שיחה לקראת גיוס | הדיין הרב יצחק לוי

[מוזיקה] בהתרגשות גדולה וההורים היקרים האבות והאמהות שברוך השם שותפים כולם יחד חידוך הילדים ואני מבין שבעזרת השם שהיא עובד עומד להתגייס ואין לך התרגשות דברים מיוחדים שרואים וחשים ומרגשים בישיבה הקדושה ש החל הנו נמצאים בתקופה של ימים בין המצרים ימים קשים מעם ישראל כל רודפי היסידוע בין המצרים והימים הקשים הללו דורשים מאיתן בעצם אה שתי פעולות עיקריות א' אבל על החורבן ב' עשייה מבורכת כדי שבעזרת בעזרת השם כבר נזכה לגולה שלמה שלא נדשדש בחורבן האמוך שעמד לעם ישראל וברוך השם רואים ב-70 שנה האחרונות בארץ ישראל רואים פריחה מדהימה פריחה תורנית פריחה כלכלית פריחה של עם ישראל כולו שנמצא בארץ ישראל ואפשר לומר גם פריחה חברתית בארץ ישראל עם כל המחלוקות והייתי רוצה בזמן שלפניי קצת קצת ללמוד את הסוגיות שעוסקות בחורבן בית ראשון בעיקר טיפה בית שני ומזה נתקדם הלאה הגמרא בנדרים בדף פא אומרת אמר רב יהודה אמר דברי הגמרא בנדרים על הפסוק בירמיה מי האי שחכם ונתן את זאת דבר זה נשאל לחכמים לנביאים ולא פירשו עד שבא הקדוש ברוך הוא בעצמו ואמר ויאמר השם על אוזם מתורתי היינו לא שמו בקולי היינו לרוב בה אמר רב יהודה מרן כשאין מברכים בתורה תחילה הגמרא הראשונה מדברת על מה עבדה הארץ זו שאלה ששאל לנביא ירמיה ולשאלה הזו רק הקדוש ברוך הוא יודע התשובה והתשובה היא שלא ברחו בתורה תחילה על אוזרם תורתי לא ברכו בתורה תחילה פירושו על זיבת התורה יעלה על הדעת אבל זה נימוק ראשון אצל הנביא ירמיה אנחנו מדברים על חורבן בית ראשון גמרא אחרת גמרא ביומה בדף ט אומרת הגמרא שמקדש ראשון מפני מחריו מפני שלושה דברים שהיו בו עבודה זרה גילוי עריות ושליחות דמים אז יש פה דברים מפורשים מפני מאחריו בית ראשון עבודה זרה גילוי הפירות שפיכו דמים הפירוש לא ידעו על מה עבדה הארץ והיה צריך לומר על עוזבה מתורתי לכאורה דברי חז"ל אלו סותרים אלו את אלו לכאורה ויש לנו עוד גמרא ארוכנה יותר אבל נתמצת עוד פעם הגמרא בשבת בקיט אומרת הגמרא אמר רבי אברהו לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו קריאת שמע שחרית וערבית ממשיכה הגמרא ואומרת אני קצת מדלג אמר רבנונה לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בהתינוקות של בית רבן אמר לה כוחבה ירושלים אלא מפני שלא היה להם בושת פנים זה מזה ממשיכה הגמרא אמר רבי יצחק לא חרה ירושלים אלא בשביל שהושבו קטן וגדול אמר רבי חנינא לא חווה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה אמר רבי לא חווה ירושלים אלא בשביל שביזו תלמידי חכמות אז יש פה עוד גמר והגמרא מביאה פה פירוט רחב מאוד עם פסוקים כמובן לא קראתי פסוקים בנביא ירמיה מנביא ישעיה פסוק מאחד ש שחורבן ירושלים היה בגלל דברים קשים ביטלו קריאת שמע אה כן ביטלו תינוקות של בית רבן וכולי וכולי אלים בושת פנים אז עוד דברי חז"ל, עוד דברי חז"ל במדרש אחד אומר המדרש שאל בן העזיי אמרו לו מבו דרוש לנו דבר אחד ממגילת קינות תדרוש לנו משהו ממגילת אחד אמר להם לא גלו ישראל עד שכפרו ביחידו של עולם כפירה בקדוש ברוך הוא ובמילה שניתן ל-20 דורות ובעשרת הדיבורות ובחמישה ספרי תורה כל זה מניין היכה כן אכה א' כפו ביחידו של עולם י עשרת הדיברות כ מינה שניתנה לחמישה דורות וכפר בחמישה חושי תורה אז הנה דברי חז"ל מתארים לנו את המעשים הקשים של כפירה וכולי וכולי אז אנחנו רוצים להבין את דברי חז"ל מה מה קורה פה אנחנו מדברים על חובן בית ראשון מה מה קורה פה? מצד אחד אנחנו מדברים על שלוש עבירות חמורות, עבודה זרה, גילוי הריות, שפיכו דמים אנחנו מדברים על עוזבה מתורת אה אה צריך להבין את הדברים כיצד הדברים מתיישבים א זה עם זה. אז האמת היא שאם נדייק בדברי חז"ל, אנחנו נלמד שיש כאן ארבעה עניינים נפרדים. זה מזה שלכאורה כל אחד עוסק בדבר אחר. הדבר הראשון חורבן הבית עצמו. חורבן בית ראשון. הדבר השני חורבן על אייר ירושלים שזה עוד עניין לפני עצמו הדבר השלישי עבדה הארץ מה זה עבדה הארץ עובדן אנחנו נסביר את זה בעזרת השם והדבר הרביעי זה הגלות שעם ישראל גלו בארץ ישראל כל ממר של חז"ל מה שציטנו עוסק בעניין נפרד לחלוטין וכל אחד יש קשר בין המעשים שנעשו לבין התוצאה. אבל חשוב לדעת כי כשמדברים על חורבן הבית אנחנו לא מדברים רק על דבר אחד או על חורבן בית מקדש. בית מקדש היה נחרב אבל העיר ירושלים לכאורי הייתה צריכה להיות בנויה. היום בבוקר פגשתי בחור מתוק בוגר ישיבת הסדר מירושלים שאלתי אותו בא להתפלל איתנו שאלתי אותו מה מה אתה עושה ומה אתה עוסק? אומר לי אני עוסק בבניין אמרתי לו מה המקצוע שלך אומר אני למדתי אניס אזרחית ואני מפקח בנייה אמרתי אוב אתה עובד אומר לי אתה רואה פה את המגדל תחנה מרכזית יש שם הרבה מגדלים אני מפקח שלאחד הבניינים אמרתי לו תשמע אתה אוחז במעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא ואני מה אני עובד בבניין אמרתי לו תשמע כתוב בפסוק בונה ירושלים השם נדחה ישראל לחנס. אומרים המפרשים בונה ירושלים השם זה שם תורם לקדוש ברוך הוא. בונה ירושלים זה לא פעולה. כמו שיש לקדוש ברוך הוא תואר של ערך הפיים, חנון, רחום וכולי. אחד הטעמים של קודש בברך הוא זה בונה ירושלים. אמרתי לו, אתה דבק במידותיו של הקדוש ברוך הוא? זה בונה ירושלים. אז ירושלים חרבה בזמן החורבן בפני עצמה עובדן הארץ תרב נראה ועם ישראל גם גלו מארץ ישראל ארבעת העניינים הללו אלו הם ארבעה דברים קשים שקרו לעם ישראל וממילא הגאולה בעזרת השם כבר התחילה וקיימת וברוך השם מתקרבים לאט לאט אל הסוף אל ממש גאולה שלמה והנה אנחנו רואים שכ אם נחזור לגמרות שהגמרא אומרת בנדרים אה על מה עבדה הארץ על אוסבה מתורתי אז מה פירוש על מה עבדה הארץ אומר המלבים על הפסוק וירמיה על מה עבדה הארץ השאלה היא על עבדת הארץ ושימותה עד שדומה שעבדה מן היישוב לגמרי דהיינו הארץ היא שוממה אין בה כלום זה היה אחד הדברים שקראו בחורבן בית ראשון ואז אומר המלבין כי אגב שענה שהשם את ישראל בעבור עוונותיהם לא היה ראוי שטובת הארץ לגמרי עד שלא תהיה ראויה לישוב כלל והוא מביא את הפסוק וזה שנאמר ניצתה כמדבר עד שאינם ראויה ליישוב כלל דהיינו החורבן הארץ המשמעותי שהארץ היא כזאת גופרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרה ולא תצמיח ולא היה בה כל עסב פרשת יצת הגמרא שעל מה עבדה הארץ הגמרא בנדרים בדף פא על עוזבה מתורתי זאת אומרת שעזיבת התורה גורמת לשיממות בארץ שהארץ היא שוממה לא מצמיכה עובדן הארץ ממש כך אומרת הגמרא ככה משמע בגמרא אבל בוא נלך קודם אל תחילת הדברים. הגמרא ביומה בדף ט אומרת, בית ראשון נראה מאחריו. מפני שלושה דברים שהיו בו, עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אז שלושת העבירות הללו, עבודה זרה גילוי להיות בשפיכות דמים. צריך לדעת קודם כל במילה אחת מה שכותב הנציב ששלושת העבירות הללו הן לא שלושת העבירות החמורות בתורה יש עבירות יותר חמורות אדם שלא עלינו מחלרל שבת בפרסיה חייב סקילה זה יותר חמור מאשר גילו גילוי עריות שחייב כרת אז מה המיוחד בשלושת עבירות הללו שאנחנו יודעים שעליהם יהרג ואל יעבור ועל בעקבותם חרב בית המקדש אומר הנציב ששלושת עבירות הללו הם הראש לסיבות שגורמות לאדם לחתו. סיבה ראשונה שגורמת לאדם לחתו זה הדרמונה בקדוש ברוך הוא. אדם שלא מאמין בקדוש ברוך הוא. איפה השיא של הדר אמונה בקדוש ברוך הוא? עבודה זרה. הדבר השני שמניע את האדם לחתום, אומר הנציב, זה התגברות התאווה שבאדם. אני לא מרחיב בזה למרות שזה כל אחד בפני עצמו. זה התגברות התאווה. אדם תאב. אומר הנציב, ראש התאווה איפה היא בא על ידי ביטוי? בגילוי עריות. הדבר השלישי שגורם לאדם לחתו, אומר הנציב, זה התגברות הכעס. אדם שיש לו פגם במידות של בין אדם לחברו, אדם כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה. למה? כי הכועס הוא לפעמים לא שולט. מי שלא שולט זה עבודה זרה. אז השיא זה עבודה זרה של הכעס. אומר הנציב, ראש העדר האמונה זה עבודה זרה. סליחה, שפיכות דמים. התגברות, תראיתי? התגברות הכעס זה מביא לשפיכות דמים. ראש, התגברות הכעס אצל האדם זה השפיכות הדמים. זה מגיע לידי שיכות דב. אנחנו יודעים שבכעסים אפשר להגיע למחוזות. עכשיו אומר הנציב, ראש ההדר האמונה זה עבודה זרה. ראש התאוה זה גילוי עריות. הראש במידות הרעות זה שפיכות דמים. לכן שלושת עבירות הללו אלו הם שלושת עבירות שחמורות ביותר בתורה. לפי זה אומר המהרמרל בנצח ישראל בפרק ד' הוא אומר למה באמת בית ראשון חרב על שלוש עבירות אומר אומר המהרן בנצח ישראל כי אף כי יש בזה עוד סוד כנסתר נסתר אומר אנסה לפרש לך אותו ברמז ותבין אותו מה הוא אומר הוא אומר שמקדש ראשון היה להם לישראל בזכות שלושת אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, שהם במדרגתם הגבוהה השיגו את המדרגה העליונה ביותר, שאברהם אבינו זכותו ומעלתו, פרישותו מן הערבה. הוא מביא חז"ל, אתה ידעתי כי אישה אפד מראת וכולי. יצחק אבינו הוא אומר זה זכותו ההרחקה מעבודה זרה שהרי מסר את נפשו להקרבה לקדוש ברוך הוא כדת יצחק מוס נפשו יעקב אבינו כנ את שטיחות הדמים אומר המהרל בנצח ישראל בפרק ד' ודבר זה ידוע כי יעקב אבינו הוא החיים שהרי יעקב אבינו לא מת ועוד שהוא הפך את עשו שהרי הרי עשו אדמוני שופך דמים ועוד יעקב אבינו לא רק מי אמר וכולי פה אנחנו מואים שכל יסודו של בית ראשון היה בנוי על זכות אבות אברהם יצחק ויעקב שזכות אבות אברהם יצחק ויעקב מעלתם הגדולה היא בזה שהם היו אפשר לומר הפרושים ביותר מכל העבירות הללו ובזכותם ובזכותם היה בית ראשון אז עכשיו אנחנו מבינים שכשעם ישראל חוטאים בעבודה זרה בגילוי ושפיכות דמים שזה ההפך בדיוק מאותה זכות של אבותינו הקדושים שבזכותם בית ראשון היה עומד ממילא בית ראשון חרק ומכאן ממשיך המהרל ואומר בית שני כתוב בגמרא בשבת שלאחר חובן בית ראשון א כתוב בפירוש שתמה זכות אבות אבל ברית אבות ממשיכה זה עוד עניין תמ זכות אבות ואז אומר המהרל אומר דבר מעניין הוא אומר שכאשר בבית שני תמה זכות אבות לכן מקדש שני היה נגד ישראל בעצמם זמרת מה הזכות שבית שני עומד זה בזכות עם ישראל בעצמם וממילא לפי כך שנאת חינם מבטל כוח כנסת ישראל עכשיו אנחנו מבינים בית שני חרם בגלל שינאת חינם שכשיש שינאת חינם הפירוש הוא שאין כאן כנסת ישראל כינוס של כולם אלא יש כאן בודדים כל אחד חי את החיים שלו זה לא כנסת ישראל ולפיכנאת חינם שמבטלת כוח כנסת ישראל שנקרא כנסת ישראל על שם חיבור ואחדות ישראל אז עכשיו כ אנחנו מבינים את הקשר שבית שני כל יסודו היה מחמת מעלתם הגדולה של עם ישראל ולכן הוא חרב בגלל שנאת חינם האמת היא שאנחנו את השנאת חינם הזו לצערנו ממשיכים אותה כנראה הי כתוב בירושלמי כל דור שלא נבדם בית המקדש בימיו הגרסה בירושלמי כאילו הכריבו לא כאילו הוא נחרב בימיו כאילו החריבו. זאת אומרת שכל זמן שלא נבדע אנחנו לכאורה מחריבים בפועל את בית המקדש שני לכאורה. אבל א נניח לזה אולי אני בסוף אם יהיה זמן אני רוצה לעבור דווקא לחורבן העיר ירושלים. אז חורבן בית מגדל שלוש עבירות הסברנו בוא נלך לחורבן העיר ירושלים. אה ייחודה של העיר ירושלים היא כפי שאומרת הגמרא בבטרא בדף נא אומרת הגמרא שתקנת יהושע בן גמא ואמר רבי יהודה מרב זכור לטוב אותו האיש יהושע בן גמא שמו שילמלאו נשתקח תורה מישראל שבתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב לא היה לדורה מה יוש ולימדתם אותם וכולי. התקינו שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בירושלים. זאת אומרת שהתקנה הראשונה הייתה אחר כך זה התקנה השתכללה. התקנה הראשונה הייתה שהמידו מלמדי תינוקות בירושלים. למה דווקא בירושלים? אז הגמרא אומרת שדרשו את הפסוק כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלים. כי מציון תצא תורה ודבר השם בירושלים. זאת אומרת שיש כאן איזשהו ייחודיות באים לירושלים להעמיד מלמדי תינוקות. כן שהרי התורה יוצאת בירושלים כי מציאות יוצא תורה הוא דבר השם מירושלים. הרי יש גמרא כולם מכירים הגמרא במכות בדף י אומרת הגמרא על הפסוק עומדות היו רגלינו בשארי ירושלים. אומרת הגמרא, מגרם לרגלינו שיעמדו במלחמה שערי ירושלים. מה הכוונה שהרי ירושלים? דורשת הגמרא שהערים המצוינים בהלכה שהיו עוסקים בתורה. אין ספק שהכוח הרוחני של עם ישראל זה כוח התורה. אין ספק. עומדות היו רגלינו בשאר את ירושלים. זה השערים המצוינים בהלכה. הם הכוחות המיוחדים שנותנים לעם ישראל את הגבורה ואת היכולת לנצח. אם כך, מה המיוחד? למה דווקא בלימוד תורה בירושלים? למה הייחודיות של ירושלים היא ייחודיות כזו שהתורה היא המייחדת אותה? מהפסוק היא ניציון אצל התורה ובר שם ירושלים? אומרים שמה תוספות על הגמרא ב כן הגמרא בבטרא בדף כארת הגמרא כי מציון תצא תורה לפי שהיה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה היה מכוון מבו יותר להעת שמיים וללמוד תורה כדי דרשם בספרי למן תלמד להראה אז מביא את הספרי גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד לפי שהיה עומד בירושלים עד שיאכל מעשר שני שני שלו והיה רואה שכולם עוסקים במלכת שמיים בעבודה גם הוא מכוון ליראת שמיים ועוסק בתורה במילים שלנו זה חוויה רוחנית לא מספיק רק ללמוד צריך ללמוד חייבים ללמוד אבל צריך שתהיה אווירה של קדושה אווירה של יראת שמיים אווירה שאדם סופק ממנה יראת שמיים לא פלא פעם שאל אותי תלמיד הרב אני יכול לבוא לישיבה להיות אקסטרני אמרתי לו מה זה אני גם לברתי פה בישיבה כן מה מה זה אקסטרני אומר אתה יודע כזה קוף צולח עוזר תשמע זה לא ישיבה ישיבה זה לחיות בישיבה לקום בבוקר בישיבה להתפלל בישיבה לאכול בישיבה ללמוד בישיבה למה כי האווירה והחוויה הרוחנית יש לה מעלה גדולה שהיא מקנה לאדם את את יראת השמיים מעבר ללימוד עצמו וזה נצרך וזה מחויב במציאות כדי לגדול בתורה אי אפשר לגדול בתורה ש שעה פה שעה שעה יכול להיות שהוא היה במכלול השעות זה בסדר אבל זה לא זה לא ישיבה אז מה פירוש שבא אה אה לא חרבה ירושלים ירושלים אנחנו מדברים עכשיו על בירושלים. אז אם נתבונן ממש בקיצור בכל הטעמים שמופיעים בגמרא בשבת קיט על ירושלים, נוכל לראות שהבריח התיכון בין כל הטאמים, אפשר להבין אותו, הוא ביטול הרבצת התורה שהייתה בירושלים ערב החורבן. ולכן מידה כנגד מידה זה להחריב את העיר עצמה שכל מהותה כמציאות אצא תורה ודבר השם לירושלים אם האם ירושלים לא מגיעה לתכליטה אין לה זכות קיום זה זו המשמעות של חורבן הים לירושלים אז הנה למשל אם נלך כמה ממרות שקראנו עד בשביל להוכיח זאת אז אז כתוב שאחד הדברים שמופיע בגמרא שלא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה קריאת שמ שחרית וערבית. כשמסתכל שם במרשה אומר שחרית ואבית המשמעות הוא שהיו בטלים מן התורה לגמרי אפילו את המינימום של שחרית וערבית הוא כתוב קריאת שמע אחד המרבה ואחד הממית ביונת שיכוון ליבו לשמיים זאת אומרת הבסיס של התורה ביטלו קריאת שמע שחרית וערבית אז התורה חסרה בירושלים ופה הגמרא מביאה עוד דבר ביטלו בתינוקות של בית רבן תינוקות של בית רבן זה התחלת התורה. תינוקות של בן קבן זה בעצם העתודה התורנית של עם ישראל לדורות. וברגע שביטלו תינוקות של בית רבן, אז מביא המאמר על הגמרא בחידושי אגדות, הוא אומר, הדבר הזה זה עקירה וחורבן התורה לגמרי. כי כאשר אין נוטעים הקרן נעשה חרף. ולא הייתה כאן התחלת התורה כלל וכלל. והוא אומר והדבר הזה מביא לחורבן. אז פה אנחנו רואים שמדובר על חורבן התורה ממש ממש. ופה בהמשך כן הגמרא מביאה עוד דבר שלא הוכיחו זה את זה אלא ביזו תלמידי חכמים. אז כאן אנחנו רואים דבר מאוד מאוד מעניין שכאשר תלמידי החכמים מפחדים ולא מוכיחים את מי שצריך להוכיח, הדבר הזה גרם לכך שישראל ביזו את התוכחות והמרשה מרחיב ומעריך ומראה שכל הטעמים לא פליגה, לא חולקים אחד לשני. ואז מביא המרשה דבר שכשאני ראיתי אותו בפעם הראשונה מאוד התפעלתי ואומר המרשה מכאן איזשהיא תוכחה מגולה לדורנו בזמננו הוא אומר והנה רוב העוונות שהוזכרו כמעט כולם נמצאים בדור הזה ועוונותינו הרבים הוא מדבר על הדור שלו ורבים שאינם יודעים בייסורים וראוי בכל קהילה להודיע ברבים לדרוש בהם ולהודיע הייסוריו אז הוא מביא תופעה שהייתה מעניינת ת בדור שלו מה היה במוצאי שבתות היו רבים יושבים היו שותים ומשתקרים ככה היה שם ואז במוצאי שבת והיו מבצאים קריאת שמע של שחרית מחורת מחורת כבר היו קוראים קריאת שמע בזמנה אחרי שהשתקו עליו קודם והוא אומר גם היו מבטלים תינוקות של בית רבן שכך היה מצוי בכל קהילה וקהילה ואז הוא אומר משפט לא הייתי מעיז להגיד אותו אבל הוא אומר אותו גם הבחורים מבטלים את רוב הימים בבין הזמנים זה ציטוי בשם בורח כן בבין הזמנים והולכים ברחובות בביטונים וטיולים שמעתם זה היה אצל המרשה אם אז ויש לכל יראה השם אסור ליבו בכל זאת ולהבכיח זאת ברבים אחת אתם שומעים כל המהות של ירושלים זה מהות של קדושה, תורה כי מציון יוצא תורה הוא דבר השם מירושלים. כשאנחנו לכאורה מבטלים את התורה אז אנחנו כאילו בועטים בכל המהות המיוחדת של ירושלים וזה גר מכובן ירושלים. ואם נלך אל הגלות אז אחד הסיבות של הגלות זה אותו גילוי עריות ידועים דברי הרמבן המפורסם שהארץ לא יכולה לסבול את מי שמטמא אותה שהרי אומרת התורה בפרשת אחרמות ולא תקיא אתכם הארץ ותמאחם אותה יש מושג שהארץ מקיעה את מי שמטמא אותה וזה קורם לגות מסופר על סבו של החידה רבי אברהם בן רבי אברהם הזונא בספרו חסד לאברהם ששאלו אותו קצת אה מביא שם ששאלו אותו קצת על א עניינה של עניינם של אותם אנשים שאנם שומרי תורה ומצוות בארץ ישראל מה הוא אומר עליהם אמר רבי אברהם אז אולי בחסד לאברהם איך זה מופיע הוא אמר בטוחני שיש בהם הרבה הרבה זכויות שהרי אם לא היה בהם זכויות, הארץ הייתה מקה אותם. תשמעו, כך הוא אמר. זאת אומרת שכל יהודי שנמצא פה בארץ ישראל, זה ברור לנו שריבוי הזכויות שלו, גם אם לא רואים אותה. עכשיו נלך מה שכתוב בגמרא. על מה עבדה הארץ? על עוזבה תורתי שלא ברכו בתורה תחילה. שאלנו מה זה עבדה הארץ? אמר המלבין שארץ לא מצמיכה, הארץ היא גופרית במלח, שריפה כל ההרצאה. מה זה שלא ברחו בתורה תחילה? יש הרבה פירושים ודאי פה בית המדרש אנחנו מכירים, אבל יש דבר יפה אני יודע שכותב א ספר החינוך. ספר החינוך במצוות תל כותב מה פירוש שלא ברחו בתורה תחילה? מה זה? אומר החינוך הקדוש ברוך הוא חייבנו בברכה בקריאת התורה לפניה למן ד אמר שלמנן ד אמר שברכת התורה היא דאורייתא אז ברכת התורה היא לפניה דרך אגב פה בסורם צריך לומר שהשרגת אריה כותב שברכת התורה היא דאורייתא זו שיטתו מה ההוכחה שלו שאם באמת עבדה הארץ על שלא ברחו בתורה תחילה משמ שזה דאורייתא כי אם זה לא היה דאורייתא לא ייתכן שיהיה עונש כזה חמור על דבר שהוא לא דאורייתא דרך אגב הוא כותב את זה גם על על לפני משורת הדין הגמרא במציע בדף ל מביאה פסוקים איפה לומדים לפני משורת אבין ושמה הגמרא כותבת שם בתחתית העמוד ש כן שהארץ חרבה בגלל ששם כתוב בתורה א שלא נהגו דין תורה שואלת הגמרא מה זה לא דנו דין דין תורה איזה דין אתה רוצה שידונו בו אומרת הגמרא שלא נהגו לפני משורת הדין כך כתוב בגמרא אומר שעדת אריה הנה הוכחה שלפני משורת הדין זה דאורייתא כי אם זה לא היה דאורייתא לא ייתכן שעונש כזה חמור על מצווה שהיא לא דאורייתא טוב אומר החינוך הקדוש ברוך הוא ציווה אותנו קריאת התורה לפניה ברכת התורה לפניה וברכת המזון לאחריה אם ברכת התורה דאורייתא אז יש לנו שתי מצוות, שתי ברכות מהתורה. ברכת התורה לפניה, ברכת המזון לאחריה. אז שואל החינוך, אז למה באמת תיקנו ברכת התורה לפניה וברכת המזון לכביה? למה לא תיקנו שברכת המזון תהיה לפניה וגם ברכת התורה או שניהם יהיו לאחריה? למה דווקא ברכת התורה לפניה וכולי? אז הוא אומר ככה, תשמעו דבר יסודי שהקדוש ברוך הוא לא ישאל מן החומר לעובדו. ולהודות בטובו. דהיינו אדם שיש לו איזה הנאה חומרית, הקדוש ברוך הוא לא יבקש ממנו להודעות בטובו על דבר חומרי רק לאחר שקיבל פרס ממנו. כי החלק הבהמי לא מכיר בתובה רק לאחר ההרגש. אבל לימוד התורה שהוא חלק השכל. והשכל יודע ומכיר וכותל קבלת התועלת יבין אותו. על כן יחייבנו האל להודות לפניו קודם קריאת התורה. זאת אומרת בדבר גשמי ההנאה של האדם היא לאחר שהוא נהנה. חל ארוחה טובה שבע ברוך השם עכשיו הוא נהנה צריך להודות מה השם. אבל לפני אכילה תגיד לו תודה לקדוש ברוך הוא על מה? על זה שאני עכשיו רעב. על מה להודות. אבל בלימוד תורה, אדם שניגש אל הלימוד, אדם שעודים לא התחיל ללמוד, עצם זה שהוא ניגש, אפשר ליישם את זה אצלם אדם שבוחר ללמוד בישיבה, זה אדם שהעמיד את התורה בראש מעיניו, זה אדם שאומר זו דרכי וזו תורתי. אדם כזה, ההנאה שלו, הידיעה שלו כבר קודם לימוד התורה. אומרת התורה לכן צריך לברך תחילה מדייק סדר החינוך שלו ברכו בתורה תחילה אולי ברחו אבל לא כדבר רוחני שצריך לברך עליו קודם לכם אלא הם ראו בתורה כדאיות כזו כדיות אחרת כך הבין כך הבין ספר החידוך יוצא שהסוד של לימוד התורה הוא ההבנה והידיעה שזו זו תהורתנו וזה כוכנו ועם זה אנחנו הולכים. לפי זה אפשר לראות שאנחנו מיישבים את כל מאמרי חז"ל שהם סביב בית ראשון. אני רוצה לסיים בדבר שהוא דבר מאוד מאוד חשוב שהרי המשנה אומרת בברכות שכשאדם ניגש ללימוד תורה רבי נחויה הקנה היה מתפלל בכניסתו ביציאתו וביציאתו כשהיה יוצא מבית המדרש מה היה מברך היה מודה לקדוש ברוך הוא מודה אני לפניך השם אלוקיי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קטנות מכירים את התפילה המיוחדת הזו. שואל הרב זצל בעין היה, איפה מצאנו שאדם מודה לקדוש ברוך הוא לאחר שהוא מקיים מצווה? לא מצאנו דבר כזה. אדם מתפלל בבוקר שחרית, מודה לי לפניך שהפעלתי שחרית. אין סגרה. אז איך יש הודעה שהיא תפילה מופיעה במשנה שהיא הודעה לקדוש ברוך הוא ששמת חלקי מיושב בית המדרש וכולי אומר הרב זצל ההודעה היא לא על עצם קיום המצווה ההודעה לקדוש ברוך הוא היא שאנחנו מודים לו שכאשר אנחנו יוצאים מבית המדרש כי מי שמדיאג בלשון המשנה כתוב ביציאתו מה הוא אומר כשאנחנו אנחנו יוצאים אז אנחנו מבינים כמה התורה הקדושה היא נר לרגלינו, היא אור לרגלנו. כמה התורה הקדושה היא בעצם המצפן של החיים שלנו. ולא רק המצפן פה בבית המדרש אנחנו יודעים שראש הישיבה זצה לרב גודיך תמיד אמר שישיבה זה משקפיים לחיים. המשקפיים מאפשרות לאדם לראות ראייה נכונה. ראייה ברורה, ממוקדת. כשאנחנו יוצאים מבית המדרש, אנחנו צריכים לקחת את כל התורה שלנו ולומר כנ מצווה וורה אור היא המאירה לדרכנו. המוסר שלנו זה מוסר התורה, הקדושה שאנחנו לוקחים מתוך התורה. אז בוודאי ובוודאי תלמידי הישיבה פה שוב וההורים שהתלמידים היקרים עומדים לצאת לצבא ברור לנו מעל כל צריך של ספק שהתורה היא זו שמדריכה אותנו מכוח התורה אנחנו הולכים לצבא מכוח התורה אנחנו מתנהגים בצרה כמו שאנחנו מתנהגים מכוח התורה אנחנו מבינים את קידוש השם הגדול שעם ישראל עושה החיילים הנפלאים שלנו שעושים בצבא הכל בא מכוחה של תורה, הכל בא מתור התורה החוצה. וממילא כשאדם לוקח את כל המטען הזה על גבו ויוצא לכל מקום שהוא הולך, זה מה שהיה כתוב בישיבת ולושים, לכו בנים שמעו לי יראת השם עליכם. לא כתוב בואו בנים שמעו לי אלא לכו בנים שמעו לי. מה זה לכו בנים שמעו לי? מתי אנחנו יודעים שהבנים שומעים כאשר בהליכתם, ביציאתם, הם מיישמים את מה שהם למדו, הם מייסמים את מה שהם רכשו. זאת תורתנו, זאת תורת חיים, זו התורה הקדושה, זו תורת ארץ ישראל, זה קדושת ארץ ישראל, זה קדושת עם ישראל. ואין ספק שזה מביא ליקוה שלמה. תלמידים יקרים, תצאו לשלום, תחזרו לשלום. הורים יקרים, שכולם סיעתא דשמיא והרבה נחת. תודה רבה. [מוזיקה]