קניין אודיתא ושאלות של מוסר מול הלכה | הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] בגמרא במסכת בבטר בקמת קניין שנקרא קניין הודית כלומר קניין שמבוסס על הודעה קניין שמבוסס ה הודעה אתם באים 40 דקות לפני סוף השיעור בסדר אבל בואו א הקניין שמבוסס לודה כלומר שאם אני מודה על ממון שבידי שהוא שלך זה הופך באמת להיות שלך ושאלה מעניינת היא היחס בין הקניין הזה לבין המושג המוכר לנו מה שס בכל מקום הודעת בעל דין אני אעיר הערות קצרות על הודעת בעל דין אחר כך נבור לקנין ודיתה ואני ארצה לעשות איזשהיא הצלבה ואחר כך נעבור לחלק השני של השיעור כרגע אנחנו עדיין עדיין בחלק הראשון וכן הודעת בעל דין אתה טובע ממני מנה ואני אומר כן באמת אני חייב לך מנה ויש עדים ששמעו את זה כלומר אני לא יכול להגיד בשט בך או כל מיני כאלה דברים אז אני נאמן וההודעה שלי אפילו גדולה יותר ממ אדים מה מקור הנאמנות שלי ובעיקר לאור העובדה שאדם קרוב אצל עצמו ועדים פסולים פסולים להעיד אז למה אני נאמן להעיד על עצמי שאני חייב לך כסף תגידו נו מסברה לא הייתי חייב לך לא הייתי מודה אבל סברה זה לא מושג לא לא אין די במושג הזה שאנחנו רוצים לדבר על גורמים משפטיים וכן בנושא הזה של תוקף של הודעה אני חושב כולנו הענקנו מחלב אמנו אותו חליו שישנם בעניין הזה שתי דרכים ואני אגיד אותם בקצרה שיטה שמקובלת כשיטת של בעל קצות החוש נשמעת גם בראשונים אבל אני חושב שבצורה הטובה ביותר שחור על גבי לבן אומר אותה בעל קצות החושן שהודעת בעל דין היא מדין עדות זה לא מופיע במקורות כן שלא היה לי מספיק מקום אבל אני אקריא את הדברים כלומר הודעת בעל דין האחלה מדין עדות דין עדות רגע הרי אני רק עד אחד ומלבד זה אני קרוב אצל עצמי אולי גם מכל מיני סיבות אני רשע אז בכלל אני פסול לעדות וכולי כלומר יש כמה וכמה סיבות לפזול אותי מדין עד ועל זה אומר בעל קצות החושן בסימן לד סעיף קטן ד' ולא ידע מה התחבטו בפסול קרוב יותר משאר פסולי עדות והוא אומר מה יעשה עבד ושפחה שמודים על ממון גזלן נני יודעת בעל דין אל העיקר התעמרו זה לא מופיע במקורות כמו כמו שאמרתי שהתורה לא פסלה אלו הפסולים אלא על האחרים אבל על עצמו האמינו התורה ונתן לו נאמנות כמי העדים ולפי הוא מביא את הלימוד שרשי מביא מאשר יאמר כי הוא זה שם מדובר על מודה במקצת אבל שהוא מודה בחלק מן הממון כלומר הוא מתייחס ב במת לדעת בעל דין במקביל לחלוטין לעדות והוא אומר בעדות התורה פשלה עד אחד כלומר ד אחד קשה בשביל להשביע אבל לא כדי לחייב ממון גזלן פסול עדות קרוב פסול עדות כל פסולי העדות הם רק כשאדם בא לחייב את הזולת ממון כשאדם בא לחייב את עצמו ממון התורה הכשירה את כל הפסולים הא משל למה הדבר דומה ללוחמים שיוצאים למלחמה שמותר להם לאכול קותלי דחזי אסור לאכול קט דחזי במלחמה התורה התירה ללוחם לאכול את זה התורה פסלה עדות של אדם פסול פסלה עדות של קרוב פסלה עדות של עד אחד להוציא ממון אבל אדם על עצמו ת וזה בעצם היסוד של הודעת בעל דין שיטה שמפורסמת מאוד בשם המרן לב ואחר כך אני אגיד למה הבאתי דווקא אותו בעניין הזה והוא אומר אני קורא זה מופיע לכם במקורות בחלק א' סימן יט והיה נראה דכיון ד הקרובים הם פסולים אף לחייב לקרובים דמה תמה לאבה אדם קרוב אצל עצמו אפילו לחייב את עצמו ממון אלא דיראה לפי זה הדרך דמש הוא חייב הוי מטעם מתנה כלומר זה לא שמאמינים לי שאני חייב לך אלא כשאמרתי זה כאילו נתתי לך מתנה הוא אומר את זה גם בעוד מקום הוא אומר במקור הבא דמן ד קביל עניו שמילת דלא מיכב בה כלומר זה חל מדין כבלה שאני קיבלתי על עצמי לתת לך את הממון אפשר להשוות את זה גם לנדר אה וכולי יש לנו דוגמה דומה בשנ שחת סורה סוגיה לא בשביל 40 דקות סוגיה ארוכה וגדולה יש לי איזשהו מנהג מוזר ואת חטאי אני מזכיר היום מי שפה תלמידים שלי יהודים כל מקום שיש שתי דעות באיזה עניין מסוים אני מרגיש את עצמי מוכרח להוסיף דעה שלישית כן אם דבר מושכר בואו נגיד כולם מסכימים שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ב מצרים אז אם כולם מסכימים אז אני לא אומר דעה אחרת אבל בדברים שכבר יש שתי דעות אז למה שאני לא ידעה שלישית אנשה עוד דרך בהבנת הודעת בעל דין כמ עדים דמי ונלך לשבועות מא מופיע לפניכם במקורות מא עמוד ב עד מב עמוד א' אמר רב יהודה אמר רב אשי המלווה את חברו בעדים אינו צריך לפרו בעדים ואם אמר אל תפר אני אלא בעדים צריך לפרו בעדים כלומר אדם שלוה גם אם לוה בעדין יכול להחזיר את הכסף בינו לבין עצמו ויהיה נאמן להגיד פראתי את הכוב אם יבוא המלווה ויגיד לא פרעת הוא יגיד כן פרעתי האומר כן פרעתי יהיה נאמן אין צריך לפו בד אבל אם המלווה אמר לו מראש אמר לו בפני שני עדים אל תפני אל בעדים בואו נדבר על מקרה יותר מצוי אל תפני אלא בפני פלוני ופלוני רק בפני ראובן ושמעון זה וזה שהוא יגיד תראה אני לא מצאתי אותם ואני פרעתי לך אתה לא זוכר שלשום נפגשנו פרעתי לך את החוב לא מצאתי את ראובן ואת שמעון לא ידעתי איפה להגיד להם סליחה אבל פרתי לך את החוב הוא איננו נאמר ההגיון ברור אני רוצה לתת את הנימוק הפורמלי למה הוא לא נאמן נאמנות על הממון היא אחת הזכויות הקיימות בממון איש לי ממון יש לי עליו זכויות זה לא הטלפון שלי אבל בוא ניקח את הטלפון שלי זה הטלפון שלי ואני יש לי בטלפון אזה זכויות אני יכול לאבד אותו אני יכול להבכיר אותו אני יכול לתת אותו למישהו מתנה אני יכול להקדיש אותו איך כו אחת הזכויות שיש לי בממן זה להיות נאמן עליו לא מדובר פה מתחום העדויות מדובר פה מדחום הזכויות הבסיסיות שקיימות [מוזיקה] בממון הזכות להיות התורה נתנה לאדם כחלק מדינו וממון גם את הזכות להיות נאמן עליו אחרת בואו נגיד אנחנו נגיע למצב שבאמת אם אדם לא יכול להיות נאמן על ממון שנמצא בידו אנ אנו באים סביב זה הכלל שלמ שים חבור עלבר היה וסביב זה לא בדיוק הכלל של של זה שאדם נאמן לטעון חזקה כל מה שתחת ידו של אדם שלום י לנו כמה כללים סביב הכלל הזה שאני נאמן להיות אני נאמן לטאון על המות ש כשאתה באת ואמרת לי אל תפני אלא בפני ראובן ושמעון ואני אמרתי בסדר אני מסכים אמרתי את זה לפני שני דים לקחתי את הנאמנות שהיא הזכות שלי והענקתי אות ליך מעכשיו הזכות שלך להיות נאמן על הממון הזה ואם אתה המלווה אומר שלא פרעתי אתה נאמן שהרי אני נתתי לך את הזכות לטעון נגדי טענה והזכות הייתה שלי הענקתי אותה לך אפשר לפרד על זה הרבה אבל כאמור אין לנו זמן לזה עיקרון הזה קיים עוד בהרבה מאוד מקומות אחרים ובואו נראה את הרמבם הבתי זה גמרא אבל יותר נוח לי להביא מהרמבם בסנהדרין סנהדרין פרק ז מי שנתחייב לחברו שבועה בבית הדין ואמר לו הי שבע לי בחיי ראשך ויפטר או הי שבע לי בחיי ראשך ואתן מה שתטען אני מעדיף לדבר על ה מקרה השני אני מ טובע ממך 100 אתה מודה ב-50 את נאמן לי שוה על ה-50 האחרים ולהיפטר ואתה בא ואומר לי תשמע אני וש שאתה תשבע תשבע בחיי ראשך שאתה טוען שאני חייב [מוזיקה] מ נשבע אינו יכול לחזור בו ממתי בדיוק א לא יכול לחזור בו דיון בגמרא שלא נעסוק בו מדין מה הנאמנות היכולת להיות נאמן בשבועה היייתה של בעל הממון שלך אתה הענקת לי את הנאמנות הזאת שאני יש הענקת לי עכשיו זה שלי אם אני נשבע אני זוכה בממון השאלה אם נשבע ולא יכול לחזור בו או ונשבע ואינו יכול שאלה בגמרא שלא נדון בה כרגע אבל אנחנו רואים גומות שאדם יכול להיות שאדם יכול להעניק נאמנות אם אני יכול להעניק לך נאמנות זה סימן שיש לי נאמנות שאני בעל הנאמנות הזאת ואני יכול להעניק אותה לך בואו נראה רק א את השולחן ערוך באבן העזר סימן לח אני חושב שהוא חשוב אדם מקדש אישה והיא רוצה להנשא דווקא לאדם עשיר אז הוא אומר לה הרי את מקודשת לי על מנת שיש לי מנה ביד פלוני כלומר הר את מקודשת לי על מנת שראובן חייב לי מאז ובין אם ידוע בעדים שיש לו מנה ביד פלוני מקודשת ודאי יש שני עדים שבאמת ראובן חייב לי כסף האישה מקודשת עד כאן פשוט נראה את המחלוקת בין שני נושאי הכלים החשובים של השולחן ערוך חלקת מחוקק ובית שמואל אומר חלקת מחוקק שיש לו מנה ביד פלוני ום אותו פלוני מודה לפנינו בא רובן ומר כן כן זה נכון אני באמת חייב לחמ נראה דו דעתו הכדים ממש מצלצל כמו דברי הקצות הוא נאמן מדין עדות הוא נראה את הבית שמואל שחולק עליו ומזה נראה שאם אמר עלמנת שיש לי ביד פלוני לא מהנ הודעת פלוני כי אף על פי דמהני הודעתו לחייב את עצמו אם כאןו לאבא מכל מקום אינו יודע אם היה לו בשעת הודעתו כומר הוא רואה את הדבר הזה כחייב רק מכאן להבא ולא ברור אם היה חייב לו קודם זה יכול להיות כמו המרי לבו כמו שאני אמרתי כן כלומר הוא באמת מעניק את הנאמן שלעולם מקדש להגיד יש לי מנה אצלך אבל זה התחייבות של נאמנות שאפשר שכן ואפשר שלא שוב הדברים האלה כמובן אפשר להעריך בהם המון אני רוצה לעבור לקנין ודת שזה ממש קניין שאם אני אומר אני מודה ע זה אני לא יכול לעודות אבל על הטלפון שלי כן אני מודה שזה שלך אתה זוכה בזה ונחלקו ראשונים בשאלה האם אתה זוכה בזה כיוון שאני ודתי אז זה באמת סימן שזה שלך או שיש קניין שנקרא קנין הודתה כמו שאתה יכול לקנות את זה בהגה אתה יכול לקנות את זה על ידי שאני מוד שזה שלך כי נהיה קצת מוזר למה הוא מוזר כיוון שהוא רק בדיבור ה לא על ידי מעשה אבל אנחנו מכירים קנייני דרבנן שחליים רק על סמך דיבור חכמים רצו להקל על אנשים קניינים אנחנו יודעים על מעמד שלושת אנחנו יודעים על כמה וכמה דברים כאלה וממילא יש כאן קניין שהוא תקנת דרבנן ואתה זוכה על שמך ודעתי אבל בתורת קניין לא כיוון שמאמינים לי זה קניין מדרבנן אבל קנין מדרבנן חל גם דאורייתא כן כ שאם חכמים תיקנו שזה שייך לך מכאן בילך זה שייך לך לכאורה שתי המחלוקות בדיוק מקבילות קווים מקבילים האם הודעת בעל דין היא התחייבות בואו נעזוב את השיטה שאני אמרתי או הודעת בעל דין זה מדין הדות כ אותה שאלה ולכן אני אביא כאן רק דבר אחד שיהיה נקודה למחשבה אני אביא הצלבה הצלבה כלומר מי שסובר כאן כך וכאן כך ואני אביא הצלבה לשני הצדדים נסתכל במה שאומר הרין לב א נו המרן לב הראשון כלומר בחלק א' סימן יט שורה שנייה לדר אלזה ד משהו דר ה ומיטה מתנה כמו שכתב בעל התרומות בעל התרומות רבי שמל הדית של הרמבן אחד מגדולי הפוסקים בדיני ממונות מכאן למדו ראשונים דמן ד עוד בפני שניים באתם אדי לא שנה ודי במידי מחייב בה לא שנה במידי דלא מכייב בה אלא דיהיב ל מתנה קנה קונה מדין מתנה נסתכל בבעל התרומות א יש לכם המקורות ספר התרומות שער מב חלק ד סעיף ג ו מתשובה להרב אברהם בן רבי דוד זה לא הרבד זה חותנו של הרב ד ראובן הודה ואמר הלן זוזי ד שמעון נינו ואיד אנחנו יודעים ח בכלום ול בפיקדון הד לגבי ושמעון עצמו מודה בך שנתכוון לתיתו לו במתנה ולא הה יכול תען לפי שמאות מופקדים ביד אחר ו כך דותה דקני ולא מטעמה ד מתנה רצה תנם לו הוא מוכיח ובהמשך תסתכלו בשורות היותר קהות אלא לו שמ מנה ד הודעה גמורה כי הודעת ברי לכח אף על פי שלא לב לו כלום ולא הפקיד לו כלום ושמעון הזוכה מודה בעצמו חייב ו תנם לו כי היתי אמרינן אמור שחרי גז ואמר כן אנחנו ממציאים איזשהו סיפור אנחנו אומרים אמרתי שאני חייב לך כןמ שכולם יודעים שאני לא חייב לך אולי מישהו גזל ממך לפני 15 שנה מהון ונתן לי אותו כדי שאני אתן לך כל מיני דברים אבל מה שברור אצלו שקינן ודת חל מדין נאמנות בעוד שמה שראיינו מקודם במריל שהודעת בעל דין חיה ח למדין התחייבות איך הולך האלכסון הזה תשבו את הראש לבד וכדי שיהיה לכם קצת יותר קשה פה אני ממש הקצר אני אומר שדעת הקצות באחד הסימנים הארוכים ביותר שיש בכל ספר הקצות בסימן קצד על הסעיף הזה וגם אומר את זה במקום אחר לדעתו קניין אודיתא זה קניין גמור תקנת חכמים לכל דבר ועניין מוכיחים את זה שהדבר הזה לא יכול להיות מתנה אלא נאמנות מכך שבסיפור הידוע על קנין ודיתה המודה היה שכיב מרע ואם זה מתנה אז הוא יכול לחזור בו יש כל מיני דברים מסובכים אבל בואו באמת נלמד את הסיפור עצמו וכאן אני עובר לחלק השני של השב בטרה קמט עמוד א' הב שכיב מרע כלומר אדם שעלול למות זה לא בדיוק זה לא ממש גוסס אדם שהיה שחלה שלושה ימים כבר יש לו גדר שכירה שוב הרפואה שלהם הייתה קצת פחות משוכללת משנ שכין מרש ההודעה מה האם מקבלים ממנו הודעה תשמע מספרת הגמרא סיפור דאיסור גיורה היה גיור אחד ששמו היה איסור בלי שום קשר למילה איסורים שמו הבל תריסר אלפי זוזי בי רבה בלי עין הרע 12,000 זהובים זה כום נכבד מאוד והוא הפקיד אוצם אצל רבה מי לנו יותר נאמן מגדול הדור הלא הוא המור רבה רב מרי ברי הורתו שלו בקדוש לידתו בקדושה כלומר איסו בא על אשתו שהיה גוי ואחרי שבא להתעבר ממנו הוא התגייר נולד ממנו המורא חשוב רב מרי נקרא רב מרי ברחל על שם אמו כיוון שהורתו היייתה שלא בקדושה וממילא הוא איננו מתייחס ל אביב לידתו בקדושה ואמר ר הכ קנינו רב מרי ניו הרי אם איסור ימות באופן פורמלי הירושה שלו לא עוברת לבן שלו כן כיוון שהבן לא מתייחס אחריו כיוון שהוא עיבר את האמא עוד היה גוי הבן אינינו מתייחס אחר איך הוא יקנה את זה הוא אמר היא בירושה לו בירושה היא במתנה מתנת שכיב מרה כי ירושה שביו רבנן גם לא יכול לתת לו את זה במתנה כל אחד היית בירושה היית במתנה כל אחד לית בירושה לת במתנה אם ממשיכה הוא לא יכול למשוך את הזוז כי הוא לא נמצא כאן עכשיו לתנו הוגבה אם החליפין אין מטבע נק בחליפין היא הגב קקה לית לארה היא בממד שלושתן יבוא אליי אני לא אלך קיפל רביק לו דזו דלי זוז דרב מרינו יוד יק לו איזה בקריה דת דהכי נפק כן יצא הכל נפק אודת מבי איסור באמת מישהו לימד את איסור את קניין ודה התה הוא אמר אני מודה שזה של רב מרי רב מרי קנה קפט רבה אמר כמ גמרי טענת לאן שוא מפסלי מה הלכו ללמד אותו את הקניין הזה שהוא לא ידע אותו ובזה גרמו לי הפסד גדול כי אם הוא לא היה מקנה את זה לבן שלו אז הכסף נמצא אצלי בבית נכון אז מי ה זוכה בו אני לימדתם אותו קנין הבסתי לי משע זוזי נתתי שיעור כללי קה ודתם והלשון שני נתקעה בגרון ולא הצלחתי להמשיך לאמת הפסקתי שיעור באמצע ועברתי לשיעור אחר שאותו אני בא להגיד עכשיו אני רוצה אולי להתחיל ממקום אחר אין לכם מקורות אבל אני רוצה להגיד משהו עקרוני משנה במסכת מכות המשנה מדברת על שם דובר בפרק ראשון על דים זוממים בא כת נקרא להכת א' הידע בואו נגיד שראובן חילל שבת א נגיד ברחוב בילו בירושלים ן בא כת ב ואמרו אתם הייתם איתנו בנתניה בואו נגיד במועדון הביליארד שם ובאותה שעה ואתם לא יכולים להעיד אתם ידעים שזו ממים כמובן אנחנו גומרים את דינה של כד למיטה בשקילה כ הי הם אמרו שון חילי שבת בוא נגיד שכבר גמרנו את הדין אני לא מדבר על הפרטים נחמד בא כת ג' וגם כן אברם ראינו שראובן חילל שבת ברחוב ובילו בירושלים אתם גם הייתם איתנו במועדון הביליארד בנתניה גם הכת השנייה הולכת למיטה כלומר א' וג בקת נת וגם אס ת כזה סיפור וקת ה וגם היא מספרת כזה סיפור 100 כיתות סיפרו שראובן חילל שבת ברחוב ביל בירושלים ממש חילל בפרסה וכת אחת מספרת אתם הייתם איתנו אתם הייתם איתנו אתם הייתם איתנו אתם [מוזיקה] הייתם אומר לנו תנ קמה במשנה במסכת מכות נחמד מאוד הורגים את כל 100 הכיתות מי ישאר בחיים בלבד רק כת ב שיזמו את כולם רבי יהודה אומר רבי יהודה אומר כת אסטתית לדעת פתאום כל האנשים המקרים האלה בדיוק היו איתם לויתם הרי כל מי שיש לו זוג גניים רואה שכת ב משקרת וש הכיתות האחרות עומות אמתלא להגיד שמ הכיתות משקרות וכת ב עוברת בב ובדיוק הייתה עם כל הכיתות באותו מועדון מיליארד בנטה בדיוק באותה שעה מוריי ורבותיי זאת אחת המחלוקות לדעתי לאני ודעתי העקרוניות ביותר בשס כולנו לגנו לחלב עמנו על פי שניים עדים יקום דבר תרי כמאה כן כת של שני עדים נאמנת נאמנות שאין כמותה הייתי תלמיד צעיר שעברתי את השיניים על מקרה שמופיע במסכת בב קמה של בא הרוג ברגליו באו שני הדים ודו שראובן הרג את שמעון ופתאום מי מופיע לפנינו שמעון רגע הוא חי איך אתה יכול להגיד שהוא חי הנה הוא מדבר אבל י שני עדים שאומרים שהוא מת אתה יכול לצאת נגד שני עדים שמענו את השיניים איך בכל אופן כן הכת השטני רה אותה ככת שקרנית שאולי מתחייבת מלכות מ לא תענה חית שקר אני לא מדבר על העניין הזה כאן אצלנו זה לא בא הרוג ברגליו אבל יש לך כאן מחלוקת עקרונית מןה תנ הקמה אומר התורה אמרה לי להאמין לשני עדים זה מה שיש לי מה אין לי לא שכל לא הגיון לא שום דבר יש לי צו התורה להאמין לשני אדים כת ב מוציאה להורג את כל 100 הגיתות רבי יהודה אומר נכון אתה רואה מרל בשניים אדים ייקום דבר בשני דים זאת הנמנות הגדולה ביותר לא יעלה על אדם לוותר על השכל [מוזיקה] הישר שהשכל הישר אומר שהכ הזאת היא כת סטטית כלומר כת שוטה הומורה ושאי אפשר לשמוע כל יש עוד מקרה בגמרא רבי יוחנן וש קיש מחלוקת דומה אבל עלה עולה כאן שאלה של הררים התלויים בסערה גזרת הכו נאמנות של שני הדים הנאמנות המקסימלית ו זה מה מעמיד לי רבי יהודה רק דבר אחד שכל ישר הוא אומר לא יכול להיות שכל ישר אנחנו לא יכולים להיפרד מהשכל הישר מה הדין מחלוקת אחר כך זה גם מחלוקת רבי יוחנן בריש לקיש מכ א אני לא לא לא מדבר פה עכשיו על כל המקרים בגלל ששמו לי מול העיניים את השעון אל מחלוקת חשובה ן כמותה מורי ורבותיי במקרה של שלנו אני לא מעמיד את ה שכל הישר מול ההלכה אני מעמיד את המושר מול ההלכה נכון על פי ההלכה הפורמלית רב מרי הוא לא בנו של איסו כיוון שאז איסור לא היה יוד תגר גם אחר כך בג שגר קטן שנולד בן אדם היו לו 12 אל דינרים ההוא רוצה לתת אותם לבן שלו הבן הזה הוא רו תראו כמה שהוא דומה לו איזור לימד אותו תורה איזור הרקיב אותו על הכתפיים כשהוא היה קטן איזור לקח אותו לרופא כיס היה זקן אז רב מרי טיפל בו הוא רוצה לתת לבן שלו את הממון שלו העבד כל הזמן רב הכועס איך הוצאתם את הממון המני הפקיד אותו אצלי שישאר אצלי מורי ורבותיי הרב הוא גדול המוראים מהרבה מאוד חי זה התורה שמלמדים אותנו מלמדים אותנו כנין דת אני מצפה ללמוד מחכמים דרך ארץ יושר הטיב השם לטובים ולישרים בלבותם רבותיי אסור לנו לדבר על השאלות הלה ואל תגיד תעזוב רב המסתם היה צדיק והכל בסדר בוא נמשיך לסוגיה הבאה פו דף אין דבר כזה דבר כזה צריך לעצור לנו את הלימוד שלא להמשיך לי הוא עזר את הליו אז הלכתי לבדוק בואו נגיד אני כמו כולנו מאמין שרבה אם הוא היה כזה גדול בתורה אז קודם כל היה אדם ישר שהוא הקפיד על זה שעשו זה בואו נראה למה הגעתי לא יודע אף אחד לא אף אחד לא מדבר על זה בשום מקום אבל אנחנו נעיז הוא נדבר על השאלה הזאת נהייה חצופים הוא נדבר על זה נקרא את הרשב שם בגמרא בקמט יסור הוא איסור גיורה איסור הגר שבא על רחל בת מר שמואל שמואל האמורה רחל בתו קודם שנתגייר נתעברה ממנו בגיו את רב מרי ברחל ו כך נתגייר ואחר כך נולד רב מרי וב תו שלו בקדושה ולידתו בקדושה והיא מבנות שמואל שנשבו בהתחלה חשבתי בושה וחרפה לשמואל כן הבת שלו מתחתנת עם גוי אבל פתאום מה אומר לי הרשב מספר לי בנות שמואל שנשבו היא נפלה בשבי אנחנו יודעים מה זה ובאמת בכתובות כג הופיע לנו סיפור אנ צריך פה לקצר במקורות בגלל הזמן כן א כתוב ה שבוית דין לנרד העיר נרד היייתה עירו של שמואל אות אבו דשמואל נתור בד הבים של שמואל הוא היה לא יכול להגיד אמורה גדול כי בדור שלו אפשר להגדיר אותו כתנה לא כמורה שמואל זה דור ראשון לאמור אז אביב זה היה תקופת התנאים הושיב עליהם שומרים אמר לו שמואל וד נטרי מה אתה רוצה להשיא אותם סמח זה שתה מושיב עליהם שומרים לכהן מי שמר עליהם עד עכשיו אמר לו אנתי מית מזלזל בוקו את כבר אומר ם שהם פסולות על הבנות שלך גמה היית אומר ככה ככ אמר האבא לשמואל הבן הו כשגגה שיוצא מלפני השליט ושבין בנת דמ שמואל נשבו בנותיו של שמואל וסינו להר דישראל הוקמן לשבו העמידו את השבעים שלהם מחוץ לבית מדרש והבנות נכנסו לבית מדרשו של רבי חנינא אחת אמרה נשבתי אותו הני שניהה אמרה נשבתי אותו הני שרינו למה שרינו למה הוא התיר אותם הרי חזקה על שבויה שנבלה הפן שעזרו הפן שדר לכן הם שמו את השבעים בחוץ כדי שלא יגידו קודם שהם ישבו הקד מדינת הים שוקמן וכולי וכולי וכולי בקיצור בירושלמי באמת אנחנו שומעים ירושלמי בכתובות גם כן מופיע הסיפור הזה אמרו נבנו תורתנו וירן מן דנקן שלחון שבין לן אמר נקרות הם שבנות חכם איך שתי בנות ידעו להגיד לשבועים שלהם להשאר בחוץ כדי שיהיה להם די הפפ ש בנות תלמידות חכם מה ד מה נביה אמרין לשמעון בר בא אמר לשמעון בר אבא פל בקרבתך לך תישא את אחת מהמהם לאישה הוא היה כהן נסו לקד מתה הו מתת היא מתה לנינה והיא מתה למה כן בגין למה בגין שקרון חס ושלום לא שיקרון אלא מנחתה חנניה בן אחי רבי יהושע שאיבר את השנה בחוץ לארץ איך זה מתקשר אליהם אם נספיק לדבר אני חושש מאוד שלא נספיק נושא מאוד מאוד מעניין כשלעצמו אבל כדאי לדעת ששמואל רצה להבר את השנים בחוץ לארץ שקראו לו שמואל רכינה למה קראו לו שמואל רחינה היהה בקיא במולד הירח רצה כבר בימיו להקים לוח לוותר על עדות עדים ושיוכלו באמת לקבוע את הלוח בבבל אסור היה לעשות את זה ושמואל עבר כן על משהו ומתו שתי בנותיו על פי מה שאומרת הגמרא אם נספיק נראה זה לא בטו בטוח שנספיק בואו נראה את רשי בברכות טז רב מריבר ד שמואל בכמה מקומות כרי לבת רחל ובת שמואל אתת נשב לביין העמים ובלה אחד נתעברה עמנו ואחר כך נתגייר ושמי איסור מביא את הסוגיה בבב בטרה יש לנו עוד כמה סוגיות כאלה שנצטרך לוותר עליהם לפחות בהתחלה ונדלק ישר לכתובות נא סוגיה חשובה מאוד יש [מוזיקה] לכם אמר הרב יהודה הני נשה דגנו גנוי נשים שגנבים גנבו את הנשים האלה כן אנחנו יודעים יש לנו סוגיה שלמה שתם ודאי יודעים שדכ שי מלוג תקנו תמורת זה שאדם מצטרך לבדות את אשתו מהשבי כן כלומר היו גונבים נשים ולוקחים אותם בשבי והבעל היה צריך ללכת לשלם הרבה כסף כדי לפדות אותם הננ שגנבו גנבי שריה לגוב הם מותרות לבעליהן כן שהרי אם היא לא מותרת לבעלה אז הוא גם לא הצטרך לפדות אותה כן פודא אותה כדי לקיים איתה כאורח כל ארה אמרו לרבנן לרב יהודה ק הממתן ו נהמה למה אנחנו מאמינים שהם אנוסות אולי הם עושות את זה ברצון אנחנו רואים שהם נותנות לבעלים שלהם ארוחת צהריים אז הוא אומר מחמת ירה וק משלחן וגיר מחמת ירה כן זה אוספים להם את החיצים שיוכלו להילחם באנשים אחרים כן תנו רבנן שבויי מלכות הרי הן כשבועים גנוי ליסטות אינן כשבועים שבוי מלכות שבתי המלכות הם בגדר אנושות נו סטות כאילו נעשו ברצון יבך מלכות המלכות לא קשי ה במלכות אחשוורוש ה במלכות בן נצר לסתות הלסתות לא קשי ה בן נצר ה בסים בעלמה בן נצר את מכרי למלך ואקרי ליסטים גמי אחשוורוש ליסטים הו אנחנו מדברים על מלכות אחשוורוש שלקח נשים אז בנצר מי הוא ומה הוא אזה גזל לגבי סים דעל הוא נחשב מלך כלומר הוא היה משהו איזשהיא דרגת ביניים בין סתם שודד לבין מלך וממילא היייתה כאן בעיה איך להתייחס לנשים שהוא לקח בשבי ראשונים שם לא מתייחסים לזה מי שמתייחס לסיפור הזה זה רב שרירה גאון באיגרתו גת רב שרירה גאון שמואל נפטר בשנת תקסד כן בסדר אני כאן תרגמתי לכם את זה מי ש רואה באותיות קטנות אני לא אוהב לתרגם כן שנת קסד תקסד זה כמובן למניין שטרות היא שנת ד אל ויב ליצירה זה שנת בקושי אפשר לקרוא אתזה 252 והיו תלמידיו של שמואל הוא נותן שם את השתלשלות התורה רב נחמן בן הרדה רב יהודה בפום בדית ורב ששת משילח ובשנת תקע שנה שש שנים אחר כך שנת 258 בא פפא בר נצר זה אותו בר נצר שמופיע לנו בגמרא בא פפה בר נצר והחריב את נהר דה אני רק אגלה לכם סוד בהיסטוריה השם פפא בר נצר לא ידוע הוא ידוע רק מהגמרא כאן ו מגרת רב שריר הגון שמו בהיסטוריה ידוע הוא אורדנט ומדובר על מלך תדמור תדמור פלמירה איך זה נקרא א מה אזור מה בסוריה מה לא משנה כן אבל מכל מקום שם הייתה תדמור עיר גדולה הוא הצליח הוא באמת התחיל כליסטים אבל הצליח לבנות מלכות מאוד מאוד גדולה שלתה גם בארץ ישראל אחרי שהוא נהרג אז אשתו מלכה במקומו זנוביה גם מתה הרבה סיפורים מאוד מעניינים בתלמוד הירושלמי עליה הוא הצליח לכבוש הרבה מאוד הרים והוא כבש את בבל והגיע לנארד והחריב את נארדה נארדה הייתה עיר שקרה היו יהודים שמואל היה כמובן מרדת דנרה רב חבותה של שמואל רב פלוק של שמואל היה בסורה שמואל היה בנ הרדה עיר מאוד מאוד גדולה ושש שנים אחרי מותו חרבה העיר על ידי אורדנט אומי שנקרא כאן פפה בר נצר האיר חרבה לחלות הרועים של קו שועים מה עשו עם השבויים עם השבויות עם השבויים מכו אותם לעבדים השבויות חילקו אותם שלל ללוחמים שמואל היה אדם מאוד ידוע הה אדם מאוד מכובד לא לא רק אצלנו בשס הוא היה הרופא של שבור מלכה והוא היה היה אדם מכובד גם בין הגויים היה אדם חשוב מאוד אני מנחש אני לא יכול לדעת אבל שבנותיו שהיו בנות כאלה יו חסות אז כנראה ניתנו למי לגנרלים הבכירים ולא לסתם חיילים קטנים אני מעריך שנתנו לגנרלים הבכירים אני מעריך שאם מי שלקח את בתו של שמואל זה איסו גיו כנראה אחד הגנרלים רחל בת שמואל הייתה כנראה בעלת אישיות חזקה וקורנת והצליחה לגרום לאויב הזה שה תגר לפני כן היא התעברה ממנו אם ההשארה שלי נכונה אני מבין עוד משהו איך איזשהו גר מסכן בקהילה בפומבדיתא מחזיק אצלו 12 אל דינרי זהב אני מעריך ש השלל חולק בין הלוחמים אבל כמובן הבכירים קיבלו את עיקר השלם והוא קיבל 12 אל דינרי זהב והוא שומר אותם ידע רוצה להוריש אותם לבנו זה מאוד נחמד אנשי אלה שלא נמכרו לעבדים ולי גם אלה שנמכרו לעבדים אלה שלא נהרגו ברחו מנדה בארום ובחוסר קול לאן לפומפיה רב יהודה שהיה את גדול תלמידיו של שמואל בן הרדה הוא כן הלך לפומפיה והוא הקים שם את הישיבה אחר כך מלכו בישיבה הזאת רבא ורב יוסף ואחריהם אביי ואחריו רבה הם היו שם בפוביה היו בפיתה הרבה מאוד יהודים פליטי חרב מהשערות של אדנת הנדה פליטי חרב עניים מרודים היה צריך לפרנס אותו כאן נקודה של בוראנו הרב אהרון ראש הישיבה כאן שאמרתי לו איזה פעם אז הוא הוסיף לי עוד שורה אחת שלא זכרתי עד שהוא אמר לי בובת דף ח ואמר רב צח שמואל בר מרת משמי דרב אפילו על גבאי צדקה כן לא משנה לא קשי עד עמיד דלא עמיד השאלה אם מותר לכפות או לא מותר לכפות כי ה דרבה אכבי כפה לרב נתן בר אמי ושקל מני 4 זוזה לצדקה למדנו שלרב היה עוד מקצוע מלבד שומר פקדונות ומלבד היותו ראש ישיבת פומבדיתא אותה תקופה כנראה עוד לא היה ראש ישיבת פומבדיתא כיוון שהב היה לפניו עד ש ב אמת אבל היה ל עוד מקצוע איזה מקצוע גבי צדקה בואו נחבר את כל הפרטים שיש לנו כאן מאיפה היה לאיסור גיור הכסף מהשלל הגדול שאור דנת לקח מכיבוש נארדה וחרבת הכסף הזה היה רובו ככולו של יהודים יהודים העניים האלה מסתובבים עכשיו בפומבדיתא רבה גבאי צדקה שצריך לפרנס אותם ורבא אומר הכסף הזה שהגיע משוט של יהודים על גופתי לא יגיע לרב מרי יגיע אליי אני צריך לחלק אותו ליהודים הפליטים האומללים של נר כך אני חושב יש לכם את הסיפור יש לזה הרבה המשכים אבל אנחנו גמרנו את הזמן ואני רק מבקש מכם להוציא בשיעור הזה דבר אחד שאתם לומדים גמרא אל תוותרו על הלב אל תוותרו כשיש קושיה על התנהגות של אחד מהחכמים עם תנה ועם המורה תשברו את הראש איך לפתור אותם מנקודת בבתי זה חשוב יותר מהחקירה אם הודית זה זה זה זה קניין או הודיית זה הודת בלתי מנקודת מבתי זה חשוב יותר הטיב השם לטובים ולישרים בלבותם כולנו מאמינים שרבה אם היה כזה גדול בתורה גם היה איש צדיק והיה איש ישר וטיב השם לטובים ולישרים בליבות אבל איך להוציא את זה מתוך הסיפורים תעברו על כל השס תשברו את השיניים תשברו את הגולגולת אל תוותרו ואל תגידו זה בטח בסדר אין דבר כזה אני שוב חוזר לשיטתו של רבי יהודה שמחדש לנו בגמרא במכות נכון שהתורה אמרה ששני עדים זה זה אין נאמנות דוה יותר אין אמנות גדולה יותר חוץ מהשכל הישר מה משמעותו של השכל הישר מה שלמדנו כאן כניה ודת ה כן קונה או לא קונה נעסוק בזה רק אחרי שנגיע למסקנה על הלב הישר הטיב השם לטובים ולישרים בלבותם תודה רבה ‏ah [מוזיקה]