שחרור חטופים - ע"פ הרב קוק והרב ישראלי | הרב אלישע אבינר, ישיבת מעלה אדומים | כנס אסופות ה-4

[מוזיקה] שלום וברכה ברוכים תהיו כל הבאים הנושאים שאנחנו נעסוק בהם זה לא נושאים נושאים כבדים אני רוצה לא לשתף אותכם במחשבותיי אלא עביר דברים ש של הרב ש לי זצל שבנויים דברים של היקוק זצל יש פה עוד מקומות מקדימה וכל מי שנכנס יקח דף איפה יש עוד דפים ותרו עוד דפים בכניסה בסדר תודה יש פה [מוזיקה] מקומות את הדברים שחכה עוד שניה אחת שכולם יכנסו יש עוד מקומות פה קדימה [מוזיקה] יש עוד מקומות יש עוד מקום כאן עוד מקום כאן יש עוד מקום שם בקצה יש עוד מקום כן תוציאו את הכיסאות כדאי להוציא את הכיסאות מפה כדי שמי שרוצה לשבת יכל לשבת תוציאו את כיסאות את הדברים של הרב ישראלי עוד שמעתי בתור תלמיד בשיעור כללי של הרב ישראלי אה באותם ימים הייתי קצת ביישן למרות שהשתתפתי באופן קבוע בשיעורים שלב ישראלי ומדי פעם דיברתי איתו ייתי בי שם רק בדבר אחד הייתי חצוף רב ישראל היה תול הרי מקומות בכתב ידו לפני השיעור ואחרי השיעור הייתי לוקח לעצמי את הדף אז זה בכתב ידו של רב ישראלי אשור כללי על הנושא שלנו אז אני אתחיל בהתחלה מדברים פשוטים אפילו לא מופיעים בדף שלפניכם מכיוון שהם ידועים ומוכרים אחר כך נעבור לדברים יותר מורכבים המשנה אומרת לא מופיע בדף המשנה אומרת שאין פודים את השבעים יתר על כדי דמיהם מה זה כדי דמיהם מחיר השוק מחיר השוק של עבת יש עוד מקומות אז יש עוד שני מקומות אפשר להיכנס ויש עוד שלושה מקומות עוד מקום אחד הנה יש שם שני מקומות ומישהו יקח את הפלאפון מפה יהיה עוד מקום יודעים של מי זה שה יש עוד מקום שם יש עוד מקום אחד א באותם ימים שבועים היו עבדים שבו שבועים והם היו עבדים כל חייהם אז כתוב שלא פודים את השבעים יר יתר על כדי דמיהם בגמרא יש שתי אפשרויות הגמרא מתלבטת האם זה אישום דוך כדי ציבור דיינו אם יש רוצים דורשים עבורם סכום מופרט אז מטיל נטל כלכלי מאוד גדול על הציבור דוקד ציבור אודום ד דגר תפה נו כדי לא לעודד חטיפות נוספות אתה תשלם סכום גדול זה הופך להיות משתלם מה החילוק בין שני ההסברים האלו הסבר אחד מדבר על פגיעה עכשווית דוקד ציבור וגם מדבר על פגיעה בציבור דוקד ציבור השיטה השנייה מדברת על חשש עתידי שזה ידרבן אותם בעתיד לחטוף ואז מהם יחטפו אז אולי זה תהיה פגיעה ביחידים שיחטפו אותם לאו דווקא של הציבור לא פגיעה בציבור אלא פגיעה באותם יחידים שיחטפו אותם כתוצאה תמרוץ שמקבלים שכר גדול עבור פדיונות ם ציבור ויכול להיות שזה גם יהיה דוח כדי ציבור העתידי כי יצטרכו לבדות אותם אותם החדים בממון מרובה שתי אפשרויות אומרת הגמרא מה נפק ביניהם הם קרובי משפחה יכול לבדות אם זה מישו בדוך כדי ציבור קרובי משפחה יכולים לבדות אם זה משום חשש עתידי שזה גביר חטיפות אז גם קרובי משפחה לא וכים לבדות אסור להם לבדות אם הבדו אז יודד חטיפות נוספות לכה נפסק כמו עדם מחמירה גם קרובי משפחה לא יכולים לבדות אבל כתוב בתוספות שאדם יכול לבדות את עצמו בממונו טוות משתמשים בביטוי נפלא ל עצמו אומרים תוספות לא תקנו שלא יתן כל אשר ו בעד נפשו כו אדם בעצמו יכול לבדות את עצמו בכל הון שבעולם אם הוא אדם עשיר ש שוו אותו ודורשים עבורו סכום מופץ יכול להוציא הקופה שלו כל הון שבעולם כדי לשחרר את עצמו לכן טוסט אומרים שגם אדם יכול לשחרר את אשתו בכל סכום שבעולם בגלל אשתו כגופו עד כאן הדברים הפשוטים שכתובים בגמרא הם גם במצב של פיקוח נפש יש מגבלות שלא פודים את השבעים יותר על כדי דמיהם אז זה סיפור הגענו לדף סיפור מה שהופיע במסכת גיטין מה יסב רבי יושע בן חנניה שלח לכב גדול של רומי אמרו לו תינוק אחד יש במת סורפ עיניים טוב רואי קבוצות סדורות לו טלטלים הלך ועמד על פתח בת הסורים אמר מי נתן משיסה ליעקב וישראל לבוזזים ענה אותו תינוק ואמר ה הלא השם זו חתנו לו ולא הבו בדרכ בלוח ולא שמעו בתורתו אמר מובטחני בו שמורה בישראל העבודה שזז מכאן עד שאבדנו בכל ממון שפוסקים עליו אמרו לא זז משם עד שפאו הרבה ולא היו ימים מועטים עד שורה רורה בישראל ומנו רבי ישמעאל בן אליש אז וסות שואלים איך הוא פדע אותו בממון הרבה הרי אסור לבדות את ה את השבויים יותר על חדי מהם התס נותנים שתי תשובות תשובה אחת סכנת נפשות תשובה שנייה תלמיד חכם סכנת נפשות סות אומרים איין מגבלה למה סכנת נפשות מגבלות ממוניות שום פנים ואופן מצוים שסכנת נפשות אפשר לבדות כל דבר עומד בפני פיקוח נפש תשובה שנייה תלמיד חכם הרמבן חולק אומר הרמבן שגם במצבים של סכנת נפשות לא פודים יותר מכדי דניה למה א תוספות אומר הרמבן מכיוון ש בכל שבי יש מצבים איומים ובכל אופן למרות שאדם הוא שבוי בכל אופן אסור לבדות אותו יותר למדם הגמרא אומרת שבשב יש הכל הכל יש שם גם עינויים וגם סכנת נפשות וגם פגיעות פיזיות ובכל אופן כתוב חזל שלא פודים אותם יותר מחדד מהן כן אומר הרמבן אפילו במצב ש פיקוח נפש לא פודים סכנת נפשות אז למהה פדו תלמיד חכם מה תלמיד חכם סכנת נפשות לא ותלמיד חכם כן אז תרו את התשובה של הרמבן יש אומרים וכל אחד יקח הששה ד מיתה פודים אותותו בכל מקום שבעולם בכל ממון שיכולים דותן ולא מסתבר דכל שבי כולו תנאו בהוא יש בהם את הכל גם רע וגם ייסורים וגם עוני וגם חשש מיטה בכל אופן פודים מסתב רע תלמיד חכם פודים אותו בכל ממון שבעולם ווליק משום דוקה ולא משום אגרו אין משום דוקה למה למה הן שמו דוקה מה זה שם דוח קדי ציבור כל ממון שבעולם זה דוח קדי ציבור זה לא משנה אם זה אדם פשוט תמיד חוכם זה אותו ממון ולא משום גרויה למה לא משום גרויה גרו הכוונה חשש שמה ישו חטיפות פות למה כי כנראה ש תלמידי חכמים יש בודדים חטפו אחד יצרו לחטוף נוסף לא ברור אבל תראו מה ש כותב שאם עבדו ישראל ממון הומתו משונם הרבה מה הכוונה מ שונאיהם הרבה זה כמובן בלשון גנאור גם אם מתו מעם ישראל הרבה יש לנו כיוצא בהם תלמידי חכמים אין לנו כיוצא בו אומר הרמבן אם יש שווי וימות בסדר נו לא נורא יש לנו עוד כמה יודים בעולם אבל תלמיד חכם אין נו אצר לדעת עוד לפני שנמשיך ה שבעצם זה דבר מאוד אכזריים ן חשש מיטה חשש פיקוח נפש הרי מדובר שאדם יעבד כל החיים הוא יהיה עבד הילדים שלו עבדים הצאצאים שלו עבדים עד שיהרגו אותם לא מדובר פה במשחק אם אין פיקוח נפש אז הוא יושב לו שם בדיסנילנד ומשחק מחבואים לא הוא יהב את כל החיים לא אכפת לנו למה חשבונות כלל ישראל או קהילתים דוחק ד ממונה חשש שמה זה יצר יצור מוטיבציה ואצל הרמבן עוד יותר חמור מזה אפילו לא מוכן להתחשב במצבים של פיקוח נפש אפילו זה לא למה יהיה לך יהודי אחד יש לנו עוד כמה יהודים כסף נו לא יהיה לנו כסף תלמיד חכם אין לו כן כור אי אפשר י את הרות הלה ש ום שנת ישראל אנחנו טוב אני אדבר על זה בינתיים עוד לא אמרתי כלום רק למדתי רמבן עוד מעט אני אגיע לדברים האקטואליים מ זה מה שאתם מתכ כן הרבי ישראלי חידש על סמך דברים שכתובים בראש הראש בוא נקרא אותו מקור שניים אשתו כגופו או כמו שאדם יכול לבדוק את עצמו בכל ממונו אשתו נמי כיווון אם מופיע בדף שבפני כן כיוון שחייב לפדות בתנאי כתובה כזה אחד מתנאי כתובה דיונה כך כתוב מסכת כתובות כמו שיש לה ממון דמי אז הרבי ישראלי שאל ופלפל כתב איזה מערכה ארוכה מה זה מה זה הפשט מה הוא צריך להגיד כמו שיש לה ממון דמי הוא כבר אמר אישתו כגופו אדם יכול לות את עצמו ישתוק גופו ארב ישראלי שהתוספת הזאת כמי שיש לה ממון בא ליצור חיוב על הבע לבדות אותה לא רק שהוא מותר לו לבדות אותה בגלל שאשתו כי גופו או אדם יכול לבדות את עצמו אדם יכול לבדות את עצמו יכול אדם לא לבדות את עצמו אדם יכול לבדות את אשתו ואולי לא יבדה את אשתו לא הוא חייב דות את אשתו למה כמו שיש להם ממון דמ על פי זה כ הרב הישראלי שצוה הגנה לישראל או סליחה לפני צבה אומר ישראל מה אדם יעשה ביטוח יעשה ביטוח אם עבדו אותי חברת הביטוח צריכה לשחרר אות זה מי שרוצה להיות יזם הייטק אז עכשיו יכול להיות לפתוח ביטוח למי שיחטפו אותו חס וחלילה אז אמר הרב ישראלי על פי הראש הזה חברת הביטוח צריכה לשלם חייבת לשלם כי כי מי שיש ם ממונ דמי כמו שהבעל התחייב במסגרת הדובה לבדות את אשתו ולכיוון שצריך לבדות את אשתו צריך לבדות אותה בכל ממון שבעולם אם יש לו אפשרות באותה מידה אם אדם עשה ביטוח חברת הביטוח צריך לבדות אותו בכל ממון שבעולם כי זה כאילו זה הממון שלו זה שלב א' אומר הרב ישראלי כל מי כל חייל יש לו חברת ביטוח חברת הביטוח שלו זה מדינת ישראל כך הוה מדינת ישראל זה חברת הביטוח שלו הוא יצא מטעם המדינה והמדינה החיית ולכן כיוון שהמדינה החיית היא כמו חברת ביטוח תגיד זה סכום התק ו לא פודים את השבעים יותר מחדד מהם זה כאילו עשה ביתוח אתה לפני שאתה מתגייס אתה עושה ביתוח כביכול של צל צל הוא החי עליך צלצ לבדות אותך סל צרך לדאוג לך וזהו זה לכן זה כאילו אתה פודד את עצמך בממון שלך נקרא את הדברים האלה אחר כך שאלות עולה מהדברים המורים חוות בנימין חוות בנימין עולה מהדברים המורים שאם אדם שאם למשל אדם יפתח את עצמו בחברת ביטוח שבמקרה של שב ידעו בדמים מרובים מאחר שהחיוב של החברה הוא כלפי אדם שיבטיח את עצמו בא והם אינם אלא עושים את שליחותו רשעים ואף חייבים לבנותו בכל ממון שהוא כפי שחייבו את עצמם כלפיו תמורת התשלום ששילם להם עבור התחייבותם זה הפרמיה מנקודת מבד זו יש לראות את חובת המדינה בפדיון שבויי המלחמה שכיוון שיצאו למלחמה בשליחות המדינה וטעמה לגנת העם היושב ציון קימת ועומדת התחייבות בלתי כתובה אבל מובנת מאליה שכל תצדק שיש בדי המדינה לעשות כדי לבדם במקרה שיפלו בשבי וכשם שהתקיים התחייבות מעין זו לדאוג לרפואתם והבאתם של פציעה במקרה של פציעה ונחות של חיילים וכן לדאוג למשפחותיהם במקרה שפגם חס ושלום במלחמה כן לא נופל מזה החיוב לנקות כל פעולה שהיא לשם הוצאתה מן השבי וכיוון שמה שמדינה יכולה לעשות בזה ומכוח החיוב שקיבלה על עצמה תמורת השירות שלהם הרי אין זה אלא כאילו הם פודים את עצמם החייל פודה את עצמו שבזה כ מבואר לאלו קמת שום הגבלה ולאשר בזה התקנה ש פודים את השים ר שאלות אבל בסוף כאילו המהלך הזה הוא כאילו עוקף את ההגיון זאת אומרת מדברים דבר לדבר אבל בסוף בהגיון נשאר אותו סיבות שאמרנו אז שזה בעיה זה גם פה בעיה בעיה בעיה כל מלא בן אדם אחל אני מבין פוד את עצמו אז אם חף חטף מישהו עשיר אז הוא הרוויח אבל אם הוא יחטוף אניני א לא זה כאילו עם כל חייל ישי ביטוח אני אומר גם ביטוח זה ביטוח זה כסף שלי אני השקעתי זה כסף שלי ם ואם כלל עם ישראל יהיו גבירים כל עם ישראל יהיו גבירים אז כולם בסדר אבל שהבן אדם שפו יחפו בן אדם אחד הבעיה פה זה ש ו יחטפו עשרה גבירים כל הגבירים חס ושלום של בני ישראל חוטפים אותם אז מה תציע בסדר אז שתמצו לפחות לחטוף את כל הגבירים ואז כאילו הם ייקבלו כל כך הרבה כסף אז שתמצו את הגבירים לא שם יחטפו בן אדם אחד לא משנה מ לא אמרתי לא משנה מי אמרתי חייל עד עכשיו דיברנו על חיילים רק חיילים נכן חיילים אתה מבד מדינה שלמה על בן אדם אח נכון נדייק עד עכשיו דיברנו על ממון הנושא שלנו זה ממון עוד מעט נבור לדברים יותר מסובכים זה ממון א ממון אז מנת ישראל שלה ממון נו אז מה ממון כל אחד יש לנו מדינת ישראל יש לנו נפט נמכור נפט עזב ממון יש לנו מספיק לא כן מכורה אבל מה שהוא אומר כמו שיש לה ממון זה רק לעניין החיוב שעכשיו הוא חייב לשחר אותה אבל הראש גם הבי אשתו כגו פ הייתי אומר שזה אומר למה יש לו היתר בכלל לפתות אות לכן בחברת הביטוח יש חיוב אבל מנין שיש היתר מה זה נקרא בחברת ביטוח לא זה מתחיל מזה שאדם יכול לבדות את עצמו אז כ ביתוח זה אני אני שילמתי במקום שיה לי כסף בבנק שיש לי כסף בחברת הביטוח כן אבל אם בסופו של דבר הבדיה יותר מקדד מהם תגרום לכך שזה יותר תדלק את האוהב שלנו לרעתם וחוף יותי אז זה מה שאמרו הראשונים שכל אשר לאדם יתן בעד נפשו אתה לא יכול להגביל את האדם לבדות את עצמו אני יכול להגביל את החברה אתם אל תבדוק יכול לבדות את עצמו והתשובה היא שאם אדם עשה חברת עשה ביטוח זה כאילו פודה את עצמו הוא שילם פרמייה ועכשיו הוא מקבל את התמורה גם זה כל ה גם גם כי אדם יכול לבדות את עצמו עכשיו כשאדם יוצא חייל יוצא לצבא והולך ונלחם הוא נלחם מטעם המדינה זה כאילו יש לו ביטוח כמו שיש לו ביטוח רפואי ויש לו חס וחלילה תומכים במשפחה כמו שרב ישראל אומר כך אותו דבר אב אני ממשיך הלאה אני ממשיך הלאה כי אני עוד לא הגעתי לנקודה העיקרית עוד לא התחלתי א אז זה לגבי חייל ומה לגבי אזרח במינו אומר רב ישראלי שלב שהחידוש שהוא חידש פה זה מתייחס רק לחייל ולא לאזרח אבל יש הרבה דרגות בפיקוח נפש ההוא מכריע שבמצבים של פיקוח נפש ודאי שאפשר לבנות כי זה פיקוח נפש כך הוא מכריע אפש כמור שניה כל זה בענייני ממון סיפור בומפס אנטבה במטוס שנכתב היה אחד מגדור ישראל רבי יצחק ונר בעל הפחד יצחק מכירים את הספר פחד יצחק הוא היה במטוס תלמיד מהזה היה בחטיפה את המטוס לאלג'יר אולי אתה צודק חיה תעיתי מטוס אחר תלמידיו תלמידיו סליחה תלמידיו באמריקה אמרו אנחנו נאסוף כסף נבדה אותו התחילו לאסוף סכומים גדולים ולהעביר אותם דרך ממשלת ארצות הברית כדי לתת לחוטפים כדי שיחרו את הרבי יצר נ אחד מגדולי עולם אחד מגדולי אמריקה רבי יעקב קמינצקי כך מספר הרב צי שכטר של שכטר התנגד לחלוטין אמר בשום פנים ופן למה תמיד חוכם תמיד חוכם פודים אותו בכל ממון שבעולם זה מוסכם עכל ראשונים תמיד ח רבי יצחק ונר תמיד חכם מופלא אמר זה שעת מלחמה בשעת מלחמה המטוס שנחטף על ידי מחבלים מאלג'יריה זה מחבלים שנלחמים נגד העם היהודי לא ייתכן שבשעת מלחמה אתה תדלק את האוייבים בזה שתעביר להם כסף לא ייתכן כל הסיפורים חוטפים חטפו אזה אח שודדים לא יודע מה הייתה מלחמה גדולה כבשו אם יש מחבלים שממשיכים להילחם בשעת מלחמה אמר אסור וא לא נתן להם רבי יעקב קמיצי במ כל זה שדיברת כל מה שדיברתי עכשיו לא נוגע לעניינינו למה לא נוגע לעניינינו כי בסוגייה שעומדת לפנינו לא מדובר ע לבדוד בכסף הלוואי ש אפשר לבדוד בכסף אי אפשר לבדוד בכסף שתי אפשרויות עומדות בפנינו או מבצע צבאי או שחרור מחבלים המחנה המשותף לשניהם פיקוח נפש או פיקוח נפש של החיילים או פיקוח נפש כתוצאה משחרור חבים פיקוח נפש לא של השבויים פיקוח נפש שלנו של החיילים שהולכים ל חלץ את השבועי או אם אתה משחרר מחבלים זה פיקוח נפש של החברה אז זה סיפור אחר לגמרי זה לא ב של ממון דורכת ציבור נתי לו עוד איזה מס עניין של פיקוח נפש זו הסוגיה העיקרית זו הסוגיה שעמדה בפני כבר בפני תלמידי חכמים גם בפני הממשלה במבצע מבצע יונתן בהתחלה המדינה קימה לשחרר מחבלים ממבצע מבצע יונתן ובסוף תוך כדי משא ונתן עשו את המבצע בן תבו שחרו אותם ושאלה יצחק רבין פנה לתלמידי חמים פל הרב פנה לרב הרשי לרב עובדיה יוסף אבל מיד נסביר את הדברים הרבד יסף אמר לשחרר מחבלים למה כי זה לא מוגדר כי פיקוח נפש יש חזני אש מפורסם ש פיקוח נפש זה רק פיקוח נפש מידי לדוגמה האם מותר לחלל שבת מכונה מחקר רפואים שבעזרת השם ימציאו איזה תרופה וכתוצאה מן התרופה הזאת יצילו נפשות לא למה זה לא פיקוח נפש מידי אמר הר עובדיה לשחרר מחבלים נכון לא פשוט אבל זה לא פיקוח נפש מיידי לא פיקוח נפש מידי אז ודאי שצריכים לשחרר מחבלים כדי להציל את השבועיים להציל את החטופים זה לא פיקוח נפש זה לא בעיה הרב ישראלי מתנגד אמר זה כן פיקוח נפש דבר ראשון בגלל שיש עצם שחו המחבלים זה הישג פוליטי למחבלים כלומר בעברית פשוטה קנייה ודבר שני כשלא מדובר באדם פרטי אלא מדובר בציבור לא עושים חישובים שלהם יש פיקוח נפש מיידי אלא רואים את כלל התמונה נדמה לי שזה גם היסוד של התשובה המפורסמת של ארב ישראלי אל הפלת המשטרה בשבת למה מותר לשוטר להסתובב בשבת במכונית שלו ו ניידת משטרה מילא מקבל קריאה יש רצח קופץ לניידת נוסע אבל למה הוא מסייר כל היום כדי למנוע רצח נו עוד לא קרא רצח כשקרא רצח נקרא לך לא כל מה שקשור לציבור זה קשור לסוגיה מסרת שבת לגבי גחלת ש גחלת של עצים גחלת הדומה שיטת רבינו חנן ל שם א זה נחשב פיקוח נפש זה נחשב פיקו יש פה עוד מקום אחד מי שרוצה יש עוד מקום אחד מי מתנדב לשב על הכיסא פה לא רוצים לשבת טוב אז הנה מה שכותב הרסי יש מי שתן מקור ארבע יש מי שטען מדיון שלנו שהסכנה שיכולה לבוא משכרם של מחבלים אנה קת לפנינו אין זולה שערה שזה יחזק את פעולת החבלה כי זה שיכולים לעשות ממילא הם עושים כ הרשעים האלה יוסים בין אם לשחר בין אם לאשחר אז מה נפק מנה והגברת פעולותיהם מנדעית על כן בנידון שלפנינו חיובן מאיקה להנות לדרישותיהם ולשחרר מחבלים ולא רק עניין של רשות חיבים לשחרר מחבלים כך כתב הרב עובדיה וזה גם התשובה שהוא נתן ליצחק רבין ראש הממשלה אח לני הו דעתי כל כי גבנה שלפי מצב העניינים השגת חפצם על ידי מעלליהם ודאי תגרום להתגברות פעולותיהם וממילא גם הסכנות הנובעות מזה גם אם נתעלה מהסכנה ש בהישגים הפוליטיים שלהם הרי קיימת גם סכנה מוחשית של הגמרה העבדות בנפש שיכולות לבוא חס ושלום על ידי ריבוי פועלם והשתולל אותם למראות ההצלחה אין הבדל בין שהסכנה הוא לפנינו כרגע בין שלפי השרה הדבר יבוא לידי סכנה כפי ששנינו בוגון דה במסכת עירובין שתראו חילו שבת לחזור בכלי זינם גם במלאכה דאורייתא מצד החשש לא נתיר להם נמצא את מכשיל לעתיד לבוא הרי לנו מזה שסכנה לעתיד כל שהי מוחשית וראוי לחשוש לה הרי זה כאילו הסכנה היא כבר לפנינו אז וד לפנינו שתי אופציות אופציה אחת שחר מחבלים סכנת נפשות אפשרות שנייה פעולה צבעית סכנת נפשות האם בכלל זה מותר האם מותר הסתכן דבר שני מותר להסתכן איזה מבין שתיהן עדיפה אני צרך טיפה להמשיך כח אני לא ספיק כלום אז יכולנו לתרץ תראו על פי דברים מפורסמים של הרב זצל שבמלחמה אין חישובי במלחמה אין חישובי סכנת נפשות יה שיש אפילו מלחמת רשות אמרות שבוודאי שבמלחמת רשות יפגעו נפשות וזאת למה אומר רב קוק כי מלחמה מלחמה זה מדיני מלכות מדיני מלך וכיוון שזה דיני מלך זה דינים שונים לחלוטין משהו אחר לגמרי יש לנו כמה כמה הלכות שנשתייר לנו לכות מלכים כך כותב הרב במלחמת מצווה לניו דעתי אין ללמוד כלל שמותר להסתכן דעל ככך ענייני הכלל מלחמות יוצאים מכלל זה דחי בהם זה שונה לגמרי במלחמות גם מלחמת רשות מותרת ואיך מצינו התר להיכנס להכניס נפשות רבות בסכנה בשביל הרווחה אל מלחמה והלכות סיבור שיני ולי הוא מכ משפטי המלוכה שהיו ודאי רבים ונמסר באומה שהם אינם על פי גדרה תורה של הלכות יחיד גם כן דני מלחמה בין מלחמת ניסה בן מלחמת רושו וא אפשר ללמוד מזה למקום אחר זה משהו אחר לגמרי כאילו יש תורה חדשה של דיני משפטי המלוכה אבל הרב קוק לא אומר לנו מהכללים של משפטי המלוכה לכן הרב הישראלי ניסה ללכת בדרך יותר יותר ברורה מבוססת על דברים של הרב זצל ועכשיו אר שו מתחיל השיעור מקור שש כתוב בכסף משנה וכתב הגות מימון עבר ללא תמות בירושלמי מסיק אפילו להכניס עצמו בספק סכנה חייב אדם חייב להכניס את עצמו בספק סכנה בשביל להציל את הזולת ספק סכנה לא אני אתאבד בשביל להציל מישהו אחר אבל ספק סכנה אדם חייב כך כתוב בירושלמי ונראה אומר הכסף משנה שאתם מפני שעל ודאי והוא ספק הוא ודאי ימות הוא טובע ואתה מזנה כדי לחלץ אותו אולי אתה תתבע איתו אולי לא תדב איתו אולי כן אולי לא ספ מותר לך להכנס בספק סכנה ספק פיקו נפש בשביל להציל את הזולת אומר המנחת חינוך לא מובן למה יש חיוב חיוב שאדם יכנס ספק סכנה בשביל להציל את הזולת להציל את הזולת מה זה יש חובה להציל זולת לא יש לב יש לב כל התורה כולה נתחת בפני פיקוח נפש חוץ משלוש עבירות חמורות עבודה זרה גילו ר שחות דמים לא תעמוד על דם ראך דוכה פיקוח נפש ספי פיקוח נפש כך שואלה כך שואל ה המנחת חינוך הוא אומר שזה לא מופיע בשום מקום פסקה שנייה ולדידי גוף דין הגמרא צריכה יון כיוון שהוא רק לו ונו עושה מיסה כלל בהעברת ליו למה יתחייב להכניס עצמו בספק ס תקנה ולא וחי באן כתיב או לפי הרמבם אם אדם מוסר את נפשו בשביל קיים מצווה בנשו חייב בנפשו כלומר פי הרמבם וחי בהם זה לא רק פטור אלא מה זה זה חיוב וחי בהם אסור לך למסור את הנפש בשביל קיים מצווה ומי שמוסר את הנפש בשביל קיום מצווה הוא לא בסדר אז יש לי מצווה לא תעמוד דם רך ביקו נפש וחי בהם וחי בהם ואם אני אכנס לספק סכנה בשביל להציל את הזולת אני עובר לפי הרמבם עליו כך שאלם מדחת חינוך אזה איך אפשר לא ברור בכלל שמותר אז אבל איך אומר איך אומר הכסף משנה בשם הגעות ממוניות על פי הירושלמי אוי לא קראתי את הירושלמי א צריך לקרוא את הירושלמי על פי הירושלמי שיש אפילו חיוב בוא נקרא הירושלמי רב ירושלמי נפלא רב אמי אצטי בספ סיפה שבו את רב עמי את רבי עמי אמר רבי יוחנן יקרך מת וסדין יקר בסדר מה נעשה כמו שאומרים מה נעשה מה נעשה תפסו אותו שבו אותו אין מה לעשות אין מה לעשות אמר ש לקיש דנקיל אני מתקל אני הולך עד הסוף אני מוכן למות אני אהרוג את כולם ואני אחלץ אותו אני איזיל ומשב ל בחיילי אני אלך ואני אציל אותו בכוח אז בסוף כנראה שהוא כל כך יהיה מלאם שחרו אותו זה המקור לדברי הגות ממניות אז רואים דבר ראשון שזה מותר אבל גות ממוניות למד לא רק שזה מותר אלא יש אפילו חיוב יש אפילו חיוב אז אומר המלחת חינוך אני לא מבין איך בכלל זה מותר הלחת כמה וכמה חיוב כתוב חי בהם אם עומדת בפניך מצווה את לא תעמוד דם רך איך מותר לך לסכן את עצמך בשביל קים מצווה שאלה על כל המלחמות על כיבוש כל הדברים האלה זה אמר הרב קוק שזה מלחמת מצווה מלחמת מצווה זה משפטה מלוכה משפטה מלוכה זה תורה אחרת שאנחנו לא יודעים מהמה היא פה זה לא היה מלחמת מצווה זה שבו אותו אבל אמרתי שהרב ישראלי כיוון ש משפטי המלוכה זה דבר שהרב סל בעצמו אומר שאנחנו לא עבר לידינו אז הרב ישראלי מנסה לחפש משהו אחר א אחר כך נחזור למלחמת מצ ולכן הוא אומר שזאת הסיבה שבסופו של דבר כל הראשונים השמיטו את הדבר הזה מחדש אומר רב ישראלי על פי יסוד גדול של רב זצל מוסיף לו רק נקודה אחת מעניינת אומר הרב זצל חידוש מופלג המושג של וחי בהם שזה פתור וזה גם חיוב שתחייה זה לא עניין פרטי אלא זה עניין כללי לא במובן הרוחני הישיבתי אלא במובן ה למדני כלומר וחי בהם פירושו של דבר זה לא כל כך משנה אם אתה תחיה אוא יחייה חי בהם מישהו יחייה אני אזכיר בעל פה את הדברים של רשי יודעים שאם באים למישהו ואומרים לו או שתהרוג את פלוני נהרוג אותך אז אסור לו להרוג את פלוני בשביל להציל את עצמו למה מה החזית אומר רשי מה זה נקרא מחזית מה זה מחזית מה זה מחז ס מי אומר לך שד דם שלך יותר אדום מהדם שלו אומר רשי פשוט אחד משניכם ימות או הוא או אתה אלא אם אתה תהרוג אותו תעשה עבירה ואם יהרגו אותך לא תהיה פה עבירה כן אבל יש הבדל קטן שאם הוא ימות אני אחייה למה לא לוקחים את זה בחשבון זה ברור שאחד משנינו ימות אבל אני ר לחיות מה זה עוזר לילי שהוא יחייה אם אני מת אומר מכן הרב זצל רואים שבחי באן זה לא חיזון פרטי וחי אני אחיה אלא וחי יהודי החייה אתה הוא זה לא משנה לנו העיקר שאחד יחייה והראיה שזה לא משנה אם זה אני או אחר האם מותר לחלל שבת בשביל הזולת כן למה מותר לחלל שבת בשביל הזולת שנאמר וחי בהם בסדר הוא חי או שאני חי אני מחלל שבת והוא חי מלא אם אני מחלל שבת בשביל עצמי אז וחי בהם אז אני דוכה את השבת בשביל שאני אחיה את עצמי זה הראייה של עם ישראל אני מחלל את השבת בשבילו למה כי כתוב וחי בהם אבל הוא חי לא אני וחי בהם זה לא משנה אתה הוא וחי בהם זה עניין כללי לא עניין פחת אסור להציא את עצמו מה אסור להשי את עצמו בגלל שתהיה גם אבירה או שאני אהרוג את עצמי או שאני אהרוג אותו או שיהרגו אותי לא אולא או ש או שני או שני הורג אותו א או שיהרגו אותי אם הורגים אותי אני לא עושה אבירה אם אני ארוג אותו עושה אבירה בשני המקרים יהודי אחד ינצל רק באפשרות אחת תהיה עבירה באפשרות שנייה אן עבירה זה מה שאומר רשי גים את שניכם הרב זצל מדבר על זה במשפט כהן עוד מעט נזכיר את זה הרב זצל מדבר על זה במשפט כוהן בסימן קמג נזכיר את זה מיט אז זה מה שאומר רב זצל ולכן אומר הב זה גם בכיוון הפוך גם בכיוון הפוך לכאורה האם אני חייב אני חייב להסתכן בשביל להציל את הזולת צריכים להציל אותו וחי בהם תשובה לא למה וחי בהם אני רוצה פה להציל את עצמי אם אני צריך להציל את הזולת ובזה שאני מציל את הזולת אני מסתכן אז גיד לי תשמע חי בהם אתה צריך להציל אותו כן אבל אני אסתכן בזה ואם אני אסתכן בזה אזיי אני אפגע בחי בהם אני אנצל או שהוא ינצל אז אני לא חייב לעשות לסכן את עצמי בשביל להציל אותו אני לא יכול להרוג אותו בשביל להציל את עצמי אבל מאידך אני לא חייב להסתכן בשביל להציל אותו למה כי או הוא או אני בסופו של דבר מישהו ינצל וחי בהם יתקיים בי ולא יתקיים בו לכן אומר הב זצל לא פשוט בכלל לפי הסברה הזאת שאדם מותר לו להסתכן בשביל להציל את הזולת והרב זצל אומר שגם לא ברור אם באים למישהו ואומרים תשמע או או שנהרו אותך כלומר או שאתה תהרוג סליחה שני אחת או שתמסור את עצמך למיטה או שנהרו כמה אומר ס שהוא לא חייב וכן בכיוון הפוך אומרים כמה אנשים או ש אנחנו הרגעים את כולכם אם לא תרגו את פלוני אסור להם זז אומר נפשות זה לא עניין כמותי זה לא שרק אחד שווה אחד לפעמים ערה שווים אחד לכן כל החישובים הכמותיים האלה לא נכונים גם א יבואו לכמה אנשים יגידו להם לקבוצה שלמה אנחנו נהרוג את כולכם אלאם כן תהרגו את פלוני אסור להם להרוג את פלוני וחי בהם זה מה שאומר הרב זת כן אה למה במקרה שהוא בחוץ הרי הוא ספק או אז הרב ישראלי אומר יכול ירושלמי סובר שספק זה משהו אחר ספק זה לא זה לא ודאי זה רק ספק יכול להיות שכך סובר ירושלמי שזה שונה ו תראו מה שכותב הרב ישראלי למסקנה בוא נקרא כמה שורות נקרה כמה שורות ברשי ברב קוק משפט כהן יש לא יודע איזה שורה זה אצלכם [מוזיקה] א שורה א 2 3 א שורה חמישיית מכל זה נראה מצר את רשי די וחי בהם אינו דבר פרטי דווקא ל אותו האיש העושה הוא המונע הוא הבא לשאול אלא דבר קי בכללות על כל נפשות ישראל וממילא נכללה בזה גם נפשו כשאנו באים לדון בנפש בפני נפש אין אנו מכריעים על פי מי חזית אין אנו מכריעים את מי להציל בגלל הספה של מי חזית ולפי זה לכאורה אין שום מקום לאסור תראו חשוב אין שום מקום לאסור למסור נפשו אפילו בשביל הצלת חברו שדי לנו שחיוב ליק קום ועשה אומר צל מותר לאדם להסתכן בשביל להציל את הזולת מותר מותר למה מה הסיבה כי י וחי בהם בסופו של דבר מישהו ינצל אני מסתכל בשביל הציל אותו ינצל אולי אני לא אנצל וחי ב אחד ינצל אז מותר לי הוא כותב את זה גם לפי שטת הרמבם משום וא יכול לומר גם כן מהי חזית אבל אין לנו שום ש מקום לאיסור כיוון שכל האיסור אפילו לדת הרמבם שאסור לאדם להסתכם שהרם אומר שהוא מתחייב בנפשו כשמסר נפשו במקום שנו מחוייב לכ צ לאמר משום בספיר חי באנו בא לפתור ממסירות נפש לחיובו חייבו שיחייה בהם ואם לאמר שרמ מודה גם כן רשי שהמושג שבחי בהם זה מושג כללי אם כן מצד וחי בהם הכל הוא שווה אם בן ישראל זה יחייה הוא אחר וש כלומר שגם הרמבם מודה זה בשפיכות דמים אם הוא רוצה למשור נפשו בעת חבר או רשי סיכום אומר אב זצל יתכן שמותר לאדם להסתכן בשביל להציל את הזולת למה וחי בהם כי נתקיים בחי בהם או בי או בו האם יש חיוב כן מיד את שכם בספ אותך חתו אז לא אמרתי כנראה שמדובר שיש סיכוי להציל אותו רק שאתה בסדר אתה מנסה להציל אותו אתה מנסה להציל אותו מתוך תקווה כמובן אם יש שיקולים ם אתה לא הוא ודאי בסכנה הוא טובע בים ודאי טובע טובע גג אתה רואה רק את הידיים מתנופפות למעלה ויש מערבולת ואתה קופץ ומנסה לחלץ אותו כי אתה לא חטוף לא אמרתי ש חטוף אני בינתיים הרב ז לא דיבר על חטוף בדווקא דיבר חטוף זה סיפור אחר אז הרב יכול להסביר מה הבדל בין המי חזית בגמרא שמה פשוט שאני לא זה לבין ה כי שם יש עבירה אם אני הורג אותו יש עבירה אחד ינצל באפשרות אחד אחד ינצל בלי עבירה יהרגו אותי הוא ינצל הוא ינצל ואני וא ואני אמות איזה עבירה לא תרצח לאמ לא תרצח רצחתי אותו אני הורג אותו בשביל להציל את עצמי שליח כאילו אני אומר לו לא ת אותה כאילו בא גוי שם לך הקדח על הראש אומר לך חבי ביבי או שאתה הורג את פלוני או שאני מוריד לך כדור עכשיו בראש זה זה הסיפור בגמרא הם זה או שאני הורג אותו או שאני הורג אותו או שאני הורג אותו שורג אותו שיהרוג את מישהוא רוצה מה לא כאילו גם שם גיד מחת מגיע אלי גו אומר לי או שאני הורג אותך או שאני הורג את פלוני נו אז אז מה השאלה אז אני צריך להתנדב ברור שלא מה הפשיטה שאני לא צריך להתנדב א א שמה במקרה כזה יהיה מותר לי להגיד לא אני לא בוודאי שמותר לי להגיד מה זה מותר למה לעשות מותר לי להגיד לגוי ש ג כלום אתה אומר לו וזה הכל מה צריך להגיד לו תהרוג את פלוני אתה לא אתה לא שותף טוב א מה השער 39 עוד לא התחיל השיעור אומר הרב ישראלי כיוון שמותר להסתכן להציל בוודאי שמותר להסתכן בשביל להציל את הרבים אז מותר למדינת ישראל בתוך שלוחם של כלל ישראל להחליט שאנחנו מסתכנים כדי להציל את הרבינו זה מה שהוא כותב מותר להסתכן בשביל להציל כיוון שמותר להסתכן טוב אני חייל אני לא החלטתי שאני מסתכן המדינה החליטה המדינה הייא בא כוח של עם ישראל בסוגיות ציבוריות זה מה שהוא אומר ונראה בפסקה הבא ש ש ונראה ש באמצע הפסקה ונראה שכשם שרשות נתונה ליחי לסכן עצמו בקוק הונדה כן יכולה ורשאית היייתה הממשלה לעשות כן ולהסכים למסע ומתן משם שיחו המחבלים אף על פי שכאמור יש מקום לספק רציני שהדבר יבוא בעקבותיו יביא בעקבותי גל שלמות מותר לשחרר מחבלים מותר לשחרר מחבלים וגם מותר לשו חיילים א רק שני אני אניצי עוד לא הספקתי עוד לא הגעתי לחידוש של הרב ישראלי אבל הרב סל אומר חידוש גדול כל הספקות וכל הדיונים וכל הפלפולים מותר להסתכן אסור להסתכן זה בהצלה של יחיד בצלה של כלל ישראל בצלה של כלל ישראל ברור שם מותר למה מה המקור אומר זצל הוראת שעה הוראת שעה טוב הוראת שעה זה כשמה הוראת שעה זה משהו מאוד ספציפי חד פעמי ובהוראת שעה מה צריך תנאי בורת שעה תקבל התר ממי מבית הדין אומר זצל הצלת כלל ישראל זה הוראת שעה לכל הדורות ולא צרים התר של בית דין אז אם מדובר על הצלה של כלל ישראל ודאי שמותר להסתכן אולי חיייבים אולי חייבים להסתכן אלי אולי לא הרב זצל מתלבט שר מה זה לא הור שער זה הורת שער זה בכל הדורות זהלא לא זהור מה זה גדר של אורת שעה לכל הדורות בכל דור ודור גם מבלי שתשאל אומרים ללך את הורת שעה זו מישהו יודע איפה כתוב הסוגיה של הוראת שעה באיזה מסכת מסכת שבת שהוראת שעה שמותר לעבור על ייסורים בהוראת שעה כי פה גם אם זה אסור מותר מדין הוראת שעה בזה נשה את זה הוריות נדרים מה יהיה מה יהיה מה מה מ אף אחד לא למד פה דף יומי אף אחד לא עבר פה על השס סתימות שם זכל הדינים שללא רצה יהו בהר הקרמל אז שאלו את הרב זצל מה זה נקרא הורת שעם מה הייתה הוראת שעה מפורסמת אליהוא ברח כרמל זה נגע למה הוראת שעה שקרי קורבן מחוץ למקדש מחוץ למקום שחותי חוץ בשביל מה בשביל כלל ישראל מה כלל ישראל איזה כלל ישראל בשביל מה אלי בשביל מה אמנ בשביל אמונה בשביל מצוות הזה בשביל מצוות ישורת שעה לא בשביל הצלת כלל ישראל תראו את התשובה הנפלאה של הרב זצל מה מה גם בבת עיקר הסוגיה זה ב כ להימנע ת מלהביע את התמות על דברי כבוד תורתו שכתב להשיג עלי מה שכתבתי שהצלת ישראל ודאי נחשבת ודאי נחשבת למגדר מגטר וזה אמר כבר ככה זל אמר מגדל מילט הוראת שעה וזה אמר כבוד תורתו שאין נקרא מגדר מילט כי מצלת ישראל מעבירה לעשות סיג לתורה אבל לא הצלת כלל ישראל ממליץ אני על זה מה ש כוב אתנת ואליהו שני דברים יש בעולם ואני אוהב אוהבם בלבבי האהבה גמורה ולהם תורה וישראל אבל אני יודע איזה מהם קודם אמרתי לו בני דרכן שבני אדם שהתורה קדמה שנאמר השם קנני ראשית דרכו אבל אני אומר ישראל קדמו שנאמר קודש ישראל השם ראשית תבואתו אומר רב זצל אם בשביל מצוות מותר להורת שעה מקדר מלטה הלכת כמה כמה בשביל צעת כלל ישראל את המדרש הזה שמעתי סרות פעמים הרב צודה תמיד היה חוזר על המדרש הזה הרב סל מתלבט מה זה הצלת כלל ישראל מה זה הצלת כלל ישראל כמה חטופים זה הצלת כלל ישראל אז אני אני כבר צריך לסיים ועוד לא הגעתי לחידוש של ארב ישראלי ארב ישראלי מביא את הרמבם הרמבם המפורסם הרב ישראלי בעצם רוצה לומר שיש הדברים הם שונים במלחמת מצווה וגם אני אסביר למה ממש בקצרה אבל הרב ישראלי אומר הנה כתוב הרמבם שגויים צרו על הירות ישראל ובכל מקום הם באו על אסקי נפשות או שערכו מלחמה או שצרו צם יוצאים מאלי מכלי זחלים את השבת ומצווה על כל ישראל שיכולים לבוא ולצאת ולעזור לכם ש במצור יש כמה רות כל עם ישראל צריכים לצאת להציל אותם ברור שאם כל עם ישראל יוצא וזה מלחמה אז מה יהיה יה סכנת נפשות ודאי חלקם לא יחזרו למה זה מותר למה זה מותר אז אומר הרב ישראלי איזה חידוש גדול שמופיע בכמה סימנים שמלחמת עזרת ישראל מיד צר כל מלח את עזרת ישראל מיצר שבאו באים כמו שכותב הרמבם לזקי נפשות או שערכו מלחמה בישראל זה עניין של קידוש השם וכדו שבעניני קידוש השם אין חשבון של פיקוח נפש אדם צריך למסור את נפשו במצבים של קידוש השם וברגע שזה דבר כי הרם ישראל שואל מתי זה נקרא שאתה מציל כמה אנשים וזה לא מלחמה מתי זה מוגדר כמלחמה לפי הרב קוק אולי הצלת כלל ישראל כל כלל ישראל הרב ישראל אומר לו הנה אתה רואה יש כמה עיירות אז מתי זה מוגדר כמלחמת מצווה ומתי זה מוגדר כזה מבצע חילוץ של משטרה תשובה אם באו עלי ישראל בגלל שזה ישראל זה הופך להיות מלחמת מצווה זה הופך להיות עזרת ישראל מיצר זה הופך להיות קידוש השם וכיוון שזה קידוש השם אין חשבון של נפשות ולכן יש כמה עיירות שתקפו אותם בגלל שהם ישראל אז כל עם ישראל צריכה לצאת כדי להציל אותם למרות שחלקם יפגעו מכיוון שכך אומר הישראלי כיוון שזה עניין של קידוש השם שעומדות בפנינו שתי אפשרויות ו לעשות מבצע צבאי כדי לחלץ את החטופים או לשחרר מחבלים ש שחרו מכבלים זה חילול השם לעשות מפצע צבאי כדי לחלץ את החטופים זה קידוש השם כמו שכותב הרמבם ודאי שמעתם את זה כמה פעמים היום מה שרם אומר שכל המלחמות זה מלחמות השם כך כותב הרמבם בהלכות מלכים אז אומר רב ישראל ודאי שעדיף לעשות מלחמה לעשות מפטה צבאי כדי להוציא טוב הייתי צריך א לחתוך את כל הבשר החי של הסוף אבל יש לכם פה במקור 11 תקראו את הדברים ממש נפלאים נפלאים הרב ישראלי שואל מה ההבדל בין מלחמה שמוגדרת כמלחמה לבין הצלת יחיד תראו בשורה ונראה שאחרי שלושת הנקודות שגדר מלחמת מצווה בעזרת ישראל יצר כוונתו לקדש כוונתו לא יודע מה זה לקדש ומדין קידוש השם שבזה שכל ישראל שיכול לעשות זאת יוצאים חוצץ כולם כאיש אחד נגד הרוצחים שמגמת נפגע באנשים מישראל שמים מתקדש ואז הוא קושר אתזה צרוע לארות ישראל וזה עניין של קידוש השם הוא כותב בסוף ולכן עדיף לעשות מבצע לחלץ חטופים מצע צבאי כי בזה יש קידוש השם לומת שחרור מחבלים שאיין בזה קידוש השם יש בזה חילול השם כמובן אם אין שום אפשרות אי אפשר לעשות מבצע לחלץ חטופים אז אולי נותרת האפשרות השנייה לשחרר מחבלים אבל כשקיימת שתי האפשרויות ז העדיפה כמו שאומרים זה היה בערך השיעור הזה כי לא לא הספקנו את הכל טוב שלום [מוזיקה] כ