רעיונות להגדה של פסח # ראש הישיבה, הרב אהרן פרידמן שליט"א

[מוזיקה] שלום לכולם ברוכים הבאים אנחנו השנה לראשונה עושים את הכנס הזה שואלים ודורשים כשבעצם השם של הכנס שואלים דורשים כלומר בעצם השאלות הן באות מן הציבור קודם כל הציבור שואלים בעקבות השאלות של הציבור אז הדרשן צריך צריך לדרוש והרבה שאלות יכולות להיות בענייני הפסח נחנו בחרנו לפתוח בענייני הגדה של פסח ו ההגדה של פסח כולה מיוסדת על שואלים ודורשים היא בעצם מתחילה בשאלות של הילדים ולאחר מכן בדרשות של של האבא שדורש ומפרש לילדים את ענייני יציאת מצרים הקושי להחזיק את הילדים ולהעביר להם את המסרים הוא קושי שכבר חזל התמודדו איתו ודנו בזה בגמרא במסכת פסחים מה לעשות ואיך לעשות כדי להשאיר את הילדים לא רק רים אלא גם רים למה שקורה בליל הסדר שיקשיבו ויפנימו את כל הערכים שליל הסדר אמור להעביר להם ואולי נראה את המקור השני בדף המקורות שלנו תנור רבנן הכל חייבים בארבעה כוסות הללו אחד אנשים ואחד נשים ואחד תינוקות אמר רבי יהודה חמת תועלת יש לתינוקות ביין יין הוא מעניינו של מעניינה של השמחה מעניינו של החג אבל זה מתאים לאנשים לאנשים מבוגרים התינוקות לא שמחים בזה יכול להיות שאפילו היין מקלקל לתינוקות א ירדמו אלא מחלקים להם כליות ואגוזים בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו אמר עליו על רבי עקיב שהה מחלק כליות ואגוזים לתינוקות בערב פסח כדי שלא ישנו וישאלו היה נן להם מה שנקרא היום פק שקי בתוך השקית כ מיני ממתקים ועד שהשקית לא נגמרת התינוק התינוק לא לא הולך לישון ואז הוא שם לב לכל מיני דברים שקוראים ושואל תניה רבי אליעזר אומר חופין מצות בלילי פסחים בשביל התינוקות שלא ישנו כאן יש לנו מנהג שהביטה מדברת עליו לחטוף מצות מה זה לחטוף מה זה לחטוף מצות הראשונים הראשונים דנו בשאלה הזאת מה זה החטיפה הזאת של ה ות רשי אומר חופין מצה מגביעים את הקערה בשביל התינוקות שישאלו זה הכנה חוטפים מרימים את הקערה הקערה שעליה גם נמצאות המצות מגביעים אותה מוציאים אותה לא כל כך נכנס בלשון של המילה חופין ואיד מפרש רשי מביא פירוש שני חוטפים מצה אוכלים מהר וזה הלשון עיקר אומר אכ את זה מהר זה הכוונה חופין חופין מצה אוכלים אותה מהר גם הפירוש השני של רשי יש בו קושי מבחינת הלשון חופין מה שמה שלוקחים מישהו שמחזיק במצה לוקחים את זה לוקחים את זה מידיו לחטוף זה לקחת משהו שנמצא בידיים של מישהו אחר ולכן הפירוש היותר מרווח בפשט בפשט הבריתה הזאת זה אלו דברי הרמבם הרמבם אומר צריך לעשות שינוי בלי לילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו מה נשתנה ליזה מכל הלילות עד שישיב להם א ויאמר להם מה ויאמר להם כך וכך הרה וכך וכך היה וכיצד משנה מחלק להם כליות ואגוזים עוקרים השולחן לפניהם קודם שיאכלו וחוטפי מצה זה מיד זה וכיוצא בדברים האלו מה הכוונה מישהו מחזיק את המצה ואז זה שלידו חוטף את זה אמנו וזה שלידו קופץ וחוטף את זה שוב והוא לוקח את זה מידיו עוד פעם מין מין משחק של של חטיפת חטיפת המצע שקשה לי לדמיין איך זה היה נראה על שולחנו של הרמבם אני כן יודע איך זה נראה איך זה נראה בימינו בימינו יש את המנהג הזה שהוא בעצם אולי המנהג שהכי תופס החי תופס את הילדים רק שאנחנו עושים את המנהג והתינוקות עוסקים בו ואנחנו לא מסבירים להם אז מה זה אומר חטפת את האפיקומן אז הילדים שלי יודעים שעדיף לקחת את האפיקומן של סבא מאשר את האפיקומן של אבא כי סבא כל מה ש כל מה שתבקש ממנו הוא מבטיח ומקיים אז אבל חטיפת חטיפת האפיקומן ה זה מסבירים הפוסקים שהיסוד שלו בבריתה הזאת חופין התינוקות אומר ה בספר חוק יעקב מצווה למהר לאכול וזה שאמרו בשס חוטפים מצה באלי פסחים וכן פרש רשי ויין שם שנאמרו עוד פירושים בדבר זה כגון לאסיר הקערה והרמבם פרק שביע מלכות חמץ ומצא כתב חופין מצא זה מיד זה כדי שיראו התינוקות וישאלו ואפשר שמזה נתפשט נהג שמניחים לתינוקות במדינות אלו לחטוף האפיקומן שעל ידי זה לא ישנו ויתעוררו לשאול יש בתים שהנהיגו בענייני האפיקומן כדי שהילדים לא יריבו שלכולם נותנים מתנות כל הילדים מקבלים מתנות מה מהסבא או מהאבא ממי שגנבו לו את האפיקומן ועל ידי זה חוסכים בחיות וכל מני שהתנסה בעניני ענייני אפיקומן אבל על ידי זה לכאורה אנחנו מפסידים את כל היסוד של של המנהג כל היסוד של המנהג זה חופין ואולי בעצם הדרך הכי הכי טובה להעביר את המסר שהילדים חוטפים זה מזה ההוא לקח ואלה עקבו אחריו וחטפו ממנו ולקחו ממנו וחיו ממקום אחר ואז הוא לקח מהמהם נכון איך עוצרים אחרי זה את הבכיות אפשר לתת פרסי פרסי ניחומים אבל יש לנו מנהג כזה לחטוף זה מזה את המצא ככה אומר הרמבם שזו הברייתא מה המשמעות של הדבר הזה איזה מין חינוך אנחנו מעניקים לדים שלנו שאנחנו מלמדים אותם לחטוף לחטוף את המצות לגנוב את האפיקומן כמו שרגילים כמו שרגילים לומר מה המשמעות החינוכית בדבר הזה ואיך אנחנו אנחנו יכולים להעביר דרך זה את המסרים של ליל הסדר אז אולי נפתח קודם בסדר של הסימנים אנחנו קדש פותחים בקידוש ורחץ כרפס ואז מגיע היחס ביחס אנחנו חולקים זה באמת אולי הרגע שהילדים מחכים דרך אגב זאת ההזדמנות גם להסביר להם ולדבר איתם כי עוד לא שקענו בעומק האגדה והילדים עוד קשובים ועכשיו הם מחכים חוצים את ה חוצים את המצה לשניים חצי אחד משאירים בקערה ואת החצי השני אנחנו מטמינים והילדים אחרי זה חוטפים אותו וכולי אז מה באמת פשר המנהג הזה ההבנה פשוטה פשוטה שכל אחד מכיר אותה זה דברי ר דברי הגמרא דברי הגמרא במסכת פסחים הברייתא כתוב בתורה שהמצע נקראת לחם עוני מה הפירוש לחם עוני יש כמה וכמה פירושים בגמרא על המושג לחם עוני וכך כתוב בגמרא אמר שמואל לחם עוני שעונים עליו דברים זה בעצם האגדה תנינ מי אחי לחם עוני לחם שעונים עליו דברים הרבה דבר אחר לחם עוני עני קטיב אף על פי שהניקוד הוא עוני עם חולם אבל הדרשה דורשת הרי זה כתוב חסר לחם ני מה אני דרכו בפרוסה אף כאן בפרוסה מה הרעיון הזה שני דרכו בפרוסה וגם כאן אנחנו עושים את זה בפרוסה הרעיון לכאורה בא לידי ביטוי בפסקה הראשונה הלחמניה די אכלו אבנה בארה דמצרים העניים דרכם לאכול לחם פרוס היום כשהולכים לחנות יש אני חושב כמעט יש רק לחם פרוס פעם היו הולכים למכולת והיו קונים לחם לם לחם שלם היו כאלה יש מקומות כאלה שיש מכונה שמכניסים ופורסים את הלחם לחם פרוץ מי שזה בתוך שקית היום כבר כ מה הכוונה שאני אוכל לחם לחם פרוס לכאורה העני יש לו מעט מעט קמח הוא מכין לחם הוא מכין מצה הוא מכין משהו לא מכין ואז אחרי שהוא גומר להכין הוא מחלק את מה שיש לו כי אין לו מספיק בשביל מחר ומחרתיים ועוד יומיים ועוד שבוע לכן כשהוא חותך את את המנה הוא חותך לעצמו מנה להיום ואת השאר הוא שומר למחר הוא שומר לאחר מכן כדי שיספיק לו להמשך להמשך הדרך דרך אגב הפסוק לחם עוני כתוב שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני שבעת ימים צריך לאכול אתמה בכל שבעת ימים אנחנו אוכלים לחם פרוס התשובה היא אנחנו לוקחים את המצה ומשערים כמה אנחנו צריכים לעכשיו ואת השאר אנחנו נשאיר כביכול לא לעכשיו כביכול זה אנחנו שומרים למחר ולכן מחביאים את זה למה להחביא מה הרעיון של להחביא את הזה ברוך השם אנחנו חיים בחברה של שפע ואבל במקומות שלאנשים לא היה מה לאכול והיה מעט לאכול אז היו מחלקים את זה כמה שצריך מינימום אולי היו אנשים גם בתוך המשפחה הילדים אם תשאיר זה כמו אצלנו להשאיר את את המגירה של הממתקים א את הממתקים ממקום ידוע ואז למחרת מי שיש לו הרבה ילדים אחדים לא נשאר שום דבר בזה מה עושה אמא שרוצה לשמור ממתקים למחר מחביאה אותם איפה יש איזה מקום פעם בתוך הסיר שנמצא ב במדף השלישי בכל מיני כל מיני מקומות שהילדים לא לא ידעו ולא יכלו ולא יכלו לאכול מה עושים הילדים מחפשים את ה את הממתקים שאמא שאמא החביאה כך היה גם במם כשהיה מעט לחם כשהיה מעט אוכל היו חותכים מה שצריך לה ואת השאר האבא היה שומר אצלו צמוד שאף אחד לא יקח לא יגיד הייתי רעב באמצע הלילה ואכלתי ולמחרת בבוקר כבר כבר אין מספיק למחר זה מה אני דרכו בפרוסה אף אנחנו דרכנו בפרוסה ובעצם אם היינו רוצים להמחיש לילדים היינו אומרים להם ילדים את זה אנחנו אוכלים וזהו ם זה נסתדר כולנו כולנו נסתדר עם החתיכה הקטנה הזאת אבל אבא אני אוהב מצעות אני רוצה לאכול אין מה לעשות אם זה צריך להסתדר עם זה צריך להסתדר כך חיו אבותינו ככ חיו ותנו באר דמצרים לא היה להם לא היה להם מספיק מה אני דרכו בפרוסה אף אנחנו דרכנו בפרוסה עכשיו מה עושה מה עושה הילד הילד חוטף את ה חוטף את ה את המצה שומר אותה לעצמו לוקח אותה לוקח אותה לעצמו ואנחנו מוציאים אותה מתי באפיקומן מוציאים אותה בברכת את המזון לפני אמירת ההלל יש בגמרא לגבי שתי הכוסות הראשונות מול שתי הכוסות שתי הכוסות השניות מה ההבדל הכוסות הראשונות הם עדיין בזמן שאנחנו מתארים את כל את כל הגלות בסוף האגדה אחרי שמתארים את הצרות של הגלות אומרים את בצת את הללויה הללו עבדי השם אומרים בצאת ישראל ממצרים ואז מתחילים כבר את ה ד הגדולה של השולחן ורך ועם כל ה עם כל ה עכשיו יש לנו עכשיו יש לנו די וותר אז ההודעה לקדוש ברוך הוא בליל הסדר אחת מההודעות של היציאה עבדות לחירות זה לא רק מעבדות לחירות אלא גם מעניות לעשירות ולכן גם מסבים כבני חורים בני חורים זה לא רק בני אנשים חופשיים חורים בלשון המקרא אלו אנשים עשירים אנשים בעלי יכולת אנחנו בני חורים אנחנו בני מלכים ולכן הילד מוציא בסופו של דבר את החתיכה של ה את החתיכה של של המצע ועכשיו יש לנו כבר מספיק ואפשר לאכול כבר הערב את ה את החלק הזה שהשארנו השארנו אותו כאילו כאילו השארנו אותו למחר ועכשיו אפשר לאכול אז אולי כל הילדים צריכים לחטוף זה מזה כל אחד רוצה לשמור לעצמו שיהיה ללא את החתיכה של המצע אבל בסוף כן הסבא צריך לתת לכולם כי יש ברוך השם מספיק לכולם וזכינו להיגאל זה אולי הפירוש הראשון על דרך הפשט של היחס שאנחנו חוצים את החלק הקטן אוכלים היום ואת השאר לכל השבוע אנחנו משאירים בעצם את החבילה של המצות היום נשמור קצת ואחרי זה בהמשך ילדים יבינו מה עם ישראל חווה מה עם ישראל עבר כשלא היה מספיק אוכל לאכול דרך אגב זאת גם הסיבה שאוכלים מרור אחת הסיבות שאוכלים מרור מרוק זה איך אנחנו אומרים בשאלה שבשר לות אנו אוכלים שאר ירקות הלילה הזה מרור מה זה שאר ירקות היום החסה המרור יקר יותר משאר ירקות אבל באופן טבעי איזה ירקות הם יקרים ה ירות הטעימים איזה ירקות הם זולים הירקות הפחות טעימים המרים לאנשים עניים לאנשים שאין להם הם צריכים לחיות עם ירקות מרים ז זו היייתה המציאות שחיינו בה במצרים ואת המציאות הזאת אנחנו צריכים ומצווים להעביר לילדים גם דרך גם דרך החווייה זו זהו פירוש אחד על דרך הפשט לא לא לכולם זה מספיק הדרך הזאת של הפשט אז אולי אפשר לפנות לדרך הרמז יש את הקערה של ליל הסדר ואני עד היום אני זוכר שאצל בבית של סבתא זכרה לברכה היה היייתה קערה לא רק קערה רגילה כמו שיש לנו היום יש את זה גם היום לזה היה להם עם שלוש שלוש קומות בקערה להכניס מצה ולא זו בלבד אלא היה שמה כתוב ע על אחד היה כתוב כהן על השני היה כתוב לוי ושני היה כתוב השלישי היה כתוב ישראל ואנחנו משפחה של כהנים אני תמיד רציתי לקבל מהמצע של של הכהן אבל מחלקים גם מהמצע של של הלוי זוכר את זה בתור ילד כהן לביא ישראל תפס לי מאוד את ה מה המקור של ה שלושת המצות ככהן ישראל זה מופיע בספר פרי עץ חיים ספר של תלמידו של של הארי רב חיים ויטל אבל רב חיים ויטל מכניס בספר שלו לא רק דברים שהוא שמע בעצמו מפי הארי אלא גם דברים שהחברים התלמידים האחרים אז זה שמועה שרבי חיים ויטל מעביר לנו בשם הארי זל בשם רבי חיים כהן הוא כותב כך להרב רבנו חיים כהן בשם זל מעץ חיים סדר סידור הקערה ליל פסח תיקח ג' מצות מצה שמורה ותניח הכהן למעלה והלוי למטה ממנו וישראל למטה ממנו אז יש לנו כהן לבי ישראל עכשיו אם אנחנו מציגים לילדים יש לנו כאן שלוש מצות מצה אחת של הכוהנים מצה אחת לבים מצה שלישית ישראלים עכשיו ביחס אנחנו מוצאים מצע איזה מצע אנחנו מוצאים אנחנו מוצאים את המצע של שבט שבט לוי מה השמים שבט לוי שאנחנו לוקחים את המצה שלהם לכהן ולישראל נשארת מצה גדולה ויפה והלויים הם צריכים להסתפק להסתפק במצה קטנה למה דווקא חוצים את המצע של של שבט לוי אז א כדי להבין את זה אז אולי אפשר להסביר כך יעקב אבינו לפני מותו כשהבנים באים אליו עומדים סביב מיטתו ויעקב אבינו מברך אותם איש כברכתו ברך אותם אבל הברכות התחילו רק בבן הרביעי הבן הראשון ראובן פחז כמים אל תותר נדחה אחרי זה נכנסים שני הבנים שמעון ולוי אחים ויעקב אבינו מייסר אותם בדברים שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם בסודם על תבו נפשי בקלם כבודי כי וה פעם הרגו מקרו שור ואז מגיע העונש אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל מה העונש על פי על פי דרך הפשט העונש הוא יעקב אבינו מחלק מה יש לו לחלק איזה ירושה יש ליעקב אבינו לתת לבנים ברגע הזה אני לא יודע אם היו לו ספרים היו לו תכשיטים לא בשביל זה התכנסו הבנים הירושה האמיתית של יעקב אבינו היא ירושת הארץ הארץ שניתנה מורשה אותה הוא מחלק אותה הוא מחלק לבנים וצריך ללמוד ככ את כל רשת ויחי על על זו הדרך ואני רק אתן התחלה אצל יהודה הוא מדבר על אוסרי לגפן עירו ול סורקה בני תונו מקומות שבהם יש יש א גידול של יין אתרים של גידול יין לזבולון ה מתנ את שלו לסכר את עמק יזראל חמור גרם וכולי רובץ בין המשפטיים הארץ כינמה הוא מדבר על הנחלות ושמעון ולוי לא מקבלים נחלה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל הברכה של לוי או האי ברכה של לוי שיעקב אבינו נותן עומדת בניגוד חריף מאוד ללוי שאנחנו מכירים אותו לוי שפוגשים אותו לאורך ההיסטוריה שבט שעוסק בעבודת השם ועוסק בערבת תורה וככה זה גם בא לידי ביטוי בברכתו של משה רבנו בפרשת בזאת הברכה וללוי אמר תומ חברך לאיש חסידיך וכולי האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר וא את פרשת ז הכה כולם יודעים כי קוראים אותה קוראים אותה הרבה פעמים אז כל שנה חוזרים אליה הרבה ואת החיו לא הכיר ואת בניו לא ידע כי שמרו עם רתך בריתך נ צורו יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל כל המפרשים כמעט כולם עד אחד חיפשתי ב המון מפרשים כולם הולכים בדרך הרגילה מה זה האומר לאביו ולאמו לא ראיתי ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע רוב המפרשים מסבירים שזה מדובר על חטא העגל בחטא העגל כתוב כתוב ש ששבט לוי אמר להם מלאו ידכם היום להשם כי איש בבנו ובאחיו כלומר ששבט לוי אם היה מישהו שעבד עבודה זרה אף על פי שהוא היה בן משפחה פגעו בו הרגו אותו והגמרא שואלת ביומה איך יכול להיות הרי שבט לוי לא חטו בעגל אז הגמרא מסבירה איך יכול להיות אח מאמא ואבא זה בעצם הסבא שהוא מצד האמא שלו שהוא לא משבט י זה האבא של האמא ולא האבא של האבא אבל בסוף בסוף הפסוק הזה אולי יש בו עוד משמעות מה זה האומר לאביו ולאמו לא רתיב ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע יש פירוש נפלא בספר תולדות יצחק את הספר הזה כתב רבי יצחק קרו רבי יצחק קרו היה הדוד של רבי יוסף קרו והוא לא רק היה הדוד שלו הוא גם גידל אותו רבי יוסף קרו התייתם בגיל צעיר ומי שגידל אותו היה דוד רבי יצחק קרו בעל בעל ספר תולדות יצחק שכשהוא הכניס אותו לתוך ביתו לא ידע מה הוא מכניס לתוך הבית איזה הורה עתידה לצאת אבל הוא בעצמו גם היה גדול וכתב פירושים ובפירוש שלו כותב כך ונראה לומר שכוונת הפסוק לפי שיעקב אמר ללוי אחלקם ביעקב הפיצ בישראל ומשה לא היה יכול לברכו הפך אותה קללה לוי לא קיבל נחלה בארץ ואת זה אי אפשר לתקן את זה אי אפשר לתקן כי יעקב הוא זה שמחלק את הנחלות לכן לא בך לשמעון לפי שיעקב לא ברך אותו ומצד אחר היה ראוי לברכה לכן אמר לוי שלפי כלתו של יעקב יאמר לאביו ולאמו לא רתיב לפי שאחר שהם נפוצים לא ייראה לאביו ולאמו שאב במקום אחד והבן במקום אחר וכן את אחיו לא הכיר שאח אחד בעיר אחת ואח אחר במקום אחר וכן את בני לא ידע אבל מתחנן לפניו שאחר שחזרו בתשובה שמרו אמרתך בריתך יצורו ויתקיימו דבריו אלו לטובה שילכו מעיר לעיר ומדינה למדינה ללמד לישראל דרך השם לדרוש להם דרושים יקרים בעבודתו יתברך כמו שהיה עושה שמואל ואם הוא יורשה לי להוסיף על רבי יצחק קרו כמו שהיה עושה אלקנה אבא של שמואל שהיה גם הולך ועולה וסבב ושמואל אחריו וישפוט ישראל כל ימי חייו ההלך מדי שנה בשנה וסבב בטל והגלגל והמצפה ואז לא היה רכב והיו צריכים לנסוע על חמורים ולהסתובב בכל ארץ ישראל זה היה זו היייתה שליחות של חודשים וזה לא רק ביקור שיעור קצר וללכת זה לא רק פירוש על האגדה היה צריך ללמד אותם הלכות ומה לעשות והיה מגיע לעיר אחת מלמד אותם ומחזיר אותם ומקרב אותם ואחרי זה עובר לעוד עיר ועוד עיר מתי הוא פגש את הילדים מתי הוא ראה את ההורים מתי הוא חי היה החיים של בני שבט לוי אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל הפכו להיות חיים חיים של שליחות מתי עכשיו אולי תוספת על דברי רבי יצחק קרו מתי התחילה השליחות הזו השליחות הזו לא התחילה רק במל קנה ושמואל השליחות הזו החלה מי השעבוד במצרים כשכתוב שמרו עמ רתך בריתך צורו כתוב ששבט לוי היה השבט היחיד ש לא השתעבד והם הם שמרו על מה על ברית המילה שמרו עמ רתך בריתך ינצור הו דרך אגב זה המקור לכך שאנחנו אומרים ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר ססון זה המילה שנאמר סס אנוכי אלי מתר כ אומרת הגמרה המגילה עמ רתך איך אתה לומד עם המילה עמ רתך שזה ברית מילה ודאי שם המילה עמרת לבד אי אפשר שום מקור לברית מילה אלא מהפסוק הזה כי שמרו אמרתך ו בריתך יצורו אז ס אמרתך זה שבט לוי שמרו במצרים בקנאות על ברית המילה ועל המסורת של האבות של מה שהם קיבלו מאברהם יצחק ו מיעקב ואת זה הם מעבירים מדור לדור ואת זה הם עברו וכנראה האומר לאביו ולאמו לור ריתי משה רבנו מדבר על שבט לוי של ימיו שבט לוי במדבר ודאי שהכירו את אבא ואמא המדבר היה מחנה ישראל יב מיל על יב מיל אז חזרו בלילה הביתה ל איזה שבט לוי הוא מדבר שבט לוי מצרים מצרים זו ארץ גדולה ושבט לוי נשארו לגור בארץ גושן לא התערבו עם ישראל בתחילת הדרך ובני ישראל פרו וישרצו וירבו וייעצו ותמלא הארץ אותם למה ימלה הארץ לא הסתפקו כבר בראייה צון בארץ גושן רצו נדלן רצו פרנסה יותר טובה ועברו לגור בשכונות מצריות ובאזורים אחרים וכבר אין בית כנסת ואין רב ועם ישראל הולך ושוקע בתוך מט שערי טומאה ויש שבט אחד שמקדיש מקדיש את חייו ורואה את יהודו בכך שהוא מסתובב ועובר בכל ערי מצרים ומנסים ללמד עד כמה שידם מגעת והם הופכים את הקללה של יעקב אבינו לברכה אחלקם ביעקב צם בישראל הופכים את זה לייעוד לא רק לברכה לייעוד ללכת ללכת ולהסתובב כשאנחנו מתחילים את ליל הסדר ואנחנו רוצים אה בעצם להסביר מה אנחנו עושים פה ליל הסדר יכול היה להיות כמו כל חג קודם כל אוכלים שולחן עורך דגים ובשר ואחרי זה נגיד אחרי זה נגיד דברי תורה כמו שאנחנו רגילים כל שולחן שאכלו ולא אמרו עלי דברי תורה חלילה וחס כל מקום שאמרו דברי תורה זה השולחן אשר לפני השם כך אומרת המשנה באבות אז למה ב צות אנחנו עושים הפוך בליל הסדר אנחנו רוצים ללמד את הילדים ואת עצמנו שהרבה יותר חשוב מאשר האוכל והמעמד הכלכלי שלנו הרבה יותר חשוב אלו דברי התורה שאנחנו קיבלנו ואנחנו מלמדים ואנחנו מעבירים מדור לדור קודם דיבורים קודם דברי תורה ורק בסוף בסוף בסוף מי שישרוד את כדברי תורה יכ גם לשולחנו של של הקדוש וך הוא ואנחנו מתחילים ואנחנו מוצאים את המצע של שבט לוי ואנחנו חותכים אותה ושוברים אותה לשניים והילדים שואלים למה לוקחים את המצה של לוי וח ושוברים אותה לשניים ואלי אפשר להגיד להם בדרך הרמז אני קורא לזה אפשר להגיד להם תשמעו הכהנים הכהנים במצרים מי היו הבכורות עם ישראל רגיל לכל אחד היה לו מה היייתה לו מצה שלמה הוא דאג שיהיה לו כל מה שהוא צריך בענייני עולם הזה הוא דאג נשאר שלם אבל היה היו היה שבט היו אנשים שהיו מוכנים להסתפק בפחות היו מוכנים ב צם לאכול לחם עוני מה אני דרכו בפרוסה שבט לוי אם תראו במקור האחרון בדרך הדרש כתוב בפרשת ביכורים ממש בפסוק האחרון ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך השם אלוקיך ולך אתה והלוי והגר השם קרבך הלוי הוא כמו גר אין לו ארץ אין לו נחלה אין לו הוא בעצם אם אין לו נחלה אין לו תבואה אם אין לו תבואה אין לו כסף ואיין לו כין לו מד הם גרים בערי מקלט בבניינים בקומה בקומה לא יודע כמה היום זה נקרא אולי יוקרתי יותר אבל בזמנו זה בלי נחלה ואנחנו אומרים לילדים תראו יש כאן את ה פרוסה הזאת שבט לוי הסתפק בפחות כי הוא ראה את עיקר הייעוד שלו בעניין הרוחני שיש שיש בעם ישראל הסברנו מצויין לילדים את זה נו אז מה הרעיון של החלק הגדול וככה אנחנו נוהגים אנחנו נוהגים שאת החלק הקטן אנחנו משאירים בקערה ואת החלק הגדול אנחנו משאירים משאירים לבסוף לפי ההסבר הראשון של הפשט הסברנו מצויין כי את החלק הקטן אוכלים עכשיו ואת הגדול שומרים למחר ולעוד יומיים אבל לפי הפירוש הזה למה את החלק הגדול יש את הסימנים של הסדר הסימנים של הסדר א יש לכל אחד מהח לכל אחד מה מהמעשים של הס יש לו שם ולחלק של האפיקומן קוראים צפון היה אפשר לקרוא לו אפיקומן דרך אגב הסימנים של הסדר מופיעים לראשונה בתקופת רשי ובעלי התוספות ואנחנו לא לא מכירים את זה עוד מתקופות קדומות יותר אבל א באותם הראשונים שיסדו את הסדר של הסימנים הללו רמזו בסימנים הללו איך הם רואים את המשמעות את המשמעות של ה את המשמעות של ה של הסמנים אני רק אתן דוגמה למשל לא אומרים שולחן ערוך אלא אומרים שולחן עורך ולא בגלל ולא בגלל שכבר היה שולחן ערוך ולא רצו להגיד שולחן ערוך שולחן ערוך עוד לא בא לעולם רבי יסף קר עוד לא נולד אז למה לא אמרו שולחן ערוך אלא שולחן אורך כי שולחן אורך מזכיר לנו פסוק בספר תהילים ש שכתוב שישראל שאלו הערוך אל שולחן במדבר שולחן עורך הכוונה מי עורך לנו את השולחן הקדוש ברוך הוא עורך את השולחן זה אולי איזה דבר תורה קצר לשולחן אורך מה שנקרא אבל מה הרעיון של הצפון שבט לוי יש לו חתיכה קטנה עכשיו אבל אם נראה אם נראה בספרי בדברים במקור מספר תשע דבר אחר אצור תמים פועלו אצור התקיף תמים פועלו פעולתם של בעיה העולם שלמה לפניו מתן שכרם של צדיקים ומתת פורענות של רשעים אלו לא נטלו כלום משלהם בעולם הזה ואלו לא נטלו כלום משלהם בעולם הזה הצדיקים לא קיבלו את שכרם משלם והרשעים לא קיבלו את עונשם ומנין שלא נטלו צדיקים כלום משלהם בעולם הזה ש אר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך אולי כשאנחנו לוקחים את החלק הגדול ומחביאים אותו ושואלים איפה זה אה אז הילד אומר לאבא אני לפעמים אומר להם טוב אני אנסה לחפש בעצמי במקום שאני צריך לשלם כל אמירה ידועה של של הורים וסים אני אחפש בעצמי אם יש ילד ככה פיקח יותר אומר אין סיכוי אבא אין סיכוי שתמצא החבאתי את זה אז למה זה כל כך אה למה כל כך מח להחביא את זה טוב לא מוצאים אי אפשר למצוא את זה צריך להגיד לה אתהה יודע למה אי אפשר למצוא את האפיקומן כי מה רב טובך אשר צפנת ראך הרבה פעמים אנחנו רוצים כבר בעולם הזה לראות את הכל כבר במציאות כבר היום עכשיו ברגע הזה לראות את הכל לא מחנכים את הילדים אפשר בעולם הזה להסתפק בקצת פחות וטוב שמחכה לנו הוא צפון ואפיקומן הוא בעצם החלק הזה החלק הגדול החלק המשמעותי שלא לחינם הראשונים כינו אותו בשם צפון כי הוא צפון ומחכה לנו לעתיד לבוא זה על דרך הרמז של המצע של הלוי שאותה אנחנו פורס לחם עוני ויכול להיות שזה קשור לא לעני אלא לדרשה השנייה שעונים עליו דברים הרבה מי אומר עליו את הדברים הרבה מי שאומר עליו את הדברים הרבה זה בעצם הלוי התלמיד חכם אולי זה מפרש גם את דרך הדרש אנחנו רגילים לקרוא בהגדה של פסח לא את הפסוקים מספר שמות אלא דווקא את הפסוקים מספר דברים מפרשת מקרא ביכורים מופיע אצלכם ארמי עובד אבי נמצא בבת ל הכהן אשר יהיה בים הם בפסוק ה וענית ואמרת לפני השם אלוקיך ארמי עובד אביב ר מצרים היה גרשם האור שמח מסביר בהלכות חמץ ומצא שלמה דורשים את הרמו דוי כך כתוב במשנה ודורשים הארמי עובד דבי עד שגומר את כל הפרשה כולה למה דווקא כי כאן כתוב וענית ויצא כתוב לחם עוני לחם שעונים עליו ואנת ואמרת רמי אוב דויב רד מצרים תמ וש ג גדול עצום ורב וירא אותם מצרים וכולי וכולי ואתי נבאתי את ראשית פרימה שנתת לי השם ונחתו לפני השם אלוקיך והשתחוו לפני השם אלוקיך ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך השם אלק לבתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך אולי כאן פירוש שלישי ואחרון לעניין הזה של האפיקומן ואולי אולי מסר נוסף שאפשר שאפשר להעביר לילדים למה אנחנו חוצים את המצה אנחנו חוצים את המצע אנחנו אומרים אחרי זה אלח מעניה דיח ובנה משמעות אחת אבל יש עוד משמעות בהמשך הלחמניה כל דכפין יתה ויכול כל דצריך יתא ויפסח יש לנו את המצע שלנו יש לנו את המצע שלנו ואנחנו יכולים לאכול את כולה ולא להשאיר כלום לאף אחד ואנחנו יכולים לחשוב על זה שיש אולי עוד מישהו שיבוא אולי יש עני אולי יש מסכן אולי יש אחד שאיין לו אולי אחד שחסר לו ואת החלק הזה אנחנו שומרים את החלק הקטן אנחנו אוכלים בעצמנו סמחת בכל הטוב זה אתה זה החלק הזה אתה והלוי והגר אשר בקרבך בשבילם אנחנו שומרים את מה את החלק את החלק הנוסף שאולי יבוא מישהו ואנחנו ולא לא אכל נוכל נוכל לתת לו מה המשמעות שהילדים שהילדים הילדים חוטפים אפשר אולי לדבר על זה שהילד רוצה להיות זה שנותן הוא רוצה להיות זה שמהלל שלו הוא יתן אבל אולי יש עוד פירוש הרי נותנים ללוי ולגר מה זה הלוי הלוי כמו שפירשנו זה השבט שהופקד על הרבצת תורה בעם ישראל ולא איך אומר הרמבם הידוע מופיע במקור האחרון ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי עולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו לעמוד לפני השם לשרתו לעובדו וכולי הרי זה נתקדש קודש קודשים ויהיה השם חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים וללב אחד הבנים שאני נמצא פה אבל הוא לא יספר לאחרים אז אבל מה שאני חשבתי השנה בעצם להגיד לילדים מי יזכה להיות הלוי מי יזכה להיות זה שאנחנו שומרים בשבילו מי יזכה להיות זה שהוא יהיה התלמיד חכם הגדול במשפחה מי ייזכה להיות זה שיזכה להרביץ תורה בישראל הוא יזכה הוא יזכה באפיקומן ואז המרדף אחרי האפיקומן המרדף אחרי הזה זה לא מרדף רק אחרי חתיחת מצה אלא מי הוא זה ואיזה הוא שמקבל מקבל את החלק הזה זה הלוי יכול להיות שזה גם מחובר לדרשה הראשונה לדרשה הקודמת על דרך הרמז שדווקא את המצא של הלוי עכשיו אנחנו לא מדברים על הלוי של פעם הלוי של מצרים שהסתפק במועט אנחנו מדברים על הלוי שיקבל דווקא את החלק הגדול יקבל את החלק הגדול פה ו אולי לא עכשיו אבל עוד מעט יקבל גם גם את החלק הגדול ואז ההצעה שלי להגיד לילדים שאפי קומן אתם תקבלו את המתנה מסבא או מאבא או ממי ממי שגנבת אבל בתנאי אחד שתלמדו כך וכך פרקים שתלמדו כך וכך משניות שתחזרו על כך וכך ספרים במקרא אם אתה תלמד תחזור על ספר יהושע אם תחזור על מסכת פסחים תדע בעל פ כל ילד לפי כוחו זה אז תקבל אתקי אפיקומן הוא לא בשביל מי שגנב מצא אלא בשביל מי שהוא זוכה להיות חלק מהשרשרת של מסירת התורה מדור לדור אז שנזכה שיהיה לנו ולכל ישראל חג כשר ושמח ישאר כוח לכולם