שיח רבנים לוחמים | הרב מדן, הרב איזנטל, הרב אנגלמן, הרב לפיד, הרב מינץ, הרב בן פזי | כנס אסופות ה-4

[מוזיקה] הלב מתרחב כשרואים כינוס כזה של תלמידי חכמים צעירים ומבוגרים וכינוס הזה והרוח הגדולה ש נוסת את כולנו עליה היא מרוממת את הרוח תמיד והיא נצרכת שבתה בתקופה שעם ישראל נמצא בצרה המערכה ודנה עיצומה גם המערכה בחזיתות על הגבולות מול האוייבים שכנים שלנו מקרוב ומרחוק וגם ואולי בעיקר וכה פנימית מתוך המקום הזה ניגשנו בתוך הכינוס של הסופות כינוס של תורה כינוס של תלמידי חכמים מכל קצות הארץ יחד למות תורה יחד בתוך הכינוס הזה ביקשנו להתייחס ולאסוף כוחות ורוח גם מתלמידי חכמים שהשותפות שלהם במערכה הזו או במערכות קודמות שעבר עם ישראל משם ה מקומות שם קושרים את החזית שבעומק עם החזית שבח תודה גדולה לכל תלמידי החכמים הגדולים והגדולים עוד יותר שיושבים כאן תודה לכל מי שיושב ולהתיישב ולשמור על השקת בבקשה כשאלה הראשונה ש ביקשנו אה לשמוע מהרבנים קשורה למה שנאמר וזכרת את השם אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות [מוזיקה] חיים צדך למערכה מה נתן לך כוח ובהמשך כיצד ביקשת להני כוח לתלמידים בצאתם למלחמה הבלי אפשר אם אפשר לבקש לישון יש יש לי הרב ד נד אח ככ צהריים טובים שנכנסו רבותינו לקרב יבנה פתחו בכבודה של אכסניה אני בוודאי חייב בכבודה של אכסניה עם הישיבות זכיתי ללמוד בבית המדרש כאן דבית שנים אה פה הקמתי את משפחתי כאן ספקתי מרבותי תורה רבה תורת כלום ביבנה ומכאן יצאתי למלחמת יום הכיפורים כאן שבתי אחרי שבעה חודשים יצאתי בגפי חזרתי שיש לי משפחה עודו השם כי טוב אז יצאתי מכאן ומקום הזה במוצאו כיפורים כש איתנו הרוח הרוממות הסקב של תפילת יום הכיפורים תפילות המומות ביותר שבשנה כולה ומשם אין שדה המערכה ממש מעבר ב המקום הטהור ביותר אל המקום שיש בו צער סבל אש מקום שבו מופיעה האמה המת המוות והמוות בעצמו אבל חשבנו כשיצאנו מקו אני זוכר למדתי פה למרפסת ששמענו מיד בצת היום שפרצה מלחמה לא ידענו ועמדנו כמה על המדפסת ומישהו פתח את הטרנזיסטור ואמרנו זה לזה המלחמה הזו אנחנו נחמיץ אחרי ששת הימים שישה ימים אז פה תוך יומיים שלושה הסדיר לפתור את כל העניין לא נילחם מחר בבוקר שניגש לטן שלנו קצין ושאג עלינו מה אתם עומדים פה הסורים כובשים את רמת הגולן אין מי שיבלום אותם תעלו מיד למעלה ואז הבנתי אנחנו נמצאים במלחמה קיומית קיום האומה זה ל חבר לנו יותר ויותר כד שהתקדמנו הגענו לגשר בנות יעקב וראינו שמכינים אותו לפיצוץ אז הבנו שהמצב חמור ביותר וכנראה אנחנו נעבור אבל לא נוכל לחזור כלומר פרושו של דבר הוא שצהל ויטר על רמת הגולן קמנו עוד קצת היינו בעליות וראינו מטו שלנו נופל ולאחר מכן פגשנו תותח מתנייה ועליו חיילים נסוגים מבוהלים לכן אתם נוסעים אסור ם כבשו אתנח אז הבנתי היטב שאנחנו נמצאים במלחמה קשה וכי קיום האומה שלנו עומד על כף האוזניים במצב הזה הבנו שאנחנו צריכים להילחם ונשים את נפשותינו על הכף מפני שאין מי ש לבלום את הסורים להגיע לעמקים זה הייתה זה היה הכוח הראשון קיום האומה כמו שאומר הרב הוא זה ש ששלח אותנו להילחם ולמסור את הנפש ואז ראינו את כלל ישראל הלוחם ראינו איך לוחמים שונים ממקומות שונים מתלכדים יחד בלי שיכור אחד את השני ועולים על הטנקים והם נלחמים והטנקים בוערים וממשיכים להלחם ם ואז פגשתי את סגולת ישראל ככוח אדיר מניע שנשמת האומה דוחפת אנשים שונים ל דווקא יוצאי בית המדרש המתק שלנו היה אתאיסט חשוב לו להודיע לנו ה חיים סבט אובלי שהוא אתאיסט אבל איזה מסירות נפש ובלילה שהוא שמר במקומנו כל הלילה בלילה של יום ראשון בלילה הבנתי שכוח ש הסגולה הוא זה שדוחף אותנו וכש למחרת התן שלנו נפגע וכל הכוח שלנו נפגע ורובם נהרגו ונפצעו ואנחנו נשארנו מעטים מהכוח בניסיון לשרוד אז דיברנו רב חיים ועלני היינו אז בני ישיבות בגילכם צעירים ז דיברנו על נצח ישראל כי לא ידענו מי נשאר מ יעצור את הטנקים הסורים נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם וכל הדברים הללו יחד אם הדברים שהתגבשו לכל כוח עצום שבסופו של דבר לא רק שבלם את ה את הגיסות שבאו ממזרח שעלו עלינו עשרות מונים בכל תחום שהוא הגלגל התהפך אנחנו סיימנו 40 קילומטר מד [מוזיקה] מסק מילה אחת לפני שנדבר על מה נותן את הכוח להילחם מה נותן לי את הכוח לעמוד לפני כזה סיבור גדול ולדבר ממש נותן לי את הכוח שאני יושב ליד ידידי י הטובל זה נותן לי קצת כוח לעניין שלנו שוב א אני במלחמה הזאת לא לחמתי הייתי אב הייתי אבא של חיילים ש ארבע חיילים ועוד חון וזה יותר קשה חק שתו זה יותר קשה ושלי פחות מלחמת הכיפורים יש יותר ושר במלחמה הזו ואם באמת לדבר על מה נותן כוח להילחם אז אין לי ירה אלי ללכת למקום שהרב אארון דיבר עליו כיוון שקיים דמיון לא מבותר בין מלחמת יום הכיפורים למלחמה הנוכחית בעיקר ביום תת פה שיעור של שעה לא נעשה את זה על הקשר בין יום הכיפורים לשמיני הצרת אני לא אדבר על הקשר בין שישה לאוקטובר לשה באוקטובר ן המילים האלה סבוס אבל ע הקשר בין יום הכיפורים ושמיני הצרת ו גם בהפתעה שפתאום היייתה נפלה עלינו שם ביום הכיפורים כהפתעה שנפלה למוכן וגם בעובדה שמדובר במלחמת קיו מאוד קשה זה המשותף אז מהת לי כוח אני אנה פה ארבעה דברים בקצרה הדבר הראשון זה המפקדים והדוגמה האישית שהם נתנו אני הייתי חפש גם כן הייתי קיסט רוב המפקדים לא היו שמצוות אבל הם היו חדורי אמונה שעלינו לנצח את המלחמה הזאת בהאמה ולשם כך נשלחנו ושעם ישראל סומך עלינו שאנחנו צריכים להצדיק את זה הדבר השני הזכיר את זה כבר הרב ארון הראות והצורך לתרום לקבורה שהייתי בתוכה כמה שרק אפשר יהיה בגלל שהראות היייתה בגלל שכל כך הרבה רבים כל כך הרבה אנשים א טעמו הרבה מאוד למה שהיה סביבנו וזאת הייתה האוירה הדבר השלישי אני רוצה להזכיר זכרתי הרבה משיחותיו של מורי ורבי הרב אמיטל זכרונו לברכה על מה שקרה ועל המעבר בין מוות לחיים במחנות באירופה ועשיתי השוואה והודעתי להשם ע מה שהוא העניק לנו כאן כן לא רוץ בן מוות לחיים במחנות באירופה אלא כשאנחנו מגנים על עם ישראל זה נתן לי גם הרבה מאוד כוח דבר רביעי פשוט וגם על זה דיבר רב הון ראיתי במלחמה המשך של עבודת השם המשך ישיר של תפילת יום הכיפורים ושל העבודה בעשרת ימי תשובה של היהוד שלנו כבני תורה ולכך נגרנו חד מהימים ששנו יום זיכרון למלחמת יום הכיפורים התפל מסתי עם ידידי וראי ומורי ורבי רב חיים שבטו על ספרו תום כוונות ציתי משהו קטע מתאר שני חברים שלו שניהם נכו ו כאן ולשם קודמו ישעיהו הולס ך שניצלו דקות ויות כדי לדון בדברי תורה בסוגיה קצת הרחתי שם איזשהי התנצלות ומר מה אנחנו מתבטלים פה ואם אפשר אז ללמוד תורה אני לא חשתי את זה לאורך כל המק לא חשתי את הצורך עכשיו להגות בדברי תורה אני הרגשתי כל רגע ליד המקלה וליד כל דבר ש אני עכשיו עוסק בעבודת השם ועברתי מלימוד לקיום בשביל כך נבלתי בשביל כך נוצרתי בשביל כך למדתי תורה זאת ה עכשיו לעמוד להמשיל את עם ישראל לא ללמוד תורה עכשיו אני ממשיך ומקשים את כל מה שלמדתי בתורה מה שאני עושה עכשיו במקרא ומה שאני עושה עכשיו בתותח זאת הייתה הקרושה שלי ודתי מלחתחילה לקדוש ברוך הוא שאנחנו נמצאים במרכז המערכה ולא בשוליים שלה היו לי איתו הרבה סיכות עם ריבונו של עולם גם במלחמה הזאת אני ידעתי בבירור שהוא לידינו ידעתי זה מהחוויה שהבן שלי עבר הוא כבר התראיין על זה ועל הרגע הזה שהוא היה בין מוות לחיים וכ שהשאול משק אותו למטה וכשהוא הרגיש שהוא מנסה להתגבר ולעלות למעלה אני בחצי שעה הקשר ויותר בחיים שלי כשנסעתי לבית החולים לא היה ברור אם הוא חיי הו מת עשיתי שיקול של 70% שהוא כבר לא חי אני הרגעתי שהקדוש ברוך הוא נמצא לידי ואומר לי יק והוא נמצא שם וזה נ ו הרב מדן תודה אני זה אומנם לא תפקידי לדבר פה אני רק צריך לשאול אבל לא יכול להימנע ציינת גם את השיחות של הרב המיתר לפני 13 שנה כתבת במוסף שבת של מקור ראשון בין דברי תורה על פרשות השבוע גם משהו על הגלה ארופה בשיחה של הרב אמיטל הסוף של אותו טור היה עסק ב תחת הכותרת של ידינו לא שפכו את הדם הזה גם במדרש ויר את העגלות אשר שלח יוסף נסת אותו תחי רוח יעקב אביה וסיפרת שהרב אמיטל אמר שכשיבוא הלך ללוות אותו שאפשר לדמיין שיוסף בן 17 הוא כבר ילד גדול אמר לו אבא אני ילד גדול אתה לא צריך ללבות אותי אז אבא שלו לימד אותו מה כוח הליווי מה גודל המצווה ו שלפעמים אדם נמצא בדרך במקום של חוסר וודאות שאם היא נפל עליו מישהו והוא יודע שאף אחד אפילו לא ידע שהוא שקרה לו משהו אז הוא נחלש לרגע זה מספיק כדי ליפול ואם הוא יודע שאכפת למישהו ממנו אז הוא ילחם בכל כוחות כשיוסף שולח את העגלות את האיגרת הזאת הוא בעצם שולח ללא מילים לאבא שלו ליווית אותי 22 שנה אני הולך עם הכוח שנתת וכתבת שהשיחה הזאת של הרב המטל הלכה איתך מאז סיפרתי אותה בעיתות שלום וגם במלחמה הנוכחית והרגשתי שהשיחה הזאת ממשיכה ללוות ולתת היום כוח לעוד תלמידים וחיילים כאלה שלא למדו לא בישיבת הרציון וגם לא בשום ישיבה אחרת א במובן הרגיל של גילד הרב גילד אם אפשר בבקשה ג מה נותן לך כח איך אתה נותן כוח א אני אתחיל בזה ש היה יש לנו חבר'ה מגולני משיעור ג א שברגע שפרצה המלחמה כל הרמים ישר התגייסו ללכת א לבקר חיילים ואני לא הייתי בתמונה כי אני גויסתי שמחת ורה א אבל יצא לי דווקא את הקבוצה הזו של של גולני א יצא לי לפגוש אותם אף אחד לא צליח להגיע אליהם כי הם היו על הגבל אבל באיזשהו יום ביום שישי הראשון שאחרי שמחת תורה הפלוגה שלי קיבלה משימה לתפוס את קיבוץ סעד וכשהגענו לסעד ישבו בסד א בגדוד 13 דוד 13 להזכירכם היה מפורק א א במצב לא טוב אחרי שמחת תורה ועם כל הבלאגן שהייה שמה ש בלאגן מאוד מאוד גדול בסופו של דבר אחרי שהגענו ועשיתי חפיפה כבר והתחלתי לשים חיילים בעמדות אנחנו היה שם איזה שינוי בבלות גזרה ואמרו לנו אתם עוברים למקום אחר וממש משמיים בעצם הקדוש ברוך הוא שם אותי בסד לך לדבר עם החבר'ה היה שם איזה שעתיים של בלבול לא ידעו מה מה קורה לאן פנינו אז קפצתי אליהם הם היו בסוף האימון המתקדם שלהם ועלו לבדוד עלו לבדוד מוקדם א וזה אולי בעצם המקום שבו יצא לי לתת לנסות לתת כוח לתלמידי א אני גם במילוים אני םפ אז יצא לי בעיקר לדבר עם ה עם החיילים שלי ולשניהם לשתי הקבוצות הללו גם לתלמידים וגם לחיילים אני חושב שהדבר המשמעותי ביותר זה א ואני פמפמת את זה עוד פעם ועוד פעם זה להתעלות לגודל השעה ולהיות מחוברים לכלל ישראל א ב כשדיברתי עעם התלמידים בסעד היה לי איזה רעיון שאחרי זה במרוצת המלחמה הלך תחדד לי אבל אז שאלתי אותם על החוזר מוכי המלחמה ש המחלוקת הידועה האם הוא ירה ורח ליבב כפשוטו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה מחלוקת תנאים או דעת רבי יוסה גלילי שהוא ייראה מעבירות שבידו ושאלתי אף פם ירא מעבירות שבידו ירי עבירות שבידו זה ירא שמיים ירא שמיים והלוואי לכולנו ש נילחם ונהיה לצד לוחמים ירא שמיים שפוחדים פוחדים שימותו ברות שבידם במיוחד שמה בגמרא בסה רואים שזה אפילו עבירת רבנן כן א אז אז למי למי למי אין כאלו ומה כל אדם כזה אז הוא יצא מהמלחמה ואמרתי שאני חושב בפסוק לא כתוב שהוא אמור למות בניגוד לשלושה אחרים לא יודע אם הכונה שם אומרים למות יש מחלוקת שמה אבל כתוב פנימו במלחמה שבנ הבית ולא לחנ אחור א שווה לו לכחל כ חילא אבל על הר חלבב לא כתוב פנ במלחמה אז בכלל לא הסיפור שלו הסיפור שלו זה שהוא ירא ולפי רב יוסף לילי הוא ירא מעבירות שבידו יראה מעבירות שבידו כי הוא חושב שכשהוא מגיע לשדה הקרב הקדוש ברוך הוא רואה אותו כאדם פרטי מסתכל עליו גילד מינץ והוא חושב שגלעד מינץ יקום ו ילך סדה הקרב בגלל המקום שבו הוא נמצא ויש לו בעיה בתפיסה שהוא הגיע למלחמה הוא לא הגיע כאדם פרתי אלא הגיע כ מתוך בתוך עם ישראל ממש כפשוטו הוא נלחם בצבא נלחמים כקבוצה א ואדם שהוא מתחבר לנשמת העונ זה ביני הנקודה המשמעותית ביותר וזה עניין של תודעה תודעה קשה אני חושב שבשדה הקרב כשפוגשים מוות אז מוות הוא הוא לאדם זה באמת המפגש עם הכיליון הגמור לאדם שאנו מאמין שהרו עכשיו אל האלוהים זה מפגש עם כיליון גמור ולכן לכן זה טומאה כי הוא זה חווייה נורא נורא מוחשית של זהו זה זה נגמר הוא הלך הוא היה פה רגע לידי והוא הלך ויכולת לקום ולעודד א חיילים אחרי כזה מפגש היא קשורה לזה ש בוא ננסה לזרוק עלינו אפר פרה אדומה אין לנו אפר פרה אדומה אבל בוא נתעסק בתודעה שלנו ונצא מהמקום הזה של ה תחושה שנראית למול אינינו של הגיליון הגמור ונזכור שזה רק צל חיו זה רק צל חיו ו הרוח נשארת ובכלל הרעיון שכלל ישראל הוא חי הוא בועט הוא הרבה יותר גדול מ אנו וככל ונצליח להתחבר למקום הזה שאנחנו חלק ממקום א ענק אנחנו קטנים בתוך מערכת גדולה ופתאום פרצה עלינו ב בשמחת תורה מלחמה שאני חושב שהדור שלי לא חשב שנהייה בה במיוחד אחרי שצהל כבר שנים מדבר על מבוכת התמרון וסיימנו עם מלחמות כאלה שאף אחד לא רוצה לתמר ומלחמת יום כיפור לא תחזור וכמות הטנקים חתכו ב בשלו ופתאום אתה נמצא את עצמך מוצא את עצמך ביום אחד במקום אחר לחלוטין וצריך להתעלות לגודל השרה ולהבין שכרגע אתה נמצא בצומת מאוד מאוד מרכזית של עם ישראל שאני מקווה שעם ישראל באמית ידע לנצל אותם ולהגיע למקומות א יותר גבוהים כמו שבו התחלנו תודה רב גילד השאלה השנייה ש ביקשתי לעורר קשורה לדמותו של לוחם בן תורה יושבים כאן מאות בני תורה מאות א שמתוכם רבים הם לוחמים ו בעדי קישורים שונים ויעדים שונים אבל לספר את ציפורו של הדבר הזה שקוראים לו לוחם בן תורה אבקש את עזרתכם הרבנים קווים לדמותו של לוחם בן תורה הרב ישי בבקשה שלום לכולם א אני רוצה לתאר איזשהו א שני מודלים נקרא לזה ככה שמייצגים איזשהו תהליך שגם אני באופן אישי עברתי בשנים בצבא מא שבות הסדיר ולאט לאט בעיקר בתוך המילואים ו באופן בנקודת סי במלחמה הזו בתקופת המילואים הארוכה הזו אני חושב שזה רלוונטי גם לבחורים שעכשיו מתגייסים או שנמצאים בצבא וגם למים או חבר'ה מבוגרים שמלווים חבר'ה יותר צעירים בתוך הישיבות ש א מתגייסים הרבה פעמים בתוך הישיבה בתוך הישיבות נוצר במודע או שלא במודע איזשהו שיח איזשהי הכנה לפעמים לצבא איזשהי תודעה שמלווה את מי שנכנס לתוך הצבא ויכול להיות שזה שיח שהוא לפעמים נצרך וחשוב אני לא בא לפסול אותו שהוא בסופו של דבר יוצר איזשהיא תודעה הווייה שפה שמעמידה את הלוחם בן תורה הזה מב מחץ מחוץ לסיפור מחוץ למה שמתרחש באמת זאת אומרת יש צבא וגם הלוחם בן תורה יש מצווה והוא מתגייס אבל הוא לוחם בן תורה הוא לא לגמרי בפנים הוא לא לגמרי בתוך הסיפור ברמה החברתית ברמה המנטלית בכל מיני הקשרים זה יכול לבוא לידי ביטוי והעיסוק הוא סביב שאלות של איך אני שומר על עצמי איך אני מתבדל במובן מסוים אולי מהצד השני איך אני משפיע איך אני משפיע על האחר וכולי ושוב אני לא בא לפסול את זה יכול להיות שגם בשלבים יותר צעירים זה מודל שהוא יותר צרך אבל מודל שאני לאט למדתי להכיר וממש חווינו אותו במלחמה האחרונה בצורה עוצמתית ומדהימה עם הרבה מאוד דוגמאות נפלאות זה מודל שכבר אין לוחם בן תורה זאת אומרת יש איזשהיא מציאות שבאמת נמצאים ביחד נמצאים ביחד חד חיים ביחד א אין מסגרות נבדלות פיזית של לוחמי בני תורה וגם מעבר למסגרות הרשמיות של הצבא אנחנו פשוט נמצאים ביחד כל אחד מביא את העולם שלו כל אחד מביא את האישיות שלו כל אחד מביא את המורכבויות שלו את הקשיים שלו ובסוף אנחנו בסיפור אחד סיפור אחד שאנשים בעלי משפחות מגיעים לסיטואציה מאוד מאוד א קשה מעורפלת שלא ברור לאיפה היא הולכת שבועות הראשונים של המלחמה ימים הראשונים של המלחמה בצפון היה מתח עצום בסוף ההרגשה היא אנחנו כאן ביחד ועם כל הביחד הזה והיינו אחד בתוך השני בתקופה מאוד מאוד ארוכה מאוד אינטנסיבית אנחנו פשוט רוצים ביחד לשמור אחד על השני לדאוג שכולנו נחזור הביתה לעשות את המשימה שלנו בתוך המסגרת הרחבה יותר שמבינים אותה או לא מבינים אותה מה בדיוק קורה מסביבנו והדבר הזה מוליד אני חושב דברים נפלאים הוא משנה את היחס שלנו אלא אחר הוא משנה את ההוויה שלנו ביחד זה מקום שיש בו הרבה כבוד הרבה אמון הרבה פתיחות יש אפילו מושגים של אהבה שפתאום פתאום מגלים אותם בצבא שזה אולי אולי הדבר הכי רחוק שאפשר לחשוב עליו בקשרים כן אנשים ש שפשוט חיים ביחד אחד על גבי השני אחד לצד השני שאומרים אחד על הגב של השני ומסירים מסננים שאנחנו באופן טבעי לוקחים אותם איתנו ו המנטליות השנייה של הלוחם בן תורה הרבה פעמים זו מנטליות שמוסיפה לנו מסננים והגדרות ואנחנו ישר מקטלגים הוא כזה ואני כזה ואיך אני ההשפעות שיש בצבא השפעות שעלולות להיות מורכבות קיימות הרבה פעמים בין קורבן קור ואני חושב שהרווחים וה המצב אידיאלי ש לא יודע אם אידיאלי אבל הרווחים שאפשר להגיע אליהם וה יותר מרווחים לא בשפה של רווח מול תועלת אלא כדבר אמיתי אנחנו באמת פה נמצאים ביחד במשימה אחת ובשביל זה אנחנו פשוט חיים ביחד בצורה הכי פשוטה א בעיניי זה זה הישג שקשה להשיג אותו צריך להשיג אותו לא בשביל להשיג הישגים צריך להשיג אותו ברמה האישית ברמה של העבודה האישית באמת להגיע למקום כזה שאני עם הבחור ש שאנחנו באמת בכל כך הרבה הקשרים שונים אחד מהשני פשוט נמצאים אחד ליד השני בשמחה בנעימות עוזרים אחד לשני אוהבים אחד את השני א זה לא סותר דבר אחר שאני חושב שחשוב והכרחי לעשות תוך כדי בסוף כל אחד פה מביא את העולם שלו ואת האישיות שלו וכחלק מזה אדם הוא הוא מגיע מעולם של רוח מעולם של תורה וו מאוד מאוד חשוב שהוא יהיה נגיש במובן הזה הוא יהיה נגיש להביא לידי ביטוי דברים שאנשים סביבו יכולים מאוד מאוד לרצות לרצות לשמוע לרצות לדבר לרצות להשתתף באיזה תפילה משמעותית שאתה יכול להוביל שאתה יכול לפעמים גם גם אנשים דתיים לא תמיד יש להם עכשיו את את הכוחות להוביל משהו להיות לקום אפילו מאיזשהי רביצה צריך לאפשר ולהנגיש ולהיות לא להסתיר את הצד את הרוח שאדם מביא איתו מאיפה שהוא מביא אבל לא להגיע ממקום שהוא אחר ממקום שהוא מבחוץ ניתן אולי ככה ממש בקצרה שלוש דוגמאות שחווינו בהקשר שלנו במלחמה האחרונה ממש בקצרה אולי מציאות אחת ככה סוריאליסטית של מערב בתוך סדרה של מערבים של 24 שעות יום אחרי יום 24 24 במשך כמה שבועות בחור שמקפיד הצליח לשמור על רצף של דף יומי אנחנו יושבים במערב בגבול הצפון ציוד לחימה עלינו והוא עם מדף יומי ובסוף מתקבצים שם איזה קבוצה של חמישה שישה לוחמים דתיים חילוניים לומדים סוגיות ראשונות ממסכת בבא קמה זה ככה תמונה אחת שאני חושב שהיא תולדה של המציאות הזו שנוצרה בסביבה שלנו במחלקה שלנו שיש בה הרבה בני תורה ושאינם בני תורה א דוגמה נוספת קצת יותר מורכבת אולי אבל מי שפה היה בצבא פחות או יותר כל מילה חמישית או שישית בשפה הצבאית היא ממילים שלא מקובלות בתוך ה עולם בית המדרש בדרך כלל ואפשר לדון למה זה איך זה נוצר גם אנשים מכובדים ורציניים שמשהו בלבישת המדים יוצר איזשהי שינוי ש לא מקפידים על דרשת חזל לא ימצא ח ר דבר ערבות דיבור אצלנו נוצר איזה נועל במחלקה שכל פעם שרוצים להשתמש במילה כזו אז במקום להגיד אותה אומרים [מוזיקה] וכולי וזו לא המילה היחידה מספת בית המדרש שנכנסה אצלנו אצלנו למחלקה זה הפך להיות חלק מהשפה ווזה מבחינתי איזשהו משל ונמשל לאיזשהי יכולת לדבר בשפה אחת ושבאמת זה לא שאיין דיבורים לא ראויים אבל אבל יש פה משהו בשפה שמשתנה אני אוסיף עוד עוד סיפור שלישי יותר אישי זה אני אסיים א שוב מחלקה מכל קצוות הקשת ה נקרא לזה מבחינה סוציולוגית קרבה לדעת רוחניות בחור באמת מאוד מאוד רחוק בכל ההקשרים אם הייתי אם הייתי בסדיר נפגש עם הבחור הזה זה היה כאילו מישהו שאני לא יודע אם היה נוצר לי איתו איזשהו קשר איזשהו דיבור אולי גם לא יודע ם היה נוצר איזשהו כבוד אפילו הדדי ממני אלי ובתוך כל הסיטואציה הזו נוצר לא קשר הכי קרוב אבל נוצר קשר יפה טוב מכבד אני יצאתי מהסבב הראשון של המילויים עכשיו אני בסבב שני בסבב הראשון של המילואים יצאתי ככה קצת לפני כולם מקבות לידה של הבן שלנו וערב לפני שידעתי שאני וצא לקראת הלידה אז היינו שוב במערב וככה דיברנו על זה שמחר אני יוצא וכולי זה הה מבחינתי מערב אחרון יה בשעה 4 אחר הצהריים הבחור הזה מגיע אליי אומר לי לפני שאתה הולך אני רוצה להניח את התפילין שלך אני לא יודע אם הוא הניח תפילין מהבר מיצה אני לא יודע אם בבר מיצה הוא הניח תפילין הבחור הזה יכול להיות שגם לא אבל בעיניי זה היה רגע שהיה ברור לי שהוא עושה את הפעולה הזו הוא לא עשה את זה מתוך מקום דתי או מלחמה אז הוא רוצה להניח פים זה היה אולי ארבעה או חמישה שבועות לאחר תחילת המלחמה אבל זה הגיע מתוך איזשהו מקום שהתאפשר מתוך הכבוד והאמון ההדדי שנוצר בינינו באיזשהי הערכה הדדית וההרגשה שלי היייתה שההערכה הזו שנבעה מזה שלא היה פה מישהו מבפנים מישהו מבחוץ אלא שנינו היינו במקום אחד ושנינו נתרמו מהמקום הזה שנינו התרחבנו מהמקום הזה אף אחד לא היה צריך לוותר על דברים בשביל בשביל להגיע למקום הזה הדרך שלו להתחבר לאיזשהו משהו אולי משהו יותר גדול משהו יותר רחב הייתה דרך המפגש הזה דרך ההערכה הזא דרך ההערכה הזא זה אפשר לו להעריך משהו שהיה מאוד רחוק מתוך העולם הזה ומבחינתי זו הייתה איזה איזה נקודת סיא שהרגשתי שהשינוי הזה של השפה השינוי הזה של השיך המודל הזה של של ביחד ולא של מבחוץ זו היייתה נקודת סי מאוד משמעותית בחווייה שלי ב תקופה תודה הרב ישי הרב אלישי אנחנו דמי לי הים הכי קרובים במלחמה אפילו נפגשנו מה זה בהתחלה בהתחלה והייתי שמח לשמוע א' א בכלל מה פגשת אבל גם א איפה מנקודת מה בתך באו לילידי בטוי בני תורה במערכה אם אתה רוצה גם להתייחס לנקודות קדמות חב ס זה יותר מדי אז קודם כל אני אגיד שזה אם הרב מדן אמר מה נותן כוח אז זה שאני ליד הרב מדן והרב און זה עובד עוזר לי לעבוד על מידת הענוה אבל אני כן אתחבר אולי לשאלה הראשונה ואז אני אחזור לזה שלשבת לידם בעיני אם אני אם אני חושב מה נותן את הכוח אני חוזר שנייה אחורה מה נותן את הכוח לי מה יצא לי לדבר הרבה מה נותן לנו את הכוח א במלחמה הזאתי זה באמת לשבת ליד אנשים כאלו ואני אגיד מה אני מתכוון אנחנו לוחמי כיפור שמענו סיפורים כל כך הרבה סיפורים גדולים על אנשים גדולים ששת הימים המחתרות אתה חוזר לדוד המלך אתה חוזר ל למלחמות של בר כוכבה קפצתי אחורה ואתה אברהם אבינו ואתה שומע אנחנו חלק מרצף מהיסטוריה היסטוריה מופלא של של לוחמים של אריות ש שהולכת וממשיכה מאי שם עד לאי שם ואנחנו אנחנו באמצע אנחנו בדרך וכשאתה שומע ועומד ליד אנשים שהם תוחמי כיפור ואתה שומע על גדולת המחתות ואתה שומע סיפורים על דוד המלך אתה קורא במדרשים ו יש משהו ברצף הזה שנותן לך אתה חלק ממשהו ענק אתה חלק ממשהו עוצמתי כל כך אתה הסיום של שושלת כזאתי ענקית ואתה חלק מזה אתה ממש חלק מזה אתה חלק מההיסטוריה וזה עוד יותר מתחדד כי שוב אתה שומע סיפורים על כוח צביקה אי שם על מבצע מוקד אתה שומע סיפורים על כזה גבורה ועוצמה ואז אתה שומע סיפורים על שמחת תורה האחרון וכאילו אני לא רוצה להגיד שזה דברים חבירים כאילו כי אתה שומע סיפורים אנחנו לא מדרגים כלום שומע סיפורים ואתה אומר וואו כאילו ששת הימים זה פה כאילו מה שהיה שם זה אנחנו חיים בהיסטוריה אנחנו נו חיים בזמן של היסטוריה והתחושה הזאתי שאתה חלק מהיסטוריה שאתה חי בזמן היסטורי בתקופה היסטורית ואתה חלק מהיסטוריה זה עוצמה אחרת לגמרי זה נותן לך כזה עוצמה כזה אנרגיה ולהרגיש שאתה חלק מהסיפור הזה המשך שלו זה מטורף והמקום הזה שבו אתה ממש חי בת תקופה היסטוריית זה גוזר זה גוזר מגזרות זה מחייב אותך אתה חלק מהיסטוריה אתה חי בזמן היסטורי ואתה חלק מהיסטוריה זה זה זה משהו ש שבעיני ממש עוצמה מטורפת ממש ואני רוצה להגיד עוד משהו במחילה אם זה יהיה טיפה עוד לכיוון אחר לגמרי למה ששאלת עכשיו א איפה בני תורה באו לידי ביטוי לי דבר אחד א אנחנו היינו ממש אחד ליד השני בצפון מ אחרי שבועיים פגשנו לדעתי אחרי ארבעה שבועות אולי לא זוכר א הייתי שם תקופה רב גיד הנדסה ואחרי זה ירדנו לחני ונס אבל לפני כן בשבועיים הראשונים של המלחמה הייתי במקום אחר לגמרי ואני חושב שחייבים חייבים קצת לשמוע על זה הייתי בשורה במחנה הצבאי בשורה כל החללים הגיעו לשם שם היו צריכים לעבור תהליך של זיהוי ובעצם מהקורס רבנים צבעים שהייתי כל מי שלא היה משובש לקחו חטפו לשם זה היה טירוף זה היה פשוט טירוף מוחלט זה דיברו קצת על לפגוש את המוות זה לא אחד זה לא שתיים זה משאיות ומשאיות ומשאיות ואתה כאילו עכשיו אני בדיוק עברתי רבנים צבעיים אני זוכר שישבנו באיזה פנל שמענו אני לא זוכר מי זה היה הרב רו לציון מחמת יום כיפור הה בקורס והרב רושה ועוד אני עכשיו לא זוכר שטיפלו אז בחללים וא שומע כאלו וואו כאילו ואז שמחת תורה מקפיצים אני עוד לא קולט מה קורה ואתה נכנס לשם ובום זה זה הלם זה אתה לא יודע מה לעשות אבל מה שאתה כן יודע שזה עבודה אינטנסיבית טירוף סביב השעון כאילו אתה מרגיש שכל ה הכאב הזעזוע הנוראות של מה שקרה עכשיו מתקבצת לכאן כי ברגעים הראשונים של הכאוס שהיה בכל ה כל המדינה כאילו הדבר הכי מרכזי מה עושים כל ה אלפי חללים אתה עוד לא יודע מה המספרים אתה לא יודע מה אבל מגיעים משאיות ומשאיות ואנחנו כאילו אתה אתה זה מצריך גבורה מופלאה ממש וכאילו הצוות ש הצוות של שורה צוות מיוחד כל כך אני אחרי שבועיים המשכתי הלאה יש אנשים שנשארו עוד שם עד עד עכשיו מה זה להסתער על משאית של חללים שה צריך לפ ק אותם אחד אחד וצריך להסתער כי זה אולי הדבר הכי בוער היום עכשיו זה להביא את כולם לקבורה כמה שיותר מהר שכל המשפחות ידעו שעם ישראל ידע שנוכל לעבור הלאה שנוכל להמשיך שנוכל לנצח את המלחמה והדבר הכי בוער זה עכשיו להסתער על המשאית מלאה חללים ואתה צריך אחד אחד להוריד לטפל לפתוח את הסק לסגור את השק להביא לזיהוי לשי לזיהוי שיניים ל dna לכל מה שזה אומר וא אני לא אתאר את מה שאתה רואה כי את הכל אתה רואה את הכל כולל צבעות שנעשו את הכל אתה יכול לראות ואתה צריך וכמה שיותר מהר וזה חייב להיות כמה שיותר מהר בעים הראשונים זה היה בלי לאכול בלי לישון בלי משמרות אתה כאילו א פשוט טירוף והיה שם עוצמה עוצמה כל כך של מסירות של אחריות של תחושת שליחות של תחושה שאנחנו נמצאים עכשיו במקום שחייב לתפעל כמה שיותר מעכשיו היה כאוס מוחלט ה חלא דמיין כמויות מטורפות כאלו ואולי אני רק אגיד עוד מסר אחד שככה לי עלה שם אחרי כמה ימים איזה תיקון עמוק יש כאן איזה תיקון עמוק יש כ אתה מקבל אתה מקבל מס של חלל עם מספרים כל חלל מקבע מספרים ולנו יש תפקיד איך מהמספר הזה אתה הופך אותו לבן אדם אתה מזהה מי שהו עומד מאחריו חזיר אותו למשפחה שלו גם עם בארון להפוך מספרים לאנשים זה פתאום קפץ לי וואו כאילו פעם הפכו אנשים למספרים ואנחנו עם ישראל אנחנו עכשיו הופכים מספרים לאנשים זה המשימה שלנו ונעשה את זה עם כל העוצמה עם כל האחריות א זהו זה ככה אני אני מרגיש שזה ממש מה א הנפלאות של הרבנות הצבאית והעוצמה המטורפת שהתגלתה שם שצריך לדעת להתגלות בגוף המיוחד הזה וואו הרב אלישה תודה ממש א הרב אלישה אמר ש מה נותן כוח אז הוא מסתכל ימינה או אחורה על החלק מרצח מה הו דמותו של לוחם בן תורה בברקשה רב זת אה אמרת דבר גדול רב נישה זה חשוב מאוד שכתם פדו הדרך שאנחנו הולכים בה היא הדרך של אותם תורות גדולים כמו שאומר הרב אבות האומה שלא עסוקים במלחמה נחנו נוסים מנינו לאבותינו נשי הקודש אבות האומה היו עסוקים במלחמה לא היייתה סתירה בין היותם נביאים בלי רוח הקודש גיבורים בתורה וגם גיבורים בשדי המערכה דוד המלך גדול תלמידי החכמים שנח אותו בכל מקום והשם אמו והוא גדול הלוחמים של עם ישראל וכל גיבוריו של דוד כולם הם גם גיבורים בתורה וגם גיבורים וזה לא סותר על הפך זה מה והם בדמויות שלהם אנחנו נוסים עיניים אל אבות אבותינו אלו בדרך שלנו חוזרת אחרי 2000 שנות גלות אל הדרך הסלולה הזא הדרך המרכזית ה דרך המלך של גדולי ישראל בכל הדורות עד הגלות וזה קשה כי 2000 שנים חשבנו שהדברים סוכים וזה לא הולך ביחד וההפך אלא הגבורה הזו מזינת הקבורה הזו אנחנו מסתכל על אבותינו אני מסתכל על האבות של שניים האבות שלנו היו חברים בתנועת ברית חשבונאים אבים של הרב יעקב בירושלים אבי היה ראש הקל בתל אביב הם היו מראשי התנועה הזאת והם בשם שטו לתנועה רית חשמונאים הם אמרו אנחנו ממשיכי החשבונאים דילגנו על 2500 שנה ואנחנו ממשיכים הלאה את אותה דרך שלא רוא סתירה אלא משלבת אבך זה אבה בלחי כל השנה אחרי זה במלחמת השחור הוא היה בפלוגה של אנשי לחי בכיתה דתית בתור פלוגה של לכי בגדות הפשיטה של צהל גדות 89 והכיתה הדתית קראו לעצמם כיתה אחת לאלוקים הם ההורים הרוחניים שלנו מפני שהם נאבקו בשאלות הלכתיות ומוסריות ש2000 שנה לא נגו בהם זרקו את ה מאגדות כי הם דרשו כשרות וזה קראו להם והם היו אלו שכבשו את משטרת נקבה והם אלו שכבשו את הנגב ולא רק שלא הייתה סתירה אלא להפך מי שירצה ק הספר שפקד הכיתה אברהם ורד ד בואר באש אבל עכשיו אני רוצה לדבר על דמותו של בן תורה לוחם הוא יושב לימיני היינו באותה פלוגה אפילו באותו צוט תקופה ארוכה שבועות רבים הרב יעקב היה טען ואני הייתי הנהג בזור חודש כסל היינו חודש ויותר ביחד פעם אחת המפי שלנו ניצל יוצר שהוא רחוק לגמרי אני חושב שלראשונה הוא פגש אנשים דתיים שהוא פגש אותנו הרבה שנים הוא היה מפקד הפלוגה שלנו ה אלוהים הוא אמר לי מדן מתנהג כמו המשיח זאת אומרת הוא לא יודע מה זה המשיח אבל שוא נסה לצייר מה זה משיח אז הוא אומר זה מדן חבר'ה היו אומרים עוד בשלבים שהכרנו אנחנו ביחד לפני זה בצמר שנתי לפני המלחמה אז החבר'ה אמרו שמדה נושאת בחינם לכבודכם סיירת כאילו זה מה שהביא את המשיח זאת אומרת בהתלהבות כזו בהתלהבות קודש אתם מבינים מה ש מה זה המושג כן מה המשמעות המשמעות היא שאני מבין שאני חייל מצווה השם שפירושו של דבר הוא שכל מה שאני עושה עכשיו זו מצווה ולא משנה אם אם עכשי אני טוען פגס תו די המלחמה או שעכשיו אני עושה את המלכה זאת או אחרת אני עושה את זה כמ שאומר הרמבם בכל כוחי ובכל מעודי לכן הטנק שלהם היה טנק הכי נקי בכ בכל הפוגה כי אדם שהולך להלחם במקום שבו נמצ כלל ישראל ובו מופיעה נשמת האומה הוא חיד שמוסר את כל כוחות הגוף והרוח לזה עכשיו כל מה שהוא יכול להיות החייל הכי טוב לשפצר את האפוד הכי יפה אנחנו בתן שמס זה הקצה המובלת הסורית 40 קילומטר מדמס התוגה שלנו אין ו שמה כמה שבועות יום אחד אומרים לנו ש דיה מונת אומרת שיכול שתהיה פשיטה של קומנדו סורי לחמות שלנו או ממש בקצה אז שלחו אותנו זוגות זוגות עם ערב ממש לפני השקיעה כדי שהסורים לא יבחינו לתקוע בזנטים לפני החניון של הטנקים ולקשור תייל ממית בזנטים כדי שאם הקומנדו ירצה לנקוף בחושך הם לא ששמנו הם יתקלו ואז אנחנו נוכל להגיב אז הלכנו שנינו הינו צבת לקחנו בזנטים בלמניה ו ואנחנו לתקוע את ה בזנטים באדמת הבזלת הקש אני מחזיק את הזנת והרב יעקב א מחזיק אז הידו יעקב בסדר גם כן א א מחזיק את הזנת והוא תוקע את ה בזנט כתפיים חבות חזקים תוקים תוקים תוקים ואני שומע מלמול מעלי כל מכה מלמול מרים את עיניי ואני שואל ינקלה מה אתה אומר אז הבנתי שהוא אומר לשם איחוד לכל מכה ומכה לשם איחוד מצוות יישוב לארץ ישראל האמת היא שככה צריך לצאת למלחמה יוצאים למלחמה צריך לכוון אנחנו ים לקיים את שלושת המצוות הגדולות להציל נפשות מישראל מצוות קידוש השם מצוות כיבוש הארץ לפני שתוציאו למלחמה תכוונו על זה זה מצוות מדאורייתא צ מדאורי צריך לכבה זה אפילו מעכב כך אומר השפ אבל זה לא מספיק אני לא אומר שלפני שאתה י פגז אז תגיד יחצ אם זה מעכב אז עדיף לא לחבן עדיף לרוץ אז זהו אז באמת כל מעשה ומעשה שאתם עושים ותעשו בצבא וכל כדור שאתם מוציאים אל תחשבו קודם כש מיחו אבל אבל תחשבו שאתם עושים מצווה אדירה ותעשו אותה בצורה הכי מהודרת וזה לא פחות מארבעת המינים או כל דבר אחר שאתם מאוד גרים בו ועושים אותו בשלמות זו המצווה הכי גדולה ועוד סיפור אחד בזה אני אסיים הרב יעקב אמר קודם שעכשיו בר בכל עוז זה התורה זו התורה הטנק הרווה זה החפץ מצווה שלנו עכשיו אבל זה לא אומר משהו אחר כלו את אל שמס חד מקומות היינו והיה שמה היינו באיזשהו מקום הלכו לחפש את הרב יעקב ולא מצאו אותו שלחו אותי לחפש הלכתי לחפש ואז מצאתי באיזשהו מקום רחוק מהבית מהאזור שבו היינו לול תרנגולות שגובו היה 40 סמטר ראיתי שם מישהו שרוע בפנים זה ממש גוב רים רוחב כזה ומישהו שרוע בפנים וגמרא קטנה בידו זאת אומרת שנכון שבשעת מלחמה אנחנו נותנים את כל מה שיש לנו נחנו לוחמים אבל לוחם בין תורה כשיש רקע אחד שבו אפשר ללמוד אז הוא לומד כי כמו שאמרנו הדברים קשורים מחוברים זה לזה הם יוצרים את הדמות הזאת ישו שגם עליכם המפה יגיד זה המשיח תודה ר הרב יעקב תכנתתי לשאול אותך מי זה לא חבן תורה אבל עכשיו זה מדין תגובה יש זכות תגובה למי ש תחיל ממה שמאפיין בי תורה בלי לוחם שהוא לא מאמין לכל הגדות שמספרים לו בואו נעבור מודו של לוחים בתורה שני משפטים אני מבקש לא יוזר משפט ראשון מתנדב לכל דבר לפנים משורת הדין אם זה מול פני אויב ואם זה כשצריכים לנקות את החדר שכולם עלו בו זה קודם כל בית תורה משפט שני כוח סבל והמשכיות גם אחרי שעוברים ימים רבים ולכולם נמאס והוא יודע זה הרגע שבו הקדוש ברוך הוא בוחל ואני ממשיך עד הסוף בכוח הסבת בשאלה הזאת אני רק רוצה להיר לך הרב אחיהו החלק הראשון שלה היה א דמותו של לוחם בכלל אני רוצה כאן לענות נתחיל מלוחם בן תורה אני אדבר משפט אחד שמאוד מדבר עליי יהודה המכבי אני לא אספר את שבחיו של יהודה המכבי והקשר בין תורה לבין מלחמה מצוו הדברים ידועים אני רוצה לדבר ביהודה המכבי על נקודה אחת אולי לא כל כך מוכרת המלחמה החלה אצל מתתיהו החשמונאי המלחמה שהחלה אצל מתתיהו החשמול אביו נקרת אצלנו במושגים שלנו מלחמת הקים הוא התחיל מזה שהוא הרג את האיש השב כ מזים הוא המשיך מזה שהוא לקח את האנשים שלו ועברו בכפרים ומלו בכוח את הילדים שלו ימולו כשאני הייתי צעיר המנהיגה של השמאל המאוד שמאליים ש ית אלוני הקימה את מרס כתבה מאמר ספר בארץ בארץ אה היא היא כתבה מאמר בארץ בחנוכה ואמרה מה אתם חוגגים את חג החנוכה אילו החשמונאים היו היום היו תלים את כולכם הרצים ככה ככה היא כתבה זה נכון לא לא הטענה שלה מקבן הטענה שלה לכאורה נכונה אבל צריכים לזכור דבר נוסף ליהודה למדדי הו השמני היה בן יהודה המקבי הוא הצליח לקחת את כל הכוחות של אביב ולהפוך את זה ממלחמת אחים למלחמה לאומית של כל עם ישראל נגד השל אבקי וכך חג החנוכה הפך להיות עד היום חג של כל עם ישראל זה אם אני מדבר על לוחם אני רוצה להוסיף עוד שתי מילים על שלושה לוחמים שמאוד מדברים אליי אחד מהמהם זה יוסף קומפל דום הוא החל ממלחמת רוסיה יפן אני היתי ביפן עשתי לשם כדי להיות סדק של הנכד שלי מזכיר היום תדעו לכם כם זה יפן היפנים הם מאוד לאומנים הם מחזיקים ומנציחים את טרופלדור שהיה שרו אצנם כל כך הם התפעלו מ כדי לדעת שבמחנה שהוא היה הוא ארגן אפיית מצות בחג הפסח הוא הגל קופת גמר ליהודים שהיו שם הוא עודד את כולם היפנים סו אותו שני משפטים של טרוק בדו בלי טוב למוות בעד ארצ ש משפט נכון ואותם אני רוצה להשכיר אם צריכים גלגל אני גלגל אם צריכים סכין אני סכין טרו פדור הוא זה שאמר שלנו יש אחריות על הגליל העליון המזרחי שהיו שם ארבעה יישובים שזה לא היה חלק מארץ ישראל זה לא היה חלק מהמנדט זכר סק ספקו זה היה בכלל חלק מהמושבות הצרפתיות הוא אמר שם יהודים אני איה שם לא הסכימו להצטרף אליו הוא הלך עם קומץ אנשים לבד ושם הוא מסר את נפשו לוחם נוסף שמאוד מדבר מק קיין ג'ון מק קין היה מועמד נגד אובמה מטם המפלגה ה רפובליקנית לצערי הרב לא זכה היה טייס של הציר האמריקאי במלחמת ויטנם הוא נפל בוייטנאם אצל הצפון וייטנאמים זה בערך כמו היום הצפון קוריאני הוא אונה קשות והפך להיות נכה היה רעש גדול בעולם והצליחו לשחרר אותו הוא שרב להשתחרר עם החברים שלו נשארים בשבי והוא ישב שש שנים בשבי עד שהוא יצא זה נוחם שביני ודמות וכדאי להסתכל לי נכון לא היה גוי הג לוחם שלישי שדבר אלי המפקד שלי במלחמת יום הכיפורים מפקד החטיבה אורי אור רגע אחד שאני אספר ע בסדנה ירדו ירדה שם ארטילריה כמו קשם אני אומר לכם כמו יותר ח קשם זה לא יאומן טוב אני הייתי בטנק רוש שלי היה בחוץ בסדר זה לא משנה אבל אני הייתי מוגן בטנק הוא ישב באיזה מין נגמש כזה לגמרי פתוח מה שהיה פעם נגמש של פעם הוא לא שמע את הפגזים הוא ישב רחון על המפה הוא נתן פקודות כל הזמן כל הצינים לידו רדו מפחד מכל פזל פגל הכל ל שרק לא באוזניים והוא המשיך לתת נקודות בביטחון גמור בכל פותח דיבר על האנשים כך הוא יצר את [מוזיקה] המלחמה תודה רדם אני מבקש כולם שפו נשימה עמוקה אני בקושי יכול להמשיך בחינות לא בצחוק בכלל אבל בכל זאת אני מבקש א מהרבנים החשובים לנסות לקחת אותם ביחד איתם לא רק למה שהיה בעבר הרחוק יותר או העבר הקרוב אלא לקחת אותנו ולשאת את המבט קדימה כשאנחנו מסתכלים קדימה המלחמה היא לא עוד אירוע בקורות חייו של אדם הא בכלל לא בקורות חייו של אדם היא בקורות חייו של או ומנקודת המבת הזו א הייתי מבקש לשאול מה עלינו ללמוד יחידים וכולנו ביחד ללמוד להבין ולהפנים בעקבות המלחמה אנחנו נתחיל מכאן אבל בבקשה כל אחד שימר דבר בהזדמנות זו אם מישהו רוצה להוסיף עוד משהו שלא שאלתי עליו זה הזדמנות בבקשה רש טוב אני אני אני אדבר על שתי נקודות נקודה אחת קשורה לשאלה הקודמת על א ותו של לוחם בן תורה א אני אהפוך את זה דמותו של בן תורה שהוא לוחם א זה רדו צדדי יש לוחם בין תורה ויש בין תורה שהוא לוחם ו בין תורה שהוא לוחם הוא גם א לוקח דברים לוקח דברים מסחרה דבר ראשון שהוא לא אני לא חושב שהוא לוקח אבל שהתגלה בפה א א היה ידוע גם לפני כן אבל הוא נורא נורא התחזק א זה המפעל של הישיבות הציוניות שאם א ישים פה מדן הרב איזנטל א לפני 51 שנים חצי א היו במלחמה ור רבותיהם א שלחו אותם תפחו בהם היום אנחנו כבר נמצאים בסיטואציה ש א רבנים לא לא רק צעירים כמוני במלחמה רואים גם רבנים מבוגרים ממני בדור א ש עדיין לא רק שהם היו בסדה הקרב הם כים לתחוח תלמידיהם אלא שהם עדייין מסתובבים פים רבנים נשקים א וה הרב זנט דיבר על זה ש אה בגלות נהיה נתק בין בין התורה לן לבין הצבא אבל רבותינו היו עוסקים במלחמה יש מדרש אני הבאתי אותו בישיבה שלי מדרש שבאמת שאומר שמות רבא על סת הדיברות שקדוש ברוך הוא מתגלה אז הרוב פה מכירים מן הסתם את הניסוח שחיילת שרשי מביא המדרש הב כתוב בוא רה ש מידותיו של הקדוש ברוך הוא כמידת בשר ודם מלך בשר ודם אינו יכול לעשות ושה מלחמה ולהיות סופר ומלמד תינוקות והקדוש ברוך הוא איננו כן אתמול בם כוסי מלחמה והיום ותן תורה ירד לי תורה לבניו זה מדרש רבא אומר שאדם לא יכול להיות גם סופר ומלמד תינוקות וגם עושה מלחמה מלמד תינוקות אני מבין למה אבל סופר עושה מלחמה מה אה נראה לי שהיום אנחנו מבינים ש שהדבר הזה הוא כנראה אפשרי ומדבר שאומר לנו שלא כי באמת תורה תורה וצבא זה שני דברים בעלי אופי כל כך כל כך שונה א הצבא הוא כל כך פיזי מעשי כל דבר שאתה עושה בו הוא מדיד נורא פשוט במובן מסוים יש משימה יש הישגים נדרשים א אתה מתקדם למשימה אתה פועל אתה עושה ובכל פ טר האלה ישיבה זה מקום הפוך לגמרי מקום רוחני לומדים מקשיבים תהליכים רוחניים הרבה פחות מדידים יש עליות וירידות ו אני חושב שזה חלק מסימני של הדור הדורו של משיח שמשיח דוד המלך היה הדינו העצני אז דוד המלך הוא כן היה מלך מסרב אדם שהיה עושה מלחמה וסופר ומדרש יודע את זה ברור שהוא יודע את זה חזל הרי ככה ה מציירים את דמותו של דוד המלך וגם יש לנו נעים זמרות ישראל ספר תהילים אבל זה סימנו של משיח זה זה מלך בשר ואדם הוא יוצא דופן הוא לא הוא לא הרגיל מלך בשר דם רגיל לא יכול לעשות ס מלחמה וללמוד תורה וסימנו של דוד המלך זה שהוא כן יכול וזה סימם הסימן של שאנחנו ב פעמיו של של משיח אני חושב ש המפר של ישיבות ציוניות הוא כזה זה שאנחנו א מסוגלים להכשיר דורות של אנשים שמסוגלים באמת באמת להיות גם בזה וגם בזה זה דבר מדהים א זה משהו שהמלחמה גילתה בהקשר גם לשאלה הקודמת דבר שאני אני לוקח באופן אישי זה את סוגיית ה לקיחת אחריות שאני מתכוון לקחת אחריות אני לא מתכוון ללקיחת אחריות ות של מה שעכשיו מדברים על תוך ועדת מרון לא על אחריות על משהו שעשיתי אלא לקיחת אחריות על תופעה שאני רואה אני רואה משהו ואני קם ועושה אותו והרגשתי אזה נורא חזק במלחמה שהיו ימים שאמרתי לעצמי למה אתה עושה את זה לעצמך כומר לעבוד קשה זה אחלה אבל למה אחרי זה להסתובב כל החיים עם נק מצפון על משהו שעשית או לא עשית וש בסופו של דבר במלחמה א יש כל מיני תפקידים בחיים גם להיות רם לישיבה זה בעל משמעות אדירה ואם יש תלמיד שלא צרכתי לגעת בו ולא צרכתי לקדם אותו זה פגעתי בו זה נכון אבל א במלחמה אתה יכול לפשל ב בטיפה והדבר שא אין חזרה ממנו הנר נכבה וזהו ואין מה לעשות ו א ברוך השם למול פני אויב זה לא לא קרה לנו ברוך השם היה לנו בסדר אבל היה לנו מקרה אחד שנגמר בדוס א עם חייל הרוג ו זה רדף אותי דף חוטף א אני לא אם היו מים בד חקירה דוץ הזה לא יקימו כי יש יותר מדי אבל אם היו מקימים אני לא חושב שהייתי יוצא השם אבל אתה שואל את עצמך האם עשית מספיק האם נכון אין עליך השמה זה היה ב מישהו אחר חתום על זה במקרה הזה אבל האם האם עשית מספיק הה מקרה אחר שבוודאי היה בשמ שלי ובנס ממש בנס מדהים אף אחד לא נפגע א וה בסוף התשובה שאני נותן לעצמי זה ש אתה יכול לשבת בצד ולהגיד לעצמך בשמה אתה צריך את זה חבה שמישהו אחר יכניס את עצמו לברוך אבל במקום שאני מי שישתדל להיות איש והמקומות שאנחנו רואים שעם ישראל זקוק לנו אנחנו מתרשים לעמוד בהם ולקחת בהם אחריות זה נכון במלחמה בצבא זה נכון בעולם התורה זה נכון בכל חיים אחרת אדם רואה משו שעם ישראל צריך אדם יכול ערכת בטחת אחרת במשטרה זה יכול להות בבתי חולים יכול להיות בתקשורת יכו להות בהמון דברים שבסוף הצב המנחה שלנו כחברה צריך להיות לקחת אחריות אני רוצה בקצרה לדבר על שלושה מעגלים מעגל כללי יותר מעגל שבין אדם לחברו ובין אדם לעצמו מעגל הכללי יותר הוא מתקשר ישירות למה שדיברנו קודם בעיניי מה שאנחנו חייבים ללמוד מהמלחמה הזו זה שאין לנו שום ברירה וזה אפשרי לחיות ביחד אני לא מדבר על מושגים גבוהים מופשטים של אחדות אני מדבר על הדבר הכי פשוט למדנו גילינו וגילינו שאין אפשרות אחרת לחיות ביחד ו זו צריכה להיות משימה שצריכה להיות למול עיניו של אני חושב של כל אחד בחברה איך אנחנו חיים ביחד בין אדם לחברו וזה גם מתקשר לדברים הקודמים אנחנו גילינו במהלך המלחמה בכל שלב של המלחמה הולכים ומתגלים מכל קבוצות ההשתייכות האפשריות בחברה הישראלית גילינו כמה אנחנו לא יודעים על מי שלידנו כמה אנחנו לא מכירים אותו כמה פנים נחשפו על החברים ש לצידנו על האחר לכאורה שהיה מאוד זר לנו מ כל אחד עם עם האחר שלו כמה דברים גילינו על מי שנמצא בחזית כמה דברים גילינו על מי שנמצא בעורף כמה דברים אנשים גילו על עצמם אולי אפילו לא יודעים שהם גילו על עצמם אני חושב שזה לימוד מאוד מאוד חשוב לכל אחד מאיתנו ביום יום ביום שאחרי המלחמה לא אנחנו נפגשים עם אנשים שאנחנו מכירים אותם או שאנחנו לא מכירים אותם אנחנו באופן אוטומטי משייכים אותם לאיזשהי קבוצה השתייכות מכניסים אותם לאיזה פלקט של מסרים וכותרות ו כמה פנים יש לאדם שיש לנו הזדמנות לגלות יש לנו הזדמנות להיפגש עם האור שלו ואנחנו עלולים לפספס כי בצורה שטחית אנחנו פשוט אה לא רואים לא יושבים לא מקשיבים אין אמון אין כבוד אין סקרנות אין ציפיה לגלות משהו שלא גילינו אני חושב שזה דבר שכל אחד מאיתנו יכול לקחת אותו איתו ליום שלאחר המלחמה עם כל כך הרבה דוגמאות שעברנו אפשר להאמין שהדבר הזה הוא באמת אינסופי כי אור פניו של אדם הוא אין סופי זה דבר שיכול לשנות את החיים שלנו את החיים של החברה שלנו את הצורה שבה אנחנו מתנהלים ונפגשים אחד עם השני בחייה היום יום בין האדם לעצמו אני רוצה לסיים בנקודה שאולי גם מתקשרת למה שדיברו כאן בהתחלה אני אציג אותה ככה דרך גם איזשהו סיפור הזכרנו קודם את את הדף היומי זה הבחור הזה שהיה מקפיד על הדף היומי היו לו עוד כל מיני כבויות אגב זה בחור שהגיע יומיים אחרינו כי הוא הגיע מארצות הברית משליחות זהב משפחה עם ארבעה ילדים הצטרף אלינו תוך איזה יומיים שלושה משהו כזה שישה שבועות הוא היה בארץ לא יצא מהמקום שהיינו בו כי משפחה שלו בחול אז הוא ויתר על כל היציאות שלו היה פה שישה שבועות ורצף ובזמן שאנחנו היינו טרטי עיניים באיזה בין משימה למנוחה באיזה אולם ספורט באחד מקיבוצי הצפון הוא היה עם אוזניות משלים את כל הקביעות שלו איך שהו אז הוד אמר לי את הסיום של קידושין אני מתכוון לעשות בבית בינתיים תתחילו פה [מוזיקה] בציה אז למדנו יצא לנו ככה הרבה פעמים ללמוד ביחד למדנו ביחד את הסיום של מסכת קידושים ככה מתוך הלימוד יצא לי איזה תובנה שתוך כדי המלחמה כתבתי עליה אני רוצה רק להקריא זה כמה שורות מי שלומד בעיון בישיבה את מסכת קידושין רגיל שמסכת עוסקת בקידושי אישה אבל באמת הפרק הראשון בכלל עוסק בניינים באופן כללי יותר בחיים המסכת גם מסיימת מעין הפתיחה שלה לא איך קונים אלא מה קונים סיום של מסכת קידושים עוסק בקניינם שאדם יכול לקנות בתוך העולם הזה איזה אומנויות אדם רוכש מה הוא מלמד לבנו וכולי מה קונים מה נחשב קניין איזה אומנות לקנות אילו קניינים לקנות על מנת לקנות אלו קניינים עלולים לגרום לאיבוד של דברים אחרים אלו לא מהו קניין זמני מה קניה נצחי מה רק בבחרותו של האדם ומה נשאר עמו גם בזקנותו אחרי הכל כמובן מהוא אושר האם האומנות היא מה שמעשירה ב' בע המלחמה גם היא מעלה לפנינו את הקניינים שלנו בין אם אנחנו בעורף בין אם אנחנו בחזית אנחנו חושבים הרבה על הקניינים שלנו בחיים פתאום אנחנו מבינים מהוא קניין חשוב מה פחות על מה אנחנו מבינים שאפשר לוותר ומה בשום אופן לא מעל הכל אנחנו לומדים שקנייה המשפחה הוא הקניין החשוב ביותר ששום קניין בעולם לא ישווה לו שום קניין לא שווה את הפגיעה בו וקניין המשפחה הוא גם קניין המשפחה של עם ישראל שהוא משפחה אחת גדולה משפחת בני ישראל היוצאים ממצרים ונוכלים את הארץ תולדותם למשפחותם בלבית אבותם אז זה דבר אחרון שאני רוצה הייתי רוצה שנלמד כולנו בעקבות התקופה הגדולה הזא שבאמת כולנו עוברים ללמוד כל אחד באופן פרתי על אילו קניינים אנחנו נלחמים מה הקניינים שחשובים לנו איך חוזרים אל איזשהי שגרה שבעזרת השם תיווצר לחיים שבאמת אנחנו יודעים על מה אפשר לוותר ממה אפשר להרפות ומה לאחוז ולבנות בכל הכוח תודהש הש בבקשה פנים קדימה מה ש למוד אז אני אתמקד באמת בעניין הזה זה א לא רק מהמלחמה אני כאילו מרגיש במחילה ש הקדוש ברוך הוא קצת נמאס לו חס וחלילה הקדוש ברוך הוא קצת אומר לנו חבר'ה הגיע הזמן הגיע הזמן בסדר קמ קמה לאט לאט הגיע הזמן כאילו אם אני חוזר כמה שנים לא ארוכות אחורה הקורונה טלטלה אותנו מכל כיוון כאילו ויאללה יאללה נו משהו פה צריך לקרות ואז אנחנו מתקדמים והשנה האחרונה כאילו עם כל הטירוף והמורכבות והקרע בעם וכאילו איזשהיא טלטלה מטורפת ועכשיו כאילו זה לפנים כאילו יאללה יאללה אני מרגיש שהקדוש ברוך הוא אומר הגיע הזמן ואני מרגיש שאנחנו צריכים לשמוע את הקריאה הזאת שאנחנו צריכים להרגיש קצת אני מתחבר למה שאמרתי מקודם שאנחנו חיים בתקופה היסטורית ולחיות בתקופה היסטורית זה מאתגר כי יש דברים קשים זה מורכב זה גם כואב זה מלא עוצמה זה מלא שליחות זה זכות מאן כמותם ואנחנו חיים בדור היסטורי בתקופה היסטוריית יש רגעים בחיי עם יש זמנים בחיי העם ואנחנו נמצאים בזמן כזה ומרגע לרגע ריבונו של עולם ככה נו חברים עשתה השרת טבעת מה שלא עשו נכון כאילו לפעמים משהו נתקע וצריך שחרר ריבונו של עלם קצת מטלטל אותנו כדי שנצמח קדימה וכאן אנחנו נמצאים ואני אגיד שבמ מרדכי אחרי הטלטלה הגדולה ואחרי כל הגזירה לא כולם עוד עלו לארץ נכון נהנו מסעדתו של אותו רשע ושכחו קצת את הציונות ואת הרצון לעלות לארץ ישראל וכל הגזירה גרמה שכן עלו לארץ בנו את בית המקדש אבל לא כולם אבל חלקים קטנים בסוף עלו כי מה קורה אחריי השאלה אם אנחנו יודעים אחרי הטירוף הזה יודעים לקחת את העוצמה הזאתי ולהמשיך איתה קדימה וכאן אנחנו נמצאים כאילו איך אנחנו אוחזים מרגישים חיים את התקופה ההיסטורית שאנחנו נמצאים וממילא מקבלים את העוצמה הזאת את האנרגיה הזאתי את הזכות הזאתי ואת הדחיפה קדימה אני במקום שלי חייב לעשות את המקסימום לא רק כי כי יש כאן אחריות עצומה על כולנו כי יש כאן אחריות עצומה כי משהו פה צריך לצמוח ואני צריך להיות שם כל אחד מאיתנו צריך להיות שם ולעשות את מה שהוא יכול כי הגיע הזמן תודה בבקשה לעולם אנחנו צריכים להרים את המבט תמיד צריך להבין איפה אנחנו נמצאים על הרצף ההיסטורי של מה נצח איפה אנחנו אלה שיושבים כאן נמצאים בהקשר ההיסטורי הארוך בקווי האורך של עם ישראל לפני 70 שנה נוסדה ם ישיבות ההסדר ישיבת כ בי המושג בן תורה לוחם נתפס באותם ימים כמו אסמרון כלומר שני מושגים מנוגדים הפוכים אתה מחבר אותם תצא איזהשהו משהו שהוא מעל ההיגיון אבל זה קם ונהיה חבת ששת הימים היו מעט לוחמים מישיבות ההסדר מעט ישיבות מיט לוחמים קוריוז חבת יום הכיפורים הם כבר הופיעו בזלות המערכה עם כל העוצמה הח שלנו התח התיבה בסיני אבל עדיין ד בשוני מחבל גבנון הראשונה היה זמן שבו מי שהוביל את הכוחות בשני הציירים בציר המזרחי ובציר המערבי היו שתי פלוגות של בני ישיבות אסדר הם הובילו את כל צעד ב המלחמה הזו וכולם רואים וכולם מבינים מה הוא המקום של בני האצילות הדתית בכלל ובני ישיבות בפרט בכוחות המתמנים של צרע ישראל אז מה זה אומר לנו במלחמה הזו כבר עד עכשיו דבר אחד בהיר וברור אנחנו נכנסים עכשיו לתקופה ארוכה אד יודעים כמה זמן זה יקח שבו עם ישראל במיוחד בארץ ישראל ידרש לעמוד במלחמה שאיננו יודעים את הקפה כמה חזיתות ואת משך הזמן שלה זה בהיר ובהו למי שאינם בראשו המשמעות של מה שאנחנו אומרים זה שעם ישראל יצטרך לגייס את כל כוחותיו בשנים הקרובות לפחות כדי להמשיך ולהתפתח ולשגשג בכל שטחי החיים ויחד עם זאת לאחוז בחרב כדרך שהיו שווי ציון בזמן תחילת בית שני כל החלומות שאנחנו נהיה כאן איזשהי מין שוויץ איזשהי וילה בתוך הג'ונגל הזה זה התמוטט אנשים מבינים שזה כבר לא קיים ואנחנו צריכים לעמוד על שתי רגליים הרגל אחת היא הרגל הצבאית ושו של דבר הוא שיצטרכו [מוזיקה] להשקיע בכל האמצעים שיש בידינו גם באנשים ממצאים כלכליים וכל הדברים הללו כדי שאנחנו נוכל לנצח את הקמים עלינו לחלונו זה מאמץ אדיר שהחברה הישראלית נדרשת ותידרש אבל לא פחות חשוב זה החוסן הלאומי כלומר אנחנו נידרש לחוסן לאומי עצום כדי ד במשימה הזאת אז על הצד הצבאי על זה יש דיון משותף אבל מי איסה את החוסן הלאומי לאורך זמן מי למי יה אורך נשימה מי יוכל לכלכל את העם הזה במזון רוחני על מנת שהוא יעמוד במשימות האדירות הצפויות לו לא מלחמת בזק א המלחמות ארוכות שיקבעו הרבה משבים נקווה שזה רק בממון יש ציבור אחד שיש לו את הכלים ואת הכוחות להוביל את המהלך הרוחני הנדרש כדי שנוכל לבוד במשימה ובתוך הציבור הגדול הזה שמתגלה בפרתו בח החודשים האחרונים לא רק הלוחמים לא פחות מזה בני המשפחות הנשים הילדים ההורים אצלנו לא היו דיבורים כאלה לפני 50 שנה מה שאנו שומים היום מהגיבור מהגיבורים לא היו דיבורים כאלה אנחנו משפשפים אתני ואומרים מי ידת לי כללה זה 50 שנה של קומות שנבנו בתוך הציבור של בתי מדרשות למיניהם לסוגיהם השונים שבנו ציבור עוצמתי ששואלים אותי האם אם אני הערכתי שככה יתגלה שככה יתברר א מסתבר שהציבור כשהוא צריך לעמוד לפני אתגרים אז הוא מגלה איזה עוצמות עצומות יש בו של רוח של אמונה אדירה בעם ישראל בקדוש ברוך הוא בביטחון גדול יכולת נפשית עצומה לעמוד באתגרים הללו וזה אליכם עליכם אתם אלו שתצטרכו לשת במסה הזאת והיתי צריך לצאת מתוך בתי המדרשות ולכן אתם צריכים לעמול יומם ולילה על התורה כל אחד ואחד אחראי כל אחד ואחד תחת האלונקה שכשהוא בבית המדרש אור שהוא בשדה הערכה כמו שרבי יעקב אמר קודם אנחנו בשתי חזיתות ואנחנו ראשונים בשתי חזיתות צריכים להיות החלוצים לפני השם זה המסר של למן השה שישמו בגולן נחנו נעבור חלוצים לפני השם לפני השם וחילו לפני השם וצבא שמיים שהולך לפנינו בברכות הצבא אנחנו עוברים לפניו עוברים לבית המדרש עוברים משדה המערכה אבל הקדוש ברוך הוא ישיב כל חיילינו בשלום בעזרת השם אמן הרב דן בבקשה טוב מספר לקחים חלקם הוזכרו ראשון מה זה עומק הראות ללא מחיצות מגזריות אני מדגיש את זה עומק הראות שנוצר בין אנשים במלחמה זה דבר שאין לו תחליף זה קניין לכל החיים הזכיר מקודם הרב את המבה אפיקורס הגמור שלנו אפיקורס ש אפיקורס הזכיר את סגן הלוף היום ניצן יוצר ממש הפי כל רסמ והוא זה שיזם שיהיה שיעור תנך משותף לכולנו הוא יזם אתזה יש לנו שיעור תנך משותף בזו תחשבו חברים מלפני 50 שנה שש 50 שנה לא היייתה להם סיבה לפגוש אחד את השני חוץ מאשר בכנסים של החטיבה מכל העולם יושבים יחד שיעור תנך מה מהי משמעות של רעות רעות חברות אלה דברים שהם קניינים לכל החיים מה אנחנו לומדים במלחמה הזאת את המשמעות של ידנו חלק מכלל ישראל ולא רק חלק ממגזר אנחנו לומדים מהמלחמה הזאת עד כמה ביטוי שאנחנו אומרים אותו כל שבוע ועכשיו גם כל יום ראשית צמיחת גאולתנו עד כמה הקיום שלנו הקיום שלנו הוא דבר לא מובן מאליו בכלל עד כמה אנחנו צריכים להשתדל להתאמץ בשבילו להתפלל בשבילו מה עוד אנחנו לודים המלחמה את עומק הקשר הפרטי שלנו עם הקדוש ברוך הוא ואת עוצמת הדיבור שלנו איתו ואת עוצמת ההודעה שלנו שצריכה להיות כלפ אנחנו לומדים כמה עמוקה אנטישמיות בעולם האנטישמיות לא שמחה מכוח זה שהפליטים עקרו לרפיח האנטישמיות שמחה מיד אחרי יום הטבח בשמחת תורה אז היו התופעות הצי שמות הגדולות המלחמה דווקא בלמ ודבר אחרון סליחה אני לא כל להגיד אותו ישיבה לא לא לא אתם תמשיכו לשבת חזל מדברים בחילוקי כפרה במסכת יומא על ארבעה חילוקי כפרה ומדברים גם על עבירות שיש עליהם מיטת בית דין ועל עבירות שיש עליהם כרת שכולם כן בסופו של דבר ייסורים ממרקים רק עבירה אחת חילול השם חילול השם זוהי עבירה שתשובה טולה ויום הכיפורים טולה וייסורים טולים ורק מיתה מכפרת שנאמר אם יחפ העוון הזה לכם עד דמותו מה היייתה מידת חילול השם שעם ישראל הקרי בגויים ששיה היה ביום הכיפורים הער ביום הכיפורים היה לה אוצי שלא יתקיים אמרו לי אנשים שמבינים ששמחת תורה הקפות שניות היו אמורות להיגמר בתל אביב בספרי תורה מושלכים ברחוב הקרועים לא פחות מזה כמובן לא היו הקפות שות בתל אביב וכולנו יודעים למה איזה עומק של חילול השם היה כאן בארץ ולעומתו איזה עומק של קידוש השם היה במלחמה הזאת כשהעם המפולג זה שילב ידיים ביחד וודיע לעולם ימי אושיט שניסיון להקות כך יהודים לי של הדבר הזה יה תובה הימים האלה לא יחזרו ועל זה כולנו סות הנש אי זה עומק של קידוש השם שאנחנו מסתכלים במקרא צריכים ללכת לפרשת השבוע שלנו כדי לראות מה המשמעות שעם ישראל מכפר על מעשה העגל ונתבעים לעגל ונותנים נתבעים למשכן ונותנים איך כפרה שלמה של עם שלם על עבירה ב ב מרגו הזה קראנו בהפטרה אירוע נדיר מאוד שכל העם נופל על פניו ואומר השם הוא האלוהים השם הוא האלוהים אירוע שלישי גם כן בעוצמה הזאת מלכים ב פרק כג וישלח המלך יושיו ויספו לו את כל זכני יהודה בירושלים ויעל המלך ביתד כל איש יוד כלש ירושלים איתו והכהנים והנביאים וכלם קון גדול ויקרא ווז את כל דברי ש הברית הנמצא בית אדוני ויעמוד המלך על העמוד ויכרות את הברית לפני אדוני לכת אחר אדוני ולשמור מצוותיו ואת עדותיו ואת חוקיו בכול ובכל נפש להקים דברי הברית הזאת הכתובים על הספר הזה ויעמוד כל הם בברית מוריי ורבותיי האירוע שאנחנו היינו וחווינו אותו עכשיו הוא בסדר גודל של שלושת האירועים שזכרת כ ולא פחות עוצמה כזאת של חף ותשובה ב-180 מעלות למציאות של קידוש השם כזה גדול כמו שהיה סבא שלנו וסבא של סבא שלנו לא חלמו לעמוד במעמד שהקדוש ברוך הוא זיכה אותנו לעמוד ואנחנו זכינו לעמוד במעמד הזה קידוש השם לעיני כל העולם שבדיוק כפרה על החטא שחתנו בו מה עוד אנחנו יכולים לדרוש מהקדוש ברוך הוא אחרי יום [מוזיקה] כזהו אני רוצה להקדים תודה פרטיית לכל מי ש לרבנים שנכון הוא להשקיע ולבוא לכאן ולשתף ולחלוק קשה לטאר כשיושבים בקהל הרי זה המקצוע של רבנים הם אמורים לשבת על הבמה ולדבר כמה זה מאמץ של הקדשת זמן ולהתפנות ולדבר ולשתף עומק הלב והנשמה זה הרבה תודה תודה לכל המשתפים ומארגנים אני מתפלל בשביל כולם שנאסוף מכאן חברות וראות שייכות לדבר גדול בכל המעגלים של הגודל בכל המעגלים של שייכות לעוצמת הרוח איך שהיא פוערת פועמת מפעילה ושנה את מי שהאדם הוא אדם ואת האומה לאורך נשימה לחוסן לאומי ובעזרת השם בגיבורים חזקו ומצאו בעזרת השם עד הניצחון [מוזיקה] ‏je