שיחה ליום העצמאות תשפ"ד | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

[מוזיקה] כל שנה אנחנו מתכנסים בערבו של יום העצמאות כדי להודות להלל לשבח לקדוש ברוך הוא על כל הניסים והנפלאות שכרוכים בעצמאות ישראל על המפנה ההיסטורי האדיר שהתחיל בה באייר תשח כשעם ישראל פורק מעליו את שעבוד המלכויות ומתחיל לחיות חיי קוממיות כאן בארץ ישראל נותנים שבח והודעה לקדוש ברוך הוא על יציאה משעבוד לגאולה על יציאה ממוות לחיים מחשה לאורה והשנה יש הודעה כפולה ומכופלת ביום שמחת תורה קמו רשאי עולם שרצו לכלות את עם ישראל ולא יזכר שם ישראל עוד זו לא היייתה התקפה נקודתית זה לא היה איזה רצון מקומי היייתה תוכנית גדולה רצון לכבוש להתקיף להיכנס פנימה ועוד יותר פנימה ועוד יותר פנימה ולא הם בלבד אלא הם ציפו ברשעות שרשאים נוספים שסובבים אותנו מכל הכיוונים כבשה אחת בן 70 זאבים אכזריים מצפון וממזרח ומבפנים ואם חלילה היו מצטרפים עלי מי יודע מה היה מה היה עולה בגורלנו אבל הקדוש ברוך הוא הצילנו מידם הקדוש ברוך הוא מסובב כל הסיבות הציל את עם ישראל ועל הדבר הזה צריך לדעת להודות בתוך כל הכאב בתוך כל הצער שעדיין ממשיך אבל עם כל הכאב והצער צריך גם לדעת להודות ולהכיר בנס הגדול של המשכיות מלכות ישראל ההודעה היא על כלל ישראל שניצל ההודעה היא על רבים רבים שגם הם ניצלו בדרום בדרכי נס ממש סיפור אחד כדוגמה שכבר ידוע אבל את תהילות השם צריך לספר שוב ושוב בכפר מימון שכבר בשדות של כפר מימון היו שם מחבלים רבים היה מסוק שהייתה עליו פלוגה של צנחנים שהיה צריך להגיע למקום אחר אבל המסוק נפגע מאש מהקרקע של המחבלים ונאלץ לנחות בשדות של כפר מימון והפלוגה של הצנחנים השמידה שם את כל המחבלים שבאו וקמו ע על כפר מימון זה סיפור אחד מני רבים רבים הודעה כללית הודעה פרטית אבל יש הודעה אחת שלא תמיד אנחנו שמים לב אליה ואני חושב שהיא אולי ההודעה הגדולה ביותר שצריכים לדעת להודות עלי גם עכשיו וגם בדור שלנו בכלל וזו ההודעה על זה שיש כוח ותושיה ואומץ לב אצל צעירי ישראל ואצל מבוגרי ישראל להילחם ולקחת חרב בידם ונשק ולצאת כנגד אויבי השם ואויבי ישראל ולנצח ולהמשיך ולהילחם עוד ועוד הפעם ועוד הפעם על הזכות העצומה והגדולה הזאת צריכה להיות הודעה מיוחדת ואת הדברים האלה אפשר ללמוד ממדרש מופלא שנמצא דווקא באכה רבתי במדרש אכה אומר אומר המדרש כך ארבעה מלכים היו מה שטבע זה לא טבע זה ואלו הן דוד עשה ויו שפת וחזקיהו ארבעה מלכים ארבעה או ארבע דרכים של התמודדות עם אוייבים עם מלחמות אומר המדרש דוד אמר ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה זה מה שאתה מבקש את זה תקבל הדהוד כתיב ויקם דוד מהנשף ועד הערב למ חור אותם רבי יהושע בן לוי אמר לשני לילות ויום אחד היה הקדוש ברוך הוא מאיר לו בלילות בזיקים וברקים הדהוד כתיב כי אתה תעיר נרי סיעתא דשמיא מופלאה בטבע סערת ברקים שסייעה ל הלוחמים לזהות היכן מסתתרים האוייבים ולרדוף אחריהם ולכלות אותם עמד עשה כמה דורות אחרי נין של דוד המלך גם עומד בפני מלחמה גדולה עמד עשה ואמר אני אין בי כוח להרוג אלא אני רודף אותם ואתה עושה אני מוכן לרדוף להרוג אני לא יכול אמר לו אני עושה הקדוש ברוך הוא אומר לעשה בסדר שנאמר וירדפם עשה ואחרי זה כתוב ויקם השם לפני עשה אין כתיב כאן אלא לפני השם ולפני מחנהו אז הוא רדף מלך שלישי אומר המדרש יחר רבתי זה ושפת עמד יהושפט ואמר אני אין בי כוח לא להרוג ולא לרדוף גם זה אני לא יכול אלא אני אומר שירה ואתה עושה אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה בסדר אתה תאמר שירה ואני אעשה ו מצטטים פסוקים בדברי הימים ובעת החלו ברינה ותהילה וכולי אנחנו עוד נראה את הפסוקים תכף בפנים עוד דור עובר ומגיעה המלחמה אולי ה קשה מכולם ששנ מגיע לשערי ירושלים אחרי ששלמו הגלה את עשרת השבטים והוא כובש את לכיש והוא כובש את הרי יהודה עמד חזקיהו ואמר אני אין בי כוח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה אלא אני ישן על מיתתי ואתה עושה אמר לו הקדוש ברוך הוא אני עושה שנאמר ויי בלילה ההוא ויצא מלאך השם ויח במחנה השוב מי שלומד את המדרש הזה כפשוטו עולה בדעתו חלילה שבאמת לא צריך כלום למה טרח דוד ורדף והרג ואמר שירה למה טרח אסף שרדף למה טרח יהושפט שאמר שירה אם אפשר לשכב על המיטה והקדוש ברוך הוא עושה הכל אבל המדרש בא ללמד אותנו מהיא הדרך הלא נכונה או מה הן שלושת הדרכים הלא נכונות ומה היא הדרך הנכונה בסוף ואני רוצה להתחיל מ חזקיהו מלך יהודה שאומר אין בי כוח לא להרוג ולא לרדו ולא לומר שירה וזה שלא לומר שירה זה לא דבר טוב זה אנחנו יודעים מגמרא מסכת סנהדרין בדף צד גמרא מפורסמת ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג אבל מפני שלא אמר שירה לא זכינו והגמרא שם מתארת את כל הצרות שבאים אחרי זה על עם ישראל בעקבות זה אל אני רוצה לקרוא יחד איתכם איך הנביא רואה את זה בספר דברי הימים בפרק לב מגיע סנחריב כתוב ויתפלל חזקיהו המלך וישעיהו בן אמוץ הנביא עז ז ויזכו השמיים וישלח השם מלאך ויחד כל גיבור חיל ונגיד ושר ומחנה מלך אשור וישו בבושת פנים לארצו ורבי מביא מנחה להשם לירושלים איזה נס עצום פסוק אחרי זה בימים ההם חלה יחזקיהו עד למות ויתפלל אל השם ויאמר לו ומופת נתן לו ולא כגמול עליו השיב יחזקיהו כי גבה ליבו ויה עליו קצף ועל יהודה ועל ירושלים נכון הקדוש ברוך הוא הציל אבל מה היה המחיר יהודה נחרבה חזקיהו היה צריך למות קצב גדול ואולי אם יורשה לי להוסיף מי ממשיך את חזקיהו שלא אומר שירה ולא נלחם ולא רודף מנשה שהוא ובגללו נחרבה ירושלים הדמים הרבים ששפר והעבודה זרה והכפירה וההתנתקות המוחלטת מהקדוש ברוך הוא כי כי אם אין שירה ו מי יודע אם לא זה היה חלק מהגלגול שהתגלגל אחרי זה אצל אצל מנשה וצך צריך להוסיף עוד דבר שכתוב בגמרא במסכת סנהדרין במדרש בשיר השירים רבא לא כתוב בגמרא כתוב במדרש כש חזקיהו הבין את הטעות אמר האבא בר כהנה אמר חזקיהו תורה שאני עוסק בה מכפרת על השיירה חזקיהו עסק בתורה וזה לא הספיק נלך צעד אחורה יש לנו את יהושפט מלך יהודה שאומר שירה יהושפט נמצא בפרק הסיפור שיושבת נמצא בפרק כ בדברי הימים ב' ויה אחרי כן באו בני מואב ובני אמון ואמם מאמונים על יהושפט למלחמה ויבואו ויגידו לי ושפת לאמור בא עליך המון רב מעבר לים מערם והנם בחצצרות ענק וירא תן יו שפת את פניו לדרוש להשם ויקר צום על כל יהודה התפללו ויאמר ותשמעו איזה תפילה נפלאה של יו שפת שאני חושב שאנחנו צריכים להכניס אותה לתפילות שלנו בזמן מלחמה ויאמר השם אלוקי אבותינו עלה אלו אתה הוא אלוהים בשמיים ואתה מושל בכל ממלכות הגויים ובידך כוח וגבורה ואיין עמך להתייצב אלו אתה אלוהינו הורשת את יושבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנהג אברהם הובך לעולם וישבו בה וייבנו לך במקדש לשמך לאמור אם תבוא עלינו רעה חרב שפות ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ו לפניך כי שמך בבית הזה ונזק אליך מ צרותינו ותשמע ותושיע ואתה הנה בני אמון ומואב והר סיר אשר לא נתת לישראל לבוא בהם והנה הם גומלים עלינו לבוא לגרש מרושת אשר הורשת אלוהינו הלא תשפוט בם כי אין בנו כוח לפני האמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך איננו אנחנו משתמשים בפסוק הזה ואנחנו לא נדע מה נעשה כי אליך איננו אבל המדרש כנראה לא כל כך אהב את יהו שפת שאומר אין בנו כוח שירה הוא מוכן להגיד אחרי זה מגיע הנביא ואומר לו הקשיבו כ אמר השם אל תראו ואל תחתו מחר רדו עליהם לא לכם להילחם בזאת התייצבו עמדו ראו את ישועת השם עמכם יהודה וירושלים אל תראו ואל תחתו ושם אמכם ויקוד ישד הפים ארצה ואז הם יוצאים למחורת ויעץ אלם ובד משוררים לאשם לילים להדרת קודש בצאת לפני החלוץ אומרים הודו להשם כי טוב ובעת הכלו ברינה והילה נתן השם מערבים לבני אמון מואב והר עיר הבים ליהודה וינגפו ויעמדו בני אמון משס להחרים ולהשמיד והתחילו להילחם זה בזה עד שכולם היו פגרים נופלים ארצה ואין פלטה אבל מלכות יו שפת שהצליחה באותה מלחמה לא הסתיימה בסיום טוב אומר הנביא מיד אחרי הניצחון הזה מיד אחרי תשקו מלכות יהו שפת כתוב ואחרי כן את חבר יהושפט מלך יהודה אם אחזיה מלך ישראל הוא הרשיע לעשות ויחברו אמו לעשות אוניות ללכת תרשיש ויעשו את אוניות בעציון גבר ואז מגיע הנביא ויתנבא אליעזר בן דודו ומרשה ליושבת לאמור כי התחבר עם אחזיהו פרץ אדוני את מעשיך וישברו אוניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש היייתה שירה והיה ניצחון אבל אולי אולי אולי ההתחברות חזיה מלך ישראל הבן של אחאב שכתוב עליו היה רה בעני השם אולי נובעת ש מהעובדה שהקדוש ברוך הוא עשה נס פעם אחת אבל סוף סוף אין לנו כוח וא הצבא שלנו לא מספיק גדול ולא בנינו צבא ולא בנינו נכונות להילחם אז בוא נעשה שיתופי פעולה עם עובדי הבעל ועם החזיה ועל זה באנבי אומר לו תעית לא בסדר יכול להיות שהיה מצופה מישפת לאזור כוח ולבנות את הצבא נכון היה נס והתפילה הייתה תפילה מאומ קדלי והקדוש ברוך הוא עזר אבל אחרי זה צריך לבנות צבא ולא להיות תלויים באחז המלך ישראל לא את חבר יו שפת עם אחזי המלך ישראל הוא הרשי עלי לעשות נלך עוד צעד אחורה אל אשה שהיה בו כוח לרדוף ולא היה בו כוח להרוג ואני חושב ש אצלנו אולי זה אחד הניסיונות הגדולים ביותר ההבדל בין דוד לבין עשה וזה נמצא בדברי הימים ב גם כן בפרק יד וי עשה הטוב הישר בעני השם אלוקיו ואז כתוב כך ויצא עליהם זרח הקושי בחיל אלף אלפים מיליון חיילים מסודן שבאו לכבוש פה את כל הזה ומרכבות 300 ויבוא עד מרשה ויקרא עשה אל השם אלוקיו ויאמר השם אין עמך לעזור בין רב לאין כוח עזרנו השם אלוקינו כי עליך נש נו ובשמך בנו עלי המון הזה השם אלוקינו אתה אל יעצור עמך אנוש הוא מוכן להילחם אז מה זה אין לי כוח להרוג איפה כתוב שאין לו כוח להרוג ויגוף השם את הכושים לפני השה ולפני יהודה וינוסו הכושים וירדפם סהה ועם אשר ימו עד לגרר ויפול מכושים לאין להם מחיה כי נשברו לפני השם וישאו שלל הרבה מאוד ויקו את כל הערים סבות גרר רצועת עזה כי היה פחד השם עליהם ויבוא את כל הערים כי ויזה רב הייתה בהם וגם ה העולה מקנ עיקוב וישבו צון לרוב וגמלים וישובו ירושלים הם חזרו והם עכו אבל הסיפור המרכזי שיש פה בפסוקים מה הוא השלל ואף על פי שעשה התגבר אחרי זה והעביר את השיקו כש אתה בנוי על רווחה כלכלית ועל הרבה כסף וזהב ועל שלל מלחמה ועל תסלחו לי על הביטוי אולי פחות התברגנות שכבר יש כל כך הרבה כסף וזהב ונוח בשנת 36 למלכות אשה עלה בעשה מלך ישראל על יהודה ו את הרמה ויוצא עשה כסף וזהב מאוצרות בית השם ובית המלך וישלח אל בן אדד מלך הרמה ישבת דר מסק לאמור ברית בני ובניך הנה שלחתי לך כסף וזהב לך והפר את בריתך את בעשה מלך ישראל וכאן עם הכסף והזהב לא רק שלו מבית המלך אלא גם מבית השם הוא מזמין אויב זר להתערב במאבק שבין יהודה וישראל ובעת ההי בא חנני הרואה לעשה מלך יהודה ויאמר אליו באי שענ על מלך ארם גם היום יש לנו מלך ארם ולא נשענת על השם אלוקיך על כן נמלט חל מלך הרה מידיך הלו הכושים ועלובים היו לך לרוב לרכ מפרשים להרבה מאוד וש ענך על השם נתנם בידיך כמה פעמים עם ישראל עמד לבד מול האוייבים שלו ובסידן אדירה מלחמת ששת הימים היייתה דוגמה וזה מלחמת העצמאות דוגמאות גדולות לזה אבל פה נשענת על מלך הרם ויכס עשא אל הרואה הנביא שאומר לו ככה לא אומר לו אתה לא מבין פוליטיקה ריאלית ויתנהו בית המהפכת כי בזעף אמו על זאת ויכלה עשה בשנת 39 למלכותו ברגליו עד למעלה חוליו למה הוא חלה ברגליו הוא רדף אבל לא עד כלותם הוא רדף הוא ניצח הקדוש ברוך הוא נתן אותו בידם אבל אז שיקולים נוספים נכנסו או במלחמה היא או במלחמה הבאה או בהתמודדויות שהוא עמד בהם ולכן הסוף של סה חלה את רגליו אבל הדוגמה הנכונה המופת שצריך לעמוד לנגד עם ישראל לנגד כל אחד ואחד מאיתנו בהיבט הזה זה לא חזקיהו שלא אמר שירה אף על פי שלא באתי כאן חלילה לקטרג על מלכי יהודה הצדיקים שכונים עבה מם מותנ אבל חזל לימדו אותנו מה אנחנו צריכים ל ללמוד לעצמנו על כל פנים האמוראים גם על מנשה כתוב שרב אשי שדיבר על מנשה אמרו לו מנשה חברנו בא אליו בחלום שהוא לא חבר שלו הוא לא בדרגה שלו אנחנו לא לא באים להגיד את זה חלילה בדרך של פגיעה בכבודם אלא בדרך של לימוד לעצמנו כדרך שחז לימדו אותנו לא חזקיהו שלא אומר שירה ולא ישפט שלא רודף וגם לא עשה שלא הולך עד כלותם עד שהוא אורג אלא כמו דוד המלך שאיין לנו מתפלל גדול ואין לנו בוטח גדול ואיין לנו אדם שאפשר לראות את הקשר האינסופי בינו לבין הקדוש ברוך הוא שהוא לא מזיז אצבע בלי להודות לקדוש ברוך הוא על זה שהוא הצליח להזיז אותה כמו דוד מלך ישראל והוא לא אומר אני אשן על מיטתי ואתה תעשה או תשלח מישהו אחר או אני אעשה חצי עבודה או אני רק אגיד תודה רבה אלא אומר ארדוף אויביי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם נכונות אינסופית לעשייה אנושית עד הסוף גם כשזה קשה עד בלתי אפשרי ממשיך ועושה וממשיך ועושה וממשיך ומאמין וממשיך ובוטח ואין שום סתירה בין העשייה האנושית השלמה של דוד לבין האמונה שלו והביטחון שלו והתליון של דוד על המלחה לדוד ברוך השם צורים המלמד מה הוא מודה לקדוש ברוך הוא המלמד ידי לקרב ואצבעות למלחמה על זה הוא מודה לקדוש ברוך הוא את ההודעה הזאת אנחנו צריכים להודות היום אבל לא רק להודות אלא הודעה ויום העצמאות תמיד זה מתחיל בהודעה אבל ממשיך מחוייבות אנחנו מודים ואנחנו מחוייבים להמשיך בדרך הזאת ונמצא איתנו גם א רבני קצובר שעוד ידבר איתנו בהמשך על בנית ההתיישבות ועל כל מה ש התרחש ומתרחש מאז תחילת ההתיישבות ועד היום אמונה עצומה וגדולה ועשייה אנושית עם כל העוצמות והכוחות השילוב המיוחד הזה זה הסוד של יום העצמאות זה הסוד של ללכת בדרכו של דוד מלך ישראל שהוא חי וקיים ועם ישראל חי [מוזיקה] וקיים א