🕯️🕯️קורת רוח לשבת - פרק 31: פרשת במדבר

יש דברים [מוזיקה] שקורעים רק במשפחה. >> למנועים חיגו כוכבית 6485. [מוזיקה] אתם מאזינים למשפחת פודקאסט. >> [מוזיקה] >> הרב אפריים זלמן גלינסקי והרב ישראל אלטר גרויס בשעה של קורת רוח לשבת עם [מוזיקה] ורטים, סיפורים, יורד ציתים ופולמוסים על פרשת השבוע. >> שלום וברוכים הבאים לעוד פרק בסדרת הפודקאסטים קורת רוח לשבת איתי רבי פרונזמן גלינסקי. כדי טוב בסולת הגוביץ >> ואנחנו חומש חדש עם כל הברן אנחנו נמצאים בשבת שנקראת בספרים שלנו יש לה כמה שמות שבסדריגלה שבת שלפני הרגל זה כבר מוזכר בחז"ל והחסידים קראו לזה בחסידות פולין הכי שרים הרי במבורקה דיברו על זה שכמו שיש שבס הגודל לפני >> פסח ושבת תשובה לפני יום כיפור >> אז לפני >> שבועס >> לפני שבועס יש שבס דרך ארץ דרך ארץ קודרה >> מעניין יפה מאוד שרים מביא את זה בכמה כאילו בגור זה אחד עבר >> אבל לא אבל לא נותנים דרשות בבית הכנסת על עליקה ומוסכן נכון נכון אנחנו לומדים [‏צחוק] בכלל ענקבו עם עניין דרך ארץ מה שמעניין שבזמן חז"ל זה נקרא שבסדקלה לפני כל חג אנחנו יודעים שאנחנו רואים את זה א הגמרא בובמצים מתארת על אי שואל שולב ביומדקלה הם דיברו בשמ רשי שם מביא שדורשים לפני הרגל בהלכות הרגל כן וומשמע מרשי שזה אותו דבר שזה גם גם בשביס למרות שצריך לומר אין לו >> אין הרבה עלוכס ולכן יש כאלה שמורידים את שביס >> אתה יודע משהו מאוד מעניין מה שהפוסקים כן מדברים בשבועס זה עניינים של בוסו וחולוב >> עוגות גבינה >> לא לא רק זה לא רק זה >> אנחנו דיברנו על זה שהרבי [כחכוח] מלך מביא שיש כל יום אחד מהימים זה כנגד שעשה גידין שעשה לאיססה וזה והיום הזה של שביאס הוא על המצווה של בוס בחולוב >> מעניין לא אבל יש משהו נפקמי לוך למיסה כי יש הרי מנהג אני לא יודע אם אתה מכיר את זה שמתחילים את הסעודה בחלבי כדי חול ודבשך שעונך ואז ממשיכים את הסעודה בבשרי >> אנחנו למיסה היום רוב העולם מי שאני מכיר או שים או ככה או ככה לא כי זה עושה בלאגנים זה לא א זה לא על זה הוא מדבר [כחכוח] שימ גודים על זה שהוא מביא ראיתי בפרי טויר של הרב פרידמן הוא מביא את הרבר מילך הזה שזה מאוד מוזר מאוד חידתי מה הוא רוצה להגיד שיש כל יום אפשר להקל בזה אפשר להקל במצווה הזאת ביום הזה זה משהו חידתי לגמרי אבל סתם אנחנו דיברנו על זה כמה פעמים זה היה גם באמת החג הזה הכי הרבה רבנים נסו היו נוסעים סייס את הרבס שלהם הם מדברים על זה שאצל הצמח צדק מלובביץ' ממש היה טיש >> מיוחד לרבנים >> כן א שם היו שואלים שאלות היחתיות הוא גם היה פה עסק הצמח צדק >> כן זה אני פעם עבדתי על תשובה שלו על גבי הדפסת השס וזכויות על הדפסת השס >> זה וינ וסלביטה >> כנראה כנראה >> אני חושב אני חושב כי יש מאמרים ארוכים של אוברלנדר מ זאת אומרת [כחכוח] הסכסוך בין ולנה לסלביטה >> כן >> הוא היה סכסוך לתאי חסידי >> ממש באופן גורף א כאשר לפחות לפי לפי הסיפור לתאי אז החסידים שילמו על זה ביוקר על הפגיעה ברבי עקיבא היגר האחים שסבלו אחר כך מלכות או משהו כזה >> אבל א מה שמעניין יוצא מהמאמרים יש קובץ נפלא אני חושב שהוא כבר לא יוצא היום אולי כן שנקרא אור ישראל >> ממונסי משהו >> כן זה יוצא במונסי והם היו מוציאים את זה ויש שם את הרב הוברלנדר מ >> הונגריה >> מהונגריה בורך הוברלנדר >> עשית פעם מוסף איתו ביחד זכינו לרין אותו על >> בקשר לירושלמי המזויף >> גם המאמרים על ירושלמי המזויף הופיעו באוריסרול במקור ויש לו גם מאמרים על הסכסוך הזה בין הדפסת וינה וסלבית אני חושב שחבד היו בצד השני שלא כמו כל החסידים זה מאוד מאוד מעניין >> לא אני זוכר אז שעבדתי על התשובה שלו והיה ממש למדנות אתה רואה שם ממש למדנות [כחכוח] יש לו ממש א דברים שלו ודברים מיוחדים שלו אבל בוא בוא נחזור רגע לסיפור על שבסדקלה כי זה מוסד שאנחנו דיברנו עליו בפודקאסט השני זה ממש מוסד מוסד שעולים א שכל העדה מתכנסת ובבבל אנחנו מדברים אנחנו עד היום מדברים על ריאי קלה ורישי גוליסה כשאנחנו אומרים בקמפרקון ו >> אתה אומר זה זה סוג של מעמד שאנחנו לא מכירים זאת אומרת הדבר הכי קרוב לזה זה החיקלה בפונביץ' שזה גם זה לא לא מתקרב לה >> וזה מופיע בחזל אתה יודע הגמרא בובקב בובבסר בכמה מקומות אז רב נחמן יצחק ריקה להווה אומר רש"י על המקום דורש ברבים בשבתות הרגל הלכות אמורות בפרק האחרון שבכוס כל מקום הוא מביא משהו אחר והם מראים ש יש בגמרא בברוכס ממש את הדינים של איך דורשים לומדים משמה הם היו יש גמרא בברכות הגמרא בברכות אומרת שמריה מר ומזוטרה אבחנפי ביסורה בשבת דרגל מצליבוד נפק לפרק זאת אומרת הם כל היו מתפללים ואז יוצאים לזה ורשי ישר על המקום שבט דרגלה שלפני פסח ועצרת וסוכות >> יפה >> קיצור זה עניין של זמן קרשמי אבל אבל שם אנחנו רואים שיש מחלוקס בין רשי לטויס וסאים גם הצרת אה >> שזה מעניין טוייסס אומרים בברוך חז טרייזמנ בשטה זאת אומרת פעמיים בשנה אבל בהצרת שאינו לה יום אחד לא היו כל כך מתעספים זאת אומרת זה לא >> יש לנו מחלוקת ספויסקים שהוא מגביל למחלוקת הזאת ז לגבי הדין הזה של שלוש שמעון לפני החג של מדורשים האם זה שייך גם רק לפסח כי רבו בו יעלוך מי שישבו ככה מביא והאם או שזה בכל אחד מהחג >> אגב א כמי שקצת למד בעבר אלך סיום טב זה דבר שמעתימה יודעים בו את ההלכות זאת אומרת אתה ממש יכול לפגוש אנשים יש בורר ביום טב זאת אומרת אתה מוציא את העצמות מהדג >> זה זה בגלל הבלבול של שרסכן כלומר יש אין מצד אחד זה אוכל נפש זה בלש כל הדברים האלו זה השאלות חוזות על עצמם כול >> שאלות ונשים כאילו לא ממש בעניין הזה ויש חלק שלם בשור זה כל כך קצת ימים אז כאילו אם אתה רב סליחה שאני אומר קפיטליסט שעושה חשבון של תועלת הפסד אז אתה משקיע המון המון זמן למידה >> פסח וסוקס כן >> לא אבל אני אם אתה משקיע ביום אתה משקיע המון המון זמן למידה ומעט מדי אה >> שאלות >> אבל אה יש דעה ראיתי ראיתי במסכת סופרים שהיו מתחילים בשבת שלפני שביס להתחילים להגיד מגילת רות רות הוא מביא שם קוראים במוצא יום טב ראשון של הצרס עד חצי הוא משלים במוצאי יום טוב אחרון כן בחוץ לארץ ויש אומרים בחולן זאת אומרת בכל המגילות מתחילים במוצאי שבת שלפניהם ונגעו העם כך שאין הלכה נקבעת עד שיהיה מנהג ככה הוא מביא ב >> מה פירוש היה להם מנהג לא לקרוא את זה >> לא הפוך מתחילים קודם מתחילים להכין את המגילה במוצץ השבס של שבת קודמת לחג. >> זאת אומרת זה כבר בשבת כזאת. אני לא מדבר על זה. יש גם אנחנו תמיד מדברים על זה על אשכנז. יש המון פיוטים שבת שלפני זה ורוב הפיוטים הללו מדברים על ה שוב על הצרות שעוברים באשכנז. זה התקופה שזה מגיע לשיא. >> מעשה הצלב. >> כן. פראות תנ זה נקרא. ויש עוד מנהג שראיתי. אנחנו יודעים שיש שיר בשיר שפני כמה שנים הפכו אותו לשיר. יש נוסח שטר תנאים בין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא שזה מעניין כזה ויש כאלה שהיו קוראים את זה בשבת בהוצאת ספר תורה שבת לפני שביס שזה כל זה כן זה מאוד מאוד מרגש ובקיצור והדבר האחרון אני אגיד לך שזה בגלל שאתה יושב מולי הם אמרו שהריז'נר לא היה אומר ורטר בשבת הזו >> מעניין למה תאובן >> לא >> כמו מ כמו מצל כי יש דיון על זה יש דיון על זהפחם מדבר על זה >> נו >> הוא [כחכוח] מ שם ראשון פה זה המקום היחיד שאם שומע הי ביושון תשמע בחודה שההכנה לכאורה בכל המקומות אתה צריך לצום לפני החג אז למה שלא נפסיק ללמוד מתחילת אז הוא אומר כי זה זה לא זה לא הוא מביא את זה זה מביאים את זה לפניו זוהר שהוא נכנס לשאלה הוא אומר כי אם שמוע בישן בלימוד זה הולך ככל שאתה לומד יותר אתה ככה בא יותר עם תאבון >> או >> אז זה זאת ההכנה הוא הביא את זה בשם קדמוינים אבל הוא אמר שעוד מעט הולך להגיע תורה חדשה ואני עכשיו מה אני אזרוק עליכם שעריות הוא אמר אני כמו >> בוא נצפה להערות החדשות >> הוא אמר אני [כחכוח] כמו עיקר בפרוסק הציר >> אגב אגב יש סיפור עם הצנזר אני חושב שהצנזר פעם נח בטיש של רבי סול מירוז'ין ורבי סול מרוז'ין התחיל לפי התיאורים הראש שלו היה נזרק אחורה הוא היה מתחיל לדבר דברים גבוהים מאוד ואחרי שהוא גמר, רבי חיים מנצנץ ביקש ממנו, אני חושב שזה היה ביום אחר, לחזור בפניו על מה שהוא אמר, כי הוא לא זכר משהו והוא אמר זה לא משהו שאני יכול א לא מה שאני אחזור עליו, זה איזשהו משהו שהגיע לי באותו רגע במין השראה כזאת. אני חושב שבעיקרון יצאנו כן אנחנו שמים לב שהפרשה הזאת נמצאת תחת זה מאוד מעניין אנחנו דיברנו על כך שחז"ל תיקנו תכלי שנה וקילותיה ולכן בהר בחיקו סאי לפני שבועות ואז נדחף פה במטב >> בגלל היום יום הדין של פריס העילון >> כן אבל אבל לפני זה נדחף פה במטבור >> כן >> ובמידבור באמת אנחנו מדברים על פרשות שניזוקות כביכול בגלל התאריך שלהם אז במטבור זה מאוד מאוד בולט כי כולם כבר כבר נמצאים פה בעיקר הספרים החסידיים כבר נמצאים כולם מוכנים >> בשבועס עמוק בשבועס והמדבר מאוד עוזר להם כי כן יש את הבחינה הזאת של ההשתוקקות זאת אומרת אנחנו מדברים על זה בכל מיני הקשרים אבל א חסידים מאוד מאוד פיתחו את זה אתה הולך לקבל תורה השתיקה שלפני היום הקמר ולאמידה ביום הראשון כשבאו להר סיני לא דיברו השתיקה הזאת היא לא סתם השתיקה הזאתי חלק חלק מהלימוד. >> אני בדיוק בשבוע דיברתי עם איזה יהודי תלמוד חכם ואמרתי לו שאתה שומע שיחות של אנשים אני מדבר בצד הליטי כל הפחות של אנשים גדולי גדולים מהדור הקודם אתה שם לב שיש הרבה יותר שימוש בשתיקות כאילו גרות את הציבור כאילו א אני אתן לך דוגמה כן דוגמה שאני >> חי מובקת מישה שפירה זה ודאי זה ודאי מש שפירה השתיקות זה היה ממש חלק מהאותי וזה הורס את זה שחותכים את השתיקות אגב, יש היה טכניקה כבר מוקדם מאוד בשיעורים שלו שהיו חותכים בהקלטות את השתיקות. א אתן לך דוגמה. הרב ולבה תמיד תמיד היה פותח את הדרשה שלו בכמעט בלחישות וכל הציבור היה צריך אתה יודע להטות את הראש קדימה ולעשות ככה עם האוזניים וזה. ולאט לאט זה היה פשוט היה בשיטה. לאט לאט הוא מגביר את הכל. והיום הדבר הזה לא נמצא. זאת אומרת כל הנושאים הזה של כלים רטוריים כמעט לא נמצ בנמצא היום >> לא כי היום היום מהפרת הקשב אתה אומר לעצמך אם אני לוקח רגע אחד של שקט כולם מאבדים את זה >> את כולם >> והיכולת הזאת לשתיקה אבא שלי שיהיה בריא תמיד מראה לי א ספר לסמחה הוא ספר שמעובד מתוך שמיסן זאת אומרת היו במשך שנים כשהרבי היה חי שהלבס שמח היה חי היו מוציאים את זה ב >> בדפיסים כאלה תדפיסים זה מה שזה הסטנסל ושמה היה דברים שלא נכנסו אחרי זה לתוך הספר כי הם לא חלק מהאירוע אז אחד הדברים זה שהוא מדבר על כך היו בגור יש כזה מעמד שרבי מתחיל להגיד תשמיס יודעים בדיוק את יש ממש כזה טקס ואז נהיה שקט אבל דממה וזה קהל גדול בפרט בשנים הם היו שירס ופתאום נהיה כזה דממה ואז הוא מתחיל הוא מתייחס לדממה אומר סשתיל זה שקט רוצים לשמוע אז הוא אומר הוא ציטת משנה אומר הייתי בספר מילה בסלע שתיקותה בטרי אז הוא מדבר על זה שתיקה זה לשון השתוקקות זאת אומרת היכולת הזאת להיות כולך ממוקד ולא עושה כלום וממתין אנחנו מדברים על זה על הרמבם שמדבר על לחכות לשבת >> נכון יש שם >> אנחנו היום בהפרעת כסף שלנו כשאנחנו יושבים מחכים לשבת אנחנו צריכים להשאיר וינויה היכולת תיערו את הבריס קרוב יושב במרפסת >> יושב במרפסת אני ראי אני זכיתי עוד לראות בעיני את בנו עושה את זה >> באמת >> רב דוד יושב משלב ידיים >> הגיעו לה שמה ב >> כן כן ברחוב עמוס >> כן >> יושב כזה ומשלב אתה יודע ומחכה אנחנו היום את הזה זה רמבם כן זה זה ציטות מלו שר שיושב ומצפה לשבת ואצלנו אתה יודע ברוב ההפרעת קשב הזאת כאילו זה נראה לנו בטלטואר זה נראה לנו היכולת הזאת לשבת ולהשתוקק עכשיו כולם מדברים על זה גם בתוך ההגדרה של בפרט ספירה. כן. לשבוע אנחנו מקדימים 49 ימים שאנחנו סופרים שהספירה כל מהותה היא ה >> הציפיה >> הציפיה התרוכה הזאת. ויש עוד דבר שהוא מאוד משמעותי לתוך הדבר הזה. זה מדבר סיני. הפרשה נפתחת במדבר והמדבר הוא עוד אחד מהתנאים שחז"ל אומרים שבן אדם שרוצה ללמוד, רוצה לקבל את התורה, אז ישים עצמו כמדבר. אנחנו מתחילים את פרשס במידבור. במידבור חוץ מכל מה שיש בה זה חומש הפקודים. אנחנו בדבר הזה סופרים. את ראש בני ישראל. זה עוד אחד מהלכים. החסידים מאוד מאוד דיברו על זה כהכנה למתן תורה. צריך להרים, לרומם את היהודים. יוצאים למהלך מאוד מאוד גדול והולכים אתה יודע לנצח ולפעול ובעזרת השם להתרומם. אבל המהלך הזה של מתן תורה, כשהריג'נר לא אומר תורה, זה נדפס לנו כאיזה גימיק. מה אין לך מפורט להגיד? לא, הוא רוצה להבהיר לכולם עד כמה דרמטית הקבלת תורה שהולכת להיות עוד כמה ימים. >> המעמד חייב להיות מצורף לתורה. >> זאת אומרת, האימו והמגבלות האלו חייבים להיות לבוא בד ובד ביחד עם עם הלימוד האינטלקטואלי. אבל הזכרת באמת דבר מאוד מאוד מעניין שהשם של החומש אצלנו זה חומש במדבור, אבל בחז"ל >> חומש הפקודים. חומש הפקודים והדבר הזה מטריד את הנציב [כחכוח] שהנציב בהקדמה שלו היה מקדובו בחומשב במית בו >> אני הסתכלתי על הקדמה ואמרתי הוא יביא את זה >> כן [‏צחוק] זה זה דבר מאוד מעניין מה הדבר אם היית שואל אותנו הנושא הזה של של המניין של בני ישראל הוא דבר טכני >> כן >> כמו שהיום מדינה מתוקלת >> כן עושה אה >> עוד רגע ננסה להיכנס באמת למה עשו את זה מה עשו את זה מה התכוונו אבל >> יש בעיות הלכתיות בני זה משהו טכני [כחכוח] ושחז"ל קוראים לזה חומשפקודים חייב להיות שיש פה משהו מעבר לטכני הזה והנציב אומר הקדמה שמעבר שהוא פשט בדברי חז"ל הוא גם נותן לנו מבט על מה שהיה פעם וגם מה שקורה היום זאת אומרת הנציב בא ואומר >> הוא בעצם בא להפיין מה הוא חומש במדבר מה מה הנושא שלו >> חומש במדבר הוא המעבר בין הפקודים הראשון איך קוראים לזה בעברית המפקד המפקד הראשון >> לבין המפקד השני שנמצא בפשס פינחוס זה המהות של הספר זאת אומרת אם תשים לב אומר הנציב חומשב במידבו זה חומש של מעבר מעבר בין מה למה אומר הנציב מילים שמתאימים לרבי חסידי להביא זה דברים של קבולה אבל הנציב אומר שההנהגת ישראל במדבר התחילה בהנהגת תפארת ככה הוא קורא לזה שמשה רבינו מוביל אותם בניסים גלויים זה נקרא הנהגה תפארת ובסוף החומש אנחנו כבר עוברים את המלחמות של סיכויין ואויג שמה אתה רואה אה זה כבר לא זה כבר לא עובד ככה זה כבר לא עובד עם שהקדוש ברוך הוא בא ועושה לך את הכל אנחנו שותפים מלאים בסיפור הזה זה הסיפור של החומש שככל שאתה מתקרב יותר לארץ ישראל אז הוא אומר זה הנהוגה של השגוחס השם בסתרי הטבע >> אני רוצה לשים את זה במילים פחות קבלים ולעשות סדר. עוד הפעם בוא ניזכר מה יש לנו. יש לנו חומש בראשית. חומש בראשית בעצם מדבר על יצירת העולם, על כוננות של עם ישראל ואז המעבר של עם ישראל למצרים. חומש מות אנחנו נוצרים כעם מקבלים תורה. חומש ויקרא לפי הרמבן. כן, אנחנו בעצם לומדים >> אנחנו נגיע לרמבן בסוף כן >> כן אבל אנחנו לומדים להיות קדושים >> כדי לשמור על הדבר הגדול הזה שקור זה המקדש. חומש במדבר זה בעצם בפשטות זה החומש האחרון. הוא מעביר אותנו מכל הנסגבות הזאת לחיים שלנו עצמנו איך שאנחנו היום נראים בעצם חומש במדבר יש לו רלוונטיות מאוד מאוד גדולה לנו לחיים האלה שבהם זורעים וקוצרים וכבר אין >> אבל ש שים לב דבר מאוד מאוד מעניין הנציב בא ואומר שהסוג החיים הזה בארץ ישראל וזה ממש מוסר בשבילנו אני אגיד לך למה בגלל שהרבה אנשים רואים שהדברים משתנים רואים שמשהו משהו משתנה רואים סיעתא דשמיא עצומה אבל אנשים מצפים נו נו נו איפה איפה איפה הנס הגדול איפה איפה הדבר הזה רוצים שיתחילו לעוף חלליות יוח דברים אחרים >> והנציב ואומר שהנוג בארץ ישראל הוא אני רוצה להגיד לך להכיר לך ממש מילים ספורות מאוד הוא אומר מה שאין כן בהליכות באי הארץ היה ההשגחה מכוסה ורק המבית בעין יפה היה מרגיש בה כמו ההולך בחשקת לילה או רק לפרקים היה נרגש ההשגחה לאין קמול כמו אור הברק המאיר חשקת לילה >> וואו >> אומר נציב רבותיי זה ההנהגה בארץ ישראל >> צריך להזכיר גם בפרשות האלו של הקיץ אנחנו נדבר על זה בהמשך יש המון עם ישראל גם קצת עושה בעיות זה רגעים שהעסק מפסיק להיות נעים זאת אומרת זה יש פה מרגלים וקורח והכל הצרות קורות נראה את זה כבר בפרשות הבאות זה איזה יש עוד איזה אולי אתה מאיר פה הערה ממש עצומה. אולי זה הצד השני של המטבע. זאת אומרת, הנציב ואומר זאת תהיה ההנהגה אבל זה בא ביחד עם התמודדויות. >> ברור. ואתה יודע, אומרים שפעם הרבי ינקרי מרד זמן אמר פעם לרבי רבונים, הוא דיבר איתו על כך שהפרשות של הקיץ לא נות מנוח. כל פרשה זה זה אירוע. ואז הוא אמר לו, מהדברים שלהם, מהעבירות שלהם נעשתה התורה. אני חושב שיש את האלמנט הזה גם בתוך מה שהנציב פה מאיר. אנחנו הולכים עכשיו לפרשות אנושיות כאלה וזאת הקדמה. אנחנו יוצאים למדבר. יוצאים למדבר בצד אחד זה דור דעה. מצד אחד הדור הזה עוד נמצא אוכל מן ואבל המין האנושי עכשיו יורד לארץ ישראל ובארץ ישראל יהיה לו בחינות אחרות לגמרי. רק בוא נוסיף. אז עוד הפעם החומש נפתח וידבר השם אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני מה ההקדמה של רשי רש"י כותב המילים הראשונות מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה כי הרי רק מקודם בקיציסו שזה לא הרבה זמן היסטורי אנחנו ב >> צריך לדעת שהרבה מחומש ויקרו זה פשוט המשך [כחכוח] למטירה כן זה באמת הפסוק האחרון בפשס כצ כן שפה מסתיים המצות שנמו בהר סיני >> ומיד אחרי זה אנחנו ממשיכים עוד הפעם דברים שדוברו על בני ישראל אבל רש"י מדבר על כך אז כולם שואלים למה רש"י אומר את זה על הפסוק הזה הרי פה עוד לא התחיל להגיד את ה פה זה רק תאריך וידבר השם משה במדבר סיני רש"י אומר מתוך אז אומר רבי מבלושוב אז מה שהוא אומר זה מופיע עוד לפניו שצריך לשים לב תופעה מאוד מעניינת רש"י כל חומש מקפיד לפתוח עם שבחן של ישראל אומר בפרשת בראשית אז הוא מתחיל בשביל ישראל שנקראו ראשית בשביל כן זה בפרשת בראשית בפרשת שמות אז הוא מביא אף על פי שמנעם בחייהם אז הוא מנעם אחרי זה אלה שמות בני ישראל הבאים מצרים להודיע חיבתן שנמשלו לכוכבים ויקרו אז הוא אומר לכל דיברות קדמה הקריא לשון חיבה במידבור זה עכשיו א >> יפה שלא מסדנים לך את זה אז אתה לא שם לב ל למגמה הזאת של רשי >> ובדבורים הוא גם הרי שבפסוק הראשון הוא כותב לפי כך סתם הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל. יפה מאוד. >> אז א יש א סתם זה מעניין הפתיחה הזאת של רש"י. סתם אני ראיתי אני אמרתי לך שיש ספר ויצר אפרים של הרב שטיין. >> כן. שליטה. >> כן. וא אז הצצתי בו עכשיו וראיתי שהוא מדבר על כך. יהודי שהיה אצל א שהגיע בשביס שנה אחת להסתובב אצל הרבי הקודם רחמספקה בסומות חר. אנחנו עוד זוכרים אותו. >> כן. >> יהודי מסמד גדול א חוץ מהכל. זאת אומרת כולם מכירים את ההנהגה שלו אבל הוא גם היה למדן עצום וקיצר אז הוא פעם אז יהודי אחד אמר לו >> יש תיורים שלו שבמלחמת ששת הימים שכולם מתעניינים מה קורה הוא יושב ולומד >> יושב ולומד בבית כנסת ככה בשיא השתייגן >> ובקיצור אז הם סיפרו שאחד אמר לו בשם אחד הצדיקים שהוא היה ממש כל שנה בזה עושה מזה מדברים על הימים האלה אז הוא אמר שבספירת העומר הגמרא אומרת שיש מצווה למנות ימים ויש מצווה למנות שבוע >> שבועות אבל הוא אומר כל זה תופס עד ראש חודש סיבן הוא מגיע ראש חודש סיבן במידבור נהיה כזה מצב שאתה כבר מרגיש את המטנטוריה מתקרב אז הוא אומר מרוב זה כבר מתחילים לספור שעות אז הוא אומר לפי מתוך חיבתן מונה אותם בכל שעה זאת אומרת >> מדיק את המילה שעה >> כן מונה אותם כל שעה זה פשוט אי אפשר כבר אי אפשר בשפה שלו הוא מביא מכנשאו סלטן אי אפשר להחזיק מעמד כאילו הוא לוקח את ה את זה שמנו את ישראל לזה שישראל מונים כל שעה זה החסידים מאוד הרבה פעמים >> נוהגים לשחק עם המילים >> אסור לנו לשכוח אבל שגם לרמבן יש הקדמה עללחו שמדבור ופתאום אני שם לב לזה שהמרכזיות של המשכן בתורה של הרמבן שהמשכן זה התכלית הכל זה היסוד שלו בכל חמיש חומש תור זה לא יאומן הוא אומר דיברנו בחומש בשבקרו שמבחינת הקדושה של האנשים צריך לעשות הרבה דברים בשביל לשמור שהשכינה תשרה בתוך המשכן מגיע חומש ומידבו בא ואומר פה יש אני אומר את זה בשפה שלי כמובן שפה אנחנו מתקנים כל מיני תקנות שמרי משמרסקיד של הלביאים והמחנו מחנה לבייה ומחנ ישראל לא כל אחד יכול להסתובב איפה שהוא רוצה זה בשביל עוד פעם אומר הרמבן בשביל לשמור על קידוש הסמקדוש. אז בשור של דבר כל החומשים כולם >> ובעצם איך אתה רואה את הרמבן מוביל את זה לכל החומש? או אז זה משהו מאוד מאוד מעניין שהרמבן בעצמו שם לב שיש דברים שלא נכנסים לתוך הגדר שלו ולכן הרמבן בסוף דבריו בא ואומר והספר כולו במצוות שעה שנצדבו בהם בעומדם במדבר ובניסים הנעשים להם לספר כל מעשה השם אשר עשה עמהם להפלי זאת אומרת הרמבן בעצמו מבין שזה לא מספיק ההגדרה הזאת בגלל שאנחנו כבר מדברים על צורת החניה שהיה במדבר בר שזה בשביל לשמור על קדושת המשכן אנחנו כבר מספרים את כל ההנהגה של הקדוש ברוך הוא איתם ואת כל מעשיהם במדבר זאת אומרת גם הרמבן מבין שצריך לשחק פה >> בפרשות האחרונות זה מצריך יותר מאמץ >> בדיוק >> כן מדהים א יש לנו קודם כל בוא בוא רגע נדבר על הספירה כן בעצם למה המספר הזה מה פתאום עכשיו מה בנקודה ההיסטורית עכשיו צריך לספור יהודים אז אז הראשון שוינים מתחילים לדבר על זה ובעיקר את מי סופרים ויש לנו פה עוד בעיה מאוד מאוד קשה שמספרים יוצאים אותו דבר כמו בכיסו ויש פה הבדל שש שבעה חודשים >> מישהו היה צריך למות ומישהו היה צריך להיוולד מישהו היה צריך איך נשארו אותם מספרים >> כן >> כל הראשונים עסוקים פה בכל הזה יש עוד בעיה על המספרים העגולים בסוף המספרים יוצאים עגולים וזה גם חשוד קצת אנחנו יודעים במפקדים של אנשים תמיד יש בודדים חייב להיות >> וכל זה הראשונים מאוד מאוד מתעסקים עם זה אז דבר ראשון נתחיל עם זה רש"י בעצם מדבר על כך זה זה משמע מרשי שהמספר הוא בעצם אנחנו נמצאים עכשיו בפעם הראשונה בהיסטוריה שאנחנו מתחילים להתייחס ליהודים כיחידות של שבטים בודדים זה לפני זה יש לנו את שבט לוי שהוא כל הזמן יחודי אבל אנחנו לא מצליחים לראות הבדל בין ראובן לשמעון ובפרשה הזאת זה קורה. יש במילה מקצועית קוראים לזה דיפרנציאציה. זאת אומרת מתחילים להתחלק לשבטים ואלה ינקב קמנצקי יש לו הערה נפלאה באמת בדיוק על הנקודה הזאת. הוא אומר למה זה ככה? למה למה הדבר הזה לא היה קיים עד עד שאתה מגיע לחומש הזה? הוא בא ואומר שהקטע הזה של האחדוס יסאל היה ממש קריטי בזמן היציאה ממצרים. ואם היו מתחילים אז את הייחודיות של כל אחד יכלנו לפספס את הכל אז קודם כל אנחנו שמגיעים להר סיני זה עוד יותר כאיש אחד בלב אחד בדיוק זאת אומרת יש זמנים שהדבר הזה נצרך לא להתייחס לכל אחד באופן נפרד אבל יש זמן שכל אחד צריך לבוא לידי ביטוי בזה שזה גם חלק ממה שהרמבן רוצה להגיד יש עדות יש שבטים ויש אנשים שזה מאוד מאוד קשה להם אם זה >> המקדובו כן זה מהלך של המקדובו שזה החונש ציב כן לחיים עצמם ויש אנשים שקשה להם להבין את זה ביהדות על הנהר נהרפשט הזה שאתה נמצא ויש לידך בפרט אנחנו הם בקור היתוך הזה זה מאוד מאוד קשה אתה רואה את ההוא לידך יש לו תפיסות אחרות תפיסות >> אנחנו עכשיו בתוך הפרשיה שלק בואימר מירון אז באמת א >> כן אתה רואה שלא מדברים אותה שפה >> או לחילופין יש אנשים שכואב להם שההשפעה שיש >> השפעה מציפור אחד לציבור שלי זה כשבילם מגיע וארץ ישראל שוכן לשבטיו בכל אופן אז לפי רש"י מה שמע מרשי רש"י מדבר על מי שאביב משבט אחד ואם הוא משבט אחר לאיזה יקום על שבט אביו פתאום יש פה נפקמינה מתחיל להיות זה אתה מאבא ככה מאמא ככה לא מצאנו את זה קודם רשב"ם עושה את זה מאוד פשוט רשב"ם אומר הם עומדים להיכנס לארץ כן בלי החטאים בלי חטא המרגלים כל הזה שנגזר עליהם להסתובב 40 שנה אז הם עוד רגע נכנסים לארץ ואז אומר רשב"ם פשוט צריך לספור וצריך לשים לב. לא סופרים כל ילד, סופרים את אלה שראויים לצאת למלחמה. ו >> זה מה אתה אומר? זה החונה לכן מסדרים את הצבא. רגע לפני שנכנסים צריך לדעת לכל שבט. כמה יש, מה מצבת הכוחות, כמה כמה מבוגרים יש, כמה אתה יודע יוצאים למלחמה. רבי זק ספר לנו פעם במסיבת חנוכה שהיה פעם גזירס בפוילין על השחיטה אני חושב >> כן ממש בשנים האחרונות בצדקים >> כן והוא אמר שהוא קרא לפגישה עם רמס לכם זה בא מאוד דרמטי שם >> והוא אמר זה המילים שרבי הלל אמר לנו אמר יש לי אפילו בבית הקלטה שרבי מספר את זה שהחפץ חיים אמר גר רבי כמה חיילים אתה יכול לתת לי זאת אומרת החפץ חיים היה לו >> הבנה >> היה לו מצב שהוא צריך למלחמה ש >> צריך להתכונן למלחמה רבי לילד סיים לנו את הסיבה אומר חבל שלא זכינו לראות את הגרבי ותחבץ חיים בראש צבא שלחמים נגד הגזרות של פועילים >> מדהים מדהים בכל אופן הספורנו נראה ממנו שהוא אומר אותו דבר רק בלי המלחמה זאת אומרת א שנכנסים לארץ אז יש חלוקת הארץ וצריך לסדר את זה שוב אותו עניין של שבוטים הוא אומר בלתי מלחמה כי הם עוד לא חטו אז אז עוד לא נגזר עליהם שהם יצטרכו להילחם. >> מעניין מי אומר ככה? >> ספורנו. >> אוקיי? >> אבל יש פה בעיה כי בפסוק כן כתוב צבא. כתוב כל הבאים לצוות צבא. אז אנחנו רואים הרמבן יש לו שני פירושים. הפירוש השני הרמבן כותב משהו שצריך לדעת. כל היוצאים להיקאל בעדה. כל השפת עם תיקר צבא. אנחנו מדברים על זה היום על השם צווקות. א הקדוש ברוך הוא נקרא אלוקים. זה ממש שם השם. צבא זה צבא עם זה כשיש המון המון יש צבא כוכבים לא חייב לה >> זה לא חייב להיות מחובר ואומר הרמבן רצו להדגיש כי הנערים לא יקלו בתוך העם זאת אומרת יש פה מונים את המבוגרים של עם ישראל ואנחנו יכולים גם לראות מה קורה פה יש את המניין הראשון במדבר ויש את המניינים השניים בהמשך החומש אז יש פה כאילו עכשיו זה המניין של התכנון עכשיו סופרים ומתכננים את הצבא שיוצא ואחרי זה מתחיל א בין לבין יש קורבנות של הנשיאים זה בפרשת נוסי שבוע הבא ואז אחרי זה כבר יש ממש את הצבא המאורגן עכשיו בוא בוא נמשיך רגע לשאלה ששאלנו שבה פתחנו איך לא השתנה המספר פה מגיע חידוש מאוד מעניין של רש"י רש"י מביא ממדרש שזה הלך לפי שנתונים זאת אומרת לא ספרו לכל אחד מהיום הולדת שלו אז הוא נהיה בן 20 אלא כל השנתון שזה משהו קשה מאוד להולמו אפילו ורבים מקשים עליו הרמבן מקשה עלבות בקיציסו הרמבן מקשה שאנחנו כל מספר בתורה הוא מעת לעת זאת אומרת אין בתורה כזה מושג שנתון כל מי שבשנה הזאת >> מה רש"י רוצה להרוויח בפשט הזה >> שנתון יכול להיות שמתו וזה אבל שנתון יכול להישאר בסוף אותו מספר >> זה דורש הסבר זה ברור זהזה ברור שזה דורש הסבר ועדיין רמבן קשה לו על זה מתו הרי בוודאות מתו אז זאת אומרת זה שלא נוספו אני יכול להבין אבל זה שלא >> מה שרשי פותר זה הבעיה של החדשים שנולדו זאת אומרת אני לא מחשבן את אלו שנולדו מחדש >> בדיוק עד שיעבור שנה שלמה אז זה מובן אוקיי אז עכשיו יש קצת הבנה מוות אתה לא יכול להרוח אתה לא מרוויח אותו בכלל הרמבן אומר יחידה אבל שהיא לא באמת מסדרת את זה הרמבן רוצה להגיד ספרו אותם בהתחלה הם היו 600,000 3500 אבל בהמשך מתו ונולדו והפסוק רוצה לספר לך שכל מה שמתו ונולדו אחרי זה שהתחילו לספור אותם ביחד עוד הפעם אחרי שבעה חודשים יצא ש זה התכז >> התכז >> אוקיי זה זה עוד יותר מפלים מהשאלה אפילו >> לא פה איזשהו איזשהו מהלך ניסי כזה >> כן אבל זה לא שזה לא שלא מתו מתו >> כן >> ונולדו וזה בדיוק התכזז והוא רוצה להוסיף שבמניין הראשון שפו את שבט לוי ואז זה מסתדר לו כי היה פה היה פה גם אחרי זה גם היה טוח בחטא העגל נרגו אלפים שלושת אלפי איש >> כן ואת זה הוא מכניס בתוך הזה הוא רוצה להגיד ובקיצור שבט לוי עכשיו שבט לוי זה בעיה כי שבט לוי מספר מבן חודש >> רשי כבר אומר שאהרון היה קוצר בהם ויש חידוש של רבי יוסף בכור שור רבי יוסף בכור שור אמר הראשונים אז הוא אומר בעצם ספרו אותם רק פעם אחת >> כן מה שכתוב בתורה פעמיים >> אז הוא אומר חודש אחרי הקמת המשכן ספרו אותם יצא 600,000 3500 שמות ושמה בעצם מה שכתוב בכיסו זה סתם הפסוק רוצה לציין תופעה פלאית שקרתה שיצא שהכסף של האדנים היה בדיוק המספר הזה זאת אומרת לא שספרו עוד הפעם זה המניין מה שיש לנו פה עכשיו בתחילת במידבור זה המניין של קיציסו >> עכשיו הכי מפתיע וגם הכי מתיישב על הלב זה >> התרת מימה >> הנציב >> הנציב [נחירות בוז] >> חושב שגם אתמימה אומר שזה לא היה מדויק >> לא זה זה עוד רגע [‏צחוק] זה לא נציב. הנציב רוצה להגיד שספרו פעם ראשונה יצא 600,000 300500 ונקבע שזה הסכום שיש בו אשועס השכינה ולכן מאז וך זאת אומרת הצבא היהודי צריך להכיל 600,000 >> מכאן ואין לך ברגל שהגיעו למספר הזה גם אמרנו לא סופים עוד >> לא אני לא צריך יותר מזה >> יש פה יש לו את האומה הישראלית >> האומה הישראלית האומה הישראלית שיכולה לבכות צבא כמו שאתה יודע שלא סופרים ילדים אז אז גם לא יספרו מי שמגיע לזה עכשיו כל פעם שמת מישהו מכניסים עוד אחד לצבא >> זה ממש ניפלא מאוד מה שאתה אומר עכשיו ואני אזכיר לך שיש מרשו נפלא מאוד על הברכה שאומרים על 600,000 איש ברוך חכם ארזים והמרשו שואל מה השייכות בין הברכה לבין מה שאתה רואה מה מה ראית עכשיו ראית עכשיו 600,000 איש אז מה מה אתה מברך ברוך חכם ארזים מה הקשר בין הדברים >> אז המרשו בא ואומר שסך הכל של הבינה האנושית אמרת את זה כבר זה 600 קשת בדיוק >> נכון אז 600,000 זה הסכום אז זה מאוד מתאים מאוד לפי הנציב הזה זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה הקדוש ברוך הוא רוצה >> זאת יותר מזה זה כבר כפל [‏צחוק] >> אה >> זה השלמות זה השלמות של עם ישראל >> על מה שאתה אומר אתה רוצה להגיד אתמ זה גם אומרים את זה בהקשר של המספרים העגולים >> זהו על זה על זה התכוונתי אני חושב שזה יותר תמים כמה שזכרו לי >> יש יש זה עוד לפניו זה נימו כעריד רבי זה אפילו ברישונים >> מי בשמי >> נימוי כעריד יש כזה רב שזה זה הודפס ביחד עם א חידי של רבי חנן מוסקוק >> א >> אז הוא רוצה להגיד ש שנחנו רואים בתורה שאף פעם לא כמעט לא סופרים >> את >> את הבודדים כל מה שאנחנו תמיד טמאים 39 מלכות מספר כ-40 יש העיגולים האלה זה מובנה בתוך בתוך בתוך התנך שזה מעניין ויחודי. אז זה עד כאן יש לנו את הדבר הזה. אם תרשה לי להגיד הערה אחת על הערה נפלאה מאוד של המשך חוכמה על פסוק אחד שלא נראה לנו משמעותי בפרשה ונוסא אוהל מועד מחנה הלבים בסויך מחנויס כאשר יכנו כן יסאו איש על יודגליהם יש משמעות בעובדה שזה אוהל מועד בתוויחמנו אז באמת יש גמרא במנוכס המשח מביא את זה אבל המשח לומד פשט בגמרא הגמרא באה ואומרת אומרת ש שהאויל מועיל נסע בתוך המחנות הוא נסע בקדושתו נפקמינה אם יהיה לך שמה לחם הפונים יש יש שמה לחם בפונים הוא לא נפסל ביוצה איי אבל הלחם הפונים שנמצא בד אמס האלו בהמשך המסע הוא נמצא בד סמס אחר אז יש פה פסול יוצה נכון אז הגמרא רוצה ללמוד זה נשמע כמו דרשה של מילים כאילו ונוסא אוהל מועד ונוסה וקדוש אולו משהו כזה ואוהל מדה המילים של המשכ ונוסא אוהל מועד אף על פי שנוסע אוהל מוד ידו ככה הגמרא לומדת אומר המשך חוכמה לא זה לא דרשה של דיוק של מילים יש פה רעיון מרכזי והרעיון הוא שעניינים של קובד ונימוסים ודרגות בעם שייך רק כאשר המלך נמצא בנוכח כן מי שראה פעם טיודים של אירועים שקוראים במלכות אנגליה שזה בעצם ה הסריד האחרון שיש לנו אתה יכול לראות את זה ממש בחוש יש קודם כל את הקרכות של הלורדים ואחר כך את הכיכרות של של המשפחה והמשפחה היותר קרובה ועד שאתה מגיע ל הסדר אומר אומר המשר חוכמה הסדר של כבוד הוא רק בנוכחות המלך היה צריך להיות שמתי שהמשכן נוסע לא יישיך כל העניינים האלו של המחנוץ מי יהיה קדימה מהם יהיה בצד והעובדה שיש את ההלכות האלו זה מראה שהקדוש ברוך הוא נוסע בתוך המכנוץ גם בזמן הנסיעה ולכן הם פסולי יצא לכן הנפסולי יצא בלחם לחם הפונים לפעמים צריך למשך חוכמה בשביל לרומם קצת >> כן כן אתה טוב אני לא אדבר על זה אתה מכיר את הסיפור הזה הזכרת לי עליוצה >> נו >> אספסמס שמדבר על זה שאם ישנים במקדוש >> כן >> אז כיוון שהנשמה יוצאת הנשמה עולה למעלה אז זה נקרא פסול >> זה נקרא שהוא יצא בבריסק הרבה מתעסקים בזה אבל אני רוצה לחזור איתך עוד קודם כל לסגור כמה דברים יש לנו דבר מאוד ייחודי שבט לוי נספר מ >> בן חודש אמרת >> מבן חודש הוא יוצא הכי קטן וזאת שאלה איך הוא יוצא כל כך קטן אם >> אם התחילו אותם מספר קודם >> כן ואז ראיתי שבעיר היה גודס מרבחונן וסרמן אז הוא אומר השאלה הזאת היא שאלה שמעסיקת הראשון רשי כבר אומר שאהרון היה כותל בהם והוא מביא משהו שאנו רואים הסדר בכל הבריאה שכל המובחר מחברו הרי הוא מועט מחברו. הפסולת מרובה על האוכל וכן בעלי חיים מרובים על המין האנושי. אגב אני חושב שזה כבר לא נכון היום אלא אם כן את הסופר פרושים וכל הדבר הזה. אומות העולם מרובים בישראל וכן בישראל עצמם כלל השבטים מרובים משבט לוי שהם המובחרים וכל זה מעניין מה שאני ראיתי וזה היה מעניין יש ארץ סבי >> שהקויז גלובר >> כן והוא שמה לוקח הפסוק אומר ככה פקוד את בני לויים מבין חודש למעלה דפקדם רשי אומר הוא מדייק רשי רש"י אומר מי שיצא מכלל נפלים למה בן חודש שיצא מכלל נפלים אז הוא נמנע להיקרש שומר משמרת הקודש אז הקו גלובר עומד על הלשון הזה מה זה צריך להיות אז הוא אומר מה זה אומר זה חידוש אצלמה שרשי הוסיף את המילים שאומרים משמרת הקודש כי בפשוטו של דבר זה זה יש מצל לספור ילדים בני חודש ולמה אנחנו צריכים להגיד שהוא מז יקרש אומר משמרת הקודש הוא לומד שמדברי רשי אתה לומד שאם היה ילד בן משפחת גרשון למשל שפיקודיהם 7500 כולל הילד הזה התינוק הזה שעכשיו נולד ואז כתוב שבני הגרשונית חונים אחרי המשכן יכנו ימה כן ובמשפחת קריאתי אז ומרריםרי לכל אחד יש הפסוק אומר איפה הם חונים אז הוא אומר משמע לרשי שמבן חודש ומעלה היה להם חיוב מצווה לחנות ימה לחנות צפונה זה היה המצווה שהילד הזה כבר היה עליו חיוב והוא אומר >> זאת אומרת החיוב היחידי של ילד בן חודש פה הוא נכנס הוא מביא הרבי שלו זה אבני עזר אז אז הוא נכנס לזה של האם יש עניין של קיום מצסה בקוטן >> או >> אז הוא אומר שאבני עזר אומר שהבניזר עושה חידוש בדרך כלל אנחנו יודעים כשילד נימול בגיל שמונה ימים של מי המצווה אנחנו תופסים שהמצווה היא של האבא >> האבא עושה את זה בעצם בשביל הילד >> כן אבל מה הילד אז הוא אומר כולם רוצים להגיד שהילד הוא חפץ של מצווה זאת אומרת המצווה היא של האבא והילד הוא החפץ של המצווה אבל הבנינה בן עזר הוא לומד שהילד הוא גם מקיים את המצווה והוא מסיים את כל הפלפול הזה הוא כותב ככה והוא חידוש גדול ונפלא אשר מלשון רבינו רשיזל משיטי זאת אומרת א זה ה >> הוא מצא את הדיוק במה שכן הוא למד את זה מהמילה הזאת באמת על הפסוק הזה שאתה אומר ששויים שמרס הקודש יש עוד אבני זו מאוד מאוד מעניין היה יהודי בירושלים וכל זה אני אומר לך מהתורה של הגהן רבו שיס >> כן >> שהיה יהודי פה בירושלים שקראו לו רב משל גלפשטיין >> בטח >> והוא >> היה חסיד קוצק >> כן >> שעלה לפה לארץ הוא נהב כל הגלפשטינס נכדים שלו >> הוא עלה פה לארץ והקים חבורה שהם בעצם דמות פלאית וייחודית א כתבו עלי הרבה הוא רצה להקים פה חברת שומרי משמרת הקודש >> או יפה מצוין לביים לכאורה זה מצווה לביאים והשאלה הגדולה היא האם המצווה הזאת שייכת >> שאין ביסמגד קדוש בעצם אז זה שאלה לכאורה זה תלוי מה התפקיד של השומרים האלו של הלבים שלא יגנבו בביס מקדוש או ש שלא יכנסו אנשים זה יהיה נפקמינה נכון אם זה אם זה יהיה בשביל שלא יכנסו אנשים זה כן שייך להזמן הזה אם זה בשביל שלא יגנובו זה לא שייך לזמן הזה בסופו של דבר אבניז אומר שלא רק שאין מצווה אבניז בא ואומר שאסור למה הוא מפחד שהמשוררים ישרו >> ישארו וואו ואז הוא בא והוא מדבר על משהו בחריפות האבננייזר שהוא אומר שזה >> לא כולם הסכימו איתו >> אובשו יש לו פה הרבה הרבה הערות נפלאות ממש שאין מניה כזאת בגלל שאנחנו מפחדים שהמשוררים ישארו למה בגלל שהוא מביא לושן ברמבם וירואה לי שאין ניפסל אלא לא ימרשירו אבל יהיה מן השוערים אז משמע שכאילו בתוך ברירת מחדל אדם כן יכול להיות מן השוערים אז אז אין את החשש הזה. אבל מה שרבו שוביס כן מדיק זה גם כן מלשונס הרמב"ם בספר מצבס ש שכל הדין הזה שייח שהבית נמצא על עומדו. אנחנו דיברנו קודם האם זה בגלל לשמור שלא יגנבו או לשמור שלא יכנסו אבל מלא שנה הרמב"ם ככה מדקש הבייס זה כדי לרוי ממס המקדוש זאת אומרת העובדה שיש שומרים כמו בבית המלוכה אתה באמת חושב שהבן אדם הזה עם הטובבוש השחור הזה עם הרובע הישן ממחבת עולם הראשונה הוא ימנע מישהו להיכנס אל הפשט הוא שזה מצורס קוביד כזה אז ממילא כשאין ביס המקדוש ככה משהו טוען אז אז כל הדין הזה של לרווי ממוי ולחבו לפרוי זה לא זה לא נוגע כשאין ביסמקדוש לכן הוא חושב רב שבעצמו חושב שאין אין עניין היום לעשות א >> אני רוצה להמשיך את מה שאתה אומר על הפסוק הזה ויש ספר ספר עתיק שנקרא כל יהודה מי שחיבר את זה זה הרבני המופלג רבי יהודה מקהילת קודש גלון הרבתי חד מן חברהיה אשר חיבר אסף וקיבל ורבותי בקיצור זה ספר >> איזה תקופה זה >> זה צריך להיות שים לב הוא מצטט זה נדפס בתק זה 300 שנה >> אוקיי >> אתה יודע זה אחרי בעל שם אבל אתה רואה שהוא לא חסיד אבל הוא מביא שבכל שים לב בכל הפסוקים בפרשה כתוב סו את ראש כל ישראל למשפחותם למספר שמות כל זכר לגולגלותם יש פה בכל שבט ויו בני ראובם בכור זה משפחותם גולגלותם הגולגולת נמצאת אצל כל השבטים חוץ משבט לוי שמה כתוב משפחותם כל זכר מבין חודש ומעלה בלי לגולגול אותם זה זה קצת חסר מה גם שאצל אתה מתחיל לספור הרבה קודם לילד הרבה יותר מתים לקרוא גולגולת מאשר מבוגר אז הוא מביא זה למדני ואני אוהב את זה הוא מביא שהגמרא במנוכס מספרת שהציבו פלי מויש כזה המויר שאל את רבי מה הדין מי שיש לו שני ראשים באיזה מהן הוא צריך להניח תפילין אז רבי מאוד הקפיד הוא אמר לו תצא לגלות כאילו מה אתה שואל אותי כאלה שאלות מוזרות או שתצא לגלות או שתקבל עליך נידוי. והגמרא ממשיכה שתוך כדי שמדברים >> הגיע אחד כזה. >> הגיע אחד כזה ונולד לי בן עם שני ראשים. כמה אני צריך שאני פודע אותו בפדיון הבן? >> האם אני צריך לתת >> על כל גולגולת? >> אז הגמרא אומרת אתה הוא סבבה והגיע ואמר תן 10ה סלים. אז הגמרא שואלת הרי איך ייתכן שצריך לתת על שני הראשים? הרי כתוב פדות בפד בכור האדם שומר אני אפילו נטרף בתוך 30 יום אז אתה רואה שזה תלוי באחד הגמרא שם אומרת שבגולגולת על הרחמונה זאת אומרת >> ולכן צריך לתת שתיים >> לתת שתיים אז הוא אומר שים לב מה קורה פה אם יש ילד בן לוי שהוא עם שני ראשים צריך לספור אותו פעם אחת או פעמיים >> או פה לא כתוב לגלגלוז >> אז אומר בכוונה לא כתוב לגלגליס זה כל השבטים אין נפקמינה כי ילד נולד הוא טריפה הוא לא ישרוד עד גיל ש עד גיל >> אבל אצל בן לוי צריך לחדש לך שלא להגיד לגולגלו כי את הילד הזה סופרים רק פעם אחת >> שזה תודה שזה נחמד מאוד יש לנו עוד הרבה יש לנו האור החיים אתה יודע ממש לוקח את כל השמות של הנסים ודורש אותם לאבודס השם אז הוא מביא ישר פינחס מביא רבי פנחס קורצ מביא ש בשם הצדיק מסברן נשיא של בנימין נקרא אבידן בן גדוני אז הוא אומר שהוא היה הרבי מסברן היה הצדיק מיש מסברן היה מוכיח לעשירים בסעודת הנשיאים זאת אומרת כשהיה הוא היה עושה סעודות אז הוא היה מתחיל לדבר על זה הוא היה חוזר על השם אבי דם בגדוני והוא היה אומר אבי זה אבא שבשמיים דן הוא דן הוא שופט ואומר לעשירים כן זה בן תתבוננו אבי דן בן בן תתבוננו גד עוני גד זה בחז"ל מזל אם אתם רוצים שיהיה לכם מזל, אתם צריכים לתת לעניים. גד אני. >> אה, אוקיי. >> קיצר, זה לאלה שמאוד מאוד חובבים זה. אנחנו צריכים להתחיל להתקדם לקראת סוף הפרשה. אני דילגתי ממש, כאילו בלי סוף יש לנו עוד רש"י אחד יסודי שכתוב אלה תולדות משה וישר מתחילים למנות את הילדים של אהרון. >> כן. >> רש"י אומר מלמד שכל המלמדת בין חברו תורה >> כאילו ילדו. >> כאילו ילדו. שזה חידוש חשוב הרבה אנשים א לא אז הוא אומר שיש א ספר ראיתי שהוא אומר למה למה אומרים בשידוך בת כל מחזת בת פלוני לפלוני למה לא כתוב בת פלוני לבן פלוני אז הוא אומר אם היו אומרים בן פלוני זה גם יכול להיות זה שלימד אותו תורה >> אה >> מה שכן צא בת היא פטורה מ מ >> החידוש הזה לא נאמר בבת פלוני למי שאוהב את הדברי תורה של הרב ירש אז רק שידעו שיש בפרשה הזאת הרבה באריכות שהוא מסביר למה כל סוג של כיסוי של הכלי המקדוש נבחר בשביל לכסות דווקא את הכלי הזה. אז רק שתדעו יש דברים נפלאים שמה >> יש אני יכול לתת דבר מר מקמז בלי סוף אני רק צריך לתת עוד מרקם אחד חשוב יש א שתיקל רמבן שהחסידים מאוד אהבו בפרשה הזאת הם אמרו זה רבי של רמבן הרמבן בסוף הפרק הראשון הוא מביא את הלשון הזה למה בני ישראל נספרו לפני משה רבנו כי הבא לפני אב הנביאים ואחיו קדוש השם >> לתת עיניהם בהם נכון נודע עליהם בשמו יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים כי בא בסוד העם ובכתב בני ישראל וזכות הרבים במספרם החסידים למדו מזה את המקור של קוויטל >> שהביאו למשה רבנו הביאו לו לראות את הזה וכן לכן לכולם זכות במספר קיצור שימו לב לרמבן הזה אתה מאוד מחז תמיד מביא לי רמבנים אז זה לא תדלג לנו רמבן א >> יסודי כזה >> כן של רבס עוד דבר מאוד יסודי שמאוד מפורסם אנחנו דיברנו שבוע שעבר על הדגל מחנה אפריים והדגל מחנה אפריים מביא על סוף ה אתה דיברת של הכיסויים של המשכן אז הוא מביא על לא יבואו לראות כבעלה את הקודש ומתו אומר שמעתי מאדוני אבי זל >> זה הבעל שם טוב עוד מעט היו קוצת שיש לפעמים שבא אחד אצל הצדיק כדי ללמוד ממעשיו והצדיק הוא עז בבחינת קטנות אני חושב שזה יסוד שצריך לדעת את זה אתה אפילו נכנס אתה רואה אותו לא במצב הטוב שלו והוא מקבל ממנו כך ולא ידע להזדהו רבי הוא כמו שיר ראה שבא אחד אל הרב רב המפורסם מוארן מאורדנקה רב נחמן מאורדנקה וראה ששתז אני מצטט ששתז כווה בטלית ותפילין >> זה כאילו הדבר הנוראי שהוא עשה >> ונסע לביתו והתחיל לינוק גם כן כך מכל מה שהוא ראה מהרבי הדבר הזה שהרבי היה כנראה אחרי התפילה מאוד מאוד גמור ומטש והרבי שתה קפה עם תפילין אז הוא אומר וזה הזה ולא יבואו לראות היינו בשביל לראות את מעשיו ולקבל תכף כבעל את הקודשנו שיש לפעמים שהוא בימי הקטנות ונבלז הקדושה בו ולכן מתו היינו שנפלו ממדרגתן זאת אומרת בן אדם גם אחד מהדברים שצריך לדעת שמסתובבים זה יהודי גדול צריך לדעת מה לראות איך לראות >> אם תרשה לי הסבר ליטעי על מה שקראת עכשיו אוקיי יש יסוד מאוד מאוד גדול במאריל בלוך מיטלז >> כן כן >> שאנחנו מזכירים אותו מדי פעם אומר שכל הנושא הזה של להזדק לאילם הזה ולפינוק וכל הדברים האלו זה לא דברים חלקים זה לא חד וחלק אומר יש מצבים שהבילוי או הפינוק הוא ללא צורך זאת אומרת אדם מבחינת המצב הנפשי שלו באותו זמן אין לו צורך בזה ואז באמת הדבר הזה הוא יהיה פסול >> אבל כשיש מצב שהדבר הזה נצרך אז יש עניין לעשות את הדבר הזה זאת אומרת התורה והקדוש ברוך הוא מבינים שאדם לא יכול לחיות כל החיים שלו בלאכול לחם ומלח ומים. כן, הנפש צריך יותר מזה, אבל הבחינה של הבן אדם הוא כל פעם הוא נמצא על מה שנקרא על כף המוזניים למדוד בדיוק האם אני צריך את זה עכשיו או לא צריך את זה. לכן הנושא הזה של להיכנס לצדיק ולראות אותו שותה קפה בטלית הנקודה איך שאני מבין את הדברים אתה הולך בשביל הרבי באותו סיטואציה הוא היה חייב לעשות את זה אבל בשבילך שאין לזה צורך לך אסור לעשות את הדבר הזה זה אני חושב האומק של ההסבר של מח זה פשוט ברור שזה ככה יש רק הפסוק האחרון בפרשה שהוא ראיתי שמתעסקים עם זה מה הפסוק האחרון זה מה שעכשיו קראנו ולא יבואו לראות קבלה את הקודש ומתו אז יש איזה חוסר נוחות בלסיים ככה יש עוד פרשה נגמרת וימת טרח בחרן אז הבן איש חי מתעסק בזה בתשיו איך אפשר לסיים אז הרי לא מסיים בתובב אז הוא אומר כשקוראים את זה בבית כנסת אין בעיה כי אתה אומר אחרי זה תבוכה >> אה אז מסמים עם הבוכה >> הבעיה היא שאתה עושה שניים מיקרופ >> ווא איזה יופי >> ואז הוא ואז הוא רוצה להגיד ש >> הוא יכול להתחיל את הפרשה הבאה אין שום בעיה >> הוא אומר את זה ל מישהו מ שואל אותו זה בשוט רב פעלים >> כן >> אז הוא אומר קשה ולא הם מסיימים הסדר בדבר רע שכתוב בשולחן ערוך אז הוא שואל אותו למה אתה שואל על זה לא יש עוד בפרשת לך לך דסיים מטר בחרן וכן בספר ויקר ועוד ועוד אך נראה ליישב העניין כיוון דאחר סיום הפרשה מברך העולה לא חשיב סיום ומתו סיום אלא ברכת התורה היא הסיום ואז הוא אומר מי הוא הלומד שניים מקרא שאינו מברך אחר כתוב כשיגיע לא יסים מתו ושתוק אלא יאמר פסוק אחד מפרשה שנייה שאחריה >> פסוק אחד ממה שכבר ברור שכיוונתי. >> יפה. אז א אז אנחנו גם נסיים בדבר טוב. ועכשיו אנחנו צריכים להגיע ליש לנו השבוע >> איזה איזה הפתעות יש לך בשבילי היום? אז אנחנו מתחילים קודם כל יש ערב ראש חודש יש כח יער זה הפך בשנים האחרונות לאירוע מאוד גדול של שמילנובי >> כן >> שיםד לוקס וזהכן >> יש ראיתי מישהו מביא שה השם הגדול מביא החידו מביא שהרמבם מצא ביום הזה את הספר תורה של עזר הסופר והוא קבע את היום הזה ליום משתה ושמחה >> מעניין >> ככה שם הגדולים מביא שם הגדולים ש מסורת שהיה לו >> כן בערך בעות עין בזה על עזרא >> אנחנו יודעים זה כנראה הספר ההוא של הרם צובה נו >> הרמצם צוב אבל כתוב שהרמבם אומר שהוא הסתמך על הדקדקים של טבריה בין אשר בין השר אתה צודק >> ככה משמע מהרמבם מש >> נכון נכון נכון אתה צודק >> שהם הם דקדקו עליהם את המסור >> הם היו להם כן >> כן >> יש בערב ראש חודש מתחיל כבר זאת אומרת אצל החסידים מראש חודש סיבן ממש היו לומדים כל יום ביום הזה באו מדבר סיני הימים האלה והיו לומדים את זה בבלז אני חושב עם מחילת פה לומדים את זה עם אור החיים פה לומדים את זה כאילו לקרוא לעבור את את המהלך הזה עם היום >> הקרי מורה את הזמן ביום הזה באו מדבר סיני יש אז אור קצת של חמגול מפרמשל דמרנו על איזה סבא ונכד גר יש איזה עוד איזה אירוע שמציינים אה [‏צחוק] ואז יש גם מה שקורה בערב ראש חודש שזה מאוד דומיננטי זה נהפך גם ליום תפילה חוזרים כולם על הנוסח של השלו >> כן זה נהיה כאילו כבר מצווה >> השלו השלו עצמו אומר שכן הוא הוא חוזר על ביותר צריך לזרז להתפלל שיהיה לו זרע כשר עד עולם ואגב כן יהיה להם כל צורקיהם וזבוגם >> יש מקור יש מקור בשלוש שזה דווקא לערב ראש >> כן הוא מביא אה וליבי אומר לי שעת רצון לתפילה זו בערב ראש חודש סיון הוא החודש שבו ניתנה תורה ואז נקראים בנים להשם אלוקר >> ואז הוא השאלה הגדולה מאיפה הוא הביא את הנוסח הזה זה של התפילה הוא אומר אני יש פה סדר תפילה שמצאתי בקונטרס של אחד המדקדקים יש כאלה שרוצים להגיד ש יש סידרפשפססבר זה תלמיד של הלביש >> אבל א לכאורה השלוק כתב את זה עוד לפני שיצא הסידור שזה מאוד מעניין יש לנו בבית סיוון אני שוב מקצר יש לנו יורצד שני יוצתים באותו יום הסיפור הולך ככה היה שני יהודים הרבי אחד זה אבססרול מביזנץ >> שזה זה האבא של האמר חיים. >> האמר חיים, דמיסק, הווישבר. >> כן. >> א הם סיפרו אגב שהוא פגש פעם את הרב צירלזון ה הרב צירלזון היה רב בקישינב. >> כן. >> וכולם אחד הדברים האמרחיים היה מאופיין מילדים טובים. אה אב הסיססרות סליחה >> אמרחיים היו לו ילדים טובים אבל האב הסיסרות זה ממש הצלחה בילדים. זה כל הילדים שלו הפכו להיות גדולים. אז הוא שאל אותו, מאיזה גיל התחלת להשקיע בהם? אז הוא אומר, התחלתי הרבה הרבה לפני שהם נולדו. [‏צחוק] אז יש תיור שהוא הגיע למונקצ'ר, זה גם יוצד של המון קצ'ר בית סיבן שניהם בהפר של שנה והם סיפרו שהוא היה אצלו, הוא ביקר אותו ואחרי זה הם ירדו, כיוון שהוא היה צריך לנסוע, אז הוא רצה להחזיר לו ביקור אצל חסידים. זה מאוד חשוב. שמעתי את זה מידידי יש לי ידיד שהוא חוקר בכלל הוא תלמיד חכם גדול גורם לו בסרול גוטמן זב גוטמן הוא גר בניו יורק בבורפארק אני חושב שהוא הנשיא של מכון אמת מכון אמת זה מכון של מונקאץ' >> ויש להם המון המון ספרים שמציאו זה זה כרי מונקאץ' זה זה מגיע מהבני סוסכו זה המונקצ'ר תורתו היא עצומה דברי תויר זה קרחים קרחים קרחים יש סדר שונהחרונה אתה אתה מדבר אפילו בלי להגיע לאלוכה, >> בלי להגיע להלוכה. קידשי וזה זה חצר מלאה בתורה ותורה מאוד עסיסית מאוד הוא מוציא גיליון לאחרונה בשנה וחצי האחרונות כל חודש מחדש אתה מופטע ו וחדשות ודברים שלא שמעתן אוזן ולא ואיש לא רע בקיצור אז הוא סיפר לי יש קונטרסט שנקרא סדר שונה אחרונה השנה האחרונה של המון קצ'ר בחייו שמה מתואר ש שהוא הגיע ואז התחיל ויכוח כמו שקורה בין שני רבס מי יעלה לראשון לעגלה מוכשר הצליח לפעול >> אבסו עלבסו ללפניו ואז הוא אמר אז אני אחריו באמת הוא נפטר שנה אחריו באותו באותו יום שזה מאוד מאוד א >> צריך להגיד אם ככה שהאבסול הוא בעצם הרבי של כולנו בגלל שהרבה אנחנו חייבים לחסדות ויזניס העכשוית ואתה הזכרת את זה יום אחד שכל הנושא הזה של איך טיש איך נראה טיש חסידי ואיך איך הרבי מתלבא כן הם הביאו את זה זה מריח זה זה >> הניגונים הלילות שבת האלה ש >> והתיורים על העט של אס ישראל זה זה לא התחיל מהעמר חיים זה המקורבך כולם כולם בניו יש א אנחנו יכולים הרבה הרבה לפרט אנחנו מקשיה מאוד מאוד מעניינת זה שהחתונה המפוארת של ה >> כן אנחנו זכינו לפגוש יהודי שחשו שותחי שהוא היה שם >> אה ב >> שהוא היה בחתונה >> אנחנו >> אנחנו רינו אותו כן כן >> פגשנו אותו בזום >> נכון אותו מרחוק >> אתה עזרת לנו גם אז ב >> כי היה לו ידיש א ידיש קצת קשה לכם נכון >> אז א >> מרמת השרון >> כן מרמת השרון והוא איך ש יעקבוב'ץ קוראים לו והוא היה שם וזה היה רגע מאוד מאוד נפלא שבו יש יש לנו הקלטה מזה הסרטה טיולטה והקלטה >> כן >> ושמה אתה יודע זה רגע מכונן רבי כזה גדול הוא הוא נתפס קנוי כן צריך לומר >> בהחלט >> היה אקנאי >> אגב אגב הוא היה מקרים שהוא אפילו תקף את האדמור מצטמר >> זאת אומרת בקנוס >> הוא אמר פעם באחד הספרים הקמצה בר קמצה חורב ירושלים אמר מה זה קמצה קומוניס מזרחיס ציוניס הגודיסטים כן, כולם בכלל >> כולם בשורה אחת [‏צחוק] והוא ממש נלחם יש א הגרז מכירים יש מכתבים עם העמרא ואליו אבל א כן יש סיפור יפה מרב שם הכר לי בחלב על מופסים מדהימים איך הוא התנהג אבל מה שאתה רואה אפילו באותו רגע >> בטיוד אתה מתכון >> כל כך הרבה דשים בזה אבל הוא רבי הוא נמצא הוא הולך לחתונה של ביטו היחידה והכל זורח ופורח ופתאום אומרים לו יש פה מצלמת צוות ותקשורת אמריקאי והוא באותו רגע אתה יודע אנחנו נבעלים אנחנו רואים כזה טכנולוגיה באותו רגע הוא רץ ומתייצב ממול הוא צועק להם על שבס >> והוא מבקש להעביר מסר ליהודי אמריקה ואתה רואה איך הוא מדבר איך הוא מפתא אותם זוגי ברידרן אמריקה טיר ברידרן אמריקה >> אל תעזבו את השבס אל תעזבו >> הוא מצטט להם את המדרש הוא מצטט להם זה >> מה שאני רציתי להזכיר שבעיתונות של אז אתם שונאי תורה לא נולדו היום בעיתנות של אז תקפו את הרבי על החתונה המפוארת הזאת ומי שיצא להגנתו היה אדם מפתיע >> הרב וינברג [כחכוח] >> הרב וינברג הסיד אש שהיה ראש הסמינר לרבנים בברלין היה ידיד ותיק של האדמור ממונקאץ' הערכנו על זה באחד מהפרקים הקודמים הקודמים והוא יצא להגנתו שהוא הצדיק הדור נמ שזה לא מה שהוא כתב מן שזה היה הביטוי שהוא כתב שחוץ מזה שהוא גאון הדור הוא פוסק הדור הוא גם צדק כדור >> בוא ברגע אחד רק במילה אחת אנחנו צריכים לדעת בעיקר באשכנז בהרבה מקומות זה הפך להיות ימים אנחנו מדברים על יוצ אבל זה הפך להיות ימים מאוד מאוד מרוממים הם אומרים שבאצל אחסם סופר היה ממש היו צמים בערב ראש חודש סיבן א כי החווןל מתנטור זאת אומרת הם כל כך דיברו על זה של אצל חסידים זה היה פשוט אתה רוצה לקבל משהו זה זה מהלך שאתה צריך אתה צריך זה לא להקריב כמו לרצות, כמו להיות מונח שהולך לבוא, הולך לקרות משהו ואם אתה מכשיר את הנפש שלך אז יקראו. אז הוא מביא שהיו החוסד יוץ כן זה לא זה לא רבי עקיב רבי יוסף יוץ הוא כותב ש בשלושת ימי הגבלה ככה הוא כותב הם אומרים שהרב עוזנר היה גנות ראיתי מביא שהרב עוזנר אמר כל שנה להדביק את הלשון הזאת בישיבה לטלוט שבשלושת מהגבלה מתנוצת אותה טהרה שהייתה בימים שלפני מתן תורה אז א כן אם אנחנו יכולים לצור פה נאחל לכל היהודים שיזכו דרך ארץ תוערב וכל המהלך אני חושב שנשים את השיר בשנים האחרונות אז הפכו את השיר של שטרנועים יש שם איזה עורב קבלון מצד החוז מצד הקלה והלוואי שנזכה השם יסבור [מוזיקה][שירה] למזלותי המגיד [מוזיקה] מרשי >> [שירה] >> הוא יתן שו לו לדברי [שירה] והברס שניתרו [מוזיקה] [שירה] וסנו [מוזיקה] בין שני הצדדים לשם ולספ פרס [מוזיקה] דהינו מצד [מוזיקה] או חידומד ביר כל [מוזיקה][שירה] חכום קדמין היו מצד השני אלוהים >> [מוזיקה][שירה] >> כנס יצרוק [מוזיקה][שירה] [שירה] [מוזיקה] >> אזנתם לקורת רוח לשבת מבית משפחה פודקאסט אני הרב אפריים גלינסקי ואיתי רבי סול אלטר גורבייז תודה לעורכת טהילה סיטון עם נהלת ההפקה איילה גולדשטיין ולאורכי הסאונד אברי מי ויזל דניאל [מוזיקה] לוין ויללה וילהלם כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר משפחה בכל האפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון 0772200 שלוחה 65 להתראות בפרקים הבאים רסרי [מוזיקה] שיס אחריס [מוזיקה] רק תומניהם [מוזיקה] איש שלוכ יאבו ויחבו וירוס >> [מוזיקה] [שירה] >> מספרים דומד >> [מוזיקה] >> חוסון [שירה] הנסחי [מוזיקה] [שירה] וסצמו להכניס כמושר [מוזיקה] צילוב ויוצר כמה ולמה [מוזיקה] [שירה] [מוזיקה] הנה ישחורס [שירה] עצמו להכניס כל אשר [מוזיקה] לא לסור >> [שירה] >> לבשו [מוזיקה] [שירה] [מוזיקה] דקו חשוק ורוכס [מוזיקה] [מוזיקה] זון הנרסחי [מוזיקה] וסצמו להכניס קרולצלו [מוזיקה][שירה] בורסג [מוזיקה] ישו בחולו [מוזיקה] הקלו הנל תסחיבו סעצמו להכניס כמה [מוזיקה] לא מסור ליבו [שירה] הלבו ונפשו [מוזיקה] עלינו בחשוק [מוזיקה] [מוזיקה] וכבול [מוזיקה] מצד חוס [שירה] כל צבוע השמיים עושה [מוזיקה] רובבים פני [מוזיקה] הוידור הבלון מיצדקל צדיקנוקסינוק [מוזיקה] של בזרבון אוי אוי אוי והכול [מוזיקה] שוריום והכול שוריר שוריר [מוזיקה] וכיום אוי אוי אוי וה כיל שורק שור שורירצד [מוזיקה] [מוזיקה] [מוזיקה] צדיקנו כסינוקסו [מוזיקה] אוי אוי אוי והכו שורק והכול [מוזיקה] שורי שוריום אוי אוי והכו שוריר קיום והכי [מוזיקה] שור שוריר וכיום [שירה] והכונים וירום הו בוזרו במקדוש [מוזיקה] כולנו [מוזיקה] כולנו >> [שירה] >> ‏Mazינוקי [מוזיקה] בסבבו [מוזיקה] הוי יווי יוכוי שוריום והכול שור שוריום [מוזיקה] אוי אוי אוי והכו שוריום אוי מהזוב [מוזיקה] אויב מהזוב אויב מהזו [מוזיקה] เ