שיחה לנר שני של חנוכה | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

יש מדרש פליה שמובא בכמה וכמה ספרים, דורש אותו החתם סופר. אנחנו לא מכירים את המקור של המדרש הזה במדרשים שלנו. לא מדרש רבא, לא בתנחומה, לא בפסיקטא, הוא לא מופיע. המקור הקדום ביותר של המדרש הזה זה בבעלי התוספות, בחידושי בעלי התוספות לשיר השירים. אז כותב שם בעלי התוספות אית במדרש. אז אנחנו יודעים שהיה את זה כבר לפני בעלי התוספות את המדרש הזה. וככה כתוב שם דורשים את הפסוק הדודאים נתנו ריח ועל פתחנו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך זה הפסוק בשיר השירים אומר המדרש כך הדודאים נתנו ריח זה ראובן ועל פתחנו כל מגדים זה נר חנוכה חדשים גם ישנים דוד צפנתי לך זה המדרש לא מתייחס אבל מופיע בגמרא אמר לרב חיסדה להו מרבנן ד מסדר הגדת הקמי הלך מהו חדשים גם ישנים מה פירוש חדשים גם ישנים אמר לה הללו דברי תורה והלו דברי סופרים חדשים זה דברי סופרים דינים דרב רבנן ישנים זה דברי תורה אז זה הפירוש חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך ומסתבר שההיגיון בחדשים גם ישנים אם אנחנו אומרים שעל פתחנו כל מגדים זה נר חנוכה אז על פתחנו יש גם ישנים נ חנוכה זה החדשים זה מדרבנן אבל יש גם ישנים מה הישנים שנמצאים שם ב בחנוכה המזוזה על פתחנו. הרי יש נר חנוכה א מזוזה מימין, נר חנוכה משמאל. אז צריך לבאר את המדרש הזה. מה הקשר בין ראובן, מעשה ראובן לבין א חנוכה? אל פתחנו כל מגדים ודגש על חדשים גם ישנים. מה מה הרעיון? מה החיבור בין ה בין הדברים האלה? אז בחצי שעה שלפנינו הייתי רוצה להסביר את המדרש הזה בארבע דרכים שונות. אחת על דרך הרמז, אחת על דרך ההלכה, אחת על דרך המוסר ואחת על הדרך אני לא יודע איך לקרוא לזה, הדרך שני הרביעי. אבל שלוש הראשונות זה דרך הרמז, דרך ההלכה ודרך המוסר. אז נתחיל על דרך הרמז. על דרך הרמז זה דרשה שכבר מופיעה ב בספרים א לגבי הסיפור של הדודאים. כתוב וילך ראובן בימי כציר חיתים וימצא דודאים בשדה. מה זה ימי קציר חיתים? ימי קציר חיטים אומר התרגום שנקרא בטעות תרגום יונתן אבל התרגום הירושלמי לתורה הוא אומר שימי קציר חיתים זה חג השבועות שבחג השבועות הלך ראובן בזמן של חג השבועות חג השבועות זה חג הקציר אז מתחיל מתחיל קציר החיתים מתחיל בחג השבועות אז לכן קוראים לזה בימי קציר חיתים וראובן הלך ב אולי בערב חג השבועות או בחג השבועות עצמו מצא דודאים בשדה והביא את הדודאים ללאה. לאה רצתה בדודאים לאה רצתה בדודאים כי גם בלאה נאמר ותעמוד מלדת. אחרי שנולד יהודה כתוב אתה אומר הפעם הודה את השם ואתעמוד מלדת בסוגריים אני רק אגיד שכל מי שיש לו קצת רגישות ללשון של הפסוק רואה קושיה עצומה איך שהיא מודה לקדוש ברוך הוא מפסיקה ללדת בדיוק הפוך היה צריך להיות אם היא עכשיו מודה לקדוש ברוך הוא עכשיו היא צריכה לקבל עוד ילדים בגלל שהיא בגלל שהיא עודתה לקדוש ברוך הוא ותעמוד יש איזה קשר בין ההודעה לקדוש ברוך הוא לבין התעמוד מלדת אבל זה לא הזמן שלנו עכשיו על כל פנים אז היא רצתה גם ילדים והדודאים זה לפי הפשט הפשוט אני לא רוצה להיכנס מה הזה אבל לפי הפשט הפשוט ככה היו סבורים בימי קדם שהדודאים הם א תרופה להכרות ככה חשבו ויש מי שמסביר שכשלאה נתנה לרחל את הדודאים אז היא הם חשבו שזה סגולה לעכרות ובמקום הדודאים לא עזרו לרחל אלא זה עזר דווקא ללאה כי לאה ילדה ילדים רחל ילדה ילדים רק בהמשך לא מכוח הדודאים אלא מכוח התפילה טוב אבל טוב זה דרשות לפשת ויצא אנחנו רוצים להבין מה מה מה קרה שם אומרים בעלי הרמז לפי ה התרגום הירושלמי הזה שימי קצר חיטים זה חג השבועות מה קרה לכן אמרתי ערב חג השבועות יעקב חוזר מן השדק ולאה יוצאת לקראתו ואומרת לו אליי תבוא כי סחור שכרתיך בדודאי בני אומרים בעלי רמזים שיסכר שהמיוחדות של שבט ישכר זה עמוד התורה בישראל. כך כתוב בספר דברי הימים. ומבני שכר יודע בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל. ישכר יש לו איזה תפקיד מיוחד בעם ישראל. תפקיד של עמוד התורה בעם ישראל. ויודעי בני שכר יודע בינה לעתים. חז"ל דורשים את זה את הפסוק הזה. מה הכוונה יודע בינה לעתים? שאלה חכמי הסנהדרין שיודעים לעבר חודשים ולעבר לקבוע חודשים ולעבר שנים וזה היה אחד התפקידים הגדולים של חכמי הסנהדרין לקבוע חודשים ולהעבר שנים אז על זה נאמר מבני שכר ובסנהדרין ישבו הרבה הרבה מבני שכר ככה אומרת הגמרא אומרים בעלי רמז לא סתם קרא רא הדבר שהעיבור שלכר היה בחג השבועות, כי חג השבועות זה זמן שעתיד להינתן בו תורה לישראל. ואף על פי שאנחנו עוד לא בחג השבועות, אבל קצת טיפה צריך להבין שיש קשר בין חג הקציר לבין חג השבועות. זה לא סתם כי קציר החיטים, החיטה היא מאכל האדם, השעורה היא מאכל הבהמה. הבהמות היו נותנים לבהמות גם הבהמות היו צריכים לתת לאכול לבהמות היו נותנים לאכול שעורים כי הקמח שעושים משעורים הוא לא טוב היום יש כאלה חושבים שזה כאילו עושים מזה עסק אבל זה שעורים הקמח לא טוב הוא קשה הוא לא נוח והוא גס מאוד והאדם אוכל מהחיתים אני חושב שזה קצת מקור להלכה כתוב ונתתי עסב וסדחה לי במתך ואכלת וסברת דורשים מזה שהיו אדם אדם צריך לפני שהוא אוכל הוא צריך קודם כל לתת אוכל לבהמה והמקור לזה מהפסוק הזה תתי עסב וסדך לי במתך ואכלת ושבעת אבל א גם מסדר טבעו של עולם ככה הקדוש ברוך הוא סידר שקודם השעורים מוכנות השעורים מתחילים לקצור אותם בחג בחג האביו בפסח מתחילים לקצור את השעורים ואת החיתים קוצרים בחג מתחילים לקצור בחג השבועות כי בחג חג השבועות זה מאכל אדם והרעיון הוא שהתורה היא ראויה לאדם והיא ה האדם קיבל דעת וחוכמה ולכן הוא אוכל חיתים הוא לא אוכל כמו בהמה כתוב שאדם הראשון כשנאמר קוץ ודרדר תצמיח לך אז ואכלתה את עסב השדה אז הוא אמר עכשיו אני וחמורי נאכל באבוס אחד אנחנו נאכל עכשיו אותם דברים והתשובה היא כן אתה תאכל אותם דברים כמו החמור למה אתה תאכל אותם דברים כמו החמור כי נהגת מעשה בהמה עשית מעשה בהמה אז אתה יכול לאכול יחד עם הבהמה אבל מי שחי חיי אדם וחיי אדם חיים של תורה חיים של קריבת השם אז הוא אוכל חיטים לכן שבועות וחיתים ביחד אז אז לאה התעברה בחג השבועות זה לגבי עיבור. מתי הלידה? מתי ילדה? אז אם נעשה חשבון, חז"ל אמרו שכל השבטים נולדו לעיבור של שבעה חודשים. יש עיבור של תשעה חודשים, זה העיבור הרגיל, ויש לידה מוקדמת שעיבור של שבעה חודשים. אבל אם תעשו חשבון של שבעה חודשים, אנחנו נגיע לו תבת. אנחנו נגיע לו' תבט. כסלב. מסיבן עד תמוז תמוז עד אב אב עד אלול אלול עד תשרה תשרי עד חשבן חשבן עד כסלב כסלב על תבט ו תבת נמלאים שבעה חודשים אבל הגמרא אומרת כל היולדת לשבעה יולדת למקוטעין מי שולדת שבעה זה לא תשעה זה תשעה ממש אבל אלה שנולדות בישיבה נולדות למקוטעין מה זה מקוטעין לא מגיעות לא משלימות את השבעה חודשים אלא שיש 6 וחצי חודשים וזה יוצא בדיוק ב בחודש כס בחג החנוכה וככה וככה אומרים שזה הרמז בפסוק הפירוש המדרש הזה הדודאים נתנו ריח ועל פתח זה ראובן ועל פתחנו כל מגדים בזכות המעשה הדודאים נולד ישכר שהם היו חכמי הסנהדרין שהם קבעו לנו את ימי החנוכה לשאלה אחרת קבעו מי קבע אותם חכמי הסנהדרין מי היה שמה הרבה מבני זכר בני זכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל אז זה הכוונה של המדרש הזה טוב לא באנו רק לפרש חידות יש בזה גם קצת א א הרבה אבל אפשר להבין קצת גם את ה גם את המשמעות העמוקה יותר של הדברים האלה ואולי המשמעות מהות העמוקה של הדברים היא כך. הרצון של לאה ללדת ילדים והרצון של רחל ללדת ילדים ליעקב הוא היה רצון שצריכים ללמוד ממנו. זה לא היה רצון שהוא נשאר בקומה הטבעית שאישה רוצה ילדים. זה בסדר, זה אנושי לרצות ילדים, אבל יש דרגה גבוהה יותר, נכונה יותר, לא רק לרצות ילדים, אלא לרצות ילדים שיעשו רצונו יתברך. זה כבר דרגה אחרת. וזאת הייתה המדרגה של האמהות. כל אחת רצתה להעמיד את הקדושה בעם ישראל. והשיא של המאבק הזה, ממי יצא עוד קדושה בעם ישראל, עוד תורה בעם ישראל, היה ברגע הזה שלכר. והרעיון הזה הוא הרעיון של הדודאים נתנו ריח וזה על פתחנו כל מגדים. אז זה פירוש בדרך אחת. דרך שנייה בדרך הלכה יש גמרא במסכת ברכות הגמרא אומרת אסור לו לאדם שיעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים אם עכשיו מתפללים אה מתפללים א תפילה ומישהו אה רוצה ללכת לא יודע נוסע נוסע הביתה אסור לו לעבור מאחור שצו מתפללים למה אסור לו לעבור כי חושדים בו שהוא לא רוצה להתפלל. הוא לא מתפלל. אמר הביה ולא אמרן אלא דלקה פתחה אחרינה. אם יש עוד פתח אז חושבים אולי הוא הולך הוא לא רוצה להיכנס מפה המקום שלו זה כאן אז הוא הולך מסביב רוצה להיכנס אז אם יש פיתאכרינה פתחא הכרינה לא צריך ולא המרן אלא דלק בכנישת האכרינה אם אין בית כנסת אחר. אבל אם יש עוד בית כנסת באורפוס או במקומות שאסור להגיד אז יש ש בית כנסת אז אז אז א אז א לא אז זה לא חשו או לא הוא מתפלל ב במניין במניין הוא מתפלל אז זה אבל אני אקו לתלם אז רואים שאין חשד במקרה שיש אפשרות לפרש לכף זכות אז כאן יש את שאלת הבית יוסף לא שאלת הבית יוסף שכולכם מכירים על שבע שתבית יוסף גם בהלכות חנוכה הוא שואל מגמרא מסכת שבת בדף כג הגמרא אומרת אמר רב אונה חצר שיש לה שני פתחים צריכה שתי נרות אם יש לך שתי דלתות אם אתה תדליק בדלת אחת ולא תדליק בדלת השנייה אז יכולים לחשוד בך מפני החשד יכולים לחשוד בך שאתה לא מדליק נורות חנוכה אה הנה ההוא לא מדליק הם לא אף על פי שיש עוד פתח לכאורה לפי ההיגיון של הגמרא בברכות שאנשים דנים לכף זכות אז למה בני חנוכה אתה אומר שצריך להדליק מפני החשד בצד השני ואילו ב ואילו ב בתפילה בבית כנסת אנחנו אומרים לא אם יש עוד פתח אז אנחנו לא חושדים בו למה כאן חושדים וכאן לא חושדים ככה שואל הבית יוסף ואם תאמר מה ישנה מעד אמרנה בפרק כמה דברכות ד אסור לעבוד אחרי בית הכנסת ולא אמרה דק פתחרינה ויש לומר אומר הבית יוסף שני תירוצים תירוץ ראשון יש לומר לעניין תפילה שנית דכיוון דה היא לא מצלה אבל הוא פורק עול מלכות שמיים כולך דקפיתך אחינה לאטו למכשדה אנשים לא חושדים במישהו שהוא לא מתפלל זה לא מדליק נורות חנוכה קורה לא מתפלל לא היום זה הפוך כן שים להדליק עוד חנוכה ולא לא מתפללים אבל אין דבר כזה אדם שמתפלל ולא לא מדליק נרות חנוכה אבל אני חושב שחלק מההדלקת נרות אה הדלקת נרות חנוכה היה אני חושב ככה אני יודעתי קצת אני אומר אולי טיפה אני גולש לעניין הלוכה יש אה מנהג בארץ ישראל לא נוהגים אותו בחוץ לארץ נוהגים את זה אני הייתי גם בשבת עכשיו שהייתי קודם כל בחוץ אה זה לא בכל הבית הכנסת עושים קידוש בכנסת עושים קידוש בכנסת וגם עושים הבדלה בית כנסת פה עושים הבדלה בישיבה אבל בית כנסת אין בית כנסת בארץ כמעט שתמצאו שעושים הבדלה הרוב לא עושים הבדלה אז א הגמרא דנה בקידוש הראשונים דנים צריכה בקידוש למה למה עושים קידוש הרי צריך קידוש במקום סעודה אז אומרים בשביל האנשים ש האורחים דאחלה ושתטה וגנ וכנשתה וכולי כל הדיון שיש אבל א יש גם בהבדלה וגם בקידוש מסבירים שיש אנשים שלא היו עושים, לא היו עושים קידוש, לא היו דלה. קודם כל כי זה יקר. היום גם זה בזול פעם יין היה יקר. גם נרות היו יקרים שהיה אדם נר בית ונר חנוכה. איזה נר עדיף? מה זה? תדליק גם וגם. מה זה איזה נר עדיף? שמן זה היה דבר מאוד יקר. לא היה להם נרות שעברה, לא היה זה היה קצת אבל זה הכל היה יקר. לא לכולם היה יכולת ואני חושב שזה גם היסוד של הדלקה של המנורה של של הזה בבית הכנסת למי שאין לו בית קראו לזה מי שאין לו בית אבל היו יודעים שלא לא הדליקו היו יודעים שלא הדליקו זה היה יותר מצוי אנשים שלא מדליקים נורות חנוכה כמו אנשים שלא עושים קידוש אנשים שלא עושים הבדלה סתם חייב בית כנסת אז אה זה יש חשד כך זה ככה אני מסביר את התירוץ הראשון של הבית יוסף אבל התירוץ תוץ זה לא נוגע אלינו אני התירוץ השני אומר ועוד יש לומר דהדלקת נר חנוכה כיוון דיש בה הפסד ממון כמו שאמרנו זה עולה כסף תפילה זה לא עולה כסף זה רק לוקח זמן אמנם באנגלית יש אומרים time is mony כן זמן זה כסף אבל זה רק למישהו בזה אצל רוב האנשים הזמן שלהם הוא לא כל כך חשוב להם כמו הכסף את הזמן מבזבזים ואת הכסף הם שומרים אז אומר הבית יוסף נר חנוכה יש לך ש קדוש מה הוא מתקמצן הוא לא הוא לא רוצה לבזבז כסף אבל תפילה מה מה אכפת בן אדם מתפלל מה אכפת לך אתה כבר נמצא לבית כנסת מתפלל זה לא עולה לך כסף לא עולה לך כסף ככה אומר ה ה הבית יוסף ועל פי זה יש על פי התירוץ השני של הבית יוסף מתרצים גם ככה מסבירים את המדרש הזה. אצל ראובן כתוב א יש פסוק וישמע ראובן ויצילהו מידם ויאמר וכולי מה שהיה אצל אצל א אצל יוסף שהוא בא להציל את א בא להציל את יוסף מהבור וכתוב שהרי בס הוא הציל אותו שם אותו בבור לכאורה לא יצא מזה שום דבר בסוף הרי ראובן ראובן לא הציל את יוסף והתורה בכל זאת משבחת אותו ואומר המדרש אילו היה יודע ראובן שהכתוב מכתיב עליו וישמע ראובן ויצילנו מידיו על כתפיו היה לוקח אותו לאביו ומה מה הסיבה כי ראובן ראובן הוא כשהוא בא להציל את יוסף לכאורה היה חשד. החשד היה שראובן הוא אולי הכי רוצה שיוסף ימחר. למה למה רוצה שיוסף ימות? כי הרי יוסף היה המחליף של יהודה. כך כתוב בספר דברי הימים. ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור. ובכללו יצואי אביו ניתנה בכורתו לבני יוסף כבר ברגע החילול הזה כבר היה ברור שאם לא הוא יש עוד בכור אמנם לא בכור לאבא אבל בכור לאמא אז אם לא ראובן יוסף אם יוסף לא יהיה אולי זה יחזור אולי זה זה יחזור אליו מפני החשד אז אז היה צריך צריך היה צריך להכתיב עליו ולהגיד שוישמע ראובן ויצילהו מיד אפילו שאל מיסה לא יצא מזה שום דבר ועל פי זה רוצים להגיד ככה הדודאים נתנו ריח זה ראובן ועל פתחנו לא על פתחנו אלא על פתחנו על שני הפתחים גם פתח הזה זה למה איפה שיש סיבה איפה שאין סיבה להתפלל לא חושדים איפה שיש סיבה אז יש חשד ולכן צריכים לפרש את זה אותו דבר כאן אצל ראובן רצו לפרש שהוא לא רצה לעשות כי היה לו אינטרס אותו דבר גם אצלנו יש חשד על פתחנו כל מגדים נחנו בשני המקומות בסדר ככה מסבירים על דרך פלפול קצת עוד עוד הסבר מה זה על פתחנו כל מגדים בדרך כלל אנחנו נוקטים בקשיטה של הצנה הלכת עם אלוקיך. כל מצווה שאדם עושה, כל דבר שאדם עושה, צריך לעשות את זה בצניעות, בענווה, בשקט. לא להחצין את זה, לא להראות לכולם. תראו, תראו, תראו מה אני עושה, תראו איזה מצווה גדולה אני עושה, תראו כמה חשוב מה שאני עושה. ומצד שני יש לנו בנר חנוכה עושים את ה מצווה בחוץ על פתח בתו בחוץ וכל אחד מהדרין מהדרין מהדרין כל אחד מדליק עוד ועוד ועוד למה הוא לא עשות דברים בצניעות התשובה הצניעות היא יפה הצניעות היא יפה לאדם כל זמן שזה נוגע לעצמו אבל מה שנוגע לאחרים קרים. אם יש השלכות, אם יש נפקמינות, אנשים צריכים ללמוד, צריכים זה אז אין מקום לצניעות הזאת. הייתי קר לזה הבדל בין צניעות להצטנעות. יש אדם שהוא צנוע, יש אדם שהוא מצטנע. צנוע זה אחד שזה באמת. מצטנע זה לא באמת. יש הצטנאות זה צניעות שלא במקומה. זה לא נכון להצטנע בזמן שצריך לעשות פרסום אניסה. ברשות הרבים לתת תחושה שהיהדות זה משהו שכל כל בית בישראל מלא בתורה, מלא באמונה, מלא בזכרון ההיסטוריה של עם ישראל זה לא זמן עכשיו לצניעות וגם זה הדודאים נתנו ריח אצל ראובן כתוב מנין שמפרסמים עושה מצווה זה המדרש ש אמרתי לכם קודם שוישמע ראובן ויצילהו מידם התורה מספרת לנו את אפילו את המעשה שלא לא לא יצא מזה כלום הרי בסוף מכרו אותו והוא הגיע לבור יוסף איננו אני אני בא הוא גם לא הצליח כמו שמה שהוא רצה להציל אותו אז למה כותבים את זה כותבים את זה כדי ללמוד כדי שכולם ילמדו מזה אז הדודאים נתנו ריח הדודאים זה ראובן ועל פתחנו כל מגדים שמים אתני חנוכה בחוץ מבחוץ חדשים גם ישנים אולי אפשר לפרש על זה שכל יום מוסיפים עוד עוד לרות טוב אבל בשני הפירושים האחרונים הדודאים נתנו ריח זה ראובן אבל זה לא קשור לדודאים זה קשור רק לראובן לא למעשה הדודאים לכן אני רוצה להגיע לפירוש הרביעי והפירוש הרביעי כך יש מדרש רבא שיש לנו לפנינו רבי יהודה אמר בואו ראה כמה החביבים הדודאים לפני הקדוש קדוש ברוך הוא שבזכר הדודאים עמדו שני שבטים גדולים ואלו הם ישכר וזבולון אחרי שלאה ילדה אתכר אז כבר אחרי זה בלי לא היה כבר צר כבר נפתח נפתח רחמה ילדה ריח איזה צבולון הכל זכרו את הדודעים ככה אומר המדרש רבא בשיר השירים על הדודאים נתנו ריח כמה חביבים הדודאים לפני הקדוש ברוך הוא שבזכר הדודאים עמדו שני שבטים גדולים ואלו הם ישכר וזבולון. מה זה קשור ל לחנוכה? יש פסוק בתורה שמפרשים אותו א בדרך מסוימת. אני לא א לא בטוח שזה הפירוש לא הפירוש הנכון. זאת אומרת אני חושב שזה לא בטוח ש פירוש הנכון. אני נותן לפירוש אחר ממה שכולם רגילים. הפסוק אומר ככה. שמח זבולון בצאתך וישכר באו עליך מה זה סמח בצתך יזכה בו עליך תשאל כל אחד יגיד לך שזבולון הוא היה סוחר הוא היה הולך לעשות פרנסה והיה הסכם ישכר וזבולון זבולון עושה פרנסה עושה פרנסה היה נוסע מעבר לים זבולון לחוף ימים משכון והוא היה מביא פרנסה ליסכר וישכר היו לומדים היו לומדים תורה מזה נהיה הסכם מסכר וזבולון מסמך זבולון בצתך ושכר בו עליך וזה פירוש שמופיע במדרש אבל הפירוש שאני רוצה להגיד לכם זה לא פירוש שלי מותר שיהיה פירוש גם כן ש אבל פה זה לא פירוש שלי זה פירוש שמופיע בתרגום אונקלוס בצתך זה יציאה למלחמה לא אוכל עוד בן 120 שנה אנוכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא מה זה משה רבנו לא הכל צת לבוא הכוונה להוביל אותם למלחמות כמו שהוא עשה בסיכון ועוג ככה אנחנו מוצאים אצל דוד כי הוא יוצא והא לפניהם לצאת ברוך אתה בבואך ברוך אתה בצתך ברוך אתה בבוך מה זה אומר חיזקוני שם עם ישראל יוצאים למלחמה חוזרים מהמלחמה אז אומר ככה תרגום כללוס תקשיבו ולזבולון אמר חדה זבולון במפקך להגחה קרבה על בעלי דבך אז אה זה פירוש חדש סמח מצתך אז מה זה ישכר מה זה ישכר באו עליך אז התרגום מתרגם אה וישכר במהכך כשאתה הולך למעבד זמני מועדיה בירושלים לא כך מובן איך זה נכנס למילה באוך מאיפה לקח תרגום אונקלוס ששבט זבולון יוצא למלחמה רוח הקודש נבואה מאיפה הוא יודע שהוא יצר זולנו יוצא למלחמה איפה זולנו יצא למלחמה איפה התשובה יש מקום אחד בתנך שמתוארת מלחמה גדולה ששבט זבולון היה מהמובילים שלה וזו הייתה המלחמה של דבורה וברק עם סיסרה וכך כתוב כך ושרהי בישכר עם דבורה וישכר כן ברק בעמק שולח ברגליו בפלגות ראובן גדולים חיקקי לב למה ישבת בין המשפטיים לשמוע שרייקות אדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב. גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגורניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון. זה תיאור של כל השבטים שלא השתתפו במלחמה. פלגות ראובן, גלעד. מי שישב בין המשפטיים זה ראובן. כתוב בפלגות רים גדולים חיקקי לב. למה ישבת בין המשפטיים? שבט ראובן היה להם אדרים. הם היו רואה צון מעבר הירדן, נכון? כל הסיפור עם ראובן וגד. היו רואה צאון שהיה להם הרבה צאון. הם שרקו לאדרים במקום לבוא למלחמה. גלעד בעבר עדן שכן דן היה עוסק בהפלגות למה היה גור עוניות אשר ישב לחוף ימים. אבל זבולון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה. אז כאן אנחנו מוצאים שבט זבולון היה מהשבטים המובילים בקרב וישכר עמוד התורה וזבולון לוחמים אז שמח זולון בצתך וזכר בוא עליך אז יכול מישהו להגיד אם ככה מצוין יהיו כאלה ילכו להילחם יהיו כאלה ישבו ללמוד מצוין יש לנו אפילו המזוזה לימוד תורה הנרות נרות בניגוד למה שרגילים להסביר לימוד תורה במילים הנרות הללו אנחנו מדברים על המלחמות נרות הללו מדליקים על הניסים הנפלאות ועל תשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו נכון זה היה ניצחון המלחמה אז אולי זה היה פתחנו כל מגדים ישכר זה וזבולון פה התשובה שזה לא נכון כי הפירוש בפסוק הוא כך כתוב ושרי ביסכר עם דבורה ושרה וישכר כן ברק בעמק שולח ברגליו אומר רש"י תקשיבו רשי אני לא אומר פה היום אני לא אומר פירושים שלי בפסוקים רש"י ושרי ביסכר שרים שבישכר הם סנהדראות עוסקים בתורה הם תמיד עם דבורה זה היה ראשי סנדראות הם כבר היו יהודים מבוגרים אבל וישכר כן ברק מה זה שאר העם שלי שכר כן הם עם ברק לכל אשר יצווה בעמק שולח ברגליו בכל שליחותו לכל צורכי המלחמה בני שכר גם היו לומדי תורה וישכר כן ברג בהם ולחור ברגליו זבולון שמספרים לעם חרף נפשי עולמות וכולי מה כתוב עליהם עוד שם באותה שירה ומזבולון מושכים בשבט סופר אחר בזמון גם היו גם לוחמים וגם לומדי תורה שמה אנחנו רואים את זה באותה שירה היא מתארת את שני השבטים האלה שכר וזבולון שגם היו לומדי תורה תלמידי חכמים מסת זבולון היו מחברים מחברים ספרים מזבולון מושכים ב מושכים בשבט סופר וגם משכר כמו שאמרנו משכר כן ברק בעמק א בעמק שהולך ברגליו. אז א יש לנו את ה את ה את השני השבטים הללו שהם אה שהם משלבים גם תורה וגם אה יציאה למלחמה. וזה סמר זבולון בצאתך וישכר באוך לפי אני דעתי או עליך. תסתכלו פה בעמוד, יש לכם כאן עמוד ששבת גד, אתם רואים פה ליד יובל שם יש כאן גד מה יש בגד אוהל למה אוהל אוהלים בהרבה פעמים בתנך אוהלים זה של חיילים חיילים שהם גרים באוהלים ככה נראה לנו דעתי הפירוש כל רינה וישועה בהעולה צדיקים מה זה העולה צדיקים מי זה הצדיקים האלה האברכים שיודעים בכוילל הם צדיקים גדולים אבל הם לא ישנים באועלים הם גרים בבתים מי גר באוהלים כל רינה וישועה ותעבור הרינה במחנה זהניצחון במראה ישועה ימין השם עושה חיל מה זה ימין השם עושה חיל מתי ימין השם עושה חיל ימין השם רוממה ימין השם עושה חי כל רינה וישועה באו צדיקים שמח זבלון בצאתך וישכר באוך שני הדברים ביחד גם מסכר היו גם לוחמים וגם לומדי תורה גם שבטבולון גם וגם וזה אולי הפירוש של הדבר הזה הדודאים נתנו ריח המעשה של ראובן שיצא בימי קציחיתים זה נתן ריח שני שבטים גדולים שעמדו לישראל ישראל שני שבטים מיוחדים שהיה בהם את המיוחד הזה של שילוב מופלא של תלמידי חכמים מזבולון מושכים בשבט סופר בישכר שרי ביסכר עם דבורה וגם גיבורי מלחמה וישכר כן ברג בעמק שולח ברגליו שמח זבולון בצאתך זבולון עם חרף נפשו למות והדוגמה השלמה מה של מלחמה שנעשתה על ידי עוסקי תורתך והניצחון גם קיבל את הצוויון של עוסקי תורתך זו מלחמת בית חשמוניים זו מלחמת בית חשמוניאים וזה נשאר לדורות בעם ישראל אפילו היום החשמונאים גם משל שומרים על התורה גם זה הדוגמה הדודאים נתנו ריח ועל פתחנו כל מגדים יש לנו את ה מה זה כל מגדים? יש את הניצחון במלחמה ואת המזוזה שזה לימוד התורה. כל מגדים חדשים זה הנחנוכה גם ישנים דודי צפנתי לך אולי אולי זה הפירוש של המדרש פליה הזה וכמה כמה יש מלמוד מזה לימינו?