Preparing video...
0:00 / 0:00
שאלות מרגשות - 'חרבות ברזל' | הרב יוסף צבי רימון, ראש הישיבה ורב מכון לב | כנס האסופות ה-4
561 views
השיעור נמסר בישיבת כרם ביבנה, בכנס אסופות ה-4, כ"ז אדר א' תשפ"ד. לשיעור זה אין דף מקורות. לצפייה בכל שיעורי הכנס לחצו על הקישור: https://bit.ly/3SJ0z1t
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
שלום
לכולם זה משמח
מאוד
לראות כל כך
הרבה אחורי ישיבה
שבאים
ו מקדישים ככה יום שלם לשיעורים
לשמוע אני התלבטתי על מה לדבר כל רגע
חשבתי על נושא אחר
אבל בסופו של
דבר
מאז תחילת
המלחמה אני מוצא את
עצמי
נמצא עם חיילים נמצא עם
פצועים
א ולמרות שאני עדיין ממשיך גם ללמוד וללמד
כרגיל לתת שיעורים על הסדר בבית
המדרש אבל
א אני חושב שמתחילת
המלחמה הייתי ממש אצל אלפי חיילים
אלפי אם אני אגיד 10 אל זה אולי קטן אני
ממש הייתי אצל אחת הסיבות ש את החליפה
הזאת אני לא מוריד מעט שמחת תורה חוץ
מכביסה כי חיבקתי את האלפי חיילים הפכה
להיות חליפה קדושה אז
א זה נמצא ככה ממש כל
הזמן אני חי את זה נושם את זה וחשבתי לשתף
אתכם שאלות ותשובות קצת
מ ענייני
המלחמה והדבר המרכז
זה לא רק ללמוד
תורה אלא הדבר המרכזי זה
להתרומם להתרומם להרגיש קצת את
ה רוח הגדולה שאני בטוח שהרבה מהיושבים
פה היו שם בדרום
בצפון את הרוח הגדולה שיש שנושבת
ב מציאות המיוחדת אנחנו נמצאים
בה מצד
אחד באמת מציאות קשה מורכבת הרוגים פצועים
חטופים מצד
שני יש כאן משהו
מיוחד
דברים מיוחדים
שמתרחשים ואנחנו צריכים לשים לב אליהם
בתוך כל
ה דברים האחרים תודה רבה
בדיוק בתחילת המלחמה שבוע קודם סוכות
תחילת
[מוזיקה]
סוכות אז הגיעו לי עוד פרטים על מוראות
תרפת סבא שלי שזכיתי להיקרא על שמו סבי
המשורר הרב יוסף צבי רימון שהרב קוק רבוד
גדול המשוררים במאות השנים הא
אחרונות הוא היה במראות רפת אז הסתכלתי
קצת בדיוק מישהו שלח לי
דברים מאורות
רפת ערבים רצחו יהודים
בחברון בצפת במוצא
ירושלים כולם
ביחד
כמה
133 כולם ביחד ות רפת זה יושב אצלנו ככה
צרוב אצל כל יהודי
133 זוכר שאמרתי לעצמי אם אז היה לנו צבא
כמו היום זה לא היה קורה מה קרה שבוע אחר
כך מראות שמחת תורה
תשפד אבל כבר לא
133 אנחנו מדברים לא
אחז פי
ערה עכשיו זה נכון שהאוכלוסיה גדלה אבל
אבל לחשוב על דבר כזה אתה אומר
וואו מה עושים מאין יבוא עזרי איך מכילים
דבר
כזה אז מצד אחד זה נכון והמציאות היא קשה
מורכבת א חילול השם גדול מאוד שנעשה באותו
יום של שמחה תורה
גם כמה דברים אחר
כך אבל מצד שני אנחנו צריכים לזכור אלפי
שנים ניסו להרוג אותנו לרצוח
אותנו כל ההיסטוריה
שלנו בטח באלפי שנים
האחרונות משא הצלב קוזיי גירוש ספרד
שואה אבל אף פעם לא הייתה לנו יכולת להגן
על עצמנו וזאת הנקודה שאנחנו צריכים לזכור
כל הזמן היכולת שלנו להגן על עצמנו זה חלק
מסימני גאולה אנחנו נמצאים במציאות אחרת
במציאות של גאולה במציאות שאבותינו יכלו
רק לחלום עליה אנחנו זוכים לראות את חזון
הנביאים הולך ומתגשם לנגד
עינינו וכמה לוויות
שדיברתי בחלק מהמהם אמרתי על החייל שאנחנו
צריכים
לזכור שעם כל הכאב
והצר הוא לא נפל לא
נהרג לא ואושוויץ ולא בברגן בלזן הוא נפל
כשהוא לבוש ממדי צוה הגנה לישראל כשהוא
זוכה לקיים מלחמת מצווה זוכה להגן על עם
ישראל אחרי שאלפי שנים לא זכינו לעשות דבר
כזה וזו זכות אדירה ש כל הזמן צריכים
להזכיר ולהרגיש את גודל
השעה אני גם
חושב שמאז היותינו
לעם לא היו אף פעם כל כך הרבה תלמידי
חכמים בשדה הקרב נכון שיש כל מיני מדרשים
על דברים בסדר אני לא חושב שהיה סדר גודל
כזה לראות מה שמתרחש
בשדה הקרב רק מהשאלות שאני מקבל ומהדברים
כל
רגע בדיוק
השבוע הייתי בחתונה ואני פוגש אחד הרמים
של מעלה דומים והוא אומר
לי שהגיע חייל שהיה נדמה לי 42 ימים
בעזה
והחייל הזה מגיע לישיבה והדבר
הוא יצא לחופשה הוא הגיע כנראה לכמה שעות
לישיבה נכנס והוא שואל את החבר'ה תגידו מה
הדף יומי היום אז אומרים לו את הדף הוא עם
חיוך רחב כזה אומרים לו מה מה אתה כל כך
שמח הוא אומר אני 42 יום הייתי בעזה
והייתי תקוע באיזה מקום וכל יום ניסיתי
למצוא את את הזמן ללמוד דף יומי ולמדתי כל
יום דף יומי אבל לא הייתי בטוח אף פעם האם
אני בדף הנכון עכשיו התברר לי שאני בדף
הנכון נמצא תקוע אין פלאפון אין שום דבר
אדף יומי בתוך
ה חייל
אחר שניגש אליי חייל מ אלון שבו והוא אומר
לי ממש לפני כמה ימים הוא אומר לי הוא יצא
בשבת הקודמת לפעילות בשבת הוא היה בפעילות
עזה בשבת
ובראשון והפעילות נגמרת
יש להם
איזה עצירה ש הפסקה
איזה שעה הוא מסתכל על השעון והוא רואה
עוד חמש דקות שקיעה הוא אומר לא הנחתי
תפילין אין לו תפילין כי יצא בשבת מהר רץ
שואל למי יש משיג תפילין מספיק להניח לפני
השקיעה אומר לי הרב אני ידעתי שאני לא
חייב אבל אף פעם בחיים לא קרה לי שלא
הנחתי תפילין ש עבר יום בלי תפילין לראות
מישהו נלחם ופועל אבל מלא בקדושה יש כאן
משהו מיוחד אני חייב להגיד שגם בשאלות יש
לפעמים שאלות שאתה מרגיש יש
פה יש פה
צבא שיש הרבה תורה בפנים
בחנוכה אני מקבל שאלה מחיילים
עזה הם אומרים לי הרב אנחנו מדליקים נרות
חנוכה אז אנחנו סוגרים את הדלתות מגיפים
את התריסים דואגים שיהיה חושך
פה פתאום היה לנו אם יהיה אור אם יראו את
הנרות אז יכולים להפגיז אותנו הם כל הזמן
מחפשים לדעת איפה אנחנו
מפגיזים אומר פתאום היה הרעיון השאלה הזאת
לא יכולתי לספר אותה בחנוכה למרות שממש
רציתי כי זו הייתה שאלה סודית עכשיו אני
יכול לשתף
אותכם אומר הרב היה לנו
רעיון יש קילומטר מאיתנו בניינים ריקים אף
אחד לא נמצא שם לא אנחנו
לא פלסטינים אף אחד לא
נמצא אנחנו רוצים
ללכת ולפני השקיעה באחד הבניינים שם בחלון
להדליק נרות חנוכה נרות ארוק קים שידלקו
הרבה
שעות ואז אנחנו נחזור למקום שלנו בערב
הנרות ידלקו שם ואז המחבלים במקום לפוצץ
אותנו יפוצצו את הבניין ההוא רעיון טוב
נכון אתה מרגשים מה זה רעיון ככה בן אישי
כזה זה רעיון כאילו
צריך אז אה ומה הוא רוצה לדעת אומר הרב
אנחנו רוצים לברך על ההדלקה הזאת אמרתי מה
אכפת לכם אומ לא לא אנחנו ממש רוצים לברך
זה כאילו
מרגישים בתוך הלחימה שאתה צריך קצת איזה
פורטים כאלה משהו שייתן לך דלק שואל האם
אני יכול לברך אז אני לא אתחיל לדבר עכשיו
על נרות חנוכה כשעוד רגע פורים אבל א
השאלה
המרכזית בדרך כלל אנחנו יודעים
שצריך בית בשביל הדלקת נרות חנוכה ברו
לגמרי אבל ככה נראה בתוספות בסוכה דף מו
די מתחיל הרואה שיש עניין של בית בנרות
חנוכה כך כנראה נראה מדברי רשי בשבת דף כג
אה כך מדייק בשוט מרשה מדבריו
א מלי קמו
ד שצריך בית בשביל להדליק נרות
חנוכה וכנראה שלא מספיק בית אלא שצריך בית
שהוא בית שהוא קשור אליך שאתה ישן בו אתה
נמצא בו כך נראה מדברי הביאור הלכה סימנת
פריש
פיזן ושם הם רק הולכים להדליק נרות בבניין
הזה כדי שהערבים יפוצצו אותו אבל הם לא
צים שם לא ישנים
שם אבל יש לנו הדלקה אחרת יש הדלקה של בית
כנסת הדלקה של בית כנסת היא לא ברורה
לגמרי ולא ברור לגמרי מה
הטיבה האם יש כאן איזה דין בבית כנסת מוחד
מדין אזה מנורת מקדש כזאת ואז זה רק בית
כנסת אולי זה דין שקשור לפרסומי ניסע
שאלתי אותו תגיד לי רואים את ה חנוכיה
הזאת אתם תראו אותה מרחוק אומר בטח רואים
זה הכל חושך שם אנחנו נראה את החנוכיה
אנחנו גם נסתכל עליה זה כאילו מעניין אותם
לראות אותה
א ואז אמרתי
לו תלכו פשוט לבניין ההוא תתפללו שם נחה
זה יהיה הבית כנסת שלכם תדליקו נרות
תתפללו ערבית ואז תחזרו הרב עובדיה גם
מעלה את זה ואחרים ואז הכו לברך שם אז הוא
ממש שמח אמרת לו רק תגיד לי בסוף מה קרה
תספר לי אז האמת שהוא שכח לספר לי אבל הוא
התקשר אחרי חנוכה בשביל שאלה אחרת בכלל
אני לא יודעתי זו אבל זיתי אחרי זה ובאמת
כנראה שזה עבד שפוצצו את המניין ההוא אז
כנראה שזה היה משהו שכן
מצליח מתקשרת אליי אישה הוא אומרת לי הרב
אנחנו זוג
צעיר אני מנסה אנחנו מנסים הרבה זמן
להיכנס
להריון
וסוף סוף
קיבלתי הרגע תשובה חיובית אני בהריון
אמרתי לה איזה יופי בשעה
טובה אז היא אומרת בעלי נמצא בעזה אני לא
מדבר איתו כבר הרבה זמן אין שמה פלאפונים
אבל אני יודעת פעם בע ימים
בערך יש איזה טלפון שמגיע שם טלפון חסום
כזה כשר
וכל אחד יכול לדבר איזה שתי דקות אני
יודעת שהוא הולך להתקשר עוד איזה יומיים
היא אומרת הרב אני כל כך רוצה לשתף אותו
שאני בהריון אני ממש מתרגשת אבל התקשרתי
לרב לשאול כי אני לא יודעת אם הוא ותר
לי למה כי אני יודעת
שבכלל חושבת בכיוון הזה אז קודם כל ה מרגש
אני לא יודע אם התשובה בכלל
משמעותית מה הייתם עונים לה להגיד או לא
להגיד טוב אז אני רואה שיש כאן מחלוקת ש
אומרים כן ולא טוב לאישה אני לא יכול
להגיד עכשיו מחלוקת באמת יש כאן כנרה גע
מחלוקת בין הראשונים בהגדרה אנחנו רגילים
להגדרה של הרמבם אבל לא כולם הסכימו לפי
הרמבן א לא מדובר על אסור
לפחד לא תיירה מהם זה לא איסור אלא זה
הבטחה אז אולי לפי שיטתו בכלל לא צריכה
להיות בעיה יש גם שיטות אחרות שבהגדרה
רבנו יונה ושיטות אחרות שגם בהגדרה לא
ברור האם באמת ההגדרה של
הרמבם היא ההגדרה כאן או
שאולי האיסור לפחד אומר שאתה צריך לדעת
שלא לא משנה אם הם הרבה ויש להם אמצעים או
כל מיני דברים הקדוש ברוך הוא איתנו הקדוש
ברוך הוא איתנו אנחנו לא מפחדים ואולי אין
בעיה לחשוב על אשתו ולי
דיו אבל בכל אופן בשורה התחתונה שאלתי
אותה אמרת לה תגידי את מכירה את בעלך הכי
טוב מכירה אותו אם את תספרי לו האם זה יתן
לו חיזוק או שזה יכניס אותו ללחץ אז היא
חושבת רגע והיא אומר
זה תלוי איך אני אגיד את
זה אמרתי טוב מה מה את
מתכוונת אז היא אומרת אם אני אבכה הוא
יכנס
ללחץ אם אני אגיד את זה בשמחה אז יתן לו
חיזוק אמרת לה תראי יש לך יומיים תבכי
צליי כמה שאת יכולה עכשיו עוד יומיים הוא
מתקשר אם את מרגישה שאת יכולה להגיד בשמחה
אז תגידי לו בדרך כלל אני לא יודע מה קורה
אחר כך אני מקבל אלפי שאלות אני לא יודע
אני יודע מה אני אומר
אבל כמה זמן אחר כך אני מקבל
טלפון חייל אומר לי אני יצאתי עכשיו
לחופשה
מעזה אומר לי הרב אתה זוכר שאישה התקשרה
אליך הא בהריון רוצה לספר אומר זה אני
אז היא אומר באמת אמרה לי והיא אמרה לי
בשמחה וזה חיזק אותי ו רוצה להגיד תודה
רציתי לקבל ברכה אז נתת לו
ברכה לפני איזה שבוע שבוע
וחצי אני נמצא באיזה
אירוע ניגשת די מישהי אומרת הרב אתה זוכר
שמישהי התקשרה אליך ואמרה שהיא בהריון ספר
לה אמרתי לה כן היא אומרת זה אחותי אמרתי
איזה יופי ז אומרת אחותי אומרת שזה פעם
ראשונה
בהיסטוריה שהרב יודע לפני הבעל שהאישה
בהריון
טו א אז להרגיש קצת גם את העורף אתה שומע
שאלה כזאת אתה אומר וואו באמת מי שלא ידע
קודם שידע אין על עם ישראל אין עלינו באמת
מי כעמך ישראל גוי אחד גוי קדוש אין על עם
ישראל ואין על החיילים שלנו ואין על הנשים
של החיילים שלנו והילדים וההורים והסבים
והסבתות תשמעו באמת
א יש לנו דור ויש לנו עם מדהים א עם שכל
כך מתאים לדור של
גאולה
אני
בערך כמה שבועות אחרי המלחמה מקבל שאלה
לפני השאלה הזאת אני אקדים יש הרבה שאלות
שהגיעו בשבועות שאחרי תחילת
המלחמה לגבי יציאה הביתה
לשבת
בעבר לא היה דבר
כזה שיוצאים בשבת הביתה לא הה דבר כ אני
רואה פה את הרב קצין הרב קצין ביום כיפור
וזה יצאו הביתה לשבת יום כיפור הייתי
בכיתה ו כיתה ו מלן אבל לא יצאו לא ייצאו
ב לא יצאו כאילו רצו זה לא היה לא היו
יוצאים משבה אבל
ב בשלמה הגליל אז מתיזה שלמה הגלית שלומה
הגלית ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם
שהכל נהיה בדברו
אמן שלמה הגלי לא ייצאו לא לא היו יוצאים
כל כך ובמלחמה הזאת בשבועות
הראשונים
הייתה
תחושה א של חוסר
וודאות היו הפסקות מאוד
קצרות מאוד קצרות
והייתה גם הנחייה של הרבנות הצבאית וכל
מיני מקומות שאפשר לצאת
בשבת אני רק אגיד בצורה קצרה בלי לפתוח את
הכל רק בתור ראשי
פרקים היה לי חשק כל שאלה להעריך גם
בתשובות אבל
בסוף אתם באתם לשמוע בעיקר את
השאלות
א אני רק אגיד בקצרה יש לנו דין של פיקוח
נפש וספק פיקוח נפש אנחנו יודעים גם ספק
פיקוח
נפש דוחה את השבת גמרה ביום דף
פה
ו אנחנו יודעים
שבעיקרון כשאדם נמצא לחימה ונמצא זמן רב
לחימה אז הוא לפחות חלק מהאנשים כבר לא
יהיו יעילים כל כך הם צריכים את
ההפסקה
א
ודומה שבדור שלנו זה דור שמחובר מאוד
למשפחות והרבה דברים אולי יותר
מבעבר לפעמים החיבור למשפחה הוא משמעותי
ונותן כוח חוץ מהגמרא הזאת של ספק פיקוח
נפש דף פ ה אז יש לנו עוד עניין שיש הבדל
בין פיקוח נפש פרטי לפיקוח נפש ציבורי
פיקוח נפש ציבורי יש סיבה להקל בו עוד
יותר כך א עולה מדברי בעל הלכות גדולות
במסכת שבת בדף
מב הגמרא שם מדברת על גחלת ברשות
הרבים והגמרא אומרת שאם מדובר על גחלת של
עץ
גחלת כזאת אסור לכבות ושבה אם מדובר על
גחלת של מתכת מותר לכבות ושבה מה ההבדל אז
רשי אומר עץ לכבות זה דאורייתא מתכת לכבות
זה
דרבנן בעל הלכות גדולות אומר הכל דאורייתא
אבל עץ אדם רואה כשזה
בוער ולכן לא צריך אבות את זה אדם ייזהר
לא יקבל כבייה
מתכת אחרי דקה שתיים זה כבר לא אדום ואדם
יכול לחשוב שזה כבר בסדר קבל כבייה אז
מותר
לכבות שואלים הראשונים הרמבן והרשה איך
אפשר לכבות הרי זה כבייה כבייה זה כאילו
אוקיי תקבל נזק זה לא פיקוח נפש והרשה
שמסביר את בע הלכות גדולות הוא אומר שכאשר
מדובר על פיקוח נפש
של
ציבור יש כללים אחרים נכון לרוב האנשים זה
יהיה רק כבייה אבל אם אתה משאיר מתכת
ברשות ערבים בוערת מישהו ימות יהיה איזה
מישהו זקן איזה אישה עם תינוק מישהו ימות
בצורה סטטיסטית כלומר פיקוח נפש של ציבור
שונה מפיקוח נפש של יחיד והכללים הם שונים
לא היה זה נושא השיעור אז הייתי מעריך
יותר וגם מסביר קצת בצורה למדנית יותר את
הספרות כם אנחנו לא נעשה את זה
עכשיו אז יש לנו פיקוח נפש שדוחה שבת וספק
פיקוח נפש יש לנו פיקוח נפש של ציבור שעוד
יותר ויש לנו סוגיה שלישית במסכת שבת בדף
יט של עד רדתה שהתורה אומרת אתה יוצא
למלחמה עד הסוף עד רדתה עד שאתה מצליח
להכניע את העיר לא מפסיקים באמצע עד שאתה
גומר ומכניע את אויב עד הסוף שובר אותם כך
אומרת התורה טוב לכאורה לא צריך להגיד לנו
זה דבר ברור אדם נמצא במלחמה נמצא בעזה
נמצא מקום אחר ברור שהוא נמצא שם עד שהוא
מכניע את האויב א אז למה התורה כותבת את
זה אז הגמרא אומרת שזה בא לדבר על שבת שגם
בשבת עד הסוף עד רדתה
א
ויש מחלוקת איך להבין את הסוגיה הזאת הרב
גורן נתה לראות כאן איזה היתר כללי שממש
במלחמה יש שזה דין כמו של הותרה כזה א יש
כאלה שראו את זה בצורה אחרת שאולי זה לא
בא להתיר הכל אבל להגיד שבענייני המלחמה
אתה נלחם כרגיל אבל לא להתיר כל דבר מסביב
א תשובה של רב נריה גם כתב בכיון
השני אז לצאת הביתה
לשבת ברור שיש לנו יותר סיבות להתיר
ומלחמה זה לא כמו זמן רגיל כי יש פיקוח
נפש רגיל ופיקוח נפש ציבורי ואולי דרידה
מצד שני גם כאן יש מקום לשים
לב אני דיברתי עם כודם מפקדים אז יש כאלה
שבאמת אמרו לצאת הביתה זה חשוב וזה נותן
דם להתאושש לחזור אחרי זה יותר טוב יש
מפקד אחר בדרגה מאוד גבוהה שאמר לי כל פעם
שנתתי חופש לחיה לצאת הביתה קיבלתי אותו
פחות טוב זה מאוד מעניין א הוא אומר ביית
לא עושה להם טוב א לא לא עושה אותו בכלל
כן אבל מלחמה כאילו א ויש כל מיני
וויכוחים גם פוסט טראומה אז יש כא שאומרים
שהוא גם צריך ללכת הביתה ואם יש לך הסחלה
משהו זה עוזר כדי להתגבר על פוסט טראומה
ובימים הראשונים זה חשוב וגם על זה יש כן
שאומרים ככה אבל גם בזה מפקד דרגה מאוד
גבוהה אמר לי תשמע זה בדיוק הפוך חייל
מגיע הביתה הוא לא משתף בשום דבר הכל טוב
הכל בסדר כל הדברים בקשים הוא לא ישתף
דווקא במלחמה הוא נשאר אזו יוצא ליד אתה
אז יש אנשים שנמצאים מכירים אותו חוו א
אותם חוויות בשורה התחתונה יש מקום להתיר
לצאת הביתה לשבת אבל בצורה
מדודה מדוייקת ובאמת בשביל זה רבנות צבאית
צריכה לבדוק את המצב וא השטח ולתת
הנחיות אני מקבל
שאלה מחייל
התקשר אליי והוא אומר
הרב
מחר יש ברית לבן שלי יום שישי עכשיו מחר
שבת יש ברית לבן שלי אני נמצא בפעילות
הלילה עד תע בערב זה כמה שבועות אחרי
תחילת המלחמה ואני יכול לצאת אז לברית
ובבוקר אני אצטרך
א לחזור אחרי הברית האם אני יכול לצאת
לברית
אמרתי לו תראה אם אתה יוצא לברית כי מאוד
חשוב לך להיות בברית של הבן שלך אתה לא
יכול לצאת ששבת יותר
חשובה אם אתה יוצא לברית כי אם לא תהיה
בברית המשפחה שלך תהיה ממש
עצובה תכעס עליך לא יכול לצאת עבת יותר
חשובה אם אתה יוצא לברית כי לא תסלח לעצמך
כל החיים שלא היית בברית של הבן שלך אתה
לא יכול לצאת שמת יותר חשובה אבל אם אתה
יוצא לברית כי אתה עכשיו כמה שבועות בעזה
ואתה צריך
התאוששות ובדיוק זה יוצא עם הברית אז אתה
יכול לצאת ואמרת ל אתה יודע הרבה חיילים
יצאו עכשיו לשבט כדי להתאושש ואם אתה כבר
כמה שבועות בפנים אז יש לך סיבה טובה לצאת
בשביל להתאושש ס זה גם ברית אבל אתה יוצא
בשביל ההתאוששות
ו זהו נגמרה השיחה זה בסדר אחרי חצי
שעה אני
מקבל הודעה
ממנו וכך הוא אומר
לי שלום
הרב לאחר ברור עם עצמי ובהתאם לשאלות
ששאלת אני לא מוצא לנכון להתיר לעצמי
לנסוע לוך ושוב
בשבת עם כל הצער הרב בעזרת השם אצליח למנף
את האירוע להעביר מסר לילדים שלי שיחזק
אותם בעתיד לא מדהים כאילו התה היה לו כבר
את ההיתר היה לו כבר החליק לא לנסוע אני
נוסע יום חמישי
אחד בערך חודש וחצי אחרי תחילת המלחמה אני
נוסע לבקר חיילים
בבסיס בדרך אני מקבל טלפון מתקשר אליי
מישהו
מחייל ה אומר שהוא בעזה והוא אומר אנחנו
אננו כמה שבועות בלחימה יש לנו הפסקה של
18 שעות
אנחנו לא יכולים לחזור הביתה אנחנו
בכוננות אבל לוקחים אותנו לבסיס ואשקלון
לא בדיוק בסיס כפר נופש באשקלון זה משהו
באמצע כזה יש איזה שישה חיילים בחדר שמונה
אבל יש נים יותר טובים אנחנו נמצאים בכפר
נופש
באשקלון אנחנו לא יכולים ללכת הביתה אנחנו
נגיע לשם שעתיים לפני שבת
ואנחנו נהייה שם עד שבת
בבוקר אני אומר לו תראה זה בסדר אתם
יכולים ואז צריך לחזור אתם יכולים להיות
שמה למרות שתצטרכו לחזור בשבת וזאת סוגיה
נוספת בשבת דף
יט שלושה ימים קודם השבת ספינה בתוך לא מש
אני אומר ו זה בסדר ואז הוא אומר לי
הרב את זה אני כבר יודע לא התקשרתי בשביל
זה טוב אז אני נכנס ללחץ אז מה השאלה אומר
לי הרב האם הנשים שלנו יכולות לבוא לבקר
אותנו באשקלון שעתיים לפני שבת אבל אז הם
יצטרכו לחזור הביתה
בשבת טוב מה אתם
אומרים אני אומר לו תשמע אתה יודע זה קצת
קשה להתיר לה נשים לבוא אומר לי הרב
אנחנו זוגות צעירים כולנו ילדים קטנים לא
ראינו את האישה שלנו כבר כמה
שבועות אנחנו חוזרים
לעזה מי יודע מתי הפעם הבאה שנראה אותם אם
נראה אותם אנחנו חייבים להיפגש לראות אותם
אתם יים
לפעמים הרב מרגיש תקוע אני מה זה תקו מה
אני לא רוצה שהם יהיו ביחד ברור שאני רוצה
הדבר הכי שאני רוצה בעולם זה ש שהם עכשיו
יהיו ביחד האישה והילדים הקטנים והחייל
הזה חיילים מה אני יכול לעשות יש שבת
מקרים כאלה אני עושה שני דברים דבר אחד
מתפלל ודבר שני מנסה לחשוב מחוץ לקופסה
אני אומר לחייל הזה תגיד לי יש בתי מלון
באשקלון אני אומר לו אולי אם יש בתי מלון
אנשים יכולות להיות שם באשקלון ובתי המלון
יום חמישי בערב אנחנו בא כשהוא מתקשר אליי
ואז הם יכלו ללכת לחיילים ולחזור הביתה
אומר לי הרב אני לא יודע אבל אנחנו זוגות
צעירים אין לנו עכשיו כסף לבתי
מלון אני אמרתי לכם קודם אני נוסע המון
לחיילים לפעמים אני נוסע לבד עם העוזר שלי
כשזה ממש ככה במקומות שאזרחים לא יכולים
להיכנס אז אני נכנס לבד תגיד איך אתה נכנס
איך אתה נכנס אז הצבא הרבנות הצבאית רצתה
לתת לי לשים אותי עם א למדים אמרו לי אתה
מבקר כל כך הרבה חיילים ואז וכל להיכנס
לאן שאתה רוצה אמרתי תראו אני שווה
לחיילים שם יותר כשאני בלי מדים חיילים
רוצים לראות עכשיו את הרב לראות ם מדים זה
כאילו קצת א א אל תדאגו אני אצליח להיכנס
כל מקום שצריך להיכנס בסוף אנחנו נכנסים
אה שרוצים אותך בפנים אתה נכנס אז לפעמים
אני מקומות פנימיים אז אין אין בראה אז
אתה הולך לבד ויש הרבה מקומות שאני לוקח
אתי קונה קבוצות כי ככה אני יכול לעזור
לחיילים לעזור להם בציוד לעזור להם עם
אוכל דברים אחרים יש קבוצה שמגיעה מארצות
הברית ממקומות אחרים אז הם נושעים תמיד
כשאני נוסע אני לבד עם העוזר שלי והם
נוסעים באוטובוס בנפרד במקרה או בסיעת
דשמיה אחד הרבנים
ש אמר לי הרב אני יכול לנסוע איתך באוטו
אמרתי טוב שנסע איתי באוטו יש לו תנים
יותר טובים לא אין לי מרצדס אבל בסדר תיסע
ישב מאחורה הוא שומע את
השאלה אני אומר לחייל תגיד לי כמה עונים
בתי מלון ואשקלון כמה חיילים אתם ואז הוא
דופק בגב אומר לי הרב אנחנו
נשלם זה רב של קהילה בניו ג'רזי
א טיל תילת בני ישורון אומר אנחנו נשלם רב
ז אמרתי לחייל תגיד לי מה מה כמה אתם מה
אומר תשמע אני לא יודע אני חוזר ללחימה
אני מבקש מאשתי שתתקשר טוב אני חוזר
מהחיילים היא מתקשרת עד שיים
בלילה דיברתי עם איזה בעל בית מלון שהיה
גם
ריק בבוקר אני אומר
לעצמי יבואו לשם לשות חיילים עם ילדים
קטנים אתם יודעים להיות להיות במלון עם
ילדים קטנים זה יכול להיות וואו וזה יכול
להיות גם עונש כאילו מה הם עושים כל הזמן
לקחתי צוות אנשים לון שבות אמר להם תקנו
צעצועים לילדים אמרו לי איזה צעצועים
אמרתי חכו התקשרתי לאשת חייל הזה אמרתי לה
תעשי לי רשימה של כל המשפחות וכל הגילאים
שלכל הילדים וכל משפחה אמרתי לצוות עכשיו
אתם עוברים משפחה משפחה קונים לכל אחד
צעצועים לפי המשפחה קננו צעצועים צוות אחר
הלך לקנות קצת עוד דברים מפנקים קרמים
כאלה אנשים הוספתי לכל אחד ספר יש את
הסדרה הרגילה שהלכה ממקורה אבל יש סדרה
שהוצאתי בשנים האחרונות אחת יצאה לפני ממה
חודשים האחרונים ללימוד משפחתי אז יצא על
שבת ועל תפילה עכשיו בעצם מחדש על תפילה
ובין אדם לחברו אז הוספתי ספר אחד כזה
עבדו שם כל יום שישי נסו למלון להביא את
זה ובשבת הזאת היו באשקלון 180 נשים
וילדים קטנים זאת הייתה שבת מדהימה אני לא
הייתי שם לצערי אבל קיבלתי עשרות תגובות
עשרות תגובות עוד ביום שישי מתקשרת אליי
איזה אישה אומרת הבעל שלי שם מרגע ששמעתי
שאני הולכת לראות אותו אני לא יכולה לנשום
מרוב
התרגשות
והמון אחר כך קיבלתי תגובות כאלה וסרטונים
ותמונות ממש זה עשה משהו מיוחד
א ולפעמים אתה יכול לתת תשובה הלכתית
ולפעמים הקדוש ברוך הוא נותן לך את התשובה
ואתה צריך
משהו אחר אני רק אסיים היה שמה
מפ יצחק
שווארץ הוא חיזק אותם בשבת ונתן להם ככה
ממש הם תארו איזה שבת מרוממת זאת היייתה
בלילה הם אכלו כולם
ביחד כמה שבועות אחר כך הוא
נפצע ברוך השם הצליחו להציל את
חייו
הלכתי לבקר אותו בבית
חולים אז להציל הצליחו אבל יש לו פגיעה
חמורה בעמוד
שידרה ועל פי דרך הטבע הוא לא יוכל ללכת
יותר חוב כבים לניסים ואז הוא אומר לי הרב
תתפלל עליי אמרתי בטח שאני אתפלל אתה
גיבור ישראל גיבור ישראל אני אומר לך אני
נמצא אתמול הייתי בטל השומר גם כן נמצא עם
פצועים וכל מני מצבים ואתה רואה כוחות
אנרגיות ה אומר בטח שאני אתפלל יצחק בן
דבורה סלבי יצחק בן דבור סלבי אומר לי הרב
אתה צריך להתפלל שאני אכלי מהר אמרתי לו
ברור שתכנים מהר אומר לי ללא הרב אתה לא
מבין אני חייב לחזור לעזה להיות עם
החיילים שלי ו זה לא יאומן זה לא יאומן ני
רוצה להגיד לכם סיפור הזה הוא דוגמה
לעשרות מקרים
עשרות של אנשים
שנפגעו
וחזרו אתם מבינים עכשיו לפני כמה ימים ם
חייל גם כן אמר לי שהמפקד שלו מפ אמר לי
את השם אני לא זוכר
כרגע נפצע
בעיניים ממש לא מזמן והוא לא ראה ניתחו
אותו בעין אחת החזירו לו את הראייה ועין
שניה החליטו לו לנתח אמרו נראה מה יהיה
הוא אמר להם בית חולים אני חוזר לעזה אמרו
לו אתה לא יכול הוא אומר מה אתה לא יכול
חתם עזב חזר לעזר הוא אומר לי אותו חייל
שהוא עכשיו חזר להיות מןפ אמר לו איך הוא
מסתדר עם עין אחת הוא אומר תשמע הוא מסתדר
עם עין אחת יותר טוב ממה שהמחליק שלו
יסתדר עם שתי ידיים ככה ממש
א
ובאמת לראות את הכוחות האלה תראו גיבורים
היו בעם ישראל תמיד אבל כמות כזאת של
אנשים שבאים ומבינים יש לנו שליחות ואנחנו
הולכים להגן על עם ישראל בכל מחיר אני
אומר לכם דבר כזה אני לא חושב שהיה מאז
היותנו לעם יש כאן משהו מיוחד הכמות הזאת
והדברים יש כאן משהו באמת בדור מיוחד בדור
של גאולה שאנחנו נמצאים בו אז קשה ואנחנו
מתפללים ומתפללים על
א על הפצועים ועל שהחלימו חטופים שיחזרו
לביתם
ממרה אנחנו א דואגים לחיילים שלנו מתפללים
עליהם שיחזרו בריאים ושלמים מתפללים על
המשפחות של ההרוגים וה הפצועים והחטופים
אבל כל הזמן אנחנו זוכרים אנחנו לא באים
למלחמה הזאת מתוך נמיכות
אנחנו לא באים מתוך חולשה אנחנו באים
למלחמה הזאת מתוך כוח אנחנו באים למלחמה
הזאת שכנסת ישראל זקפה קומתה מתוך זקיפות
קומה מתוך הבנה שאנחנו דור של גאולה מתוך
הבנה שברוך השם עם ישראל בסך הכל מאוחד
אני עובד עכשיו על פרויקט גדול כדי להמשיך
את האחדות הזאת אחרי המלחמה יש עוד
רעיונות אנשים יכולים להצטרף אבל זה דבר
שאנחנו צריכים לעבוד עליו ואנחנו יודעים
אנחנו בתקופה של גאולה אנחנו ראינו את
אהבת השם ואת השפע שהשם נותן יותר מכל דור
אחר ואנחנו יודעים אנחנו ננצח הקדוש ברוך
הוא נמצא איתנו השם אלוקיך מתהלך בקרב
מחניך להצילך לתת אויבך לפניך זה מאתגר
אבל בעזרת השם אנחנו ננצל
ולימד אותנו רן הרב קוק זצל שכל הנפילות
בדור של גאולה הם נפילות שאמורות להביא את
כנסת ישראל לקומה יותר גבוהה אחר כך יותר
עליונה אנחנו נצא מזה ונגיע בעזרת השם
לעוד קומה בתהליך גאולתנו ולראות את
הציבור המדהים פה שלומד תורה ונמצא בצבא
ומקדש שם שמיים זה ממש מדהים יש לנו זכות
גדולה אומנם גם מחירים גדולים אבל צריך
לזכור כל הזמן את הזכות הגדולה ונמשיך ב ת
השם להגן על מדינתנו גם פיזית גם רוחנית
והשם ימשיך לשמור
[מוזיקה]
עלינו