קריאת מגילה בלילה וביום | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

[מוזיקה] אנחנו עומדים קרוב מאוד ל לימי הפורים והמצווה המרכזית של של ימי הפורים זה קריאת המגילה אז רצינו לעסוק קצת בענייני קריאת המגילה להבין מה מול עלינו אז נראה בדף ד עמוד א' מסכת מגילה בשליש התחתון של העמוד ואמר רבי יהושע בן לוי אמר רבי ושע בן לוי חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי הפסוק הזה נמצא בספר תהילים במזמור שחכמים דרשו אותו חכמים דרשו אותו בעל על אסתר המנצח על הילד השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק משעתי דברי שאגתי אלוהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי ואתה קדוש יושב תהילות ישראל בך בטחו אבותינו בטחו ותפלטמו אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו ואנוכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם וממשיך עודד הלאה עד אצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי אושני מפי אריה ומקרני רמים עניתני הספרה שמך לאחי בתוך קהל ללקה יראה השם הללו כל זרע יעקב כבדו וגורו ממנו כל זרע ישראל כי לא זה ולא שקץ ענות ני ולא הסתיר פניו ממנו ובשבע אליו שמע מתך תהילתי בקהל רב נדרי השלם נגד יראו טוב אנחנו יכולים להקדיש עכשיו שעה ללמוד את ה לא נספיק את המזמור קראתי כמה פסוקים אני מקווה שתזכרו אותם כי אנחנו נשתמש בחלקם בהמשך לפי הפשט הפשוט המזמור הזה לא קשור לאסתר בוודאי הוא נאמר על ידי דוד כרי כתוב למנצח על הילד השחר מזמור לדוד אלא שרבי יהושע בן לוי הסמיך הסמיך את הנס של אסתר ועל הפסוקים האלה למה דווקא בחרו את זה יש כל מיני פסוקים במזמור שקשורים או קרובים אם אני מדבר על אלי אלי למה עזבתני אם אצילה מחרב נפשי מצלצל אולי צלצל לחזל מה שכתוב תינתן לי נפשי בשאלתי ושמה דרך אגב חזל ביקרו את אסתר שאמרו מיד כלב שהיא התכוונה שאח אשורוב הוא כלב ואז היא אמרה ש אמרה מיד כלב יחידתי הסתלקה מן השכינה כי היא קראה למלך כלב ישר היא אמרה ללא הושיעני מפי אריה אז יש רמזים במזמור הזה שכנראה זה הלך בצורה הפוכה במגילת אסתר יש רמזים למזמור הזה לתפילה הזאת אולי אסתר השתמשה בחלק מה מהמזכירה הרבה לפני הרבה לפני אסתר על כל פנים רבי יהושע בן לוי אומר מזה הוא לומד כתוב אלוקיי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי אז מזה אנחנו רואים שחייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום המילה חייב כתוצאה סמכת כזאת אומרת דרשני אי אפשר לחייב מפסוק בספר תהילים שנאמר בדרך הסמכתה האמת שיש משנה במסכת מגילה ששם כתוב ש אה כל היום כשר לקריאת המגילה כל היום יש שמה יש משנה שלמה שעוסקת בכל הדברים שהם כשרים ביום וכל היום כשר להם ו שמה הגמרא הגמרא דנה אם כל היום כשר משמה שיש רק רק מקריאת מגילה ביום וככה באמת עולה כל כל הדוגמאות הנוספות שנאמרו שם ב במשנה הזאת של א א כתוב כך נתחיל זה מדף כ במגילה אין לכם לפניכם אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין ולא מזין וכן שאומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שאת הנץ החמה לא לקרוא את המגילה לפני הנץ בכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר כל היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל לתקיעת השופר לנטילת לולב לתפילת המוספין מוספים ו לוידוי פרים וכולי וכולי וכולי כל הלילה קשר לקצירת העומר ולקטר חלבים ואיברים זה הכלל דבר שמצוות ביום כשר כל היום דבר שמצוות בלילה כשר כל הלילה אז מגילה על פי המשנה זה דבר ש מצוותו ביום אין בכלל לילה אומרת הגמרא מנלן מאיפה יודעים שכל היום כשר דמר ק והימים האלה נזכרים ונעשים אז יש לנו משנה מפורשת בעצם שמדברת רק על קריאת מגילה ביום בכלל לא מדברת על קריאת מגילה בלילה כאילו אצל חכמי המשנה לא היייתה קריאת מגילה לא היייתה קריאת מגילה של של של לילה ככה זה ככה זה נראה מתוך ה מתוך פשט המשנה אבל כאן אנחנו רואים חייב אדם לקרוא את המגינה בלילה ואצלנו קצת תהפכו היוצרות וקריאת המגילה של הלילה היא הפכה להיות העיקר הגדול וכל עם ישראל באים לשמוע את קריאת המגילה בלילה בבוקר אז כל יראה השם והשלמים כולם באים אבל בציבור הרחב פחות א פחות מחובר לקריאת המגילה של היום גם קריאת המגילה של היום לא מרעישים הילדים כבר עוד ישנים זה קראת מגילה קצת פחות נראית בעיני אנשים קצת פחות חשובה לכאורה ההפך ההפך הוא הנכון אז אנחנו רוצים להסביר גם מה העניין של קריאת המגילה בלילה איך אפשר להגיד חייב כשיש פסוק שאומר והימים האלה נזכרים ונעשים הגמרא אומרת הימים האלה נזכרים ונעשים ימים ולא לילות וזה נזכר יחד עם קריאת ההלל בתקיעת השופר ונטילת הלולב אך לומדים מהפסוק הזה ממשיכה הגמרה מוסיפה לנו תמיהה על תמיהה סבור מינה מדברי רבי יהושע בן לוי היה מי שטעה בדבריו ואמר למקרי בללי ולמתנות דידה בממה היה מי ש מי שאמר רגע אולי אולי נלמד מזה אולי נלמד מזה זה שמה שכתוב לשנותה זה לא לקרוא עוד פעם את המגילה אלא משנס שיהיה משנה ש מסכת מגילה בבוקר בלילה נעשה קריאת מגילה יפה בבוקר נלמד משניות אומרת הגמרא אמר לו רבי רמיא לדידי מפרש מנ דרבי חיא בר אבא כגון דאמרי אנשה העבור פ פרשת הדה תניה זה לא הכוונה לשנותה את המשניות אלא להגיד עוד פעם אז אבל טוב בסדר דחינו את האב המינה אבל גם האב המינה הזאת היא אב המינה שנראית לכאורה מופרכת הרי יש משנה מפורשת שהיום קשה לקראת המגילה מה מ מה מה מה שייך בכלל לקרוא את המשניות מה שייך לקרוא את המשניות מי לה בדעתו בכלל שאפשר משניות למה לא הבינו מיד ששותה זה להגיד עוד פעם לקרוא את המגילה ממשיכה הגמרא ואומרת איתמר נמי אמר רבי חל בו אמר ולבירה חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר למען יזמרך כבוד ולא ידום השם אלוקי לעולם ודקה זה נמצא במזמור ל בתהילים שהוא מזמור שיר חנוכת הבית לדוד גם הוא לכאורה גם הוא לכאורה לא קשור כתוב למען יזמרך חבוד ולא ידום איך אתה לומד מלמן יזמרך כבוד ולא ידום אומר רשי יזמרך כבוד ביום ולא ידום בלילה איך אתה לא לפי לכאורה יזה המרחק כבוד הכוונה יהלל אותך ולא יפסיק כל היום צריך להלל מי אמר שזה יום וזה לילה וה יקרא במזמור ארוממך השם כי דליתני דרשינן בפסיקתא ומרדכי ואסתר והמן ואחשוורוש וקריאת מגילה שבע חוא שמפרסמים את הנס והכל מקלסין לקדוש ברוך הוא אז זה שזה מקלסין את הקדוש ברוך הוא פשוט זה שכבוד זה ביום זהזה זה בלילה ס יזכר ביום ולא ידום בלילה המקור היחיד אולי הייתי אומר שזה דומה קצת אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה אז אותו דבר כמו ששם כתוב ולא דומיה פה כתוב איזה המרח חבוד ולא ידום אז אולי אולי דרשו פה איזה דמיון מין הפסוקים גם דבר שאומר שאומר דרשני טוב סוף דבר הכל נשמע אנחנו לא מבינים מה המקור אבל כך גזרו עלינו חכמים ככה לימד אותנו רבי ושע בן לוי וככה עושים כל ישראל קוראים בלילה וחוזרים וקוראים ביום אלא מה שישנה שאלה לגבי הברכות הגמרא גם כן מסכת מגילה מקום אחר הגמרא אומרת שיש א מי מברך מה מברכים על המגילה אומרת הגמרא שלוש ברכות מה הם שלושת הברכות מברכים מנך ראשי תיבות מנח מ מקרא מגילה נ על הניסים כאילו שעשה ניסים לאבותינו וח שחיינו אז אלה שלושת הברכות שצריך לברך על קריאת המגילה נחלקו ראשונים האם קריאת המגילה של היום גם זוקק את ברכת שחיינו או שמה ברכת המגילה של היום לא דורשת ברכת שחיינו תראו את התוספות בדף ד עמוד א' למטה חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולשנותה ביום אומר הי דפ אלגב ד מברך זמן בלילה חוזר ומברך אותו ביום דעיקר פרסומי ניסע או בקריאה דיממה אז אנחנו אמונים על זה שצריכים להבין את לשונות הראשונים מה הכוונה עיקר פרסומי ניסע אבי יממה למה זה עיקר הפרסום זה ביום מה עיקר הפרסום של היום יותר מאשר הלילה מה יש ביום שאין ב לילה יכול להיות פעם הלתי בדעתי שהיום באמת בלילה כולם באים מחופשים לגת אסתר של הלילה כל אחד עם קובעו בראשו וכל אחד רעשן בידו ודחו בידו כל אחד מה שיש לו אז זה יותר פרסום מניסה בלילה אבל פעם אולי בלילה היה חושך אנשים לא כל כך ייצאו מהבית לא כולם היו מגיעים לקריאת המגילה בלילה חלק מה אנשים היו קצת א א זה עיקר האנשים היו באים ביום א זהר עיקר פרסומ אני זה היותר אנשים באים אבל בשביל אלה שפושעים שלא באים לקרוא את המגילה בלילה בשבילם נברך תגיד מברכים בשביל מי שלא היה מה זה הביטוי עיקר פרסומי ניסע מה מה מה מה פירוש הביטוי הזה על כל פנים כך סובר הי וקרא נ ממה שמ כן דכתיב ולילה ולאד לי כלומר אף על גב שקורא ביום חייב לקרוא בלילה והעיקר הב ביממה הרי כתוב כתוב אלוקי אקרא יומם זה הראשון זה הראשון והלילה זה רק השני כיוון שהזכירו הכתוב תחילה טוב עוד אומר י אומר וסות וגם עיקר הסעודה במה מהוא כדי אמר לקמן דם החלה ב לא יצא ידי חובתו וכנ ש מדקים נזכרים ונעשים וקש זכירה לעשייה מה עיקר עשייה בממה חירה כן אז נו זה שעושים את הסעודה ביום זה דבר יפה אבל מה הקשר בין הסעודה לבין קריאת המגילה קריאת המגילה קראנו גם בלילה ואם איתק זכירה לעשייה וחייבים לקרוא ביום רק אז למה קוראים בלילה דברי תוספות לא מובנים תראו בדף בעמוד הראשון המאירי מביא גם את שיטת הרמבם אולי נראה את הרמבם קודם אומר הרמבם מצווה לקרות את כולה ומצווה לקרותה בלילה וביום וכל הלילה כשר לקריאת הלילה וכל היום כשר לקריאת היום ומברך קודם קריאתה בלילה שלוש ברכות טה וביום אינו חוזר ומברך שחיינו זה זו שיטת הרמבם ככה פסק בשולחן ערוך ככה ככה נוהגים הספרדים אשכנזים כמו הרימה הרימה אומר לעשות ביום אומר המאירי חייב קו המגילה בלילה שמאחרת יום פורים ולשנותה פעם אחרת ביום חרתו אלא שמכל מקום עיקר הקריאה היותה של יום ומתוך כך אנו נוהגים לברך שחיינו אף בקריאה של יום ואיננו פותרים עצמנו בשלה כשר ימים טובים כי זה עיקר הקריאה זה עכשיו לא זה ביטוי אחר לא עיקר פרסום מניסה אלא זה עיקר הקריאה לא מובן מה זה עיקר הקריאה וגדולי המחברים כתבו הגדולה המחברים זה הרמבם שאיין אומרים אותו אלא בלילה ואין הדברים נראים זה לא דרכו של המאירי ככה ל לסרב ברמבם ככה וזה יש שמגלגל חיוב זמן ביום מצד אחר והוא מפני יום טוב שלא נאמר בלילה אלא על המגילה מה שאין כן בש ימים טובים שאף אותו של לילה לא לזכר יום טוב ולא לדבר אחר הוא אומר יש הבדל בין פורים לבין שאר שאר המועדים שאר המועדים המועד נקבע היום נקבע כיום קדוש יום בהלכה מתחיל בלילה שלפני לכן תמיד כל חג אף על פי שבוא נגיד סוכות אז יש לנו מצוות הסוכה ויש לנו את מצוות הטלת ארבעת המינים ארבעת המינים נוהג רק ביום ואבל יום סוכות מתחיל כבר בלילה היום יש איסור מלאכה מקרא קודש כל הדינים כבר מתחילים בלילה כי התאריך כולו מתקדש אומר כל זה טוב ויפה במועדים בפורים זה לא ככה בפורים יש הלכה רק ביום אין הלכה בלילה אין הלכה של לילה כי אין הלכה של א של כל התאריך שהיום עצמו הוא יום טוב היום הזה הוא לא יום טוב נכון ביקשו בהתחלה לעשות יום טוב זה לא יום טוב זה יום חול אלא שבשעות האור מעמוד השחר ועד סוף היום זה יום שנועד לזכור ולקיים מצוות אז אם כן הלילה בכלל אין בו כלום אין בו שום דבר ולכן רק היום אז בלילה אתה קורא את המגילה זה לא מובן אם בלילה אין כלום למה קוראים את המגילה אבל אנחנו כבר קיבלנו הסכמנו קוראים את המגילה מה הסכמנו רבי יושע בן לוי קוראים את המגילה אבל שחיינו של הלילה זה לא שחיינו על היום ובבוקר יש את יום הפורים צריך לברך שחיינו על היום ככה אומר ככה אומר המאירי ושם יש שמגלגל חיוב אומר אמירי זה לא נכון אומר מכל מקום אין דבריהם כלום שכל שאיין שם לקידוש אין בו זמן זמן אומרים רק שיש ופה אין לא אומרים זמן ואל תשיבנו יום הכיפורים שקדושת ייתרה ולא נפקע כוסו א מצד איסור שתיה שבו והרי אין זה דומה ל לחנוכה שזמן על ההדלקה ולא על היום אלא שלא נאמר זמן ביום אלא על המגילה מנתם שכתבנו שעיקר זמנה ביום מה שכותב ה המשנה ברורה בשם אחרונים ש כשמברכים שחיינו ביום גם אומרים את זה כל פעם מודיעים את זה לפני קריאת המגילה לכוון גם על המצוות של היום מצוות היום כלומר סעודת פורים משלוח מנות מתנות לאביונים שאלה מצוות שנוהגות רק ביום אנחנו לא מברכים עליהם שחיינו אבל שחינו ש שיהיה גם על ה לא כל כך מובן איך זה עוזר כי הרי יש אם אתה אומר של המגילה צריך להגיד תגיד על המגילה אם אתה אומר שצריך להגיד על הסעודה ועל משלוח מנות יש אפסק ועוד איזה הפסק יש בין בין הש חיינו של המגילה ע עד שתגיע לסעודת פורים אחרי מנחה כמו רוב ישראל שעושים טוב משלוח מנות קדם אדם הולך הביתה בדרך מפטפט עם ה עם השכנים עד שהולך עד שחוזר מדבר עם אשתו בוקר טוב הילד ההוא בוכה זה צריך לעזור לו עם התחפושת עד שמגיע למשלוח מנות זה איך שחינו לכוון על המצוות של הזה מה זה בא מה זה בא לעשות זה ג החונים האלה צריך להסביר אותם לר אותם טוב א יש הנה אני רוא שבאתי את הגמרא הזאת במגילה עם המשנה והגמרא שם אומרת שמה שכתוב במשנה הקריאה כשר כ היום זה על הקריאה של היום טוב נו מה עם הקריאה של הלילה למה לא נזכרת במשנה אז יש כאן יש יש יסוד חשוב שאומר אותו הטור אבן וגם נמצא בנוד ביהודה בתשובה אחרת שנודה ביהודה אבל קודם כל נראה מה אומר התור אבן התור אבן בדף ד אומר כך כגון דאמר אינש אני קורא רק את הקטע השני כגון דמרן שבו פרשת דה תניה למסקנה זו משמע שחייב לקרוא את המגילה בלילה וחוזר וקורא ביום ונראה לי אומר התור אבן די קריאה דלילה אינו אלא מד רבון ואינו עיקר חיוב של רוח הקודש והרי קרתי והימים האלה נזכרים ונעשים התקש שכירה לעשייה מה עשייה למפריע לו אף שכירה למפריע לו יש משנה משנה אומרת הקורא את המגילה למפריע לא יצא אם הוא קורא לא לפי הסדר של הדברים המגילה לא יצא ידי חובה מאיפה יודעים שמי שקורא את המגילה למפריע לא יצא קריאת שמע למשל יש לימוד והיו הדברים האלה בהווייתם יהו יש לימוד מה אפ מה זה משנה אם קראתי קודם את פרק י ואחרי זה את פרק א' פרק א' נכון יותר יפה לקרוא מהתחלה אבל אם קראתי אחרי זה התברר שעשיתי טעות אז אני חוזר פרק א' למה אז כתוב בימים האלה נזכרים ונעשים מהעשיה למפריע לא אב זכירה למפריע לא אז רואים אומר אומר הזה תקש זכירה לעשייה ומשום אחי אמרין לקמן ד מיתה מה קוראת המגילה למפריע לא יצא ומקש אמר לאל דפרזים קוראים בי החנה מידק שכירה לעשייה מה עשייה בלילה לא אין את הקיום של המצוות אי אפשר לעשות בלילה כדמי לקמן סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו זה גמרא בדף בדף ז יש שם סיפור שמה לא היה יום חופשי בפורים לא היה יום חופשי שמה זה קצת קשה אבל הסיפור שם זה ה בשביל לחזק את ה את הלומדים אז הה שמה סיפור ש רב אשי אב יתיב כמי דממו ככה הגרסה הנכונה נגע ולא טור רבנן זה היה פורים אז התלמידים לא הגיעו לשיעור היומי לא הגיעו לשיעור אבל הרם היה היה אמר אמר להם עמה לו הטור רבנן למה לא איפה כל ה איפה הציבור כמו שחנו הרמים שואלים אמר לו דיל מטרידה בסעודת פורים א נראה לי אולי התעכבו כבר בסעודת פורים אמר לה ולא הבה אפשר למכל באורטה למה לא אכלו את זה בערב אמר ללש מי עלה למר עד אמר רבה סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו אמר לה אה אמר חי באמת אמר לי אין תנה מנה 40 זמנין ודמי לכמן ד מנח בכיסא חזר על הממרה הזאת אבל אני שאלתי את עצמי פ תיד מה היה שנה שעברה מה היה שנה שנה לפני אמה הוא זה פעם ראשונה שהוא זה התשובה כל שנה הם היו באים לשיעור בפורים היו עושים סעודת פורים כנראה לא היו משקרים לגמרי היו עושים כנראה בבוקר והיו באים לשיעור השנה היה ככה ריפין בזה ואז דרך ריפין התברר לו ש הוא חשב שאפשר לעשות אבל זה היה חד פעמי הרי זה רם זה לא רם שנה ראשונה היה מאמר הה היו ר לא היה בכלל מושג כזה אצל אצל רבותינו המוראים שבפורים לא לומדים לא לומדים תורה לא היה דבר כזה שזה יום ש וזה אני מדבר על יד אף א לא הלה בדעתו על יום טו או משהו כזה זה בכלל לא היה טוב אז אומר אומר התור אבן מה התמה ימי משתה ושמחה כתיב סחירה אינו בלילה ונקרא בשמ בלי שמחת בעלמה אומר אומר התורן תשמעו רבוס קריאת היום היא הקריאה העיקרית ועכשיו אנחנו מבינים את את הלשון של לפחות של המאירי מה זה עיקר קריאתה זה הקריאה מדברי קבלה האם אלה נזכרים ונעשים ש מגילת אסתר קבעה נקבעה בלפחות לפי לשון הגמרא במגילה בנבואה כתוב שמח נביאים ושבע נביאות למדו לישראל ולא פחתו ולא הוסיפו על מה שכתוב בתורה חוץ מדבר אחד מקרא מגילה וגם זה דרשו מפסוק אבל זה הדברי קבלה זה מפי נביאים זה ביום בלילה זה דין דרבון כ אי אפשר כתוב היום אם נזכרים ונעשים ככה אומר אומר התור אבן לא יכל זה דרבון יש נפק מינה יש יש מחלוקת באחרונים לגבי לא לגבי ספק יש לנו כלל ספק ה דאורייתא לחומרה ספק ה דרבנן לכולה אם יש ספק בקריאת המגילה אם יצאו ידי חובה או לא יצאו ידי חובה פעם היה ספק שקרה פה בשבת קרן בימ לפני כמה שנים היה א קראו במגילה ו אני לא חושב שזה ספק אבל ככה ככה בסוף הורו פה שזה היה ספק היה ככה קראו במגילה ש של הישיבה במגילה של הישיבה הייתה מגילה חדשה למה אתם רואים כל הנביאים שלנו שכתבו אז כתבו את כל הנביאים וו אה אני הייתי עזרם צעיר כ כל הנביאים החדשים שמו וביקשו לכתוב את הנביאים לפי הנוסח של כתר הרם צובה לפי הכתר לפי הנוסח של הכתר ככה ככה נוהגים א ככה נוהגים כל ישראל היום אז כתבו את הנביאים והכל והזמינו גם בגילת אסתר ה סויפר כתב גם בגילת אסתר לפי הנוסח של הכתר תשאלו איך הוא יכול לכתוב מגלת הסתר לפי הכתר הרי אין הכתר ממגילת אסתר של הכתר איננה התשובה היא ארוכה להסביר לכם מי שמעניין אותו יבוא אליי אחרי זה אני אסביר לו על כל פנים מה ההבדל בין הגית כתר לבין המגילה של הרגילה שלנו המגילה שלנו הרימה כותב כל פרשייה סתומות כל הפרשיות במגילת אסתר סתומות ו וה וכתר יש פרשיות פתוחות ויש פרשיות סתומות אז הסופר הוא לא להלוך נוהגים כמו הרימו שכל הפרשיות סתומות הסופר אבל הוא אומר מה שהזמינו זה כותב הזמינו כמו כתר נביאים כתב גם את המגילה כמו הכתר טוב קרו במגילה הזאת כמה שנים ואת הנביאים הביאו כשאני וד הייתי כשהייתי אברך פה קיצור אז זה קרו כמה שנים עד שהיה באל כורי אחד שהוא קרא את הזה ו בבוקר זה היה ופתאום הוא שם לב לקראת סוף המגילה פתאום הוא תופס את עצמו שהיה פרשיות פתוחות אזה גם שב בסוף הקריאה זה היה אני כ לא זוכר אם זה היה בסוף או כמעט לקראת הסוף שהוא שם לב בזה וגמר את המגילה ואז מאומה גדולה ל הרב רובנשטיין מה לעשות וזה וזה טוב אמרו עוד פעם קראו את כל הביאו את המגילה השנייה קראו עוד פעם ז ז את המגילה של הכטר שמו פה אמרו לא השתמשו אמר טוב אני אשתמש אז אני שקוראים את את המגילה אני זה טוב אבל אני יוצא ידי חובה גם בשמיעה שלו אבל אני גם קורא בה טוב לא משנה עכשיו אבל אם זה היה בוא נגיד שזה ספק בסדר בוא נגיד אני חושב שרבי פרועים אוחז שלא לא יצאו אבל בוא נגיד שזה ספק אז אם בלילה את הלילה כבר לא יכלו לתקן זה כבר היה ביום אב בלילה לא צריך לקרוא עוד פעם ביום צריך לקרוא עוד פעם זה ה זה אז למה כי יש דעות בפוסקים שספק דברי קבלה זה כמו ספקה דאורייתא יש מחלוקת יש כאלה אומרים ככ המשת מביא שתי דעות אלה שאומרים ש אזז קריאת המגילה של היום זה דברי כבול קריאת מגלה שהלילה זה דרבון באלמה ככה אומר ככה אומר התור אבן ז הוא אומר אם ככה איך יכול להיות שחשבו בבוקר להגיד את המשנה יס ואף על גב דס תך למקרה בלילה י תמתי די בממה מקן ק לו קי מאחי כ גבנא כתב הראש בשם רבנו תם קריאה דממה הוא עיקר משל לילה ולכן צריך לברך שחיינו גם הנודע ביהודה בתשובה מפורסמת מאוד של היה סיפור שלא הספיקו לקרוא לא הספיקו לעשות קידוש לבנה עד ליל יד ואז בליל יד באמצע קריאת המגילה אז אחד הילדים בא נכנס עכשיו יש לבנה יש לבנה ואמרו אותך השאלה האם להפסיק את הקראת המגילה לך לעשות קידוש לבנה ולחזור לקרוא את קריאת המגילה או להמשיך קריאת המגילה ולקחת סיכון שלא יהיה לא יהיה לבנה תשובה ארוכה של הדם יהודה אבל אז אדם מפלפל בכמה זה אם זה היה לפני זה היה אחרי באמצע אני רק מותי רק דבר אחד ואין לומר דעד תדיר ושאין ללא תדיר תדיר קודם היינו בשניהם דרבון שניהם דאורייתא מה שאין קידוש אבנה ומקרא מגילה כי קידוש לבנה לגמרי דרבון ומגילה ומצוות עשה דברי כבולה ועדיף מ דרבון אם כן אף קידוש לבנה תדיר יש להקדים מגילה נראה ניוס דיתי קריאת המגילה ל לו מצוות עשה דברי כבולה רק קריאת היום ד במגל ימים זכים נעשים ולא לילות אבל הלילה זה אני לא נכנס איך זה נוגע לשאלה שלו אבל הכל פנים הנוד ביוד מתנבא באותו סגנון של הטור אבן שקריאת הלילה מד רבון וקריאת היום מדברי קבלה שזה מה שנאמר והים האלה נזכרים נזכרים ונעשים אז גם את זה אנחנו רוצים להסביר מה ההבדל בין קריאת היום לקריאת הלילה אני מסכם כל מה שראינו עד עכשיו שאנחנו צריכים להסביר אנחנו צריכים להסביר את הלימוד של רבי יושע בן לוי איך הוא לומד מיקרא יומם ולא תענה ולי ל מודיע איך זה קשור לקריס מגילה אנחנו רוצים להסביר את הלימוד השני של רבי חלבו שמר למען זה מרחק כבוד ולא ידום אנחנו רוצים להסביר למה היה אב המינה של לשנות את המגילה להגיד משנס איפה שאמרנו אין לנו בשום מקום שום מקום ביהדות אין איזה מצווה לקרוא משניות בשום מקום לא תקנו לקרוא משניות יש מנהגים כאלה לקרוא משניות של יומה בלילה אבל אין איך הגיעו למחשבה כזאת אננו רוצים להסביר את המחלוקת לגבי ה שחיינו ולהסביר את התור אבן וה והנד ביוד שדווקא קריאת היום עיקר אז מה קרת לי דרבון מה פשר מה פשר הדבר עוד הלוחה תמוה מוזרה אולי ההלכה הכי קשה במסכת מגילה נמצאת בהתחלת המסכת המשנה אומרת מגילה נקראת ב1 ב-12 ב13 ב-14 ב 15 לא פחות ולא יותר והגמרא מסבירה שם שיש יש לנו א שלוש סוגי קריאות יש קריאת בני הכפרים יש קריאת בני עיירות ויש קריאת בני כרכים בני עיירות ובני כרכים אנחנו מכירים יד וטו בני כפרים הם היו קוראים כשהם הם היו צריכים להיכנס להביא בימי שנ וחמישים היו מביאים מזון ומים לאחיהם שבערים אז הם היו א התירו להם חכמים לקרוא את המגילה ביום שהם היו נכנסים דהיינו זה יהיה או יא או יב או יג אומרת הגמרא מגילה נקראת ב1 מנלן זה תחילת מסכת מגילה כל אחד מכיר גם מי שלא הספיק לסיים מסכת מגילה להתחיל כמעט אין יהודי שלא התחיל מסכת מגילה מנלן כד במר כמן חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדים ם הכניסה כדי שיספקו מים מזון לחם ש בכרכים אנחי קרינן לא מה זה מנ זה לא מה סיבת אתה קונה נחק מקד כו תקני דש כנס גדולה 14 ו 155 תקון התור רבנן וקר קנתה תקינו אנשי כנסת הגדולה ונן אן בדין יכול לבל בדין חברם כן גדול מחומה במניין אלא פשיטה כולו ש תקנו אז כנראה זה כבר תקנה קדומה ממ שק גדולה ממ מרדכי ואסתר כי מרדכי ואסתר תקנו לקרוא ביד ובטו איך אפשר להגיד לבני הכפורים אחרי זה בית דין אחרי אתם יודעים מה תעשו ביא איך אפשר חייב להיות שגם הם אמרו אל פשיטה כולו אנשי כנסת הגדולה תקינו איך הרמיזה איפה זה רמוז אמר רב שמן בר אבא אמר רב וחנון אמר קרה לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם יש לכם בסוף העמוד אתם רואים קימו וקיבלו היהודים עליהם ולזרם ועל כל עליהם ולא יעבור להות סים את שני הימים האלה ככתבם וכי זמנם לא כתוב זמניה סים נשים בכל דודש פני בדינה טטט ואני רואה את פסוק ל וישלח ספרים כדים בש מ המדינה מלכות החשבות לקיים דברי של האמת לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם כאשר קיים עלי מרדכי יהודי ואסתר המלכה ך אשר קיימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומות וזעקתם למה בפעם הראשונה כתוב זמנם בפעם השנייה כתוב זמניה אז הוא אומר זמניה זמנים הרבה תקנו להם הםב לגופו לגופי צריך זמניה יש יד ויש ו אם כן להם הקרא זמן מה זמניה זמנים טובה וקת מ בא ל זמנות של זה זמנות שזה איש ד וש אם כן למקרא זמנם מה זמני הם שמאמינה כולו הם הזמנים טובה טוב אז בקיצור מהזה שבפעם הראשונה כתוב א להיות עושים את שניים אלה ככתבם וכי זמנם פעם השנייה כתוב זמניה אמרו כנראה יש עוד זמנים ומה עוד זמנים בני הכפורים טוב רבו יזי אתם מכירים אותי קצת בגלל שכתוב רק זה בגלל שכתוב אה זמניה מה אתה האמת שאני לא חושב בב שזה מיותר יש הבדל לכאורה משמעותי בין זמנם לבין זמניה ככתבם וכי זמנם זה הזמן של הימים של פורים זמניה זה לא הזמן של פורים אלא הזמן של ה הזמן של האנשים לקיים את ב הפורים האלה בזמניהם בזמן של האנשים אפשר להגיד את זה אבל זה לא הפשט של הפסוק הפשט שפעם אמרו זמנם פעם אמרו זמניה ואי אפשר אז רוצים להסביר מה אבל סוף סוף יש רמז מה הרמז פה מה הפשט פה אז גם את הדבר הזה אנחנו אנחנו רוצים רוצים א רוצים להסביר עוד שתי הלכות שצריך להסביר אותם הלכה אחת מופיעה כאן אצלכם אמר רב מגילה בזמנה קוראים אותה אפילו ביחיד שלא בזמנה בעשרה רב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה הבה עובדה וחש לרב להד רב עסה אז זה מחלוקת בין רב לבין רב השי אנחנו פוסקים הלכה כמו א רב מגילה בזמנה קוראים אפילו ביחיד ככה גם היום אם בן אדם נמצא ביחידות הוא יכול הוא יכול לקרוא את הוא יכול לקרוא את המגילה לבד אבל שלא בזמנה מה זה שלא בזמנה רשי מסביר כגון הכפרים אין קוראים אלא בעשרה הכפרים יכולים בעשרה זה יפה למה לא נוגע לנו היום איין היום קריאת בני כפרים אבל למה מה ההבדל אם קריאת המגילה אפשר לעשות גם ביחיד בלי ציבור מה טוב מנועים גם בני הכפרים אם לא לא אומר רשי דבעינן פרסומי ניסה וביום יד לא בעינן פרסומי ניסה מה ההבדל אם צריך פרסום ניסה לעשות ברבים גם גם ביום י ד' יום ו ד זה יותר מפורסם מסבירים אווילה זה מפורסם יותר זה כבר מפורסם אני לא לא לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו של רשי אנחנו רוצים להסביר גם את דעתו של רב שהלכה כמותו ועוד דבר אחד אחרון שאלה אחרונה לפני ההסבר תפתחו שוב את הגמרא בדף ד לגבי הדין הידוע נשים חייבות בקריאת המגילה נשים חיבות בקריאת המגילה מה הפשט אמר רבי יושע בן לוי נשים חייבות לקרא את המגילה שאף אין היו באותו הנס אומר תוספות מדו מתחיל נשים חבות בקריאת מגילה מכאן משמע שאנשים מוציאות את האחרים ידי חובתם מדלוקה אמר לשמוע מקרא מגילה הם חיייבים במקרא מגילה ואחיינים משמע בערכין דכ אמר הכל כששרים לקרוא את המגילה הוא מסיק הכל כשרים לתומי משנה תוי נושי ומשמע להוציא אפילו אנושים או אז כאן לפי השיטה הזאת תדעו לכם היה פתח גדול אני לא חושב שהתוו תעלה בדעתו שיבוא יום שבאמת יהיו נשים שיירצו להוציא את הגברים ידי חובה בקריאת מגילה אבל לא חשבו לא הילו בדעתם אנשים בקושי ידעו לקרוא אבל הנה הגיעו זמנים והיום יש נשים שרוצות לקרוא את המגילה ודאי קודם כל לנשים גם אם היו נותנים להם היו גם רוצים א לקרוא לאנשים הם קוראות טוב לומדות טוב את ה את תחילת פרק א' שמה השתי סרבה אז אומרת אנשים ממה שמע להוציא אפילו אנשים קש בדה מציא תוספת ברוך השם וכן פסקו ההלכות גדולות דישה מוציאה מינה לא אנשים או בזכות הבג ניצלנו ואין אי אפשר אי אפשר לא זה ככה נוהגים אישה לא יכולה להוציא חובה את הגברים למה נשים לפי הבאג הם חייבות בשמיעה הם חייבות בשמיעה הם לא חייבות בקריאה ואנחנו הגברים חייבים בקריאה גם זה דבר שצריך ביאור מה פתאום שינו בין החיוב של הגברים לבין החיוב של הנשים אם נשים חייבות לאכול מצה וגברים חייבים לאכול מצה אז כולם חייבים לאכול מצה אותו דבר נכון לאכול כזאת בזה מה שחייבים חייבים אותו דבר חיייבים בקידוש היום לקדש למה פה שינו שהנשים חייבות בשמיעה והגברים חיייבים בקריאה אם תיקנו קריאה לכולם גם נשים בכלל אם שמיעה לכולם גם לגברים מה זה שאנ הגברים חייבים לקרוא והנשים חייבות לשמוע זה דבר שצריך ביור למה תיקנו דבר כזה מה לא לא בגלל שחששו שיבוא יום ויהיה רבין קורא לזה נשים שענות התנועה הפמיניסטית אומר יש תנו נשים שאנוס לאח לא נראה לי לא בפשוט שלא מה הפשט בזה טוב לבאר את העניין הזה היסוד עצמו מופיע כבר אצל הגריד מופיע אצל הגריד לא הבאתי את זה פה אני אומר את זה בשמו זה היסוד היסוד אני יש הרבה תוספות אבל יש יסוד בגריד שהוא הוא מסביר בזה נקודה מסויימת ואנחנו נוסיף על זה עוד כהנה וכהנה הגריד מתייחס לדברים שאמר האור חיס חיים מופיע פה בדף מופיע ב מוגן אברום מקום שאין מניין אין עשרה אנשים מישראל אם אחד יודע ואחרים אינם יודעים אחד פותר את כולם ואם כולם יודעים כל אחד קורא לעצמו למה לא למה שלא יהיה חמישה יהודים ביחד נכון זה לא מניין למה שלא אחד יקרא להם אומר המוגן אברון כל אחד קורא לעצמו משמע סביר לה דין היחיד מוציא חברו אלא בעשרה וצריך לומר דלא דמי לשיפו בשופר כן אפשר להוציא גם אחד יכול להוציא שלושה קריאס המגילה א כמו תפילה דבעינן י יש בקריאת המגילה הלכה מיוחדת של תפילה דומה לתפילה מה הפשט זה זה בא הגריד אומר שקריאת המגילה יש בה קיום של תפילה אני רוצה להסביר לחדד את הדברים קצת ולפני שאני מחדד את הדברים רוצה להסביר שיש שתי הלכות בקריאת המגילה יש הלכה בקריאת המגילה שהיא קריאת היום כמו שמשה רבנו תיקן לישראל לקרוא את ענייני חג בחג פסח בפסח סוכות בסוכות ואנחנו קוראים את ענייני הפסח בפסח את ענייני סוכות בסוכות אלה מועדי השם אשר תקראו אותם במועדם מצווה שי קוראים כל אחד ואחד בזמנו זו הלכה אחת בקריאת המגילה וההלכה הזאת בקריאת המגילה היא מה שנאמר במגילה והימים האלה נזכרים ונעשים והוכש כירה לעשייה מה הפשט מה זה הם אלה נזכר ונעשים זה מלמד אותנו חידוש נוסף בקריאת המועדים שמשה רבנו תיקן לקרוא למה משה רבנו תיקן לקרוא את ה הוא תיקן לקרוא את ה את ה פרשת המועדות כל מועד בזמנו כי הרעיון הוא אדם יכול לקיים מצווה ליטול לולב אנחנו נוצא לנו זה הפוך אנחנו קודם כל קוראים את ה קודם כל נותנים לולב ואחרי זה קוראים קראת התורה כן אבל אדם יכול לקיים את המצווה כי ככה עשה אבא שלו וככה עשה סבא שלו לכן הוא ע גם הוא עושה מה שעשה אבא שלי גם אני עושה אפשר לקרוא לזה בלשון קיצונית אני עכשיו אומר קיצוני קצת מסורתיות זה המסורת אני עושה מה שעשו אם מה שעשו לי כשהייתי בגן אני עושה לילדים שלי כשהם בגן אם למשל התחפשות למה אנשים מתחפשים בפורים כי ככה כשהם היו קטנים התחפשו והאבא שלו גם זה חיפה אז הוא מה שעשו לו עושה ילד שלו זה פולקלור מסורת כזאת מסורת כזאת שאנשים עושים יש מושה רבנו תיקן שאנשים לא יחיו כפול קלור אלא אנשים יקראו בתורה את את מה שהצטופפו את מצוות השם שכך נאמר בתורה וכך אנחנו מוצאים זה הרעיון של קריאת התורה וזה מה שכתוב וימים האלה נזכרים ונעשים הרעיון בפורים זה לא רק לעשות א לעשות א חגיגות כי ככה עשו פעם אלא נצטווינו על זה במגילת אסתר לעשות משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרו ומתנות לאביונים זה כתוב במגילה וכתוב גם למה וכתוב איך השתלשלו הדברים ובגלל שהצ תבינו אנחנו עושים זה הפשט של הנזכרים ונעשים זה לא כתוב בגריד זה זה הגריד מדבר על התפילה זה שלא תגיד את זה אחרי זה בשם הגריד אומר זה אני אומר אני לא יודע אם זה נכון ככה נראה אולי לפרש נזכרים ונעשים זה קריאת מגילה של יום יש רעיון שני בקריאת המגילה נראה אחר לחלוטין מה הרעיון השני במגילה הוא רעיון קריטי אני שמעתי את זה את ה את השיעור הזה את ה מי שהפנה צמו את ליבי הרב טברסקי שגם ראש ישיבה בזה הוא נכד של הגריד אז בשיעור שהוא נתן פה בקרם בימד לפני כמה וכמה שנים טובות הוא האיר את עיני עלעל על הדברי הרמבם הנפלאים האלה שמאז אני מקפיד כל שנה ושנה לקרוא אותם משתדל אם שיעור קלולי שיעור קלולי אם לא אז בשיעור בשיעור יומי ואם לא בדרשה ואני חושב שכל אחד צריך מנהג לקרוא את הרמבם הזה כל ש לפני קר אם היה אפשר הייתי אומר צריך לקרוא את זה לפני קריאת המגילה בואו תקראו אומר הרמבם אני כדי לקצר את התהליכים אני מתחיל בסוף דברי הרמבם שלוש שורות מלמטה באמצע השורה במניין המצוות הרמבם יש לו שלושה או יותר נכון יש יש יש ארבעה מנייני מצוות יש את ספר המצוות הארוך כאילו שיש זה כולם מכרים ספר המצוות יש בתחילת יש דבר שנקרא מניין המצוות הקצר שרם כתב בקצר יש את המצוות מגילה בהלכות לולב הרמבם בתחילת ההלכות כותב כמה מצוות עשה יש ומדקדק בלשונות הרמבם תמיד משווים את הלשונות אז בסוף המניין שבתחילת היד החזקה זה המניין הקצר של הרמבם שלושה פעמים סליחה לא ארב שם מה הרמבם עושה בסוף המניין הזה הרמבם מדבר על מצוות דרבנן וככה הוא כותב אלא כך אנו אומרים זה לשון של מפליאה שהנביאים עעם ביסדי תיקנו וציוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחייו של הקדוש ברוך הוא ותשואות שעשה לנו והיה קרוב לבתנו כדי לברכו ולהלל וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטחנו בתורה כי מי גוי גדול אשר לא אלוהים קרובים אליו כ השם אלוקינו בכל קוראנו אליו זו המטרה של קריאת המגילה להזכיר שבחיו שהיה שהושיב אותנו והיה קרוב לשבת כדי להודיע ל הדורות הבאים זה אני ו משתדל לעשות את זה עכשיו אתם הדורות הבאים להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיח נו בתורה שהקדוש ברוך הוא שומע תפילה זה קריאת זה היסוד של תקת קרית המגילה אז יש בתקנת קרת זה מתאים לתפילה הגריד היה אומר שקריאת המגילה עצמה כמו באח סחים היא בעצמה תפילה בדרך רמז ככ הוא אומר התפילה מה זה תפילה בדרך רמז כיוון שאנחנו קוראים ומעלים ומשבחים את זה שהקדוש ברוך הוא שמ לנו כך אנחנו מצפים ומייחלים שהקדוש ברוך הוא ישמע לתפילותינו היום ככה אני לפחות מבין את מה מה שמוסרים בשמו זה תפילה בדרך רמז וזה זה הוא קור זה סוג של קיום של תפילה ולכן צריך השרה ככה אומר הגריד אפשר לפרש אולי בעוד בעוד שלוש דרכים איך קריאת המגילה היא סוג של קיום של תפילה אפשר להסביר בדרך אחת שהברכה שאומרים אחרי קריאת המגילה הרב את ריבנו ועדיין דיננו הנפרע לנו מצרינו האלה מושיע זו התפילה אנחנו מתפללים שהקדוש ברוך הוא יפרע לנו מצרינו ויושיע אותנו ואנחנו אומרים את זה בדרך ברכה ויש לדבר הזה מקור תדעו לכם שבעל האיתור אומר שבר ברכת הרב ריבנו היא לא ברכה של כמו ברכת א אשר ת לנו תורת אמת היא לא ברכה על המגילה ולכן אם אדם הפסיק בין קריאת המגילה לבין ברכת הרב ריבנו יכול לברך זה ברכה שהיא עומדת בפני עצמה פירוש שני אולי ישמע לכם טיפה מופרז אני רואה שיושב כאן גם הבעל קויר ש של המגילה אז אני חושב שגם אתה צריך להתכוון בזה יש פסוק מדהים בספר נחמיה יש לי מחלוקת על זה עם עם אחד הבנים שלי הפירוש של הפסוק אבל אני אמר לכם את דעתי בנחמיה בפרק ב' אין לכם לפניכם אני סליחה שלא שמתי הוא מבקש מהמלך א מה הוא מבקש ממנו שיתן לו רשות ללכת לירושלים אני קורא לכם את הפסוק ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש שואל אותו מה אתה רוצה ואתפלל אל אלוקי השמיים ואמר למלך אם על המלך טוב ואם איטב עבדך לפניך אשר תשלחי אל יהודה עיר כברות אבותיי ובננה אז אני מפרש שהולך ככה המלך אומר לו על מה זה אתה מבקש ואז הוא אומר ואז הוא אומר ואתפלל אל אלוקי השמיים ואמר למלך אם למלך טוב מה הכוונה אני חושב שהוא דיבר עם המלך וא אמר לו אם ל המלך טוב ואם מתב אעבדך לפניך הוא מדבר עםם שפ זה היה ארטר שסט הוא מדבר עם ארטר שסט המלך אבל הוא לא מתכוון למלך המלך חושב שהוא מבקש ממנו אבל הוא מבקש ממי מהמלך כי כתוב ויתפלל אלוהי השמיים ואמר למלך אם על המלך טוב מתב עבדך לפניך אשר תשלח ני זה והקדוש ברוך הוא נענה לו ונתן בליבו של המלך ככה אני מפרש את זה הבן שלי אומר לא ויתפלל לי אלקי השמיים הוא התפלל בליבו לקדוש ברוך הוא ביקש ממנו שהמלך יסכים ואחרי זה הוא אמר למלך ואז התפילה שלו לקדוש ברוך הוא לא נזכרת בפסוק והבקשה מהמלך כן נזכרת בפסוק אז התפל יזכר והעיקר יושמד ככה אני אומר ושימו לב שזה זו לשון שהיא דומה מאוד לפסוק בגילת אסתר אם על המלך טוב ואם טובה אני לפניו וכולי אז במגילת אסתר אני חושב שזה פסוק שהוא לא רק רמז לתפילה אלא זו התפילה שעם ישראל בגלות או בצרות אפילו בגאולה אנחנו עדיין צריכים את זה שאנחנו צריכים כל הזמן להתפלל אותה ותן אסתר ותאמר אם מצאתי כן בעיניך מלך ואם ל מלך טוב תינתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי כשהבעל ק קורא את זה אם מצאתי חם בעיניך המלך ואם על המלך טוב תנת בבקשתי לא אסתר אמרה את זה לפני מלך בושר ודום אבל היא התכוונה בליבה לקדוש ברוך הוא כמו נחמיה בדיוק באותם מילים וגם אנחנו שאנחנו קוראים את זה תפילה זה התפילה שלנו תנתן לנו נפשנו בשאלת ועמנו ב בקשתנו מי שאוהב דרשות חסידיות זה פורים כיפורים כן רוצים כאן זה זה זה אנחנו מבקשים שהקדוש ברוך הוא יחתום אותנו לטובה יתן לנו את נפשנו יתן לנו חיים יתן חיים לעם ישראל זה דרך שנייה דרך שלישית אני חושב שהיא רמוזה בפסוק בזה כב אנחנו נוהגים להגיד אחרי קריאת המגילה גם ביום חול אנחנו אומרים ואתה קדוש נכון אומרים אתה קדוש עד סוף ה עד סוף העניין כמו שרגילים להגיד ב בובה לציון רגיל בתפילה בתפילה בשחרית או במוצאי שבת גם בפורים נוהגים למה נוהגים אז כתוב בספרי המנהגים המארי ואלה בגלל שכתוב שם בתהילים בכב שקראתי לכם קודם אני לא יודע אם אתם עדיים עדיין זוכרים אלי אלי למה עזבתני אלוקי יקרא יומה ולא תענה ולילה ולא דומיה לי ואתה קדוש יושב תהילות ישראאל ד ד כמה תפילות יש שמה שנזכה ונחיה ונראה ונראה שטובה הברכה לשני אמות המשיח חי עולם הבא לו ניגע לרי לבעלה כמה כמה תפילות יש שמה זאת התפילה מיד אחי קרא את המגילה מתפללים ואז המגילה הזכירה לנו את הערך הזה של התפילה אז שני דינים יש בקריאת המגילה עכשיו אפשר ללכת בכמה דרכים אפשר ללכת ששני הדינים האלה קיימים גם בלילה וגם ביום ואפשר שעיקר קריאת הלילה היא מה ש הרמבם כתב במניין המצות שם כי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי רבוס מהמילה יומם ולא תענה אני עם כל הכבוד לא הייתי מתקן על זה קריאת מגילה כתוב הקרא ומם ולא תענה אתה רוצה לקרוא על זה שקדוש ברוך הוא לא ענה לנו על זה אתה מתקן אלא וגם תוס אומר שזה כתוב למה כתוב ראשון יומם התשובה אסתר במשך שלושה ימים התפללה לקדוש ברוך הוא שלושה ימי הצום אקרא יומם ולא תענה היא הגיעה ביום השלישי לאחשוורוש היא רואה שזה לא עובד אז ה אומרת טוב שיבואו למשתה נעשה משתה ו ובמשתה היא מבקשת היא רואה שלא לא קורה שום דבר מחר ואז מה היא עשתה בלילה ראתה שהתפילות לא נענו שום דבר לא קרה שם במשתה לא היה הזדמנות הקדוש ברוך הוא לא זימן לה אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי בלילה המשיכה להתפלל ואז מה קרה באותו הלילה בלילה נודד שנת המלך ואז הרה הנס תוקפו של נס התחיל אז באותו הלילה וקר בספר הזכרונות וכל הסיפור התחיל אז ואז המן נכנס ולמיש אמר חפץ מכרות קח את מרדכי הכל פך באותו ולמחרת כבר הנס קרה יוצא שבלילה היייתה התפילה וביום היייתה ראו את ה תחילתה של הישועה יש במסכת סופרים שאנחנו נוהגים לעשות יום אחד תענית אסתר אבל היו מנהגים היו מסכת ספרים כתוב היו כאלה שנהגו לעשות שלושה ימים של תענית איך כתוב מה אמר אסתר קיים כתוב ככה לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם כאשר קיים עליהם מרדכי זי וכאשר קיימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומות וזעקתם איזה צומות יש כאלה מפרשים הצומות שכתובים בנביאים צום הרביעי וצום החמישי וצום העשירי אבל יש מפרשים אומרים דברי הצומות שהם צמו כאן במגילת אס צמו כאן שלושה ימים נכון לא מטריחים אבל יש שלושה ימים מה הם שלושת הימים ביד זה יום כבר של נס אז מה עם שלושת הימים יא יב יג יג זמן קהילה לכל כולם צמים כולם מתפללים מה זה זמן קהילה לכול שהג כולם מתפללים יא יב זה ימי תפילה שלם בעצם וזה מה שכתוב לקים את ימי הפ בזמניהם כאשר קיים עליהם וכאשר קימו ימי הצומות וזעקתם אז יש לנו גם ימי צומות אם יש ימי צומות שהם קיימו עליהם אז זה לא בגלל שכתוב זמניה וכתוב שמה עוד י וה אלא כימה שכתוב גם בסוף הפסוק קימו דימי הצומות זעקתם יש שלושה ימים של צום למיסה לצום יום אחד אבל יש שלושה ימים שיש בהם בלשון חסידית ימים המסוגלים אני לא אוהב את הביטוי הזה אבל רק בשביל לסבר את אוזניכם אבל לעניין דינה מה זה נוגע בני הכפרים יכולים לקרוא את המגילה מה קשור המגילה לצומות המגילה זה הצום הוא התפילה שעליה כתב הרמבם אנחנו קוראים את המגילה כדי לדעת שהיה קרוב לשונו להודיע לדורות הבאים שהמת בשליחת בתרה כי מי גוי גדול וכולי וכולי וכולי זה קריאת המגילה של בני הכפרים הם לא מקיימים אולי את לגמרי את את הקריאה של נזכרים ונעשים שקורים ומיד עושים אלא זה קצת יש הפרדה בין בין הנזכרים ונעשים שלהם אבל תקנו ימי הצומות למה מה נפק מנה הרי רק יום אחד צמים נפק מנה לבני הכפ הם כבר לבני הכפרים התירו לא לקיים את הנזכרים ונעשים מלא הם מקיימים רק את ה קריאת המגילה של התפילה קריאת המגילה של התפילה צריך עשרה שלא בזמנה צריך עשרה את קריאת המגילה של תפילה צריך בעשרה את קריאת המגילה של של לקרוא ולדעת מה לעשות זה אפשר ביחיד לכתחילה צריך עשרה אבל אפשר גם ביחיד זה מסביר לנו גם את מה מה שאמרנו קודם אלוקי קרא יומה ולא תענה ולי ולא דומיה לי זה לא מקור לקריאת היום זה מקור לקריאת הלילה למה צריך לקרוא בלילה כי בלילה המשיכו להתפלל וא אם היינו קוראים את המגילה רק ביום לא היינו שמים לב שהמגילה שחלק מקריאת המגילה זה להתפלל להתחזק בתפילה לא היינו שמים לב לזה היינו חושבים זה כמו נזכרים ונעשים לדעת לדעת מה לעשות אז קוראים במגילה ואז הולכים ומוצאים ככה היינו חושבים אומר לא אקרא מה וללא תענה ולילה ולא דומיה לי התפללו בלילה וזה היה התפילה האחרונה של אסתר שהיא נענתה בלילה הוא נדדה שנת המלך אז צריך לעשות זכר לזה וזה המצווה דרבון שלכן חייב אדם לקרות בלילה ולשנות חשבו להגיד משנה יס למה חשבו להגיד משנה יס אמרו אם כבר בלילה קיימנו את הקריאה אם כל המטרה זה לדעת שאנחנו לא עושים דברים כפול כלור אנחנו לא עושים דברים כי פעם עשו כי זה תחפוסת התפוסות זה משלח מנות זה אותו דבר מה המצווה של החג להתחפש ם ישלח מנות זה הילדים יכולים לחשוב אז בשביל זה אפשר להסתפק אולי היה ומינה לקרוא את המשניות לדעת מה אנחנו ללמוד על מנת לעשות לא ודאי שלא כי צריך לעשות את זה מדין מקרא אבל רק להבין איך היה בכלל איך בכלל עלה עלה אמינה הלימוד השני שכתוב שמה למען ז המרח כבוד ולא ידום אז לא יודע אני נראה לני דעתי שלמן זח כבוד יום זה רק סוף הלימוד והלימוד הולך משני פסוקים שם כתוב כך א כרגע זמרו להשם חסדו כרגע באפה חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבוקר ונה טה טהה טה טה הפכת מספדי למחו לי אם בערב ילין בכי ולבוקר נה אז הפכת מספדי למחו בלילה היה מספד ביום נהיה למחו פיתחת סקי זר ני שמחה למען יזמרך חבוד ולא ידום אז אנחנו לא רק צריכים לזמר ביום אנחנו גם צריכים ולא דו מילי אנחנו גם צריכים לעשות זכר ל בערב ילין בכי זה היה קריאת המגילה של הלילה וזאת מגילה שעם ישראל כולו שאלות למה עם ישראל כל כך אוהב אותה אני עובר עכשיו לגברים ולנשים אולי אני אומר בדרך אפשר למה תיקנו תקנה לנשים ותקנה לגברים מה מה מה ההגיון ההגיון הוא כזה יש כמו שאמרנו שתי הלכות בקריאת המגילה את ההלכה של המגילה כקריאת התורה בשביל קיום המצוות זה לא תקנו לנשים מה זה נוגע מהנשים לא מחויבות בתלמוד תורה הם לא צריכים לבוא גם לקריאת התורה בסוכות ולא צריכים לבוא בקריאת התורה בפסח הם לא צריכות יפה שהם באות זה נפלא שהם באות אבל לא חייבות לבוא אבל אף הם היו באותו הנס לפי הפירוש של לא של תוספות של רשי שם וזה שהיו בתנ שגם הם היו בסכנה הם גם אז הם גם צריכות לזכור את הנושא הזה שהתפילה להודיע על הדורות הבאים שאמת מה שכתוב בתורה כי מי גוי גדול שזה שך בנשים אז זה לא הלוך בקריאה זה הלוכ בשמיעה צריך להשמיע להם להגיד להם תדעו לכם שאמת מה שנאמר בתורה אז הלוחה הזאת של התפילה זה הלוחה שמתקיימת על ידי שמיעה לא תקנו לנשים קריאה קריאה זה תלמוד זה לא תקנו זה אולי ההבדל בין קריאת אנשים לקריאת האנשים ו על פי הדבר הזה אפשר גם להבין למה אנחנו מברכים שחיינו מה שהזכרנו בשם האחרונים ש להתכוון על המצוות של היום מה זה קשור מה אתה מתכוון על המצוות ב שאתה קורא את המגילה מה שיחס בין שני הדברים יש אפסק ברגע שהתחלת לעשות כבר אין אפסק כאילו אם התחלת לקיים את המצווה כבר אין אפסק אז כיוון שנז בפורים יש המצווה של לעשות זה לא רק משלוח מנות אלא יש מצווה נזכרים ונעשים המצווה בשלמותה היא לקרוא במגילה ולעשות לקרוא ואז לעשות זה ה זה ה לכן יכול להיות שכשאתה מברך מתכוון לפי האחרונים האלה ש להתכוון שחיינו עעל המצו כי כבר התחלתי את ה את את הנזכרים ונעשים לפי ההסבר שלנו זה יוצא זה יוצא אפלה פלה הדבר הזה אז נמצא שלסינגר את המגילה שתי הלכות יש הלכה של תפילה רמז לתפילה זיכרון לתפילה בכל הדרכים שהצענו מה שאתם רוצים תבחרו על פי לשון הרמבם המופלאה בסוף מניין מצוות הקצר שבסוף בתחילת ספר יד החזקה ויש הלכה שנייה של נזכרים ונעשים אני לא בטוח שזה נכון לומר שאחד הוא דרבון ואחד דברי קבלה אפשר ששניהם דברי קבלה אבל זה אני לא לא רוצה להיכנס לזה עכשיו אבל זה שתי הלכות שיש בזה ולהלכה האלה יש נקמיצ'י ושאנחנו שמחים ביום פורים אני הולך עם הרמבם עכשיו שאנחנו שמחים אנחנו לא שמחים רק על זה שפעם לפני כך וכך וכך וכך שנים היה אירוע שניצלנו או ועכשיו זה סיבה לפרוץ בשמחה סוחפת ולשתות וז תשמע אתה יודע כמה צרות עברנו מאז יודע כמה יהודים כמה כמה מה עכשיו זה עוזר לנו טוב אפשר תגיד אם היו מצליחים אנחנו לא היינו פה היום בסדר אבל אני לא יודע אם זה סיבה להתפרצות כזאת של שמחה אבל ההתפרצות של השמחה היא כי זכינו להיות בניו של הקדוש ברוך הוא זכינו להיות גוי גדול אשר לא אלוקים קרובים אליו כהשם אלוקינו בכל קורנו אליו אה זה שמחה תראו מה זה עם ישראל שמתפללים והקדוש ברוך הוא שומע אוהב אותנו קרוב אלינו מאיפה יודעים אה זה אספר לך סיפור נפלו מאוד מה שהיה בימי מרדכי ואסתר ושושן אבי אבל אבל אני חושב שהלב זה זה להודיע שאנחנו אנחנו כאלה אנחנו בנים של הקדוש ברוך הוא זה השמחה זה אולי היסוד היסוד יותר עמוק של ה של השמחה כצה בדובר עוד דבר נוגע ליום פורים הדרכה כתוב ליהודים הייתה הורה ושמחה וזון ועיקר חזל דורשים הורה זו תורה ושמחה זה יום טוב וכולי וזה קשור לזה שקיבלו את התורה מחדש אני עכשיו לא הולך לדבר על זה מה קבלת תורה מאיפה ולמה ואייך לא משנה אנחנו נאמנים לינו דברי חזל א אפשר להוכיח שזה היה וזה אבל אנחנו חזל אומרים אומר המארן כתוב ברמו לפני סעודת פורים צריך שילמד תורה קצת מרו מי אומר צריך למוד תורה למה כשקיים ליהודים היייתה הורה ושמחה אז אנשים חושבים טוב איזה מנהג כזה רב בוסי לשמוח בזה שפעם פעם קיבלו את התורה זה שמחה אבל השמחה האמיתית זה שהם קיבלו את התורה ואנחנו בניהם ואנחנו זכינו לתורה איזו שמחה גו איזה אתה צריך לבטא את זה גם בחיים צריך ללמוד לפני סעודת פורים לתפוס כמה דקות חצי שעה שעתיים כל אחד לפי כוי חוי במהלך הבוקר של לא לאבד לגמרי את הבוקר של נכון עוברים אצל הרבנים וצריך לעבור וזה נפלא וגם שומעים דברי תורה וזה וזה אבל גם לקיים את הדבר הזה זה זה בדיוק הרעיון הזה כמו כמו ה וכך גם בתפילה בפורים התפילה בפורים צריכה להיות תפילה מאוק דליבה וב השמחה היא בתפילה השמחה היא בתורה אז יהי רצון שנזכה שהקדוש ברוך הוא ישמע את תפילותינו ויציל אותנו מכל צרנו האל [מוזיקה] המושיע