קורת רוח לשבת - פרק 44: פרשת שופטים

יש דברים שקורים רק במשפחה. >> למנועים חיגו ככית 6485. אתם מאזינים למשפחת פודקאסט. הרב אפריים זלמן גלינסקי והרב ישראל אלטר גרויס בשעה של קורת רוח לשבת עם ורטים, סיפורים, יורד ציטים ופולמוסים על פרשת השבוע. שלום וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרת הפודקאסטים קורת רוח לשבת איתי הרב אפרים זן מן גלינסקי די טוב בסול אל תגובץ >> ואנחנו מתקרבים מתקרבים לראשון עכשיו אנחנו בפרשת שופטים ובכל בכל הספרים אתה שם לב בעוד שאתה ממש יכול להרגיש את זה שבעוד שבפרשות הקודמות יש בין הזמנים פתאום פה יש הרבה כתיבה ומתחיל כבר לדבר על תשובה כי בדרך כלל בדרך כלל פרשת שופטים יוצא על תחילת חודש אלול גם השנה זה יוצא בדיוק על זה אני קורא לך בני סוס חור בחודש אלול אז הוא כותב בתחילת אלול קוראים תמיד סדר שופטים ושוטרים תיתן לך שזהו התחילת התשובה ועיקרה שהבעל תשובה חייב להושיב שופט ושוטר את זה כל שעריו הוא שערים הם קוראים לכל הפתחים של הגוף הראייה השמיעה וכולי ועל זה הוא מדבר א מחוייב אדם להושיב הדעת לשופט אצל כל שער וישפוט בצדק את אשרתמש בחושים ואת אשר יניח כמו כן יושיב האדם שוטר את אשר יעניש היינו אם זדמן אשר יסתכל בעיניו בדבר אסור אז ידבר בפי ואת אשר לא או ידבר בפי ואת אשר לא ירצה להשם יקבל על עצמו עונש אין בממון לצדקה אין בגוף בסיגוף בתעניות זה כבר >> משום מה אני חושב שאנשים היום לא עושים את הדבר הזה >> פחות משתמשים כמו שנהגו תלמידי הרמק וזהו עיקר גדול לתשובה אנחנו ממש אני יכול לתת לך עוד א ממש ראיתי יריות שלמות על הקשר בין שופטים לחודש אלול לראש השנה הוא הם כולם מדברים על זה ש אני אגיד לך משהו ש אמור להגיד אותו שבוע הבא בפרש כיסא יצא הרבי רבוני מפשיסכה שאנחנו הרבה משתמשים בו אגב עוד שבוע בערך היו קצת אז הוא היה אומר משהו מאוד חשוב שאני חושב שיש הרבה מצאתי לו גם מקור אצל בעלי המוסר הלטאים שבדרך כלל בזמן שבזמן שנכתבה התורה בזמן הבית כמו שנוהגים לומר אז כשכתוב למשל כי תצא למלחמה לאיבך אז הפשט הוא מלחמה הדרש הוא מלחמת מצווה מלחמת היצר >> הוא אומר היום זה הפוך היום הפשט הוא מלחמת היצר והדרש הוא המלחמה ההיא עכשיו אני חושב שזה זה רלוונטי לכל כל ה אנחנו לומדים בפרשה הזו יש בה המון המון מצוות שקצת מרגישות לא אקטואליות >> אני רוצה להסכים עם מה שאתה אומר בגלל שבסופו של דבר המושג תורה אמורה ללמד אותך משהו >> להורות >> להורות ואם אתה תיקח את התורה וזה לא יהיה שייך לחיים שלך אז אתה פספסת את ה את העיקר >> בדיוק עכשיו בפרשה הזאת אנחנו מתחילים עם שופטים עם שוטרים אנחנו היום כבר המון המון שנים מתחננים השיבה שופטינו כבר ראשונה ולמעשה אנחנו הרבה פעמים עשויים לא להרגיש איכות לפרשות הללו כי אתה פתאום קורא על מלך ואתה קורא על על כל המצוות הללו ועל לא ירבה לו סוסים ו אתה אומר מה לאן אני הולך עם הפסוקים האלה בעיקר בהתחשב בכך שאנחנו אתה יודע אתה יוצא למלחמה לא תצור כן תצור להחריט עצים לא להשחיט כל הדברים האלה אבל אתה שם לב כל פעם איך שמצליחים להוציא למשל בלתשכיס אם הזכרתי אנחנו הם משתמשים בבלטשכחיס להרבה הרבה דברים א זאת אומרת כל בן אדם שמשחיט מזיק משהו עכשיו זה גנצ מחלוקת ראשונים >> זה אתה אומר זה ההרחבה של המצווה >> לא ברור הרמבם למשל מאוד עסוק עם זה אם זה לו שבכלול יש פה יש פה דיון שלם לפי הרמבם האם האם זה נקרא בלטשחס כל אומר לא עץ מאכל סתם להשחיט כלים עם נעליים או >> בעזרת השם אנחנו נדבר על זה בהמשך העניין הזה שלא תשחיט עצה באמת זה שאלה הלכתית זה לא כמו שאתה אומר שזה דברים לא נוגעים זה זאת שאלה מוציאים את זה מוציאים את זה אני חושב שגם ברמבם יש את זה בספר המצוו ויש את זה גם בלכס מלוכים אני כן זוכה עכשיו אפילו בשכנור אור החיים לגבי לזרוק על חדם וקלה דברים אם זה משחיט מיני מאכל אם זה משחיט אם זה לא משחיט וכל הדברים האלה אבל שוב אם אנחנו הולכים יש לי אם אני רק חוזר לרעיון הזה אני יכול להביא לך עוד הרבה הרבה מקורות שמדברים על זה הבל זרוב היה אומר שבאלול קוראים את הפרשה של המלחמות של השופטים כי אנחנו מדברים על מלחמת היצר כי עכשיו הזמן להתחיל להתנהל מול זה א אתה יודע יש א ספר נקרא אמר אמס מרבלייב להייגר >> מעניין נכת >> כן כן תור שני ספרים >> ואז הוא מותח חושב אני לא זוכר אם זה תורסמס או זה אני פשוט הדקתי >> קודם כל נציין השמות של הספרים של אדומרי גור לא ניתנו על ידי האדומרים עצומם אני צודק או לא >> חוץ מספר הזכות כן >> כן אני מדבר כל מה שאנחנו יודעים כאילו שפס אמס אם >> שפס אמס זה בגלל המילים האחרונות >> כןסמסט >> אמרמס בגלל העבור מורך בגלל הראש נכון >> אמר זה גם בעיקר בגלל שזה אמרי כן >> בגלל שזה לא תורתו הוא לא כתב אותה >> זה רק מה שחסידים רשמו במשך הדורות ביסרול זה המילים האחרונות של הספר >> לפסמכם פנחם זה כבר החסידים נתנו >> כן >> לא משנה אזה זה קצת שאלה על החסידים שאם הם ידעו שהיה ספר עם האמס בא בסמדר של עצמם של לובלין הרי זה זה מגיע באיזשהו מקום מאותו שורש >> היה למשל הרבה יותר מעניין זה בס סרול כי הספר הזה מתעשה אותר החוכמה יש יש כמות של מהספר הזה אני חושב אפילו מקוש צגיד >> ואתה יודע היה טויסיגים >> כן בטח מטרסדורף >> מטרסדורף >> כן >> זה היה הכרתי יהודי רב גדול שהיה אומר ביסרו שמוני חלוקים שהוא היה מדבר עליו >> לא >> על מטרסדור >> כן >> שמה יש כל מיני דברים נחמדים אז אז סתם ראיתי שהוא מביא שהסדרה הזאת קוראים תמיד בהתחלת חודש אלול כי כשיש דין למטה אין דין למעלה ובאמת המצווה הזו של מינוי שופטים אינה נוהגת בפועל בזמן הזהור הקדוש צריך לדבר על הנושא הזה כן >> כן והתורה הקדושה היא ניצחית ויש לומר שופטים וסופים ושוטרים מושב על כל איש ישראל שישפוט עצמו ברוח בינתו על כל ענייניו ועוד יוסיף להמין אמונת אומן בכל פרטי ענייניו כי מעת השםמה וזהו שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך פירוש בכל שיעורין דליבה אה כן, הוא כבר הולך על השער, הוא עושה איזה שיעור, זה בארמית בקיצור, והעיקר לזה הוא ממשיך, מה שנאמר בסדרה הזאת, תמים תהיה עם השם אלוקיך, כמו שפרירש רע שיתהך עמו בתמימות, אלא כל מה שיבוא אליך לקבל תמימות ובזה נהיה כלים מוכנים לקבל כל הטובות ולחידוש שנה טובה. א סתם הסיפור הזה של אלול הוא יש בו איזה מתח לא ניכנס לזה עכשיו אבל יש מתח אני חושב שעשינו את זה עשינו את זה פרק ב בקורת ורח הראשון >> במהדורה הקודמת >> בקורסת רוח לג חלוקים אז א אני חושב שדיברנו על זה על קוצץ ועל כל הדבר הזה >> אבל אני מנצל את העובדה שאתה אוהב לשמוע דברים של הרב הירש >> ולרב הירש יש הקדמה מאוד מאוד יפה על על הפר של שיפט לפני שאנחנו נכנסים לפרשה עצמה והוא מדבר על הקשר בין פרשויפטים לפרשה הקודמת >> כולם מדברים >> כן אז אז הוא אומר כך המצוות שנאמרו עד כה עוסקות בעיקר בהשפעה המרכזת שהמקום שנבחר ל ידי השם כמקדש תורתו צריך להפעיל על בני עמו אוקיי העיתים לשכון פסורים בכל רך וארץ זאת אומרת עם ישראל הולך להיכנס לארץ ישראל הולכים להתפזר על שטח גדול. >> זה דיברנו בשם הרב אירש באמת שבוע שעבר. >> נכון. נכון. והפרשה הקודמת דיברה על כמה המקום המרכזי הזה משחק תפקיד בחיי האומה. ואז הוא בא ואומר וזה הערה מאוד מאוד מעניינת ואני אשאל אותך מאיפה הוא לוקח את זה אבל הוא אומר המצוות הבאות אתה מפרש שיפטין בהלאה מוקדשות למוסדות שבאמצעותם מפעיל המקדש את שליטתו על העם. כן אנחנו יכולים >> מצות אלו מלמדות אותנו שנציגיה של תורה הזו יתמנו מן המקום המרכזי הזה נציגים אלו יפעלו בכל רחבי הארץ והם יבטיחו את השפעת מקדש התורה בכל משות העם >> אז אנחנו גם יודעים את זה בהמשך הפרשה עלוקמטו ואוליסו כשמסתבכים כאלה המקומיים לא יודעים מה לענות שוב חוזרים לבית הגדול המרכזי >> זאת אומרת הוא מדבר כנראה הוא מרמז בדברים שלו לעובדה שהסנהדר ישבה בבית המקדש. >> כן. אנחנו גם יודעים שאיך ממנים ואיך זה א לפחות לפחות ב במשנה בסנהדרין יש את התיור איך ממנים את השופטים וכמה צריך בשביל למנות אותם איזה גודל שסנטר בסוף איך שאנחנו מבינים הדיינים של כל מקום ומקום הם מתמנים הם נציגים באמת כמו שהוא מגדיר את זה שבית המקדש המרכזי >> אתה יודע יש הערה מאוד מעניינת בהקדמה הרבה אנשים לא לומדים את זה אבל ההקדמה של הנציב לעמק שילה עמק שאלה אז שמה הוא אומר דבר מאוד מעניין שהסיבה שהסנהדר נמצא במוק המקדוש זה בגלל שהרוח הקודש של שורה בבית המקדוש משפיעה על הסיעתא דשמיא בלימוד של אלו שיושבים בסנהדרין זה קצת רעיון אחר מאשר הרב ירש הרב ירש זה כאילו >> זה לבד שהחסידים לקחו את זה למקום כמעט הפוך למשל בני סוסחור בצנז היו אומרים שם הבניסחור שבסוף פרשה קודמת אנחנו מדברים על שלושה רגלים ומיד ד שם אנחנו עוברים לשופטים ושוטים תתן לכו מכאן שברגלים צריך לעלות לשופטים ושופטים לרבס >> אתה מבין זה כל חיידר עושה עושה את זה הפוך אני ראיתי א מרי אסד יש ספר דברי מרי >> כן שהיה מגדול הפויסקים >> רב בסרדה זכיתי להיות בכבר רופה >> כן >> אז הוא מביא סוף הפרשה הקודמת אנחנו אתה יודע דברנו על זה פעם נראה לי יש ספר על סמיכם לועד נראה לי של פרמודים או של אני כבר לא זוכר אולי של החכם מזמיר שהוא מדבר שהוא יוצר קשר בין פרשה לפרשה עכשיו יש לפעמים שמובעק מתחילה פרשה חדשה אבל למשל חומש דברים כולו ציא אחד ארוך של נאום אמרנו יש כמה הפסקות באמצע ואנחנו פשוט הפסקנו הלכנו הביתה שבוע שלם לא נפגשנו הנה פרק חדש אז זה נראה לנו >> מדים את הקשר >> מאבדים את הקשר ועכשיו זה נראה לנו וורט הקישור בנסוף הפרשה הקודמת זה נראה לנו ורד >> צריך להבין משה רבנו דורש פה והוא עובר מנושא הוא עובר מנושא >> וצריך להבין מה הקשר עכשיו זה לא אצלנו יש הפסקה אתה מבין וזה זה כל הזמן עושה לנו את זה מקשה לנו קצת את ההבנה האינטואיטיבית מה שנקרא להבין את הצורך בין פרשה לפ >> טוב אז בזכות הבורטים אנחנו מתחברים בחזרה >> אנחנו חוזרים בחזרה אחורה >> אז הוא אומר מריאסד אומר זה ממש פלפול כזה בדרכם של א רב בני הונגריה שהוא מדבר על זה הפסוק האחרון זה איש כמתנת ידו כברכת השם אלוקיך אשר כן ומיד שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אז הוא מביא שהגמרא אומרת הגמרא באמי גמרא מפורסמת א שמאתגרת היום הרבה אנשים ואנחנו אולי נדבר על זה הרמבם פסוק עם זה שבן אדם אין לך מורה הורה אלא אם כן הוא משבט לוי אוסוח זאת אומרת בשביל להיות מיר אירוע כמו שצריך כי יורו משפטיך ליעקב את זה הגמרא שואלת בוקח חזין אן דיקה אנחנו רואים שיש אז הגמרא אומרת שהם לא מכוונים את ההלכה לאמיתה אז הוא אומר לפי זה קשה מה זה תיתן לך בכל שעריך מה עושים בשבט יהודה שבט נפתלי איך הם שמים >> אם כן תגיד שהם מביאים מלכ פחות קשה להגיד את זה אז הוא אומר שהגמרא בובקמה אומר שכל העוסק בתורה ובגמילות חסדים זוכה להיות כיסכר עכשיו ברגע שאתה זוכה להיות כיסכר >> והרמב"ם אומר שכל אחד ש >> לא ישב את לוי בל בבד ישר >> אז הוא גם נהיה לוי אוקיי >> לא משנה אבל הוא אומר שכל העסק בתוירה וגמיןס חסודים אז הוא זוכה להיות כסוחו ויוכל לשפוט א יוכל לשפוט אתם משפט צדק אז הוא אומר לכן אנחנו צריכים להגיד שבשביל שיהיה שופטים ושוטרים צריך שיהיה גם יעסוק לא מספיק שיהיה בתור צריך איש כמעט נשיאות צריך גם שהוא יתן צדוקה רק ככה הוא יוכל להיות כמו יסוקו וככה נוכל וכל לעשות שופטים ושוטרים בכל א בכל שיעורך יש עוד דבר אתה יודע על הפסוק הזה כיוון שאנחנו נכנסים כבר לחודש אלול אז כולם יושבים פה ומעריכים אני נראה לי שאפשר לחבר ספר על הפסוק הזה שופטים ושוטרים תיתן לך הקשר בין זה לבין חודש >> לא לא רק הקשר אלא גם בעיקר הדרך המוסרית שלומדים את זה אז למשל ראיתי שהטולדסנקב יוסף מביא בשם החסיד יוץ כן זה לא רבי ינקבדין זהזה אתם הרב שח היה מביא אותו לגבי >> הפשוטים >> כן יפה >> אני שמעתי את זה ישרות מהרב שחיכלה >> שמה תגיד >> שהם באינקוויזיציה בספרד אז דווקא מתפלצפים מבין היהודים הם אלו שהם ירודתם אבל הפשוטי העם לא א שמרו חזק על האמונה >> אז הוא מביא >> אגב זה משפט שהרב שך אמר אותו ליצחק קרבי נכון לא גם באותו נאום מפורסם הוא אמר את זה >> באותו נאום ביד אליהו בנאום השפנים >> אני לא חושב >> אני חושב שהוא הזכיר את זה שה >> אני שמעתי את זה ביחק אני לא שמעתי את זה באותו נאום של ה >> אני חושב שכן אני לא זוכר אבל אני לא יכול להתווכח אה אז הוא מביא על המשנה החסיד יוץ מפרש את אובס אז הוא מביא על המשנה אל תדן את חברך אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו שזה הוא כלל גדול להתמדת השלום ואהבה בין האנשים כי רוב הקטות הנופלות בין בני אדם ובסיבת שפות האדם משפט אחד לעצמו ומשפט אחד לזולתו זאת אומרת בן אדם פס שזה מגיע >> נוגע לעצמו >> אנחנו נדבר על זה כן זה השוחד וזה >> אוו יש על זה מלחמות עולם >> וזה העניין ולכן הזהירות שיהיה דעתך ונפשך תחת נפשו המשל חירפך בן אדם על איזה דבר שעשית לו אל תשיבהו עד שתדון אתה בעצמך אם היה הוא עושה לך מה שעשית לו אם אתה אתה היית מחרפה יותר ממה שהוא חירף אותך. קיצור וכן ככה בכל משא ומתן אז אומר טודולס לפי זה זה הפשט שופטים ושוטרים תיתן לך א כלומר המשפט שהיית רוצה שיתנו לך תיתן בכל שעריך תיתן אותו על החברים שלך ועל זה אתה יודע אותו רעיון ראיתי במקום אחר שהוא אומר א הגמרא אומרת קשות עצמך תחילה אז הוא אומר שופטים ושוטרים תיתן לך קודם כל תברר אצל עצמך שאתה שאתה מסודר ורק אחר כך בכל שעריך כן אוקיי יש על זה המון המון א דברים מפה >> טוב אנחנו צריכים להיכנס לחלק ההלכתי וצריך לדעת את זה אתה דיברת איתי השבוע על בכלל על הפרשיות של ספר דבורים יש המון המון מצוות והלכות בפרשיות האלו אז אנחנו נצטרך בשלבים מסוימים לעזוב את החלק הרעיוני וכן לצלול אין לנו ברירה זה המהות של הפרשות האלוכן א >> לא לשכוח מה שנקרא קרא את ה את עצם הדברים. אז א אז יש לנו פה דבר מאוד מאוד מעניין שמתווכרים איך לפתור אותה שהרמבן על על הפסוק הראשון של הפרשה אומר דבר מאוד מאוד מעניין. כתוב בפסוק שיפתשיתך בכל שעורך זה מראה שלכאורה זה מצווה רק בארץ ישראל. והרמבן אומר וככה נראה מתוך הדברים שלו שלפי פשוטי של מיקרו באמת בחוץ לארץ >> אין מצווה בכלל אין מצווה בכלל להציב בתי דינים וושיפטים דין עכשיו הפלא הגדול הוא שהרמבן לפני שהוא בסוף מראה שבחז"ל כתוב לא ככה הוא מוסיף את זה שלוש ארבע מילים וזה פלא עצום הוא אומר וכן כתב הרב רבנו משה כן ש בפשת זה הרמב"ם >> שזה הרמב"ם עכשיו זה זה פלא עצום >> שאתה הולך לחפש את הרמב"ם >> או יש פה יש פה קצת בעיה אז קודם כל לפני שניכנס לבעיה הזאת נגיד הרמבן בעצמו כבר מבהיר לנו שבחז"ל כתוב מפורש >> שכן יש מצווה נכון שיש הבדל בין ארץ ישראל לבין חוץ לארץ רק בארץ ישראל המצווה היא בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר אבל בחוץ לא רק פלך ופלך הוא לא בכל עיר וייר >> זאת אומרת בכל גליל בכל אז >> נכון זה זה מפורש בחז"ל אז א לכן הרמ"בן בא ואומר ש אבל מסכם הרמבן בזמן הזה לאחר שבטלה הסמיכה כיוון שכל המשפטים בדלים מן התורה דכסיב לפניהם ולא לפני אדיותות ואנו הדייטותנן ואין דיינים בחוץ לארץ אלא תקנת שליחוסה אבדינון אין לנו חייבים מצוות מינו שופטים מן התורה כלל >> זה אנחנו דיברנו כשדיברנו על הסמיכה >> נכון >> זאת אומרת בעצם אה ההבדל בין הארץ לחוץ לארץ הוא כשיש סמיכה כשאין סמיכה זה כבר זה כבר עוד דרגה אחורה >> אז לנו אין אין מצווה בכלל ככה אומר עכשיו נחזור לנקודה הראשונה אז הרמבם בא ואומר שהרמבם בעצמו >> כותב אחרת >> כותב כפי פשוטו של מיקרו שבחוץ לארץ אפילו בזמן שכן היה סנהדרין לא היה מצווה בכלל למנות דיינים ואז השאלה שאלה היא מה הוא עושה עם חז"ל. הבעיה שלנו שברמב"ם אצלנו כתוב את המילים האלו וכדאי לשמוע טוב אינו חייבים להעמיד בתי דינים בכל פלך ופלך בכל בעיר אלא בארץ ישראל בלבד נכון מה היה רמבם היה צריך להמשיך לומר שבחוץ לארץ רק בכל פרך אבל הרמבם כותב ככה הוא >> נצר הוא לא הוא לא מוסיף את >> אבל בחוץ לארץ אינן חייבים להעמיד בית דין בכל פלך פלך אינן חייבים להעמיד בית דין בכל פלך הפלך שנאמר תיתן לך בכל שעריך אשר השם אלוקיך נותן לך לשבתך >> היית רוצה להגיד גיד שזה אינם חובים אלא בכל פלא >> או יפה מאוד אז באמת כל הנשקלים על הרמבם מרים את זה מה הרמב"ם עושה מה >> מה הוא עושה עם הגמרא >> מה הוא עושה עם הגמרא אז אז באמת אומרים את הפתרון שאתה אומר שהרמב"ם מתכוון להגיד אלא אלא בכל פלך אל פלך ואז מסתדר יפה עם הגמרא ואז מאירים אבל מה נעשה שהרמבן משמע מהרמבן הבין את הרמבם >> שאין בכלל מצווה בחוץ לארץ בכל פלך אפילו בכל פלך ופלך אז באמת לשאלה הזאת אין פתרון כאילו אנחנו באמת לא יודע ברור לנו שהרמב"ם ראה את הגרסה הזו וככה הבי >> הרמבן הרמבן הרמבן כן אז באמת אין לנו פתרון לנושא הזה >> בקיצור אז אנחנו אבל אנחנו יודעים שכן יש זאת אומרת אנחנו סביר אלן שכן גם בחוץ לארץ גם בזה מינוי הדיינים הוא חלק מהזה רק ושופטו את המשפט צדק מכאן אנחנו ישר עוברים למהלך שהוא מנסה לעשות איך הדיינים יש עכשיו דיבור על הדיינים איך הם צריכים להתנהג >> ופה יש את הנושא של השוחד >> יפה קודם כל אני רוצה תשובה ממך כי אני חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי תשובה יש הבדל במילה אחת בין הפרשה שלנו לבין פרשזס משפוטים שכתוב אצלנו כתוב יעבר >> עני חכמים >> ושמה >> ויסלב דברי צדיקים >> נכון ושמה כתוב יעבר עני פקחים >> כן אני לא לא ראיתי תשובה אני מעריך שיש >> זהזה יש תשובה אחת ואני אולי אתה תעזור לי להפנח מי זה מי מדובר זה היושור היושור >> מקנדיה >> לא זה לא השם דיריבו משהו כזה לא יש משהו איזשהו פשט על זה ש שפה התורה באה להדגיש שגם השוחפט שהוא צדיק שלא יחשוב לעצמו שבזה שהוא צדיק זה יפתור לו את הבעיה של השיחד, אלא גם לצדיק שזה לא יודע, זה לא כל כך מתיישב לי עם ה עם המילים, אבל מה שמאוד מאוד מעניין זה שכמובן תרתמים מביא לנו את הידיעות האלו שבגמרא כתוב שזה לא סיבה אלא זה יהיה עונש. זאת אומרת >> כן זאת אומרת אני מסתכל בהקשר הזה של הגמרא יש בספר ספרסמס הוא ספר מאוד מאוד רציני ופתאום פה בפרשה הוא מביא על דרך הלוצה הוא גם מוסיף כמה מילים ביידיש אז הוא סוסמס בתרל מי שמחפש כעיני חכמים כעיני בשר הגשמיים הם עיני פטעים רק ההסתכלות הפנימית בשכל האדם נקראים עיניים מחוקמים זאת אומרת מה שהוא אומר העיניים שלנו זה זה לא מעניין. הראיה שלנו היא לא כל מה שמדברים על עיניים מדברים על על ה >> הבנה >> על ההבנה על ה אי אבוד של מה שאנחנו רואים והשוחד יעבר עיני חכמים הללו דקלי גאוויגן ככה הוא מוסיף את את ה את היכולת החכמה הזאת של העיניים היא תתעברור זאת אומרת בפשטות אנחנו חושבים שהעייוון הוא עיברון פיזי >> או זה בגמרא כתוב שזה עיברון פיזי שאינו נפטר מן העולם עד שלא >> בלאמיות הלב ויסלב דברי צדיקים אפילו צדיק גמור ולוקח שוחד אינו נפטר מלם בלי טירוף הדעת כך כתוב בגמרא וזה פלא זה כאילו הדבר הזה הוא פלא הגמרא הזאת למה הגמרא הולכת עוזבת את את הסיבה לאיסור ואומרת שזה מין עונש אז יותר תמים אומר זה הברקה והוא בא ואומר זה ששויח זה אסור >> זה בוודאי >> כל אחד צריך להבין את זה כמו שכתוב בגמרא מפורש ששויחד זה המילה שויחד זה שהוא חיינו ששניהם גם הבעלין >> אז הוא אומר לכן הגמרא באה ואומרת שזה חייב להיות שיש פה פשט עמוק עוד תוספת אחרת לא היה א ראיתי אתה מכיר את זה כולם מביאים את זה החידור בשם הגדולים בערך של מהרם גביזון >> כן >> אז הוא מתאר מי זה אחד מרבני מצרים הקדמונים בזמן מריטצץ או מריקש כן מריקש זה ערך לחב רבי יעקב קסטרו וראיתי בארץ מצרים קובץ תשובות תשובותיו בכתב יד באורך והזכיר תשובות הרב גינ ורדי ושקל ותריים רבני דורו ומכללם הרב החסיד מורנו חיים כפוסי בעל הנס זל ופה באותיות קטנות זה הערה הוא מוסיף שהיה דיין רב חיים כפוסי ונסתמה הוא נהיה עיוור והיו מרננים עליו שחס ושלום לקח שוחד ואמר בתוך קהל ועד כי שמע דיבת רבים יחדיו ירננו שלקח שוחד ואם האמת איתם כן יהיה תמיד הענן יחסנו זה לשון של החידה ואם הוא נזר מאוד בזה יאיר עיניו כבראשונה ונתקבלה תפילתו באילו נרו ואני הצעיר ראיתי חתימתו כשהיה סגאור והיה חותם מהומד וכמעט אין האותיות ניקרות כמי שלא ראה וראיתי חתימתו אחר כך השם ניסי חיים כפוסי ככה הוא היה כותב כתובה מאושרה ועד היום כל הנשבע לשקר אברו נאנש סתם מעניין זה עדות אתה יודע זה עדות של החידוש הוא עצמו היה ב אנחנו יודעים שרב חיים קפוסי הלך שמח עם >> עם רבי יעקב קסטרו ומלחמות עולם אבל זה שכשכולם דיברו אז הוא אמר ריבונו של עולם אני לא מוכן לשת את זה אתה הולך להעיר לי את העיניים וחידור אומר ראיתי שתי חתימות אני יודע לזהות מה היה כשהוא היה עיו יפה מאוד אגב אני רציתי להחמיא לך על התור האחרון שלך על איך שתי את ה את הביקור של החידו ב >> בצופה זה צרפת זה משהו מאוד מאוד מרגש >> זה זה הכל נמצא במעגל טוב >> כן אה אתה יודע שיש פה מלחמת עולם ב >> באיזה נושא >> בשויחדעניין הזה של שויחד מה זה מלחמת עולם כולם יודעים שהחזון איש שבא לימוסר זה מה שנקרא אה משהו שמה היה שמה קצר אף על פי שחזון איש בעצמו כותב אני תמיד הייתי בידידות עם בעל היה מוסר הוא מביא שמות כבר אומר לך שיש יעור צד השבוע של רבי חץ ואני מבין שגם איכשהו קשור לתוך ה >> בהחלט אז א אני אגיד בקיצור על מה מלחמת העולם הזאת אתה יודע שאחד מהדברים שהפריעו לחזון איש זה בעלי המוזר זה ברגע שאתה עושה עסק מעניין זה של נגיעס מה זאת אומרת נגיעס שכל בן אדם יש לו >> כל בן אדם אם יש לו נגיעה אז אז אי אפשר לסמוך על הכושר שיפוץ של >> מספרים מספרים על השח >> שוב פעם הגיע לדנטוירה וה שפסקו לפי הפסק שלו בעצמו פסקו לפי השח אומר איך י אז הוא אומר תראה מה הכוח של נגיעה >> נכון אז א אז יש מלחמת עולם על הנושא הזה של שוחד איך אנחנו מסתכלים על התורה על על מה שהתורה אומרת כאן שאשרד יעב האם זה דבר זה דבר טבעי זה מה שנקרא משפוט או שזה חוק אוקיי אז הסבא מסלבות יש לו יש לו קטע זה בוא בוא ננסה לה >> או איזה נפקמיני עצומה כי ברגע שאתה אומר שגם לחכמים יש נגיעה >> אה >> אתה בעצם הורס את כל ההסתמכות על >> על חכמים >> חכמים באופן כללי בלי קשר לשוחד >> כי תמיד אנחנו עלולים לחשות בהם שהם נוגעים >> אז החזון איש יש לו מהלך שלהם שכוח השכל של החכם הוא תמיד מצליח לגבור גם על >> להתעלות על הנגיות >> מה הרע יש לו רעיות עצומות הוא בא ואומר חכם מותר לו להורות על טריפה של עצמו שיגרום לו להפסד עצום. >> ועכשיו, אם אתה בא ואתה אומר שנגיעות זה כמו שוחד שהחוכמה לא מסוגל להתגבר עליה, אז איך איך אנחנו נותנים לחכם להחיה בדבר כזה? אז לכן החזון איש בא ואומר שכוח הטומאה של השויחד זה איזשהו מין גזרס הכוסוב כזה. זה זה חוי כזה לאר על סתם נגיעה. זאת אומרת יש להבדיל בין שוחד >> לנגיה. נכון ש בפועל לבין נגי אישית >> נכון בא ואומר שיש מין חוק כזה שהתורה בגלל הכוח הטומא הגדול שיש הוא מדבר פה כמו איזה מקובל כן שיש בשיח אחד התורה קבע כחוק שחוק שמה החוכמה לא תצליח לנצח את הנגיעה אבל בכל מקום אחר אסור לנו להמין ככה אנחנו חייבים להאמין שכוח החוכמה של החכם היא מנצחת את הכל >> זאת אומרת הוא מתעלה על הנגיעות >> בדיוק וו סבא מסלבותקה בא ואומר, אם אתה רואה כאן שאפילו החכם שבחכמים, הדיין והפוסק, השויחד זה עלול להטות את את שכלו, אז כל וחומר אצל כל בן אדם א הנגיעה היא השוחד הכי גדול. >> מה הוא יעשה עם הם הזה? הוא לא נכנס כאילו >> לא אבל אפשר אולי לעשות הבדל בין א יורדי לכושה משפות. כן. זה לא שאתה מול מישהו. בדאי זה אתה מול מול אלוקיך זה אירוע אחר >> זה מאוד מאוד מעניין מה שאתה אומר >> לא כי השם השמיל אני זוכר שהוא מביא שאבנייזר אמר לו פעם שללמוד ללמוד יורדה יותר קל מלמוד חושב משפט כי לפסוק ביורדה בסוף זה בין איסור להיתר לפסוק בחושפות אומר השם שמיל זה זה שניהם התר השאלה של מי זה אתה צריך >> אני אני אחזק את דבריך מסיפור ששמעתי מצאצה לבית בריסק שקורא לו באנצלוביצ'יק משיקגו >> והוא סיפר שזה סיפור די מפורסם אבל הקני שהוא אמר זה זה מאוד מעניין שהיה שוחט אחד שהיה בדין תיר אצל רב חיים מיבריסק ורב חיים מבריסק הצדיק את הצד השני והשוחט התחיל לגדף את את רב חיים וזה >> ובסמחזלגן בבריסק אמר אני לא מבין אני בעצמי פסקתי לו שהבהמה שלו טריפה והוא לא נידע אף הוא לקח את כל הפסל עליו אז אמר רב חיים את תבין את זה בידש רב חיים אמר לו לא את ההפסד הוא מוכן לקבל הפסדון של >> זה דרות גבונן זה שהשני ניצח זה מה שהפריע לו מדהים >> זה חיזוק לפשט שלך >> כמובן שחסידים בהקשר הזה היו הלשון של רש"י זה מי שקיבל שוחד אי אפשר שלא יתת לי ובבו אצלו להפוך בזכותו אז החסידים היו אומרים שזה הסיבה שנותנים לרבי פיטין כן >> לקרום לו >> שחט אותו עכשיו אני אני יש יאור קצת מאוד חשוב השבוע קצת של 100 שנה שמאוד א אני החלטתי כאילו סיפורים פחות מכילים את הדמות רבנו המשך חוכמה עצתי קצת בחיבורו המאוד חביב והוא ממש אתה יודע הוא רמבמיסט ממש אפשר לראות את זה והוא מנסה לעשות יש לו קטע מאוד ארוך אני לא אקרא את כולו אבל אתה יודע בכל זאתי קצת של אחד אני חושב זה תופעה פלאית אתה הזכרת אז את הסיפור עם מיסר הרל איך הוא עצר א >> את הצפה של צר הצפה זאת אומרת מספר את זה מסיח לפיטים הוא עדות של ילד לא דתי שראה בעיניו >> הוא חי עםור הזה עד יומו האחרון זאת אומרתי הוא >> עשה עליו רושם >> ואבל הסיפור אם אגב היה עכשיו את הארוחת ההיכלות היה שם את החיבור הזה בכתב ידו >> כתב יד אני דיברתי מישהו שהיה שם הוא אמר לי שהוא מאוד התרגש לראות את הדבר הזה >> כן ו טוב אני חשבתי על זה שהוא עצמו כל כך היה בז בתוך ספרו לחפץ זאת אומרת הוא היה איש הרעיונות הוא מדבר על זה בשבירת הלוחות שהקדוש ברוך הוא רצה שמושה ישבור שלא שהחפץ הזה הוא לא הסיפור אם עם ישראל מתחיל להתלקט סביב חפצים אז צריך לשבור גם את הלוחות אבל בכל אופן פה הוא מגיע והוא שם פה מהלך יסודי כזה כדרכו פה יש פה איזה חיבור בין סנהדרין למזבח לאשרה. כלומר וזה נראה חיבור אה אסוציאטיבי, זאת אומרת מקומי. א זה מופיע אחד ליד השני. אז חז"ל שואלים מה העניין של השראה אצל מזבח? מי שמאמין דיין שאינו אגון. ואז מה שהוא הולך ומסביר שלכל הבריאה יש לה מהלך של צמיכה. יש הדומם לא צומח. תיקח גוש אבן, אינו ניזון ואינו ניוסף כי זה יסודות דוממים פשוטים. ואשר נמצא כגדל האבן, היא אומר, אם אתה רואה פתאום שאבן גדלה, זה בגלל שנדבקים אליה חלקי עפר וזה והם הופכים לאבן. >> אין פה כוח הצמיכה. >> אבל לא כן הצומח והחי שניזונים וגדלים מוסיפים שלמות בחיותם תמיד כאן דע. והוא אומר שבגלל זה הקדוש ברוך הוא ציווה שהמזבח יהיה מאבן. למה? וזה פה אנחנו חוזרים מי שמכיר את ההקדמה שלו על הנושא של קורבנות ההקדמה שלו ויקור הוא לא רגוע מקורבנות בן אדם משוכנע שהוא מביא לקדוש ברוך הוא משהו שהוא מוסיף לקדוש ברוך הוא משהו לפי הרמבם זה מהלך מאוד בעייתי כאילו אנחנו לא יכולים להוסיף >> פמם זה הפוך זאת אומרת הוא צריך לדמם לעצמו שכאילו הוא בעצמו שנמצא >> יותר מזה גם זה הקדוש ברוך הוא לא צריך לך כלום כל מי שיכול פה להנות זה אתה כי אתה יש לך איזה צרכים להקריב וזה אז אז הקדוש ברוך הוא עשה קורבנות, זה הרמב"ם ואז הוא אומר ככה אומר לכן עשו את המזבח מאבן להתבונן כמו שהמזבח מקום הקורבנות הוא דבר שאינו ניזון ואינו צריך למים ומזון כן כל עניין הקורבנות הוא לא לסיבת אזנה והתווספות בשלמות כלל זאת אומרת אתה לא מוסיף לקדוש ברוך הוא כלום דע לך זה אבן הקדוש ברוך הוא לא מרוויח לך כלום לכן המזבח חייב להיות אבןזה נאמר לא תיתה לך אשרה קולץ כן אה לא לעשות את זה אצל מזבח השם אלוקיך כי כל עניין המזבח הוא אין צורך לא ולכן אם אתה עושה עץ אז אתה בעצם והוא גם מדבר על על המילה היא לא תיתה לך אשרה כלומר אל תנסה אתה לס זה בעצם אתה זה צורך שלך זה תועלת שלך אין לקדוש ברוך הוא מזה שום דבר ואז הוא עובר לדימוי והנה ידוע כי המשפט לאלוקים והוא באמת עניין אלוקי ולא ייתכן להיות אמת. זאת אומרת, בשביל שמשפט יעבוד כמו שצריך, זה צריך להיות אלוקי. ולכן זה חייב להיות שהדיין אינו מקבל שום תועליות לנפשו, לא שום דבר ממון ושום כבוד בעולם. זאת אומרת, אתה מבין את ההקס שהוא עושה? בעצם הוא אומר זה כמו קורבנות וגם וכן שאינו מפחד מבעלי דין והוא שופט בלי שום הלשון שלו היא לשון רמבמית כזו שום מכוון חוציאי זאת אומרת שום כוונה חיצונית רק להוציא האמת והמשפט הגמור אבל דרך כוונה שנייה אפשר והוא אומר זה הפשט כל דיין שדן דין אמת לאמיתו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית היינו כמו שלא כיוון הבורא יתברך במציאות שום תועלות ותוס תוספות לעצמותו יתברך והוא לאחר שנברא העולם כקודם שנברא העולם כן אדן דין אמת לאמיתו היינו בלא שום פנייה שיתכן להיות לפעמים יוצא דין האמת מפי הד קיצור הוא אומר זה חייב להיות דין אמת למיתו לא מספיק שיוצא לך דין אמת מהפה זה צריך גם שתתכוון ושלא יהיה לך שום כוונה אחרת ואז הוא מתחיל על על אה אבל אני חושב שיש פה מהלך נדיר אני אביא אותו עוד פעם בהמשך את המשך חוכמה. אה >> הרעיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב בגלל שאתה יודע יש ויכוח פילוסופי מאוד מאוד גדול שמי אמר בכלל שיש זכות לבן אנוש לשפוט בין אנוש אחר. >> בדיוק >> אין אין אין הם צודקים בהיגיון הם צודקים. מי מי אמר שלך יש את כוח השיפוטי לבוא להכרי החיים של בן אדם אחר? אבל שמעתי פעם רבי יושבר מבוסטון זה ממש מתכתב טוב עם המשכוח מה הזה שבאמת הדיינים שלנו לא באים לשפוט בן אדם אחר אנחנו סך הכל מנסים להבין מה הקדוש ברוך הוא היה אומר על הדבר הזה >> לכן בסד נקרא אלוקים >> כן והם צריכים להרגיש ש שהגהם פתוחו לפניהם והם צריכים להרגיש שהם נציגים של הקדוש ברוך הוא כאן ויש יש יראה במעמד הדין סתם אני נזכר בהקש בין אומות העולם לזה אז ראיתי שמישהו פה אמר לרבי חיים בריסקר אנחנו הרבה יותר רציניים ממכם אצלנו אסור שוחד האיסור של שוחד הוא גם לנותן גם למקבל פה בתורה האיסור הוא על המקבל לא כתוב שאסור לתת שוחד אז הוא אומר לו אנחנו יותר ישרים מכם אז רב חיים אמר לו הפוך אתם ברגע שנתנו שוחד אז שני הצדדים יודעים שיש להם מאזה נעימה מה אף אחד לא ידבר אבל רב שקיבל שוחט יודע שהוא יכול אחרי זה בשתים להגיד תשמעו נתתי לו >> ולא יקרה לו כלום >> ולהוא לא יקרה כלום לכן אנחנו עוד יותר >> הגאונות של רב חיים בשלוף מה שנקרא >> אז ככה ראיתי בספר מפה אנחנו מגיעים לעוד יסוד שהוא עוד מחלוקת ראשון רמבם ורמבן על לא סוסר כן אנחנו היום יודעים לאיסוסיר אפילו היום הולכו על יומין שהיה שמאל שמאל שהיא יומין כל הדבר הזה אגב ראיתי מישהו הוא אומר אה מה זה השמאל שיומן יומן שמאל איפה ראינו שחז"ל אומרים >> שאפילו אומר לך א >> איפה ראינו כזה דבר אז הוא אומר שכתוב הגמרא דורשת אסר תעסר את תבואת זרחה עשר בשביל שתתעשר אז הוא אומר שפה ה >> הנקודה שמעל הש >> בדיוק את הנקודה שהיא נמצאת בשמורסיג לתמסר סייג לאושר >> כי המסור שחז"ל מעבירים לנו שתסר זה זה סיג זה סייג לתוירה ש שאפילו הם חולים שמאל שמאל ש >> אגב מי שעושה את את ההרחבה הזאת של הלויסוסו וכל אשר יראו זה ספר החינוך כאילו זה שמה הבסיס של ה של ההשקפה החרדית העכשווית זה מגיע משם צריך לומר יש פה קודם כל מחלוקת רישוינים בין הרמב"ם לרמבן הרמב"ם משו שוכנע שכל מצוות חכמים זה בכלל לא הסוסר והרמבן >> ואז זה שאלה עצומה >> הרמבן >> לא שאלה עצומה על כן כן נכון >> שמה שסופק דוריסופ נכון אז מה התשובה של הרמבם זאת אומרת סופק דרב >> סופק דוריסה לחומה סוף דרבון לכולה למה סוף דרבון לכולה הרי זה בא מלא סוסו מה התשובה >> שרבונון בעצמם >> קבעו שאפשר להגיד שסוף דרבנו יהיה לכולה. >> כן. גם פה אני ראיתי שהמשך חוכמה ממש >> אגב הספר שב שמייצה זה ה >> כן כן זה זה הראשון כן >> עוד רגע אני אגיד לך על זה בהקשר של הפרשה אה שנייה אני אני אקפוץ לשם אני ממש עושה קפיצה שלא כ שלא כדרךמס פעם ישב עם קבוצת רבנים הוא אמר לכאורה בוא בוא רגע נסביר את זה יותר ברור שיהיה לאנשים ברור יש לנו כלל שאם יש ספק בדאורייתא כך זה לחומרה. השאלה היא עוד שאלה. מי קבע שספק דאורייתא לחומרה? האם זה שספק דאורייתא לחומרה >> מדור >> זה מדאורייסה? או שזה רק מדרבונון? אומר האמר מסבצמר יש לנו פסוק מפורש בפרשה שממנו משמע שזה דוריסה. איך כתוב שאתה בא להילחם על עיר ואתה הולך אז אסור לך להשחיט את העצים שסביב העיר. הפסוק אומר ככה, רק עץ אשר תדע, כי לא עץ מאכל הוא אותו אתה יכול להוריד. אומר רמס, מה מזה אתה מבין שאם יש לך ספק >> אתה לא יכול. >> אתה לא יכול רק עץ אשר תידע. זו הייתה השאלה. ואז הייתה לו תשופה חסידית. התשופה החסידית הייתה שכתוב כאדם עץ השדה. אז למעשה הקרית עץ הזה זה סוג של שאלה בדין נפושס וממילא דין נפושס ודאי שספק לחומרה כי מדאורי זה אפשר להקיש מזה לשאר הדברים >> כן יש שם שם איזה יהודי ענש את התירוב עירר בליבו ש שהשאלה יותר טובה בתירוץ שהשאלה היא זה ו >> הוא לא אהב את את זה שזה נהיה דיןפושס בקיצור >> הוא היה כנראה ליטעים מדי בשביל זה הוא לא היה לטעים הסיפור שהם רמז אחרי זה אמר או שהוא ראה על פניו או רוח הקודש של זה ש מצומ שתדרוב לא מסכים ומישהו רץ נשטרוב בא לבקש סליחה אז אז הוא אמר א המערר אחרב המערר זאת אומרת הוא לא הוא לא הוציא את זה והנס התירוב אני חושב שהוא אמר שכתוב מאיפה יודעים שאמר רבו אח הרבו כמער אחשכינה זה לומדים מבזי בליבום ויואמרי אז הוא אמר לא מספיק שמבזים צריך גם להוציא את זה בפה העירור לבד לא תופס >> אל תבוא אליי בטענות שאני >> ופה יש פה כבר יש סוגיה עם עירור זה כדבור בקסטורה וכל הכיף הזה אני רק רוצה להגיד לך שוב אני ממש מרגיש ש אני ממש מרגיש ש שאני צריך לדבר עוד על המשך חוכמה אגב בגור אני ראיתי את הספר אז נזכרתי ש >> אמרת לי שאדמור מגוש שינה את את גישתו למשך חוכמה אחרי שהוא ראה את האמרה המפושנת בפרשס בחוקיס על >> אני לא יודע אם הוא שינה את גישתו יש פה כמה דברים כשיצא הספר הם סיפרו שבאסר ישב עליו לילה שלם כך אמר עברתי עליו מקריחה לקריחה לסמחי היה אומר שבפתח של השער של הספר הוא כתב ה הלטאי הזה כתב תסתכל עד היום חובר ברצון אבינו שבשמיים >> וואו >> זה נורא תפס אותם זה נורא תפס אותם >> זה זה ספר כל כך עוצמתי אני חושב שסיפור שהבריסקרוב פגש אותו אומר ספר סגרספונדמחבה זאת אומרת הספר היה משהו אחר לגמרי בכל אופן אז פה הוא מתחיל הוא מתעסק עם הרמב"ם והרמבן לכאורה הרמבן מכה את הרמב"ם מסוג על ספר המייצרס הוא ממש מכה אותו ואז הוא כותב ככה אני רק מצט לך את הלשון ואנוכי עפר ואפר תחת כפות רגלי תלמידי תלמידיו אומר ברד ואימה כי לשיקול דעתי האמת כדברי הרמבם והעיקר הוא זה כי התורה רצתה זה מה שאתה התחלת מקודם להגיד כי התורה רצתה אשר מלבד עניינים הנצחיים והקיימים ליד יתחדש עניינים סייגים ועזרות וחומרות אשר יהיו זמניים היינו שיהיה ביד החכמים להוסיף על פי גדרים הנמסר להם ואם יעמדו יעמוד בית דין אחר כך זאת אומרת התורה רצתה אם אני מקצר את הריכות דבריו שיהיה לחכמים כוח לחדש דברים אבל שזה לא יתפוס כמו דוריסה. >> הכל בנוי בתוך בתוך התקנה הזאת. >> בתוך התקנה הזאת. הוא מן שלא ימצא איש אחד לאמור, אני הרואה והנני כפוף לחכמי ישראל. נתנה התורה גדר לא תסור. זאת אומרת בדור אחרי זה זה יכול להשתנות אבל שאם לא כן יהיה תורה מסורה ביד כל אחד ויעשו אגודות אגודות ויתפרד הקשר הכללי מה שמתנגד לרצון השם שיהיה עם אחד וישמעו לחכמיהם. ואם לא ישמעו עוברים בלא תסור מן הדבר שיגידו לך ימין ושמאל. ואם כן המצווה דווקא לשמוע מה שיאמרו אבל העניין בעצמו שחידשו שאמרו וחידשו אפשר דינו מתקבל על רצון הבורא זה ממש אתה שם לב לדקות שהוא עושה פה ואם יעמוד בית דין אחר הגדול ויבררו את האותן או שהוא דבר שאין הציבור יכול לעמוד ויעשו ההפך מזה אז מותר הוא מביא ריות חז"ל עשו כאלה דברים בקיצור הוא ממש אתה מבין מה שהוא מנסה לעשות פה זאת אומרת התור תורה רצתה שלא לנו יהיה אסור לאסור ימין ושמאל אבל לאם זה לא יהיה דוריסה יהיה אפשר לטפל בזה >> לפי החלטת לפי החטאת דרבוננון >> כן אני אני כנראה סיפרתי את הסיפור הזה בעבר באחד מהפרקים הקודמים אבל רק ש תבין איך שגדולי הדור שלנו התייחסו למשך חוכמה זה שוודאי אתה זוכר את הסיפור הזה שחמי זכרונות לברכה א הוציא לאור את ההרות של הרב שח על הרמבם על הרמב"ם שכן גם זה היה עכשיו בחלות היה כזה מסומן בצד עם פיילוט >> של מה >> הערות של הרב שח >> או אז הם הוציאו את זה לאור ומישהו מצא אני חושב שזה היה כהודל של הגב מר צבי ברגמן אני חושב שהם הוציאו את זה לאור והמסורה חברה ההוצאה לא המסורה הם הוציאו רמבם עם העיירות של הרב שח אז אז יום אחד הרב שך קורא להשור שלי ואומר לו אני רוצה לתת לך כסף אני רוצה שאתה תתקן בעת את כל המהדורות כל המהדורה שהוצאת מה יש מה הפריר לרב אז הוא אומר שבשער של הספר כתוב עם הערות ממורן הרב שח אז הרב שח אומר אתה רוצה לעשות ממני צחוק כתוב שמה שיש שם הגאות מהאור שמח כן ועם הגאות ממורר שח תגיד לי אתה יודע מי אני מול המשח כאילו זה פיזיונות של קר לי מורן וזה אז השבוע שלי אמר לו בסדר אני אבטיח לך שאני א אני אצנזר אז הרב לא צריך לשלם לי על זה אז אומר לו לא אתה חייב לקבל ממני כסף כי הוא אומר כי גנב לא תהיה הבנו את זאת אומרת זה שתבטיח לי שתעשה את זה או שכן או שלא אבל אם תקבל כסף גנב לא תהיה ולכן ודאי תעשה הסוף של הסיפור שהשבר שלי הולך בסמדר סטמר ברחוב יואהל והוא רואה ליטאי מוציא את הרמב"ם הזה והוא רואה את המחיקה >> אז הוא מוסיף למעלה מור >> לא לא אז הוא אומר אוי סתמרס האלו כן הם שונאים את הרב שח שמורכים את המורון הוא לא ידע שהרב שך בעצמו ביקש את את המחיקה הזאת >> אבל אני רוצה להגיד לך ורוד אחרון מהמשך חוכמה זה דווקא לא בפרשה הזאת אבל זה על אותו עניין שהמשך חוכמה מדבר על על שוב על עוקרים דוריס רבונון באים ועוקרים דוריסה למשל אה בהתקר ת שופר תכף באה שיוצא ראש השנה בשבת אי אפשר לתקוע בשבת >> אף על פי שהזכות של תקיע שיפור זה הזכות שלנו בראשונה >> זאת אומרת זה כל הסגולה כל היכולת להמתיק את הדינים ולעשות את הכל היא >> על ידי תקי שיפו >> הנה אז אתה מכיר את המשך חוכמה שהוא אומר למה חכמים מנו את זה אז הוא אומר הרי זה גופו מה שאין לנו תוקים בראש השנה שכל להיות בשבת זה גופה עקידה רוחנית מופלגת הוא מועיל לרצות אותנו כמו ש >> זה שאנחנו יודעים שזה יכל לעזור לנו ואנחנו לא זה בעצמו יהיה הזכות שלנו נפלא מאוד יש לנו עוד פרשה מאוד מאוד חשובה הכוח של אידים כן קודם כל נגיד במאמר מוסגר שזה כבר מובא ברמבם וזה ידוע מפורסם מאוד שכל הרעיון שאנחנו סתומכים על העדים זה גזיר מלך זאת אומרת אין לזה גזה הגיון שניים מול שניים לצים אז א זה הרמבם משווה את זה אגב לזה שאנחנו אנחנו סומכים על נובי כי גם נובי יכול להיות שהוא לא נובי אמס אבל זה גזרסכוסוב שלסמוך על נובי שהוא מת על ידי אותות אז גם בהידים זה ככה אבל יש פה פלא עצום שכתוב בפסוק שניים אוי שלוישו מה עושה פה השלושישו אז הרמבן מביא פלא עצום פשט של רבסדיה גהן ממש פשט מופלא שניים עידים זה העידים אוי שלוישו זה מקבלי העידות זאת אומרת זה הבן זדין ואין בכתוב אומר הרמבן אין בכתוב קבלת עדות רק עדים אבל כמדומלי שטה הגאון בדינו כי העידות בדיני נפשות לא תקובל רק לפי סנהדרין של ה-23 הרמבן אומר פשט נפלא מאוד הוא בא ואומר שיש פה דין שאם יש שלוש שלושה עדים אומר לבית הדין אל תסתפקו בזה שאתם חוקרים שתיים אתם צריכים לחקור את כולם כי הגמרא כן זה זאת אומרת ככל שיש יותר ידים זה מסבך את העניין >> בדיוק והנה כי בשמנו דברי כולם תברר האמת כן ואם אין שמה יותר אז תעשה שניים זה מספיק זאת אומרת שתיים זה המינימום אבל אם יש שמה שלושה המצווה לבזדין כן לשמוע את כולם שבזן לא יעשה לעצמו הנחות ויגיד שהם כבר חקרתי שתיים מספיק התברר האמת זה לחקור את כולם זה הכוונה בפסוק >> מה מדיף. מפה אנחנו ממשיכים לעניין של מלך. שוב, יש פה את העניין שהוא כותב לו משנה תורה. ופה אנחנו מסתבכים מה זה נקרא לכתוב משנה תורה. אז רש"י מביא שני פירושים. אחד רש"י מביא את הגמרא בסנרדן שהוא כותב שני ספרים. ספר אחד ש שהיה בבית גנזיו, ספר אחד שאיתו הוא יוצא ונכנס. ומה שמעניין שהרשב"ם על מקום מביא את זה בשם רש"י בדברי היומם. זה נראה שהוא לא שלא היה לו את הרשי פה. אבל האבן עזר האבן עזרא גם מסביר שהיה לו נוסחה שנית. זאת אומרת א לא היה לו את הספר המקורי של משה אלא הוא התיק ממנו. וזה באמת יותר מסתדר עם הפשיטה של מיקרו שבעצם היה לו את העותק. היה לו את העותק של הספר תורה אצלו וזה בעצם יכול להיות עותק אחד. וא יש א רש"י מביא עוד פירוש הרי למה? כי יש לנו יש לנו רש"י בושע כתוב שם ויכתוב על האבנים את משני תורת משה אשר כתב לבני ישראל שמה כתוב שיהושע כתב >> פרשת כי תבוא ב >> לא לא זה בספר יהושע >> נכון אבל זה קיום המצווה של פרשת כיתבו >> אז שוב משנה תורת משה מה זה המשנה תורת משה בפסוק שמה ברור שזה לא היה לו שניים אלא מה שאבן עזר מביא הוא העתיק את העותק המקורי של תורת משה רש"י מביא עוד פירוש לפי הונקלוס שאונקלוס אומר אה פשגן דוריס זאת אומרת פשגן זה הנוסח >> זה לא תרגום כאילו תרגום של התורה >> לא זה התוכן פשג פרשגן כתב הדת להינתן פצ'גן הכתב אנחנו מכירים את זה בגללסטר >> זאת אומרת הפרשגן נמצא בספר עזרא אבל גם במגילס אסתר יש לנו דומה לזה וזה אומר הנוסח שאנחנו מדברים על משנה תורר אנחנו מדברים בעצם על ה על הנוסח של התורהר הוא היה צריך לכתוב לעצמו את הנוסח של התוארה ולכן בעצם מה שהוא מסביר ככה אנחנו מצליחים להבין לפי הרדק לפי עוד שמה זה משנה זה לשון שינון זאת אומרת זה קצת >> זה זה זה נשמע לפי מה שאתה אומר שהוא לא היה צריך לכתוב מילה במילה אלא תוך >> בטח לא בטח שמילה מילה אבל לא צריך שניים >> הבנתי >> יש לשון מאוד יחידאית ומוזרה ברמבם שהרמבם אומר הרמבם באיכס תפילה כותב ואין מניין התפילות מן התורה ואין משנה התפילה הזאת מן התורה כל המפורשים מנסים להבין מה זה המשנה משנה התפילה מה זה וכולם מנסים לתקן שם תסתכל ברמבם של פרנקל בילקד שש שינוי נוסחות כולם מתפרים שם אף אחד לא יכול לעלום בכלל את המילה הזאת מה זה משנה התפילה אין כזה אין דבר כזה ואחד המפורשים של הרמבם מפנה לכאן שמכו לו משניו הזו זה כמו אונקלוס שבעצם הנוסח של התפילה מה שהרמב"ם בא להגיד הנוסח של התפילה הוא לא דוריסה כן אין משנה התפילה הזאת מן התורה >> הרמבם מבין אתה יכול להבין איך הרמבם למד פשט במשנתראה והקסב הקבולה כותב שהוא באמת מאיר את זה שהרמבם קרא למטבע התפילה ונוסחתה הוא קרא לזה משנה ומעניין לחשוב שהרמבם עצמו כותב א קורא לחיבור שלו משנתוה וכולם יש על זה גם היה ביקורת גדולה >> כן לא כי זה הביקורת היא נובעת מזה שהרמבם כותב בהקדמה שמי שילמד את הספר שלי לא צריך ללמוד עצם זה עצם זה שזה משנתוירה אז א זה כאילו מה מה אתה רוצה להגיד שיש תורה שנייה ושמה יש הרשב שזה צמח דורן אז הוא כותב ש שקרא רמבם ספרו מפני כך משני תורה כלומר שינון התורה זה לא שהמשנה נגזרת מאותה לשון, כלומר מלשון ושיננתם לבניך, לא שתהיה כוונתו שיהיה שני לתורה. והרי בהלכות תפילה כתב משני התפילה ואין כוונתו שניות התפילה. קיצור מאוד זה אני ראיתי רק א היה רבי עקיבא וסופר עד הסופר אז הוא הסביר >> הוא זה שעלה כן כן אז הוא הסביר שכלסלבוז מדבר על החסיד שצריך להיות אבו בליבו צעלתו בפניו הוא מדבר שגם למלך צריך להיות כזה בחינה אחד שהוא יוצא אתו פנים תורר אחד שהוא חי איתה ותר שנייה שהוא מציג לרבים זאת אומרת זה דברים עכשיו הפשט הבא שעליו נדבר בקצרה. זה הטום אם תהיה עם השם אלוקיךו. כי זה פסוק מאוד מרכזי. ומה הפשט? מה זה תמים? מה זה תמים? יש לנו רש"י שמאוד מפורסם. רש"י >> זה בשתי מקומות. במקום אחד אומר לו סחקור אחר הסידוס >> פה רש"י אומר הלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות >> אלא כל מה שיבוא אליך לקבל בתמימות ואז תהיה אמול לחלקו אניזה. >> כן. על אברהם הרשי לא אומר את זה שם >> נכון? >> יהיה תמים. לא כתוב ש >> ופה זה מסבך כי זה אומר האם איך רשי הבין מה מה רש"י לא כותב פה מה זה תמים הלך בתמימות רש"י משתמש אגב אני חייב להגיד לך שהרשי הזה נחרט בי אתה יודע לכל בן אדם סיפר לי יהודי במחלקה האונקולוגית היה יהודי חשוב הוא כבר לא איתנו שהיה לו שעון ועל השעון היה ציטות של הרשי >> כי אחד הדברים האיומים אשם ישמור זה ה >> החוסר ודאות >> זה לא רק חוסר ודאות זה ההתנהלות עם השעון הזמן שם לא עובר >> והכאבים הגדולים והפחד ממה לאן הולכים והוא שם לעצמו על השעון את הרשי הזה >> זה כבר מראה שהוא אדם מיוחד >> כן אז אלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר תדאדות אלא כל מה שיבוא אליך לקבל בתמימות והעיקר זה הסוף ואז תהיה אמו לחקו יש פה בעיה בפסוק הזה בעיה תחברית מה זה תמים תהיה עם השם אלוקיך איך אפשר להיות עם השם אלוקיך אז רש"י פותר את זה על ידי זה שהתלוך התלכות עמו לחלקו אגב יש כאלה שמנגדים ואומרים שעמו תהיה עמו לחלקו זה חלק מעם ישראל אבל למשל אונקלוס אומר שולמתי בדחל תודה השם אלוהיכוך זאת אומרת תמים תהיה תהיה שלם ה אסוף מה זה תמימות לפי רש"י יש פה קצת איך שרשי לומד יש פה ציווי ותוצאה אתה צריך להתהלך בתמימות לא לחקור צריך להגיד יש פה מלא מלא פסוקים מסביב על מעוננים מחשפים וזה וזה אתה לא הולך עם כל זה אתה מקבל בתמימות את מה שקורה ואז אתה עם הקדוש ברוך הוא וזאת אומרת טומם תהיה זה זה המשימה אם השם לוקח זה התוצאה ככה גם משמ מהמקרא אבל אה עכשיו יש פה עוד דבר הרמבן אנחנו מדברים היום פעם שלישית על הדבר הזה הרמבן יש ספר המצוו ספר חברה מצוסס הרמבם והרמבן לא תמיד מסתדרים אז באחד הוא מונה אני חושב 17 מצוות שהרמבם שכח של שכח זה ביטוי הדין כן >> זה מחולק למצוות עשה שהוא שכח מצוות לא תעשה שהוא שכח >> אז זה במצוות עשה במצווה השמינית הוא כותב שנייחד לבבנו אליו לבדו ונאמין שהוא לבדו שהכל הוא אומר תמים תהיה מהשם אלוקיך זה הרמבם הרמבם היה צריך לכתוב את זה לפי הרמבן והוא היודע מיתת עתיד וממנו לבדו נדרוש העתידות מנביאיו ומאנשי חסידו או מאורים ותומים ולא נדרוש מעוברי שמיים מכל המעוננים והמחשבים ולא מזולתם ולא נבטח שיבואו א דבריהם על כל פנים אבל אם נשמע דבר מהם נאמר זה מאוד מעניין זאת אומרת מה קורה אם אתה יודע לפעמים יש איזה מחשב שמצליח נאמר הכל בידי שמיים כי הוא משנה מערכות הכוכבים והמזלות כרצונו ונאמין שכל הבאות תהיה נקפית התקרבות האדם לעבודתו לפי כך אמר שתהיה תמים עם השם בכל אלה ולא תירם ממגיד עתידות אבל מנבי תדרוש ואליו תשמע וזה דעת אונקלוס שלים תהיה בדחל דד השם אלוקח שלא תהיה חסר בירתו זה הרמבן וממש מעניין מה הרמבם חשב ולמה זאת אומרת הרמבם הרמבן מסביר שזה מה שאתה הזכרת זה גם קשור שהקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו תלך לפניי ותהיה תמים זה צא מהצתגנו שלך אל תשחק עם כל הדברים האלה אתה רוצה להיות איתי צריך לצאת מזה ולכן לפי הרמבן זה מצסס את דורי >> לפי מה שאתה הסברת עכשיו אני קלטיתי בתוך הדברים איך המילה שלם שייך לעניין הזה שלם הכוונה אל תכניס לתוך ה >> המשבצת שלך שום גורם אחר מלבד הקדוש ברוך הוא >> כי תמים הוא השלם בדבר כמו שלם בדבר זאת אומרת טוטלי נקרא לזה כמו סטמים שאין במום ושום שום חיסרון זה הרמבן ויש רשבה יש רשבה יש רבני בחי בלי בלי סוף רבני בחי יש שניים יש רבני בחי פה ב ויש רבני בחי פקודה זה חובסובס והוא שמה ממש מעריך את זה וצריך שתדע כי הכוונה והתועלת במצוות הלבבות שזה הוא גם הולך והוא אשר יקראנו הכתוב תמים באומרו תמים יהיה עם השם אלוקיך ואמר תמים מה שהוא רוצה להגיד שיהיה תוכו כברו תמים זה זה שלמות בהקשר הזה. אה שוב יש לנו פה בלי סוף יש לנו את פרשת המלחמה. אה כלל ישראל יוצא למלחמה זה גם רלוונטי לימים האלה. אז יש לו המון המון סטים של א מה הוא צריך להגיד וכן ומשל הסיפור הידוע שעשו הצגה וחופץ חיים נשאר בסוף. אני ראיתי היה יהודי בלונדון קראו לו רב צבי פבר >> כאילו הוא היה מגדולי רבני לונדון >> ומגדולי המגידים הספרים שלו כן גידליקונטג אמר לי שכל רב מתחיל בלונדון מחזיק אצלו את הספר הדשות של >> יש לו הרבה ספרים וזה ממש כאילו יש תיורים איך שהוא היה מדבר אז כולם הוא יכל להביא את הציבור לבכי ול ואני ראיתי שהוא מביא ראיתי במכתב העת הלונדון וני זה >> הטימס >> הטימס כנראה מיום יט בתמוז תרעו העתקה ממכתב מכתב העת ההונגרי פוסטיפ לא יודע מה זה כן >> זאת אומרת הוא מביא עיתון שהתיק עיתון אחרקון >> ששם נדפס מכתב מאיש צבא הונגרי על שדה המלחמה כותב לבני ותוק הדברים האלה העתקתי אות באות בטובך לבקש פני השכן היהודי שלנו חיים לפתור לך אמילות שמע ישראל שיסביר לך מה זה אתה גוי אז הרב אומר תיקח את היהודי הראשון שאתה פוגש שם הוא נותן לו שם ספציפית תגיד לו שיסביר לך מה זה שמע ישראל כי בשעה שכדורי משחיטפים על ראשנו ואנשי הצבא נופלים כיבולים אחר הקצירה אז יתחילו אנשי הצבא היהודים לצעוק שמע ישראל כן זה מלחמת העולם הראשונה וניצולים ממוות לחיים בשעה שחבריהם שאינם יהודים נהרגים ותכף שיפתור לך שכן חים תיבות אלו תודנו וכשיבוא איזה סכנת מוות יצילו חיי זאת אומרת הוא מבקש מאבא שלו תשיג לי את הבירור שאני אדע מה הם צועקים שגם אני רוצה לצעוק שזה >> מרתק ממש מרתק מרתקזה זה מטורף לגמרי טוב א הבאנו פה מלא מלא דברים אה לא לא נספיק יש לנו אגלהריפ יש לנו פה בלי סוף אני רק אסיים עם השם שמשמיל כי זה קשור ל לשם השמיל נו יש פה יש פה בלי סוף דברים רפזכור זהר היה אומר על המילים האלה רק כאדם עץ השדה מה הפשט של המילים האלה אז רבי חזקור את זה אומר הפשט שאנחנו נותנים לזה היום הוא לא הפשט הפשט המקורי הוא כאדם עץ השדה זה שאלה >> איך >> אתה בא אתה בא להרוג אתה בא לחסל אתה בא לרצוח חומה אחרת אתה לא יכול להשחיט את העץ כי אדם לא עץ השדה זה אבל בשנים האחרונות זה הפך להיות >> שהפוך עץ השדה כי אדם עצדה ויש על זה יש על זה זורס ודברים כאלה אז רפי חזקורצה הוא אומר א פעם בשבת כזאת אז הוא אמר אני לא יכול להגיד תורה כי התורה השבוע זה מאוד זה מגיע ממקום שנקרא עתיק מי שקצת מכיר ספירס ויה עתק משום סעודת שבת בבוקר נחשבת עתיק עתיק הוא קדישו כי בכל סדרה וסדרה יש כמה פסוקים שאין להם פירוש על פי פשיטות וזה מגיע מהתיק ואומר בשופטים אז על הפסוק דומה מנצסודה אין לו שום פירוש כאם על פי זוהר >> מאוד אחר אני רק א הדבר האחרון שאני אגיד לך פן כתוב שאסור מי האיש אשר בנה בית ולא חנכו >> א לא יצא רשי אומר פן ימות במלחמה ואיש אחר כרכנו אומר רשי וזה דבר של עוגמת נפש מה הוקמת נפש הגדולה? אז אם רמס מנגור היה אומר שבן אדם ברגעים האחרונים של חייו עם כל מה שמעשיק אותו זה מי ש מי יחנוך את הבית אחריו או זה זה דבר של עוגמת נפש הוא היה אומר שהגמרא אומרת שהמיטה הכי קשה זה אשכרה זה צמה >> כן >> כי אם ברגעים קלוזנבורגי אמר את זה ראיתי בספר לפיד האש כשהוא דיבר בכלל היהודים שמתו מצמה אומר אם ברגעים האחרונים של החיים שלך הדבר היחיד שאתה חושב על זה מים >> אז טרגדיה גדולה הוא אומר שלכן השם שמיל אומר שלכן חז"ל תיקנו שדברי שכיב מרה ככתובינו כמסורים דמו למה שלא תתערף דעתו אז הוא אומר שמה הפשט שלא תתערף דעתו הפשט הוא שברגעים האחרונים של החיים הבן אדם יהיה פנוי לחשוב על עצמו לחשוב על תכלית לחשוב על הזה אנחנו דיברנו על זה שבוע שעבר כשדיברנו על ויסחנן אל השם בסימר אז סתם מעניין אם אנחנו כבר מדברים על בלתשכיססועצו אז יש ספורנו. הספורנו אומר כי בדרך כלל זה גם מעניין לחשוב על זה בעולם של היום. הספורנו אומר שדרכו של עולם שבשעת לוחמה בין נמים ומדינות אז כשהצבא לוחם מתחיל לראות שהסיכויים שלו לכבוש את המדינה כלושים אז מה שהוא עושה? הוא פשוט מתחיל לשרוף ולהשמיד להגדיל את הנזקים שהאויב יספוג. אבל אה כשהצבא מבין שהוא הולך לכבוש אז הדרבה הוא נזר. הוא מבין שעוד רגע כל זה הולך להיות שלו. ואם כל זה הולך להיות שלו אז מה שהוא צריך לעשות זה להשאיר את הכל שלם. ולכן אומר אומר הפסוק לא תשחיט את את עצה כי אתה הולך להיכנס וכשאתה נכנס לארץ ישראל אתה הולך לכבוש כל מה שתשחיט בסוף אתה תפסיד מזה. זה יהיה שלך ואתה לא תוכל להיכנס לתוך זה. הדבר האחרון שבזה הייתי רוצה לסיים זה השם השמיאל בפרשת שופטים טוף רשע עיני אומר שיש רמז בפרשה על ראש השונה זה שוב אם התחלנו בזה שאם התחלנו בחודש אלול אז נסיים גם בחודש אלול שהשם שמיל אומר שכתוב באותו פסוק שאנחנו אומרים שמע ישראל אתם קרבים מהם למלחמה מה זה מה זה המילה היום זה מיותר אז אומר רבי חי הזויר וחז"ל אומרים ש ויהיה היום היום זה ראש השונה והוא אומר שבאמת עם ישראל ניגש למלחמה היום בראש השונה הוא ניגש למלחמה וכל שנה אנחנו אתם קרבים עכשיו חודש אלול אתם קרבים למלחמה זה החונה לראש השונה וועכשיו יש לנו את הזמן ל להתגבר ולנצח ולהגיע למקומות הרבה הרבה יותר טובים בעזרת השם אם נצטרך אנחנו עוברים ליור צטים יש לנו הרבה שבועז זה ננסה בקיצור יש בבית אלול שבת יוצד של הדמי ישראל אליעזר שהוא בן של אבא הסרול >> כן אני בעצם אני קראתי שבעצם הוא היה הראשון מבית ויזניץ שהגיע לארץ והיסד את החצר >> נכון הוא הקים את הישיבות פה ולכן יש הדור הוא חלה הוא חלה והוא נפטר ולכן ההתחדשות של ה >> חלק גדול מההתחדשות של ויזנסק כאן בארץ קשור אליו עכשיו הוא גם היה ראש ישיבה >> כן >> והיה בו משהו אני ראיתי בלוח דובטו בהקשר אחר על הנאום שלו על פסיכס הזמן אז הוא תהיה איזה איש צבא שישב וסיפר סיפורים חוויות מהצבא ואז מישהו ביקש ממנו אם הוא יכול לקרוא לו משהו אז הוא אמר לקרוא אני לא יודע אז הוא אמר בחורים עכשיו אתם מתחילים את השנה יהיה לכם פה זה יכול להיות שתספרו הרבה חוויות איפה הרבי היה איפה הרבי הלך אבל לקרוא אתם צריכים לקחת מפה. חב שהיו שלוש כיסים, שלוש אדמורים מאוד מאוד מיוחדים מאוד ברזן >> זהו היה אוהב ישראל כולם היה הבריאנקף מסדגורה הבום יהושע היה של מקפיצ'ניץ >> הוא היה אידם מקפיצ'ניץ האידם של הביצוק מאיר מקפיצ'ניץ כנראה שהברינקיב גם היה אז אז מילא שלושתם היו אדמורים חשובים בדורם ש שלושתם היו מצוינים באב הסיסרל שלהם יש לנו בג בג' אל ספר ספר שמאוד מפורסם אבל הספר מפורסם הרבה יותר מהמחבר זה הפסחצ'י הפסחצ'י מי שחיבר את זה זה רבו מוצפי אירש אייזנשט ומה שמעניין איתו זה ש א סתם אתה מסתכל הוא בעצם היה ילד מאוד צעיר שהוא התחיל לערוך את זה והוא ניסה לקחת מלא צ'י וספורים ולקבץ אותם על סדר ה בעצם מה שעשו שרצ'י על על אור החיים >> הוא עשה על יורדי ואבן עזר אני שמעתי פעם אני לא יודע אם זה מדויק שאני לא יקחו את זה להלוכה אבל אתה יודע שיש הלוכה בחוישן משפורט שקוראים לזה קים לי >> כן >> זאת אומרת שאני יכול לבוא להגיד אל תוציאו ממני ממון כי אני נוקט כמו שומד כמו שיטה מסוימת >> כן אז א אז נמ לי שהפויסקים נוקטים שאדם לא יכול להגיד קמלי על כל שיטה שמופיעה באיזשהו מקום אבל שיטה שמופיעה בעל על בפיסחי אז זה כן אפשר א >> מעניין מאוד יש לנו בגור יש סבא של הרבי זה רבי ארש לומז' מלומז' לומזר אצלנו קוראים לו הוא היה נכד של הקוצץ כרבי הוא קשור בסוף לסלונים לעוד חידורים והוא סבא של הגר של היום אז לכן הוא מאוד מאוד מפורסם אצלנו אז אני יכול להגיד ממנו שני דברים שגם הם מאוד מפורסמים. המדרש מתאר שרבי ינא הגיע רוחל והכריז מו שם חי מו >> צול שן חומרו >> כן ורבי ינא התפעל זאת אומרת רבי ינא קרא לו ורבי ינה התפעל וכולם מנסים להבין גם הרוחל לא הבין מה רבי ינא כאילו אתה מכיר את הפסוק אז הוא אומר מה שרבי ינה התפעל זה מזה שהרוכל אומר מן בוא למזבן מי רוצה לקנות כלומר שאתה רוצה שאתה רוצה להשיג משהו אתה צריך להשקיע בעסק זה לא הולך בחינם טוב זה זה תפיזה מאוד קוצקאית אומר בדרך צחס הוא היה אמר הובני מקיני כוסביני בסיפר פנוסו וחלקו לו אז אמירה פולנית אומר שכוסביני כשאתה נותן לנו פרנסה וכלכלה כוסביני בספר תדעגע גם שיהיה לנו כמה זמן קצת להציץ בספר יהודי שלא נהיה כל הזמן בפרנסה א יש לנו מהור צת של ודי מאוד חשוב הבן הצעיר של הדברי חיים שהיה למצ'חוי והוא נהרג ב בגטו בוכנין >> היו שתי שתי בנים שהגיעו עד עד השואה הזאת >> כן הרצפטר ורב שצ'חויבר וטיור איך שתיירו אותו א הקלויזנבורג היה מתאר שכשהמידו אותו לערייה אז הוא תפס את הבקצ'ה הקפדה הוא אמר זה אצלי לי עכשיו זה שיורים בי זה זה אצלי נחשב כאילו יורים בבקצ'ה כי הגוף שלי בסך הכל לבוש לא הורגים אותי יורים לי בבקשה אזה צריך להגיד המרכים הדברים לעת זקנותו לעת זקנותו היה התחתן שוב ואז הוא נולד >> לכן יש פר עצום בין הבנים הגדולים לבין הבנים שהריחו ימים עד הסו >> כן אז הוא סיפר כן כבר היה לו היה לו זאת אומרת כשהוא היה רבי הנכדים של בבובו של >> בבוב כבר היו >> כבר דור שני היו רבס ורבס הרבה יותר גדולים >> וואו >> אה פעם סיפרו שהיה פעם איזה סיפור שלם שהצנןזרוב התגלה הוא היה בצרה הוא נקלה לאיזה צרה איזה גוי תפס אותו וזה צן זרוב נגלה למישהו בחלום ואמר לו לך תעזור לבן שלי והוא רץ והגיע וסיפר לו אבא שלי הוא הציל אותו כמובן ואומר לו אבא שלך התגלה אליי הוא היה מותרד וואו התרחתי את האבא אז כל אותו לילה הוא יושב להגיד תהילים א ממש שהיה מוטרד ועוד יהודי שאפילו שהוא לא נחשב אחד מגדולי ישראל אני חושב שצריך לאחד עליו כמה מילים רב פבל מנדלוביץ' >> כן אז באמת בציבור בארץ כמעט לא מכירים את הש את עולם התורה באמריקה >> כן הוא הגדיר את עצמו כבעל הבוס כן הוא שהיו מחדירים אותו הרב הוא היה מתעקש קוראים לי מיסטר ולא רב מיסטר זה מה >> יש סג נפלא של אהרון סורסקי עליו נפלא >> כן נכון שלוך דרחמונה איך קוראים לזה >> היה הונגרי בכלל בסדרש הונגרי אבל ידע להעריך את התורה בכל המקומות והוא בעצם התחיל את המוסדות הראשונים של הציבור החרדי בארצות הברית >> זאת אומרת השיבטור ודעס >> סטור ודס והביא גדולתם מחוץ לארץ כאילו גדולים ליטאים א ממשגה רב שלמה הימן שהיה תלמיד של רבחבר, רב דוד ליבוביץ שהחיין של החופץ חיים א ואחר כך התחילו הגיעו עוד אחר כך רבי יונקי קמנצקי אבל הוא בעצם עכשיו הפעולה הכי משמעותית שלו ששינתה את כל ארצות הברית שהוא הקים ארגון שהיום אנחנו מזהים כמו חינוך עצמוי או אל מעיין אז היה טוירו מוסירו זה שבכל מקום בארצות הברית מדברים ב על 52 מדינות יהיה בית ספר דתי אורתודוקסי שיוכל להעניק חינוך וזה היה מאמץ אדיר באותם שנים >> הכל הצליח והוא הצליח זה זה פשוט לא יאומן עכשיו אני רק אני אגיד איזה מילה אחת אנשים אומרים שהוא בא לבוס וכל זה אני קיבלתי ממורי ורבי הגיון רבי אלזקס שהבחורים מאוד הושפעו ממנו גם ברוכניס זאת אומרת הוא היה הוא היה אדם עם עם גישה מאוד מאוד חמה ובעל מחשוב וגדול הוא הצליח להחדיר בתלמידים שלו מושגים ביידשקיד ידוע שהבגדל ישור מאוד מאוד הושפע ממנו והדרך שהבגדל ישור אומרים שזה זה בא שגפיל באמת רצה שהגדל ישור יהיה >> כן >> מעניין יש לנו בדל 100 שנה טוב ר פיבוב טוב ש פיבוב רבינו המשך חוכמה דיברנו יש יהודי יקר בתל אביב לא מזמן הייתי על קברו במקרה בתישיבוב אה א רבי יצחק דיתדי פרינקל שמעתי ממנו הרבה חמיב של מרן הרב לאו ושמעתי ממנו הרבה >> דברים בשמו >> יותר יפים בשמו גם יהודי שמסירות נפש יהודי שקצת יש לו יד בזה שפה בארץ עושים הקוף השניס >> הוא התחיל את זה >> הוא אחד הראשונים שהתחילו את זה בקוף השניס ברחוב ב במצב הוא רצה להתחבר ליהודים בחוץ לארץ >> אה >> אז אמרת הוא גם כתב את הספר הלונצ'יץ הוא היה רב מליגה אחרת היה איל יהודי שבכל ירושלים קראו לו רב דובדל רב דובי צבי שלהם מבידרמן היה לי סבא שהיה ממש חסיד שלו אה הרב שזורי ה >> אתה לא צאצה שלו >> לא אנחנו צאצאים של סבא שלו >> אה >> זאת אומרת הוא נכד של מושה ללבר ו >> הוא בעצם האדמ הראשון שהגיע לארץ לירושלים >> לירושלים >> זאת אומרת זה היה בצפת בפ כן כן >> פה בירושלים והוא הקים את בתי ורשה וזה הסבא שלי היה מספר שהוא פעם ישב בטיש בשלשידס והוא דיבר על יהודי אחד אנחנו יודעים את זה עם שמות יהודי קראו לו דיץ' ופתאום באמצע שישזס הוא אומר אר ארז שני גנדן לא ידעו שהוא נפטר >> וואו >> ואז הוא התחיל לספר סיפור איך הוא יודע שהוא נפטר אז הוא אמר ככה שהיה סיפור אצל החוויזם מלובלין שני תלמידים נסו נסו בדרך ונתקעו בלי כסף כמו שקרה ליהודים החסידים בימים ההם היו צריכים כסף החליטו לעשות קונדס אמר אחד אני אהיה רבי אתה תהיה גבאי בוא נתחיל לאסוף פדיונס הם באים הגבאי משכנע את ה את הבעל אחסניה הפונדקאי אומר לו תשמע יש פה יהודי גדול יכול לסדר אותך אז הוא אומר לו תשמע מה אני אהנה ילדים אבל אין איך לסדר אותי כי כבר ראיתי אצל כל הרבז כולם הבטיחו הכל שטויות אז הוא אומר לו בסדר כל הרב פטיחו לך היהודי הזה יודע לתת קמאות ואז הם נתנו כתבו לו קמע בקמיה הם כתבו ארבע אותיות ברוסית ונתנו לו את הכמ וברחו לקחו את הכסף נסו לרבי מלובלין עד אחי ואחי מגיעים לרבי מלובלין הם נכנסים לחדר הם רואים את אותו בעל אחסניה עומד שם הם כמובן יבו מאוד מאוד ואז הרבי נוסע להם שיתקרבו אומר היהודי הזה נושע אז הוא אומר מה קרה אז הוא אומר באותיות הרוסיות שנתתם היה כתוב זה גם פרה זקנה יכולה לתת חלב אומר בין היהודי הזה לבין הישועה עמדה מחיצה מחיצה של ברזל כיוון שאתם כתבתם את הדבר הזה גבעון הגלכטרינים נהיה צחוק בשמיים והמחיצה נשברה והוא נושע אז אפשר לסיים את הסיפור ואמר לפני כמה שעות נכנס אותו דיץ' הגיע לבזין שמעלה מתחיל לדחוף לדחוף רוצה להיכנס לגן עדן אומר לו מה פתאום אז הוא אומר מה זאת אומרת אני חסיד שרב דובדל אז בשמיים >> אז בשמיים שמעו מה רב דובל זורך הרבה >> נהיה כזה צחוק ונפתחו לו השמיים ובאמת אתה יודע מה זה נגמר הטיש ושומעים שם הוא נפטר >> וואו >> אז אני מכיר נכדים של אותו דיץ' אה זה תבין באיזה יהודי מדובר בחצקלסרנה יש לנו באותו יום זה שלך >> זה מאוד קשה לדבר בשתי מילים על הגוי רב חזקלסרנה הציבור של היום יש לו רשימה של גדולים שהוא חי לאורם במשך הזה >> אבל צריך לדעת שבתקופה שרב חסלסרנה היה חי אני לא צריך אני לא צריך לחדש את זה אנשים יכולים לראות בעית לא מ בעיתונות של התקופה אתה רואה מי מי היה ראש שומצס מי היה בחינוך עצמו מי היה זה ואתה רואה שהפחץ שלסנה היה ראש המדברים בכל מוקים יודעים שהיה לו קשרים מאוד מאוד הדוקים עם הפיס ישראל וצריך לדעת שהפחסנו הוא זה שבנה את ישיבת חברון בארץ ישראל הוא >> הוא גם הביא אותה לחברון עצמה >> נכון נכון והוא הוא גם בעצם >> הוא האדים של משמור אותכם >> כן הוא האידים של משמעות והוא בעצם גם קבע את האופי של ישיבת חברון בארץ והוא גם זה שהכשבת חברון. זאת אומרת כל המינוי רבנים ודיינים. זה העובדה שיש דיינים ורבנים בני שבת חבון שהוא נטל חלק אקטיבי בעניין הזה. זאת אומרת ההשפעה שהייתה לישיבת חבון על ארץ ישראל זה היה בזכותו. חוץ מזה שהוא גם היה מחבר הוא כתב ספרים יש ספר הקוזרי עם פירוש שלו ויש המון המון >> שראיתי פעם אה ראיתי פעם שהוא כותב על ברושור של ברושור שלציקלופדיה התלמודית אתה מכיר את זה >> כן >> הוא כותב עכשיו כל אחד יוכל להירדם אחרי הצ'ונט וללמוד ידי שבגניות של המעיין מביאים שמה פולמוס שלם על מה היחס של גדולי ישראלזה זה כפלת תלמודית וזה מובא שם הנקודה הזאת וזה בקיצור אנחנו שוב רצים ול רבינו התוסיון טב הוא סבא שלי מכל הכיוונים בדרך חמי זה ממש אלר בן אחר בן אחר בן שוב אחד מענקי פולין מאלה שהביאו את התורה לפולין ואחד מאלה שהביאו את התורה לפולין אנחנו מכירים את הסיפור שלו עם המי שבירח למי ששומר פיו לשונו ובאמת בשנים האחרונות אתה מגיע בויל בזכות יוילנדו המפורסם אתה מגיע לו לי לקרוקה אמוס שם זה נהיה חתיכת יום תפילה וזה יש באותו יום יורצד של יהודי שאנחנו לא יודעים עליו הרבה אנחנו יודעים שבשנים האחרונות הוא הפך לסגולה ואני מכיר את האברך שאחרי זה הזר שמשון זרב שמשון חיים נחמני הוא היה מקובל איטלקי ואנחנו אנחנו יודעים שהוא נפטר בלי ילדים ואז א בתחילת הספר הוא כותב כאשר אני מחלה פניהם ב-10 לשונות של התפילה לברור רמנה יפה אשר איתב ביניהם בחידושים לל ובפרט אחרי מותי כי למודם יהיה לי להשיב נפש ולידן רוח ולזכות נשמתי וצדקה תהיה להם וצדקתם תעמוד להד לאכול בעולם הזה ולזבור בעולם הבא בקיצור מה שהוא מבטיח בונחי מזונה למי שילמד בספרים שלו אז בשנים האחרונות אתה אתה רואה את ההתעוררות >> בהחלט בהחלט >> והאחרון ששוב חסידי סטמר שהיה להם שבוע שעבר אז יש להם הייתי תבלב אין לי אפילו אתה יודע מאיפה מתחילים אה הוא או בן של הוא נכד של סמח מוישה הסבא שלו היה רב ליזר ניסן >> ואיך האדמור רבי יוש קשור אליו >> נכד >> נכד שלו זאת אומרת והאבא של האדמור מסתמר רבי יויש לא היה אדמור >> זה רבי חנני יום טבלי פ זה נקרא הם קוראים ל קדיש סיון טוב >> זאת אומרת אה >> איפה היה בסיגת >> כן ויש ממנו הרבה אני זוכר ורד שלו שהוא מדבר על זה עני השם אלוקיך בא מראשית השנה עד אחרית שנה אומר תמיד בראשית השנה כולם שוכנעים שזה הולך להיות השנה ואז באחרית רואים שזה שנה אבל אנחנו מתפללים כבר שכמה אחרית תהיה שנה טובה וכסי מכסים את אויבה שיהיה גוד שבס לכולם >> אמן אמן חסלתי אקש סבק שי ‏Oj oj ימי חיה לחזים השם כל ימי חיי לוקח הלבקר היכולי כל ימי חיי הוא יושיבתי בבית השם אומחז בנוי המחשב חי לבכו כל כל ימי חיה >> הזנתם לקורת רוח לשבת מבית משפחה פודקאסט אני הרב אפריים גלינסקי ואיתי רבי סול אלטר גורבייז תודה לעורכת טילה סיטון עם נהלת ההפקה איילה גולשטיין ולאורכי הסאונד אברי מוויזל דניאל לוין וילה וילהלם כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל האפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון שלוחה 65 להתראות בפרקים הבאים >> מה היה השם אוס סבבה אומר שתי בבת לא אושיבתי בבית השם כל ני חיה כולם זמשל חיל לוקחו א כל ימי חי >> כל ימי חי שבתי בסמי חיי בנוש אתה ויק כל ימי חיה ‏Ja