שחרור מרצחים תמורת בני ערובה | הרב ניר אביב, ישיבת הכותל | כנס אסופות ה-4

[מוזיקה] טוב אחר צהריים טובים לכולם אשריכם שבאתם ללמוד ללמוד תורה לחזק את עם ישראל הנושא שנדבר עליו היום בעזרת השם זה שחרור מחבלים רוצחים תמורת חטופים א נקרא לזה בדרך כלל ולהשוות בדגש על מה שקרה בשמחת תורה א קודם כל צריך לדעת שבאופן כללי תמיד עם ישראל הצטיינו בנושא של שחרור חטופים פדיון שבועים בדרך כלל ישראל תיין בזה תראו בדף מקורות נראה כמה ככה נזכור את זה נקרא לזה היסטוריית בתוך המקרא מי שפתח בכך זה אבי האומה אברהם אבינו שלח להציל את לוט מהשבי וישמע אברהם כי נשבע אחיו אברהם שומע שמי זה החיו זה לוץ האחיין שלו נופל בשבי ואז מה הוא עושה וירק את חניכיו ילידי ביתו 18 ו 300 הוא מארגן את הצבא שלו והולכים לעשות פעולת חילוץ לחלץ את ה את השבוי למעשה שהוא שחר את לוט הוא גם שחר את כל השבויים שהיו שמה א כמו שכתוב בתורה גם הוא עשה איזה נקרא לזה טקטיקה תחבולה צבאית ויחלק עליהם לילה כמו שמסבירים חזל ורשי במקום בעצם באמצע הלילה גפו משני ויחלק הכוונה חילקו את הקבוצה לשניים והצליחו לעשות הגוב ולחלץ את החטופים ו במדרש בבראשית רבה דרשו את הפסוק אותם אוזנו משמו הדמים שאברהם אבינו הוא לא עטם את אוזנו מלשמוע דמים הוא לא יכל לשמוע שלוט בסכנה אחיו בסכנה והוא לא יקום ויעשה מעשה לכן וישמע אברהם כי נשמע אחיו וגם הוא הוציא על זה הרבה כסף אברהם כי כתוב וירק את חניכיו ילידי ביתו אז הגמרא מביאה שמה שני פירושים של רב ושמואל לפי שמואל שהורי קן בזהב מה הכוונה כדי לשכנע את האנשים שיבואו לחלץ את ה שבוי אז אברהם שפך זהב ואמר להם קחו זה יהיה השכר שלכם אם תבואו ותצטרפו איתי למבצע החילוץ הזה אז זה הראשון הראשון זה אבי האומה שבעצם חילץ חטופים השני זה הנכדים שלו כולנו מכירים שמעון ולוי שאת מי הם חילצו הם חילצו את דינה את אחותם שהיא היייתה חטופה היא נחטפה מעבר לקוים ועינו אותה ונסו אותה ועשו לה מעשים נוראים ושמעון ולוי כידוע שומעים את הדבר הזה ואז א כתוב וישכב אותה ויענה במקור ד' ואז וה ביום השלישי בהיותם כואבים כולם מכירים את הפסוקים האלה אני לא אקרא אותם בפנים שגם הם עשו טקטיקה גם הם עשו תחבולה בעצם גם הם שכנעו אותם לעשות ברית מילה ואז ביום השלישי ביותם כואבים הם ניצלו את רגע החולשה הזה ותקפו את האויב אז שוב אנחנו רואים שיש פה מבצע של חילוץ חטופים פה זה חטופה זאת דינה והשתמשו בתחבולה כדי לנצח את האויב המקרה השלישי שכתוב בתורה על שבועים זה בפרשת חוקת כאשר הכנעני מלך רד שוה שבי מעם ישראל אז עם ישראל יוצא למלחמה נגדו עכשיו תראו מה כתוב במקור a ו שמע הכנעני מלך הרוד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל ויש ממנו שבי מה היה שבי הזה מה הוא שווה אתם יודעים מה הוא שווה אז רשי מביא רשי מביא א אה את המדרש פה במקור ו' שלא לקחו מהם אלא שבחה אחת ומשלם הייתה על מה היה כל העניין הזה שעם ישראל יצאו למלחמה על שבחה ח אגב השבחה הזאת היא לא היייתה יהודיה אומרים חזל השבחה שנפלה בשבי היא הייתה גוייה שעם ישראל שוו אותה ועכשיו שוו אותה בחזרה היא חזרה לעם שלה על זה עם ישראל יצא למלחמה וידר ישראל נדר להשם ויאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי וחמתי ריהם והמקום הזה נקרא חורמה כדי שנזכור את המבצע הזה שעם ישראל עשה לחלץ את אותה להשיב את אותה שבויה מהשבי אם אנחנו עוברים ל לדורות יותר מאוחרים לדוד המלך היה איזה תקופה שדוד המלך ברח והוא היה אצל אחיש מלך גת היה תקופה שהוא גר במקום שנקרא ציקלג והיו לו שמה את הנשים שלו והם עזבו את כל הילדים שמה והם יצאו להילחם בכל מיני מקומות פעם אחת הם חוזרים הם חוזרים והם רואים שעמלק היו בצקלג ושוו את הנשים את הילדים את כל הרכוש הם לקחו התגובה של דוד של דוד המלך ושל כל האנשים תראו במקור חטא וישא דוד ועם אשר איתו את כולם ויבכו עד אשר אין בהם כוח לבכות תראו איזה ביטוי פה הם בכו כל כך הרבה עד אשר אין בהם כוח לבכות ככה מתאר הנביא את ה את התגובה על השבי הזה אבל אל תדאגו דוד המלך התעשת מהר מאוד ואז כתוב ויקם דוד מהנשף עד הערב למחרת לא נמלט מהם איש ויצל דוד את כל אשר לקחו עמלק ואת שתי נשו הציל דוד ולא נהדר להם מן הכון ועד הגדול ועד בנים ובנות ומשלל על כל אשר לקחו השיב דוד דוד המלך משיב את הכל עד הגרגר האחרון הוא משיב ב מלחמה הזאת שבעצם הוא משיב להם מלחמה שערה מה שאנחנו רואים עד עכשיו זה שבדרך כלל בתקופת המקרא כאשר היו לעם ישראל שבוהים לא היה בלקסיקון מושג שנקרא משא ומתן אין דבר כזה מסע ומתן לוקחים לך שבועים אתה משיר מלחמה שערה ואתה מחזיר אותם הביתה ואתה לא מרחם ולא כלום ואתה נוקט בתחבולות צבאיות ואתה עושה מה שצריך מתי כן י יעקב מוכיח את שמעון ולוי הוא לא מוכיח אותם על עצם המעשה של של השבי הוא מוכיח אותם על זה שהם לא התייעצו איתו הכרתם אותי דברים דברים מסביב אבל אבל עצם זה שהם יצאו לפעולה של הצלה שבי זה זה דבר ברור על זה אני לא חושב שהוא א שהוא שהוא כעס עליהם עכשיו מתי מתחילים לדבר על נושא שימו לב לטרמינולוגיה עד עכשיו דיברנו על שחרור שבועים עכשיו אנחנו הולכים לדבר על מושג בחז פדיון שבועים פדיון שבועים פדיון שבועים זה מושג שהתחיל רק בתקופת חזל עם ישראל נמצא בגלות ואיין לנו כוח צבאי אין לנו כוח ריבוני שיכול לבוא ולארגן איזה איזה קבוצת לוחמים שלכו יחלצו את השבעים ואז אנחנו הולכים ונעמדים באיזה באיזה מקום של חוסר עונים שהדרך היחידה היא לפדות את השבויים אז הגמרא במסכת באב בטרה מדברת על החשיבות הרבה של פדיון שבועים בואו נראה את הגמרא הזאת הא מאוד חשובה אומרת הגמרא במקור ט פדיון שבועים מצווה רבי אמר לרב אמר לרבא לרבא בר מרי מנה מילת מה המקור לזה שאומרים חכמים שדיון שבוים מצווה רבי תראו איזה פסוק הוא מביא דכתיב ויק יאמרו אליך אנא נצה ואמרת עליהם כה אמר השם אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי ואמר רבי יוחנן כל המאוחר בפסוק זה קשה מחברו שימו לב יש פה ארבעה דברים יש כאן מוות יש כאן חרב יש כאן רעב ויש שבי ורבי יוחנן אומר שכי האחרון הוא הכי חמור שבי זה הרביעי והוא הכי חמור מכולם והגמרא מסבירה את זה למות זה דבר שהוא גרוע מאוד אבל למות בחרב זה הרבה יותר קשה ולהיות ברעב זה הרבה יותר קשה כי להיות ברעב זה מוות איתי זה לא בבת אחת ושבי אומרת הגמרא בסוף שבי קשה מכולם דכולהו אינובי בשבי יש את הכל תנסו רגע לחשוב להיכנס לראש ש של החטופים שנמצאים עכשיו מי שבחיים בעזרת השם שכולם מחזרו ברים תראו לכם את השבוי שנמצא באיזה מקום של חמס כל רגע הוא לא יודע אם יתנו לו כדור בראש אם דקרו אותו בחרב בטח מרהיבים אותם ושבין בקיצור רבותיי זה הכי גרוע שיכול להיות אומרת הגמרא זה גרוע יותר מהכל לכן מצוות פדיון שבועים אומרת הגמרא מצווה רבאי והרמבם ב תראו הרמבם במתנות עניים במקור י הוא אומר שפיון שבועים קודם לפרנסת עניים וכולי ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבועים למה כי השבוי הוא בכלל הרעבים והצבעים וכולי תראו מה הוא אומר ומעלים עיניו מפדיון הרי זה עובר מי שמעלים עיניים מפדיון שבועים על מה הוא עובר א' לא תאמץ את לבבך שתיים לא תקפוץ את ידך שלוש לא תעמוד על דם ראך ארבע לא ירדנו בפרח לעיניך חמש ביטל מצוות פתוח תפתח את ידך שש מצד אחר חייך עמח שב ובת לרך כמוך ועוד ועוד הוא אומר איזה איזה עניין הזה של פדיון שבועים מצווה גדולה מאוד מאוד מאוד השולחן ערוך ביורי דעה יש לו סימן שלם רנב סימן שלם שעוסק במצוות פדיון שבועים כדא לכם לעבור על הסימן הזה סימן שלם שעוסק במצבת פדון שבועים סימן רמת בחלק יורי דעה והוא מעתיק את הרמבם הזה להלכה במקור יא א שפיון שבועים קודם לפרנסת תנים ולחסום ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבועים וכולי עכשיו אחרי שהשתכנע אתם שפדוב שבועים זו מצווה חשובה מאוד נשאל את השאלה הבאה מה הם גבולות המחיר מה הם גבולות המחיר שרשי הציבור או יחיד לשלם עבור פדיון שבועיים השתכנענו נכון פדיון שבועים זה מצווה אין אין כמוה זה הכי גרוע שיכול להיות להיות שווי אבל מה המחיר אז המשנה ב מסכת גיטין יש משנה פרק ד' משנה ו' המשנה אומרת איין פודים את השבויים יותר על כדי דמיהם מפני תיקון העולם מה זה יותר מקדד מהם ב בעת ההיא היו לוקחים שבועים ומוכרים אותם לעבדים היו נגיד לוקחים איזה אוניה משתלטים עליה לוקחים את הנושאים בין אם הנושאים האלה היו יהודים או גויים מוכרים אותם לעבדים אז אם המחיר בשוק לעבד נגיד זה 20 אל דולר אז מותר לבנות את השבורים ב-20 אל דולר אבל לא לא פודים יותר מזה למה מפני תיקון העולם אומרת המשנה אבל מה זה תיקון העולם המשנה לא אומרת אבל הגמרא בגיטין מביאה את הספק אומרת הגמרא היא בא לאור הם מפני תיקון העולם מקור יג משום דוחק ד ציבור ההוא או דילמה משום דלא גרבו ולי תופי טקו הגמרא מסתפקת ונשארת בתקו מם הצדדים של הספק של הגמרא האם הבעייה היא מצד זה שאם שאם יהיה מותר לפדות שבועים יותר בקדה דמם זה עניין של מחיר שיפול על הציבור האם זה הבעיה דוחק דציבורא זה ייפול על הציבור והציבור יהיה דחוק מזה או האם זה לא הבעיה האם הבעיה היא מצד זה שזה יעודד את החוטפים לחטוף עוד שבועים כי זה מה שנקרא מצליח הם חוטפים מקבלים מחיר גבוה אז בפעם הבאה הם יהיה להם חשק ללכת ולמסור את נפשם לחטוף עוד אנשים ולא יה לזה סוף זה הספק של הגמרא אני חוזר האם זה דוח כדי ציבור האם זה בגלל שיפול על הציבור המחיר הגבוה של פדיון שבועים או האם הבעיה היא שזה יעודד את ה שבועים אומר רשי צליחה יודד את החוטפים לחטוף עוד אומר רשי מה נפק מינה אומר רשי הבאתי את רשי כאן כן אומר רשי במקור יד בסוף ונפ קמינה אם יש לו אב עשיר או קרוב שרוצה פדיונו בדמים הרבה ולא יפילו על הציבור זאת אומרת אם אבא של שבוי הוא עשיר הוא מיליונר זה לא פד ל הציבור אז אם הבעייה הא מצד דוחק של הציבור אז פה אין בעיה יהיה מותר לבדו את השבוי הזה אפילו יותר מכדי דמיו אבל אם הבעייה היא שזה יעודד את החוטפים לחטוף עוד שבועים אז אז עדיין הבעייה נשארת מה זה יעזור שאבא הזה עשיר זה לא יעצור את החוטפים מ לחטוף עוד ועוד הגמרא נשארת בטקו הגמרא לא פושטת את הספק הזה למרות שהגמרא א לו פשט את הספק הזה מאיירים הראשונים ומהים למה הגמרא כן לא הלכה הגמרא שדיברנו עכשיו במסכת גיטין אבל במסכת כתובות יש בריתה מפורשת שאפשר לבשו ממנה את הספק חתן וקלה חתן שהוא חותם על הכתובה הוא מתחייב לאשתו בעשרה דברים דברים שהם תנאי בית דין אחד מהמהם זה שאם האישה תיפול בשבי הבעל מתחייב לפדות את את אשתו נחלקו התנאים מה הדין במקרה שא' רוצים רוצים תמורת האישה מחיר גבוה יותר מכד דמיה וב מה קורה אםם היא נשבעת פעם פעמיים שלוש ארבע פעמים עד מתי חובת הבעל לבדות את אשתו אז תראו את הבריתה בכתובות בדף נב תנו רבנן נבת ויו מבקשים ממנו עד עשרה בדמ פעם ראשונה פוד מכאן ואלך רצה פודה רצה אינו פודה זה תנ כמה אבל רבן שמעון בן גמליאל אומר אז זה חתוך פה אבל הוא מה שהוא אומר זה שאין פודים את השבעים ביותר מקדד מהם מפני תיקון העולם רשבג אומר בדיוק את המשנה שראינו בגיטין תנ קמה אומר שבפעם הראשונה אם רוצים יותר מקדד המע מותר א לא לבדות הוא צריך לבדות לא מותר לו הוא צריך פעם שנייה ושלישית הוא לא חייב אבל רשבג אומר אין פודים את השבויים ביותר מקד מהם מפני תיקון העולם אומרים הראשונים מוכך מפה כן שאפשר לפשוט את הספק של הגמרא למה כי מה אמרנו אמרנו מה זה תיקון העולם התלבטה הגמרא האם זה בגלל שזה יפול על הציבור או האם זה בגלל שזה יעודד את החוטפים נכון מפה רואים שהבעיה היא שזה יעודד את החוטפים כי פה הרי זה לא ייפול על הציבור על מי זה נופל על הבעל זה הבעל חייב לבדות אותה זה זה מהכתובה שלה הוא חייב ולמרות זאת רבן שיבון בן גמליאל אומר שאסור מפני תיקון העולם משמע כך כך פוסק הרמבם ורוב הראשונים שנפש את הספק ששאלה הגמרא בגיטין ואסור לבדות ביותר מגדד מאמת השבויים מהסיבה שזה יעודד את החוטפים לחטוף עוד שבועים כך פסק הרמבם תראו במקור טז אין פודים את ה שבועים ביותר על מפני תיקון העולם שלא יהיו האוייבים רודפים אחרים לשבות והשולחן ערוך ברש נב בסימן שאמרנו בסעיף ד' הוא כותב את זה גם כן במפורש אין פודים את השבורים ביותר מקת מפני תיקון העולם שלא יהיו האוייבים מוסרים עצמם מעליהם לשבות אוקיי אז עד עכשיו בעצם אה מה שעשינו עד עכשיו ראינו את הסוגיה בגמרא ובראשונים שהמסקנה היא כך פסק השולחן ערוך שהסיבה שאסור לבדות שבועים באותי מגדד מהמהם זה כדי לא לעודד את החוטפים לחטוף יותר אני מקצר כי יש פה טיפה טיפה להעריך בדעות שלא נפסקו להלכה אבל כך פסק השולחן ערוך וגם הרמה ולכאורה אף אחד לא העיר פה שום דבר בכל זאת עכשיו לפי זה לכאורה נסגר לנו כל השערים במציאות של היום שחוטפים לנו אזרחים או חיילים ורוצים תמורתם דברים יותר מקד דמם אז לכאורה אין לנו שום דרך לבוא ולהתיר בכלל יש אני רוצה להציג לכם שלוש גישות שלוש גישות בעצם מה בכל זאת אפשר לעשות היום הגישה הראשונה זה הגישה של הרב ישראלי והרב גורן עליהם השלום הרב ישראלי כמובן היה ראש ישיבת מרכז הרב ודן בבית ין הגדול הרב גורן היה הרב הראשי של ישראל ולפני זה היה הרב הצבי הראשי הם אומרים את הדבר הבא הם אומרים ש מוכיחים את זה שהבעל הרמבם אומר שהבעל כלפי אשתו הוא רשי לפדות את אשתו ביותר מקדה דמיה הוא רשי אומרים איך זה יכול להיות שהאישה פודה את עצמה כי פודים אותה מהכתובה והכתובה זה כסף שלה ותראו את השולחן ערוך אני חוזר אליו במקור יז הוא כותב אבל אדם יכול לבדות את עצמו בכל מה שירצה שימו לב אדם כלפי עצמו אז כתוב שכל אשר לא יתן בעד נפשו על אדם על עצמו אין את ההגבלות של יותר בגדד מהם אומר הרב ישראלי והרב גורן חיילי צהל מי שלח אותם למלחמה מי שלח אותם לעמוד בגבול לעשות בטש מי שלח אותם מדינת ישראל יש לנו כלל שלוחו של אדם כמותו ומכיוון שמדינת ישראל שלחה את החיילים אז בעצם שלוחו של אדם כמותו ומדינת ישראל צריכה לבדות את החיילים אז זה כאילו אדם פודה את עצמו וראינו שאדם יכול לפדות את עצמו ביותר מקדי דמיו כמו ו שהבעל פודד את אשתו ביותר מקדד 100 שהוא רשאי וכמו שפסק השולחן ערוך שאדם יכול לבדוק את עצמו בכל מה שירצה אז שמדינת ישראל שמדובר בלדות את השבויים מהשבי של ה של החמס אז מותר לא רק חמס גם שבי של מדינות אחרות כי החיילים הם שלוחים שלנו ושלוו של אדם כמותו וזה כאילו מדינת ישראל פודה את עצמה כן נכנסים פה שני השיקולים יש פה גם דוח קד ציבור ויש פה גם יכול להיות עידוד של הצד השני לחתוך אות הם אומרים לא לא זה לא דוחק דציבורא כי דוחק פה זה לא נופל על הציבור מאיפה הכסף של המדינה מגיע ניסים כן אבל אין כן אבל שמשחררים את הרוצחים זה מבחינה כספית זה הפוך זה מפנה לנו מקומות בבתי הכל ותואר ראשון ותואר שני שמחזיקים אותם פה ומשלמים להם א זה גם שונה מכל מה שדיברנו עד עכשיו עד עכשיו דיברנו בממון שנייה רגע יפה שניה תכף תכף אתה אתה אומר דברים יפים א אבל זו השיטה שלהם אני ח זו השיטה הראשונה למה איזה פתח יש להתיר להתיר את זה בגלל רק שנייה אני רק רוצה לסגור את הפינה הזאתי בגלל שש לוחו של אדם כמותו וזה כאילו כאילו החייל שנפל בשבי כאילו הוא פודה את עצמו כי בעצם אנחנו שלחנו אותו ושלחו של אדם כמותו כן יפה מאוד יוצא מהגישה הזאתי שאם זה אזרחים שנפלו בשבי אז אין את ה אין את את ההיתר הזה אין את ההיתר הזה והם כותבים את זה במפורש במאמרים שלהם אגב כל המאמרים של הרבנים לא כל רוב המאמרים שנכתבו נכתבו לפני כ40 שנה בין 40 ל4 ושמונה שנה שהיו כל מיני עסקאות כאלה עסקת ג'ברי ולפני זה היה עוד מעט נראה מבצע נט כ כל מיני דברים כאלה והם כתבו את זה במפורש את את מה שאתה אומר אה שיטה שנייה שיטה שנייה זה א גם היבי העומר כן וגם בדל חיים טובים וארוכים הרב כילב הרב אהם אברהם יצחק לוי כיילב שהוא היב בי דין בירושלים מרכז הרב כוש כולל דיינות בפסגות שהקדוש ברוך הוא ישלח לו רפואה שלמה אז הוא גם זה מאמר לפני 40 שנה בערך בשנת תשמג הוא כתב א הם כתבו את את הדבר הבא יש תוספות שהתוספות שואל שם שאלה כזאת על הסוגיות שדיברנו עכשיו הגמרא מספרת נראה לי בדף עח אני לא זוכר עכשיו איפה בכתובות ש שרבי רבי רבי חנניה הלך ופדה איזה תינוק אחד מהשבי היה חורבן והוא הלך וראה איזה תינוק בשבי והרומאים רצו עבורו סכום גבוה מאוד דמים מרובים אזז אומרת הגמרא לא זז משם עד שבדע בדמים מרובים שואל התוספות איך זה יכול להיות הרי הגמרא אומרת שהן פודים את השבועיים ביותר מקדד מהם מפני תיקון העולם אז איך הוא איך הוא פדע את אותו את אותו ילד התו זות מביא כמה תירוצים אחד התירוצים הוא התירוץ הבא כל מה שהגמרא הגבילה ואמרה המשנה הגבילה ואמרה שלא פודים את השבועי ות המקדמה מפני תיקון העולם זה שמה שמדובר זה ענין של כסף זה מה שמונח על כף הם אוזניים אבל אם יש פה עניין של פיקוח נפש שיש סכנת חיים שנשקפת לשבוי על זה לא דיברו בכלל שאיין לך דבר עומד בפני פיקוח נפש ואותו תינוק כם לא היו פודים אותו הרומאים היו הורגים אותו כך אומר התוספות זה אחד התירוצים לתוספות ש לפחות לפחות עוד תירוץ אחד או שתיים שמה אבל זה מה שאומר התוספות הרמבן בנן חולק על התוספות הזה מכול וחל והוא אומר הרי מה ראינו בפסוק שכתוב שיש ארבעה דברים חמורים מוות חרב רעב שבי ושבי זה הכי גרוע מכולם שבי זה יותר גרוע ממוות וכתוב שלא פודים את השבים יותר מקדד מהם אז אז כמובן שפיקוח נפש זה זה עוד יותר קל משבעים ואפילו שבועים שזה הכי חמור אז ראינו שאמרנו ש שלא פודים יותר מקדד מם בקיצור יש בשאלה הזאתי דיונים בראשונים ובאחרונה לכאן ולכאן האם במצב של פיקוח נפש שייכת ההגבלה הזאתי שאן פידים את השבעים יותר יותר מקדד מהמהם עכשיו א אגב זה גם תלוי בשאלה דיברנו שיש כמה תירוצים בתוספות יכול להיות שהתירו חולקים אחד על השני ויכול להיות שכל התירוצים ה הם נכונים לדינה אבל בכל אופן מידי מחלוקת של הראשונים לא יצאנו ב בשאלה הזאת ועכשיו ברשותכם בסוף יהיה זמן לשאלות אני מקווה אני רוצה להגיד מה שאלה המרכזית על שתי השיטות האלה השיטה היא קודם כל זה לו בתורה תראו במקור יח כתוב ולא תיקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות כמעט יומת ולא תחניפו את הארץ אשיר התם בא כי אדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לכופר לדם אשר שופר קים בדם שוכו זאת אומרת רוצח אסור לקבל ממנו כופר ולשחרר אותו אסור לשחרר אותו גם בחינם כמובן ואסור לשחרר רוצחים יש בעיה שאסור לשחרר וכתוב לא תחניפו את הארץ זאת אומרת שהרוצחים גף זה גם יהודים כל שכן גויים שמסתובבים בארץ ישראל מתמים את ארץ ישראל וכתוב לא תחניפו את הארץ ויש בליקוי אנשי שם הפירוש שלו לתורה הוא כותב שנפש הנהרג אינה נכנסת במחיצתה ואיין לה מנוחה ומתח הדברים כלפי מעלה ואינה שוקטת עד שתראה נחמה וזה ראיה והוא מביא ראיה מנבות הישראלי שכתוב ויצא הרוח ויעמוד לפני השם ויאמר אני פטנול על אחב שאחאב בעצם לפתות את אחב שאחאב בעצם הוא הוא רצח אותו אין מנוחה לנפש של הנרצח כל עוד הרוצח הזה לא לא משלם את המחיר על המעשה שהוא עשה אז איך אפשר לשחרר את הרוצחים זה זה זו בעיה אחת בעיה שנייה שיש לנו סכנה הרוצחים האלה הם יחזרו עוד הפעם כן וזה מה שכבודו עיר הרי לא מדובר בכסף מה שייך לכאורה כל הדיונים שראיינו עד עכשיו יותר מגדד ם פחות מקדד ם דבר על כסף כל מה שחז דיברו זה על כסף פה אנחנו מדברים שאם אני משחרר את המחבלים האלה את הרוצחים אז אם יחזרו לרצוח עוד הפעם לא רק שהיום יחזרו לרצוח עוד הפעם זה גם זה גם גם אם הם לא יחזרו לרצוח זה לא ירתיע אחרים להיכנס לתוך העניין הזה כי הם יגידו מקסימום אני אשתחרר אז הרב עובדיה בבי הומר יש לו תשובה מאוד אני חושב התשובה הכי ארוכה שלו א הא התפרסמה בחלק י בחלק חושן המשפט בסימן ו' ובתשובה הזאת הרב עובדיה כותב להתיר משלוש סיבות אני מזכיר רגע מה על מה התשובה התשובה על מבצע אנטבה במבצע אנטבה ראש הממשלה יצחק רבין פנה אליו הוא היה ז הרב הראשי לישראל ה הוא להם יחסים טובים ו והוא ביקש ממנו חוה דעת האם מותר לשחרר את המחבלים כי במבצע טבם נתנו אולטימטום החוטפים שאם לא משחררים 50 מחבלים מבית הכלא הם רוצחים את ה-100 חטופים 103 לא זוכר בדיוק 108 משהו כזה נגיד צבות ה 100 חופים זאת אומרת ה אמרו אם נגיד עד 12 בצהריים אתם לא משחררים כל שעה גולה מוצאים להרוג שני חטופים אוקי ראש הממשלה יצחק רבין רצה לקבל חו הדת של הרבנות הראשית לישראל ושאל את הרב עובדיה מה הרב עובדיה אומר שצריך לעשות במקרה הזה הרב עובדיה בתשובה שלו אומר שמותר לשחרר והוא אומר שלוש סיבות שימו לב סיבה ראשונה סיבה ראשונה אומ אומר הרב עובדיה הוא מביא חזוניש שאומר שזה כמו מי שזורק רימון לתוך החדר הוא זרק את הרימון לפינה של החדר שיש שמה לצורך המשל יש שמה 100 אנשים ובפינה השנייה של החדר יש 50 אנשים ובא מישהו ונתן מכל רימון הסיט את הרימון לפינה שיש 50 אנשים האם מותר לעשות את זה אומר הרב עובדיה זה מותר לעשות את זה למה כי א' במקום שיהרגו 100 עכשיו יהרגו רק רק 50 ב זה לא נקרא מעשה רציחה בידיים זה לא שאתה עכשיו הולך ורוצח מישהו אתה נותן מכה לרימון זה נקראת פעולת הצלה אותו דבר הוא אומר כאן שאתה משחרר את המחבלים אתה לא עושה פעולת רציחה אתה עושה פעולה פעולה שנקראת הצלה כי זה גרמה זה זה פעולה עקיפה זה לא לא רציחה אתם משחת הרוצחים זה דבר ראשון שהוא אמר דבר שני שהוא אמר זה שאין ספק מוצאים מדי ודאי אם לא אם לא ישחררו את את המחבלים ודאי שיהרגו את לפי האולטימט יהרגו את החטופים ואם תשחרר את המחבלים ספק אולי הם יחזרו להרוג אולי הם לא יחזרו להרוג וכן הוא נכנס לשאלה האם מותר ליחיד להכניס את עצמו לספק סכנה כדי להציל את חברו מוודא סכנה אז זה הרב עובדיה הוא מביא את את הכסף משנה זהבית יוסף רבי יוסף קרו בית יוסף בסימן ת תכ וכסף משנה בשם ירושלמי שמותר לאדם להכניס את עצמו לספק סכנה כדי להציל מישהו בוודאי סכנה טענה שלישיית שהרב עובדיה אומר זה שיש לחלק בין סכנה סכנת נפשות שהיא מיידית לסכנה עתידית הוא מביא את הנוד ביהודה המפורסם שנודד יהודה התיר ששאלו אותו היום מותר לנתח גופה של יהודי הרי אסור יש יש איסור זה זה ניוול המת אבל מה קורה אם אם המת הזה נפטר ממחלה מסויימת ואני עכשיו רוצה לבוא ולנתח אותו כדי לדעת מה הסיבה למחלה כדי למצוא תרופה למחלה אומר הנוד ביהודה אם עכשיו יש לך יהודי אחר שעכשיו הוא בסכנת נפשות וחולה בדבר הזה אז מותר לך לנתח את החולה את ה את המת וכי נבו למת הוא נדח כי יש לך פה פיקוח נפש מידי אבל אם אין לך עכשיו חולה שחולה במחלה הזאת ואתה רק רוצה לנתח את המת כדי שבעתיד אולי יבוא מישהו ויהיה במחלה הזאתי ותוכל להציל אות זה לא כי זה פיקוח נפש עתידי זה החילוק שעושה הנוד ביהודה אותו דבר אותו דבר אומר הרב עובדיה פה כן פה יש לי סכנת נפשות מיידית של ה של החטופים לעומת סכנת נפשות עתידית שאולי תקרה ואולי לא תקרה שמחמת שחרור הרוצחים עד כאן דברי הרב עובדיה להתיר לשחרר את ה את ה את המחבלים הדברים שלו כמובן שאפשר להתווכח עם זה קודם כל בשאלה קודם כל במבצע נט מדובר על 50 מחבלים תמורת 150 חטופים אנחנו מבינים שהיום זה מספרים הפוכים לגמרי נכון עכשיו אנחנו גם יודעים היום ששחררו בעסקת בעסקת שליט שחררו את אמח שימו אחי סינוואר והוא אחד והוא תכנן רצח של אלפים זאת אומרת זה לא כמו שתר עובדיה אומר את אתה נותן אתה מסיט רימון מפה לשם במקום להרוג 100 זה יהרוג 50 זה בכלל לא זה לא עובד בכלל בקני מידה האלה זה לא כלים נכונים לשקול את זה נכון להיום למציאות של היום המשוחררים של של עסקת שליט שגרשון מהארץ הם תכננו את כל הטרור ביוש ובחוץ לארץ ובסוריה זאת אומרת שאתה משחרר כן זה אני כבר הולך לטענה השנייה זה לא ספק אין לנו היום ספק אנחנו יודעים שמי שמחבלים ש משוחררים לפי כבר נתונים שיש לנו בגופי הביטחון שלנו הם חוזרים ברובם הגדול רובם ככולם לפעול בדרך הטרור ול קן חיים א אגב כל השאלה הזאתי שהרב שהרבי העומר אומר שמותר לאדם להכניס את עצמו לספק סכנה כדי להציל מישהו בוודאי סכנה זה מחלוקת גדולה מאוד הפתחי תשובה נב בהתחלה ביורי דע מביא שלוש דעות הוא אומר או מותר או רשות או אסור ולכן אומר הסמ שהסיבה שהשולחן ערוך והרימה לא הזכירו את זה בכלל כי הם לא כי הם לא הם לא רצו לפסוק בזה הוא אומר הם השמיטו את זה להלכה לכן שב ואל תעשה עדיף אגב הרב קוק הרב קוק שתכף נראה אומר שאסור הרב קוק אומר שאסור לאדם חריז את עצמו לספק סכנה לא רק כדי להציל יחיד אלא גם כדי להציל רבים תכף נראה א ועוד משהו ש שצריך לדעת שספק פיקוח נפש של הציבור הוא הוא עדיף מוודא פיקוח נפש של יחיד ולכן א שמדובר פה על ציבור זה עניין זה עניין אחר גם גם התענה השלישית של הרב עובדיה שהוא אמר שזה פיקוח נפש עתידי לשחרר את הרוצחים זו אולי ספ פיקוח נובש עתידי אני לא יודע כמה זה עתידי הם חוזרים די מהר ל וגם אפשר להביא ר ראייה מהמשנה הראשונה של מסכת עבודה זרה שמה כתוב שאסור לשת ולתת עם הגויים שלושה ימים קודם ידיהם למה כי הוא ילך ויודע לליל שלו כן אז רבי יהודה אומר במשנה הוא חולק והוא אומר מותר להיפרע מהם מותר לקבל אם הגוי חייב לך כסף מותר לך לקחת את הכסף למה כי שהוא פורע כסף הוא לא שמח מזה נכון להיפרד מכסף הוא לא שמח מזה אומרים לו חכמים אף על פי שהוא מצר שמח הוא לאחר זמן זאת אומרת בהלכה אנחנו מסתכלים לא רק על הרגע אלא גם מסתכלים על התכלס בתכלס כן בסוף הגוי ישמח שהוא נפטר מהחוב אז אסור לקבל ממנו אפילו את הפרעון של החוב כי ביהדות אנחנו מסתכלים על הטווח הרחוק ומתחשבים בהלכה כאילו זה כבר נמצא עכשיו ועכשיו אני מסיים בגישה השלישית הגישה השלישית הרב זולדן גם באותה תקופה הוא כתב מאמר זה בעצם זה מבוסס על הרעיון שלו רבותיי כל מה שדיברנו עד עכשיו זה דברים שלא שייכים למציאות של היום במיוחד אחרי מה שקרה לנו בשמחת תורה שני הבדלים הבדל ראשון בזמן חזל אנחנו מדברים עכשיו על מלחמה בזמן חזל כל הדוגמאות היה שביזו קהילה לקחו ושבו שבועים ועכשיו ושבים הרבנים ודנים בניהם האם מותר או אסור לבדות אותם ביותר מגדד מהם או מה שהרב עובדיה דן אז היה מקרה של חטיפה לא היה מצב מלחמה כן אלא הטרוריסטים הם חטפו והיה מקרה בודד של א של של חטיפה אנחנו נמצאים במלחמה כאשר הטקטיקה של האויב זה לשבות גם חיילים וגם אזרחים צריך להבין זה לא מקרה בודד למקרה הזה יהיו השלכות על המשך הלחימה השלכות דרמטיות אם אם נשחרר אותם לא נשחרר אותם אם נשחרר רוצחים זה יעודד את ה ים שלנו לתקוף מהצפון ו ממקומות אחרים יש פה שיקולים אחרים דבר שני שאנחנו וכאן אני מכניס את הרב קוק הרב קוק יש לו במשפט כהן שלושה סימנים קמב קמג קמד כאשר העיקרי זה קמג שנדמה לי זו התשובה הכי ארוכה של הרב קוק שהוא כתב ושם רב קוק מדבר על העניין של כלל ישראל והרב קוק אומר ככה אף על פי שאסור ליחיד למסור את הנפש שלו להציל יחיד אחר או אפילו רבים אבל אם מדובר על כלל ישראל אומר הרב קוק הוא לא צריך לא נביא ולא כלום ולא בית דין הוא יכול ללכת ולעשות את זה והרב קוק אומר שככה זה כל המלחמות הוא אומר הוא אומר מלחמת רשות איך מותר למלך להוציא ולסכן הרי בכל מלחמה יש הרוגים אז איך מותר למלך ישראל לצאת ממלחמת רשות מה זה מלחמת רשות זה זה צריכים עוד כסף צריכים עוד כסף אוצ ים אוכל רוצים להרחיב את השטח רגע אבל יהרגו אנשים מותר למלך להוציא את עם ישראל למלחמת רשות כי בעניינים של כלל ישראל אומ הרב קוק אין דבר כזה פיקוח נפש של היחיד יש לנו מושג של כלל ישראל רבותיי תקשיבו טוב המלחמה הזאתי התגלה דבר שלא היה עד היום בצורה כל כך חדה אין הבדל לפי הגישה הזאתי בין חיילים לבין אזרחים מבחינת האויב אין הבדל עד היום גם הם עשו פיגועי טרור נגד אזרחים וירי על אזרחים ומטעני נפץ על אזרחים עכשיו הם גם חוטפים אזרחים מבחינתם האזרחים והחיילים זה אותו דבר יש לנו כאן מלחמה כן שהמלחמה זה על כלל ישראל שהמלחמה פה שכלל ישראל מעורב בה זה לא נכון לבוא ולהגיד מה שהרב גורן והרב ישראלי בעצם אמרו שהחיילים הם שלוחים שלנו אז עליהם כן אין את ההגבלה לבדות אותם ביותר מקדד מהם בגלל שברגע שמדובר על מלחמה של כלל ישראל כמו שאמרנו הרב קוק אומר מדובר בארץ ישראל וכלל ישראל אז השאלה הם מותר לבדות את החטופים שלנו את האזרחים זה בעצם השאלה היא האם לכלל מותר לבדות את עצמו כי בעצם אין דבר כזה פרטים כולנו כלל כולנו כלל ישראל הכלל ישראל פודה את עצמו מותר גם לבדות את את האזרחים משום שזה כמו שאדם פודא את עצמו כי זה הכלל פודא את עצמו כי כולנו אורגן אחד זה מציאות אחרת ומי הגדיר לנו את זה האויב הגדיר לנו את זה שניה אחת אני צריך לסיים ע זה חכ ניתן ז זמן לשאלות יש דבר שחייבים לדעת אותו גור אריה מפורסם פעם לפ לפני שנים הרב לאור הראה לי אותו ש אני חוזר לשכם לשכם למעשה שכם ב הים שמעון ולוי והורגים את כל העיר את כל העיר הם הורגים שואלים הראשונים כבר שואלים האחרונים איך היה מותר להם להרוג את הבלתי מעורבים יש אזה איזה כמה מתשובות אור החיים הקדוש אומר היה להם דין רודף היה להם דין רודף כי הם מנעו אם לא היו רגים אותם לא היו מצליחים להגיע אל השחם ואל חמור אתם יודעים מה אומר מה אומר המהרל מפראג המרן מפראג בגור אריה בגור אריה בפירוש של רשי אני קורא לכם אין לכם את זה בדף הוא אומר ונראה דלא קשה מידה דלא דם משני אומות כגון בני ישראל וכנעני שהם שני אומות ולפי כך הותר להם ללחום כדין אומה שבאה ללחום על אומה אחרת שהתירה התורה אבל אבל לכאורה כתוב שאתה בא לעיר אתה צריך לקרוא אליה לשלום נכון אומר המהרה לא כן אף עגב שאמרה התורה כ תקרא ו אליר להילחם עליה וקרא את עליה לשלום זה היינו איך ד לא עשו לישראל דבר אבל איך שעשו לישראל דבר כגון זה שפרצו בהם לעשות להם נבלה מה היה איזה נבלה שהם לקחו את דינה חטפו אותה ונסו אותה אף עגב שלא עשה אלא רק אחד מהם תקשיבו טוב ד מכלל העמו הוא חלק מהעם כיוון שפרצו להם תחילה מותרים לקחת נקמתם מהם וחינה מכל המלחמות שהם נמצאים כגון צרורות המדיינים אף עגב שהיו הרבה שלא עשו אין זה חילוק שכיוון שהיו באותה אומה שעשתה רע להם מותרים לבוא עליהם למלחמה וכן הם כל המלחמות אתם שומעים מה הוא אומר פה אין דבר כזה בלתי מעורבים זה מלחמה בין אומות זה מלחמה בין אומות זה מלחמה של כלל ישראל וכיוון שכך העניין היחיד העניין הוא שמותר לפדות אותם את החטופים את גם את האזרחים כי כולנו כלל אחד וזה כאילו הכלל פודה את עצמו וראינו שאדם לפדות את עצמו מותר לו אין מחיר לזה אלא מה תשאלו אותי כאילו אז מה א אז מה בכל זאת זה באמת נתון לשיקול דעתם של אלה ש של השלטון של הקבינט של אלה שכל הנתונים אמורים להיות לפניהם אתם מבינים הם צריכים לדעת מה השיקולים הביטחוניים המבצעים המורים שלם הכלכליים כל הנתונים האלה צריכים להשפיע בסוף על ההחלטה מה הכי טוב לעם ישראל מה יקדם את עם ישראל בכלל יכול להיות שהדבר הוא יה לטובת החטופים אבל זה יפגע בכלל ישראל אז אסור לממשלה להיכנע ללחץ ללחץ מצד האנשים הפרטיים מה טובת כלל ישראל הם צריכים לשקלל את כל הנתונים האלה מה הבעיה שאנחנו לא תמיד סומכים על השלטון לא יודעים ישים שמה כל מיני אנשים אז אני מציע דבר כזה אני מציע שיחזרו למודל של יצחק רבין המנוח יצחק רבין פנה לרב עובדיה כן ותראו אני מסיים תראו בדף מקורות בסוף ותראו מי ישבו בפורום המייעץ לממשלת ישראל תראו וישבנו יחד אני מקווה שאתם מכירים את השמות ם הגרי אלישיב והגר שז אוירבך והרב ז'ולטי והגר גולדשמיט והרב ישראלי והרב בן ציון אבא שאול וזוהי ההחלטה שנתקבלה באותה מעמד ווא עברה על ידית ראש הממשלה בעת כינוס הממשלה לדון בדבר אתם מבינים ישבו שם אתם קולטים ישבו שם ישבו שמה הליטאים הרב אלישיב ורב שלמה זלמן שחרדים ישב שם א הרב ישראלי ממרכז הרב והרב בן ציון הבא שאול מפורת יוסף כולם ישבו שם מכל החוגים וברגע שהיה את ה את את ההצלחה של החטיפה של המבצע תראו אני מסיים בזה אומר הרב עובדיה והנה בהתאסף רשם גדולי התורה לדון בנושא הזה מבחינת ההלכה וכולי הגיע ראש הממשלה מהר יצחק רבין זל אלינו בסר לנו את הבשורה המרנינה ראש המשל יצחק רבין בעצמו מגיע ל הרבנים ואומר להם המבצע הצליח המודל הזה שמתייעצים עם הרבנים עם גדולי תורה הרווח הוא פעמיים א' אתה שומע מדע התורה בסוף המדינאים צריכים להחליט לפי השיקולים שלהם בדיוק מה לעשות בל לשמוע את הכיוון של הדעת תורה זה רווח ראשון והדבר השני הוא אין לי כמעט ספק שה סיעתא דשמיא במבצע אנטבה לחלץ את החטופים היייתה בזכות זה ש התייעצו עם דעת תורה שמתייעצים עם דעת תורה בעצם אתה מערב את השכינה בתוך ההחלטות שלך אתה מתייעץ עעם השכינה ואם עושים את המודל הזה אם יצחק רבין שעה ממפלגת העבודה ומהשכונה אם גם ממשלת ישראל היום תאמץ דבר כזה שירצו לקבל חווה דעת מגדולי ישראל חווות דעת הבת יהודי מוסרי אך להסתכל על העניין הזה של של החטופים אבל אנחנו באמת מתפללים מכאן שהקדוש ברוך הוא יעשה לנו ניסים גדולים והשבויים האלה כמו שאז היה מבצ ושחררו אותם שכולם יחזרו ושלמים בלי שום פגע ובלי שום מחיר חס ושלום תודה [מוזיקה] רבה