קורת רוח לשבת - פרק 42: פרשת עקב

יש דברים שקורים רק במשפחה. >> למנועים חיגו ככית 6485. אתם מאזינים למשפחת פודקאסט. הרב אפריים זלמן גלינסקי והרב ישראל אלטר גרויס בשעה של קורת רוח לשבת עם ורטים, סיפורים, יורד ציתים ופולמוסים על פרשת השבוע. >> שלום וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרת הפודקאסט עם קורת רוח לשבת. איתי הרב אפריים זמן גלינסקי. הטוב בסולתגרוביז >> ורבפריים אני חייב לספר לציבור פרשסיקב אנחנו זוכים שהתקיים בנו המקרב ויעקבני זה פעמיים א הקלטנו את כל הפרק וקרה מה שקרה והדברים נמחקו אז אנחנו חוזרים ואני מקווה שהחזור יהיה בטעם מחודש זה אגב חלק >> הציבור יעריך את המאמץ >> גם שיעריך את המאמץ וגם שיבינו אני חושב שזה חלק מהסיפור הדבר הדברים האלה שאדם דש בעקביו קורים בעיקר בגלל בגלל שאתה חוזר על עצמך וזה כבר אין את הברק של הפעם הראשונה אז זה מאוד מעניין אנחנו נמצאים לפני שעה בעקב זה שבת שנייה של השבע נחמות אמרנו על זה שיש בפרשה הזאת את העניין של העגל אז ראיתי לוח דוביטוי הוא מסביר שיש אנחנו דיברנו על זה פרשס כיסיסו שיש כאלה שקוראים לשבת הזאת שבת בושה ועוד סיפרנו שהיה >> מעניין למה הפרשה הזאת פרשת בושה ולא פרשס כיסיסוכ פרשס כסיס הוא ודאי פרשת בושה זאת אומרת זה שתיים >> כאילו השאלה אם גם פה זה פה זה מוזכר בכמה מילים זה לא >> זה מוזכר אבל זה לא כמו שמה מפותח דיברנו על לפי שהסטן ואומות העולם עונים כאילו יש איזה קטרוג עם הנושא של העגל ומה שסיפרנו סיפור נחמד על אותו בחור ישיבה שנסע מהתרז ישראל לבייססרול הוא הגיע בפרשת עקב ויש איזה עניין עם קמפים נכון קמפים של בני תורה >> זה התחיל באמת הקמפ הראשון בעולם הישיבות זה היה הקמפ של מכנה בני תורה שבאמת התפקיד שלו הוא בכלל לא קמפ עבור ישיבת אתרט ישראל רעיון כן זה רעיון מהפכני שאם היית אומר לי היום שעושים את זה זה גם היה מהפכני אבל בחוכמות אזרחי שהיה לו ראש מקורי ולב מקורי ובעיקר אגב סליחה שאני מדבר על בן כאילו צותה מהנושא אבל מה שהכית הרשימותי אצלו הבן אדם הרגיש שיש לו בשורה לעולם ותחשוב אדם שמרגיש שיש לו בשורה לעולם >> לא אין גבולות אין גבולות והוא החליט שהוא רוצה לקרב טיכוניסטים שהרבה אנשים כבר וייטרו עליהם לא היה כבר כל סיכוי ברוך השם שהגיעו ללמוד בישיבה תיכונית בכלל כאילו זה היה הצלה מי שהקים את הישיבות תכוניות זה היה הצלה ש שהם לא היו הולכים לתיכונים והוא אמר אולי יש שמה נשמות שאפשר להביא אותם ואז הרעיון היה לעשות א מה שנקרא קמפ ואז היו מפגישים משיבובכרים אני חושב שזה היה חצי חצי כאילו חצי תיכוניות ובעצם עושים קירוב בכל אופן אותו בחור היה גם בחור אני מכיר את שמו והוא יהודי גדול היום אחד ממש חשוב אז הוא סיפר שהוא נסע לה באיסור בשבת אחת הוא החליט שהוא נסע שבסב זה אני חושב שזה היה לחיפה כי בסיסור כבר לא היה פה ואז זה באיסרול אמר לו שאתה חוזר תגיד בטח ראשי ורצה לשמוע משהו אז תגיד לו משהו למדני תגיד לו שהגמרא אומרת אומר רגלה של זו עולה אז כל הגוף נחשב לעולה אין מושג כזה להקדיש אוילה רק ברגל אז אז הוא אומר מי שנוסע לרבי בפרשת סיקב א אז תופס את כל נשמתו זה הכל הכל מתעלה עד כאן הזה דיברנו על זה שיש בפרשה הזאת אתה מאוד הרחבת בזה שבפרשה הזאת לא צריך הרבה ורטר אתה פשוט צריך לקרוא את הפסוקים >> זה מאוד תפס אותי בתחילת הפרשה שאתה קורא את הפסוקים ברצף אבל חשוב לקרוא אותם כמקשה אחת לא להתמקד על כל פסוק ולמצוא איזה וורט אלא לראות מקשה אחת ואתה רואה ואני לא אעלה אותכם אבל אתה רואה שהקדוש ברוך הוא, משה רבנו, נותן לנו תפיסה ביטחונית חדשה בארץ ישראל. >> הוא נותן כמה תפיסות. זאת אומרת, אתה לוקח ביטחוני, זה חלק מהפרשה. הוא נותן לנו תפיסה על איך צריך להסתכל על הצלחה, מה החשש הגדול מהצלחה. וכמו שאתה אומר, תפיסה ביטחונית שחלקה הכי גדול זה בפרשה שאנחנו אומרים כל יום פעמיים יום שמו, נכון? אבל גם זה גם בתחילת הפרשה ואקבד שמעון והקדוש ברוך הוא יעזור לך ויגרש את האויבים מהארץ. וכולי וכולי ואני רוצה להזכיר שבצעירותי מאוד עקבתי אחרי כל דבר שיצא מ בשמו של הרב מבריסק כידוע בבריסק לא אוהבים לגלות את התורות החוצה ואתה צריך לעשות מאמץ אז הייתי קונה כל קונטרס שהיה מסכם כל מיני דברים של הברזקרוב ואחד מהדברים שהיה קשה לי לקבל זה שברזקרוב אמר באחד מההזדמנויות שספרי היסטוריה עיקר ספרי היסטוריה הם כפירה ואני אף פעם לא הבנתי את זה למה זה כפירה אבל שאתה לומד את הפרשיות האלו אתה מבין איזשהו נקודה אנחנו ואתה הסברת לי את זה פעם ספרי היסטוריה בנויים על איזשהו פילוסופיה מסוימת >> היסטוריוציזם זה נקרא הם הם לוקחים א הם לוקחים סיפור זאת אומרת יש רצף של מקרים ובעצם מסרטטים מה הוביל למה זה בעצם ההיסטוריה ההיסטוריה מנסה להבין איך פרצה מלחמת העולם הראשונה אנחנו חוזרים לדוחה שנהרג ואנחנו חוזרים עוד אחורה אחיוקנומי ואינפלציה אנחנו רוצים להבין את השואה מה אנחנו מתחילים להגיד זה קודם כל אנחנו צריכים להבין את המלחמת העולם הראשונה ואז יש בגרמניה יש מצב כלכלי מאוד גרוע א אתה יודע לפעמים הולכים המון המון אחורה אבל בסוף בסוף יש סיבות ותוצאות ואנחנו כהיסטוריונים זה מה שאנחנו עושים >> וזה בדיוק מה שברסקורב בא להגיד אומר מי שלומד את הפרשה שלנו מבין שהסיבות להיסטוריה היהודית הם סיבות רוחניות. >> הם נמצאות מחוץ להיסטוריה >> בדיוק. והדבר הזה מאוד מאוד חשוב לנו במה שקורה בו >> מ תגיד באזרוק בהערה של מילה יש במקומות אחרים בתי מדרש אחרים יותר באזורי הרב קוק שדברים על היסטוריה צורך גבוה. זאת אומרת יש פה איזה עניין האם אפשר להחזיק את ההיסטוריה או לא להחזיק את ההיסטוריה. ואני חושב שמה שאתה אומר זה תפיסה מאוד מאוד חרדית. זה אגב נוגע מאוד עמוק לפני תפיסת הביטחון של המדינה, תפיסת המדינה, האם קורה פה איזה מהלך? האם יש פה איזה גאולה? האם כאילו האם אנחנו יודעים לספר מה קורה פה בת >> לא? ואני יכול להבין גם בן אדם כן אנחנו יודעים יש קבוצה של יושבת בעיר העתיקה שאנשים חרדים מדבר השם שהם גם כן רואים שהתהליך פה הוא חלק מתח גיולי בלי להיכנס לכל הפרטים >> כל התור וכולי >> כן כן זה גם בלי גם בלי לאחוז בכל התור יש טירס של הגהן בלי קשר לכל התור שהם גם כן תומכים בגישה הזאת אבל מגיע פה אבל אחד גדול זה שאני יכול לאחוז ככה שזה תהליך גיהולי אבל אני לא יכול לנתק את התהליך הזה משמירת תורה ומצוות. זאת אומרת, אם התורה אומרת לנו שההתנחלות בארץ תלויה בשמירת תורה ומצוות, זאת אומרת היא מותנת, היא מותנת בשת מצות בדיוק וזה וזה נקודה אני לא מדבר כלפי חוץ כל אחד שרוצה ללכת לאול פנים ולהתווכח ומה שהוא רוצה אני חושב שאין לזה טעם להתווכח אבל כלפי פנים אנחנו צריכים להיות מאוד מאוד חזקים בהשקפה הזאת שאין דבר כזה שאתה נגיד אני אעשה דברים אניח את שמירת התורה ומצוות למען הארץ לא יש לנו פסוקים מפורשים >> דיברת על על על על הרעיון הזה שמישהו מדבר על כך שיש מחירים רוחניים >> נכון יש רב אחד שפעם למדתי איתו באיזשהו מסגרת והוא אמר א בשנים האחרונות הוא אמר כמו שאנחנו מוסרים את הגוף ככה אנחנו מוסרים את הנפש במים אחרות הוא מדבר על האחוזתשים הגבוה ודיברתי עם אחד מרבותיי אחד מגדולי התורה היום ואמרתי לו אני זה מה שהרב הזה אמר ואותו אחד מרבותיי אמר לי אבל מה לעשות שהתורה אומרת לא ככה התורה אומרת אסור לנו למסור את היהדות שלנו בשביל ארץ ישראל זה מה שהפרשה שלנו אומרת וטוב המשך השיחה אנחנו א שיחה בינינו אנחנו נדון בהזדמנות אחרת >> טוב א ומה שעוד אחד הדברים זה זה גם יש פה מהלכים דיברנו על זה הרי משה רבנו הוחז באמצע נאום יש בנאום הזה הפסקות פתאום אומר אוז יבדיל מוישה זאת אומרת זה לא שכתוב בתחילת חומש דברים וידע שם במושה לימון >> ובזהו לא יש הפסקות שזה חוזר חזרה כאילו באמת בבתי מדרש שלומדים את תורה ברצינות אז עושים פה חלוקה יש את הנאום של משה הנאום ההיסטורי יש את הנאום של המצוות אנחנו עכשיו בנאום המצוות למרות שיש באמצע הפרשה גם חיזוקים >> לא רק חיזוקים יש גם חלקים היסטוריים הוא חוזר לחטא העגל הוא חוזר הוא חוזר לסיפורים והוא הוא קצת א אפילו מגנה אבל א ויש פה עוד דבר מהלך נפשי על הנובה אנחנו תכף נדבר גם זה חלק מזה מה אפילו המילה עקב היא לשון של ענווה שלו אומר שיהיה עקב תשמעון זאת אומרת על ידי ענווה על ידי שאתם מתנהגים כמו זה תוכלו לשמוע אז מה שראיתי שהספס צדק רבן מפלס אנחנו הרבה מזכ מזכירים אותו אומר שבפרשה הזאת יש משהו ייחודי שכל העלייה של מפטיר זה בעצם העלייה של שביעי זה אותה עליה >> שזה חריג >> אז הוא אומר כי עליה של מפטיר עליה קצת יותר נמוכה לפי חלק מהפוסקים אפשר לתת את זה לילד בכזו פרשה רוצים לרומם את את הענבים ונותנים להם א נותנים להם כוח גדול אחד הדברים שאני ראיתי בצורה חסידית הבני סוסך הוא אומר הוא עומד על זה שזה ואווי לא שן שמחה והיה עקב תשמעו מה השמחה גדולה שכן תשמעו לא תשמעו >> והיהי זה לא שן צער וה לא שחי >> אז הוא אומר שלקדוש ברוך הוא אנחנו זה בדיוק יוצא קוראים עקב בסוף השנה ואנחנו כבר עכשיו על בין הזמן עם אב וכבר עברנו את טו באב אז הוא אומר שהקדוש ברוך הוא אומר בסוף השנה בעקב תשמעון אפילו יהודים שעושים צרות כל השנה בסוף השנה מגיע אלול מגיע החודשים האלה אין יהודי שלא מתעורר ולכן יש לקדוש ברוך הוא שמחה מאוד מאוד גדולה אפשר לומר שלא חייבים לצבור חובות גדולים באוב כדי >> אפשר להתחיל קודם זה זה מאוד מעניין שהמקובלים אני ראיתי את זה גם בפס בדבליצסקי וגם רבי יעקב משך חלפ ואפילו הרב קוק ש שהיו מתחילים את האוויד ציומרים שלהם מיתו באבה הלאה >> כן זה אנחנו יודעים >> זה ה זה תחילת האבוידה >> כאן והילך הגמרא אומרת מד מןד יוסף כן צריך להוסיף בתורה בכל אופן בוא בוא רגע נדבר על הפרשה פותחת במילה שהיא קשה להבנה ואנחנו עצמנו כשניסינו אתמול להבין את זה היה לנו היה לנו איירות >> היה יש פה איזה אי בהירות והיה עקב תשמעון צריך לזכור הפרשה הקודמת מסתיימת גם היא בתשמרו את החוקים ואז אנחנו הולכים בד אחת זאת אומרת אצלנו עבר שבוע משבוע שעבר אבל בתורה זה פסוק אחרי פסוק והיה עקב תשמעון >> אז בוא מעניין שרשי על המקום הוא בעצם הוא >> רשי הולך לכאורה לא על פשט >> נכון הוא בעצם >> מה זה מה זה עקב תשמעון מצוות שאדם דש בעקבה >> אז אני רוצה להתעכף שנייה אחת על הרשי הזה בעצם מה שרשי אומר זה שאם ככה אני הבנתי את זה והיה אם תשמעון עקב זאת אומרת >> כן >> אם תשמעון במצוות את העקב את המצוות אז זאת אומרת לכאורה נראה שרשי לומד שהמילה עקב לא קשור לתוצאה וו ו >> וזה מאוד לא נוח בגלל כמה סיבות א' בגלל התחביר >> כן >> עקב תשמעון את החוקים ואת המשפטים זאת אומרת את מה שומעים את העקב או את הזה לא רשי >> זאת אומר הנשוא בעצם כתוב אחר כך את המשפטים וזה אחד הדבר היותר קשה שיש לנו את המילה הזאת בעקב אשר שמע אברהם בקולי אנחנו מכירים את המילה הזאת ושמה רש"י לא הולך למקומות האלה של עקב >> כן אז מי שבאמת עומד על הנקודה הזאת בצורה רצינית זה הרמ"בן והרמבן מביא כמה פירושים וגם בזה יש אי בהירות כי הרמבן בעצמו במקום אחד אומר נכון בעיניי ואחר כך הוא אומר על פירוש של הונקלס ויופירש אז צריך לדעת אני יודע שהיה ראשי וגדול בארצות הברית בעצם היה הגודל הליטאי הראשון שהגיע מאירופה לארצות הברית זה רבי שלמה הימן השם שמעת על השם הזה שלמה פריצ'ר זה היה הכינוי שלו גדול תלמידי רבורכבר אז רב של איימן כשהוא נפטע הוא היה מוסר שיעורים כל השיעורים שב איימן היה מוסר זה היה על רבי קיבגר אני חושב שבגלל שהוא היה צעצה שלו או משהו כזה >> אבל כל השיעורים היה פעם אחד שהתלונן מה באתי לפה בשביל לשמוע רב קיבגה או באתי פה בשביל לשמוע את הסוגיה אבל רבי אלק סיפר לי שכשהוא נפטר רבובן גרוזובסקי הספיד אותו והוא אמר שרב שלמה איימן היה במוחו משקולת שהוא יכל לדעת מתי רבי קבגה אומר קצס צורך עיון מתי צורך עיון קצס או יש צורך הרבה וכל דברים אני אומר אז הרמבן פה מקום אחד אומר והנכון בעיניי וכל אחד אומר ויפה פירש >> אז בוא בוא בוא נלך רגע בקצרה ממש כי כי מי שרוצה שילמד את הרמבן בפנים תאחזרו אלינו עם ה >> אז הרמבן מתחיל עם המילה בעבור מצט את רשי הוא מצטט את רשי ונראה שהוא לא רגוע ואז >> לא אתה דילקת על על שתי מילים הוא מתחיל טעם עקב כמו בעבור ואז הוא עובר לרשכן >> זאת אומרת הפשט של נראה שלא פשוט זה בעבור עקב זה בגלל >> אה ובאמת מה הוא מביא סיעתה עקב אשר שמע אברהם בקולי >> יפה >> בגלל שהוא שמע ככה זה נראה לו פשוט עכשיו הוא מביא את רשי ואחרי זה הוא מביא את טונקלוס >> ולפני לפני שהוא מביא את טונקלוס הוא אומר משפט כזה ונכון הוא כי יקראו בלשון הקודש תחילת כל דבר בלשון ראש קניין ראש דברי האמת וכן גדול הדור ראש העם וכן יקרו אחרית כל דבר עקב כי הלשון יתפוס דמיונו באדם והראש תחילה והעקב בו אחרית וסוף >> לפיך שאני הבנתי את זה פה הוא מסביר את רשי הוא אומר רשי אומר על עקב שאדם דש בעקבה ו רשי א לא זה לא ממש מסביר את רש"י הוא כן מסביר שזה עניין מה שקוראים אחרית בסוף זה עניין כרונולוגי סליחה הוא לא מסביר את רש"י זה עניין כרונולוגי יש התחלה ויש סוף היה עקב עקב זה סוף זה יותר מאוחר >> מכיוון שזה סוף הגוף אז זה סוף התהליך >> והיה עקב בסוף שתשמעו תקבלו את את המצוות >> ואונקלוס אונקלוס אומר חלף הוא פשוט מתרגם את המילה חלף לשון תמורה ורמ"בן רמבן משתמש אצלו במילה >> והיה למישור כי הדרך מעוקל הולך סביב סביב זאת אומרת שהוא הבין שהמילה עקוב זה הכוונה אדם שהולך אדם שהולך בעיגול עקוב הלב יש יש פסוקים זאת אומרת מה שהוא מבין פה זה אם הוא מביא את זה לשון סיבוב ואני אני כל הזמן מנסה להבין מה הוא רוצה מזה >> לכן אני אני לפני לפני שהתחלנו לשדר אני התווכחתי איתך פה ב בפרוסדור אני לא חושב שהרמבן בא להגיד ש שהאונקולוס במשמעות היא אחרת זאת אומרת המשמעות היא יותר משמעות זאת אומרת זו תוצאה זה סוף התהליך אבל השאלה היא מאיפה הוא דק את זה מבחינת הם זה קוב האם זה הקוב א או עקב טוב בקיצור >> ולכן זה גם מי ישב את הקושיה שלנו קודם שהוא בעצם הוא אומר ויפה פירש כי זה לא סותר את המשמעות שלנו >> זאת אומרת הוא מוצא זה אותה משמעות יפה יפה אני אני יכול להסכים עם הפשט שלך ויש לנו רם שהוא מנסה להסביר את רש"י ראינו את זה במסקלדו שמה שהוא רוצה להגיד שרשי נאלץ למה רש"י סתה כביכול מהפשט בגלל שרשי יש לו מצוקה כשאתה אומר עקב אשר שמע אברהם בקולי אתה מדבר אחרי שאברהם אבינו שמע אברהם אבינו כבר ביצע ועכשיו הקדוש ברוך הוא מבטיח לו דברים בזכות זה פה יש בעיה כי עוד לא שמע מנו זה והיה עקב תשמעון ולכן הוא אומר רש"י מרגיש שפה צריך לדבר על להוציא את הפשט את הדרש לפשט >> ככה באריכות כזו >> ולכן הוא אמר מצוות שאדם דש בעקביו ואני הזכרתי לך ש שמזלמן היה אומר שמי שהיה לוקח אותו טרמפ הוא אומר בטרמפ בעצם אתה עושה חסד עם הרגל שלך כי אתה מרים את על הגז אז הוא אומר זה ממש מצווה שעודום דשקבו זה נחמד ששמד סקינים בלטויס מביא שיש טמאים וכי יש אדם שדש מצוות בעקביו >> כי הוא מזלזל במצוות כן >> אז הוא אומר שבאמת יש מצווה ציצית שמנהג העולם כנראה אצלנו הם זה לא אבל תלסגול יותר נפוץ שזה כזה נסרך והוא מדבר על זה הוא מדבר על זה במילים מאוד קשות אמנם שמעתי שכל המגר ציציותיו עליו הכתוב אומר ותת במטה השמת אלא משליכן על כתף ונוטלם ביד. זאת אומרת צריך להרים את זה באמת צריך זה יש כאלה שמדברים על זה על רצועות שנזרקים >> רצות של תפילין >> כן אה ו ופה אני רוצה להגיד משהו שתפסתי לפני כמה שנים אני ראיתי את זה בתוך הספר והיום כבר כולם מביאים את זה א רבנו האיס חיסרון מאלכסנדר מביא דבר דרמטי ממש אני לא מכיר תקדים של זה הוא אומר שמעתי מאבי אבי האדמור הזקן מאלכסנדר זה רבי חיל מאלכסנדר ומה שהוא אומר שרב חיים ויטל שאל את הארי, יש משנה משנה מפורסמת במסכת שבת שמשנה מדברת על על במי בהמה יוצאת מה מותר מבחינת טלטול יש לנו מצווה שהבהמה תשבוט והגמרא מדבר המשנה מדברת על כך שיש איזה רצועה קישוט כזה ששמים לה פרה בין הקרניים ואם היא יוצאת עם זה בעיה של חילול שבת הגמרא מספרת שפרתו של רבי לזר בן עזריה הייתה המשנה מספרת הייתה יוצאת עם רצועה שבן קרניה ושלא ברצון חכמים היה שם איזה הכלה ואז מתחיל הסיוגים הגמרא אומרת זה לא היה פרה שלו פרה ש פר של השכן אבל הוא לא מחה >> נכון זה נקרא בגל במקום אחד ואז הוא מביא ירושלמי שירושלמי אומר שזה כל הסיפור הזה קרה פעם אחת בהיסטוריה זה היה פעם אחת יצא והוא לא מכה ופה הירושלמי מוסיף נתון שהוא מצמרר והשחירו שיניו מפני הצומות. זאת אומרת, רבי לוזר בן עזרי ישב וצם על החטא הזה שהפרה של השכן שלו יצאה פעם אחת והוא לא מכה. >> זה מאוד מתסכל הסיפור הזה. >> זהו. ושאל רב חיים ויטל את הארי, אם כן, אם בארזים נפלה שלבת, מה יעשו אזובי הקיר? הרי הדבר הזה אנחנו יש לנו קצת חטאים יותר גסים מזה ששכנה פרה ששכנה וזה ואנחנו לא יכולים לצום על כל כזה פעם שקרה לנו כזה דבר קטן אז מה ואז הוא אומר דבר נוגע ללב אומר והשיב לו כי הנחה אחת מעומק הלב בזמן הזה יקר וחבי יותר בעיני השם מאשר התעניות והסיגופים של הראשונים זאת אומרת יהודי היום נותן כרכץ אחד בגלל שהיום הוא כותב מחמת גודל האסתר פנים זה שווה כמו תעניות של שבועות בשנים ההן ועל זה הוא מדבר אנחנו בחינת עקב אנחנו הנשמות אנחנו עקותה דמשיכה אנחנו כבר חז"ל מציירים את העם היהודי כגוף יש ראש אנחנו בבחינת הכביים ולכן אנחנו אפילו אם אנחנו עושים דברים קטנים הקדוש ברוך הוא שמח והיה עקב >> האמרה הזאת היא חיזוק גדול בשביל הרבה מאיתנו >> הוא כותב הוא כותב ספחיסון מוסיף בסוף שאם בדור של הארי ככה אז כל וחומר בן בנו של כל וחומר בדור שלנו נדמה לי שאני פעם סיפרתי לך >> אני אומר לך אם בדור של האיס בחסול ככה >> כן אז א אנימ לי שפעם סיפרתי לך אולי לפני כמה שנים כבר שרב שמשון פינקוס שהיה ידוע בכוחו הגדול הריטורי הגדול אמר שכ שהוא יעלה לשמיים אז בטח רב קיבגר ישב שמה וסתכל עליו מלמעלה למטה יגיד שמשן מה הספקת בחיים שלך אז אז הוא אומר אני ארים את הראש שלו בכיוגר ואני אגיד רב כביגה היה לך רחוב יעפו אצלכם נפלא >> נכון זה זה הארי הקדוש >> כן כן כן והרבי מסכולן היה אומר יש המון המון על הפסוק הזה והיה עקב תשמעון יש בלי סוף אחד הזה זה של הרבי מקוצקו היה אומר א והיה עקב אתם הרי בסוף תשמעו לא משנה מה יקרה אגב יש לזה גם מהלך השקפתי הקדוש ברוך הוא יש לנו בחירה הבחירה היא זמנית. בסוף דבר אלוקינו יקום לעולם. הקדוש ברוך הוא בסוף יובי לאן שהוא רוצה. >> תשה לי להגיד משהו על זה אבל אני רוצה שתגמור את ה >> לא זה אומר אתם בסוף תשמעו אז למה? בואו תעשו את זה כבר עכשיו כמו בן אדם שמה שנריב ואז תשמעו. >> אני אני חייב לשתף אותך בתובנה אדירה. אני בטוח שאתה תאהב את זה. אני שמעתי את זה עם יהיהודי שהוא תלמיד חוכ מופלג וגם איש מדע גדול. אני יכול להגיד לה את השם שלו. קוראים לו רבי יצחק ברייטוביץ. שהוא נקרא היום א בפועל הוא ראש הישיבה של האור שמח. הטייטל רשמי זה רב קהילת אור שמח בירושלים. הוא יהודי תלמיד של הרב ודרמן בבור אבל והיה בעברו פרופסור למשפטים באחת מהאוניברסיטות הגדולות בארצות הברית. כן. יהודי מאוד מעניין מבחינת העבר שלו. אבל שמעתי רעיון הזה ממנו. זה דבר נפלא מאוד. הוא אומר שפיזיקה עד אני לא יודע איך לתרגם את זה בעברית אבל עד שהגיע הקנטם פיזיקס אני לא יודע איך זה >> זה מכניקת הקונטים >> כן עד שהגיע אותו אותו פיזיקה משודרגת אז הכל היה בנוי על סיבה ומסובב זאת אומרת יכלת לצות >> יכלת לצפות יכלת לנבא מה מה שאנחנו יודעים על הקוונט אם אני לא מביין גדול בזה שאתה לא יכול לצפות שם >> או בדיוק יפה אז פה אז בעצם מה שקורה הוא ככה מה שבמה שנראה לעיניים הפיזיקה היא עדיין עובדת מסיבה הוא מסובב אבל ברגע שאתה נכנס כבר לתוך האטומים ותוך התאים הזעירים שמה זה כבר לא דבר שהוא ניתן אבל יש פה דבר מאוד מעניין שבסיפו של דובו התוצאה תהיה התוצאה של הסיבסיו של הפיזיקה הרגילה אבל בתוך הדברים פנימה שמה זה זה דבר שהאדם לא יכול לראות סיבה ומסורת במילים אחרות אני רק רוצה להגיד לך במילים אחר רות נכון שהקדוש ברוך הוא יכול לתת לנו בחירה לעשות מה שאנחנו רוצים אבל בדומה לקנטם פיזיקס בסופו של דבר רצון השם עם כל הבחירות שלנו בסוף יקום לעד כן >> זה המשל של זה הגון אומר את זה יבש ציץ נובל צור אנחנו יכולים כתוב למשל אחד המקרים אני לא רוצה לדבר על זה בשבועות הקרובים אז תרצה הארץ את שפתותיה ארץ ישראל אמורה לנוח כך וכך שנים שמיטה יהודים לא ישמרו שמיטה שם ישמור הם יעלצו ללכת לגלות השנים דבר אלוקינו יקום לעולם זה יקרה בסוף הבחיר שלך אם להתנהג אם זה טוב זה לא התשובה על הידיה והבחיר אבל זה זה אגב אני רציתי להגיד לך לפני כמה שבועות לפני כמה חודשים נפטר יהודי חסיד חבד בלצ'וב קראו לו פרופסור ירמיא ברנובר >> וואו איזה יו גדול כן >> והוא סיפר שכל ההתקרבות שלו ליהדות הייתה בגלל הסיפור של הקוונטים >> וואו איזה יופי >> זאת אומרת בגלל הדבר הזה עכשיו בוא בוא נרוץ >> התור הצעיר לא מכיר אותו אבל בזמנו שהוא חזר בתשובה זה היה משהו שהוא רציני אני חושב שהוא חזר בתשובה בעצמו מרוסיה הוא היה ברוסיה >> כן טוב נסגור את הפסוק הזה בורצ'ר מר שפירה הוא מדבר על ויוקב תשמעים ושמר השם אלוקיך לך את הברית אז הוא שואל את השאלה המפורסמת הרי זכר מצווה בעל מלק זה שאלה שהולכת על כל הפרשה ואתה תכף תגיד על זה תשובה יותר רגותית אבל השאלה היא שאלה זאת אומרת אם תעשו ככה זה כל הוים שמע תשמעו שתכף נגיע לזה אז הוא אומר הרי זכר מזה באלמלקה הוא מביא שיש שיטה של הרשבי שהרשבי מסביר למה אין שכר מציע למה כי כשבן אדם עושה מצווה הוא בעצם מעיד שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם כל מצווה שהוא עושה והוא אומר אם אתה ראית מישהו מזיק למישהו אתה לא יכול ובאים אליך אומרים לך בוא לבזדין תעיד אתה לא יכול להגיד תשמע אני רוצה כסף בעד העדות שלי אין דבר כזה לכן זכר מצב בעל מלקמר שפירה לפי זה רק אם ראית כבר עדות אסור לך לבקש יש כסף אבל אם אתה הולך עכשיו אם אני אומר לך בוא בוא תראה רגע תהיה עד >> לא יש חופה ורוצים שיהיה עז >> כן מותר לבקש כסף אז הוא אומר זה מה שהוא אומר או היקב תשמעו שאתה הולך אתה הולך לעשות הוא אומר על מצוות שאדם דש בקבה אתה מבקש ממני ללכת לעשות מצוות אני יכול לבקש על זה שכר אז זהו עכשיו אנחנו מתחילים פה עם פסוקים של ברכות מאוד מרגשות אנחנו אומרים את זה כל שבוע ביטן לכו ברוך תהיה מכל העמים רביקלרזמינר היה מדבר על זה שכן ברוך תהיה מכל העמים אם אפשר לברך יהודי בפולין היו נוהגים לברך שתהיה בריא כמו כמו כפרי הזוי והפוער שטרק הזוי והפוער אין רחז והפורץ עשיר כמו פריץ כאילו תהיה מכל העמים תהיה תהיה חזק כמו גוי וזה זה אין שום בעיה >> יש עמרה מוסרית מאוד מפורסמת של רבס סול סלנטר שאדם צריך להיות מייו גדול בעולםמה הזה אבל לא בשביל עצמך בשביל השני >> בשביל ההטיב לשני אתה צריך להיות מיין גדול אגב אתה אתה תזכיר בעזרת השם בהמשך על רבאון בלזר כן >> או איזה יורצד השבוע >> זה היורצד השבוע אבל אחד מהדברים שקראתי על רבאון בלזר זה שהוא כשלמו היה סגוף לחלוטין כן אבל היה לו ממש הוא היה מתעניין ב ממש בפרטים והיה לו היה לו הרי אני חושב היה לו אישה שנייה נכון פה בארץ והיה לה קובי משפחה שהיו מסתובבים שם אפילו רבי יוסף ליברמן אפילו היה >> כל ה כל המשפחת ברג אז זה כולם בנים שלו כן בנים חורגים >> אז אני הבנתי קראתי עד עידויות ממ שרבי יוסף לומן הפויסק המפורסם איך שהוא היה פשוט היה דואג להם מלבושים זה אף פ זה אף פעם לא נגע זה אף פעם לא נגע אמרתי וורד מאחסם סופר שהוא מעניין באותו פסוק ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך הקר והכרה והסיר השם ממך כל חולי אז הוא אומר מה זה לא יהיה בך הקר והקרה אז הוא אומר בדרך כלל אם הקדוש ברוך הוא הרי הגמרא אומרת בו נחי מזונה במה זה תלמזה יש אנשים שאין להם שאין להם ילדים. אז כדי למעט את הנזק הקדוש ברוך הוא צריך להפגיש את ההקר ואת ההכרה שהתחתנו ביחד. ככה ככה זה תמעט. אבל זה אצל גויים. אצל היהודים הקדוש ברוך הוא יכול לפעול שלא יהיה בך עקר והקרה. לכן לא יצטרכו לשדך הקר והקרה. ולכן אתה תהיה ברוך מכל העמים. כי אצלך הסיר השם ממך כל חולי ולא תהיה יקר. זה ואז >> חלק מהברכות אז כתוב שמה ואהבך וברכך בך >> וירבך אז כתוב שם בראשונים מאוד שהפליאו אותי ואני לא מבין מאיפה הם דקו את זה שזה תלוי עד כמה אתה אוהב את הקדוש ברוך הוא זאת אומרת הוא יאהב אותך הרמבן אומר את זה ממש מפורש תמורת האהבה שלך אליו אז א הוא יברך אותך וזה זה פלא כתוב פה שהעניין הזה של אהבת השם >> ואנחך הואברכך כן >> כן אבל לא זה לא הפשט הפשוט של הפ פסוק הוא שהוא יאהב אותך בלי קשר לאהבה שלנו אבל גם הרבן וגם בן עזרא טולים את זה במידת האהבה שלנו אליו ו אני הזכרתי בעבר פעם שאנשים מזניחים את העניין הזה של אבס השם בדור שלנו הרמב"ם אומר מפורשות שיש דרכים איך לעבוד על אהבת השם אבל משום מהאנשים לא מתעניינים בדבר הזה אבל צריך לזכור שהברכות הן תלויות במצווה הזאת לא רק זה אתה אומר תמיד בוא נסתכל על הפסוקים עצמם לפני שאומרים וא שמועש ואהבת אותו ואבת ואבתו זה חיובן אחרי קבלסול מלכו שמיים זה הדבר הראשון ואז אנחנו מתקדמים ומו שרבנו מתחיל לתת ליהודים טיפים מה עושים כשאתם תבואו כי תאמר בלבבך רבים הגויים האלה ממני איך אוכל לא תירע מהם כן הוא נותן להם עוצמות הוא זה ממש מדהים כי מיד אחרי זה הוא גם מרגיע אותם אומר להם בעברית צריכה לא לעוף על עצמכם לזכור אז ראיתי קדישסלייב שתיקל כזה מאוד נוגע ללב שהוא מדבר על זה שלבן אדם אוהב את השם יש לפעמים פחדים זאת אומרת הוא הוא רוצה רוצה לעבוד את השם אבל נראה לו שהוא הולך להיכשל יש לו עצבים כאלה זה תחום מאוד אפור אז הוא אומר >> שברוך השם בשנים האחרונות התחילו לטפל בנושא הזה >> אז הוא אומר כי תאמר בלבבך רבים הגויים האלה ממני הוא אומר אתה יכול להגיד ככה אבל התורה נותנת לך עצה איך אוכל לאורשם אתה רוצה לדעת איך תאכל לאורשם על ידי שלא תר מהם אם לא תר מהם אתה תאכל לאור שם זאת אומרת לא נעלה ויכולנו א זה יש פה עוד דבר מעניין עכשיו הוא מתחיל חיל לספר להם הוא שוב חוזר להיסטוריה והוא אומר להם הוא מדבר איתם על כמה הקדוש ברוך הוא התנהג אליכם יפה כאשר כאשר יעשר איש את בנו כן לקדוש ברוך הוא שמלתך לא בלתה מעליך רגלך לא בצקה אז דיברנו על זה שהאריה דבאלוה שור של אחסון סופר רב בבריגל >> מה פירושו באיזה שלב הוא היה לא חסם סופר סליחה א יסמח מוישה >> יסמח מוישה זהו נבהלתי אוקיי >> איך איך זה עושה לך יותר טוב אה אה לא, אני ידעתי מי היה השוער של החסם סוויפר כאילו אבל אהכן היו שני זיווגים אז הוא מביא הוא מביא משל זה לא משל זה דוגמה אם בן אדם הולך ברחוב הוא רוצה לטפל בשונא שלו רוצה להרביץ לסגור חשבון תופס את השונא שלו מתחיל לתת לו ופתאום מגיע מישהו אומר בוא אני אעזור לך אומר כל הכבוד שכך >> תצטרפו ל >> תצטרף בואו נמחה את עמלק וכולי אבל אם בן אדם נותן מכות לבן שלו כי הוא רוצה לחנך אותו ופתאום מישהו מתערב אין דבר שהוא יותר כועס ס מזה אומר הרד באלוהי הגמרא אומרת שהבגדים שבלים זה קורה בגלל המזיקים אז אומר הקדוש ברוך הוא אני לא נת הבגדים שלכם לא בלו אני לא נתתי לאנשים להתרב ומכאן וידעתם ללבך כי כאשר יעשה ריש את בנו אני לא מרשה לאנשים להתערב בסכסוך שלנו ודבר מעניין שמצאנו כתב מהיוץ היץ זה מוביע אצל בפרדיס חודש אצל מנדלבום הוא מביא את זה מקובץ קרם שלמה היה פה של בוב של בוב הם היו זה קובץ נראה לי שכבר עזל היום בובוב התחלקה לשניים אז היום יש קובץ >> אני בדיוק קראתי אה כנראה קראתי את זה במבשר נדמה לי >> אתה לא קראת את זה במבסר אני יודע בדיוק איפה קראת את זה שעכשיו הם דברי שלו >> לא לא קראתי את זה שהסטייפלר מאוד אהב את הקובץ הזה >> שהסטייפלר אוהב את הקובץ הזה >> כי היו שם היו שם תגליות א יש יהודי באמריקה יהודי שבריא אחד מורחה ועצום בכספי ידות רב שמרל סטרון בואים הם היו מוצאים ים שם כתבי ידות מופלאים ומביאים חידושים למשל הפנינה הבאה שהיוץ בהקשר של הפסוק הזה סמנו זכול בולסו אז היבץ רוצה להגיד שזה לא כזה נס גדול הוא כותב ואין הפלא שיתקיים על בוש שמתכסא באדם 40 שנה יותר כי זה מצוי ואני היה לי מלבוש מבגד צמר נצבע פעמים רבות בכמה מיני צבע שירשתי מהוויזל אומר אני ירשתי מאבא שלי בגד צמר צבענו את זה הכל היה בסדר ונתקס עשנו בה יותר מ-50 שנה והלכתי בו שנים רבות בתמידות כל יום לא תגיד זה טלה בארון כל יום הלכתי עם זה גם במסע דרכים רחוקים הייתי לבוש בו הוא בכל זאת לא בלה ולא נפסד ברוב הימים אחרי שעשיתי לי מלבוש חדש כי היה תלוי במגוד כל השנה הוא אומר שהתבגרתי שקניתי בגד חדש אז רק בטישבוב הייתי לובש את זה >> כן אבל אני רוצה לציין אני לא מי אני שאני אחלוק על היבץ בזה אבל האקלים של אירופה להשוות אותם למדבר אני לא חושב אתה צודק >> לא לא חושב שזה קושיה כל כך גדולה >> אה לא אני לא חושב שהוא מקשה אני חושב שהוא רוצה להגיד שזה סיעתא דשמיא לא שזה לא מופרח >> אני חושב שרגל לא בצקו זה יותר יותר חידוש וכאן אנחנו מגיעים לפסוקים הבאים ש שבעצם מושה מזהיר ישמר לך פן תשכח את השם אלוקיך וזה בעצם המאמץ שלו בפסוקים הבאים אפשר להגיד בעצם מתחילת הפרשה כשילך לך טוב אתם אתם עוד רגע נכנסים, עוד רגע, >> תוך כדי הדברים הוא מזכיר את העניין הזה של המן שהוא נתן לכן ויין חוב וירבי חוכזמן נכון ואז הוא אומר מה המסר של המן כי לא על הלחם לבדו יחי אדם אז אני רוצה להביא פה מתנה לציבור שיש יש פה קטע של הרב על הדבר הזה שאני מעולם לא עשיתי את הקישור בין הדברים אבל הרב ירש עושה קישור בין המילה לחם למילה מלחמה מה מה הקשר ב >> מי שלמד הרבירש יודע אם הוא ימשיך מפה ללחן כאילו הוא יכול ללכת לפעמים ב >> כן זה נכון זה נכון שרב ירש עושה שרושים של שתי אותיות זה נכון זה זה הוא כנראה לא היחידי שעושה את זה אבל א אבל אני רוצה פשוט להקריא את הדברים של הרב ירש כי המילים שלו הם אומרים אומרים יותר מהכל למה אני אודיע לך כדי שתלמד מניסיון של 40 שנה כי לא על הלחם לבדו לחם הוא המזון שאדם נלחם עליו עם הטבע ועם תחרות הבריות. זאת אומרת במילים אחרות כדי שיהיה לך לחם אתה צריך א' לשעבד את הטבע לרצונות שלך. זה זה עבודה קשה להוציא לחם ובזה משאב שאנשים נלחמים חיטה ומזון בסיסי. >> בעצם חלק גדול מהמלחמות בעולם מגיעות בגלל המש >> או על מים או על או על הלחם. אז ואז הוא אומר את המשפט הבא. הלחם הוא תוצר של הטבע ושל השכל האנושי השולט בעולם. נמצא שהלחם מייצג את השכל האנושי השולט בטבע. הוא פועל בחברה עם גורמים אחרים וכך יוצר האדם את האמצעים לקיומו. טוב, זה המציאות. >> אנחנו אנחנו מדברים על זה הרבה בפסח. יש את הלחם יש את הקמח ומים שזה לא לחם שזה מצה. שמה לא מעורב המאמץ האנושי. זה כאילו הדבר האלוקי. המאמץ התחקום האנושי זה איך להחמיץ את הלחם איך להפוך אותו ליותר דבר באמת משובח ומזין ומס הרב קוסמן כתב פעם בקולמוס שהמצאה הזאת של לחם הייתה במצרים >> מעניין וואו זה משהו היסטורי מעניין היסטורית השמרים התפיחות הזה ולכן אנחנו כשאנחנו לא אוכלים לחם בפסח אנחנו בעצם א ממש >> על שולחן השם סמוכים על שולחן השם >> על איך קוראים להם מצה א בזויר דמוס >> מחדמנוסה והנה יכולה אומר הרב כאן מגיע המסר שלו והנה יכולה המחשבה לעלות על דעתנו שכוח יצירתו של האדם הוא התנאי היחידי לקיומו הארצי וכך עלולים אנו לשכוח את הנהגת השם שהוא הגורם הראשון של מזונו של אדם זאת אומרת במילים אחרות בלי השגוחס השם לא יעזור לך כלום >> אין לנו לחם >> בדיוק אז אז >> ועל זה הוא מדבר וזכרת את השם אלוקיך כי הוא נותן לך כוח לעשות חיל >> אז בדיוק בדיוק במן הזה מונח המסר הדבר הזה כי לא על הלחם לבדו עליהם אל תשכח שהשגוח חס השם אתם הולכים להיכנס לארץ שכל עניינו של הארץ זה ארץ שלשגוח חס השם >> זה ארץ שיש בלחם אתם מפסיקים לכל מן >> בסוף הרב ירש אומר דבר כל כך אמיתי שלצערנו רואים את זה קורה כל כך הרבה פעמים הוא בא ואומר שהלחץ הזה של אנשים לפרנס את משפחותיהם את האישה ואת הילדים והוא והוא שבוי בקונצפציה הזאת שזה הכל תלוי בו ולא תלוי בהקדוש ברוך הוא מביא אותו הרבה פעמים לפי פחד למצבים שהוא עושה דברים אסורים ומסבחים אותו בסופו של דבר כולם סובלים מזה גם האישה וגם מהילדים וגם זה למה בגלל שהוא שכח >> חזל מעניין מעניין שאם אתה כבר הולך על השורש חז"ל גם לבית לאישה הם קוראים לחם >> מעניין >> תן לחם אשר אה זה כל זה מעניין אני רוצה רגע אחד לדבר איתך על משהו תופעה שאנחנו דיברנו עליה הספר סמג אה ספר מצוס גודל הוציא את זה רב מויש חיבר את זה רב מוישה מקוצי ומה שאנשים לא יודעים שרב מוישה מקוצי היה לו מסע א מסע שהוא יצא לעולם יצא לגלילות אירופה והביא חיזוק גדול בעיקר בהנחת תפילין אנשים אז לא היו מניחים תפילין כל יום >> זה בגלל הקדושה >> זאת אומרת מתוך תפיסה שזה כאילו גדול עלינוכ >> הם לא הם לא למדו את זה וצריך גם לדעת טוב אני לא רוצה להכנס >> הם הרגישו אני שמעתי את זה הכי הגדול התעסק הרבה ב ב הוא פרופסור בבר אילן על הנושאים האלו של התעסק הרבה עם הסמג והטור והסמק אז אז הוא אומר התפיסה של אנשים האלו היה שצריך להיות אדם קדוש בשביל להניח תפילין >> כן כן אנחנו רואים אם אני זוכר שזה מאירי שמדבר על זה הם מניחים תפילין >> אז כמו היום לא כל בן אדם מרשה לעצמו ללכת כל היום עם תפילין זאת אומרת בשביל ללכת כל היום תפילין אתה צריך להיות אדם גדול אז מה שמעניין שהוא חזר הוא התיישב לחבר את הסמג ומה שהוא עושה בסמג בניגוד לספר המצסמג זה ספר מיצס גודל כמו שיש ביר לוחץ דלס ויש לפניו מונה המצוות יש לפניו את הרמבם שעשה ספר ספר המצבס והוא הרמב"ם עושה את הכל תרייג זאת אומרת מביא את המצווה הראשונה אחרי זה מצווה שנייה אחרי זה מצווה שלישית שהיא לא תעשה הכל ברשימה אחת הוא כותב בהקדמה אני רוצה להכריא לך כמה כמה שורות כי זה מדהים כי זה קשור לפסוק שעליו דיברנו הוא כותב ככה והיא כאשר הייתה סיבה מן השמיים שהסבב בארצות להוכיח גלויות ישראל נתתי את פניי לסדר בעל פי המצוות כל מצווה ומצווה כמאמרה למען לא אשגע בתוכך זאת אומרת הוא אומר אני אומר אני אומר לאנשים אני אומר לאנשים מוסר אני רוצה לדייק את המצווה ובכמה מקומות ביקשו ממני לכתוב יסודות המצווה על פי ראיות תסביר לנו תביא חומר שנידע ולעשות ממנו ספר ויראה לעשות כן לעשות ספר תורה לרבים כי בער אנוכי מאיש ולא בינת אדם לי שים לב ובתחילת אף שישי בא אלי עניין מראה בחלום הוא ראה חלום שאומר לו קום עשה ספר תורה משני חלקים והתבונן על המראה ניסיתי להבין מה זה השני חלקים והנה השני חלקים לכתוב ספר מצוות תעשה בחלק אחד בספר מצוות לא תעשה בחלק שני ולכן הניני משה בן יעקב נתתי את פניי לחבר שני הספרים הוא מסיים את ההקדמה וכותב שם שבעניין הלוים הוא מספר על עוד חלום שקרה לו בעניין הלוים בא אל עניין מראה בחלום בזה הלשון הנה שכחת את העיקר אתה דילגת עליו עיקרי בפרשה שלנו ישמר לך פן תשכח את השם אלוקיך כי לא היה דעתי לחברו במניין הלבים וגם רבנו משה זה הרמבם לא הזכירו במניין אומר והתבונן עליו בבוקר אני קם בבוקר והנה יסוד גדול ביראת השם וחיברתי בעיקרים גדולים במקומו א מה שמעניין שרוב מוני המצוות כן מנו את המצווה הזאת כמצווה כליססד דוריסה בן אדם שמתגאה במה שהשם נתן לו עובר עליססום לחופן תשכח ככה זה בהג באג מציין את זה בלו קופנ ובספר רבי ליזר ממיץ בספר הירים אבל הרמבם לא מונה את זה ו >> זה צריך סיבה לזה למה >> צריך סיבה אז אמרנו בתחילת ת הספר יש שורשים הרמב"ם >> שהוא חיבור בפני עצמו בעצם השורשים להס >> הרמבם מנסה להגדיר קטגורית מה זה מצווה מה זה לא מצווה בשורש הרביעי הרמב"ם רוצה להגיד יש מצוות שהם על זה לא מצווה ספציפית המצווה לקיים את כל את כל שאר המצוות היא לא מצווה בפני עצמה היא המצווה שעומדת בשורש כל >> זה לא זה לא מוריד מהחומרה של המצווה אבל זה אבל זה לא נותן לנו להכניס את זה לקטגוריה של מצווה פרטית אומר אני רק צת ת לשונו אומר הכלל הרביעי שאין ראוי למנות ציוויים הכוללים את כל המצוות יש שנאמרו בתורה ציוויים והזכרות שאינם על דבר מסוים אלא כוללים את כל המצוות כאילו הוא יאמר עשה כל מה שציוותיך בו וישמר מכל מה שזרתיך ממנו או אל תמראה בשום דבר ממה שציוותי לך בו הרי אין מקום למנות את הציווי הזה מצווה בפני עצמה לפי שלא ציווה לעשות איזה דבר מסוים מוגדר שיהיה מצוות עשה וגם לא הזהיר ממעשה מסוים שיהיה מצוות לא תעשה בקיצור א מה שמאוד מעניין אני רק חוזר בכמה מילים על בפרשה שלנו אתה מגיע למצווה מצוות לא תעשה לו סד ופתאום הוא ממש ממש מעריך וכותב באריכות אזרה שלא יתגעו בני ישראל כשהקדוש ברוך הוא משפיע עליהם טובה ויאמרו שברווח שלהם והמלם הרוויחו כל זה ולא יחזיקו טובה לקדוש ברוך הוא מחמד גאונם שעל זה עונה זה המקרא ואומר הוא שוב מעריך מעריך מעריך ואז הוא אומר ככה תוכחת הענווה דרשתי לרבים כך אבל לחברה עליו ולמנות זה בלו לא היה דעתי. אני לא תכננתי להפוך את זה ללו. אני דיברתי עלינו ודיברתי על זה. גם רבנו משה לא חיברו שוב חוזר ולא הזכרו בחשבון הלבים. כשהגעתי להשלים כל הלבים ויראה בחלום במרית הלילה הנה שכחת את העיקר ישמר לך פן תשכח את השם והתבוננתי עליו בבוקר והנה יסוד גדול ובהירת השם אוהלתי לחברו בעזרת ייב חכמתה לחקמן. הוא אומר אחר כך עיינתי בפרקם דסויטה וראיתי שזה במפורש שזה לו זה מאוד מאוד מעניין ואז הוא מסיים את כל זה ואומר והשם אלוקים יודע כי לפי דעתי איני משקר בעניין המראות אני לא אומר לכם סתם מה שחלמתי מה שחלמתי חלמתי והשם אלוקים יודע שלא הזכרתי בספר זה אלא למען התחזקו ישראל בתורה ובתוכך וחפץ השם בידי צלח >> יפה זה דבר ממש נדיר שבתוך ספר הלכה יש מין דבר כזה שתי חלומות שבעצם הם אלה שמתבים את דרכו. אני רוצה להתייחס א את הזה מה שהזכרת קודם את הפרש שלוים שמו היה. >> כן >> כן אתה הזכרת באמת יש פה שתי קושיות חזקות מאוד שכל בן אדם גם מי שרק מתבונן מלמעלה חייב לשאול את עצמו את השאלות האלו. השאלה הראשונה היא שאנחנו יודעים שהכלל הוא שאין אין שכר בעולם הזה. שכר מצווה היה ליקה. והכלל השני הוא שכתוב מפורש מסכסובס שלא לעשות את המצוות בשביל לקבל שכר והפרשה הזאת נראה שהפרשה באה ואומרת לנו שתשמעו את תשמרו את המצוות כדי שתקבלו את השכר ככה זה נראה אז כנראה שיש לנו הבנה טעות בסיסית בהבנה של הפרשה הזאת שקדוש ברוך הוא מבטיח טופים זהו >> אני שמעתי את עיקרי הדברים מויש שפירה ואני חושב שזה חשוב מאוד לדעת את הדברים האלו מה שכתוב כאן זה לא סך חר מה שכתוב כאן זה קיום בסיסי שכל אומה נורמלית בעולם שהיא זורעת היא קוצרת היא יש לה תועה והיא חיה >> ופה התורה באה ואומרת לנו אתם לא כמו כל האומות מה שברור מה שמבחינת כל האומות זה הטבע אצלהם אצלכם זה לא מובן מאליו זאת אומרת עצם הקיום שלכם שאתם זורים ואתם קוצרים ואתם אוכלים ואתם קיימים זה מו ותנה בקיום המצוות. זה לא שכר ועונש. ולכן זה מתרץ את שתי השאלות שהזכרנו. לא מדובר פה על שכר בכלל. מדובר פה על ברית שיש לנו ברית התורה שיש לנו שהקיום שלנו תלוי בזה. זאת אומרת אם אתם שומעים רק אז ונתתי גשמכם בעיתם אה אני כן רוצה טיפה לחזור אחורה כי זה בעצם נגזרת של תוצאה שזה עוד מופיע לפני זה אבל אתה גם צריך לברך את הקדוש ברוך הוא כי אתה לא טבעי. זה זה מאשש את מה שאתה אומר כי אתה לא תביא ההצלחות שלך למרות אם היית גוי יכול להיות שהצלחות היו שלך הצלחות פה הם אף פעם לא שלך ולכן אתה צריך יש פה א אתה חייב לברך את הקדוש ברוך הוא זה פעם ראשונה ופעם יחידה למעשה שמופיע שאתה חייב בגסמוזנדוריסה מאוד מעניין הכי נחמבי זה הפך להיות מאוד מפורסם כמיתב אנשי זמננו שאם מברכים מי שמקפיד על ברכת המזון אז יש לו שפע זה מביא לו פנס אני חושב שבעצם החיניך אומר את מה שאתה אומר זה מחוייב אחד את השני זה סיבות ותוצאות הכל ודיברנו על זה איך את הנושא פנים לישראל וכולי וכולי א ורט יפה שראיתי מהבניס זכור בספרו מגיטלימוז הוא מדבר על זה שהגמרא אומרת בברוכס דבר מחודש ואכלת וסבעת וברכת את השם אלוקיך אומר רב ליזר כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה לא יצא ידי חובה עכשיו זה נראה מחודש למה איפה איפה כתוב שצריך צריך להגיד ארץ טובה ורחבה. איפה אתה רואה את זה בפסוק? אז הוא אומר א זה עייפל כזה. הוא אומר הגמרא אומרת בגיט עכשיו למדנו את זה באגדות של החורבן שארץ ישראל היא ארץ הצביא. היא מתכו ומתפתחת לפי היהודים שנמצאים בה. היא גדלה. אומר שהפסוק אומר ברכת את השם אלוקיך לארץ הדבר שהוא נתן לך. לך זה מדבר על זה שהארץ רחבה בשביל להכיל אותך. תלוי אם אתה יושב שם. נגיד עוד כמה דברים על רק על וי שמויה שזה פרשה שאנחנו קוראים כל יום יש שם מילים מעניינות אנחנו אומרים ושמתם את דבור האלה על לבבבכם רש"י על המקום זה אחד הרשיס המאתגרים והמעניינים רש"י אומר אף לאחר שתגלו היו מצוינים במצוות מה תעשו הניחו תפילין עשו מזוזות למה כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו אתם יום אחד תחזרו לארץ שלא תהיו זה וכן הוא אומר הציב לך ציונים הוא משתמ בפסוק בירמיהו א מה שאנחנו יודעים הדברים של רש"י באמת חריגים אתה מנסה לחשוב למה לעשות מזוזה ולהניח תפילין מחוץ לארץ >> רק שתגיע לארץ תדע >> שלא תשכחו איך עושים את זה שלא תשתקח תור תפילין עכשיו זה לא תפילין זה חוז גברה אין זה אין לזה זה לא מצווה תלויה בארץ זה לא זה לא קשור בשום צורה לחוץ לארץ >> אין סיבה שזה לא >> ומה שאנחנו מתחילים אנחנו יודעים שהרשי המקור של רשי רש"י הוא בספרי א כתוב שם דבור אחר ועבדתם מהעיירו ושמתם את דבור האלה אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוץ לארץ היו מצוינים במצוות שכשתחזרו לא יהיו עליכם חדשים לא כתוב את הדוגמה לא שלא של ציצית ולא של תפילין וזה חריג ממש כי מאיפה למה רשי אה >> מאיפה רשי לקח את זה גם מאיפה הוא לוקח כן >> ואז פה אנחנו מגיעים לקצב הקבולה שהוא מנסה זה להציע פתרון מאוד מבריק. הוא רוצה להגיד שהייתה טעות פי הנוח. רש"י כתב תאות תו מ בראשי תיבות. הוא התכוון תרומות ומעשרות. >> הבוח הזצר >> פתח את זה לתפילין א ומזוזות. וזה עושה קצת שכל שטרימס אנחנו מבינים טרימס שהיה חג בארץ אבל בכל אופן כשאתם יוצאים לחוץ לארץ תנסו להמשיך לשאול שצ עצום להגיד שבחוץ לארץ מפרשים טומסומיס >> אז זה דבר אחד אבל זה עדיין לא ממש סוגר הקצב הקבולי גם מוסיף שהממרה הזאת שם במדרש שב >> בספרי >> בספרי לא הוא מביא מדרש איי שאומר שאכן תפרישו תרומות כשאתם יוצאים לחוץ לארץ וואו יפה >> והוא אומר שבעל הממרה הזאת זה רשבי >> מאוד מעניין סתם אני תוך כדי דיבור חושב על שרשבי אומר א במחלוקת רשבי ורבי שמואל ואכלת ושבעת כל אדם יהיה וחורש בשעת חרישה זורע תורה מה תהיה עליה לפי רשבי זה בכלל לא חורשים לא זורים אבל צריך לשמור טרימס גם בחוץ לארץ שזה מעניין הוא אומר סתם ספרי רשבי ולכן זה מסתדר לנו שבעצם זה מה שרשי מתכוון להגיד >> טומס ולא תפילין מזוזס >> בדיוק ועכשיו הגיע מי ששאל אבל זה לא נכון כי רש"י אומר הניחו תפילין ועשו מזוזות זה לא תו מ אז אומרים חושב שחלקים את זה בשם הגרו שהסיפור הוא שלי היה כתוב התעמ זה אניו תפילין עשו מזוזות אבל רש"י התכוון הפרישו >> הפרישו תרומות עשרו מעשרות >> וזה זה כבר מבריק ומעניין אבל אנחנו צריכים לדעת שזה לא ממש כנראה זה לא מדויק זה רק קצעה מבריקה לא הרמבן שהוא מצטט את רש"י משמ שהוא לומד תפילין מזיזס ומה שרוצים להגיד הקצב הקבולה יש לו חידוש אומר מה אתה שואל ש שיוצאים לחוץ לארץ ברור לנו שצריכים להמשיך לשמור תפילין מזיזס מאיפה אתה יודע המקור של כל זה כאן ברשי אז אני בלי הקצה והקבולה מה הייתי אומר הייתי אומר שרק מצוות שהתורה טולה אותם בארץ הם נוהגים רק בארץ >> אומר הקסב הקבולה שאתה אומר ושמתם את דבור היה אלה כשאתה מדבר על יהיה עם שמועות זה גם יש פה מהלך אתה מדבר והיה עם שמות אתה מקבל את ארץ ישראל כדי שתשמור מה קורה כשאתה יוצא שאתה גולה אתה לא חייב אולי הייתי חושב >> צריך גילוי חיובי לא חיובי תגיד כן ואנחנו אמרנו שראינו מצאו בשנים האחרונות איזה כתב יד מאוד קדום שרשי הוא כותב מפורש עשו תפילין הניחו מזוזות בלי רש שתיבות א דיברנו על כך שברוב הסידורים הלמעני בימי זה פתוח בנפרד >> כן >> השאלה היא למה כי לכורה זה ההמשך של אותו פרשה >> אז ראיתי מישהו שכותב רביס חיים שמפל מבני ברג היה רב בקרצוק אז הוא כותב שהרביא שלו רבי מחולבר ויזמנדל שאל אותו >> הוא כנראה למד את זה רבי מחולבר בנייטרה לא במנט קיסקו באמריקה >> כן באמריקה >> אז כן עוד לפני המלחמה זה בסלובקיה בניטר >> והוא רצה להגיד חידוש מעניין ניין יש פרק דרבעזר פרק רב ליזר אומר שהקדוש ברוך הוא נשבע לנוח שהוא לא יביא מבול לעולם ונתן לות נתן את הקשת זה והקדוש ברוך הוא גם הודיע לו שתקינו חכמים שיהיו מזכירים שבועת נוח בכל יום יש עוד ציווי מיוחד להזכיר את שבועת נוח בכל יום מה איפה מזכירים למה אני במכם בניכם לא ודמו שנשב זה ואנח זהו אני אני כן רוצה רגע לפני שנעבור ליוצתים יש לנו פספוסנו פה הרבה דברים אולי וורט אחד אחרון אחרון אני רואה שקשה לנו אמרנו זוכרת השם אלוקך כיס כוח לעשות חול התרגום אומר יובל לו איצה למקנה נכזן ואתה ציטטת >> את מורט גיפטר סיפור סיפרתי את זה באריכות פה בהזדמנות אחת אבל מורטח גיפטר אמר לראש של הישיבה אפילו שאני מלמד שמונח פה בתרגום הזה שהקדוש ברוך הוא נותן לך איצת בראש לעשות דבר דבר טוב אז קח את זה >> תנוצי רעיון לעשות פשוט תלך תלך ותעשה ואני ראיתי מישהו שמביא בשם הבעל שם טוב >> הוא שואל הגמרא אומרת רשעים מלאים חרטה בפשטות אנחנו מבינים שמלאים חרטה לעבירות שהם עושים שואל הבעל שם טוב אם הם מלאים חרטה למה הם רשעים הם לא רשעים אומר הבעל שם טוב אה לא החרטה הזאת זה במי לדערי זאת אומרת אנשים היום זה מאוד קורה אתה עושה איזה ביזנס זה לא מצליח זה לא עובד אומר הבן ששם טוב יש מנהל לעולם זה קצת חוזר לבריסק קרוב שז ש הוא נתן לך איצל למקנה נכסין אתה לא יכול כל הזמן להסתובב בעולם ולהתחרת על מה שעשית במילדמה וזה מעניין לדעת אני חושב זה נותן תוקף וכוח מאוד גדול אני אם אחזנו בלמן נרא במיכם אני רוצה לדבר על היוצת אחד החשובים שיש השבוע זה רבנו הרב הקודש מרבר מבלס ודיברנו שבשבוע האחרון הוא ציטט את מה שאבא שלו המריד בלז היה אומר א בשבוע האחרון לחייו הוא אמר שהקדמונים אומרים שודי כל עוד הוא נמצא פה בעולם הוא יכול ללכת הוא יכול להתקדם הוא יכול לפעול כשהוא עולה למעלה זה מסתיים הוא לא יכול כל זה נכון ליהודי שעבד עם עצמו יהודי שיש לו שהשאיר רחב בנים שהוא חינך אותם טוב או תלמידים שהוא זה היהודי הזה גם כשהוא נמצא למעלה בשמיים הוא ממשיך ו >> קר מתקדם בזכות ה >> אז הוא אומר זה הקשר ולמדתם מויסמז בניכם אתם תלמדו את הילדים שלכם גם אלו התלמידים ברשי אז ואז למה נהר בו ימי ומי וניכם אלדומו גם כמי השמיים על האורץ גם בשמיים גם כשתהיו בשמיים התורה שלכם ממשיכה לצמוח ולהתפתח ולהתקדם ובל זרוב דיברנו על זה הוא הגיע פה לארץ בלי ילדים אבל עד היום יהודים יהודים מקבלים התעוררות חיזוק וקדושה רק מלשמוע את הסיפורים על היהודי הזה אתה יודע >> צריך לזכור שעצם ההופעה שלו בארץ ארץ הייתה תלטלה רוחנית עצומה לישוב היהודי המתחדש כאן בארץ לא מדבר גם גם פוליטית זה היה זאת אומרת הוא בסוף היה זה שנתן את הגושפלגושפנקלגודת ישראל להמשיך ללכת >> אבל הוא >> פעם אמר לי מישהו איזה אידניק אחד שזה זה דבר שינו לו צ'יבה >> זהו זה אין להם מה לעשות עם זה >> עשת מרוב דיבר על זה אומר זה דן בחי זאת אומרת אגב שבוע הבא אני רוצה שעשת מרוב לא לפחד אה אה זה מאוד מאוד בכלל הדמות הזאת דמות חד פעמית של פעם בכמה דורות יודע שכמעט לא אכל כמעט לא זה >> אני סיפרתי קודם ש שיש טיור של יעקב הרצוג שהיה שסגן סרחוץ שהיה בן של הרב הרצוג והיהודי תמחם ושם תור מיצוץ והוא נשלח על ידי אבא שלו הרצוג לפגוש את הברון בלזר בחלב כשהוא הגיע מאירופה הוא הגיע דרך סוריה והוא מצא בן אדם אדם כחוש לחלוטין והוא שאל אותו למה הרב לא אוכל אז הוא אומר שאין פה אוכל כשר באזור אני לא יודע על מי לסמוך אז יעקב הרצוג עשה מאמצים ומצא משפחה בחלב שאפשר לסמוך עליה וזה >> הרב מרקוס >> כן והרב ומבא בלצר אמר שהוא אין לו כוח אין לו כוח ללכת לשם אז הוא פשוט הרים אותו ושם אותו על הכתפיים שלו תחשוב על איזה כמה הוא שקל ופשוט הוביל אותו בידיו על על הכתפיים להביא אותו למקום שהוא יוכל לאכול >> יש ספר שנקרא ילקיד מירור אז הם מצטטים שרבר בלזר היה מספר על הסבא שלו רבר לצ'נובל בהקשר של הפרשה שמש רבינו אמר לחם לא אכלתי מים לא שתיתי רבר לצ'נובל פעם עמד הוא היה בל מספר גדול הוא עמד עם מחסידים ודיבר איתם וסיפר סיפורים וכולם ישבו והקשיבו והקשיבו והקשיבו אחרי כמה שעות פתאום אחד החסידים שואל רבי הפסוק כותב שמשה רבנו עולה לשמיים לחם לא אכלתי מים לא שתיתי מה אנחנו יושבים פה ליד הרבי אנחנו לא מרגיש שבחד צורך לא לאכול לא לשתות אז ודאי שמשה רבנו יושב מהקדוש ברוך הוא >> כלוחמר כן >> אומר הרבר לזנוב אמר לו אתה חושב שמשה רבנו התכוון להשוויץ לא אכלתי לא זה משה רבנו דיבר בצער הייתי יכול לתקן עוד דברים הייתי יכול זה אני מצטער שלא שלא אכלתי רברן בלזר אמר את זה על עצמו כשהקופשנצ רבי היה אצלו הם הגיעו אני חושב ביחד עם הבריאנקב או בנפרד יש תמלול לפני כמה שנים היה עיתון מצוין שנקרא אוי לא מחסידיס ושמה היה אני זוכר פורסם תמלול של השיחה ביניהם ובשיחה הם מנסים הם מנסכנע את הבאבל זה לאכול >> לשכנע אותו לאכול וזה היה אחד הדברים שהיו עושים כל מי שהיה קרוב איתו ניסה לשכנע אותו לאכול כל אחד עם הרעיונות שלו היה אחד שפעם ניסה להגיד לו ספיירס ארץול על משהו שאל איך אתה יודע אז הוא אמר לו וזה את רואים על זה זה קטן זה ירוק התפוחים אז הוא נורא נבהל כי מבחינת נתו זה מרגלים >> וואו >> אז זה היה אצלו עוד דבר שהיית צריך לתקן דברים היית צריך להגיד היהודי היה צריך להגיד שלוש פעמים סגרויסי סישי סיזיס זה גדול זה יפה זה מתוק וזה היה דבר אחד ובכלל היה מהלך הרבי מקופישניץ שאנחנו היינו אצל הרבי מקופשניץ של היום הוא סיפר לנו שגם הוא היה שם כבחור >> כן >> אה אני ממש זוכר את התיאור שלו איך כשהוא יצא בחולשתו הוא יצא ללוות את הכופש צרבי החוצה וכל פש רבי של היום נשאר לעמוד לידו ואז הוא קרא לו אמר לו תדע לך יש שני סוגי צדיקים יש צדיקים בגופים ויש צדוקים שהם מלאכים הסאבים שלך צריך בספט אפטר >> הם היו סם ממלוכם הם היו מלאכים לגמרי >> זה מאוד מעניין אגב הוא נתן לו יד בלי מגבת שזה חות גדולה >> נכון >> א הוא לא היה נותן הוא היה נותן יד לאנשים לילדים עם הגבת >> כן >> טהרת הידיים שלו לא הייתה א מפימה ואחד המקרים היותר משעשים שאשים דיברנו אתה הכרת יהודי שקראו לו רבי יוסיכל >> כן יהודי מלא מלא זכויות הציל הציל בגוף ובנפש >> כן והוא היה יהודי גם עסיסי וירושלמי ירושלמי של פעם >> והוא היה גבי של הבזרושטי קצת >> יש המון תמונות אם יש תמונות מהבאון בלזר זה עם טוב ועם רביצחיקלנדו מורטחבר אני חושב שעוד חי לאורך ימים ומה שהיה אז באחד הימים מישהו לחץ על הבזרוב שהרופא אומר שהוא צריך לאכול אז ויש מצווה למצווה אז הוא מצווה לשמוע לכל מקן שנירשיס לרופה בקיצור מתארים איך הוא התנדנד ואז אמר שהוא עושה שליח שמישהו אחר יאכל כדי >> זה מצווה ול שהוא יהיה למצ הם סיפרו שבאותו יום אחרי צהריים מישהו נכנס להגיד לו שיוס ליכלר עומד בחוץ הוא לא מניח תפילין הוא עשה מישהו להיות שליח אנחנו יודעים שבקצועץ שתיקל שלם למה אי אפשרות כדי להניח תפילין הוא אומר עד שהרוב לא אוכל בעצמו אני לא מניח תפילין בעצמי ומספרים שהוא פעל >> ככה ככה >> זה זכות עצומה שליוס א היה אחד הסיפורים אולי הכי מאפינים אתלזרוב אתה דיברת על זה היה הוא היה מסוגף הוא היה רזה ולרגע לא היה אווירה של פריים כט אצלו בחדר הוא היה פרימר עצום היה תמיד אווירה של שמחה כולם מתארים את הוא היה אומור, היה משהו אחר ממה שאנחנו רגילים ותיערו שהיה לפעמים שהוא היה נראה לי שסיפרנו את זה בפודקאסט ההוא שהוא לפעמים היה מגיע פתאום למצב שהוא היה פתאום היה מתנתק >> מתנתק כן >> הרב גירלק תיאר לנו את זה כמה פעמים >> את המעמד הזה >> פתאום הוא היה מתנתק כזה ויה אף אחד לא זז בחדר כדי לא לעשות רעש כדי לא כלום אז תהרו שעמד >> הרגישו שהוא נמצא באיזשהו מקום אחר >> עמד הוא פעם עמד הגיע רופא זה היה דוקטור יקה שומר מצוות הגיע לתת לו זריקה ביד הרימו את השרבול והדוקטור עומד עם המזרק רוצה לנעוץ ופתאום הוא קפה וזה הייתה הפסקה יראו לדוקטור לא לזוז ואחרי שזה נגמר הדוקטור היה יקר אמרביסבוס דרבינרות גטרכת על מה חשבת עכשיו ואז הוא אמר לו שני מילים שזה היה הוא גצופן טוב על יהודים >> נפלא נפלא סיפור מי אז א אתה יודע בל זרוב זה סיפור ארוך >> כן יש לנו את השר מבינה ביחסר מווינה רב שםשן ורטיימר א סיפור שסיפור אחד שסיפרנו שפעם הגיע אליו הם נפתו לקץ ביקש ממנו 300 דינרים לא היה לו לתת >> לא היה לו הוא לא רצה לתת >> הוא לא רצה לתת אז אחרי זה הוא העלה אותו הוא עשה הוא באותו שבוע חנך ספר תורך חדש זה היה שבסיקב והם נפטו לקר צולה לכהן הוא אמר ככה מי שימצא פה טעות יקבל 300 דינרים פתוכולה לכהן ורואה ואו תכף טישמים במקום עקב אז אוקיי שם שפטר חשב שהוא נופל וכמובן היו צריכים לתת לו 300 דינרים ואבל הספר מוצא שבס באים לבדוק איך אפשר לתקן כתוב >> כתוב עקב >> וזה מביא את זה אהרון מרגוס אז הוא הבין ש בכוונה אמרו לו בוא יעקב תשמי אתרית בסוף כמו שדיברנו בסוף אתה תיתן אין לו. אז למה להתחכם? למה זה? הוא היה שר עשה המון המון פעילות בשביל כל יהודי אשכנז. אדם הוא קבור בחצר של בית מין של בית מושב זקנים בווינה. היה לי לפני כמה שנים משהו מדהים. איזה יהודי שלמדתי איתו חברות היהודי חילוני היה בווינה וזה והוא התבלבל כזה. אמרתי לו לא יודע אם אתה נמצא בווינה אני אגיד לך מקום. יש שם א בית מין יש שם את הבית מין של הדג שצעג שמע ישראל. אתה יודע זה לא בית מין הגדול שהצ'ורט קובר שם. בית המין אחר. בקיצור הוא נכנס לזה זה היה עכשיו הוא מגיע ושמה קבור רב שם שנבר ואחרי זה אומר לי בואנה אני רואה עלמצבה היום היו קצת היה מעניין מאוד >> הקדוש ברוך הוא מסדר את העניינים >> כן היה באותו יום רבי שלי ינח מרדומסק הרבי האחרון מרדומנו עליו באחד מהפרקים הקוד >> הייתי לפני כמה שבועות בדירה שלו בססנוביץ אימפריה הוא היה מיליונר היה לו 36 ישיבות כסר טירה יהודי >> באיזה מצב האדירה תראה >> תראה שמורה השאלה היא >> אה כאילו שינו את הרייתים אבל >> כן לא לא רק את הריטים את החלוקת בתים זה היה ביתם מי שבא היה באותו יום גם רב צביערי מזלוט הפולה אתה מכיר יש ספר שנקרא הטוי והתכלס צביערי מזלוטפולה היה כי הן כי האדמור מצורטקוב האחרון >> כי הוא היה אידים של ההכיר שלו צ'ורטגובר שהיה הצאצה היחידי נפטר יחסית בצירותו אותו והתקווה האחרונה היה שבצבי אריה עם הלב הוא היה נקרא אדמור מזלט הפוליט שורטקו >> אבל יש לו ספר מאוד מעניין הטוב והתכלית זה ספר לא שגרתי לא שרבה אני ממליץ למי שיש לו איך להגיע לזה שיגיע זה מרתק ממש ממש לחשוב שריז'נר כתב כזה ספר באיטס יש לנו את היקט ממלא זה רבי יעקב אולי >> קולי >> הוא היה בקושטא החידוק כותב עליו שהוא פעם צם שלושה ימים רצופים יום ולילה וביום השלישי בא אליו ביום השלישי הוא הלך להשלים את היום השלישי רגע לפני הסוף נכנס איזה יהודי אליו הביתה רצה לדבר איתו אז א חבי הגבקולי כיבד אותו בשתיית קפה והוא עצמו שתה רק כדי שהוא לא ידע שהוא היה בתענס זה אני חושב שזה יותר קשה מלצ >> אני רוצה להגיד לך שהייתי בהלם שמישהו גילה לאוזניי שאתה יודע בכל הרבה ספריות יש את הסת הענק של שחלק מזה לא שלא >> מישהו גילה לי מישהו גילה לי תשמע מה מי יהיה והלאה >> זה כבר לא שלו זה היהודי פה בירושלים שקרא לעצמו ירושלמי >> לא כתב את השם שלו שהוא על דרך בינקב קולי מה שעשו לפרדס יוסף ולעוד ספרים אה באותו ם אני חושב שגם היוצ הרבי מנחם נוח מביא צ'רנוביץ >> כן אז אני אגיד מילה אחת על א >> אבא שלו היה פחד יצחוק מבויין ו שהיה בעצם היה בעצם פחד יצחוק מבויין שהיה היה בעצם >> נכד של הרזנה >> היה בעצם הבן הגדול של רב ינקף מסדי גורה אבל בגלל שהם חילקו ביניהם על ידי גורל אז הפרדי יצחק עזב את צדיגורה ופתח את בויין הבן הגדול של הפרחית יצחק הבן הגדול של >> בסול אור יסואל מסדיקורה היה אבא של פחד יצחוק הבחד יצחוק שנפטר הותיר אחריו כמה בנים שמילו את מקומו באדמות בכל מיני מקומות אבל רב נחמם לכם היה הכאילו הדמות המרכזית בבויין ויש תיאור מפלי של הפטירה שלו דבר ממש מדהים זה כאילו אם אתה מתאר ריזנ רבי שנפטר זה הטיור >> הוא נמצא בחדר והוא קורא לאט לאט לכל אחד מהאנשים ומדבר איתם ביישוב הדעת וזה ואז ככה >> נאסף אליו אותם >> כסף אליו אותם כאילו ביישוב הדעת >> כשחלבנס מחלבה יש לנו למחרת יש את אה א רבשימה למעם שלנוב דיברנו על זה שהוא היה א >> הוא היה אדמור שכן שהיה חי בזמן השואה בשנק חי >> הוא אבא של מיירל סבא של הסבא אלטז של הרבי של היום >> כן והוא היה הוך ה >> הוא נסע עם בחורי מיר לשנחאי היו הייתה גם זה בזמן המחלוקת כו התאריך הוא היה שם הוא היה גורם שניסה לאחד את את הציבורים ביום כפר הוא הסתגר בביתו יומיים שלא ידעו מה אתה יוצר >> חוף חוף דיברנו על רבי יוסל שטיינרט שדיברנו על אשתו ועל אנחנו מצטטים אותו לפעמים לכן אני אומר את זה זיכון יוסף החבדניקים שבינינו יודעים שזה גם יוצר בליביק שניוסון אבא של הרבי מלובביץ >> שסיפורי המופת על סוס נפש שלו >> הוא היה עכשיו מקובל גדול יש ממנו כתבים בקבולה והוא קבור באיזה אקבלולט באמצע באמצע שום מקום ברוסיה >> יש את התיורים ממש מפורטים עליו עם הבתים והכל כל בספר יומים רישינים נכון ספר נפלא של הרב פשוט מדהים >> א יש גם ניגון ממנו ניגון שהם שרים בקופס זה נקרא ניגון של רב לייויק זה אתה נכנס לךבת בזו סטוריה זה הניגוד מעבר לזה שהוא היה האבא של הרבי של היום שהיה החתן של הריאת הוא בעצמו היה בעצמו נכד של הבעלת >> חא אז תבל זרוב אמרנו יש לנו גם רב חיים מבריסק שזה מהפכה >> אבי עולם הישיבות המודרני ואני חייב אנחנו לא נעריך בדברים אבל אני חייב להכיר לך קטע מאלף שכתב אותו בלייב מלין באיזשהו קובץ א קוראים לזה התבונה ו שמי הקובץ התבונה רבסור סלנטר היה אחראי על זה זה בשנים יותר מאוחרות זה בדיוק זה זה היה בשנים אחרי השואה שיצא זה יצא על ידי תלמידי ישיבת מיר באותו תקופה אתה רואה שם את הרשימה של אנשים שכתבו שמה זה מדהים כמה למדנים יצאו ממיר זה פשוט מדהים אז אני רוצה פשוט רק לקרוא את הקטע הזה ובזה אנחנו נסיים את החלק הזה על רב חיים הופעה מופלאה אשר אין להחשיבה אלא כמופת על השגחה עלינו עם מה שדווקא בדור זה הפחות והשפל הרחוק מכל מחשבה ועיון דווקא בדור זה נתגלו אורות עומק אני רוצה שתשמע את ההגדרה הזאת אוקיי נתגלו אורות עומק פנימיות התורה על פי פשוטו על ידי רבותינו האחרונים. אתה יודע מה הוא מתכוון פה? מתכוון לומר שבעצם תפיסה חדשה, ניתוח מחודש, כלים, המשגות, >> יש פנימיוס הטוירו שנוגע לסוידוס הטוירו. הוא בא להגיד יש פנימיוסטוירו שנמצא גם בנגלה. אתה יודע אני עשיתי כתבה ארוכה מאוד על רבי סזל ממלצר ומה שהדהים אותי שהיה כתוב שמה שהיו הרבה תלמידים חכום בירושלים עד שבסוזלמן הגיע שהם היו לומדים מבוקר עד ערב >> אתה תרדת איך הוא מסד פה את עולם הישיבות >> אבל חוץ מזה חוץ מזה בתוכן הם נדבר אז יש שם דבר מופלא כתוב שיש תלמיד חכומים שישבו למדו מבוקר עד ערב והם הגיעו איזשהו מצב שזהו הם כבר גמרו את כל הש"ס יודעים את כל הש"ס כמו רש"י תיסס ירושלמי בחלק מהמקרים אין אין מה לעשות נלמד סוד תירס הסוד פתאום הגיע רביסלמן ופתאום גילו שבתוך הפשט יש פנימיותס >> אני זכיתי באותו שבוע שערכתי את הכתבה שלך לצטט ממנה לרבי מושי לילש >> ווא כבוד גדול אולי >> הוא מאוד התרשם אורי תלמיד תלמידו >> כן בגלל רבען כן תלמיד רבען שהוא חתן של זה אז רק נסיים את המשפט שהוא אומר ובתקופתנו זאת האחרונה זכינו לאור גדול רבנו הגרחזל מבריסק אשר כמלאך ממרום שולח לגלות אור עומק הבנת התורה הוא זל גילה דרכי הלימוד של דקות ועומק הלכה על פי פשוטו זאת ההגדרה הנפלאה ש >> אני חושב שאנחנו אני לא זוכר אם הרב זווין מביא או ש או שג'ייבי סלובי רבי >> מישהו מהם מביא שזה יושב מול ההשכלה העולם פיתח כלים מאוד מדעיים מאוד זה ועולם התורה נשאר קצת מאחורה כאילו משמיים שלחו את המתנה הזאת של ניתוח אנליטי, ניתוח מדוקדק של זה וזה רבי חיים בריסקה ואגב צריך להגיד לצד למדנותו וזה הוא היה מפורסם לא פחות במעשה החסד בהסכנות יש ויכוחים לא נגמרים עד כמה הוא היה פעיל באגודת ישראל או לא א נשאיר את זה ל יוטח דובור בדיוק והבן שלו רב מוישש בקיצור זה בר יש רב מאיר גודל מפרמשלן זה לא רמירל זה חבר של הבעל שם ואחרון זה עוד דמות לטאית חשובה מאוד שקבורה פה בארץ רבל דושניצר >> רבל דושניצר היה תלמיד גדול של החופץ חיים >> מספרים שהוא שיתף אותו בהוצאת דיבוק >> אומרים שה נכון הוא היה שם אומרים ששאלו את הדיבוק על כל אחד מהתלמידים שעמדו שם והדיבוק אמר שבשמיים אומרים על הרבה לדוש יוצר פה קודיש >> כן >> לכן יש ספר נחשב הלך שקוראים לספר פה קודש והיה צדיק נשגב מאוד ובסוף ימיו באחרית ימיו היה משגיח בשבת לומפתח תקווה ומזה רבי חיים קניבסקי מאוד התקרב אליו מחזיק אותו כאחד ישבתי אצל רב חיים ומישהו דיבר על רבלה >> שיהיה גודשבס לכולם סליחה שככה אבל משמיים כנראה רצו שיהיה עכב שיהיה קצת עניינים אז זה מגיע גם מאוחר זה מגיע באיחור אני מקווה שיהיהודים עוד יספיקו לשמוע את זה לפני שבת תודה לכל העוסקים במלאכה גד'בס גדשה וזוכרת עס השם עץ השם אלוקך קורסה לכו כיחס וזכרנו את השם את השם אלוקו כי הוא אנו לכו כויח לזו ספי >> כי הוא אנו לכו הוא אנו של נכו כי הוא אנו של נחסיל אוי וזכרת השם השם שיקך כי הוא אנושן לכו כי הוא אנון לך כוח כי הוא אנון לכו הוא אנון לך קויח או כי הוא אנון לחוקסילו עס השם עס השם אלוהי כך כי הוא הנושם לכו כי הוא הנושם לכו >> הזנתם לקורת רוח לשבת מבית משפחה פודקאס אני הרב אפריים גלינסקי ואיתי רבי סול אלטר גורבייז תודה לעורכת טילה סיטון עם נהלת ההפקה איילה גולדשטיין ולאורכי הסאונד אברי מי ויזל דניאל לוין והיילה וילהלם כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל האפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון 0772200 שלוחה 65 להתראות בפרקים הבאים זוכר תועס השם הוא כו אנו לכו כי הוא אנוכסיל אוי השם השם אלוהך כי הוא ההלכי הוא הן לחוק וזוכרת השם השם אלויך כי הוא אלסה לכו סיל וזכרת השם השם אלו כי הוא אנון לך גויח לסושר אוי הוי כי הוא אנו לכו הוא אנו לכו כי הוא אנו לכו כויח לסויל אוי וזכר אותו עס השם עס השם ולא יקחו כי הוא הנוש לך כי הוא אנון לך קו כי הוא אנוש לך הוא אנושן לך קויח או כי הוא אנוש לך קויח מסוזיר אוי וזוכרת עץ השם עץ השם יקו כי הוא המוסן בכו כי הוא המוסן בכו כו כוכ הוא אומר לך קויה הוא הזשהו קויה כי הוא לחוק הוא אנוש לחוק כי הוא אסלחו לסוيل דוחס השם השם אלו כך כי הוא הנוס לך כי הוא הנוס לך הוא הנושא לך ‏Ja.