'שיהיה מוקף במצוות' - שיחה לחנוכה | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

[מוזיקה] אנחנו נמצאים בפתיחתו פתיחתם של ימי ימי החנוכה ימים שהתחולל להודעה על הניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה רצינו אולי ללמוד הלכה בהלכות חנוכה ומתוך ההלכה ללמוד כמה דרכים ורעיונות בעבודת השם של חנוכה ושל כל השנה הגמרא מסכת שבת בדף כב אומרת כך אמר רבא נר חנוכה מצווה להניחה בטפח הסמוך לפתח והיכן מנח לה איפה מניחים את ה נר רב אח ברי דרבה אמר מימין רב שמואל מדפתי אמר משמאל ולחת משמאל כדי שתהה נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין אז המ מחלוקת כאן היא מה הצד ששם צריך לשים את נרות החנוכה האם צד ימין כמו שאולי היינו מבינים באופן טבעי שיד ימין היא היד החזקה וכל מצוות שאנחנו עושים אנחנו עושים בימין חוץ מתפילין שתכף נדבר גם עליה אבל כל דבר שאדם מברך עליו בימין גם בארבעת המינים את שלושת המצוות מחזיקים ביד ימין ומסתבר שההבנה הפשוטה למה המצוות צריכות להיות בימין כי הימין היא היד החזקה של האדם וכל מצווה וכל דבר משמעותי אדם צריך לעשות בכל כוחו בעוצמה לא לעשות את זה בכלה אחר יד בצורה מוחלשת כמו יד שמאל אלא לעשות את זה ביד ימין את המצווה עושים בכל הכוח ביד ימין לכן כמו שאת המזוזה שמים בצד ימין של הפתח כך גם את המנורת נו החנוכה החנוכיה נר חנוכה בלשון החנוכיה דבר של מושג שלא היה בימי חזל נר חנוכה צריך לשים אותו גם בצד ימין זה דבר מאוד הגיוני אבל ההסבר השני שזה צריך להיות בצד שמאל כדי שתהייה מזוזה בימין וני חנוכה בשמאל לא כל כך מובן אפשר היה לומר בדרך דרוש אף על פי שזה לא מתאים כל כך ללשון הגמרא אבל זה כן מתאים לתפילין התפילין שמים אותם בצד שמאל ולמה שמים את התפילין בצד שמאל הדרשה יש כמה טעמים לזה בגמרא מסכת מנחות אבל אחת הדרשות המילה הוא שתם להות על ידך על ידך והיו להות על ידך באחד המקומות כתוב בפרשת וקוך כתוב ידך לא עם כ סופית אלא כ ולאחר מכן ה' ידך ודרשו חכמים מה זה ידך יד כהה היד החלשה רואים שבדוב לשים את התפילין על היד החלשה ולמה למה לשים את התפילין על היד החלשה למה לא לשים את התפילין על יד ימין שהיא היד החזקה אולי ההסבר בתפילין אחד הדברים שכתוב שם בפרשת התפילין למען תהיה תורת השם בפיך כי יד חזקה הוציאך השם ממצרים לכאורה אם ביד חזקה הוציאך השם ממצרים היינו חושבים שצריך לשים את התפילין על יד ימין שהיא היד החזקה למה שים את זה על יד שמאל בדיוק הפוך התשובה היא קשורה לחג החנוכה אנחנו אומרים בתפילה בעל הניסים אנחנו אומרים גיבורים ביד חלשים גיבורים ביד חלשים כשעם ישראל מנצח את אויביו אפשר לחשוב ש אולי זה בגלל היכולות בגלל העוצמה הצבאית בגלל כוח הזרועה אבל זה אף פעם לא היה נכון אף פעם תמיד אויבי ישראל היו חזקים יותר עוצמתיים יותר גם אם האויב שעומד ממש מולך הוא קצת אולי נראה כחלש יותר אבל תמיד עם ישראל זו כבשה אחת בן 70 זאבים וגם במלחמה הזו אם היו לוקחים את כל העוצמה הצבאית ביחד שהייתה בידי אוייבנו וגם שיש שמסביב מכל הכיוונים הסורים והחיזבאללה לחלות אותנו הרי אין כאן מישהו אחד באזור של רוצה לחלות אותנו ומבחינת העוצמה הצבאית הם בודאי יותר חזקים מאיתנו אז מה מנצח שם השם נקרא עליך כי ביד חזקה הוציאך השם ממצרים ולכן את התפילין אנחנו עושים על היד החלשה ללמדך שאנחנו מנצחים אף על פי שאנחנו חלשים כי החוזק הוא ידוע חזקה של הקדוש ברוך הוא אבל כאן צריך לא לטעות מה שאני אומר עכשיו יכול להתפרש גם כ בטעות יכול להתפרש ולהגיד מה אנחנו מחיינו אנחנו כלום והכל זה רק בדי שמיים ואז זה מחליש את העוצמה שנתבעת מהאדם לא לפחד להילחם בכל כוחו כמו הלשונות הידועים של הרמבם שצריך לבוא בעוצמה ובכוח דוד המלך אומר ב ספר שמואל ב' בפרק בפרק א' בקינה שהוא אומר על על שאול יונתן מתחיל ללמד בני יהודה קשת הלא היא כתובה על ספר הישר בספר בראשית כבר כתוב לפיש שלוש דעות בספר בראשית כתוב ידך בעורף אוייבך בספר דברים כתוב ידיו רב לו זה העוצמה של הידיים של שבט יהודה ספר שופטים כתוב למען דעת דורות בני ישראל מלחמה ובספר במדבר כתוב אין עם כלבי יקום וכרי התנסה לא ישכב עד יאכל תרב ד כלים משתה לכן מה שאנחנו אומרים זה שהיד החלשה זה בא כאין מה שנאמר בנביא החלש יאמר גיבור אני זה לא בא להחליש את הכוח אלא זה בא לומר שגם כש כשאנחנו מרגישים חלשים אל תרגישו חלשים תגידו אנחנו גיבורים גם שבעצם מה שיש לנו זה יד שמאל יש לנו כוח כי הקדוש ברוך הוא הוא הנותן לך כוח לעשות חיל בעצמך אז אולי כמו הטעם של התפילין שנמצא נמצאים ביד שמאל לפי מה שעכשיו הסברנו מתאים גם לסיבה שנר חנוכה נמצא בצד שמאל כי הרי הניצחון בימי בני ח שמוני לא היה בגלל הכוח הצבאי העדיף שהיה להם הפוך ליוונים היה כוח צבאי עדיף גדול עוצמתי מפחיד והם היו החלשים אבל הקדוש ברוך הוא סייה בידם גיבורים ביד חלשים ולכן שמים את הנר חנוכה בצד שמאל אני אומר שזה בדרך דרוש כי הגמרא לכאורה מחברת בין המזוזה לבין נר החנוכה לפי שיטתי לפי ההסבר הזה היה צריך להיות כתוב א ולחת משמאל כי מה שהסברנו עד עכשיו אז אבל הגמרא לא אומרת ככה הגמרא אומרת כדי שתהה נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין סימן שיש קשר בין הדברים האלה אפשר ליישב את הגמרא גם לפי הדרוש ההוא שהדרום אמרנו אבל לא נתחי ח עליכם את ההסבר של איך אני מסביר את הגמרא לפי זה ונלך לדרך נוספת להסביר מה המשמעות שהמזוזה מימין ונר חנוכה ונר חנוכה משמאל הגמרא מסתפקת במה שכתוב מזוזה מימין ונ חנוכה משמאל וטו לא אבל בשאילתות דרב החי גאון בשאילתה כו בפרשת מקץ שמה יש שאילתא על הלכות חנוכה הגאונים בימי הגאונים בכל שבת היה הגאון דורש ותמיד היה דורש ענייני הלכה מתוך פרשת השבוע וכך רואים בשאילתות שאילתה ועוד שאילתה זה דרשה שתמיד היו דורשים על הלכות שיוצאות מתוך פרשת השבוע כי היו קוראים בתורה פרשת השבוע והיו מפרשים להם מיד יש מקורות בגאונות של שבת היא לא היייתה כמו שהיום גים לתת את הדרשה בליל שבת או אלא את הדרשה היו נותנים מיד אחרי קריאת התורה היו קוראים בתורה מסיימים את קריאת התורה ואז היו מיד דורשים ובזה היו מחברים תורה שבכתב לתורה שבעל פה קראנו כך וכך עכשיו נאמר לכם איך מיישמים את זה בפועל כך היו היו רגילים לדרוש בימי בימי הגאונים בכל מ רה אומר הגאון כך ומצווה להניחה אה אומר ככה מן דאמר משמאל כסו כי אכי דלבה מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ובעל הבית בטלית מצויצת ביניהן תוספת בעל הבית צריך ללכת בטלית מצויצת באמצע אז אם כך יש לנו לא רק מזוז מימין חנוקה שמאל גם בעל הבית בטלית מצויצת אבל בגמרא זה לא כתוב בגמרא כתוב שתהה נ מזוזה נ חנוכה משמאל ומזוזה מימין לא כתוב טלית מצויצת למה בגמרא אצלנו לא כתוב טלית מצויצת והגאון מצטט סגנון כנראה או נוסח או גרסה שהייתה בגמרא שהתת מצויצת אז אומר על זה הנציב שם בעמק שעלה בפירוש שלו אומר בג ר לתה זה לא כתוב בגמרא ולכאורה קשה המדליקים בלילה ולב זמן ציצית הוא והלילה זה ל זמן ציצית אז מה שייך להגיד שבעל הבית הולך בטלית מצויצת אז אומר הנציב שני תירוצים תירוץ אחד הוא אומר וצריך לומר סביר לה כרש בה ורן ד מדליקים בתחילת שקיעה בעוד היום ויכול להכיר בן תחנת ללבן זה לא רק שיטת הגאון מוולנה זה שיטות זה שיטות ראשונים גם שמה שהזכיר כאן הראשון לציון זה גם שיטות ראשונים שמדליקים עםא משקיעה והרבה הרבה מבני אשכנז נוהגים להדליק בשקיעת החמה ואז יוצא שצריך להיות עם טלית מצויצת אז יוצא שהגאון דברי הגאון או הנוסח של הגאון משקף את מנהג אותם ראשונים שמדליקים בשקיעה והנוסח של הגמרא משקף את השיטות הראשונים שמדליקים בצות הכוכבים ואז לילה עליו זמן ציצית ככה אומר אומר הנציב או אפשר אומר תירוץ אחר סביר לה כדעת הראש יש מחלוקת לגבי לילה זמן ציצית האם לילה זמן ציצית זה הלכה בזמן שבלילה לא א לא צריך ציצית או שזה לא הלכה בזמן זה הלכה בבגד בגד של לילה פטור מהציצי ובגד של יום חייב בציצית גם בלילה אז הוא אומר אפשר לומר שכולם סוברים גם השאילתות הנוסח זה גם סבור שהיו מדליקים בלילה אבל עם כל זה יש תלית מצויצת למה כי הוא סובר כשיטת הראש שקשו יום חייב בציצית אף בלילה ככה אומר א זה ככה מציע א מציע הנציב ליישב את א שתי השיטות האלו זה קשה להגיד שתי שיטות על הגמרה ועל על הגאונים אבל צריך להגיד הנוסח שהיה אצל הגאון עוד הנציב מפלפל בשאלה נוספת והשאלה היא לגבי התפילין למה לא כתוב שבעל הבית יש לו גם תפילין אז לכאורה זה קשור גם כן לשאלה של מת מדליקים אבל האמת שכל הפלפול הזה הוא דרך ריפות כי המקור של השאילתות זה לא נוסח אחר בגמרא אלא יש תוספתא במסכת ברכות תוס מסכת ברכות כתוב שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך זה פסוק בתהילים בקיט תהילים קיט לפי אב אז תפתחו באות ש' שבע ביום תיך על משפטי צדקך מה הכוונה שבע ביום הללתיך על מה אומר דוד אומרת התוספתא זה מדרש הגדה שמופיע בתוספתא שבע תיך שבע מצוות יש לו לאדם שסובבות אותו מזוזה בפתחו תפילין בראשו ובזרוע וציצית בארבע כנפות אז יש לנו ארבע כנפות ציצית יש לנו תפילין של יד תפילין של ראש שש ויש מזוזה בפתח זה מסובב את האדם ועל זה אמר דוד שבע ביום הללתיך עעל משפטי צדקך ואז ממשיכה תוספת את המדרש הידוע יותר והמפורסם יותר שכשלו נכנס לבית המרחץ אמר אוי לי שאני ערום מן המצוות למה כי בבית המרחץ לא שמים מזוזה בפתח של בית המרחץ ולא נכנסים עם תפילין ומורידים את הציצית אז אז הוא ראה את המילה והוא אמר למנצח על השמינית כך המדרש רואים שהרעיון הזה להיות מסובב במצוות הוא כבר כתוב ב הוא כבר כתוב בתוספתא ובמדרש אגדה וחלק מהסיבוב ומצוות זה היה ה ציצית אז כנראה שלא נוסח אחר בגמרא היה אלא הגאון חיבר שני דברים הוא חיבר את ה את הגמרא שלנו עם התוספתא במסכת ברכות שצריך להיות זה עכשיו השאלה היא למה לא כתוב תפילין למה לא מוזכר התפילין אם אנחנו סוברים שמדליקים ביום להגיד שזו ראייה שהגאון סבר שמדליקים בלילה זה זה גם דוחק ואין צורך לומר את זה כי יכול להיות שללכת עם תפילין כל היום זה לא היה דרכם של רוב בני אדם היו חכמים צדיקים שהיו הולכים תפי כל היום רוב בני אדם לא היו הולכים עם תפילין כל היום ולכן הגאון דיבר בבני אדם רגילים שלא הולכים תפילין כל היום ולכן דיבר על הציצית ולא הזכיר את התפילין עד כאן הסבר על דרך על דרך הפשט אבל אולי אפשר למצוא גם הסבר על דרך הדרש להסביר מה המיוחד בתלית המצית שיש ואולי אולי כך הוא כך הוא ההסבר הפתח של בית יהודי ששמים בו מזוזה זה זכר כמובן זה פשוט לכל אחד שזה מזכיר לנו את מה את השראת השכינה שהייתה ביציאת מצרים שאז הקדוש ברוך הוא פסח על הפתח ופסח זה לא הכוונה שהקדוש ברוך הוא קפץ על הפתח אלא הקדוש ברוך הוא אשר שכינתו על הפסח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף השראת שכינה מתחילה בפתחו של כל בית יהודי וזה הרעיון ששמים מזוזה בפתחו של הבית היהודי לבטא שכל בית הוא בית משכן לשכינה בכל מקום ש אנחנו מדברים על משכן לשכינה תמיד זה יהיה קשור לתורה כי תמיד שכינה הולכת יחד עם תורה במקדש השראת השכינה קוראת בגלל איפה הקדוש ברוך הוא שוכן על הארון בן הכרובים על ארון הברית מה יש בתוך ארון הברית את לוחות הברית ויש את ספר התורה שכתב משה המקדש הוא מקדש התורה ואיפה שיש תורה יש השראת שכינה כך גם בפרשת בפרשת ויגש הקדוש ברוך הוא אומר ל אולי נתחיל מזה שיעקב אבינו כתוב ואת יהודה שלח להורות לפניו גושנה להורות לפניו ההבנה פשוטה פשוטה מה זה להורות לפניו להכין את הדרך לסדר לו את כל הדברים אבל חזל דרשו להורות לפניו גושנה להתקין לו בית תלמוד לבנות בית מדרש להקים ישיבה לפני שיעקב מגיע רוצה שתהיה שם ישיבה מוכנה ייה מבנה ששמה יהיה בית תלמוד למה איך חזל הגיעו למסקנה שלורות לפניו גושנה זה בית תלמוד מפסוק אחר שהקדוש ברוך הוא אמר ליעקב כשההוא יורד למצרים אנוכי ארד עמך מצרימה ואנוכי ההלכה גם עלו אנו הקדוש ברוך הוא אומר אני הולך לרדת איתך למצרים הקדוש ברוך הוא היה עם יעקב בארץ ישראל ואיפה הוא היה איפה היייתה השראת שכינה בבית מדרשו של יעקב ואם שכינה הולכת איתו צריך להכין מקום לשכינה ומקום לשכינה זה בית המדרש אנחנו מוצאים גם בגמרא ש כש גלו לבבל כתוב שכינה גלתה איתם לבבל ולאיפה היא גלתה לבקשתה דש ויתיב זה המקום שם היו היה ב בש תי יש כמה מקומות מקורות אחרים שרואים שזה היה גם בית מדרש במקום הזה שם שרתה שכינה בבתי מדרשות של עם ישראל כשיש מקדש עיקר השראת שכינה ב במקדש וכשאין מקדש השראת שכינה בבתי מדרשות יש שכינה שלא זזה אבל גילוי שכינה יש במובן מה בבתי מדרשות ולכן להורות לפניו גושנה וכל בית יהודי צריך שיהיה משכן לתורה ואייך הופכים בית יהודי למשכן לתורה באמת בכל בית יהודי צריך היה להיות ספר תורה ובאמת כל אחד מצווה ואתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל וגומר אבל גם בבית שאיין בו ספר תורה או בזמן שאין בו ספר תורה תמיד יהיה דוגמית מספר התורה מה היא הדוגמית מספר התורה המזוזה מייפה אני לוקח את זה שהמזוזה היא דוגמית המילה דוגמית היא לא כל כך מוצלחת אנחנו תכף נמצא מילה הרבה יותר טובה מילה לא שלי אלא מילה של חזל כתוב בגמרא ש א מגילה צריכה שרטו מגילת צר צריך לשרטט לעשות בה זה כאמת של תורה מה זה המיתה של תורה יש מחלוקת ראשונים דעת רבנו תם המיתה של תורה זו המזוזה המזוזה היא נקראת אמיתה של תורה והיא צריכה שרטו אמיתה של תורה זה לא דוגמית של התורה אלא הייתי קורא לזה תמצית התורה יסוד התורה זו המזוזה והמזוזה היא יסוד התורה כי יש בה את פרשת שמע ופרשת ויים שמוע שפרשת מה ההבדל בין פרשת שמע לפרשת ויים שמוע אז כולם מכירים את המשנה מסכת ברכות למה קדמה שמע לוהיה עם שמוע אז בגלל ששמע זה מקבל כדי שיקבל עליו עול מלכות שמיים תחילה ואחר כך יקבל עליו עול מצוות איך מקבלים עול מלכות שמיים קבלת עול מלכות שמיים אנחנו בדרך כלל עושים את קבלת מלכות שמיים על ידי הפסוק הראשון שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד אבל יש בפרשה הזאת לא רק פסוק ראשון אלא יש עוד כמה וכמה פסוקים ועיקרה של פרשת ואהבת את השם אלוקיך וכולי פרשת שמע הוא ויו הדברים הלה אשר כים מצבך לבבך ושננתם לבניך ודיברת בם בשבתך לימוד התורה פרשת שמע היא פרשת לימוד התורה ושננתם ודיברת בם בכל מקום ובכל זמן פרשת ויים שמו זה פרשת קיום המצוות יש לנו תורה ומצוות שמע ויים שמוע קבלת עול מלכות שמיים נעשת קודם כל על ידי לימוד התורה זה הביטוי לקבלת עול מלכות שמיים ולכן המזוזה נקראת אמיתה של תורה והרעיון הזה שהמזוזה היא משהו מ מהתורה כלל התורה המיתה של תורה הוא מבטא את זה שכל בית יהודי הוא בית שתמיד עוסקים בו בתורה ולכן המזוזה נמצאת בצד ימין של הנכנס למה בצד ימין ש נכנס משנכנס הביתה הוא שם ידו על המזוזה ואז הוא אומר לעצמו מה עכשיו אני הולך לעשות בבית כשאני אכנס הביתה מה אני הולך לעשות אחרי יום עבודה אחרי יום קשה אחרי מה שלא יהיה לשים רגל על רגל לקרוא עיתון אני אומר לקרוא עיתון אבל היום אף אחד לא קורא עיתון לקרוא חדשות לראות לשמוע כל מיני דברים שאנשים עושים בבית חוץ מאת הדבר הכי חשוב שצריך לעשות בבית בשבטך בבתך ודיברת בם בשבטך בביתך זה מה שצריך לעשות בבית ללמוד תורה זו המזוזה וכנגד המזוזה שהיא רמז לתורה שהיא רמז לארון הברית שנמצאת בארון הברית כנגד המזוזה שמים את החנוכיה נר חנוכה שהוא אם המזוזה מזכירה את ארון הברית נר חנוכה מזכיר את מה את המנורה שהייתה במקדש וזה צריך להיות זה לעומת זה לעומת זה ישנה מחלוקת גדולה של תנאים איך היו מסודרים הנרות של המנורה במקדש יש דעה אחת שהיו מסודרים צפון דרום ויש שיטה שם היו מסודרים מזרח מערב למשל המנורה שמונחת כאן עכשיו היא מונחת מזרח מערב המקדש היה כמו שאנחנו פה נמצאים יש לך את המערב הפוך ממה שאנחנו נים סליחה הפוך מה שאנחנו נמצאים יש את המערב שם שכינה המערב שמה שמה היה קודש הקודשים והכניסה היייתה מן ה מן המזרח אז המנורה המנורה אם היא עומדת מ ח מערב היא מכוונת כנגד מה כנגד השולחן ואז שכתוב אל מול פני המנורה יעירו שבעת הנרות שבעת הנרות מעירים אל מול המנורה שזה השולחן אבל יש דעה שנייה וזה לא כמו שמונח פה אלא שהמנורה היייתה מונחת צפון דרום ככה פוסק הרמבם יש דיון בראשונים אייך לפסוק אבל ככה פוסק הרמבם בהלכות בית הבחירה המנורה היייתה מונחת צפון דרום אם המנורה מונחת צפון דרום מה זה אל מול פני המנורה לפי השיטת תנאים הזאת ארון הברית מול ארון הברית המנורה מכוונת ומה הרעיון שהמנורה מכוונת מול ארון הברית מה התפקיד של המנורה המנורה זה תמיד מזכיר לנו את התורה נכון ומרים על התורה אם המנורה אם המנורה זה המנורה זו התורה אז מה זה ארון הברית זה גם התורה אז הכל זה התורה יש לכל דבר לכל כלי יש לו תפקיד אין כפילויות אחד דיבר השם התשובה אהרון הוא כנגד תורה שבכתב והמנורה היא כנגד תורה שבעל פה המנורה הוא האור של התורה שלאורה חיים שלאורה נוהגים ותורה שבעל פה מכוונת כנגד תורה שבכתב ויונקת ממנה ו כך מקיימים את התורה על ידי האור של ה של המנורה שהיא יונקת את הקדושה שלה מהארון בבית שני שלא היה ארון לא הייתה תורה שבכתב מה הכוונה לאלא היייתה הרי יש לנו תורה שבכתב עדי יש לנו תורה עד היום יש לנו תורה שבכתב הכוונה שלא עם ישראל לא היה בדרגה של תורה שבכתב או במילים אחרות לא היייתה נבואה בישראל כי נבואה היא מאפשרת כתיבה נבואה ניתן לכתוב אותה וזה הופך להיות תורה שבכתב כמו שהרם כותב כשהוא אומר שאדם צריך ללמוד תורה שבכתב אומר ותורה שבכתב זה 24 ספרים לא היייתה נבואה אין ארון יש רק את הדרגה של של המנורה הדרגה של של תורה שבעל פה נמצא שהאדם יש לנו אולי ככה אפשר להסביר את השיטה הזאת יש את המזוזה זה אארון ואל מול פני המנורה אל מול פני הארון שמים את המנורה כמו שזה היה במקדש וכך אולי אפשר להסביר על דרך דרוש שבעל הבית בטלית מצויצת אם בעל הבית עומד באמצע מה התפקיד של בעל הבית יש מנורה יש ארון מי עומד באמצע כהן כהן עומד באמצע הטלית המצויידת היא משהו כמו שהחנויות היא משהו מן המשהו ממנורת המקדש וכמו שהמזוזה היא משהו מן המשהו מאהרון כך הציצית עם פתיל ל ומשהו ממשהו מ מעיל המעיל שהכהן היה לובש היה כולו עשוי מתכלת ואולי בגלל שעבדה תכלת מישראל אז הגמרא לא מזכירה את הטלית המצוידת רק נ חנוכה ומזוזה אבל טלית מצויצת בלי תכלת כיוון שעבדה תכלת אז אז א א זה לא זה לא חלק מהמבנה של המקדש ובדברי הגאון יש אולי רמז למצווה היסודית המקורית שכשיש תכלת אז אז יש לנו נר חנוכה וגם יש לנו את את המזוזה וגם יש לנו את הציצית ופעם אמרתי בדרך רמז כדי לזכור את כל הדרוש הזה ש לפעמים קשה לזכור את כל הדרוש וכולי אבל אם נותנים רמז זוכרים טוב רשי אומר בפרשת בזאת הברכה על שבט לוי ש מחץ מותניים קמו ומשני מן יקומון על מה נאמר מחץ מותניים כמו אומר רשי בשם המדרש זה הניצחון של בני ח שמוני על על היוונים וזה נאמר מחץ מותניים קמיו שהם זכו לחדש את עבודה המקדש וראשי תיבות מחץ זה מזוזה חנוכה וציצית אז מחץ מותניים כמו יהי רצון שנזכה לראות בעינינו את מחץ מותניים כמו לגמרי גם בדור הזה ושרת [מוזיקה] שכינה ‏y [מוזיקה]