קרוב לאדם, קרוב לאמת: בן ננס אבי החסידות המשפטית | הרב אהוד זנד, ישיבת קריית שמונה | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] האמת ש הייתי צריך אולי אפ לשאול את המארגנים למה בחרו נושא של משפט אבל גם בלי לשאול חשבתי לעצמי שהסיבה שבחרו נושא של משפט זה כיוון ש בשלוש שנים האחרונות מדינת ישראל חוץ מהמלחמה הנוראית ש שאנחנו בתוכה החברה הישראלית נקרעת ממש א מתוך נושא המשפט וא אני רוצה באמת בסוף השיעור גם אם אני אספיק אמרו לי בדיוק באחד ורבע מלחה אבל אשתדל להספיק א א לגעת גם בעניין של א התפיסה המשפטית של מדינת ישראל בהשוואה למשפט התורה אבל קודם כל שנבין יש כאן עשיתי מספרים אפילו למראה המקומות א המשנה האחרונה במסכת בבטר חותמת ואמר רבי ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן ואן כמעיין הנובע והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס אומרת לנו המשנה שמעון בן ננס הוא דמות מופת ומי שרוצה לעסוק בדלי ממונות כדאי מאוד שישמש את שמעון בן ננס א עוד לפני שניגע בשמעון בן ננס א המשנה אומרת הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות זה זו נקודה מעניינת בסופו של דבר רוב הישיבות בעולם הליטאיות רוב ישיבות ההסדר חלק ניכר מהלימוד שלהם מהלימוד איון של השמונה תשה 12 דפים בזמן זה בסוגיות שעוסקות בנושאים משפטיים אלה זה זה עיקר הלימוד היסודי א בעולם הישיבות והטור כשהוא פותח את חושן משפט אומר כך רבן שמעון גמליאל אומר על שלושה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום פירש הרב רבנו יונ זל אין פירושו שב שלושה דברים אלו נברא עולם שהרי בתחילת הפרק אומר שלושה דברים העולם עומד ואינם אלו שזוכר כאן וכאן האמר העולם קיים פירוש אחר שנברא מתקיים על ידי אלו שעל ידי הדיינים שדנים בין איש לחברו העולם קיים כי אלמלא הדין כל דלים כבר וכן האמת כמו שאמרו שקר אין לו רגליים אבל האמת הוא יסוד ומעמד גדול לכל הדברים וכן השלום כמו שאמרו ה פ שלומה של מלכות וכולי וזהו כוונת רבותינו זל באומרם כל הדן דין אמת לאמיתו כאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית מי שדן דין אמת לאמיתו הוא שותף של הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית זאת אומרת זה לא דבר קטן זאת אומרת מערכת המשפט היא שותפות במעשה בראשית ממשיך טור כי הקדוש ברוך הוא ברא עולם להיות קיים והרשעים שגוים חוסים מחריבים אותו במעשה וכולי וכולי והבית יוסף מוסיף ואפשר לפרש שכל שלושה דברים שהזכיר רבן שמון גמליאל הם בעניין הדין כי מה שאמר לדין הוא תלוי בדיין לדונו לעמיתו אבל האמת תלוי באדים שלא יעידו שקר ועל השלום תלוי בבעלי הדין לסלק מריבה מביניהם ולקבל עליהם את הדין בסבר פנים יפות זאת אומרת הבית יוסף אומר כל השלושה דברים שהעולם מתקיים בזכותם כולם קשורים למערכת המשפט אין קיום לעולם בלי מערכת משפט הרב קוק באיגרת הוא נוגע פה אני רק רק קצת רוצה לפרוס כשמלה את היחס למערכת המשפט הרב קוק נוגע באיגרת והנה האחרה בין שיתוף הקניין המעביר קו על כוח הצדק של שלי שלי ושלך שלך ובין הגבלת זכויות כל יחיד ויחיד זה אחד מהדברים הקשים ש בעמקי המשפט מצד אחד יש את שלי ויש את שלך מצד שני יש את הדברים ששייכים לחברה הרב קוק פה מתמודד עם הקומוניזם הקומוניזם ש אומר שהכל שייך לכולם אומר הרב קוק והנה על הדבר נאבד באמת כריאה תורה שאחר הייאוש כבר כוח השיתוף גובר בו על כוח האיחוד לפעמים כשדבר שהתייאש ממנו הוא שייך לכולם ואילו והשיקול האלוקי השוה בזה השוה בזה את כף המוניים לצד הקומונה הקומוניזם שגם בה נמצא גרין טוב ובלא יאוש נתן מקום להכריע על ידו את יתרון השימוש לטוב ולצדק בכוח הרכוש אז אומר הרב קוק לפעמים צריך לדעת מה שלי שלי ומה שלך שלך ולפעמים צריך לדעת מה של כולם וזו חוכמה גדולה במקום אחר כותב הרב באורות התשובה דרך התשובה יותר מקורית וטובה נובעת מאור התורה בעולם היא השינון בחלק דיני ממונות וכל המשפטים שבין אדם לחברו הכלולים אצלנו בלימוד חושן משפט בכל הבקיאות הגרסא היותר בהירה וכל החריפות הישרה והרחבה היותר אפשרית היא מתקנת את כל מכשולי הלב שבחיים ומעמידה את הצדק האלוהי על בסיסו הנאמן ונוטלת את מחץ הספק ונבוכה מתוך הנשמה על ידי מה שמאירה הי בהורה בעיר את דרך החיים המעשיים עולם המשפט מכוון אותנו ללכת ישר אם אני אפתח רגע סוגריים מי שלומד גמרא איון זה אף אחד לא זוכר את כל השיעורים הכלליים ששבה במהלך זמן חורף לא זוכרים מה שאתה מתחנך בלימוד האיון זה לחשוב ישר לחשוב אמת לחשוב נקי ואם אתה חושב ישר ונקי אתה הולך בדרכו של הקדוש ברוך הוא אני רוצה אולי עוד נקודה אחת אם אנחנו מדברים כל כך על החוכמה הגדולה שבלימוד חושן משפט יש פסוק בישעיהו שהגמרא בשבת מביאה ויה אמונת איתך חוסר ישועות חוכמת ודעת אמונת זה סדר זרעים אומר תוספות שם שהוא מאמין וזורע ואיתך כמובן סדר מועד חוסן זה זה הכוח של של הנשים בעולם ישועות זה סדר נזיקין חוכמת זה סדר קודשים אז נשאלת השאלה אם חוכמה זה סדר קודשים למה אתה אומר לי שהחוכמה הגדולה הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות הרי חוכמה זה קודשים זה לעסוק בעניינים של הקודש של בית המקדש של הקורבנות זו החוכמה הגדולה ומצאתי בהסכמה על ספר סדרי טהרות הוא מביא מפי החתם סופר שאמר בשם רבו הגאון בלפ לואזל מה שאמרו חזל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות הכוונה חוכמה זה סדר קודשים מי שרוצה ללמוד סדר קודשים שילמד קודם דיני ממונות והלימוד בקודים הוא עמוק עמוק מ אמצאנה רק האיש אשר נפתח ליבו ושכלו בדיני ממונות הוא יוכל להבין ולהשכיל בקדשים וזה חיותם הרוצה שיחכים ללמוד קודשים יעסוק בתחילה בלימוד דיני ממונות ושם נמצא אור זרוע להיות לו לב חכם להיות קודשים ד קודשים ודברי פי חכם חן זאת אומרת החתם סופר באמת שיא החוכמה זה קודשים אבל בשביל להגיע שתוכל למות קודשים תחיל להתעסק בדיני ממונות בנורי שמעתי הרבה שיעורים מהגאון רב מושה שפיר זצל והוא אמר מאוד דומה לחתם סופר זה אני אני זה לשוני הוא הסביר שדברים כפשוטן הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות ומה שאמרו חזל חוכמת זה סדר קודשים הר ך שאמר דניאל י חוכמת לחמן כדי לזכות לחוכמה צריך לעסוק בחוכמה סדר קוש בגד חוכמת כי הוא חוכמה אלוקית למי שקדוש ברוך הוא נותן את החוכמה הזו סר קודשים לחמן למי שעוסק ב ממונות בעצם העומק של הדברים ישנם שני סוגים של חוכמה יש חוכמה אלוקית שטרות דללה ובשביל שאתה תוכל לקבל את התרות הדלל הזו את החוכמה האלוקית אתה צריך צך לבנות את החוכמה שלך אתה צריך לבנות את החוכמה האנושית את החוכמה שבארץ זה ביחס לחלק הראשון במשנה הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן ואין כמעיין הנובע אדם שעוסק בד ממונות הוא נובע מסימת המשנה במסכת את סדר נזיקין והרוצה ש עסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס כל זה אומר לנו רבי ישמעאל בן דורו בן הנס ובן דורו של של רבי ישמעאל של רבי עקיבא וא אומר לנו רבי ישמעאל תדע לך אתה רוצה לעסוק להחכים תעסוק בדיני ממונות אבל אתה רוצה לעסוק בדיני ממונות תשמש את שמעון בן הנס ש אתה קורא את המשנה הזו אתה מצפה לגלות שרוב המשניות בסדר נזיקין הם מפיו של רבי שמעון בן נס ולא היא יש מעט מאוד משניות שבכלל מזכירות את רבי שמעון בן הנס יש כמה בקודש כמה במועד בכל הנושאים המשפטיים יש אך ורק ארבע משניות עכשיו אנחנו קצת יותר נעמיק ואני אכנס קצת יותר נבין את המשניות ובכל ארבעת המשניות הללו שה רוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן אנס אף בלא משנה אחת אין הלכה כרבי שמעון בן נס וזה מדהים רבי ישמעאל שאומר הרוצה שיעשו יחכים יעסוק בדני ממונות והרוצה שיעסוק בניי ממונות ישמש את שמעון בן הנס אז אתה מצפה שיש לנו פה איזה מטאור משפטי איזשהו י משפטי ש מלא כל הארץ שלו היא משפט וממילא בכל מקום הלכה כמותו ככה היית מצפה יש בהלכה בכתובות אני רוצה לעבור על ההלכות של רבי שמעון בשטח בהלכה בכתובות המדיד מישנה כותב ברמבם שהוא פסק הלכה כ בן נס אבל רוב הראשונים לא פוסקים ככה ורוב הראשונים חולקים על המגד מיש בהבנת הרמבם אז בואו נתחיל בזה זה מקור מספר שש מי שהיה נשוי ארבע נשים ומת הראשונה קודמת לשנייה ושנייה לשלישית ושלישית לרביעית זמרת לא פלא שהוא מת אבל הוא היה נשוי לארבע נשים והראשונה מקבלת כתובה הא היא התחתנה ראשונה מגיעה לכתובה היא הראשונה שתקבל כתובה אחרי הבאה השנייה אחרי הבאה השלישית והאחרונה כנראה ש הייתה הכי חביבה כי הוא התחתן איתה האחרונה אבל האחרונה היא מקבלת רביעיית הראשונה נשבעת לשנייה ושנייה לשלישית ושלישית לרביעית והרביעית נפרעת שלא בשבוע למה הראשונה נשבעת לשנייה כי לא בטוח שהוא השאיר את כל הסכום כסף שיספיק לכל ארבע נשותיו הראשונה לוקחת את את ה-2 זוז הראשונים לא יודע כמה נשאר עכשיו היא צריכה להישבע לשנייה שהבעל לא השאיר לה לא הדפיס לה צררי הוא לא נתן לה מתחת לשולחן את כתובתה לפני שהוא מת או לפני שהם התגרשו כי אין הבדל זאת אומרת היא צריכה לרצות שלושת אנשים את האישה הבאה בתור תדעי לך לקחתי כדין כך גם השנייה כשהיא לוקחת היא נשבעת לה שלישית תדעי לך לקחתי כדין לא קיבלתי שום דמי קדימה קודם כך גם השלישית צריכה להישבע לרביעיית אם לרביעית נשאר משהו היא לוקחת למי היא תשווה אין סיבה שהיא תשווה למי היא תשווה ולכן אומר תנ קמה והרביעית נפרעת שלא בשבועה בן נס אומר וכי מפני שהיא האחרונה נסקרה בגלל שהי אח ה הרוויחה היא לא תשווה אף היא לא תיפרע אלא בשבועה גם היא צריכה להשבה הגמרא שואלת מה מה יש לה להשבה הראשונה קיבלה את ה200 זו שלה השנייה קיבלה את ה2 זו שלה השלישית קיבלה את ה-2 זוז שלה והרביעית אם היא תקבל 200 זוז אלן וסלן ואם היא תקבל רק 100 גם טוב זה בסדר אבל ואם תקבל רק קבל כ 200 גם מצויין אבל למה היא צריכה להשבה מסביר פה הברטנורא הגמרא מביאה שלושה הסברים מסביר הברט נורה שהם באמת נחלקו מה קורה אם תברר שיש בעל חוב שקדם או ש סליחה ש שאחד ה מבעלי החוב בעל חוב מאוחר שגבה מה שגבה לא גבע ככה סובר תנ קמה זאת אומרת אם התברר שאחת השדות הראשונה לקחה שדה התה מבסוטה הלכה הביתה יש לה שדה היא רגועה שנייה לקחה שלישית לקחה רביעיית לקחה פתאום מופיעה מישהו ביחס לשדה הראשון ואומר השדה הזה משועבד לי הולכת הראשונה וצריכה לתת לו את השדה ובעצם אין לה כסף אין לה כלום אומר תנ קמה זה לא ן כי בעל חוב שקדם וגבע מה ש מאוחר שקדם וגבע מה שגבה לא גבע כיוון ש השלישי הרביעית קיבלה מוקדם מדי לא מגיע לו לא מגיע לה הי תצריך להחזיר אז אין שום סיבה להשבה ואלו ואילו בן ננה סובר בעל חוב מאוחר שקדם וגבע מה שגבה גבע מה שנקרא נגעת נסעת שברת שילמת גווית גווית היא קיבלה כבר זה שלה ועכשיו הראשונה יוצאת קרחת היא קיבלה שדה מאוד יפה אבל לקחו לה אותו הרביעית קיבלה שדה ועכשיו לראשונה אין שדה אומר בן הנס גם הרביעית צריכה להישבע שמה יבוא מישהו כך מסבירה הגמרא הבעייה לצורך הים מבחינת הפסיקה שפוסקים לא כבן הנס בהקשר הזה בעל חוב מאוחר שקדם וגבע מה שגבה לא גבע ממילא אי אפשר לפסוק בבן הנס הגמרא מביאה גם טעמים אחרים ולכן אולי נציע רק את הטעם של השולחן ערוך שבאמת היא לא נשבעת הרביעית לא נשבעת בכלל אנשים האחרות היא פשוט נשבעת ליתומים וגם ליתומים גדולים וכיוון שהלכה שהבל יפרע מכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה אפילו אצל יתומים גדולים אז היא נש אבל זה לא כל כך קשור להלכה של בן הנס אז אפשר לסכם במילים פשוטות שאין הלכה כבן הנס אין הלכה כבן הנס רוב הראשונים אמרו שאין הלכה כבן הנס נלך להלכה נוספת מ משנה בפרק שביעי בבבא בטרה מידה בחבל אני מוכר לך הן חסר אין יתר בטל א בטל אין חסר אין יתר בטל אי חסר יתר מידה בחבל אין חסר אן יתר מידה בחבל בטל מידה בחבל אין חסר אן יתר דברי בן הנס בסימני צרו פחות משטות גיע שטות ינק מה המקרה כאן מקרה מאוד פשוט בא מישהו ואומר מישהו אני מוכר לך 471 וחצ מטר רבוע קרקע פחות או יותר מה הבעיה יש כאן שתי לשונות סותרות כשאתה אומר 14 4715 מטר מידה בחבל על הסנטימטר זה בדיוק אין חסר אין יותר זה מה שאנחנו אומרים בלשוננו פחות או יותר זה בערך אז הוא אומר לך אני מוכר לך 100 מטר בדיוק אבל בערך אומר בן ננס תופסים לשון אחרון כי בסופו של דבר הוא אמר לו אני מוכר לך בדיוק אבל אחר כך אמר לו פחות או יותר כנראה שהוא התכוון פחות או יותר מה הדין אין הלכה כבנ הנס אנחנו מתייחסים לנו לביטוי המשפטי המרכזי שאיתו פתחנו מידה בחבל אני מוכר לך נקרא את הברטנורא מידה בחבל ה אומר לחברו שתי לשונות הללו הסותרים זה את זה מידה בחבל משמע בצמצום אין חסר נתר משמע דלא קפיד על מעט פחות או יותר ביטל לשון אחרון שהוא אין חסר אין יתר את לשון ראשון שהוא מידה בחבל ואפילו פח רובלס וכולי דברי בן הנס סביר לי תפוס לשון אחרון ופליג רבנן לי ואמרי הלך אחר פחות ש בלשונות מהי שיטתם של חכמים כשבן אדם קורט חוזה עם חבר שלו תהיה מינימליסט אתה לא יכול להגדיל ראש ולהגיד הוא התכוון יותר הלשון הכי מינימלית זו הלשון שמחייבת אותי ככה ההלכה אין הלכה כבן הנס ושוב אני שואל וחוזר ושואל אז למה המשנה אומרת הרוצה שייעשו בני ממונות ישמש את שמעון בן הנס עוד דין אחד יש עוד שניים אבל בינתיים עוד אחד רב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין מעשה הובא לפני רבי ישמעאל ואמר גובה מנכסים בני חורים אמר לו בן הנס אינו גובה לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין אמר לו למה אמר לו הרי ה חונק את חד בשוק הוא מצא חברו ואמר לו אנח לו ואני אתן לך פטור שלא על אמונתו לוהו אלא איזה הוא ערב שהוא חייב לוהו ואני נותן לך חייו אני אסביר וואוו לא יראו אותי אה אני אסביר בן אדם לוקח הלוואה אומר אומר לו א המלווה אני לא רוצה להלוות לך אני למה אני לא רוצה לעבוד לך כי אני לא בטוח שאתה תחזיר אני לא בטוח שאתה תחזיר הוא אומר אני אביא ערב מישהו שיערוב לי שאם אני לא אשלם הוא ישלם במקומי זה הלכה דני רב תכף נראה מה המקור לדיני הרב לא בכלל לא פשוט אבל זה הדין אומר רבי ישמאל מקרה אחר יש שטר ובשטר כתוב ראובן מלווה לשמעון 100 שקל ואחרי השטר בתחתית השטר כתוב גם אני ערב באתי על החתום זאת אומרת קודם היייתה הלוואה ורק אחר כך היייתה ערבות אומר בן אנס לערבות הזו אין תוקף למה אין לה תוקף הוא אומר הרי החונק את האחד בשוק הוא מצאו חברו ואמר לו אנח לו ואני אתן לך בן ראובן לבא לשמעון 100 שקלים והוא אומר לו שמעון תחזיר לי את ה100 שקים האלה והוא אומר אין לי עזוב ראובן מתחמם וא אומר אתה לא מחזיר אני הורג אותך והוא מתנפל עליו וחונק אותו אומר שם לוי ה עזוב עזוב בלי מכות בלי אלימות אנחנו לא רוצים מכות תן אני אני שאם הוא לא יחזיר אני אחזיר במצב כזה [מחיאות כפיים] אומר בן נס זה לא ערבות למה כי כשלתי לך הלוותי לך על אמונתך כי האמנתי לך כאן אתה רוצה ליצור ערבות חדשה שאני בכלל לא מאמין לך זה במצב כזה לא וצרים רבות ושוב אין הלכה כ בן הנס ואני שוב חוזר לשאלה למה אין הלכה כבן הנס הוא כזה מתוחכם ולמה הוא כל כך מופיע מעט ופה אני רוצה ש אולי טוב נראה עוד את ההלכה האחרונה שכולם מכירים כ כלם מודים ב ומציע מקור מספר 10 לפני מקור מספר ת נלמד אותו החנווני על פנקסו כיצד לא שימ לו כתוב על פינקס שתחת זוז אלה אמר לו תן לבני שעתיים חיטין תן לפועלי בס למאות והוא אומר נתתי והם אומרים לא נטלנו הוא נשבע ונטל והם נשבעים ונוטלים אמר בן נס כיצד אלו באים לידי שבועת שו אלו באים לידי שבועת שו אלא הוא נוטל שלו בשבועה ואן שלו בשבועה המקרה המפורסם חנווני היה ח בעל הבית היה חייב כסף לפועל 100 שקלים אמר אין לי מזומן לך קח במכולת סחורה ב100 שקלים ואני ככה אני משלם לך אחרי יומיים בא אליו בעל המכולת אומר הוא לקח מני סחורה ב100 שקלים אומר הפועל אני לא קיבלתי כלום עומד בעל הבית מסכן אומר הוא אומר שהוא שהוא לא קיבל הוא אומר שהוא נתן מה אני עושה אומרת המשנה שניהם נשבעים שניהם נשבעים אומר בן הנס יש יש ראשונים שאומרים שרק שבן אנס אומר אף אחד לא ישווה הרן אומר שהחינו כן ישווה גם לדעת בן הנס אבל איך שלא יהיה אומר בן הנס כייצד אלו ואלו באים לידי שבועת שו הרי בטוח מישהו משקר אתה לא יכול להסתמך על שבועה כשאתה יודע שיש כאן במקרה הזה שבועת שקר זה מה שטוען בן הנס אין הלכה כרבי כשעון בן הננס שוב למה נחזור רג למקור מספר תשע תפארת ישראל על המשניות כותב שאין כמעיין הנובע על דיני ממונות שאין לך שום דבר מדיני תורה באיסור והתר שנתנה בו תורה רשות לשכל האנושי לעוף כפי כוחו לחתור ולחקור ולהחליט כפי הנראה בעיניו כמו בדיני הממונות שפתחה לו התורה בהם לאדם נחלה בלי מצרים לשקול ולשפוט ולדקדק לפי שכלו עד שרוב דיני תול וניתן שנדבר בהם דברים הרבה כעגלה המלאה לעמיר כולם קללה התורה בדברים מוטים בפסוק אחד באומרה בצדק תשפוט עמיתך רק פני ששכל האדם עשוי לטות בהריגה דקה כזאת לכן רבותינו הקדמונים בעלי המשנה והתלמוד התאספו יחד לאלפים מגדולי האומה והניחו לנו יסודות ושורשים בכל אלה ובכל זה עדיין נשאר מקום דיין להישמט לימין או לשמאל לדמות מילתא למילתא או לחלק ביניהם לפעמים בכחות השערה לכן עסק דיני הממונות ישנה שכל האנושי לדקדק היטב שיכוון מטרת האמת על הנקודה מלבד כר מחוייב לו דבכל דיני איסור והתר כש נסתפק בדבר יחמיר באיסור תורה מה שאין כן בדיני ממונות לא יכול להישמט בבית הספק להחמיר רמה שהוא חומר לזה הוא כולה לזה ועל כן צריך להתעמל לכוון רק האמת לאמיתו מה שאומר התפארת ישראל יש הלכות משפטיות אבל בהלכות המשפטיות יש כל כך הרבה לדקדק יש כל כך רבה מקום לזוז טיפה ימינה טיפה שמאלה וופה אנחנו נוגעים עכשיו בשני תחומים נפרדים במערכת המשפט סליחה על המילים המודרניות הגבוהות יש רשות מבצעת ש כרגע לא מעניינת אותנו רבע מהציבור הישראלי לא מעניינת אותו באמת ויש ראשות מחוקקת ויש ראשות שופטת ראשות המחוקקת יוצרת את החוקים מעמידה את החוקים מבררת את ה מגדירה את החוקים הראשות השופטת התפקיד שלה הוא לפסוק לפי החוק זו הנחת מוצא אלא מה החוק לפעמים הוא ברור לפעמים הוא פחות ברור לא תמיד החוק ברור ולכן יכול להיות מחלוקות אני אחזור רגע לנושאים שלנו לטירה יש את המשניות יש את הגמרא יש את הראשונים יש את האח ויש באמת הלכה פסוקה בתוך ההלכה הפסוקה יש שני דינים נפרדים קודם כל לפעמים אתה צריך לדעת בדיוק מההלכה לפעמים אין מה להתווכח ולפעמים אין לדיין אלא מה שאיני רואות הדיין לפעמים מרגיש שהדין יכול להיות דין מרומה הוא יכול להרגיש שמישהו פה מנסה הוא עושה עובד הכל לפי הספר אבל יש איזה משו מה שנקרא כשר אבל לא מריח טוב והרבה פעמים הדיין צריך לפעמים לקחת את ההלכה ולתקן אותה המילה לתקן היא מילה בעייתית ליחה אבל לעצב אותה בהתאם לנסיבות אומר בן הנס ניקח לדוגמה את הנושא של הרב יש הלכות של רב בואו באמת נשאל את עצמנו מה המקור להלכות הרב מי יודע איזה פסוק בתורה נוגע בכלל בהלכות הרב נכון אנוכי אערבנו מידי תבקשנו אין שום עכשיו זה מחלוקת את המוראים מה המקור לערבות יש המוראים שבאים שני פסוקים שונים בספר משלי ומי שמביא את הפסוק הזה אנוכי אערבנו מידי תבקשנו הולך בננס הולך בננס והוא אומר אני מכיר את המושג הרב והוא אומר על אמונתו לוהו הסברתי קודם מה פירוש על אמונתו לווה הו הוא לווה אותו כשלתי לך אז א הלוותי בגלל שהאמנתי בך עכשיו אני לא יכול ליצור חיוב חדש של הרב כי האמנתי בך אני רוצה להציע פשט חדש בביטוי על אמונתו לוהו כי רבי שמעון בן נס לומד לעומק כל דין הרבות נגזר מאנוכי אערבנו מידי תבקשנו או במילים אחרות כל ישראל ערבים זה לזה ואומר בן הנס כאשר יש כאן הלוואה שנובעת מתוך ערבות הדדית אז יש תוקף יש תוקף לערבות כאשר אתה עכשיו רוצה ליצור מצב מלאכותי ההלוואה מקורית היייתה בגלל אמונה ב באמת בגלל הערבות המקורית ובאמת אני הלוותי לך בגלל שידעתי שכל ישראל הרבים ב זה בזה עכשיו אחרי שני הלוותי לך פתאום אתה רוצה להכניס פה את הכל ישראל הרבים זה בזה זה לא תופס זאת אומרת באמת אין הלכה כרבי שמעון בן הנס אבל רבי שמעון בן הנס הוא מנסה לרדת לעומק הטעם של ההלכה ולשנות את ההלכה בהתאם לנסיבות אומר אבל רק במקרים מקומיים ולכן אי אפשר לפסוק הלכה פסוקה אומר שמעון בן הנס אני כדיין יושב בבית הדין אני אומר לך שבמקרה הזה הערבות לא חלה זה מאוד מעניין יש מדרש שמופיע בהקדמה ל אין יעקב הוא לא מצא את המקור גם אני לא ויסכים עם זה מקור 11 ויסכים עם זה מאמר מצאתי כתוב בשם המדרש וביקשתי הו ולא מצאתיו בכל שית הסדרי וזה נוסחו בן זומה אומר מצינו פסוק ולל יותר והוא שמע ישראל בן נס אומר מצינו פסוק ולל יותר והוא ואהבת לרך כמוך שמעון בן פזי אומר מצינו פסוק ול יותר והוא אתעכב אחד תעשה בבוקר איזה פסוק כולל את כל התורה בן נס אומר והבת ל כמוך אומר הן יעקב הוא סברת בן הנס כי בערך אל כלל האמון הוא עיקר גדול ויותר כולל עשות משפט ואהבת חסד בין איש לחברו אשר זה נרמז בפרשה בפסוק ואהבתה לרכה כמוך שכן קרה להלל כשבא לפני ובד כוכבים אחד ואמר לו גרן ש התור כולה לרגל אחת ואמר לו ואהבת לרך כמוך בעצם בן הנס היסוד שלו זה ואהבת לרעך כמוך ולכן כשהוא אומר אני יושב בתוך מערכת משפט יש מערכת משפט כללית יש כללים יש הלכות יש אפילו פרטים אבל מעבר לכל הכללים וההלכות והפרטים יש גם בני אדם וכשאני דן בני אדם אני צריך לזכור שיש שיש פה בני אדם זה החידוש וזה הניו דעתי מה שאומר רבי ישמעאל הרוצה שיעסוק בדיני ממונות זה היום ונורא אם אתה עוסק בד ממונות ואתה שוכח שיש מלפניך גם בני אדם כי בסופו של דבר התפקיד שלך הוא לתקן עולם במלכות שדאי לתקן את העולם של בני האדם במלכות שדאי ולכן תשמש את שמעון בן הנס שמעון בן הנס הוא הוא לא היה התנה הכי הכי הלכתי שמעון בן אנס היה תנה חסידי הוא היה תנה חסידי כי הוא הסתכל על המקרה והוא הסתכל על בני האדם אני רוצה להתקדם עוד צעד אחד נוסף קטע מפורסם ברב שימון שקוב בשערי יושר שערי פרק א' מקור מספר 12 נקטינן דספק ממון לכולה וראוי לבאר למה נגרע איסור גזל משאר ייסורים כמו דק דכל איסור תורה לחומרה וכבר עמדו על זה הרבה גדולי האחרונים גסל זה איסור דאורייתא אז איך אתה מקל בגזל ספק גזל לכולה הרי זה איסור דאורייתא א יש פה שני צדדים אומר רבי שמעון שקוב כך וביאור עניין זה הוא לאני דעתי על פי הקדמה כללית דכל דיני המשפטים של דיני הממונות בין איש לראו אינם כדרך כל מצוות התורה אולי אני אקדים ש להבין יש לנו למשל כלל אין אדם מתנה א על מה שכתוב בתורה אתה לא יכול לעשות תנאים למשל בן אדם אומר הרי את מקודשת לי על מנת שאני לא חייב לך שאר כסות ועונה אומרים התנאים מה פתאום התורה אמרה שהרה כסותה ועונתה לא יגרה אתה לא יכול לוותר על על העונה לפחות אלא שנחלקו רבי נחמייה ורבי יהודה האם בדבר שבממון אדם יכול להתנות על מה שכתוב בתורה למשל על השארה וסוטה של דבר שבממון והלכה כרבי יהודה שאדם מתנה על מה שכתוב בתורה בדברים שבממון אדם יכול להתנות הוא יכול להגיד לא נראה לי א הרמבן אומר למשל דיני אומרים התורה די מפרטת את דיני שומרים ובכל זאת אדם יכול לעשות תנאי ולהגיד אני לא רוצה להתחייב בתור שומר חינם על רשלנות אני לא רוצה להתחייב בתור שומר שכר על גניבה ועבדה אתה לא רוצה אני לא אשמור אני יכול להתנות כך ההלכה זאת אומרת עכשיו נבין זאת אומרת שדיני ממונות הם בעצם פונקצייה של מה החברה רוצה זה מה שאומר רבי שמעון שקוף דבכל המצוות הוא מה שהזהיר לנו תורה בעשה ולא תעס חיוב כולם עלינו ה העיקר לקים מצוות השם ובדיני ממונות אינו כן דקודם שחל עלינו מצוות השם לשלם או להשיב צריך שיקדם עלינו חיוב משפטי לפני שאתה אומר אתה חייב להחזיר או לא להחזיר קודם כל נורר מה הדין המשפטי דהרי אפים קטן הוא הגוזל דנו בר מצוות קטן לא חייב במצוות אבל אם הוא גזל הוא חייב להחזיר מכל מקום מות בית דין להציל השוק מיד הושקו לקוף את הקטן להחזיר החפץ הגזול לבעליו ועוד כלל עיקרי בזה דאיך שאנו דנים על איזה זכות וקניין של אדם באיזה חפץ או שעבוד ממון אין אנו דים כלל על עניין שמירת איזו מצווה אלא עניין מציאות למי קנוי הדבר ומי ומי ראוי על פי תורת המשפטים להחזיק את החפץ ולפי זה מה שאמרו חזל כללי הלכות ב למון ודי שמצאו כן על פי הכרעת השכל שעל פי תורת המשפטים הדין נותן כן שבמחקר בחמור וילדה וספק מתי נולד דם נמצא הבלד בשת לידת הספק ברשות של אחד מהם יהיה כן שיהיו ברשותו ואם קיים באגה זלינה בתר מרקמה זה אומר רב שמעון שקופ זה שכל ישר זה תורת המשפטים זה לא חייב לבוא מעולם של תורה רק אחרי שהכרעת מי שלא מצייד הוא גזלן אבל כשיש לי ספק אז זה עדיין לא גזלן ככה הוא ממשיך אני לא רוצה להעריך בזה כי אני רוצה לגעת בנקודה האחרונה מה שלמדנו מדברי רב שמעון שקופ שבעצם היסוד של תורת המשפטים הוא יסוד אני מפחד להוציא את המילה הזו מהפה חילוני הוא יסוד שבן אדם לחברו איך מתנהלים נכון שאתה צריך להשליט סדר בעולם לפי ההנהגה האלוקית אבל השכל הישר שייך לכל בני אדם זו נקודת המוצא של רבי שמו שקופ למה היה חשוב לי להביא אותו כי אחרת לא יתה מעיז להכניס את המקור מספר 13 שמתוך ויקיפדיה דיני חוזים אני לא משפטן אבל אני חושב שהדברים הם די אפשר להבין אותם ואני אגיע בהמשך לבעצם אולי מה שעומד בבסיס הבעייה בחברה במדינת ישראל בעולם המשפט אנשים כתבו חוזה עכשיו אם החוזה הוא ברור אז ראובן אומר אני חייב לשמעון כך וכך שלום על ישראל אין ויכוח לפעמים יש ויכוח מצודק מול הטקסט של החוזה איך מפרשים את החוזה אז בואו נראה פרשנות חוזה הוא מושג משפטי ה שמשמעו כי החוזה הנכרת בין צדדים להסכם הוא טקסט משפטים וחי קזה הוא נדרש פעמים רבות לפרשנות גישות שונות לפרשנות חוזה בדיני החוזים בישראל בעולם יש גישות שונות וכולי וכולי וכולי יש את הגישה האובייקטיבית סוביקטיבית גישה זו חשוב לי שנבין נהוגה בעיקר באנגליה לפי גישה זו אמנם עיקרון חופש אחוזים מחייב את הפרשן להתחקות אחר עומד דעתם של הצדדים ובכל זאת אין להתייחס לכוונת הצדדים כפי שהייתה בעת קריטת החוזה לא מעניין אותנו מה חשבתם מעניין אותנו מה כתוב בחוזה כיוון שדעתם היא נסתרת וקשה לקבוע מה היא עדיף איפה להתחקות אחרי עומד דעתם של הצדדים כפי שעולה מלשני של החוזה מלשונו של החוזה סליחה זאת אומרת נקרא מה כתוב בטקסט וזה מה שקובע ויש כללים איך לנתח טקסט משפטי ראינו למשל שחכמים אומרים תפוס פחות של בלשונות בשמעון בן הנס אומר תפוס לשון אחרון זאת אומרת תעמוד את דעתו של המוכר מה הוא התכוון מה הוא אמר בסוף ואומרים חכמים מה פתאום יש פה חוזה תתייחס לטקסט כמו שהוא כתוב ויש כללים איך קוראים טקסט והכלל המרכזי תתייחס לפחות של בלשונות לפחות הכלל המרכזי במשפט של עם ישראל יש את הגישה הסובייקטיבית גישה זו סבורה שת לבחון את כוונתם האקטואלית של הצדדים ועומד דעתם כפי שהיו בעת קריטת החוזה לפי שיטה זו אין להטות את פרשנות החוזה על לשונו דווקני עם נסיבות קריטת החוזה אריות חיצוניות אחרות מעידות על כוונתם האמיתית של הצדדים זו גישה הפוכה זה גישה די דומה לבן הנס של בוא נראה מה הם התכוונו לא משנה הטקסט כל כך הוא משנה אבל הוא לא מאוד משנה אלא בוא ננסה להבין על בסיס מידע שנאסוף מכל מיני מקורות מה הם התכוונו זה הגישה הסובייקטיבית הגישה התכליתית זה גישה שמשלבת וכבר אני מניח שאתם כבר התעייפתם וגם יש מנחה א אבל כל מקרה הגישה הגישה הזו מכירה בכך שבאופן ראשוני ראוי לפרש את החוזה לפי עומת דעתם הסובייקטיבי שז החוזה עם זאת אם פרשנות הזו אינה עולה יפה יש לפרש שחוזה לפי התכלית האובייקטיבית שלו דיינו על פי כונת הצדדים הראויה בעיני מערכת המשפט נדלג פרשנות חוזה במשפט הישראלי סעיף 25 לחוק החוזים קבע בעבר כי חוזה יפרש לפי יפורש לפי עומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו מתוך הנסיבות סעיף זה פורע אתם איתי נכון זה לא מסובך זה זה סעיף זה פורש על ידי בית המשפט כקובע תורת פרשנו דוש לוי תחילה מתפרש החוזה לפי לשונו ולאחר מכן על פי נסיבות חיצוניות קודם כל תנסה להבין את הטקסט אם יש טקסט שנכתב ברשלנות תנסה להבין לפי נסיבות חיצוניות זה היה עד תשנה ואז הופיע המטאור המשפטי מי הוא המטאור המשפטי כוכב נופל אהרון ברק הוא שינה הוא שינה את כל הזה בוא נקרא בשנת 95 בסגת הלכת הפרופ הציע נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק תורת פרשנות חד שלבית לפיש לבחון את החוזה לפי כלל הנסיבות מטרת הפרשנות היא לעמוד על כוונת הצדדים בלי להיות מוגבלים לשפה ולביטוי שהצדדים השתמשו בהם בעצמם עכשיו על פניו זה הלכה מאוד פשוטה בדיני חוזים אומר א אהרון ברק מה אכפת לי מה כתוב אני השופט החכם מכל מלא כל העול כל הארץ משפט אני יודע בדיוק מה התכוונו הצדדים עכשיו אצל בן הנס ראינו שהוא גם מתייחס לעומד דעתם ואני רוצה לגעת בבן הנס לחזור לבן הנס בן הנס לא פוסקים הלכה כמוהו בן הנס הוא אדם רגיש הוא אדם חסיד כי דיני ממונות זה חסידות הוא אדם חסיד הוא רואה את האדם ולפעמים הוא מנסה למוד את דעתם אבל הוא לא פוסק משנה סדורה הלכה תמיד לפי כך לפי כיוון הרוח לפי איך שנראה לי לפי איך שהשכל שלי בא מערכת המשפט ככ אני מבין את זה בעקבות השופט ברק שאמר מלא כל ארץ משפט למעשה הוא התכוון מלא כל הארץ שופט בשר ודם השופט בשר ודם הוא זה שמחליט מה התכוונו ברור שאם הוא חליט לטובתי אגיד כן כן בטח זה מה שהתכוונתי אבל ואם הוא החליט ראתי הוא יגיד מה פתאום לא לזה מה שהתכוונתי אבל השופט הוא אפילו לא כבול בכלל לטקסט המחייב לכללים נקרא להבדיל לתורה המסורה הוא לא כבול בכלל לתורה שניתנה לנו הוא כבול רק למה שהוא רוצה זה לאני דעתי מה שעומד בבסיס הקרע הגדול בחברה הישראלית היום כי יש אנשים שאומרים אנחנו אלה שיודעים מה נכון ומה לא נכון מה מחייב ומה לא מחייב וזה בכלל לא משנה מה שכתוב תודה רבה [מוזיקה] לכם ‏e