קדושת המחנה • הרב אמיר ממן, ראש ישיבת קרית גת • כנס אסופות ה-6

אז מי שמקרב ישיבתנו כבר יודע שאני עסוק בסוגיה הזו לא מעט בדיוק עכשיו ראיתי אה אחד מהספרים כאן של א ישיבת קרם באבנן שעוסק בסוגיה של אה אה סוגיות צבאיות, סוגיות של הצבא. שמחתי לראות שהמאמר הראשון של ראש הישיבה עוסק גם בנושא שאנחנו עסוקים בו בישיבה א לא מעט והוא א גיוס תלמידי חכמים. לא הספקתי לרכוש את הספר אבל אה זה היה סוגיה חשובה שצריכה להתברר. סוגיה שבבתי מדרשנו עדיין לא התבררה. חבר'ה, אין כניסה לישיבה דרך חיים. לא ראיתם? אין כניסה לישיבה דרך חיים. אז א אני חושב שזו סוגיה שהיא צריכה להתברר בבתי המדרש שלנו א מכמה וכמה טעמים. בעיקר מפני שגם ברמה הציבורית היא לא יורדת מהפרק כבר עשרות שנים מה היחס מה היחס ההלכתי מה היחס ההשקפתי א ככה רק מקדים עוד קצת מכיוון שנאמר לנו שעל אף שהכנס פה עוסק בהקשר של אה קדושת חי משפחה אה ביקשו מגדולי הרבנים לשנות את ה לא לשנות אלא להוסיף גם את היחס אל הקדושה בתוך הצבא אז כשאמרו לי את זה אמרתי בסדר נשנה אין אין בעיה מה שצריך אנחנו כמו שאמרתי בישיבה עסוקים בחצי שנה האחרונה בנושא הזה אה ברשות הרב מחילה הרב אז אה אז אה לרבותינו ואולי ככה למי שכבר שנים בזה ברור יש כן התחנכנו וגדענו שצבא זה דבר שהוא חשוב ודבר שהוא קדוש והוא מצווה ואנחנו מתגייסים וחשוב להתגייס לצבא ומדברים על זה בכל העוז בוודאות בביטחון הסוגיה גיה לא יורדת לא יורדת מהכותרות בהקשרים כאלה ואחרים א כבר כשהייתי בחור אני זוכר את הוויכוחים אני משתף ככה בדילמה של תלמיד בתיכון לאן לבחור ישיבה השם מכונה ישיבה חרדית איזה עוצמה של תורה בא ממשפחה שרבים מבני הדודים שמכו בעולם הזה ובוויכוחים ודיונים או ישיבה ישיבת הסדר ואחרי שאתה מכריע אז הולכים ומתחילים את הדרך וזה ברור מחנכים ללכת לצבא בודה ולא יבוש ויש פה את המיתה ראשי הישיבות כבר אז אני זוכר את עצמי כבחור צעיר בישיבה פונה לראש הישיבה באותם הסוגיות עם אותם ההתלבטויות ובאותם החששות מה הולך להיות כשאנחנו בעצם מתגייסים לצהל וגם אחרי שהתגייסתי למסור לשיבת הסדר אה אה ממש אחת לאחת והתשובות שנת שקיבלתי הם פחות או יותר התשובות שאני נותן לבחורים וסליחה שאני אומר את זה אני פשוט רוצה להיות דוגרי זה מריחה בהרבה מובנים זה לא אתה מורח אות מרכחו אותי אני מורח את הבחורים ככה ככה זה צריך להיות אז יש כאן סוגיה לא פשוטה כשהיה על הפרק. אני חייב לציין שאצאנו בישיבה כשאנחנו עוסקים בבירור של הסוגיה אנחנו מתבוננים מכל ההיבטים. כמו שאמרתי הנושא חובת גיוס תלמידי רחמים. אחד ההיבטים שעסקנו בהם לאחרונה זה בעצם אותה טענה. אני לא לא סובר שזה הטענה היחידה שבגללה אחנו המכונים החרדים לא מתגייסים לצהל. אבל אחת הטענות זה בעצם החשש מהקלקול הרוחני. חשש להתקלקל הפחד להתקלקל. ומה היחס לזה? וכמו שאמרנו איפהשהוא בציבור שלנו אנחנו מבינים שזה קיים ולא מספיק מתייחסים לזה ולא נותנים על זה מספיק דגש. יש מי שסובר ואני לא חושב ככה שזה השיקול העיקרי שבגללו אחינו החרדים לא מתגייסים לצד. לא חושב שזה הסיבה אבל מכיוון שכך יש מי שחושב התייחסנו לזה בהרחבה. וזו שאלה עקרונית, מהותית, הלכתית שנכונה גם לעוד מצבי חיים שלנו. מה קורה כשאני הולך לעשות מצווה ואני חושש להיפגע? סלאש להתקלקל, זה המונח, בסדר? אפילו הרב סודה התבטה בנקת בלשון הזו, כבר אז דיברו על זה. אני חושש להיפגע, אני חושש להתקלקל, אני חושש מירידה רוחנית. האם החשש הזה מצדיק את האימנאות שלי מקיום מצווה? עכשיו זה נכון לכל מצווה? ודאי שיש הבדלים בין מצווה שהיא כל כך מהותית וחשובה כמו הצבא ישוב ארץ ישראל לבין מצוות פשוטות שביום יום שיכול להיות שאחד פעמית אני ככה טוב זה רק עכשיו וכך פרסנו למעשה אה מכמה וכמה סוגיות מהגמרות עד האחרונים את ה את ההבת כמובן שלא יכולנו להסתיף כי אנחנו בתוך עוד סוגיה שהיא נקראת כמו שאמרתי חובת גיוס תלמידי חכמים אה ובררנו שגם כשיש חשש מפגיעה רוחנית אנחנו עומדים ומצווים לקיים את המצווה ואנחנו עושים את החילוק בין חשש לבין וודאות אם אדם כאילו יש לו וודאות שהוא יפגע או ודאות שבעצם יגרם נזק כזה או אחר רוחני זה משהו אחר. יחד עם זה ואני מניח שזה מה שנמצא אצל גדולי רבותינו שהסוגיה הייתה מבוררת אצלם. לי הקטן לא יצא ברמה האישית לעסוק בסוגיה הזו לעומק עד שלא הצטרכתי לעסוק בה בישיבה אבל אני מניח שהיא בוודאי בתודעתם של גדולי רבותינו ראשי ישיבות מאז נקרא לזה מי ש מי שדחף לזה הרב ציודה וכולי וכל גדולי ישראל כל ראשי ישיבות עד היום ברור לי שלהם הסוגיה מבוררת ברור לי שלהם הסוגיה היא נהירה ולכן בעצם הם לא חוששים את החשש הזה. אכן המכונים חרדים אומרים, אם יש חשש שנתקלקל, זו מחלוקת בין גדולי ישראל, ראינו ממש גישות בעוד ועוד סוגיות, אם זה ביחס לעליית יהודים מארץ ישראל, לארץ ישראל, מצפון אפריקה, שבאותם זמנים היה חשש שהם יפגו רוחנית. ו שלמה זמן שרגאי שבעצם בא לרב פרנק וביטה את החשש הזה א הלך לרב ציודה גם כן והרב פרנק הכריע לו בדבר הזה שאין מה לחשוש אני ככה אקרא לכם את התיאור אחרי שהקשיב לי הרב פרנק רבא של ירושלים אמר תועיל לתת לי את האלקות שמעוני שעמד באהרון ממול הוציא את האלקות שמעונים שם בעצם אומר האלקות הלוואי בניי בני עמי עם מי סליחה אף על פי שמקניטים אותי מי יתנני במדבר מלאכים אמר כר הלוואי שיהיו הבנים שלי איתי בארץ ישראל אף על פי שמטמאין אותם ואז הרב פרנק אומר לו מה אתה מבקש ממני שהחלוק על דעתו של רבי חיא שיגיד לך לעשות ההפך מה שאומר רבי חיא כלומר הייתה ידיעה ברורה שהיהודים הללו הולכים להתקלקל להיפגע כאן והמציאות הוכיחה שכך היה והוא קיבל את החיזוק הזה זה גם מהר פרן כשפסק והחי הרץ יהודה מתבטא כן למרות שגדולי ישראל אחרים כמו הרב זוננפלד לא סברו כך ומביא אותו בדעתו בשוט תשובות והנהגות הרב שטרנבור הוא אומר זה כמו מצוות מילה כן הגמרא אומרת שבמצוות מילה אף על פי שהיא מצווה גדולה היא נדחת אם האח הראשון והשני מתו מחמת המילה את האח השלישי לא מלים אומר כך חישוב הארץ אף על פי שהיא מצווה גדולה. הרבה מאחנו מתו בזה. זה הלשון שלו. הרבה מאחנו מתו בזה. עלו לארץ ישראל ומתו. מוות רוחני. לכן כל זמן שלא יקיים מקום של תורה, אין אני מייעץ לעלות. הרצבי יהודה בכמה מקומות אומר שהרב פרנק פסק, יש פה פסק הלכה מפורש. זה הלשון שלו. פסק הלכה מפורש. וז זה היחס וזה ההתייחסות. וכך בעצם ביררנו את הסוגיה מעוד כמה וכמה מקורות שגם כשיש חשש כזה אנחנו מקיים מצובים ועומדים אנחנו מתגייסים לצבא הגנה לישראל הצבא הקדוש הזה יחד עם זה לא לא ממקום של ביקורת אלא ממקום של באמת רצון אמיתי כציבור כבני תורה אני בתחושה יש לנו אחריות אדירה אחריות אדירה ושמה אני פונה עליכם הדור החדש, הדור הצעיר ולא ממקום של ביקורת אל רבותינו אליפוש כשאתה עסוק בסוגיה מסוימת ואתה יש לך ודאות לגביה יכול להיות שבדרך אתה שוכח פרטים יכול להיות שבדרך אתה שוכח דברים כי אתה נעול מטרהם כלפי מה הדברים אמורים מכל גדולי ישראל שהבאנו להצדיק מכל מכל המקורות בסוגיה. אני בכוונה זה לא הנושא שלנו כאן. מה שביררנו בישיבה להצדיק להיכנס לקיום מצווה, למסור את הנפש על מצווה. גם אם יש חשש שניפגע רוחנית, כולם נקטו שעדיין אנחנו מצווים לעשות כל מה שביכולתנו בכדי שלא להיפגע. כל מה שביכולתנו הכל הכל הכל זאת אומרת אגב רבים מגדולי ישראל הללו על מי הם נשענו אם אתם יודעים איזה מקור יש לנו בש"ס שרואים שם שאל תחשוש >> מה >> חזקיה מלך וישעיה זה לא פייר אתה אתה לא אתה מקרת גת לא חזקיה וישעיה יפה כל גדולי ישראל מעניין אף שזה דברי אגדה כביכול אבל גם וגם הרן הרב זצל תכף נראה הביאו את המקור הזה כראיה שכאשר אתה מצווה בדבר מסוים בעד עקו שדרחמנא למלך מה דמפקדת למבד י באי לך למבד מה שאתה מצווה בנסתרות להשם אל תעשה לי אבל ביררנו שגם ישעיה גם חזקיהו המלך שהיה מצווה עכשיו לשת אישה וללדת ילדים על אף החששות הבורים שהתאמתו אחר כך גם הוא היה מצווה לגדל ולחנך את הילדים שלו בדרך התורה והיראה ולשלח אותם תלמודי תורה והכל טוב וכולי וכולי. אחר כך מה שיצא זה כבר לא באחיות שלו. אגב זה קשור גם קצת לנושא של היום הזה. יש סוגיה הלכתית שקצת נגענו בה בסוגריים. מה הדין כשאדם מגדל משפחה במקום שיש חשש שהם יפגעו מבחינה רוחנית בחוץ האם האם עדיין הוא מצווה לקיים את המצווה של פרי העוביה יכול להיות שזה אישה שהבעל הוא אדם שוודאי לה שהוא יחנך את הילדים בדרך מקולקלת או הפוך הבעל סובר שהילדים זה סוגיה הלכתית בררנו אותה ממש מרתקת וגם בהקשר הזה האם אני עדיין לכן ודאי שאתה מצווהם בהקשר הזה הזה אני רק אסיים בזה מבחינת הפתיחה הזו ראינו את דברי מרן הרב זצל בספר חזון הגאולה ששם הוא נשאל אם מותר לתמוך ולתרום לקרן הקיימת לישראל כיוון שהיה חשש שתאמת וכך היה שודים יחללו שבת ויעשו עבירות באותו מקום והרב כתב שכיוון שכל עיקר העסק שלה זה לקנות חבלי אדמה זה בכלל מצוות כיבוש הארץ שכולה כוכ אבל הוא הוסיף אנחנו מחוייבים להתאמץ בכל כוחותינו שהשפעתנו תביא לידי התכלית האמיתית של קדושת ארץ ישראל חיים על פי דבר השם כתובה וכמצווה תמיד חייבים אנחנו לפכוח עיניים עברות להראות להם שכל הצלחתם האמיתית של כנסת צהל בארץ ישראל תלויה היא בשמירת קדושתנו עליו וכולי וכולי כלומר מצד אחד חלילה להתבטל מהמצווה החמורה שבחמורות של כיבוש ארץ הקודש בגלל החשש בלשום נטיית הלב שבעולם אבל מצד שני אתה לא פטור מלהתאמץ ולהשתדל. וכמו שהזכרתי בספר להקות שורש מומלץ לראות ולקרוא ולעיין אפילו את הדרך שבה הרב נלחם ונאבק על שמירת השבת ועל זה שח מה שנקנה על ידי כן הקני ישראל ישמרו בפרסיה לפחות השבת וכולי וכולי. כל ההקדמה הזו היא בשביל שאני בעצם פונה אליכם ואליי. אני בעצמי מעורר את עצמי ובעזרת השם גם את א רבותינו ראשי הישיבות שאני א ממש אה אה מתאבק בהפר רגליהם שיחד עם הנחישות והוודאות שלנו למרות כל הבירור שאנחנו עסוקים בסוגיה הזו ברמה הציבורית עם כל עם ישראל ועם כל אסור לנו לזנוח את הנקודה הזו את הדגש הזה איך אנחנו אנחנו וזה הנושא של ויה מחנך הקדוש איך אנחנו בעצם מתאמצים משתדלים מכינים את עצמנו עושים כל אשר לאל ידינו שנכון יש חשש שנתקלקל וזה לא פותר אותנו מקיום המצווה ומללכת בעוז ותעצומות נפש אבל מה אנחנו עושים אני כפרט כל אחד ואחד מאיתנו שמתגייס והולך לצבא איך ככה משתף ש אה מהשעות האחרונות בסדר? שיחה של אשת בוגר אברך שהתגייס למקום מסוים בכוחות הביטחון. אז היא אומרת, אני שמעתי אותו, אומר לחבר שלו, קשה להישאר דתי במסגרת האי שהוא נמצא שמה, שמשרת שם. וזה כואב. אני מסכים, קשה להישאר דתי, אבל זה כואב כי בעצם הוא יעזוב. חד משמעית, הוא יעזוב בלאן שזה הולך אנחנו לא רוצים. אנחנו רוצים, אנחנו מאמינים שזה הוא קיים מצווה וזה חשוב וכל חל שמתגייס, כל חל שהולך זה מצווה גדולה, מצווה רומה וכולי אבל אסור לנו כשם שאנחנו נחושים ונעולים על זה שהמצווה הזו היא מצווה גדולה ורוממה ואנחנו וכל המערכה ציבורית החרדים פוליטית הכל באותו להט באותה תשוקה באותה התלהבות איך אנחנו בעצם אה עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי שרוחנית אנחנו יוצאים בריאים ושלמים בגוף ובנפש מהמצווה הגדולה הזאת. החשש קיים. הוא לא פותר אותי. בניגוד לתפיסה המכונה, התפיסה החרדית. הוא לא פותר אותי. הכרענו שזה לא פותר אותי. אנחנו פוסקים כך להלכה. כמובן ישנים על גדולי ישראל וכולי. אבל זה לא פותר אותנו מההשתדלות. וזה פה בעצם הנקודה בתחושה בעצם כיוון שהכרנו שזו מצווה כיוון שהכרנו שצריכים להתגייס אז איך אומרים החבר'ה הלאה בבלה תלך ומה מה שיהיה לא איפה האנרגיות שלנו ב עכשיו שוב >> הרב א ההכרה הזאתי נכונה גם אם זה אחוזים של 90% הרב שולח מחזור של אך 30 אנשים בידיעה ששלושה שבודת אין לנו את זה לא מציאות זה לא מציאות בכלל לא מציאות בכלל אבל מציאות אז אז אמרתי בהתחלה שיכול להיות שאם תהיה מציאות כזו ודאית אז אנחנו בבעיה אנחנו בבעיה אבל מה אנחנו עושים אתה יודע מה גם לפי מה שאתה שואל בעצם מה אנחנו עושים כדי לא להגיע למקום הזה אני חושב שזה אבאטליה אם אנחנו אוחזים שזה מצווה וכולי כדי שהמצווה תתקיים בשלמות חייב את החלק השני של ההכנה שלנו, של מה שנקרא בנושא שלנו, שזה שמירת הקדושה של המחנה. זה האחריות שלנו. אז אין ספק שהרבה פעמים, אני אומר בכנות, הרבה פעמים זה נמצא רק על הכתפיים של אותו בחור. הוא מרגיש לבד ובודד במערכה. הוא לא מרגיש שיש איתו מסה של שכל זה לא נעים לי זה נשמע כאילו אני אני אומר פה חס ושלום ביקורת על רבותינו אבל אני בטוח ואני בכללם אני לא עושה כל אשר לל ידי בסוגיה הזו ברמה האישית אני אני לא עושה אני לא הולך וכל וראשי ישיבות יושבים על זה ובועד ישיבות ההסדר יושב על זה ותרודים בזה אבל יש פה איזה תחושה של החמצה א כן ש שה היא כבר עשרות שנים אנחנו בסוגיה ובמערכה ואכן בככה טק יכולים לפתור את הבעיה ככה קמה להם חטיבת חשמונים ככה זה טענות קשות מה זאת אומרת כאילו 30 שנה 50 שנה 70 שנה של ישיבות ההסדר ולא הצלחנו לחולל שינוי פשוט בסוגיה הזו אז זה גם במערכה האישית שלי כתלמיד איך אני בא חמוש בערכים של תורה ויראת שמיים מים איך אני איך אני עובר את השירות בשלמות גם במערכה הישיבתית גם המחלקתית וגם כלל איגוד ישיבות ההסדר זה עוצמה שאפשר לתאר אותה מה שקורה כאן זה מדהים לבוא ליום כזה אתה מתמלא כוחות אתה שייך לדבר אדיר וגדול אני חושב שכציבור כציבור אנחנו צריכים לדרוש את זה וגם בסוגיות היותר כלליות של תפיסות ואג'נדות שחודרות לתוך צהל שבעצם מחלחלות מהדרגים היותר גבוהים עד החייל הפשוט שאין לו כבר הרבה מה לעשות וגם לנו כישיבות אין הרבה מה לעשות כציבור אנחנו צריכים לחולל כאן שינוי תודעתי לא רק הדיבור והערך של כמה חשוב להתגייס כמה שזה אין ספק בדבר הזה אבל אנחנו צריכים כמו הרב קוק מי שיקרא את הכתבים שלו בלהקות שורש ובכלל בכל הסדרה הנפלאה שיצא אצל הרב וסרמן ההתנהלות הציבור פורית של הרב בסוגיות כאלה המאבקים שלו הבאתי דוגמה שם בסוגיה הזו של החתימת חוזה של קרן קיימת לישראל הרב קוק ישע את החתימה שלו שנה וחצי על ניסוח כזה כן יהיו נסיעות שם לא יהיו נסיעות זה לא נתפס בעצם הוא הוא ניהל מערכה עם כל הדחיפה שלו לחזק את המגמה של הקן קדל לתרום ולחזק אותם אבל הוא לא רפע במלחמה שלו שתישמר הקדושה וחילול שבת שלא יהיה וכולי וכולי וסומה עלינו גם לעורר את הדבר הזה לעורר את החשיבות וזה מתחיל מהמעגל האישי הפרטי כל בחור ישיבה שמגיע לישיבת הסדר יודע הישיבה מגמתה לשלוח בחורים לצבא כמצווה כערך כאידיאל ואנחנו שמים דגש גם על הדאגה לשמירה הרוחנית של החייל לשמירה הרוחנית של הבחורים בישיבה מחלקה השמירה הרוחנית של צהל כל אחד מה שבידו בעזרת השם שאתם תגדלו ותהיו גדולי ישראל ותהיו ראשי ישיבות זה יהיה מונח לפתחכם שאתם רוצים לדאוג לבחורים שלכם איפה זה מחבר אותנו אז בדף המקורות אנחנו רואים כמה הדבר הזה הוא חשוב אני לא ציינתי כאן בכל דף המקורות הזה את דברי הרמבן שאני אגיד לכם אפילו בכנות כאילו ככה היה נוח לי לא לראות את זה כביכול את המקורות שאומרים שאם חלילה אין קדושת המחנה מפסידים במלחמה אני אומר את זה וממש ברגש כואב של בא לי לבכות אפילו מה הכוונה בא לי לבכות זה כואב כי אנחנו יודעים שאין מספיק די הצורך שמירה ל קדושת המחנה אנחנו אנחנו גם בקשר לא רק עם הסדרניקים אנחנו בקשר עם חבר'ה שנמצאים בכלל היחידות בצהל והבנים גם משרטים ביחידות כאלה ואתה יודע מה קורה בפועל וזה מפחיד לקרוא את זה בדף שצירפתי אז מעבר לדף אה אה במקור האחרון מה שנקרא יש את ה א מלבים שכותב דברים מאוד מפורשים אפשר לעיין בדבריו אבל הרמבן בפירוש כותב שלא תסתלק השכינה מישראל על נשמ שמעתם מכל דבר רע. זאת אומרת, עוד פעם, לא רק בגלל היראת שמיים הפרטית שלך, שלא תתקלקל, מי התיר לך להתגייס לצבא? אתה תתקלקל, אוי, התקלקלתי הנה ואני בא בביקורת לרב שלי והאחריות שלנו מבחינה לאומית, מבחינה מבחינה לאומית, מבחינת הדאגה לניצחון, לא, זה לא, זה לא סליחה שוב, הכל פה נשמע כמו ביקורת אחת. גדולה כלפי הציבור אבל זה לא תוך עמי אנוכי אושבות אני אנחנו הכי מאמינים בזה אני אני באמת בא ממקום שכואב ש נעורר את עצמנו לדבר הזה שאני בעצמי עושה עליו תשובה בסדר שהיה נוח לנו שלא לגעת במקורות הללו בסוגיות הללו שבעצם מדברות על כך שחס ושלום כשיש פגיעה בקדושת המחנה הניצחון נפגע אנחנו לא מספיק קוראים את זה עין בעין כי אנחנו כאילו מהזה לא פוליטיקלי קורקט לדבר על זה ככה זה אתה מחליש חס ושלום זה לא המגמה חס ושלום זה לא המגמה להחליש אבל אנחנו מאמינים באמת בתורה הקדושה שאומרת שיש שכינה בתוך המחנה וכשהשכינה ויש דברים שמסלקים את השכינה מתוך המחנה אסור לנו לטשטש את זה אסור לנו לטשטש את המקורות הללו אסור לנו לטשטש את ה את ה את האמת האלוקית הזאת יש שכינה בתוך מחנה ישראל אין פה פה ספק, אין פה שאלה. כל המקורות שהבאתי בהתחלה מדברים על כך שהקדוש ברוך הוא נמצא ממש איתנו עם הלוחמים שלנו. לא היה נוח לי כשאני עסקתי בעבר בסוגיה הזו בתחילת המלחמה הנוכחית לפני שלוש שנים לראות את זה מפחיד לראות את זה. אתה מעדיף להתעלם מזה אבל מה לעשות שכל גדולי ישראל ככה נקטו. זה פשט הפסוקים שצריכים להישמר מכל העבירות הללו שלא תסתלק השכינה מישראל אשר שם. אומר הרמ"בן והוא כותב בפירוש מה מה מה מה הבעיה בסילוק השכינה עצם סילוק השכינה זה נורא והיום למה נשמרת מכל דבר העושה העבירות הגדולות במחנה כאותם שכתוב בהם ירמיהו שמו שיקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו צילוק שכינה ואז מוסיף הרמבן חוץ מזה זה כל הדף מקורות שלפניכם סילוג שכינה אומר הרמבן ולא הוא לא היחידי ועוד שלא יגברו עלינו האויבים אם נעשה כמעשים הגורמים להם שיגלו מפנינו וזהו לתת אויבך לפניך מפורש ברמבן ולכן הכתוב מזהיר אומר הרמבן בעת אשר החטא מצוי בו וידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה יאכלו כל טוב ויגזלו יחמסו וכולי וכולי אבל מפורש שהרמבן כותב ש אנחנו צריכים להיזהר עם כל החשיבות והער של המצווה שלא יתגברו עלינו היבים נעשה כמעשים הגמורים שיגלו מפנינו בקיצור הדברים הם ברורים ומונים וו כן כשאנחנו אומרים עד הניצחון המוחלט שאנחנו רוצים לנצח במלחמה על מי האחריות מוטלת אז מאנשים שהם רחוקים מתורה ומצוות ביראת שמיים אפילו בדרג הפיקודי מה אנחנו יכולים לצפות הם לא התחנכו על הערכים האלה מאחנו הצדיקים הקדושים הטהורים המכונים חרדים אנחנו לא יכולים לצפות כי הם כבר נקטו עמדה כל עוד הצבא זה לא הצבא של דוד המלך אני לא מתגייס לצבא זה עד שלא יהיה הורים וטומים עד שהצבא לא יהיה קדוש וטהור אנחנו לא מתגייסים אני לא חושב אמרתי זה לא הסיבה האמיתית אבל כרגע עם זה מנפנפים בסדר מי יקח אחריות וזה ציבור באמת אתם הדור הזה והציבור הנפלא הזה העוצמתי הזה שמחבר פה עולמות כמה עוד משימות נשים על כתפינו זאת המשימה המרכזית והעיקרית שכל המפעל האדיר הזה שאנחנו עסוקים בו בניין הארץ ההתגייסות לצבא הקדוש הזה אישוב הארץ כל המפעלים האדירים שאנחנו התחנכנו עליהם מתחנכים עליהם, מחנכים עליהם. שם שמיים צריך להיות שם בגדול, בלי בושה ובלי התנצלות. לא חלילה פרובוקציות במובן אתם מבינים את הזה? לא חלילה. אבל הגבורה הזו והעוז הזה והאומץ הזה וברמה האישית של כל אחד תיקח את זה לאן שאתה רוצה לקחת את זה ברמה האישית. אפשר לרדת לרזולוציות גם. כן. בן אדם יכול להחליט על עצמו קבלות שבישיבה הוא לא קיבל על עצמו. כי כשהוא עכשיו מתגייס לצהל אז והיה מחנך קדוש במובן של נבדלות, קדוש במובן של התמקדות. א אתה יכול להחליט שבמשך שנה וחצי אני לא לוקח איתי סמרטפון לצבא. תחליט את זה. אתה חושב שזה מה שיקדש אותך יותר, זה מה שיבדיל אותך. אני בשנה וחצי האלה חוסם את הפלאפון שלי מכל מה שיכול להפיל אותי. חוסם חסימה הרמטית, עוקר לגמרי. אני בשנה וחצי האלה לוקח עוד כל מה שבעצם כמובן הכל צריך להיות בהדרכה. אני מדבר על עיקרון, אפשר לתת דוגמאות כעיקרון איך אנחנו מוסיפים משקל של קדושה לדבר הגדול והאדיר הזה, צווה גנה לישראל. מכוח מה שאנחנו יודעים, כן, בדברי הרב קוק, זה מובא בכמה מקומות שלפעמים א בעם ישראל, כן, אנחנו כולנו מחוברים. אז לפעמים כשיש איזה חולשה בדבר מסוים, אם יש כן איזה ציבור או איזה אנשים שלוקחים לקצה כן את הדבר הזה קיצוניים בו אז זה מאזן כן יוצר איזה משקל ככה אז לפעמים זה שמירת הלשון לפעמים זה שמירה על העיניים לפעמים זה זה לימוד תורה ובסוף כיוון שאנחנו עם אחד זה מתאזן יכול להיות שגם בדבר הזה אני לא אומר אני לא אני נגד קיצוניות נגד פנטיות בנפשית זה צריך להיות מתוך מקום של בריאות נפשית מתוך מקום של יראת שמיים אמיתית מתוך מקום של שמחה ראינו כבר לאן פנטיות שבאה לא מתוך בריאות נפשית הביאה יכולה לקלקל ולהרוס גם בצבא וגם בסוגיות שאנחנו מדברים עליהם עכשיו מתלמידנו כן מהמחסורים האחרונים גם לא להיות שקולים, מאוזנים, אלא זה עמדה נפשית כזו שבאמת אנחנו רוצים להוסיף קדושה ברמה האישית וכל אחד יודע עד כמה זה קשה, עד כמה זה מורכב ביום יום. בוודאי גם ברמה הציבורית, ברמה של א זה. אז אפשר אה עם כל זאת לראות ככה מעט מדברי הראשונים על הפסוקים שאיתם פתחנו כי תצא מחנה לאיבך ונשמעתם מכל דברם אני מדלג לטו כי השם אלוהיך מתהלך בואו נאמין בזה הוא מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויבך לפניך ולכן והיה מחנך קדוש אומר החינוך דבר נפלא מה המקום של הציווי הזה אומר נפשותן של ישראל דבקות בשכינה לעולם וכל שכן במחנה שכולה נקיה נפש למה כי כל הירעבירות שבידו כבר הלך ושב לו אל ביתו שימו לב לאיזה צבא על איזה צבא מדבר החינוך עכשיו תקשו קושיה היום זה לא ככה נכון היום כל הירעבירות שבידו לא הלך ושב לביתו יש לצערנו בצבא אנשים שהם לא עומדים עם הקריטריון הזה. אז אני סובר שזה זה חלילה לא זה לא אחרת אבל אני סבור שבמציאות שלנו היום אין לי ספק שהצדדים הללו קיימים בכל חייל וחייל שמתגייס לצהל. מי שכרגע בפועל נמצא על מדים הנפש שלו דבקה בשכינה. זאת אומרת נפשותן של ישראל דבקות בשכינה לעולם בלי קשר. אבל במחנה יש צד של נקיות נפשית מכוח המסירות נפש שכל חייל עולה על מדים והוא יודע אני עכשיו חייל שלוקח חלק בדבר כזה הוא שייך לאותה נקיות נפשית בהיבט הזה אז אולי הוא לא נקי מכל העבירות שבעולם אבל הוא נקי וטהור בדבר הנפלא הזה שנקרא מסירות נפש ולכן מי שנמצא בצהל הטובים ככה מגדיר החינוך נשארו הטובים אשר רוח אלוהים שוכן בתוכם לכן בתקופתם זה בתקופתם לא היה מסירות נפש לא הבנתי לא הבנתי מה את החילוק >> אמרתי שמצד מסירות הנפש הם נקיים גם אם לא משאר הדברים זה >> ווא זה עוד יותר נקיים >> אה אבל לעירשים שחוזרים בגלל ה >> נכון היום אין לנו את הבחינה הזאת אין לנו את הרף הזה אנחנו לא יכולים לעשות את הסינון הזה זה הכוונה היום שאין לנו את הסינון אני מלמד זכות אני אומר מי שהיום בצהל מבחינתי הוא עומד בקריטריון הזה. הקדוש ברוך הוא עשה את הבירור. מי שלא מתאים, לא מתאים. מי שנמצא היום בצהל מבחינתי הוא נקי בנפש. מאיזה צד שהוא לקח על עצמו אני מוסר את הנפש. אני מתגייס לדבר הזה. בתת ההכרה שלו יודע הצבא עניינו בסופו של דבר זה מסירות נפש. ככה ככה נראה. ולכן כמו שמובא פה בשאר המקורות, רק נראה את ההלשך הקדוש הנפלא ביותר שלומד מהפסוק שיש כאן אות יתרה לכאורה. תראו בעמוד ב'. השם אלוהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויבך לפניך והיה מחניך הקדוש. אז בא האלשך הקדוש ואומר, למה במחנך הראשון אין י בין הנ לכ ובמחניך השני יש י? אז ידוע כלל לשוני כשכתוב י זה ריבוי מחניך זה שתי מחנות אומר הלשך רמז כי מחנה ישראל נכלל בתוכו מחנה שכינה שכתוב היה מחנך הקדוש זה לא מחנה אחד יש את המחנה של ישראל אבל בתוכו זה הי שבתוך לכן הי' נמצאת כאן במילה מחנך שהוא גם שהנראה שהוא אחד את נכנס נס לבסיס של צהל. מה אתה רואה? אתה רואה מחנה צבאי. אתה רואה חיילים, אתה רואה שקם, אתה רואה חד אוכל, אתה רואה משרדים, פועלים, אימונים. זה הראייה החיצונית שלך. זה הנראה לעיניים, אבל שתיים אין לפי האמת. אומר, וזה הסיבה שבתחילת הפסוק כתוב, כי תצא מחנה על אויבך. הרי מה זה תצא מחנה המילה מחנה מיותרת אומר רוצה לומר זה הרמז כי תצא מחנה על אויבך מי יצא מחנה אלוהים תצא על אויבך ולכן ונשמרת מכל דבר רע שלא יהיה שם שום טומאה כי אלו אדוני אלוהיך מתהלך בקרב מחניך ובתוכיותו של מחניך והוא כי מחניך ומחנה יתברך התאחדו ויהיו אחד כי מחנה יתברך אך יוכלל במחניך ויהיו אחד זה הי יהיה אחד יקראו שניהם יחד קדוש זה אמת אלוקית מציאותית שאנחנו צריכים לחיות אותה בחור שמתגייס עכשיו לצהל הוא חי הוא חי את זה זה מחנה שכינה אין אין שום אומה בעולם שהדברים הללו רלוונטיים כך אליה מחייב אותנו זה דורש מאיתנו זה טובע מאיתנו להיות במדרגה הזו בעזרת השם כל צהל אבל זה מתחיל מאיתנו התודעה הזו ההבנה הזו שאנחנו בעצם יוצאים ומתגייסים לצד זה מחנה שכינה הקדוש ברוך הוא איתנו מבואר כאן כשנישמר מכל דבר רע מחנה שכינה מחנה אלוהים יוצא ונלחם באוי מנצח אותם אז זה לא נשמע טוב זה נשמע קצת סליחה שאני אומר קצת חרדי להגיד אם תהיה קדוש תנצח במלחמה נכון? ואם לא תהיה קדוש תפסיד. אז כדאי לך להיות קדוש. ואני יכול להרחיב את הסגנון הזה הרבה. זה לא נשמע טוב. שמע חרדי כזה. אנחנו אנשים אידיאליסטים. אל תפחיד אותנו. בואו חבר'ה, בואו נתעלם. אני לא רוצה. זה לא הסגנון שלנו בכלל אבל אנחנו זה אמת של תורה. הקדוש ברוך הוא אומר, אני רוצה שהמחנה שלכם יהיה קדוש. על מה אנחנו נלחמים? את מלחמות אדוני אדוני נלחם. המלחמה זו על הופעת שם השם בעולם על הופעת דבר השם ולכן הקדוש ברוך הוא איתנו הוא איתנו בפועל ממש בטנקים בתמרונים הוא נמצא איתנו נוכח איתנו אבל אנחנו צריכים להיות איתו אנחנו צריכים להכניס את שם השם בתוך כל דבר ודבר שאנחנו עושים ולחתימה ברשותכם ככה ובזה נסיים א כמובן תוכלו לראות את כל המקורות אני רוצה לדלג אל הפנים יפות הביאור הנפלא הזה גם כן שמפרש את הדברים עמוד ג' למעלה על הפסוק כי אדוני אלוהיך מתהלך בקרב מחניך להצילך על ידתי את אויבך לפניך דהיינו שצריך במלחמה ישועה כפולה האחת תשועות נפשו מיד שונא זה המילה להצילך והשנית לכבוש את האויב ולהכהו ולא יהיה לו מקום לנוס אם ינוס יהריג חרב אחריו זה לתת אויך לפניך לכן אומר להצילך שלא יגבר אויב עליו חס ושלום לנוס מפניו ולהינצל מחיר אחריו והמובחר שבמלחמה הוא לתת אויבך לפניך כלומר יש כאן שתי ניצחונות זה לא מספיק להינצל נכון אדם וואי איזה נס היה לי נפל טיל ולא התפוצץ נפל טיל והתפוצץ ולא נפגעתי משום דבר זה נס להצילך אבל יש גם לתת אויבך לפניך אנחנו לא רוצים ארדוף אויבי והשיגם ולא אשובקל אותם אנחנו לא רוצים להסתפק בישועה אחת בהצלה שניצל כן אה רבותיי אני אני הנגיד אני המגד המשימה שלנו זה שכולנו חוזרים בשלום הביתה אני לא רוצה לשמוע את זה המשימה שלנו זה שאנחנו מכריעים והורגים את האויב מה זה שכולנו שוב שמים הביתה אז כל בוא נסתתר עד יעבור זם ונחזור בשלום הביתה. ודאי זה חשוב. ודאי חס ושלום אנחנו רוצים שלא יפגע אף אחד אבל יש עוד משימה להכריע ולנצח את האויב, למגר אותו. אז לכן אומר הפנים יפות, כל זה להגיע למצב שהוא נותן את לתת אויבך לפניך זה בעזר השם יתברך ועוצם גבורתו. אבל בהסתלק חס ושלום אם חס ושלום אין השראת שכינה אם השם לא איתנו לא זו שלא יכבוש את האויב אלא שיענוס ואין מציל מאחוריו וזהו ושם מאחריך ומה שאמר כי אדוני אלוהיך מתהלך כי אף שביד השם יתברך לגדל ולחזק מבלי עזר נכון תקצר יד השם מלהושיע הוא יכול מביא מה שהוא כתב בספר בראשית בהתחלה על הפסוק מהזוהר תנו עוז לאלוהים נאמר בהצלתם תשועת ישראל על ידי התעוררות קדושת תם תראו את הדבר הנפלא הזה וכמו שאמרו חז"ל פיתחו לי כחודה של מחת על כן ציווה השם יתברך בצתם למלחמה והיה מחנך קדוש למה תראו זה בזה אנחנו חותמים כדי לעורר את הקדושה מלמטה אתה מתקדש אתה בא קדוש אתה בא עם תודעה כזו שאני רוצה לשמור על קדושת המחנה ההתעוררות שלך מלמטה מעוררת מלמעלה וזהו שאמר הזהרתו על התרה על הקדושה מלמטה ואז התעוררות מלמעלה להצילך ככה זה פועל מידה כנגד מידה זה ההנהגה של השם אנחנו עוסקים בזה אנחנו נלחמים על התודעה של צהל עלע על שצל ישמור על בריאות והגינה נפשית ורחנית ועל קדושה ועל צניעות במחנה וזה מתחיל ממני ברמה האישית כלוכם וברמה המחלקתית וכל אחד מחזק את החבר שלו בישיבה ובאים ברבא כמו שאומרים לשמור על עצמנו קדושים כמו שנכנסנו ככה חוזרים ומי שבידו בעזרת השם לגדול ולהיות תלמידי חכמים להשפיע גם על עם ישראל בדבר הזה ועל כל המערכות כולם אתה תפעל תעשה את שלך אפילו שזה כחודו של מחת והקדוש ברוך הוא כבר יעורר מלמעלה לאצילך ואין לי ספק שההתקדשות של רבים מבנינו רבים מלוחמנו רבים מחיילינו שמתגייסים לצל ומתאמצים במסירות מסירות נפש. אין לי ספק בדבר הזה. מסירות נפש לשמור על הקדושה שלהם אפילו כחודו של מחת היא שעמדה לנו לנצח במערכה הזו. אין לי ספק בדבר הזה כי אחרת כל הנוראה שאפשר לראות בפסוקים זה ברור לי שהניצחונות שלנו ברור לי שכל התחזיות המבהילות והמפחידות שצפו מהמערכה הזו מכל שלב ושלב לא התממשו כי יש בתוכנו חיילים צדיקים וקדושים שמסרו את הנפש אפילו על פעם אחת ששמירת העיניים שלא להסתכל על דבר שאפשר פעם אחת על שמירת הברית כל מסירות נפש כזאת זיקתה את כל הצבא כולו וא מי יודע כמה עוד חיים היו היו יכולים לנצל ככל שיש יותר קדושה וטהרה. אין ספק בדבר הזה. אז אנחנו עושים את שלנו ובעזרת השם השם יעשה את שלו. החתימה של הדברים בסיכום יחד עם הבירור של הסוגיה והערך שאנצור. אין פה שאלה בכלל כבר עשרות שנים אנחנו חזים בזה. זה לא הנושא פה. לא לשם כך באתי. מצווה להתגייס לצבא. טה טה טה. זה הכל כתוב ידוע. אבל אין ספק שהצד השני בסוגיה שאומר שיחד עם זה שהולכים על המצווה הזו ולא חוששים למרות שיש חשש של קלקול או פגיעה רוחנית את ההשתדלות שלה אנחנו צריכים לעשות ההשתדלות הרוחנית שלנו לשמור על הקדושה שלנו שלא ניפגע רוחנית איך איך נעשה ויש הרבה מעגלים בשנה שלפני בתקופה לפני הגיוס בתוך הצבא במערכות ציבוריות וכלליות אנחנו כציבור צריכים להרים את הדגל ולומר הולכים, אנחנו נצל. אנחנו נעשה כל מה שאפשר שקדושת המחנה תישמר. תיזקו ומצו.