זה לא שלל של גויים זה לא ה בתמים כלטוב באה הגמרא בתירוץ השני והיא משנה את הכל ממש היא היא מסייגת את היתר הא אומרת אין צריך לאכול א לאכול חלילה נבלה כלב מה פתאום ההיתר הוא רק ב רק שלל של הגוי יכול להיות שלל של הגוי יכול להיות שזה מותר תמיד אם תגנוב מהבית של עזה קצת שלל של הגוי קצת חזיר יכל כמזכרת תוכל להביא לבית להפתיע את המשפחה לאכול חזיר אולי אפיה תרוץ הראשון לא אפי תרוץ הראשון מה אחרי שפקעו הלחימה אחרי שפקע זמן הלחימה זהו אסור לך כבר לאכול אפי התירוץ השני זה יכול להיות שההיתר זה היתר על שלל של גוי לעולם כמו שמותר לך לקחת מזכרת נו מותר לקחת מזכרת בבתים בעזה גזל גוי אבל אם אם התורה התיר את נפשותיהם אז היא לא התיר את ממונם ברור שאפשר לקחת שלל ברור שזה כיבוש מלחמה אין פה גזל גוי וזה חלק מהמלחמה היום אם צהל לא רוצה אז יש לצהל דין מלכות אז אתה לא יכול לעבור נגד צהל אבל אם אתה רעב מאוד אז גם זה רוב הסיכויים שצהל בהרבה מקרים אין להם בעיה עם זה הם די מלמ אין וגם ם מצאו כל מיני מחסנים של שתייה אז ברור שצל נתן להם הם רק לא רוצים שתיקח שעונים וכל מיני תכשיטים מהבתים וקח אותם למזכרת זה הסטנדרט שצהל זכותם כמלך אבל אוכל שהם לא מקפידים אז אין בעיה שגזל ולפי התירוץ הראשון זה פשוט מחלוקת שני התירוצים בגמרא ובעצם הפשטות ששני תירוצים בגמרא זה יכול להיות ויכוח רמבם רמבן בוא נלמד מחלוקת רמבם רמבן ש שנחלקו פשט בתורה רמבם אומר יש לכם את זה כלם מקבל שבע מצוות ממקור מספר שתיים נזר לעשותן אני מצטער זה רמבם לא קשור לא בדקתי בקשתי ממישהו לעזור לי לא בקשתי לא בדקתי בוא אני אקרא לכם את הרמבם חלוצי צבא זה רמבם לכות מלכים חא הוא עשה בטעות ח יאני אני לא אשם שכר ח א' מה כתוב שם אמ חלוצי הצבא חלוצי הצבא לא מי לא כל המשפחה חפלה לא רק אם אתה לוחם חלוצי הצבא ואי אפשר להביא את זה לכל מיני מקומות בצבא רק חלוצי הצבא כשי כנסו בגבול הגויים לא לביא לבית וכבשו אותם וישבו מהמהם מותר להם לאכול נבילות טרפות בשר חזיר צאו איזה איזה נבלות וטרפות שלל אן לכם את הרם חבל כתוב חלוצי צבע כ שכנס בגבול הגוים וכבשו אותם מותר להם לאכול נבילות טרפות ב בשר חזיר מה שמ שמה מה שאתה רוצה גם אתה יכול להביא אם אתה רואה איזשהו כלב אתה יכול לא לות את השלל של הגוי אתה יכול לקחת נבלות טריפות תאכל חופשי מחלות אסורות אבל אחרי זה הרמ מסג את זה אומר אם רעב ולא מצא מה יאכל אלא מערכות אלו אסורים לכן שותה יין נסך אז הרמבם פה אומר ארבעה חידושים חידוש ראשון היתר הוא אך ורק מה קודם כל ההיתר הוא לא רק למלחמת כיבוש הארץ גם כם אח ב רק לחלוצי צבא בשעת מלחמה ולא למשפחה ולא אחרי שנגמר ה מלח דבר שלישי רק שאתה רעב ואין לך מאכל חילופי קשה אבל אם יש לך אוכל שממש בא לך אבל אתה מסודר אתה יש לך אוכל אבל זה מנות קרב זה לא טעים וזה כבר אכלת מספיק וזה כבר אל זה מזין אתה תהיה רק אתה תאב לאכול מכל מסוים אתה פשוט פתחת את המקפיא ממש מזמין אתה רוצה לאכול את זה מה ש מהרמבם שמה שלא רק אם אתה רעב זה יבקע בך הלחימה ה ד ההיתר כולל אפילו מה לא יאומן יים נסך מה אתה אומר לשאול מה היחס בין היי נסך לבין היי נסך זה אפילו אסור בנה אז אומרים מה אומר הקריז הבן שלב חיים אל תהנה מזה כלומר אל תשתמש ב נסך להנאות אבל כן מותר לך לאכול כון זה נ זה מותר למה כי לא רוצים חיילים מורעבים מה מורעב בזה שאתה לא תשתה יין א יין בדיוק זה הופך אותו להיות פחות טוב במלחמה כן אז זה ממש מוזר אז רוך השולחן כותב שהוא חושב שמדובר שאין משקים ואתה צמא זה מהזה דחוק מאוד פשטות שהוא אומר שאתה את יכול לשלות אפילו יין נסך בוא בוא בוא ננסה להבין את הרמבם אבל כידוע הרמבן חולק עליו בכל ארבעת הדברים בפשטות מה הרמבן אומר א' זה רק מלחמת כיבוש הארץ ב' ב מה זה לא רק שת מלחמה ולא רק לוחמים ואתם ליים כל טוב תזמין את המשפחה שב חפלה תזמין את את כל הלא לוחמים אנשים כולם יכולים למה כי הדבר הזה מותר בפצע דבר שלישי כך מסביר הגיזה לפי הרמבן זה התר בחפץ ד ההיתר הוא גם א אתה לא רעב גם יש לך אוכל אחר רוצה לגוון צד חזיר פעם ראשונה ואחרונה ד' מה לא י נסך פתאום הרמבן יי נסך איך הגעת לזה זה סור בנה זה עבודה זרה מה פתאום שתתיר את הדבר אז זה מחלוקת רמבם רמבן ממש בין הקצה לקצה האם שיקח את היתר הזה אבל הוא בניש חזק דוס רעף האם הוא מה מה מה אתם מציאים הוא חושש לשיטות הראשונים שזה ישפיע אחר כך הוא לא יעשה את זה כן הוא גם חושש לכל זה אז התשובה היא גם גם בנש למה כי הוא רעב ולא רוצים חיילים רעבים ושלא יחמיר על עצמו ובסוף יילחם פחות טוב אבל רק אם הוא רעב אם הוא לא רעב אז לא זה עניין של פיקוח נפש זה עניין של התורה התירה למרות פיקוח נפש כי אז התורה לא צריכה להתיר זה עניין ש ש בא התורה ואומרת שנהגה אל תחמיר לעצמך שתאכל ויכול להיות שאפילו תאכל חופשי ואיין היתר בכלל מכיוון ואין ואין איסור בכלל אם אתה רעב אתה לא רעב זה לא מתחיל זה כמו פיקוח נפש שהו טרא אם יש פיקוח נפש אבל אם אתה לא ראב יש לך אוכל מה פתאום שתאכל ברור ש א שההיתר הזה הוא היתר ש מדיני מגדרי פיקוח נפש לכן אין עניין להקל אתה חסיד שותה אתה רעב אתה תהיה היחיד שרעב שם ממש לא חכם ואל תכן אבל אבל ברור שמי שיש לו אוכל במקום או וא רק תאב לאוכל הזה מה פתאום שיאכל מה הצברה של הרמבן או בוא נלמד את הרמבן הרמבן חולק והוא אומר שזה מ אין היתר לכתחילה מאין בוא בוא נקרא את הרמבן בפנים וי כי ביך השם אלוקיך יזכיר בכאן כי ברבות הטובה ברבות הטובה יזכור ימי אוניו מודו שבת במצרים לא ישכח את השם ימז עוד כי הטוב ההוא אשר ימצא בבתים בעזה שמלאים מותר אפילו חזיר או קרמים כילי הקרם או אורלה צאל לפרדסים בחניונס תאכל לרוויה אפילו ותשתה אורלה אורלה תאכל אפילו בבורות יכול להיות שהשטיח שבורות להזכיר ריבוי טובה והשליט אותם השליט אותם בכל תדע להיות ריבון במותר באסור ו הותרה להן זולת ישו עבודה זרה זה הרמבן לא מבין מאיפה זה בא מיתר עבודה זרה זה לא כלטוב זה לא תחות כסף זב עליהם לקח ךה ההפך אנחנו שסולדים מעבודה זרה אין עניין שאתה סולב מחזיר שמה כתוב אפשי ואפשי אבל מה עשה התורה עשרה הנה התורה לא לא עשרה גם א אתה לא רעב תאוכל את זה יש לך שני מיש גם את זה וגם את זה תעדיף את החזיר אפילו או או מה מה חיטי ואומר אומר הרמבן הרמבם כותב רק בגלל שהוא רעב אין זה נכון שלא בשביל בפיקוח נפש ה רעבון בלבד הוו בשעת מלחמה אל אחר שכבשו הערים הגדולות והטובות ישבו בן התיר להם שלל אויביהם לא בכל חוצי צבא רק בארץ אשר נשפע אבותנו כמו שמפורש בעניין נסח מה שהוא אמר לא נכון לא אמת בכל עבודה זרה היא עצמה הכל אסור שקץ קצנו ותאהב תתעבנו אם לא תכוון הרב להתיר סתם מנם אז לא צריכים פסוק להגיד את זה א כי זה פשוט זה פשוט שיסוי דרבנן נתיר לך משמע ממנו שאם זה לקחת כלי ו נכון אז זה פשוט שמותר לא בשביל זה סוי דרבנן כן יתיר מה הספרה של הרמבן פשטות הוא אומר אנחנו רוצים לפוש את ארץ ישראל בגבורה אנחנו לא רוצים שיש לנו א כל מיני שאנחנו לא בטוחים בצדקת דרכנו ושאנחנו באים לעזה לא על מנת להתיישב וכאילו שארץ מכריה כבשנו וכאילו שאנחנו לא שייכים סליחה שאנחנו פה רק בגלל שאתם הרגתם אותם אנחנו באים א להגן על עצמנו אבל ברגע שנמצא אלטרנטיבה אנחנו א נברח מפה ולהשאיר פתק לעזתי סליחה שפלש אל הבית שלך לא תהיה כובש תהיה גיבור תלמד מה זה כיבוש הארץ בגבורה גדולה חלק מהעניין הזה לאכול בת בתים נים כל טוב לאכול מחלות אסורות זה להתאמן להיות כובש להתאמן לדעת לשלוט להתאמן מה זה כיבוש הארץ המלחמה שלנו היום לצערנו זה לא כיבוש ארץ כי ביבי גלנד בגנץ אמרו בכל פורומים אומרים לא באנו לכבוש את הארץ זה מלחמה חשובה כי זה מלחמת נקמה נקמה זה מילה מתוקה באנגלית נקמה זה מילה לא לאפה מה זה נ נ זה כעס זעם משו יצרי לא טוב אבל אצלנו כן נקמות השם קמ תופי גדולה נקמה שנה בין שתי אותיות הרנינו גויים אמור כדם אבדו יקום נקם ישיב לצרה אנחנו אומרים ניקתי דמם לא לא ניקתי השם שוכן בציון נחנו םד בגננו לאמור א אלא נקום נקמה דם בדך הש הפוך ועולם בלי נקמה זה עולם עצוב זה עולם שהיטלר שיכול להרוג 50 אל יהודים ביום והשמש זורחת ואיין תגובה ואמריקה שותקת עולם בלי נקמה נורא יום משלנו שאנחנו יודעים לנקום אז זה מלחמה חשובה זה מלחמת נקמה מלחמת מצווה ואומר הרמבן שבמלחמת מצווה כזאת שזה רק נקמה אתה לא יכול לאכול מחלות אסורות זה רק אם אתה הולך להיות גיבור וכובש ורוצה להתמקם במקום ולהפוך את הארץ להיות שלך אם גנץ היה מוכן ש מתיישבים אמרו שהוא אמר את זה זה חזר בו צפון הרצוע אלי סיני ניסיונית דוגית שנלך נתיישב שם אז המלחמה נהפכת להיות מלחמת כיבוש הארץ ואז אפשר בתים לאים כל טוב כחלק מהגבה כן אני נכנס כבעל הבית בלי שום בעיות כשרות שיפריעו לי במהלך הענק הזה של כיבוש הארץ והרבה דברים זה חשוב הרבה דברים בהלכה בגולת ישראל הם היו על מנת לאמן אותנו להיות גיבורים מה עוד לקחת אתש בעשור ללוט ללוט לעשות על האש זה לא להפי את זה במים כך כתוב בראשונים תהיה תהיה גיבור קח את ה עבודה זרה המצרית ותראה תאמן מה כתוב ש לפני בעל צפון נכחו תחנו מה מה כתוב בגולת מצרים הם צריכים לצאת מ מצרים להגיע בעל צפון בעל צפון זה עבודה זרה שואל תוספות תוספות על התורה שואל מה זה בעל צפון מה אתה משתמש בעבודה זרה כציון דרך אתה נותן זה חשיבות הרי אסור להגיד בוא ניפגש היום במנזר שמה יקח ימינה בדיוק מח אסור להגיד שם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך אסור אז למה התורה עשה את זה כך שואל תוספות אחד מהתירוצים שעונים שזה ההפך התורה לא נותנת חשיבות לעבודה זרה מה מה זה היה אם היו צריך לעשות פרסה להגיע לבל צפון בל צפון זה עבודה זרה מצרית שהייתה הגדה שמה אין אבד בורח ממצרים וגם אם הצלחת לעבור את כל המחסומים ועשית מנהרה והגעת לרפיח ברגע שתגיע לסוף הגבול המצרי אז אין לך סיכוי כי מה יש שם לפי האגדה הלילית המצרית יש שמה זרה כל יכול שנקרא בעל צפון והם בולים אנשים אם מישהו עבר את כל המחסומים המצרים אין עבד בורח ממצרים מה הקדוש ברוך הוא אמר תחזרו לעבודה זרה תעמדו נכחו מה זה נכחו אני רוצה לראות לכם גיבורים עומדים לפני עבודה זרה זה חלק מהגאולה חמושים הלו בני ישראל מארץ מצרים למרות שמה השם ילחם לכם תם תח ראשון יש ניין להפגין גבורה זה פוזה פוזה טובה שיש לך נשק אתה נראה אחרת זה טוב וזה אולי אחד מהשינויים הגדולים אחרי המלחמה הזאת שנהייה יותר התקפים פחות ממגן את עצמנו לדעת פחות מנגנונים פחות חלשלוש שנותנים לנו מכס בונים כיפת ברזל מנסים מתחת בונים חומה ונסים מעל בונים לייזרים ומנסים משחקים משחקים של משחקי מלחמה חלילה ובונים הרי משטרה של סדרות היייתה המשטרה הכי ממוגנת בעולם ממש עזר לנו אחרי זה כשניסינו עם טנקים פשוט זה לא לא נפל הפלסטיניים בפנים וכי יותר מדי מיגון בוא נצא מהראש של מגון לראש גיאולי בא הרמבן ואומר זה יסוד ההיתר לכל מחלות הסורות ולכן לא עבודה זרה עבודה זרה שקט שקטנו אבל כל מה ש א להקפיד עכשיו לכות כשרות ההפך זה פוגע במידת הגבורה שואל הרמבן זה הוא מביא הוכחה לשיטתו הוא אומר למה התורה מביאה פרשת גיולי אקום ש הגדת כלים והכשרת כלים אחרי מלחמת מדיין הרי כבר עברנו מלחמה מלחמת סכון ווג כבשנו את ארץ ישראל וגם שם נפגשנו עם הרבה כלים של גויים וגם שם נפגשנו עם הרבה לות אסורות אז למה אין את פרשת למה למה חיקו פרשת מתות ש שיש שמה את הדין של הגלת כלים זה היה צריך להיות בפרשיות בלק פנחס ששמה א מובא שכבשנו את סכון ועוג פלא למה פרשת עגלת כלים פתאום התורה מתעוררת מלחמת מדיין אומר הרמבן נו תהיו איתי מה אתם אומרים הבנתם את השאלה למה בסיכון ווג לא מקפידים על מחלות אסורות אפשר חופשי להשתמש בכלים פתאום התורה אומרת מלחמת מדיין מלחמה יותר מאוחרת פתאום אומר הרמבן זה ריה לשיטתי מלחמת מדיין היייתה מלחמה כמו עזה היום מלחמת נקמה לצערנו אנחנו היינו רוצים שמלחמת עזה תהיה מלחמת התיישבות יכול להיות שפעם זה פך לזה אבל מלחמת עזה היום זה כמו מלחמת מדיין מלחמה חשובה מלחמת מצווה מלחמת נקמה גם עזרת ישר ייצר הכל חשוב אבל אין לך את העניין הזה שבתים מלאים כל טוב אז אין לך שום יתר לאכול מחלות אסורות לכן כאן התורה צריכה לחדש דין עגלת כלים אבל בשכון עוג התורה לא צריכה לחדש את זה מכיוון שהכל מותר בתים לאים כל טוב אפשר לאכול ודאי שאפשר להשתמש בכלים שלהם ובזמן המלחמה אחרי זה ברור ש אתם תעשו כלים חדשים התורה לא הייתה צריכה לחדש את זה זה קושיה עצומה כך אומר מדחת חינוך קושיה ענקית נגד הרמבם מה יגיד הרמבם הרמבם חושב שזה התר לכל מלחמה הרי היה דיון אחמת העולם השנייה היו כל מיני מחנות צבא כל מיני מחלקות יהודיות שהם לחמו נגד הנאצי אבל כשהם נכנסו לאיזשהו כפר נאצי או לאיזה אזור באירופה האם מותר להם לאכול מחלות אסורות תלוי פי הרמבם נו מותר פ הרמבן יהיה אסור לפי מה שאומר ה אבל מה שאומר הרמבן זה הרה ענקית למה לפי הרמבם לא מוזכר העניין הזה גם א למה התורה מזכירה שיש במלחמת מדיין הגלת כלים אם זה לאנשים שלא רעבים לא קשור למלחמה אז גם במלחמת יכון ווג זה אסור ם זה אנשים רעבים אז גם במלחמת מדיין הדבר צריך להיות מותר פלא אבל המלכת החינוך בעצמו אומר שגם הרמבם מודה שהיתר הזה הוא רק היתר ל נגד מה שהרב סוג פסק לאנשים באירופה רק יתר בארץ ישראל שמלחמות מצווה ש שאתה הולך לפוש את הארץ אז ככ מחת חינוך צ אחד יש רמבם אל תרחיב את הרמבם לכל מלחמה שש התר גורף יש התר מיוחד במלחמת מצווה אבל ההיתר הזה הוא לא לכתחילה כמו הרמבן אבל זה מקרב את השיטות של הרמבם והרמבן אבל לפי זה ה לפי אם נגיד שמלחמת עזה זה מלחמה נגיד שגנץ יחליט שזהו הולכים על התיישבות והופכים את זה לכיבוש הארץ או נגיד שעצם זה שאנחנו כובשים וצל הולך להישאר שם הרבה שנים אז אולי זה כן נקרא שהנה אנחנו כובשים את הארץ אז אולי כן יהי התר לפי הרמבן שבתים ם כל טוב אומר מתחת חינוך שגם לפי הרמבם משום מה אבל ודאי ודאי לפי הרמבן אם זה כבר נכבש על ידי הולי בבל אז אין לך את ההיתר אם זה נכבש על ידי כ מחד חינוך מסתפק בזה הדי ולי בבל אם זה נכבש חרי זה 1800 שנה 2000 שנה זה היה בידי הגויים הוא מסתפק האם זה נקרא א האם יש לנו את ר הזה שבתים לאים כל טו אבל אם זה לא נכבש רק על ידי יולי מצרים ולא על ידי יולי בבל פשיט לי למתחת חינוך שיש לנו את ההיתר הזה שבתים לאים כל טוב זה מאוד מעניין לבדוק את עזה מה נכבש על ידי אולי מצרים מהע את מאול אבל אבל בוא נגיד שכן כבשו חלק מהמקומות עדי עולי מצרים אבל כמעט הכל לא נכבש על ידי ולי עד כדי כך לא נעים לי להגיד אבל חלק מסדרות גם לא נכבש על ידי עולי בבל לכן יש לנו גינה יש לנו עצים בגינה זה מחלוקת ביני לבין אשתי היא משומה חושבת שאפשר להפריש בברכה ואני חושב ש שאולי לא אבל האמת היא אנחנו הגענו למסקנה שאנחנו יודעים בדיו הגבול עובר ככה אריל פעם אמר באמצע סדרות לא ברור מאיפה מאשקלון לאילת תעשה קו אמצע הסדרות אני יש לי תחושה שהישיבה בביית שלי זה בדיוק בצד שכן כבשו עלי בבד והכביש הזה אבל לא לא יודע להוכיח את זה אחד וכחות יכול להיות שהישיבה נמצאת במקום שלא כבשו עלי בבל כמו איך יודים שאברהם אבינו הלך עם כיפה לך אברהם יכול להיות שהלך בלי כיפה בסדר זה ה האפשרות שיש לנו בדברי הרמבם שגם הרמבם מקרב אותו לרמבן אבל יש קושיה עצומה עצומה נגד הרמבם לא יאומן זה איך קוראים את הגמרא את קושית רבי קג קושת צחות ו בוא נקר את הרמבם את ה את הסוגיה לפי הרמבם ב רבי ירמיה אני קורא את הגמרא איברי בשר נחירה שהכניסו ישראל הארץ מהוא שואלת הגמרא אמת אמה בש שכבשו אז שבע שכבשו אתה יכול לאכול מה שאתה רוצה כתיב בתים לים כל טוב אז ברור שאתה יכול לאכול מה בסר נחירה הרי אתה יכול גם להרוג כלב ולאכול חופשי זה זה הגיוני השאלה הזאת לפי הרמבם שואל רבי קיב הגל שואל הרבה אחרונים משני למלך זה פשוט פלא כלומר הקושיה אומרים ש אתה מגיד שיעור טוב כשאתה שואל שאלה כולם משוכנעים שאין תשובה ואם אתה מגיד שיעור באמת טוב אחרי שאתה עונה תשובה כולם אומרים מה מה בעצם ה השאלה הייתה ככה שמואל רוזובסקי אומר אז בוא ננסה מה שואל רבי ירמיה בוא נעשה את זה עוד פעם רבי ירמי שואל אם אני מביא במזוודה איתי מהמדבר לארץ קצת בשר שיה מזכרת הקפאה עמוקה האם זה מותר אומרת הגמרא אם זה מותר ברור שזה מותר הרי אתה יכול לאכול מה מה שבא לך בשבע שכבשו באמצע המלחמה אתה יכול לאכול חזיר חופשי בתים נים כל טוב השאלה הזאת מה היא נשמעת כמו מי הרמבן כמו הרמבן מה הרמבן יגיד רם יגיד איזה שאלה זה זה מדובר יש אנשים שלא רבים יש אנשים ש שלא לוחמים יש אנשים ש הם א יש להם אלטרנטיבה כאילו זה המון אנשים שמה שואל את הגמרא כך שואל רב עקיבא גל לפי הרמבן יהיה אסור בכורה לקחת כרב ולאכול אותו זה לא חלק מהשלה נכון נכון אבל פי הרמבם אתה רעב אני התורה לא רוצה חיילים רעבים זה מסוכן לצד למה הוא מתיר יה נסך בזה י נסך זה לא משהו שהוא בסוף א זה מה ששאלנו מקודם שערוך השולחן אומר שצריך אתהה צריך קצת יין לא בלי קצת יין מה כמו קפה ין כשהייתי חייל אז ה זה היה ליד רפיח אבל לא רפיח של היום כו אחורה עשרות שנים רפיח של אז בסדר של שנות הש אבל בליל שבת כל האוהלים נפלו כי היה גשם זהירות כולם אמרו צאו תבנו את האוהלים לא אהבתי את המילה תונו וגם אני חשבתי שאסור אז אני הנהגתי לכמה חבר ש שלא אנחנו לא מקימים תולים ולא רק זה אש כפתה אמרו ברור שצריך קפה אנחנו נצא מחר מול מול הזתים ברפיח ולא נאכל קפה אז אנחנו גם עד היום המילויים האחרון אנשים צחקו עליי כל החילונים שם אה אתה כן אתה יושב בגשם אתה לא בונה אוי יכול להות שם צדקו יכול להיות שהגזמתי יכול להיות שזה כן דוחה שמה ישבו בלי אוהלים יש שם כפר אויין אבל זה רפיח של פעם לא כבר אויין חבל שלא גמרנו את העבודה אז הדור הקודם השם ממש מרקנה זק את זה אמר הילדים שלכם ישלמו לא עלינו את המחיר כלומר אתם הייתם באיזי בעזה ולא הרגתם את הסרטן כשזה היה קטן ואפשר לטפל בזה אבל אז שוד פעם אני חשבתי שלא נורא כן יש לנו מספיק אה אנחנו יכולים לא לשלות קפה אבל התשובה היא שכצפוי נשים ש שיודעים מה זה שבת אבל כציבור אם לא יהיה קפה בבוקר יילחמו פחות טוב ו שו מזן בן אורבך היה מאוד מקל בענייני מורל ויקו ח נפש ציבורי אבא וכן הוא אמר אל תגיד לי שזה ירים את המורל אם ין להם אוכל חם ותתחיל לחמם אוכל בשבת משמ ממנו אפילו בזמן מלחמה שאפשר לאכול קר ולא יקרה כלום יש אומרים שכיון שזה דברים סטנדרטיים אבל בוא נחזור לעניינינו ש פלא איך הרמבם קורא את הגמרא אומר המריץ חיות שזה גוף המסור מתן בגמרא רמבם כדרכו כמו לשנ בטרה ששנ בטרה נתה נכון זה רק שלל ש התורה לא התירה יש אומרים ש שכמו לשנ קמה שהגמרא אמרה שבאמת אן לחינ מדובר על אחר שבע שנים אבל תוך השבע שנים הכל מותר אבל ברש בתר מה כתוב לא זה רק התר של שלל מה הכוונה התר של שלל אומר המריץ חיות יש אפשרות חדשה להבין את הרמבם אפשרות החדשה הזאת זה כך תרות הרמבם בפנים הרמבם א לא גם שם טאינו אז הרמבם אומר כך ש כמו כן הלכה הבאה התורה התירה לקחת אשת דפת תואר מה משמע רמבם וככה הרב שך והרבה אחרונים למדו שזה פשט כנגד יצר ה ש שדיברה תורה כנגד יצר הרע ש וכן מיד אחרי חלוצי הצבא כתוב כן בואל אישה בגיטה אם תקפו יצרו ומכאן רצו הרבה ללמוד שההיתר הוא היתר מקומי מאוד רק בשלל שגויים לא התירו אות הכל בכל מצב תאכל כלב שלל של גויים תהיה מבורס מצא לא דברים שהבת מהבית מחלות אסורות לא בגלל שאתה ר זה בגלל שאתה חייל חלש ואתה ציבור וציבור פעם ניגשו לרב אברמסקי סטודנטים חילונים כאלה והוא היה גדול בתורה והיה באנגליה וזה היה בהתחלה והוא נפגש עם סטודנטים חילונים רו מה זה ההיתר הזה לאכול יש טיפת תואר התורה לא למה התורה מתירה דבר כזה אז חשב חשב הרב אברמסקי ואמר אתה רואה התורה וסרת הכל וכל מה שהיא וסרת אתם יכולים לעמוד בזה ברגע שהתורה חשה שמה שזה גדול עלינו גדול הציבור ם מטירה התורה היא הלכה הולכת איתנו ואם התורה אומרת כציבור יהיה לנו קשה אם לא נתיר אש תו תואר אז מוטב שיכלו תמותות ולא יכלו מותב שכל נבלות שחוות ולא תמותות מותב למית בעבירה אם זה כך אז גם מחלות אסורות זה מה וככה הר כותב בתשובה שזה על אותו משקל שגם מחלות אסורות אנחנו רק מתיירים את זה מה כמו אש טיפת תואר ואז אם הוא בין אש רציני ברור שלא לא ירצה את זה וברור שמה זה רק שלל של גויים אתה לא מביא מהבית אוכל ומה פתאום אין יצר הרע לאכול אוכל מהבית שהוא טרף היתר מקומי לאשת ותואר לבתים לאים כתוב לאנשים חלשים לא לכתחילה ומאיפה הרמבם למד את זה מהתירוץ השני משנ בטרה הרבה אחרונים אמרו שהרב פס כמו לשנ כמה שבזמן שמה זה ממש מדויק כמו לשנ כמה מה כתוב שתאכל חופשי בשבע שכבשו תאכל חופשי מה שאתה רוצה בשר נחירה שלל אתה באמצע מלחמה תאכל חופשי יש כאלה שלמדו זה הפשט פרמה מה הכוונה כשאתה רעב כשאתה רעב יהודי רעב אנשים רעבים ככה כולנו רעבים לא דומה לשטיפת תואר שזה משהו קיצוני יצר האריות שבצורה לא לא לא נורמלית לא צנועה אבל להיות רעב מאוד טבעי תאכל תשתה תשתה יין נסך ובין יש גם זה לא דיברה תורה כנגד יצר הרעה תורה אומר אתה רעב תאכל זה רובנו אתה לא רעב יש לך אוכל במקום בסדר אבל אם אתה רעב ואל תתקתק זה מה שאומרת הגמרא בשנה כמה אבל בשנה בטרה ר פסק מהשבט לפי ההבנה השנייה ברמבם זה התר אך ורק כמו מה כמו ישת תואר ולכן מדובר אפילו בתוך השפה שכבשו אבל אתה לא יכול להביא אוכל מהבית זה שני פשתים נעים ברמבם וא ה אם צריך לסכם להלכה אז משום מה ראיתי שפוסקים חוששים הם לא אומרים וואי יש נציב שאומר ברמבם שחייל רעב זה בפיקוח נפש לכן צריך להחמיר לא אומרים ככה באיסורי תורה למרות שהיה אפשר להגיד כך כי כי הדברים האלה נוגעים לפיקוח נפש כי אם חייל יהיה רעב אולי זה הפשט בתורה שהתורה גילתה שתאכל אבל זה לא פיקוח נפש ממש אם זה פיקוח נפש ממש אין שאלה אז לכן הפסיקה הנהוגה זה לא להתיר לאכול חזיר מצטער לא להתיר לאכול חזיר למה לא מב לרמבן סליחה לא מב לרמבן מכיוון שזה לא מלחמת כיבוש ואפילו לרמבן ואפילו נגיד לפי הרמבם שכשאתה רעב אז יכול להיות שתר הוא רק דומה לשפת תואר ולא איזשהו ערבה ואבל אם אתה רעב באמת ואין לאכול וכולם מוכנים ואתה רעב אז פה די הפסיקה היא איסוי דרבנן בקלות כמו יש אומרים גם יסורי תורה אם אתה רעב למה כי הם אומרים שלפי הנציב בכל אופן נאמר פה יסוד חדש מה היסוד שנאמר פה שלהיות רעב בזמן מלחמה זה פוגע במלחמה וכן הלכות במלחמה אני רוצה לסיים אני אמור לסיים עכשיו מה מה מה אז אתם רוצים שאני אסיים בדיוק באמצע משפט אז עוד שתי דקות צריך מאוד להיזהר וזה הרבה פוסקים אמרו שמוכנים לפסוק אבל בלי שייכתבו כי הפסקים האלה מאוד מסוכנים הרב השבץ מספר שחייל אחד היה לו ברית בשבת בבוקר לבן והוא אמר למפקד המפקד אמר תצטער אתה פה לאזה שבת אתה רוצה תיסה בשבת שאל את הרב אמר ברור שלא אלא אם כן תגיד זה פוגע בלחימה חשב חשב זה לא הבקה בלחימה אז הרים הרב שדב שמיים אמר הקדוש ברוך הוא תראה איזה חיילים יש לך אבל אם זה כן פוגע למשל משחרים אותך ביום שישי אבל בוודאות זה קרה לחילים שלנו המון בוודאות שאתה צריך לחזור בשבת אבל אם לא תצא זה מאוד מבאס זה פעם בחודש והיית באזה ואתה רוצה להתקלח בית אמא אתה רוצה לצאת ואתה יודע שה צריך לשבת האם יש מקום לבנ אש להחמיר על עצמו אז יש א יש דברים שפוגעים במורל והפוסקים היו מאוד מוכנים ללכת רחוק לפנות חללים והמון דברים שהם התירו חילול שבת עד כדי כך שסו מזמן אמר אחרי זה אנשים מסביבו אמרו ש שהוא לא אמר הרבי הם שמע את זה הם מנסים להגיד שכאילו לא שמיע לי כלומר לא ספיר לי והוא אמר ש הוא שאל אותו האם זה בסדר שהביאו לו בגדים מכובסים בשבת אה מדי ב אז הוא נגע במיל הירושלמי שלו אמר אתה צריך לנסוע בשבת לכבש את הבגדים להביא לחייל כלומר עד כדי כך על מנת שהחייל ירגיש שהוא קשיר והוא לא מרושל וזה הכל הכל זה פיקוח נפש אז בודאי שלא הכל פיקוח נפש אבל כן מרחיבים את זה בצורת תמוה בזמן מלחמה כי זה חלק לוים מסת דב אכיב וחלילה וזה החשש הגדול של הפוסקים שעוד מעט בעזרת השם יגמר המלחמה בניצחון תגידו אמן אמ אבל חלילה שמה פלאפון זה רק טרי דרבנן עזוב מה והתחילו להקל להקל להקל כי הפוסקים כל כך הקלו בכל מני דברים זה אין ומנו שתן זה נוגע למאמץ המלחמתי בעזרת השם [מוזיקה] ה