קרן תלושה וקרן מחוברת | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

[מוזיקה] נלמד היום את הסוגיה של קרן תלושה וקרן מחוברת סוגיה ש בקריאה ראשונה של הגמרא מאוד קשה ל מאוד קשה להבין אותה וגם שנכנסים ך פרטים הרבה פרטים קשים ולא מובנים ודנו בזה כבר ראשונים ואחרונים אז נתחיל נקווה שבסוף ניתן איזה פתרון ש יסביר את הכל העיקרון הוא שלה אתייחס ברצינות למוב שהגמרא מביאה להתייחס לגמרא ברצינות אנחנו נטים לפעמים ל כשמגיעים ל ל פסוקים מובע עם פסוקים טוב מה זה משנה אז זה לא זה משנה מאוד ורק מי שיפתח את הפסוקים בפנים ויראה על מה זה דובר ולמה וכמה ואיך יוכל להבין א יוכל להבין באמת את ה את הדרשה וא איך הגמרא למדה את מה שלמדה אז א נראה את הגמרא קודם תנו רבנן ג' אבות נאמרו בשור הקרן והשן והרגל יש א הבריתה הזאת היא בריתה כנראה שהולכת בדרך שונה מהמשנה כי המשנה הרי מדברת על ארבע אבות נזיקין והשור הוא הוא אחד מארבעה וזה לא ש אחד הזה יש שלושה כי הרי המבואה זה גם אחד מה אז לכן יש כאן בריתה שהולכת בדרך אחרת ומדברת על אבות בתוך שור אומרת גור הקרן והשן והרגל ו הגמרא הבריתה ממשיכה קרן מנלן תנור רבנן כי יגח אין נגיחה אלא בקרן שנאמר ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר השם באלה תנגח את ארם ואומר בכור שורו הדר לו וקרני רהם קרניו בהם עמי מנגח עד כאן לשון הבריתה לגבי האב הראשון ש בשור באב שנקרא שנקרא קרן עכשיו השאלה היא השאלה הראשונה שכל מי שקורא את את הבריתה הזאת מופיע בתוספות רבי אליעזר מתוך וכן אומר ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל אך לא שייך למפרך עלו אחי במי נוק מלה במה נעמיד את זה אי רגל כתיב אי שן כתיב לוודאי בקרן הירה אבל לא ידעינן היא במחברת היא בתלוש ומרת צך בעצם מה שבא הגמרא להסביר ככה אומר התוספת אזר מיתוך היינו מבינים לבד שזה קרן כי ש לרגל כתובים בהמשך הפרשה אז מה זה יגח אז ברור שנגיעה זה זה בקרן אז למה הביאו את הפסוק הזה בשביל בשביל התלוש אבל לא ידעין אני ומחוברת היא בתלוש אז בפיל זה זה נכתב כדי שנדע שיש גם את האפשרות של תלושה זה קצת קשה כי הגמרא שואלת מה ה ו אומר יתם הדברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן תשמע בכור שורו הדר לא אז לכאורה בשלב הזה הגמרא בשנה הזאת בהתחלה שהגמרא אמרה שרק כילו הביאו את הפסוק מהתורה כי אי אפשר להסתפק בפסוק מצדקה בן צדקיה בן כנענה מספר מלכים אז הגמרא אומרת טוב זה בגלל שדברי תורה דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן אבל אבל לפי ההבנה הזאת עדיין למה צריך בכלל את ה למה צריך בכלל את ה את ה פסוקים הרי אנחנו מבינים לבד שמדובר בקרן אז יש עוד הסבר אומר בצ מתוך או שמה אב מוקמינן בדחיפת הגוף היינו חושבים ש לנגוח בעברית זה גם בדחיפת גוף ולאו דווקא בשימוש בקרניים אלה שני התירוצים של ה של של התוספות השאלה היא למה שאנחנו נפרש שזה קשור לדחיפת הגוף למה שנעלה בדעתנו שנגח זה זה זה דחיפת הגוף הרי זה לשון זה עניין של עברית לא צריך לכאורה לא צריך להביא פסוק למילה שהיא פשוטה וברורה ושילח על זה צריך להביא פסוק שלח את בהירו אבל נגיחה מופיע במקרא בהרבה מקומות שזה וזה דבר שמובן לכולם שזה שזה קרניים עוד קושייה על התירוץ השני זה ש סליה התירוץ הראשון התירוץ הראשון שהוא מתרץ שזה בשביל מחוברת ותלוש שבשביל זה זה לפי זה קשה מאוד הבריתה עצמה לא מזכירה כלום זה רק דקדוק של הגמרא ממה שכתוב ואומר זאת אומרת לולה הגמרא נקרא שוב את הברייתא תנור רבנן ג' אבות נאמרו בשור הקרן והשן והרגל קרן מנ נתנו רבנן כגח אין נגיחה אלא בקרן שנאמר ויעש לו ציקה מנ קרני ברזל ויאמר כ אמר השם ם ואומר בכ שדמי נגח עד כאן הזכירו פה תלושה מי הזכיר פה תלושה אם הייתי שואל אותכם בלי שהייתם מכירים את הגמרא הזאת בכלל לא היה כאן אדם אחד שהיה מעלה בדעתו שבאו ללמד אותנו קרן תלושה רק מה זה קרן תלושה אומר אומר רשי א אלא דיבור מתחיל אלא לאחי הצטרך ואומר דמה מה כי חלק רחמנה בן תמה למועד שור תם כתי וחצו את כספו וכולי א דומיה דקנה דומיה דקנה צדה בן כנענה ו כגון שאחזה הבהמה קרן בן שיניה ונגח דתם ודאי לא משלם תם כולה נזק אין דרכה בכך ולא היה לה בעלים לשמור מדבר זה גם זה דבר אנחנו לא רגילים כל כך לראות בעלי חיים בסר אנחנו לא חיים בין בעלי חיים אבל אנחנו מספיק מבינים אפשר ללכת לרפת פה כשהילדים שלי היו קטנים הייתי לוקח אותם הפסקת צהריים לרפת לראות את הפרות וזה הרבה וראינו הרבה שעות היינו שם הפסקות צהריים בחיים מעולם לא ראיתי אחד השברים הם רצו שמה וזה אבל אף פעם לא ראיתי אחד מהם מחזיק בפה שלו איזה קרן והולך לנגוח גם מבחינה טכנית יש פה איזה קושי צריך להודות בזה כי אם הוא נוגח עם קרן שבתוך הפה זה יכנס לו לת מי שיפגע זה לא הנוגע לא הנינג אלא נוגח אבל על כל פנים דבר כזה עיקר חסר מן הספר מה זה בבריתה לא לא רומזים לא שביים את הפסוק של של צדקיה בן בן בן כנענה לגבי התירוץ השני היה אפשר א להסביר בדרך קצת מחודשת היא לא כל כך מחודשת כי יש לה יסוד בירושלמי אבל זה על פי דברי התלמיד רבנו פרץ מופיע אצלכם בשיט המקובצת ועוד תרצו אומר ה רבנו פרץ דנגי סלקה דעתך אמינה דחיפת הגוף כמר זה התירוץ של רבי אליזר מיתוך אם לא שהביאו את הפסוק מצדקה בן כנענה ו מפרשת וזאת הברכה הייתי חושב שמה זה נגיחה דחיפת הגוף למה הייתי חושב שזה דחיפת הגוף מד פתח הכתוב בנגיפי וסיים בנגיחה כי הרי כתוב בתורה יש ב פרשת שור בשתי הפרשיות הראשונות של שור נמצא בפרשת משפטים אצלכם זה מופיע מי שאני פה עם גמרא לא עוז והדר אבל מי שיש לו עוז והדר אז יש לו את ה את הפסוקים א אני אקרא את זה מתוך תוך פרשת משפטים פרשה ראשונה זה שור שנוגח אדם בשור שנוגח אדם כתוב וכי יגח שור את איש או את אישה ומת כול יסכל השור ולא יאכל את בשרו בעל השור נקי ואם שור נגח הוא מתמול שלשום והועד בבעליו ולא ישמרנו ומית אישו אישה השור סתכל וגם בעליו יומת זה פרשת שור שנגח אדם מיד אחרי זה כתוב את פרשת בור ואחרי זה שור שנוגח שור ושם לא כתוב כגח אלא כתוב וכי אגוף שור איש את שור ומת ומחו אתש ח חצון או נודע כישור נגחו מאתמול שלישון ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם אז מתחילה התורה בלשון נגיפה אז נכון הגמרא בהמשך מסבירה למה בשור שנגח אדם כתוב כי גח ובש שנגח שור כתוב כי גוף ו הגמרא אומרת שזה קשור לאדם דתל מזלה מה הפירוש זה היה צריך שיעור כללי בפני עצמו אבל מחזור הבא כי עד השיעור הכללי הבא שלי א עכשיו כבר נה בהמשך אבל על כל פנים זה א ההבדל בין נגיפה לבין בסדר מובן אבל עכשיו שאתה קורא את מה שכתוב בתורה כי אגוף שור איש את שור או ומת אז היה אב אמינה היה אומינה לומר ש ש א נגיפה נגיחה זה אחד הוא נגיפה זה גם דחיפה עם הגוף ככה היה אב אמינה להגיד ש כי הרי זה הלשון אולי נגיפה מלשון גוף זה לא ברור שנגיעה מלשון גוף כי נגיפה יותר קשור ללשון מכה כמו מגפה כן מגפה זה מלשון מוות ומכה נכון שיש מגפה זה גוף הכוונה יקה יהרוג אבל אבל על כל פנים זה יכול להיות משמעות בגוף גם יכול להיות שזה המשמעות שלו בגוף לכן כתוב כי ה גוף הייתי חושב ואז אתה בא ואומר לא בגלל שכתוב כי הי גוף שזה גוף הבאתי פסוק מצדקה מנענע לפי זה מ צדקיה בן נענה הרי צ מדבר על נגיחה ובתורה כתוב על נגיפה אבל תהפכו רגע לדף מספר ארבע מה שזף האחרון השור זה הקרן אומר הירושלמי דכתיב וכי אגוף שור איש את שור אהו לכאורה היה יותר מתאים לומר את הפרשה הראשונה נכון ששור שנגח אדם שמה כתוב הגח שגח זה וודאי זה ודאי מדובר בקרן אז היה צריך להגיד השור זה הקרן דכתיב יכי אגח ולא דכתיב וכי הגוף למה הביאו את וכי הגוף כי מסתבר שההבדל המשמעותי בין תם לבין מועד בא לידי ביטוי מעשי יותר בשור שנגח שור שנגח שור כי בשור שנגח אדם התורה מדברת אך ורק על חיוב מיתה בבעלים שזה מיתה בידי מיתה בידי א מיתה בידי שמיים פה מדברת ישר על זה אז אולי לכן רצו להביא קודם את את הפסוק של כי הגוף אף על פי שכי הגוף הגמרא אומרת זוהי נגיפה זוהי נגיחה מאיפה אני יודע שזוהי נגיפה זוי נגיחה כי כתוב אחרי זה או נודע כישור נגח הוא מ אה רואה ש רואים ש נגיפה זה זה נגיחה אז יכול להיות הייתי מעלה אפשרות שלפי הלשון של רבנו פרץ תראו תרצו נגיחה סל כדת החמי דחיפת הגוף אז יכול להיות שכמו הגרסה בירושלמי שהגרסה בירושלמי קרן מנלן דכתיב כי גוף יכול להיות שתמיד רבנו פרץ אצלנו בבריתה היה כתוב ככה כרן מנלן דיקטי אצלנו כתוב כי אגח ואז אתה לא מבין אין גיחי לה בקרן שנאמר כן אבל יכול להיות שהיה כתוב כי אגוף כי הביאו כמו בירושל הביאו את הפסוק השני ואז כי הגוף ואין נגיחה ואז בבריתה הזאת השמיעו לנו שני דברים השמיעו לנו שנגיעה זוהי נגיחה כי גם זה לא הייתי יודע לבד היה אפשר להתחבט בזה אז אומרים לא נגיפה שכתוב פה זה נגיחה ונגיעה זה בקרן ככה היה אפשר סביר לפי תלמיד ר הלשון תלמיד רבנו פרץ ככה היה דעתי נוטה שאולי ככה אפשר להסביר שבעצם מה שהיה כתוב בגמרא אצלנו זה כי הי גוף רק אחרי זה אש כי הי גוף אין נגיחה תיקן כי הי גח אבל יש לנו בריתה בירושלמי שקרן נלמדת מכי גוף אפשר לשאול למה לא יודע אבל מביאים את כי גוף נכון הירושלמי מביא את כי גוף ורבנו פרץ ו ורבי לזר מיתוך שניהם מסבירים שצריך להביא את הפסוקים כדי להגיד לי שזה לא בגוף למה צריך להביא פסוקים זה לא בגוף כתוב כי יגח לא כי כתוב כי יגוף אז הביאו פסוק להגיד שזה גם נגיחה ואז הרווחנו שני דברים הרווחנו שנגיעה זו היא נגיחה וזה בקרן בסדר ככה ככה אולי אפשר היה ככה אולי אפשר היה להסביר בכל מקרה אנחנו רוצים ליישב למה הוצרכו לה את הפסוק מ מצדקה בן כנענה אם נגיחה באופן פשוט זה זה זה קרן כמו שאנחנו מוצאים בהרבה מקומות בתנך זה לא מילה שהיא לא מובנת אלא אם כן נשנה את הגרסה אבל אם לא נשנה את הגרסה זה לא מילה לא מובנת שצריך להסביר אין נגיחה אלא בקרן וגם אנחנו רוצים להבין מה הסיפור הזה של הקרן התלוש ש בהשקפה ראשונה זה תלוש מהמציאות איך איך בכלל יש דבר כזה מה זה זה בא הבריתה והעיקר חסר מן הספר בבריטה גם הברייתא לא אומרת כלום רק הגמרא מסבירה ש ואומר בדרך כלל בשס יש הרבה פעמים יש ברייתות שכתוב ואומר ואומר ואומר משניות גם במסכת ברכות מי שלמד בתור ילד בעל פה משניות מסכת ברחות ואומר את לעשות להשם אפרות תורתך ואומר והגמרא מסבירה למה כתוב ואומר כל ואומר זה בגלל איזה בעיה אבל אחרי שהגמרא מסבירה אתה מסתכל במשנה אתה מבין את זה לבד אתה יכול להבין את זה לבד המשנה כותבת בלשון קצרה דברים שבני אדם יכולים להבין לבד אבל קרן תלושה אף אחד פה לא היה אומר לבד מעצמו דבר ש טוב אז את שתי השאלות הלה אנחנו רוצים ליישב שאלה נוספת שלא מופיעה פה ב בדף בואו נשאל שאלה בימי יהושע בן נ או בימי יהוד בן גרה כשעוד לא בא לעולם אדון צדקיה בן קננה עוד לא בא לעולם וספר מלכים עוד לא נכתב נכון אז מה מה מאיפה היינו יודעים על קרן תלושה מאיפה הי יודעים על קרן תלושה הרי רק עכשיו אנחנו יודעים שיש קרן תלושה נכון קרן תלושה לומדים זה התירוץ הראשון של ה של הרב ליזר מיתוך לא הדין ה מחוברת תלושה אז את השאלה הזאת ראיתי מביאים בשם היפה תואר שהוא כותב פירוש כתב פירוש על ה על מדרש רבא הוא מזכיר את זה בדרך אגב מביאים את זה בספרי המראי מקומות הוא אומר זה כמו שמצאנו בגמרא בכמה מקומות א שיש למשל הלכה שכהן ערל לא יכול לעבוד המקדש מאיפה לומדים את זה מספר יחזקאל כתוב כל רה לב וערל בשר לא יבוא לשטני אז אומר אומרת הגמרא רואים אתזה שכהן ערל פסול לעבוד שואלת הגמרא ועד שבא יחזקאל מי המרה מאיפה אנחנו יודעים מאיפה ידנו אומרת הגמרא גמרא גמיר אלה ואת יחזקאל ועמך הקרה עד יחזקאל זה היה הלכה שלא כתובה בא יחזקאל הסמיך את זה אז ה אומר תשמע א היה הלכה הלכה כזאת שקרן תלושה גם גם חייב ט אז זה גם דבר שהוא זה חידוש זה חידוש שאלה מאיפה מאיפה הנחנו רוצים ליישב רוצים ליישב גם גם את זה שאלה נוספת נעבור לדף מספר שתים אני מדלג על כמה דברים פה הלימוד של הגמרא תשמע בכור שורו אדר לו הנה כדי פירש הקונטרס וכולי והי קשה כיוון דכתיב קרא ד בכור שורו למה צריך עוד קרא ד צדקיה אם הבכור שרו בא ילמד שגם קרן מחוברת קרן רגילה חייבת אז למה לא הבאת ישר את הפסוק בכור שורו וזהו למה צריך להביא את הפסוק של צדקיהו טריץ משום ד אם כן כי מחייב רחמנא אנ מילה מחוברת אבל תלושה לא מחייב כלל לאך הי צריך להטו יקר צדקיה אומר תשמע לולה הפסוק של צדקיה לא היינו יודעים שקרן תלושה לא היינו יודעים שקרן תלושה חייב היינו חושבים מעצמנו קרן תלושה פטור למה פטור כי זה משונה ש במשו שבמשנה משונים נכון כנראה זה הסיבה ככה צריך להסביר דבר משונה מאוד אז א אני שואל איך אם זה צריך את הפסוק מצדקה בשביל ללמוד אז אני רוצה עכשיו להבין איך אפשר ללמוד מהפסוק של צדקיה צדקיה עשה מה שקוראים הנביאים א מה שקוראים המפרשים על הנביאים הוא עשה פועל פועל הדומה מה זה פועל הדומה הוא רצה לעשות איזשהיא אה הצגה שתכניס את הדברים לליבם של אנשים אנחנו מוצים נבי שהקדוש ברוך הוא ציווה לנביאים לעשות כל מיני דברים מוזרים כדי ש זה יכנס לתודעה של האנשים צדקיה בן כנענה עומד שם לפני המלחמה בערם ואנשים מפחדים אם נצליח אם לא נצליח ויו שפת מלך יהודה נמצא שם אם קראתם את הפסוקים בעמוד הרביעי או אתם מכירים אולי ה עומד שמה והוא אומר לאחאב בואו תראו בוא נסתכל בפנים והיא בשנה השלישית וירד ושפת מלך יהודה אל מלך ישראל ומר לישראל אבד ידעתם כי לנו רמות גלעד וא אנחנו מחשים קחת אותם מיד מלך הרם מלחמה בצפון ו אומר ושפת תלך איתי למלחמה רמות גילעד ומ שפת אל מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוס כסוסיך איתך ומ שפת אל מלך ישראל אומר לו דרוש נך היום את דבר אדוני תשמע בוא י שפת אומרך יהודה הוא לא הולך למלחמה בלי לשאול את ה את הנביא אז מלך ישראל מקבץ את הנביאים בקיצור ואז צדקיה מקנה אנחנו נראה בהמשך אחרי זה עושה רוצה הוא מספר כאילו זה בא לו בנבואה כן הוא עושה עושה קרני ברזל ויעש לו צ קרני ברזל לוקח שני קרניים מברזל ו אני מדמיין בסדר אני מדמיין משהו הוא קצת מוזר באמת קצת מוזר אבל ז ללא זה הוא שם על הראש מה שני קרניים נכון משהו כזה והוא אומר באלה תנגח את הרעם אנחנו יכולים לנגח את הרם זה ודאי ש צדקיה בן כנענה הוא לא הוא לא מה הוא לא שור ז הוא עושה לעצמו כאילו כאילו הוא שור אולי חשבתי גם פירוש אחר ויעש לו צדקה מננה לא לעצמו הוא עשה אלא למי הוא עשה למלך ישראל אולי זה זה קצת מוזר גם הוא עשה לאחאב הוא שם לו כזה קשת כזאת עם שני קרניים שם לאחאב על הראש אומר לו אתה רואה אתה יש לך קרניים חזקות אתה תנגח את הרם יכול להיות אם הנביא אומר זה קצת לא יודע אם זה איך אח אב הרגיש ששמו לו קרניים על הראש זה לא מכובד כל כך למלך ישראל אבל בוא נגיד שזה מה שהוא עשה אז מזה אתה לומד קרן תלושה זה הוא עשה כאילו שור אצל השור הקרניים מחוברות אצל בן אדם אין קרניים מחוברות אין אז מה אתה רוצה שיעשה אז איך לומדים מזה מזה שכתוב שמה קרנ ברזל משמה אתה לומד חידוש שלא היינו יודעים מעצמנו נכון זה מה שאומר הנו לא היינו יודעים מעצמנו לא היינו יודעים מעצמנו ככה אומר ה הרבנו פרץ לא היינו יודעים מעצמנו אלא אז אז אם לא היינו יודעים עצמנו רב בויסי אז אי אפשר לדעת גם עכשיו אי אפשר גם עכשיו כי מהפסוק אי אפשר ללמוד תשובה תשובה שנייה במארי קץ שמובא בשיטה מקובצת כן גם בעמוד שתיים ואם תאמר כיוון דלתי נגיחה דקרן אל מבכור שורו אם כן לשתוק מצדקה בן כנענה ולשמן בכור שורו ותירץ מרי קץ דו הב יליף אלא מבכור שורו הב אמינה דווקא במחובר משלם נזק שלם בשלוש פעמים ד אורכו אבל בתלוש בשלוש פעמים הייתי מחייב כפעם הראשונה ד מחובר כמש מלנקר דלא פלגינן בן תלושה ל מחוברת מה בעצם אומר מריץ הוא אומר ש אם היה מביא רק את בכור שורו הייתי אומר ככה מחוברת כרן רגילה אז הוא משלם א הוא משלם כשהוא מועד הוא משלם נזק שלם אבל בלושה אם זה לא היה מביא את הפסוק של ציגה מגננה מה הייתי אומר שהוא תמיד יהיה חייב מה חצי נזק ה נשאר תם לתמיד ככה אומר מארי קץ גם זה דבר מוזר זה דבר שלא מצאנו ולא שמענו ולא ראינו גם דבר משונה אם עשו אותו שלוש פעמים הוא הופך להיות מועד לדבר הזה דבר שלא מתאים לו אז למה איך כאן הייתי מעלה בדעתי איך כאן הייתי מעלה בדעתי שגם בפעם השלישית זה ישאר בגדר תם הרי הוא עושה את זה שלוש פעמים תפס קרן בשיניים ונתן נגיחות שלוש פעמים למה להשאיר את זה בתמות למה להשאיר את זה בתמות לא הדברים לא מובן בכלל אפילו הרבנו פרץ שאומר שלא היינו מחייבים כלום אפשר יותר להבין אותו אבל המרי קץ הזה דבר תמוה מאוד שצריך שצריך באור שאלה נוספת היא שאלת החתם סופר והקיקיון דיונה החתם סופר אומר טוב בסדר גם לפי רבנו פרץ גם לפי מארי קץ צריך שני פסוקים גם בכור שורה דר ללא וגם צדקיה בן קננה למה כדי ללמוד על תלושה איך לומדים תלושה אנחנו לא יודעים אבל ככה גזירת הכתוב בסדר לא יודעים בעזרת השם בסוף השיעור אני מקווה שנדע אבל עכשיו לא יודעים אבל ככה זה אבל אז מה אתה מביא קודם את הפסוק מהתורה או את ה פסוק מהנביאים פסוק מהתורה אומר חתם סופר יש לדקדק מהי טעמה הקדים להביא מקרא דדברי קבלה קודם לדברי תורה ויש לומר לפי מה שכתב רשי בחומש ד שור כוחו בקרניו מה שאיין כן ראם איין שם אם כן יש לומר בראם עד דקרי לנגיחה לקרני דווקא ומינה בשור אפילו בגופו נמי נקרא נגיחה משום אחי מית מ צדקיה דכתיב באלה תנגח ולא בדבר אחר אומר באלה תנגח את הרם שהנגיד בקרניים אם הייתי לומד מראם אז הייתי אם הייתי מביא רק את הפסוק מראם הייתי חושב שאצל שור אפשר לנגוח גם ב גם בגוף השור יש לו גוף חזק הרי הם לפחות לפי ההבנה של רשי שכאן זה טעות לשור כוחו בגופו לא רק בקרניו כן הרי הם כוחו רק א הכוח רק בקרניו הריהם שהיום קוראים לו ראם יש בגן חיות אם ייתם אני לא יודע איך קוראים את זה באנגלית אבל הריהם יש את זה ביוטבתה יש להם שמה הרבה ראמים הריהם יש לו קרניים גדולות אבל הוא בעצמו בוא נגיד ככה הוא יותר חזק ממני אבל לא לא מדובר באיזה בהמה שעם עוצמה וואו מפחידה אז לכן הפסוק אומר בכור שורו הדר לא בכור זה מלשון גודל בסדר בכור שור הדר ללא אבל הקרניים זה הריהם בסדר כי הגוף של השור הוא זה והקרניים של הריהם זה תפרו אצל הריהם זה הקרניים אצל השור זה הגוף עשו כאן יצור מחובר גוף של שור וקרניים של של ראם ו ואז אומר ואז אומר אם ה אם היית מביא רק את הפסוק של קרני רים קרניו הייתי חושב שבראם הוא נוגח בקרניים אבל השור אולי הוא נוגח אולי הוא נוגח גם גם בגוף ללכן הביאו פסוק אומר באלה תנגח רק באלה תנגח כי רק בקרניים מנגח ולא עם משהו אחר ואחרי זה ממשיך אתנו סופר אני אני לא זכיתי להבין תבר חדם סופר לכאורה הפוך אם צריך להגיד לו באלה תנגח יכול ומרת אפשר היה לנגח במשהו אחר אבל אומר לא אתה תנגע באלה באותה מידה שכמו שחתם סופר אומר שרק בזה אני לא מצליח להבין את הלימוד לא מבין את הלימוד ועכשיו לא מביא שוב את הצורך למה קודם הקדימו את צדקיה ואחרי זה הביאו את את את הפסוק בכ שורה דר לו יש פירוש נחמד בספר קיקיון דיונה מ ואומר קשים התלמידים זה לא קושיה שלו הוא בא בשיעור תלמידים שלו יקשו משהו שהוא לא חשב אם כן היה לו להביא הפסוק ד בכור שור מקודם כיוון שהוא מן התורה וגם עיקר הלימוד מינהו ונראה מכל מקום אינו לימוד גמור דעתם אינו רק משל על גבורת יוצא לצב של יוסף ועל כל פנים לא היה נגיחה ממש בקרניים לאפוק פסוק ד צדקיה הנגיחה ממש בקרן רק דילמה בתלוש על זה מביא בחור שורט גם מחוברים נקרא סתם נגיחה הוא אומר ששם זה רק תיאור לחוזק ופה לא אז אני גם אחרי שאלת המחילה לא מבין גם את דברי הקיון דיונה למה זה חוזק וזה נגיחה למה שמה בהם עמים ינגח ופה נגיחה באלה ח את הרם זה כל כך דומה שאני לא מצליח להבין מה התכוון הרב קיקיון יונה כתוב בהם עמים ינגח בעתיד התיאור הו ליוסף שהם היו שני שבטים גיבורים מאפרים הם נשה ושבט אפרים הם גיבורים והם הולכים להילחם מלחמות ולנצח את האוייבים ושני הקרניים קרני רם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי הארץ לא מבין מה אומר הכן דנה זה אבל הם גם החתם סופר הם אלה שהתייחסו לשאלה הזאת לא מצאתי עוד אחרונים שהתייחסו ושני התירוצים לא זכיתי להבין אותם אולי יש מישהו שמבין אפשר להי להוסיף מקשים התלמידים תרצ הקיקיון דיונה ותרצו התלמידים אבל זה אחרי השיעור מי שיש לו זה יבוא אליי מי שמבין את יכול להסביר את זה למה למה טוב שאלה נוספת החזון אש מפורסם החזון אש מפורסם החזון אש הוא היה השראה בשבילי בסוף בשביל ההסבר שנגיד בסוף בסדר אבל אנחנו בשלב הזה כל מה שחז אש אומר חזני אש אומר תלושה שהיא אב הרי זה התלוש נקראת אב היה נראה שאם קשור תלוש במקום קרנה זאת אומרת ש עשו לשור כמו שצדקה עשה לאחאב לפי ההסבר שאמרנו עשו לשור פה איזה משהו וחיברו לו איזה קרניים ככה קשרו לו קרניים זה נקרא אב של קרן תלושה מול הזה אבל קשור ברגלה אם קשרו את זה ברגל שלה א ותולדה כמו ד בעיתה תולדה דקרן אז זה לא תולדה דקרן מחוברת מה הופך את תלושה לאב לכאורה בכלל לא היה צריך להזכיר תלושה כל פגיעה שבה עושה באמצעות גופה או באמצעות משהו שקשור לגופה אם זה דרך הילוכה זה רגל אם זה בכוונה להזיק זה קרן אז מה מה עכשיו הוסיפו לנו פה על תלושה אז הכוונה להגיד שתלו שה זה אב אז אומר החזן אם ככה זה ורשי פירש שלקחה קרן בפיה וצריך עיון אומר אז למה למה זה זה קרן זה תולדה למה זה אב זה תולדה האמת זה גם שאלה מה זה משנה אם זה אב או אם זה תולדה מה זה משנה אם זה אב או תולדה גם לאב וגם לתולדה יש את אותם אותם דינים אז יש בספר הלכה למשה נימן מביא דבר אחד שבאמת אני חושב שזה ההסבר שזה ההבדל בין אב לתולדה לגבי שור שנגח פעמיים עם קרן מחוברת ופעם אחת עם קרן תלושה אם כל זה נקרא ככה אומר ההלכה למשה אתם רואים כיפלי חמת מועד י בלושה מחוברת וכולי והקשו המפרשים אם כן לא לית רק רד בכור שור ואפשר לומר סנ תלושה א כמו נגיפה נשיכה ד תולדה דקרן וכדי נגח ב פעמים בפעם שניית נגח או נשך לאב למועד החנה מכי נגח שפיים מחוברת ואח בלושה לא ומועד כמה שמל זה החידוש זה החידוש חידוש נפלא אני אומר את זה קצת בזה קודם כל זה זה נפלא מרוב שזה זהזהזה שני דברים שונים רבוס קרן אחת ששתי קרני נגיחה ומחוברת נגיחה בפה זה שאתה קורא לזהב אחד הרי הרי מועדות זה דבר של היגיון אם הוא עשה את זה פעם אחת ועוד פעם ועוד פעם זה כבר רגילות אבל אם הוא עשה פעמיים משהו אחד ופעם פעם שלישית משהו אחר לגמרי זה שהוא השתמש בקרן זה לא אפשר אפשר להדחק להגיד הוא השואר יודע שקרן זה בשביל לנגוח אז הוא רואה קרן על הרצפה הרים אותה וכניס אפשר אפשר להגיד את זה אפשר להגיד אבל על כל פנים לכאורה זה ה זה החידוש שזה אב בשביל זה כל הלימוד שהבאנו הרי היינו יודעים לבד שזה תולדה לפי הרבנו פרץ אפשר להגיד שהיינו שזה דבר כל כך משונה שזה משונה שמשונים שפטורים בכלל אבל לא לפי הרבנו פרץ אז זה החידוש זה גם זה אב וגם זה אב אומר החזון אש אבל אם זה בפה למה זה אב יש כאן שני שני תלמידי חכמים בני דורנו אחד בעולם האמת ואחד חי היום שהתייחסו לדברים של החזון אש שניהם מבית מדרש של החזון איש הראשון האל את השחר רבון ליפשטיין זצל אומר כך וכגון שאחזה הבהמה קרן בן שיניה ונגח בחזון איש סימן א' רצה לפרש דהייה הקרן על ראש הבהמה זה היה קשה לה דו לקחה בפי הרי זה כמו שלקחה ברגלה ואין זה קרן אבל בסברה רשי נראה דאם קשור בראשה במקום הקרן כיוון דאין כוח השור עלי בקרניו הטבעיים אבל לקשור מקום אחר מה זה משנה איפה זה קשור ועוד בקשור יש לומר דכ שליף שעליה בוודאי תזיק בליף שעליה בכוונה חיב שם תולדה נגיפה הוא אומר הוא אומר בכל מקרה זה אתה צריך עדיין את תולדה ד אומר יש הבדל זה תולדה גם אם זה קשור בראש אם שמו לה בהמה על הראש במקום קרניים שמו על הראש כתר יום הולדת יום הולדת יש נפ קמינה ביום הולדת של בהמה יש נפ קמינה דווקא ביום הולדת של תינוקות בגיל שנה שנתיים שלוש אין פק מינה אין ףק מינה מה זה משנה אם הוא עשיו בן שנה בן שנתיים בן שלוש גיל 13 נפק מיני אבל בבהמה יש נפק מינה לקורבנות בסדר בן שנתו יש דבר שצריך י בן שנה יום הולדת שנה עשו לו כתר הלך הזה עם הכתר נתן מכה לאיזה מישהו זה זה זה תולדה זה תולדה מה זה משנה אם קשרת לו קרן קשרת לו קשרת לו זה ככה אומר רבון ל זה בכל מקרה כי זה לא הטבעי שלו אז א לכן הוא רוצה להגיד שמדובר אוחזה בשיניה ואם אוחזה בשיניה זה הוא עושה את זה מעצמו לא בגלל משהו שקשור אליו אז הוא חולק על החזון אש מקול וחול לא יודע אני הבאתי לפניכם אני לא לא מבין כל כך א היה אחד האחיינים של החזון איש החזון איש לא היו לו ילדים ומי שהמשיך את התורה שלו זה תלמידים וקרובי משפחה היו לו אחיינים האחיין הכי מפורסם של החזון איש רב חיים קניבסקי הוא היה אחיין שלו אמא של רב חיים קנייבסקי היייתה אחותו של החזון איש החזון איש היה כמה אחיות ואחת האחיות היייתה נשואה לקהילות יעקב ל הסטייפלר והב הבן רב חים קנבסקי אחיין של החזון איש והוא א הכל תמיד הבי את החזון איש אבל האמת שרב חיים קנבסקי הוא לא היה קרוב לחזון איש כמו האחיין שאחי היה קרוב לחזון איש הוא באמת אפשר להגיד ממש עד כמה שיש המשך כן רב חיים גרינמן היתה עוד אחות של החזן שתה נשואה ליהודי בשם הרב שמואל גרינמן והיה לה בן קראו לו רב חיים גרינמן זצל נפטר אני אני עוד זכיתי לפגוש אותו לדבר איתו ונפטר לפני כמה שנים והוא כתב ספר בשם כדי שתכירו חידושים וביאורים על כל השס מברכות עד עוקצים כל השס זה לא רק הבבלי זה גם המשניות הכל בסדר א זה בסגנון של החזון איש ו הוא נפטר יש לו בן שקוראים לו לא פלא אברהם ישעיה על שם החז הבן הזה הוא בעצם הבן הגדול מהבנים של רב חיים כל הסיפור של המשפחה לא ככך משנה רק שתבינו מאיפה זה בא ויש לו חידוש םעל כול השס גם כמו אבא שלו מברכות עוקצים הכל זה גם חזוניש ככה אין דבר כזה פרה נגועים ועלות קינים הכל צריך לומדים הכל אז א הוא כותב למטה קרן תלושה פירש רשי שאחזה קרן בפיה וכן הו משמעות הדברים דומה ד תקיה שאחז קרניים בידו אבל קרן תלושה שהדביקו במקום המחוברת אנרה לנגיחה ול מיירה במאורה משונה כזה מה שמשונה אצלי איך הוא התעלם מדברים שכתב אצל ה אצל א אצל המשפחה קוראים לחזון איש לא אמרים החזון איש כתב מורון זלל ככה אומרים מרן זכ לחזה אז זה שכתב מורון איך הוא התעלם מדבר כזה מה הוא כותב זה משונה אני לא אני זה יותר משונה בעיניים מכל המשונים איך הוא התעלם פה מהחזון אש מהזה אבל באמת הוא צודק רבו יש תקשור לו תקשור לו שמה איזה משהו איך אתה יכול לנגוח בזה אבל אי אפשר לנגוח בזה אבל באותה מידה גם אפשר לנגוח בפה לכן גם מה שהוא אומר לא נכון לא בפה אפשר לנגוח ולא משהו שקשור אפשר לנגוח זה מיד א התפר לנגוח זה זהזה זה צר משהו חזק תנסו פעם אל תנסו אבל כאילו תנסו עם עם איזה שמיכה משהו לא יודע מה טוב הוא בעצמו בקטע הראשון שלו הוא שואל את השאלה ששאלנו בהתחלה מה זה הסיפור הזה של הקרן תלושה מי היה מעלה בדעתו ש אבל אמשך הגמר בוא נקרא את הגמרא רק הגמרא אומרת טוב התירוץ של הגמרא הו קמתה הסופית למה צריך להביא ואומר אם היה כתוב כז מ קננה היינו אומרים שכל מה שהתורה דיברה זה רק בתלוש התורה דיברה רק בתלוש אבל מחוברת אולי מה מחוברת אולי זה מועדת תמיד ככה הייתי חושב כמהש מעלן מה כמהש מעלן שכתוב בכור שור קרנ רם קרנף שגם מחוברת זה נקרא נגיחה ש ככה אומרת הגמרא כן זה אב אמינה באמת היה אב אמינה כזאת שכל מה שהתורה דיברה זה רק בקרן תלושה ומחוברת זה זה ככה הייתי חושב ככה יכול להיות שמישהו יחשוב דבר כזה אז הוא אומר כאן רב אברהם ישי בן הגאון רב חיים שואו בסדר רב חיים גרינמן אבל קרא לו חיים שעו אני ב תלושה מחוברת אמה כולה מועדת הי נראה ד לא ייתכן לפרש סתם כי גח בקרן תלושה אי אפשר להגיד שזו הייתה אב אמינה אפילו שזה הוא מאורר רחוק ואיך אפשר לפרש פשטי דקר בקי גבנה אלא כדי שלא נטעה מזה שת נביא רקר דקרן תלושה שמה מינה דרק בלושה יש חילוק בינתיים למועד לכך הוצרך ן הלביא גם קרא ד בחור שורו אבל גם ב בלו הקרא פשיט לם ד צדקיה למד לעשות קרן לושה ד סתם נגיחה בקרן מחוברת ולא היה מקום להסתפק באמת דקרא מיירה בסתם נגיחה מחוברת אלא כדי שלא נטעה בכוונת התנא דשמ קמלה משום דרשה דקרא מי רק בלושה זה רק בשביל הטועים והבדילנו מן התועים זה רק בשביל אנשים שותים שהיו מעלים בדעתם שרק בקרן תלושה א אני שואל את עצמי רבו זה כמה אני סליחה שאני אומר את זה על הבמה כאן כמה טיפש צריך להיות בשביל לחשוב שהתורה מדברת אך ורק בקרן תלושה או במקום להגיד כ כמה ביידיש זה יותר טוב כמה קרום צריך להיות קרום זה עקום זה כ עקום צריך להיות כדי לחשוב שזה על זה דיברה התורה על קרן תלושה שהבהמה חזקה בפיה זה צריך איזה משהו אני אני אני יכול לפעמים להבין מה זה סברות עקומות אולי גם לי יש לפעמים אבל אבל עד כדי כך זה זה זה משהו לא לא פגשתי בחיים שלי דבר כזה טוב הזמן הזמן מתקדם אני רוצה עוד שאלה שאלה גדולה ש שהיא בעצם שאלה ש הנציב אבל היא מופיעה בסגנונות אחרים בכמה אחרונים אני אשאל אותה בצורה הכי פשוטה שיכולה להיות כדי לא להסתבך עם התוספות אצלנו בואו נפתח רגע בדף טו טו עמוד א איתמר פלגה ניזק אתם צריכים את זה בכל מקרה את הגמרא הזאת בשביל התוספות בשביל הזה בסדר שילמדו את זה הרמים בשבוע הבא איתמר פלג ניזק רב פפה אמר ממונה רב הונא ברד רב יהושע אמר קנסה יש נפק מינות אם דבר הוא כנס או שזה ממון בסדר יש הרבה נפ קמינו דבר שהוא חיוב ממון חיייבים גם בבבל לא צריך בית דין סמוכין בשביל לחייב אותו רב פפא אמר ממונה כסבר סתם שברים לאו בחזקת שימור קיימן שור רגיל הוא לא שמור הוא יכול לנגוח וזה וזה הוא בדין ולכן אדם צריך לשמור עליו ו בדינו דבי לשלו מכולה ומעיקר בסברה ה צריך לשלם את כל נזק שלם לא חצי נזק ורחמנא ו דחס עלה דקטה לה היעד תורה התורה רק מתוך רחמנות מורידה לו חצי רב אמר קנסה כ סתם שברים בחזקת שימור קימה סתם שור הוא לא נוגח הוא בדינו דלא לשלם כלל ורחמנא הו דקנס כי אכי דנטר לתורה יש הרבה מה להעמיק בסוגיה בקטע הזה בגמרא אבל לא עכשיו עכל פנים יש מחלוקת פל גניס ק קנסה או פל גניס ק ממונה זה תלוי בשאלה האם סתם שברים בחזקת שימור קיימה ואז בעצם לא היה צריך שלם לכן זה קנסה או סתם שברים לב בחזקות שימור קיימה ולכן באמת היה צריך לשלם את הכל זה ממונה אני מדלג לטו עמוד ב הגמרא אומרת כך ולחת פל גניז קא כנסה תיובתא ולחת הגמרא קודם הביאה קושיה על זה אן טעמיה תיובתא דלא קטני כמו שהזיק לא פסיק עלי ואז אומרת הגמרא ואשת דאמרת פלגז קנסה א קל בדל אמר כלב שאכל כבשים זה משונה כלב לא בולע כבסים לא אוכל כבסים זאבים אוכלים כבסים כלב אוכל מה שנותנים לו ושון ר דכלה תרנגול תרנגולים תרנגול זה זה עוף תוקפני החתול לא משונ הוא ולא מגבי ב נמי ברבה ואם זה משונה זה תולדה של קרן אם זה קרן זה כנס וכנס לא מגבים בבבל בבבל רק מגבים ממון ולא אומר תוספות ואז ת הפסה נראה דדווקא למן דמר פלג ניזק קנסה אבל למן דמר פלגה דסק ממונה אומר תס דבר שהוא בסברה מאוד נכון אם התורה מחייבת על דבר שהוא משונה קרן זה דבר שזה אז התורה מחייבת גם על כלב שזה למה תשמור תשמור אפילו דבר משונה התורה מחייבת חצי אבל אם סתם שברים בחזקת שימור ליו בחזקת שימור קיימה שור הוא באמת צפוי שהוא ינגח זה לא משונה ופלג ניסקה ממונה אז אם ככה אין לי מקור לכלב שטרף כבסה זה משונה זה בן אדם לאצ דעתו בקר כזה אתה פטור לגמרי ככה אומר תוספות נראה דוקא למד פגס קנסה אבל למד פסק ממונה לא מחייב כלל דמתה ד מקרן לא אתייה דקרן אורכו זה סתם שברים לו בחזקת שימור קי וי משוו דלו אורכ למאכל אבל למן דמ פלגס ק קנסה ותולדה דקרן אנחנו פוסקים שפל גניס ק קנסה לכן כל משו חייב אבל למן דמר פלג ניזק ממונה לא ככה אומר התוספות יש זה מחלוקת ראשונים אבל ככה אומר תוספות תוספות לפי התוספות שואלים כל הסוגיה שלנו קרן תלושה זה ודאי משונה בסדר גם אם תגיד שבשביל זה זה בא הפסוק גם אם תגיד שהיה אמינו כל מה שתרצו תגידו אבל כולם מודעים שזה משונה אז יוצא שכל הסוגיה שלנו היא אך ורק למן דאמר פלג ניזק כנסה ולא למן דאמר פלג ניסקה ממונה זה דוחק את השאלה הזאת שואלים האחרונים אחד מהם הנציב לכן הנציב אומר מה יגיד אבל סוף סוף זה ברייתא בברייתא ככתוב מה כתוב נגיחה בקרן שנאמר ויסו צדקה מננה ואומר למה צרך ואומר הרי תלושה בכלל אז אומר הנציב ש אן החינמי למד מפלג ניסקה ממונה שבשבילו באמת אין החינמי קרן תלושה פטור אז ההסבר הוא כמו שהגמרא הסבירה בהתחלה שכי תמה דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן כמה שמ עלם א תשאל הרי זה רק גילוי מילתה בכל זאת בכל זאת ככה אומר הנציב זה גם דבר א זה זה גם דבר זה גם דבר קשה אבל על כל פנים כך אומר הנציב יש הסברים אחרים מפולפלים יותר יש קושייה נוספת שהתוספות בעצמו אצלנו בדיבור המתחיל מחוברת בדיבור מתחיל סליחה בדיור מתחיל אבל במחובר הוא מסביר את הסוגיה ליב דמנד אמר פל גניס כממונה הוא בעצמו תוספות בעצמו אל זה אני לא רוצה להכנס לתוספות אבל תדעו את זה סוף דבר הכל נשמע איך אפשר להסביר ר למנ ד אמר פל גניס כממונה לפי התוספות את הברייתא אצלנו שצריך מביאה את הפסוק של תלושה ומחוברת את הגמרא אצלנו להגיד שהגמרא דיברה בפשטות למנ דמר פלגה ניסקה כנסה והתעלמה עמן דמר פלגה ניסקה ממונה זה דוחק אז זאת השאלה אחת לפני האחרונה ועכשיו בואו נראה מישהו שהולך עם השאלות ששאלנו עד הסוף עד ההלכה הרמבם הרמבם באמת אמר תשמעו כביכול הרמבם היפ אומר אתם צודקים כל מה שאמרתם בשיעור כאן אמת ויציב וגמרנו זה קרן תלושה זה אם נגחה או נגפ או רבצה או בעתה או נשחה עם תמה ישלם חצי נזק עם מועד ישלם נזק שלם והרמבם לא כותב בן בתלוש בין במחובר ודרכו של הרמבם להביא דברים שכתובים ב כתובים בגמרא אין דרכו ש רמבם להתעלם ולהגיד טוב נגחה זה כולל הכל לא הגמרא התייחסה היה ואמינה צריך להגיד את זה אומר רבי יחזקאל אברמסקי הוא כתב פירוש על התוספתא בשם חזון יחזקאל היה אחד מגדולי הדור והוא כותב כך אל מה הודת כיפלי חתן בתלוש אבל המחוברת כולה מועדת תשמע בכו שו כנרה ם קרניו בשיטה מקוב כתב בשם רבנו פר ארץ למסקנה משמעות שניהם שווים תרבו משתמ בין בלושה בין בחוברת ובין בתלוש בין בחוברת ת משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם אומנם זה לשון הרמבם לכות סכי ממון ואם נכחה או נקפה או רבצה וכולי ואין בדבריו זכר ואם נגה נגחה או גפה בגרן תלושה נם יש נ בדין תמות ו מועדת אדרבה משנ משמע שסתם נגיחה פליג רחמנא בן קרן תמה לקרן מוועדת גם בשולחן ערוך של משפט מסתימת השון נקרא חייבת מחוברת כנראה כנראה ככה אומר רבי חזקאל אברמסקי שיטס הרמבם ומחבר ד למכונ שמחוברת ישנה בכלל נגיחה אין לחייב על קרן תלושה שמסתבר שהתורה חייבה לשמור באמתו שלא תזיק בזה שיש בכוחה ו באפשרותה כמו שהיא בעצמה אבל אין סברה לומר שיהיה חייב לשומרה שמה תמצא קרן תלושה ותו אותה בן שיניה ותג בה זה לא וזה וגם לא דומה לצרורות ושם לצרורות שמנצלים מתחת רגליה דרך הילוכה ומעשה כזה דרכו שייעשה אגב אורחה כן הכלב שנטל חררה ואכל החרה הגדיל את הגדיש על החרה משלם נזק שלם על הגדיש חצי נזק אוכ הוא של הכלב שייטול את החרה לאכלה אבל אין להעלות על הדעת הוא כל כך צודק ש קשה על הגמרא בסדר אתה יודע הוא מסביר את הרמבם מה עם הגמורה אין לעלות על הדעת שחייב לשמור באמתו שמה תמצא קרן תלושה ותת את הבן שניה לנגוח בה א זה לא יעלה על הדעת ואז ההסבר לפי הרמבם של הסוגיה הוא כזה היה הייתי חושב שזה מדובר בתלוש כמה שן שמדובר במחובר ואחרי שהבנו מחוברת אז זה רק מחוברת ולא תלושה בכלל לא תלושה ככה ככה צריך להגיד לפי ה רבי חזקאל אברמסקי זה הסבר נחמד ברמבם אולי אפילו אמיתי ברמבם אולי אפילו אמיתי ברמבם אבל בגימורי זה לא טוב רבו יש בסוף אנחנו צריכים להסביר גם את הגמרא ואני מעדיף לדחוק קצת את הרמבם להגיד [מוזיקה] הוא שם לאחאב על הראש הסבר שלישי הוא שם לי שפת על הראש לא משנה ההסבר השלישי זה שהוא עשה שני קרניים קרן אחד הוא שם עלי אחאב קרן אחד הוא שם עלי ושפת ויו שפת וזה זה שני הקרניים עם ישראל זה השור מצויין עוד יותר יפה אחדות ישראל אבל לא זה נכון ולא זה נכון ולא זה נכון אז מה זה ויס לו א בשביל זה צריך לקרוא קצת את הפסוקים לראות מה בסדר אבו יס בואו נראה והיא בשנה השלישית וירד יהו שפת מלך יהודה ל מלך ישראל ומר מלך ישראל לנו רמות גלד חשם מלך הרם אומר פת תלך למלחמה ות ג מלך יראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוס כסוסיך מלך ישראל דרוש דבר השם אני רוצה לשמע אמר נובי ויבו מלך ישראל את הנבים כ400 איש ומר עליהם הלך על רמות גלעד למלחמה עם מחדל ומרו עלה וייתן השם ביד המלך אתם הולכים לכבוש את כל רמות גלעד אזור יפה גם היום לא היה קורה כלום היינו מחזירים לעצמנו את הגלד ואומר יושפט אין פה נביא להשם עוד ונדרשה מאותו יושפט הגמרא מסבירה שהוא ראה כולם אומרים אותם מילים זה בעיה הוא רצה עוד נביא אומר הרגיש משהו פה לא בסדר אומר מלך ישראל ושפת עוד איש אחד ידרוש את השם מאותו ואני סנטב כי לא תנבע עליי טוב כי אם רע מכי ובן אמלא אומר יושפט אל יומר המלך כן לא יפה להגיד ככה מה אתה שונא בן אדם ה אומר לך את האמת זה זה טבע אנשים תדעו לכם צריך לקח מזה מוסר מי שומר לפעמים מי שאומר את האמת לאנשים אם זה דברים לא נעימים לאוזן אז במקום לתקן את עצמם הם שונאים את הבני אדם שאומר להם למה הוא אומר לי למה הוא זה ויקרא מלך ישראל שרי זח מער מח בן ימלאו מלך ישראל ויו שפת מלך יהודה יושבים איש על כיסו מלובשים בגדים בגורן פתח שער שומרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כ אמר השם באלה תנגח את ארם עד כלותם וכ נבי באם כן לאמור עלי רמות גלעד והצלח ונתן השם ביד המלך המלך הש הלך לקרוא מכא דיבר פה אחד טוב אל המלך הנה דברך כדבר אחד מהם דיברת טוב מה אכפת לך תגיד גם אתה דברים טובים הוא חשב ש מחי הוא חי השם כי את אשר יאמר השם אליי אותו הדבר ובוא המלך המלך אליו מיכ לך לרמות גלח נחדל אומר ליו עלה וצלח ונתן השם ד המלך הוא גם אמר לו אומר ל עד כמה פעמים אני משביח לא תדבר אלי רק אמת בשם השם ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים אלי הרים קצון אר אן להם רואה ויאמר השם לא אדונים לאלה ישובו איש לביתו לשלום אומר לא יהיה רואה מזה לא יהיה רואה אתה תמות במלחמה הרואה זה המלך ומלך ישראל שפה לא אמרתי אליך לא תנבע עלי טוב כם רע אומר לכן שמע דבר השם ראיתי את שש על כיסאו פחות צ השמיים מיפת את אחו טה ט טה טטה א ואתה הנה נתן השם רוח שקר פי כל נביאך אלה והשם דיבר עליך רע ויגש צדקיהו בן כנ ק מכל הלכי אם מזה עבר רוח השם מכל הזה זה וזה ויאמר מיחו פסוק האחרון אם שוב תשוב בשלום לא דיבר השם בי ויאמר שמעו עמים כולם כ כולם ישמעו טוב מה הסיפור פה הנביאים בהתחלה מתנבאים הכל יהיה בסדר שולחים להביא את מחיו בינתיים צדקיה בןן כנענה עושה קרני ברזל ומר למה למה זה רק בינתיים למה צדקיה בן כנענה לא עשה את קרני ברזל מהתחלה רק שהלכו לקרוא למכו עושה קרני ברזל ואחרי שעושה קרני ברזל מגיע מחיו ואומר מה שזה אז א הכל תלוי בפסוק י ומלך ישראל ושפת מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלובשים בגדים בגורן פתח שער שומרו חבת בפניהם מה זה משנה נמצאים בפתח שער שומ מה פתאום עכשיו הנביא עכשיו מספר הוא היה מספר בהתחלה וירד יו שפת מלך יהודה מלך ישראל והם יושבים פתח שער שומרון וזהו תסתכלו רגע בהושע אם את מלכים יש מי שמכיר אולי יושע לא חושב שמכירים כל כך אל חיקך שופר אומר הקדוש ברוך הוא לנביא אתה צריך להיות כמו שופר כנשר על בית השם יען עבור בריתי ועל תורתי פשעו לי זעקו אלוהי ידענו ך ישראל הם קוראים לקדוש ברוך הוא זנח ישראל טוב אויב ירדפו האויב רודף כי אתם חטאתם הם המליכו ולא ממני השיר ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למה ניכרת הם יש להם א א פסלים אלילים אז הם באים אלי עכשיו תקשיבו זה הפסוק זנח גליך שומרון חרה הפי בם עד מתי לא אכלו ניקיון העגל שלך עזב אותך כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלוהים הוא כי שבבים יהיה עגל שומרון העגל של שומרון יהפוך להיות רסקו אותו מי זה העגל של השומרון עגל של העיר שומרון שמעתם על עבודת העגלים ירבם ב נכון עשה שני עגלים אחד בדן ואחד בבית אל אבל העגלים הם היו עובדים לעגלים איך הם קראו להם זה חזרה לחט העגל אלה אלך ישראל אני לא מתחיל להסביר עכשיו למה העגלים מה עגלים זה בשיעורי תנח אבל עכשיו ב אם יש גליך שומרון ועגל שומרון יהיה לשבבים מסתבר שבפתח של השער מה היה שם פסל של עגל וליד הפסל של העגל יושבים מי יהו שפת מלך יהודה וחו מלך ישראל מי מנצח במלחמה הם לא היו קופרים רק כוחי וצמודי לא צדקיה בן כנענה ניגש למי ניגש לעגל הזה העגל הזה יש לו קרניים קטנות לא יודע מה עשו לו מוסיף לו לעגל הזה ויעש לו למי לעגל ויעש לו קרני ברזל חיבר קרני ברזל לקרניים הזה ויאמר באלה תנגח את הרם אני חושב שמה שמיכי בן עמלה אמר שמעו עמים כולם למה אמר שמעו עמים כולם אז כולם המפרשים מסבירים זה על השבטים שהשבטים נקראים עמים אז זה דוחק זה בתורה אבל בנביאים זה לא מצוי מה זה מזכיר לנו איזה פסוק איזה פסוק אמר צדקיה בן כנענה כשהוא רצה לחזק בכור שורו אדר לו וכנר הם קרניו בהם עמים ינגח עומד שמה עומד שמה מיכא בן נמלא אומר אתם לא תצליחו א לא כלום שמעו עמים כולם תגידו את זה לכל האומות לארם ולכל זה אין לכם מה לפחד ישראל לא יצליחו הוא לא נגחו את העמים בקרניים האלה טוב עד כאן הפסוקים עכשיו לענייננו קרניים של שור זה דבר שהוא יפה נכון מפואר אבל בדרך כלל השברים המבויתים בני ימינו יש להם קרניים בוא נגיד ככה לא מרשימות במיוחד כשרצו כשרצו א לעשות את השור לעוצמתי יותר זה כמו אני אתן לכם דוגמה פעם לא היה אנשים רחבים בסדר לא היה להם רחבים היה להם בהמות אז כמו שיש אנשים היום שמשקיעים ברכב שלהם ומטפחים אותו ומנקים אותו ועושים לו שיפורים וכל מיני דברים וזה וקישוטים ככה אנשים היו עושים פעם לסוסים לשברים אז ה היו אנשים שהיו לשברים כדי שהשור יהיה ייראה טוב ירשים אנשים אולי קצת יפחיד גם את השכנים וזה לא יודע מה סיפו לו לקרניים יציקה יציקה של מתכת של ברזל או משהו כזה כן שהיה מרחיב את הקרניים של השור עכשיו שור גם יכול להיות שהשווי של השור כשהיו מוכרים ככל שהוא נראה יותר חזק יותר זה זה מוסיף מה מוסיף גם שוי זה מוסיף חשיבות לבעלים זה מה שנקרא בלשון הגמרא קרן תלושה תלושה זה לא קרן קרן תלושה הכוונה תלוש ולבסוף חיבור יש משניות כאלה למשל יש משנה במסכת עירובין א נתנו בראש הקונדס בזמן שהוא תלוש ונעו תלוש הכוונה לא מחובר לקרקע באופן טבעי זה קרן תלושה וזה ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל טוב עכשיו שעשתה דעתינו לאחי הכל הכל עכשיו יכול להות הכל עכשיו יכול להיות מובן השאלה הראשונה שאלנו הנגיחה הביאו זה פסוק מצדקה מגננה שאל שאל רבנו פרץ שאל רבנו פרץ היינו לומדים את זה לבד אז ה אומר זה בשביל להגיד לי מחוברת תלושה שאלנו עיקר חסר עיקר חסר מן הספר איפה כתוב שזה תלושה גם שאלנו צדקה בן כנענה הוא זה לא היה תלושה צדקה בן כנענה שאלנו זה הרי צדקיה בן קנה זה התלוש שמדובר עליו וזה לא יקר חסר מן הספר זה מה שכתוב ויעשו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ואז הוא אמר באם תנגח את הרעם מה זה עשה לו עשה לשור ואז זה תוספת קרניים לעגל לעגל של שמרון זה תוספת לקרן זה הכוונה קרן תלושה שאלנו מאיפה אפשר ללמוד את זה עד שבא צדקיה בן כנענה מאיפה מאיפה ידענו אז א יכול להיות שיש א כשהתורה אומרת אפשר ללמוד את זה משת משני משתי זה קודם כל באופן פשוט מישהו שהוסיף לשור שלו עוד קרן הגדיל לו את הכרן בסדר זה אולי גם מסביר למה מדובר בשור שהורג הורג בן אדם בסדר הורג בן אדם כי יש לו קרן מברזל תוספת ברזל לקרן ואז זה כי יגח אז אפשר להסביר כיוון שזה היה אולי דבר מצוי שאנשים עושים תוספות לקרניים שהחיוב זה רק בשור ש שנוגח עם קרניים מחודדות כאלה הקרן הרגלה של השור היא לא מחודדת הקרן הטבעית של השור היא היא עגולה בקצה שלה אבל אבל יש זה אבל אבל התוספת זה ה היה אפשר להגיד בא זה כי הגח א שור אחרי זה כתוב מה או בוא בשור שנגח אדם בשור שנגח אדם אחרי זה כתוב א ואם שור נגח הוא מכי גח לבד לא הייתי אי אפשר לדעת על מה מדובר אבל כתוב שור ח ממה שמ שזה לא תוספת זה שור נגח אבל אולי יותר מסתבר להגיד כמו שאמרנו ב בשינוי הגרסה שהלימוד מכי גוף כי גח נכון או נודע כישור נגח נכון למה כתוב אגוף בבהמה יגח באדם בגלל אדם אית למזלה ש למזלה אבל למה בשור שנגח בהמה בהתחלה כתוב אגוף ואחרי זה כתוב יגח נודע כישור נגף שור נגף הוא נגיפה כמו שאמרנו זה לשון הריגה כי גוף שור איש את שור ראהו יכול להיות שכאן יש רמזה תורה שור שהורג שור אחר אז זה אולי שור שיש לו גם תוספת על התוספת לקרניים ש שלו זה הקרן תלושה אם היה כתוב שור נגף לא הייתי יודע ששור בלי תוספת הוא הוא חייב לכן פעם הראשונה כתוב נגף כי גוף והפעם השנייה כתוב כי או נודה כי שור נגחו כי הנגיחה זה בקרן הטבעית והנגיעה זה בקרן הלא זה בקרן הלא טבעית בתוספת לפי זה מובן למה הביאו את שני הפסוקים ממש ממש פשט אין נגיחה אלא בקרן דכתיב כי גוף הבאנו ראייה קצת מהתלמיד רבנו פרץ שנאמר והיה צדקיה מק נענה קרני ברזל זה ביחס לכי גוף ואומר בכור שור דר לו וקרני רם קרניו זה קרניים טבעיות הקרניים של צדקיה זה קרן לא טבעית תוספת והאומר זה הקרן הטבעית הראשון מדבר על כי גוף והשני מדבר עו נודע כישור נגח גם מתורץ עכשיו שיטת מערי קץ היה אפשר להעלות על הדעת מזה שהתורה כתבה כי איגוף והתורה מחשיבה את זה לתם בסדר ובמועד התורה לא אומרת שור נגף אלא התורה אומרת שור נגח היה אפשר לומר ששור שנוגח בקרן תלושה בקרן התוספת הוא תמיד יהיה תם שאלנו איזה מין דבר זה אחרי זה משונה נכון אבל הוא מוחזק לא הוחזק אבל רבוס אתם יודעים שיש לו תוספת השור אינסטינקטיבית הוא לא מודע למה הוא לא מודע לתוספת הוא חושב שיש לו קרן רגילה אז הנגיחה היה ומינה היה ומינה ש תוספת בקרן של התוספת היה ומינה להסביר שמה שהוא יהיה תם לתמיד עכשיו שיטת המרי קץ מובנת מאוד למה הייתי חושב שזה יהיה לד תמיד ככה כי השור הוא לא עושה את זה בכוונה את עוצמת הנזק הוא לא עושה בכוונה הוא לא יודע שיש לו תוספת מה זה יודע ה הוא הוא חי טבעי בלי התוספת בלי התלו שה אז המחוברת ככ גם מובן מה היתה אומינה מה הייתה אומינה שמחוברת תמיד תהיה מועדת כי אם אגוף למה בתלוש יש הבדל בין תמות למועד במינה ומחוברת תמיד זה מועד כי מחוברת זה זה הטבעי של השור השור יודע שיש לו והוא התכוון לעשות את זה וכולי לעומת א אולי זה לא כל כך אולי זה לא משונה ודאי למנדה אמר פלג ניסקה פלג ניזק ממונה זה לא משונה ואם זה לא משונה אז הה צריך לשלם על זה שלם כי השור עושה את זה בכוונתו להזיק אבל בתלוש אין כוונתו להזיק ודאי אין כוונתו להזיק בעוצמה שבה הוא הזיק אז חצי נזק אני אפילו מסביר את האב המנ של הגמרא חצי נזק זה הגיוני כי הוא כן התכוון לנגוח הוא לא התכוון שהנזק יהיה כל כך גדול אז תשלם חצי אם אם בלי התוספת הוא היה נוגח גם כן כמה א לא יודעים קבו חצי אב מינה זה אב מינה כן המסקנה ואומר בכל שדר לא ולא צריך את ה לא צריך את ה את ה את ה את ה תלושה והתורה מדברת גם על מחוברת שזה גם הגיוני בפשטות הייתי אומר שהתורה מדברת על מחוברת לא על תוספות אבל שינוי הלשון נגיפה נגיחה יכול היה לגרום למחשבה הזאת אבל התשובה היא לא כתבו נגיפה בגלל אדם ובהמה בסדר ולמה כתבו נגיחה אחרי זה כדי שתדע זה נגיפה זה נגיחה זה הסוגיה מיד שבאה אחרי אבל היה אפשר להסביר גם נגיפה נגיחה נגיפה בקרן תלושה נגיחה בקרן מחוברת וזה הפשר היחיד שאני יכול להעלות בדעתי לשיטת המארי קץ וגם מובן מה ומינה ולמה חשבו שתלו שה כל השאלות ששאלנו על התלוש וזה החזון איש וה הבן של בן של רבי חיים גרינמן וגם השאלה ששאלנו על פלג ניסקה מי שאומר פלג ניסקה ממונה הרי לכאורה קרן תלושה זה מוזר כל הסוגיה ללא לפי ו הנציא וכולם זה לא לא קשה כלום זה אותו דבר כמו קרן כי הוא כן מתכוון לנגוח אולי הוא לא מתכוון לתת את העוצמת הנגיחה כמו שזה אבל הוא כן מתכוון לנגוח עובדה שהוא בא ונוגח עם הקרן שלו ככה אני חושב הכל מיושב על מתכונתו רק מתוך הבנת הפסוקים כל השאלות נופלות מעצמן וחלק מהראשונים סברו נכון רשי לא אומר ככה גם מובן למה שניהם זה אב מה שחז מה זה שניהם זהב למה זה אב זה אב כי זה זה הקרן תוס שניהם אב ולכן זה גם כמו שאמר הלכה למשה אם הוא ינגח שלוש פעמים נגח פעמיים בתלוש הורדת לו את התלוש נגח המחוברת אני אומר שזה אותו מעשה זה אותו מעשה הוא מועד זה אותו מעשה או הפוך נגח פעמיים ככה הוספת לו זה זה אותו מעשה לכן זה אף בין תלושה בין מחוברת הכל בא על תקנו א אז א רק ללמוד מזה רבו יסי אתם רואים דרשות אתם רואים זה לפתוח לטרוח עד שקדוש ברוך הוא יעיר את נינו [מוזיקה]