שופטים פרק ג - עתניאל בן קנז | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

[מוזיקה] ויקם אדוני שופטים ויושע מיד שוסים וגם אל שפתיהם לא שמעו כי זנו אחרי אלוהים אחרים וישתחוו להם שרו מהר מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמוע מצוות אדוני לא עשו חן וכי הקים אדוני להם שופטים וה אדוני השופט וושי מיד אויביהם כל ימי השופט כי נחם אדוני מנקת לו חצם ודוחקים ות השופט ישוב והשחיתו מאותם ללכת אחרי אלוהים אחרים לעבדם ולהשתחוות להם לא פילו ממלם מדרגה הקשה ויחף אדוני בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את בריתי אשר צבתי את אבותם ולא שמעו לקולי גם אני לא הוסיף לורי שש מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע וימות למען נסות בם את ישראל השומרים ם את דרך אדוני ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם לא וינח אדוני את הגויים האלה לבלתי יישם מהר ולא ביד יהושע אז יש כאן לכאורה סתירה פנימית בדברים מצד אחד הוא אומר ש הקדוש ברוך הוא השאיר אותם את הגויים האלה השאיר אותם בגלל החטאים לראות אם הם בל שהם לא היו בסדר אז הוא השאיר אותם מצד שני הוא כותב שהקדוש ברוך הוא הניח את הגויים האלה ולא נתנם ביד יהושע וד הרימי יהושע כולם היו בסדר אז למה למה הקדוש ברוך הוא השאיר את את הגויים האלה אצל יהושע למה הוא השיר אז הסבר אחד שאני לא אוהב אותו זה שכבר הקדוש ברוך הוא ידע מראש שהולכים לחטוב ימי השופטים אז עוד ימי יהושע השאיר אותם בשביל לעתיד להיות במי בימי השופטים למה אני לא אוהב את זה כי זו לא דרכה של הנבואה א לדון אנשים טובים על זה שבעוד כמה עשרות שנים יקום דור שהוא לא טוב ולא לתת לדור הטוב בגלל שיהיה לו דור לא טוב אחרי זה יש אפשרות תהיה אפשרויות אחרות חסר גויים בעולם ואם ה אם הקדוש ברוך הוא יוריד את הלה אפשר להביא אחרים זה לא זה לא אני לא אגיד שאיין דבר כזה יש יש אצל משה רבנו הקדוש ברוך הוא אומר לו נח שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נחר הארץ וכולי וכולי אבל שם ככל הנראה היה סיבה טובה לכך והסיבה הייתה שכבר היו אז בעם ישראל אנשים שהם בעצם רצו ללכת אחרי עבודה זרה אבל מפחד של משה הם לא עשו את זה זה רק היה מתוך הכוח והשלטון הנהגתי של משה גרם לאנשים לא לעשות וגם שמה יש עוד דרכים לפרש אבל כדי להבין את למה הקדוש ברוך הוא לא השאיר למה הקדוש ברוך הוא לא בדי יהושע אנחנו צריכים לקרוא עוד כמה פסוקים בפרק ג' פסוקים גם קשים מאוד ולדעת לפרש אותם למצוא להם דרך ואלה הגויים אז אחרי שהסברנו למה הם נשארו והייתי שאל כל אחד מכם היית אומר למה נסות בעם את ישראל השומרים דרך השם זא אומרת שאם עם ישראל ישמור את דרך השם אז הצליחו להוריש אותם ם לא לא ואז זה מין איזה רצועה שאפשר אפשר אפשר באמצעותה להעניש את ישראל אז הוא אומר מי הם הגויים ואלה הגויים אשר חדו עשות במת ישראל את אשר את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען רק למען דעת דורות בני ישראל ללמדה מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום 15 נ פלישתים וכל הכנעני והציוני ואחיי יושב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת והיו לנסות את ישראל לדעת הישמע את מצוות הדוני אשר ציווה את אבותם ביד משה ובני ישראל ישו בקרב הנני החיתי ומורי והפריזי חיי ויוסי ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את אלוהים אז יש לנו כאן שני מוקדים של גויים בעייתיים מאוד למרות שאנחנו יודעים שהיו עוד כנענים בכל מיני מקומות בסדר אבל בעיקר אזור שפלת יהודה שזה א אשדוד אפילו היותר צפוני עקרון עקרון ואשדוד ואשקלון וגת ועזה בסדר זה בעצם רצועת עזה מורחבת שהיא כוללת גם את האזור שלנו אתם יודעים איפה זה עקרון יש ברבדים יש קיבוץ רבדים שמה יש תל שמזוהה את אלקרון וגת יודעים איפה לא לא קת גת יש תל שנקרא ל צפית גם לא רחוק מפה בתוך יר שנקרא יר חרובית אולי אולי אני לא מבטיח אבל אם יהיה לנו איזה הזדמנות טובה שיום שישי מזג עוויר טוב אני אקח אתכם לראות לפחות את גת ויש שמה דברים מעניינים אז א אתכם היינו לא לקחתי אותכם טוב אז יש לנו את את האזור של שילת יהודה מהדרום ואת אזור לבנון בסדר בעצם אותם דברים חוזרים לעצמם כי הארץ נשארה אותו דבר ומשני הצדדים יכולים היה כוחות גדולים חוץ מזה היו גם כל מיני ערביי ישראל בסדר כנעני ישראל שחיו בתוך הזה באזור הגליל באזור הגליל העליון שזה לא מה שאנחנו קוראים הגליל העליון אלא זה אזור נחלת אשר בסדר מה שנקרא דרום לבנון שמה היו כנענים אבל לא הכוחות הגדולים הכוחות הגדולים זה חמש ששטים מצד אחד והאחרים מהצד מהצד השני מה שמעניין שכאן הוסיף לנו עוד פסוק עוד סיבה עוד נימוק למה הוא לא למה הם לא ירשו למה הם לא הורישו אותם ואל גים אשר הניח השם לעשות ם את ישראל רק למען דעת דורות בני ישראל ללמדה מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום אז יש כאן עוד סיבה אם יש לנו סיבה ראשונה שלא מורישים את הגויים לנסות בם את ישראל השומרים את דרך השם עכשיו עוד סיבה למען דעת דורות בני ישראל מלחמה כדי שעם ישראל ידעו ידעו להילחם מה מה הפירוש בפסוק הזה רק כדי שיידעו להילחם אז יש הסבר שמופיע בחלק גדול מהמפרשים הראשונים אני חייב להגיד את זה בכנות שזה כתוב בחלק גדול מהמפרשים הראשונים ועם כל זה אני לא אני חשב שגם אתם לא יכולים לקבל את הפירוש הזה אפילו שהוא כתוב בהרבה מפרשים בגלל שאני לא רוצה שאחרי זה תגיד איך אני אומר אני לא אומר מי אבל אתם יכולים לנחש רוב המפרשים הראשונים ככה מסבירים הם אומרים ש א מה זה רק למען דעת דוד בני ישראל ללמדה מלחמה רק אשר לפנים לא ידעו בעקבות החטאים אז הוצרכו עם ישראל ללמוד תכסיסי מלחמה אבל בימי יהושע לא היו צריכים למה לא היו צריכים כי הלכו במצוות השם אז שולחים ע מצוות השם לא צריכים ללמוד להילחם אלא על ידי הקדוש ברוך הוא מנצח את את האוייבים על ידי פעולות נשיות וכש חטאו אז עכשיו הם צריכים ללמוד מלחמה כדי כדי להילחם ום יצטרכו ללמוד תכסיסי מלחמה וזה הכוונה רק למען דעת דורות בני ישראל ד מלחמה למה זה לא למה זה אני לא כל כך אוהב את הפירוש הזה כי גם בדורות מאוחרים יותר תמיד עם ישראל היה לו צבא וגם בימי יהושע אני לא חושב שעם ישראל לא ידע להילחם והכל היה ניסים כל מי שלומד ספר יהושע ולא רק את הסיפורים הנשיים של של מלחמת הדרום היו המון המון קרבות שהיה צריך להילחם אותם על ידי תכסיסים שישוע ידע אותם ויהושע ידע איך להילחם וידוע יהושע ידע תכסיס מל לחמה ועם ישראל למדו לי איך להילחם אנחנו מוצאים גם בתחילת ספר יהוושע עד תום הגוי כל אנשי המלחמה היו אנשי מלחמה וידעו להילחם ולמדו להילחם זה גם משהו שלומדים אותו וגם אצל דוד היו לא אנשי מלחמה שיידעו להילחם וגם לאחאב הייה צבא שיודע להילחם זה משהו בסיסי גם זה זה דרכה של תורה אי התורה אין דרכה כמו ש אומרים הרבה ראשונים במקומות אחרים לסמוך על הנס ולא הייתי עדיין מרשה לעצמי לדבר בצורה כל כך נחרצת נגד פירושי הראשונים אם לא שיש גמרא מפורשת שתומכת בשיטה שלי מה זו הגמרא מפורשת הזאת זו גמרא ב שמדברת על פסוק יש פסוק תפתחו רגע בספר שמואל שמואל ב סליחה שמואל שמואל ב' כן פרק א' ויקונן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו ויאמר ללמד בני יהודה כשת הנה היא כתובה על ספר הישר הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים הספד של דוד והספד מתחיל הקינה הספד על שאול מתחילה בפסוק ללמד בני יהודה קשת עו היא כתובה על ספר הישר מה זה ספר הישר ספר הישר הגמרא דנזה מה דוד מתחיל הנפילה של שאול קצת תלכו אחורה הנפילה של שאול היייתה ב ב פרק ל בשמואל א' כתוב פסוק ג' ותכבד המלחמה אל שאול ויימצאו המורים אנשים בקשת ויכל מאוד מהמורים זה היה צריך עם ישראל נכשל במלחמה או חלק מההצלחה היייתה בגלל שלצבא הפלישתי היו היה חל קשתים מאוד מפותח ולעם ישראל לא היה חל קשתים משובח ובא דוד ואומר אנחנו קודם כל יש לו עסקת מסקנות מהמלחמה מה לפני שהוא מתחיל עם הספדים אם אתה מתחיל רק עם מספד רק עם בחיות אתה מפיל את רוח העם בלי לתת להם תקווה זא אומרת רבותיי אנחנו נתחיל קודם כל אני מודיע לכם אנחנו נתחיל ללמוד איך להשתמש ב בחץ וקשת ללמד בניה קשת ללמד בני יהודה קשת ואל תגידו לי שזה איזה חידוש שלא מי אמר שצריכים אולי לא צריכים קשת אולי צריכים רק ניסים הלא היא כתובה על ספר הישר כבר בספר הישר כתוב שבני יהודה צריכים ללמוד להילחם בקשת שואלת הגמרא מהו ספר הישר ושלוש דעות נאמרו בגמרא הדעה ראשונה ספר הישר זה ספר בראשית למה הוא נקרא ישר בלעם אמר תמות נפשי מות ישרים ויח איתי כמוהו מי זה הישרים הישרים זה אבות אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים אז אם אברהם יצ נקראו ישרים אז הספר הישר זה ספר בראשית וספר בראשית אנחנו רואים שיש צורך לדעת איך להילחם בקשת מאיפה אנחנו יודעים אז יש פסוק בפרשת השבוע שלנו שקראנו כך אומרת הגמרא בפרשת ויחי תפתחו בראשית מט פסוק ח' יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אוייבך ישתחוו לך בני אביך מה זה ידך בעורף אוייבך אז אומרת אומרת הגמרא איזו הי מלחמה שיד כנגד עורף מה זה יד כנגד עורף זה דווקא לא עורף איבך כן היד היא נמצאת ליד העורף זה קשת בסדר אתה מותח את ה את היתר של הקשת א ואז היד שלך נמצאת ליד העורף ידך בעורף אבל זה לא עורף אוייבך זה העורף שלך אז כנראה שזה דרש ידך יד כנגד עורף הכוונה היא אתה תצליח לפגוע גם באלה ש בורחים איך אתה פוגע באנשים שנמלט אם אתה יודע רק להילחם ב חרב אתה לא תוכל לפגוע באנשים שבורחים אבל אם יש לך צ שעומדים בכל מיני נקודות מספיק צלף שעומד בנקוד נקודה גבוהה הוא יכול לפגוע בברורים בסדר הוא פוגע היד שלו מצליחה לפגוע בעורף של האויב בעורף לא הכוונה במצ אלא כשהאויב הפך עורף ומתחיל לברוח אז אתה רואה רק את העורף שלו אתה יכול לפגוע בו באמצעות החיצים זה פירוש אחד פירוש שני אומרת אומרת הגמרא זה ספר הישר זה ספר דברים למה נקרא ספר הישר כתוב בספר דברים יש פסוק כתוב ועשית הטוב והישר בעיני השם אלוקיך אז זה נקרא ספר דברים נקרא ספר הישר כי הוא יש בו הרבה הנהגות של הטוב והישר וגם בספר דברים כתוב שמה שיש צורך להיות לוחמים מנוסים שידעו להכריע מלחמות ולהכריע אותם בצורה ש סופית מה המקור בספר דברים אז כמו שבספר בראשית זה בסוף אז גם בספר דברים זה בסוף בפרשת וזאת הברכה תפתחו רגע פרשת זאת הברכה גם ביהודה כיי מדובר על ללמד בני יהודה כשת דוד הנהיג את שבט יהודה וזאת ליהודה ויאמר שמה אדוני כל יהודה ואל עמות תביאנו ידיו רב לו ועזר מצרבת מה זה ידיו רב לו הידיים שלו יודעות לעשות מלחמה ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה הייתי אומר שהפסוק הזה בזאת הבחה הוא פסוק שממחיש בדיוק איך סדר הדברים צריכים להיות צריך שיהיה לך ידיו רב לו אתה צריך לדעת להילחם להשתמש להשתמש בנשק ובכל סוגי הנשק ווזה האדם יעשה ו ועזר מצריו תהיה אבל לא במקום ידיו רב לו אלא אפילו הייתי אומר מה אחרי ידיו רב לא ידיו רב לא עזר מצרפ תיהיה בסדר ככה ככה הפסוק מה זה ידיו איזה מלחמה צריך את שתי הידיים אומרת הגמרא זה קשת בסדר והדעה השלישית שעד כאן זה דעות שהם קצת דרשות כן זה עם כל זה לקרוא לספר בראשית ספר הישר בסר זה מה זה אפילו לא כתוב בספר פעם אחת אפילו הביטוי הזה המילה הישר הא ודאי ללא משהו שזה וספר וספר דברים בסדר יש פסוק אחד עשית ישר והטוב ישר הדעה השלישית אומרת לא מדובר בספר שופטים דוד המלך שאומר הלא ישר ספר שופטים היה קרוי בפי של דוד ספר הישר זה גם הגיוני כי ספר בראשית או דברים זה ספר דברים יש לו שם אחר מה הספר ספר דברים משנה תורה אנחנו מוצאים את זה בספר מלכים עוד קוראים לזה ספר או ספר תורת משה בסדר זה השמות של התורה זה לא הספר הישר אבל ספר שופטים שאנחנו עכשיו לומדים אותו באמת אפשר ה לת את זה גם כהקדמה לספר אז איך הוא מסתיים בימים האם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה המשפט הזה חוזר על עצמו כמה פעמים במהלך הספר ולכן ראוי ספר שופטים להקרא ספר הישר ספר הישר בשונה מספר ה אם ספר שמואל אם לספר שופטים קוראים ספר הישר איך קוראים לספר שמואל ספר מלכות זה אמת הסיפור ספר שמואל מם אני מלך בעם ישראל נכון שאול אחרי זה דוד זה ספר המלך ולעומת זאת יש ספר הישר שאיש הישר בעיניו יעשה כל אחד עשה מה שהוא רוצה חלק התגייסו חלק לא התגייסו חלק הגיעו למלחמות חלק לא הגיעו למלחמות חלק רצו ככה חלק רצו ככה ולכן גם הסיפור נראה כמו שנראה אבל בספר המלכות זה לא כך וכבר בספר הישר כתוב שעם ישראל חייב ללמוד להילחם מאיפה כתוב אומרת הגמרא הפסוק שלנו אז אם דוד המלך לפי הגמרא משתמש בפסוק שנו רק למען דעת דורות בני ישראל ללמדה מלחמה אמר איזה מלחמה שהיא צריכה לימוד לטבוח בנשק קל זה לא דורש לימוד זה אחר של פעם מה דורש לימוד במחילה מחיר ניקים שריון תותחנים גם חירניק גם חיר דורש לימוד אבל זה לימוד אחר כן זה יותר אבל פה יש לך טכנולוגיה בסדר הקשת לעומת החרב היא הרבה הא יותר טכנולוגית כמה שנראה לכם כאילו זה תקו קשת תראו שזה לא עובד ככה יש המון המון המון טכנולוגיה זאת אומרת ממה עושים את היתר ואיך איך מותחים ולא לא למתוח יותר מדי ותיקונים ואם היא נשברת כל מיני דברים כאלה ש שהיו צריכים לדעת ויכולת להרגיש את הרוח ולחשב את ה את הסטיות שתוצאה מהרוח ואתה אתה יורה באיזה גובה כדי שזה יפגע באיזה מקום בסדר זה הרי החץ הולך הולך ויורד מהרגע שאתה יורא אותו והטכנולוגיה של החצים ולסדר אותו מאחורה ומקדימה ושיהיה לו יכולת תעופה ו ולכיוון הרוח ו איפה להגיע קיצור יש הרבה הרבה הרבה בוא נגיד חרב אתה צריך להיות חזק ונכון לא אומר שאין גם בזה מה ללמוד אבל זה זה הגמרא אומרת אז הגמרא לוקחת את הפסוק שלנו בשופטים בפרק ג' ואומרת שזה המקור של דוד המלך כשהוא אומר אנשים רבוס אנחנו צריכים להיות לוחמים עם יכולות טכנולוגיות מאיפה לכאורה אם הפסוק הזה כמו כל המפרשים זה רק א בגלל שעם ישראל חטאו וזה וזה אז מה עושה מזה דוד הנה זה כתוב בספר הישר שצריכים ללמוד להילחם זה רק בדיעבד זה לא בדיעבד בסדר א לכתחילה אז אני מהגמרא הזאת אני הולך ויש גם עוד דרכים במפרשים נכון לא לא הרוב מעטים ואני חושב שההסבר הוא קשור מאוד למה שהסברנו למה ששאלתי קודם היו שתי סיבות למה להשאיר את ה את חלק מהגויים ולא להשלים את המלאכה בימי יהושע יש סיבה שהיא קשורה לעתיד למע נסות את בני ישראל שהסיבה הזאת עלתה וצמחה מתי רק בתקופת השופטים פתאום זה הופך להיות זה אבל בימי יהושע למה הם נשארו ואלה הגוים אשר הניח השם לנסות בם את ישראל עכשיו הפסוק מסביר לא למה מה איך התגלה לנו חוכמתו של הקדוש ברוך הוא שיודע מבראשית אחרית וזה לא מה היה בימי יהוושע היייתה סיבה שהייתה מספיקה גם בימי יהוושע למה במי אפילו שעם ישראל היו בסדר גמור והלכו בדרך השם כי אם הכל היה מצליח על ידי ואז בדיוק הפוך מהמפרשים כן מזה אם זה היה מצליח בדרך ניסית לא היה נשאר פה אף אחד אז עם ישראל היה הופך להיות עם שוקט ובוטח היו מקצצים את מה את הצבא מורידים וגדות מבטלים זה אנחנו לא צריכים כבר אנחנו ואז חלילה וחס האוייבים יכולים לבוא עליהם בשביעי באוקטובר ו מכוונה אני אומר כ זה התאריך של הל שמחת תורה זה לא צריך אני חושב משמיים כאילו נדבקו לשביעי באוקטובר כדי שלא לפגוע ברעיון הזה שקוראים לו שמחת תורה בסופו של דבר זה מה שייקרה אני אתן לכם דוגמה ספר שופטים מהספר שלנו דפדפו לסוף הספר לפרק יח פסוק כז בני דן והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבואו על ליש על עם שוקט ובטח ויקו אותם לפי חר עיר סרפו באש ואין מצי חוק מצידון דבר לדם ובאם גשר ויבנו את העיר וישבו בה הפשר להתנפל על עיר שהם לא מצפים לזה ואין להם יכולת להתגוננות וזה מה שהיה קורה לעם ישראל אם לא היה כל הזמן היה לו אתגרים צבאיים צריך אתגר צבאי מסוים כדי לשמור על כוננות זה מה שהיה בימי יהושע עם ישראל צריך להמשיך להיות עם של לוחמים להמשיך לדעת להילחם כדי ש יהיה להם צבא כי אחרת הרצון הזה של עם ישראל בדווקא אני חושב כ כיוון שעם ישראל לא מחפש לפשוט על אחרים ולקחת מהם וזה ולפזז אותם כמו שעשו המדיינים והמאהב וכל אלה אלא רוצים שלום ומנוחה אז אם לא יהיה אם לא יהיה להם אתגרים בטחוניים לא יהיה להם צבא אנחנו לו למה שקרה לנו ממש לא היינו לא הייתם מאמינים שאני אגיד את הפירוש הזה אם הייתי אומר את הפירוש לא הייתם מאמינים אבל הנה ראינו אפילו לא שלום באמת עוד נשארו זה אבל בדמיון העקום של כמה אנשים כבר אין כבר ירדו הסיכונים הביטחוניים אז יאללה מה המקום הראשון לקצץ בצבא לא בספורט לא בתרבות לא בהבלי העולם הזה אלא במה בדבר הכי חשוב בצבא בזה קצים ואת זה רצה הקדוש ברוך הוא למנוע בימי יהושע עכשיו עם ישראל צריך גם אחרי תקופת יהושע להיכנס בשביל להיכנס לתרבות שאתה מבין שאתה חייב לשמור על צבא חזק מיומן כמו שצריך זה דבר שצריך לעבור אייזה תקופה עכשיו אחרי בוא נגיד 100 שנה 200 שנה שאתה לומד להיות אנשי מלחמה זה נכנס לתרבות של שלך ואז גם אם אין אתה שומר על כוחות צבעיים בסדר זה אבל אז לכן יש אז זה היו שתי סיבות היייתה סיבה בימי יהוושע והייתה סיבה שהתגלתה בימי השופטים זה סיבה שנייה עכשיו הקדוש ברוך הוא משתמש בגויים האלה שנשארו בהתחלה רק בשביל לשמור על כוננות ועל יכולות צבאיות א עכשיו אבל עכשיו הקדוש ברוך הוא השתמש בהם גם בשביל להעניש את ישראל ולראות אם הם שומרים את מצוות השם או לא ככה נראה לניו דעתי לפרש וככה תרצ את שתי השאלות זו בזו טוב בואו נתחיל את השופטים עד עכשיו זה הקדמות נשארו לנו עוד נשאר לנו בערך רבע שעה זה להתחיל את ספר שופטים בסדר אז בואו נראה ויעשו בני ישראל את הרה בעני אדוני וישכחו את הדוני אלוהים ויעבדו את הבעלים ואת האשרות ויחר אף אדוני וישראל וימכרם ביד כושן רשעתיים מלך ארם נהריים ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתיים שמונה שנים ויזעקו בני ישראל א אדוני ויכם אדוני מושיע לבני ישראל ויושיעם את עותניאל בן קנז אכי חלב כטון ממנו ות עליו רוח אדוני וישפוט את ישראל ויצא למלחמה וייתן אדוני בידו את כושן רשעתיים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתיים ותשקוט הארץ 40 שנה וימות אניאל בן קנז זה השופט אולי הכי מצליח שהוקדשו לו הכי מעת פסוקים יש לנו עוד שופטים שקיבלו פסוק וחצי יש עוד אבל אבל בוא נגיד לאור גבורתו של אניי בן קנז והמלחמה שהוא עשה ואפילו יותר מזה הייתי אומר נגד מי הוא נלחם זה לא היה אף שופט שנלחם נגד מלך בו צמה הזאת של מלך ארם נהריים ארם נהריים זה זה זה מעצמה אם תראו למשל את אהוד בן גרה נלחם במואב מה זה מואב מואב זה ירדן של היום בסדר עמונים זה חצי זה אפילו לא כל ירדן זה חצי מירדן עמונים מואבים יש כאלה נלחמו קצת בכנענים להלחם בערם נהריים זה זה זה זה להילחם בטורקיה בסדר של היום אי אפשר להשוות בין להילחם בחמס עזה לבין להילחם בטורקיה נכון הרב נהריים זה ציביליזציה גדולה זה זה היה סוריה וטורקיה וקצת עיראק גם בסדר לא ברור בדיוק אבל מדובר על משהו רציני מאוד רציני מאוד אפילו סוריה עיר או סוריה טורקיה של היום לא מדבר איתכם בימיהם זה עוד לא סוריה של אחרי ההתפרקות מחמת אזרחים וזה כן מלך הרב נעריים זה היריב הקשה ביותר בכל ספר שופטים שנלחמים בו בספר שופטים אמרתי לכם או פלישתים או מואבים או עמונים כל מיני כאלה פיצ'פקס לעומת ערם נעריים היחיד שמי היחיד שנלחם בהרם נהריים פעם הבאה זה יהיה מי זה יהיה דוד דוד ילחם בהרם נהריים וינצח אבל אבל מעות ניאל ועד דוד אף אחד לא בכלל היה ומין ללחם במלך הרב נהריים טניאל בן קנז נלחם במלך הרב נהריים זה איזה דבר שהיה צך לספר איך כמה למה מה מו מי מה היה והנביא משום מה מקצר ואומר ויצא למלחמה וייתן שושן רשעתים מלך הרם ותעז ידו על כושן רשעתיים ותשק הארץ 40 שנה ויות נ בן קנז למה למה מקצרים פה במקום שמעריכים בסיפור של בסיפור של המו ועמון וכל הסיפורים האלה אין לי הסבר טוב או אין לי הסבר מספיק טוב לעניין הזה חוץ מהאמירה שכנראה הרעיון של ספר שופטים הוא לא בא לספר את גבור ריהם של ישראל לא זה הסיפור של הספר אם זה הסיפור של הספר היו מעריכים בזה היו מעריכים בעניין הזה כל פעם שיש אריכות זה קשור למגמה של ספר שופטים המגמה של ספר שופטים בא להראות את הקשר בין החטאים של ישראל בין הפירוד שיש בעם ישראל לביין התוצאות הלא מוצלחות זה הסיפור הס ש כמו שקרנו בהקדמה והצלחה כל כך גדולה שניל בן קנז היא לא מעניינו ש אם ספר שמואל היה מקום להרחיב בזה בסדר מדבר על גדולתה של המלכות וכולי אז אולי אולי אני אומר אולי אניי בן קנז כמו הרבה דמויות יש עוד נקודה מאוד מאוד חשובה שצריכים לדבר על על אניל בן קנז חכמים ראו אותו לפחות איך שאני רואה את זה לפחות כגדול יותר ממי מיהושע בנון חזל לוקחים את זה מוצאים איזה סמך דל מאוד בפסוקים אבל הם הגמרא מסכת תמורה מספרת על 3 אל הלכות שהשתקעו בימי אבלו של משה בימי אבלו של משה השתכרו הלכות מישראל ואומרת הגמרא והחזיר עותניאל בן קנז בפלפול נכון מה הכוונה איזה איזה הלכות נשכחות בימי אבלו של משה עותניאל בן קנז הצליח להחזיר אותם מה זה הלכות נגעים בב קמה איזה הלכות איזה הלכות נשכחו בעצם מה שהגמרא אומרת שם בלשון מציאותית הייתי אומר שיהושע היה פחות ממשה ואטיל בן קנז החזיר את עם ישראל לתקופה של תקופה של משה אבל אצל חזל תמיד יש קשר בין הצלחות מדיניות לבין מצב רוחני תורני בסדר ולכן אי ההצלחות של או ההצלחות המוגבלות של יהושע ביחס להצלחות של משה והייתי אולי אומר שכנראה חלקים מאזור הבשן בסדר שהוא קרוב לרם כל מיני מקומות כאלה שהם היו בימי משה בידי ישראל כנראה מה נשתכחו בימי הבלו של משה ברגע שמשה אנחנו מכירים את משה רבנו כמוסר התורה אבל כל המזרח התיכון הכיר את משה רבנו לא כנותן התורה אלא כ מצבי דגול שכובש עשרות ערים בזמן קצר מאוד בסדר את כל עבר הידין המזרחי ממלכת עוג בבשן ממלכת סכון מלך האמורי את כל זה 60 עיר מבריח כל מה שמתואר בתחילת ספר דברים ואת כל זה משה עושה בחודשים ספורים ומשאיר חורבן בכל ממלכת עוג בבשן ובכל ממלכת האמורי וכנראה התקבצו לעזור לעוג עוד צבעות התורה לא מרחיבה בזה כי התורה לא רוצה לצייר את משה יותר מדי כ כשר צבא אלא יותר כמוסר התורה אבל זה אבל זה כתוב זה כתוב ש אתם יודעים מה זה 60 עיר דלתי ובריח רים גדולות בצורות בשמיים אתם מת כם מה קרה שם וזה עשה כנראה רושם עעל עד ארם ואנשי הרם גם פחדו מישראל כולם פחדו וכשמו נפטר מה קרה התחיל התחילו להעלות מי המתנגדים של ישראל וכנראה כבר אז התחיל לצמוח התנגדות באזור הצפון על ידי ה ר נעריים כיבושים כאלה ואחרים שלא מסופר לנו עליהם רק חזל מוסרים לנו את זה בדרך מדרשית כן נשתכחו 3000 הלכות ויהושע בנן לא הצליח להחזיר אותם ומי שהצליח להחזיר את זה עותניאל בן קנז אניאל בן קנז היה בעניין הזה הצליח יותר מאשר יהושע בן והוא איפה אנחנו לא איפה אנחנו מוצאים ש 3000 חזיר בפלפול אני רק פה אם אנחנו הפסוקים ן קנז יש על ש על הכיבוש של דביר קריאת ספר בסדר אני לא אבל אפשר אבל שמה אני לא מוצא זה זה כאן אני מוצא זכר לדבר שאות בן קנז הצליח לנצח את כושן רשעת ע מלך הרב נהריים ולהחזיר את כבוד ישראל חזרה למקומו ישראל חוזרת להיות א מעצמה אזורית בדר רבי מ ניאל בן קנז ו וזה ועוז ידו על כושן רשעתיים ותשקוט הארץ 40 שנה וימות אניאל בן קנז אז יש לנו כאן כמו שהתחילו בתיאור הרבה היה תלוי במנהיג גם היום צריכים לדעת את זה הרבה תלוי במנהיג אם המנהיג יש לו יכולת לסחוף אחריו את העם העם ילך אחריו ואם לא העם הולך אחרי אנשים שלא צריכים ללכת אחריהם בשביל זה זה זה עכשיו זה נכון שגם המנהיג הוא גם ראי של העם בסדר הוא גם רעי של העם יש כאן הזנה הדדית אבל היכולת של מנהיג וההשפעה של מנהיג היא כל כך גדולה כמו שאנחנו רוצים במות ניל נמצא מנהיג גדול העם הולך הולך אחריו ומנהיג וכש שהמנהיג הולך אז אז העם מחפש מחפש מנהיגות אנשים מחפשים מנהיגות אנשים שהנהיגו אותם זה זה מטיל חובה גדולה זה דרך אגב אפשר להרגיש את זה בכיתה אפשר יש כיתה שהמורה או הרם או לא יודע מי זה הוא מנהיג ואז הכיתה לומדת מתקדמת בסדר תיכון בוא נגיד בסדר כשיש כשיש א שערה בנפשות של התלמידים ואם יש מורה אחרי זה המורה החזק זה עוברים לכיתה יא לא יודע מה פתאום יש איזה מורה קצת חלוש פתאום התפרקות מוחלטת מכיתה וואו שהייתה בכיתה י מה מה גרם את זה המורה זה כוחה של מנהיגות שגם צריך ללמוד פה מהסיפור של שלות נל בן קנז טוב יש לי עוד כמה דברים קטנים להגיד ותנהל בן קנז אבל אני אשמור את זה ל לשור הא א בעיקר הש הא ח בר ללמד את הסיפור ש של גלון והוד [מוזיקה]