קדושת הזמנים ע"י חכמי ישראל | הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] ברוך השם כינוס כזה של צדיקים טוב להם וטוב לעולם עוד בפרט שזה לפני בין הזמנים שאמנם יש כאלה שזה נותן להם את התחושה שלימוד תורה זה נהפך בגדל בין הזמן ם למצת הש של זמן גרמה אז לעשות כינוס כזה אין ספק שהוא ברכה מאוד גדולה גם ללומדים וגם לתורה עצמה שהתורה מדברת על יציאת מצרים אז היא פותחת בציווי של החודש הזה לכם ראש חודשים דהיינו ההקדמה ליציאת מצרים זה שעם ישראל ידע מה הכוח שיש בו שהם יכולים לקדש את החודש ולבר את השנים וזה התשתית ליציאת מצרים שבלם בא לקלל את ישראל אז כתוב בחז שהוא ידע לכוון את הזמן מתי הקדוש ברוך הוא כועס שאז חלילה תכו לקללה שלו ואז אמרה לו האתון למה הקטני זה שלוש רגלים אומר רשי בשם חזל איך אתה בא לקלל חלילה ומה שחוגגת שלוש רגלים מה הקשר בין מה שאנחנו חוגגים שלוש רגלים לבין הטענה כלפי בלם שהוא בא לקלל אומר המהרל אומר המהרל ישראל קדשינו לזמנים מי שקובע את את הזמן זה הסנהדרין זה עם ישראל אז עם ישראל בעצם הוא מעל הזמן על זה אמרה לו האתון אתה בא להקות ומה שחוגגת שהיא קובעת את סדרי הזמנים של העולם זה היה פתחון פה של מה שאתן אמרה לבינם ורשי כותב בתחילת ספר בראשית שהתורה היייתה צריכה לפתוח בציווי של החודש הזה לכם שהיא מצווה ראשונה רק התורה פתחה בספר בראשית משום כוח מעשיו גיד למו לדעת שהקדוש ברוך הוא הוא זה שנתן לנו את ארץ ישראל אין הכוונה ברשי שבמקום לפתוח בחודש הזה לכם אז התורה פתחה בציווי אחר זה אחד קשור בשני הגמרא אומרת בגלל שכתוב כ מציון תצא תורה אז לא מקדשים את החודש ולא מעברים את השנה אלא רק בארץ ישראל על זה אומר רשי התורה היתה צריכה לפתוח בחודש הזה לכם אבל אי אפשר את החודש הזה לכם בלי שאנחנו יודעים את הרקה של ארץ ישראל מפני שגם את החודש הזה לכם זה ניתן לנו רק בזמן שאנחנו נמצאים בארץ ישראל רבי עקיבא היה יחיד שכתוב חזל שהוא קדש שהוא עיבר את השנה גם בחוץ לארץ מפני שלא נמצא מישהו כמותו ואומר המפרשים על הרמבם לחות קדיש החודש שאין הכוונה שבדיעבד אפשר גם לעשות את זה מחוץ לארץ ישראל אלא היות רבי עקיבא למד בארץ ישראל אז הוא גם כשהוא נמצא מחוץ לארץ ישראל הוא מקיים את הכי מציון תצא תורה מפני שכל מה שהוא עושה בחוץ לארץ זה מכוח מה שהוא למד בארץ ישראל אבל אם אין שייכות בין קידוש החודש עיבור השנה לארץ ישראל אז אי אפשר לקדש אז זה מה שאומרת התורה כשיוצאים מארץ מצרים התשתית זה החודש הזה לכם ראש חודשים לדעת שעם ישראל יש לו כוח להכתיב את כל מה שקורה בטבע את מה שקורה בזמן את מה שקורה אפילו מעל הזמן יש באבן עזרא לתורה פירוש מקורי שהבן שואל את האבא מה העבודה הזאת לכם אומר הבן עזרא הבן שואל את האבא אף פעם לא ראית ת כינוס משפחתי כזה גדול אף פעם לא נפגשנו מה מה קרה פתאום עכשיו בליל טו בניסן שכל המשפחה יושבת ביחד ככה מפרש האבן עזרא את פשט השאלה של הבן כשהתורה מדברת על חג הפסח והחודש הזה לכם אז היא מקדימה ואומרת משחו וקחו לכם צון למשפחתכם אומר רבינו ברחי על התורה למה כתוב פה את הביטוי משחו וקחו לכם אומר רבנו חי זה תיקון לחטא של מכירת הערכים את יוסף גם שמה כתוב וימשכו מן הבור כשרוצים לתקן את וימשכו מן הבור את החטא של של מכרית הרכ מת יוסף צריך לעשות את זה באותו אופן משחו וקחו לכם צון ושיעשו את כל הפסח למשפחותיכם הסברנו פעם למה את הדלת לאליהו הנביא דווקא בליל הסדר למה לא נפתח לו את הדלת בשבועות שריח שכולם לומדים למה לא נפתח לו את הדלת בסוכות או בשאר המועדים למה דווקא בליל הסדר אליהו הנביא הוא היה הנביא שאמר את הנבואה של והשיב לב אבות על בנים אומר אבודרם אדם שעולה למפטיר אחרי ה טרה ומברך שמחנו השם אלוקינו באליהו הנביא עבדך למה הוא לא מבקש שמחנו השם אלוקינו במשיח אליהו רק יהיה הרב המקדים למשיח אז נגיד שמחנו השם אלוקינו במשיח למה באליהו הנביא אומר אבודרם היות ואליהו ניבא של והשיב לבבות על בנים אין מציאות של שמחה בעולם יותר גדולה מהרגע הזה של קיום הנבואה והשיב לב אבות על בנים ורשי בספר מלאכי כותב והשיב לב אבות על בנים על ידי בנים עוד יהיה דור שהדור הצעיר הוא זה שיעורר את האבות אומר הבו דרם זה הבשורה הכי גדולה זה השמחה הכי גדולה בעולם של והשיב לב אבות על בנים ולכן כשאומרים שמחנו בברכות ההפטרה אתה חייב להדגיש באליהו הנביא אעבדך בלי הבשורה של אליהו אין את ה שמחנו אמיתי לכן פותחים את הדלת דווקא בפסח בש מתי אנחנו רואים איזשהם ניצוצות של והשיב לב אבות על בנים זה בליל הסדר ששמה התורה אמרה שליל הסדר מורכב והגדת לבנך ויש מחלוקת בין הפוסקים שכולכם ודאי כולנו נתקלים כל שנה כשיושבים אבא וסבא למי לתת את זכות הקדימה של והגדת לבנך מצד אחד כתוב זה חובה לאבא מצד שני הסבא הוא יותר קרוב ליציאת מצרים ככ אומר המקנה אז את מי להקדים אבל כל פנים לכן פותחים את הדלת לאליהו הנביא בליל הסדו והשיב לבבות על בנים זה מתחיל להתעורר בליל הסדר אצל אביא מורי זצל בבית נהגנו הוא נהג כך שכשמגיעים לפתיחת הדלת לאליהו הנביא אז לא נותנים לילד הקטן שלא יר לך תפתח את הדלת אבי היה הולך עם כל המסובים לפתוח את הדלת לאליהו הנביא ושרים לו וש את השיר ששרים לו כמו ששרו פה מקודם זה לא שייך אלא שרים לו את השיר כמו שכתוב שו שירים ראשיכם מ שאליהו הנביא מגיע וכולם הי כולם הולכים לדלת ופותחים את הדלת שרים לאליהו עד שמגיעים לשולחן ואומרים את השפוך חמתך ואחרי זה כולם שרים את השיר כי בשמחת צהו ושלום תובלון שמלווים את אליהו הנביא עד שסוגרים את הדרת חזרה ושאלתי תבי מורי זצל איפה המקור למנהג הזה אמר זה כתוב בחידוש הערים בשם בעל הנודע ביהודה שכך נהג הנודע ביהודה ונודה ביהודה הסביר שלה אמין שאליהו הנביא מגיע בליל הסדר זה לא דרגה יותר פרוטה מאשר לראות את אליהו בעצמו גילוי אליהו זה יכול להיות ו שרואים אותו ממש או גילוי אליהו כתוב בספרים גילוי אליהו בשכל אבי מורי זצל היה פעם סנדק בברית והיה שמה הצלם שצילם כל מה שזז רבי שאר אותו מה סיפור זה בקושי בחתונות עושים מה שאתה עושה פה בברית אז הוא אמר לו בשביל זה שחרו אותו שיצלם כל מה שזז אחרי שנגמר הברית אבי שאל אותו נו עשית מלאכתך נאמנה אמר לו כן אבי שאל אותו אתה יכול להביא לי תמונה מאליהו אם לא צילמת את אליהו אז לא עשית מלך כמנה אם אתה מאמין שאליהו הנביא מגיע אז תפתח כמו שצריך את הדלת בליל הסדר ותקבל את פניו בערנות ותלווה אותו ואחר כך ממשיך את ליל הסדר אז בעזרת השם כולנו מצפים שבליל הסדר או אחישנה אוגן קודם שהקדוש ברוך הוא ישמח אותנו באליהו הנביא שיהיה קיום עוד יותר יותר עוד יר גדול של בש לבות לבנים שהפס חבא עלינו לטובה ימשיך להיות בגלוי ממש זמן חירותנו יש סוגיה בשס על הנושא של בין השמשות מה הדין בבין השמשות מה כל כך ההתמודדות עם בין השמשות איך להגדיר את בין השמשות יש זה המון אפק מינה לדינה אבל הסקות מתרכזים בשתי בעיות בשתי עניינים א' מבחינת התאריך שמגיע הזמן של בין השמשות האם זה א' או זה כבר היום הבא שהוא ב זה ספק אחד ספק שני האם בין השמשות זה יום או שבין השמשות זה כבר נחשב כמו הלילה בלי קשר ש התאריך אומר הרמבם בהלכות שבת שלא עושים מלאכה מזמן השקיעה אומר הרמבם מתי זו השקיה מרגע שיצא ג' כוכבים עד שיצא סליחה מהשקיעה ועד שיצא ג' כוכבים זה בן השמשות וא עשור במלאכה שמע זה כבר לילה זה כבר שבת שואל המהרם בן חביב הרמבם הלכות קידוש החודש גם שמה יש דין שלא מקדשים אלא רק ביום ולא בלילה כותב הרמבם לחוד קידוש החודש קידוש החודש הוא ביום ולא בלילה אבל הם יכולים לקדש אפילו אחרי השקיעה כל עוד שלא נראו שני כוכבים הוא לא אומר כמו בהלכות שבת שמשקיעה עד שייצאו שלוש כוכבים מספק שמ זה לילה אז אכן כבר אסור לך מהשקיעה לעשות מלאכה וקידוש החודש הוא כותב גם אחרי השקיעה כל עוד שלא היה שיעור של שתי כוכבים אז זה לא נחשב ללילה ובית הדין יכול לקדש את החודש שואל מהרה מרחבי בפירושו לרמבם ברכות קידוש החודש מה ההבדל למה לגבי שבת אתה חושב שזה לילה כבר מרגע שקיעה ואילו לגבי קידוש החודש אתה אומר שכל עוד שלא ייצאו שני כוכבים אף על פי שזה כבר השקיעה אז אני לא אומר שזה עוד לילה והוא יכול לקדש את החודש בארד בז בתשובות הוא עושה הבחנה בין שני הגדרים האלה בין השמשות יש לי ספק אם זה עדיין יום או שכבר התחיל הלילה מרגע בין השמשות זה ספק אחד ספק שני אם זה גדר של יום או של לילה זאת אומרת ספק אחד הוא בתאריך האם ברגע שמתחיל השקיעה זה היום של שיצא או שכבר מתחיל התאריך של היום שב דוגמה מוחשית האם אפשר לכתוב כתובה בבין השמשות איך אני אכתוב כתובה בבן השמשות כתובה העיקר זה לא אם יהיה יום או שזה יהיה לילה וכתובה אני צריך לדעת באיזה תאריך זה ברגע שמגיע בין השמשות אני לא יודע איזה תאריך לכתוב האם אני צריך לכתוב את התאריך שהייתי בו לפני שתי דקות או שזה כבר מתחיל התאריך הבא זה ספק אחד שבין השמשות איזה תאריך להגיד לו זה יום ראשון או יום שני חוץ מזה יש עוד ספק בבין השמשות האם זה עדיין נחשב ליום או שמרגע שביין השמשות זה כבר נחשב ללילה בלי קשר לתאריך אומר הרבס בתשובות לפי לדעת הרמבם כל עוד שלא נראו שני כוכבים האם להגדיר את זה יום או לילה זה נחשב ליום אבל מה יכול להיות שהשלב הזה של התאריך של הזמן כל עוד שלא יצאו שני כוכבים זה גדר של יום זד לא לילה אבל מבחינת התאריך ברגע שיש את השקיעה אז זה כבר מפסיק להיות יום שישי ומתחיל להיות שבת גם אם הזמן הזה הוא יום ולא לילה שבת זה גם יום שבת זה לא דווקא לילה אומר הרד בז זה החילוק ברמבם לגבי שבת מתי מתחיל קדושת שבת זה הכל תלוי האם זה כבר נכנס שבת התאריך יום השבת או לא אז מה אכפת לי שעדיין לא נראו שני כוכבים משקיעת החמה מתחלף התאריך לכן מספק אתה לא יכול כבר לעשות מלאכה מה שאיין כן לגבי קידוש החודש זה לא תלוי בתאריך קידוש החודש זה תלוי האם זה יום או זה לילה אז יכולות מציאות שמתחילת השקיעה עד שייצאו שני כוכבים זה נחשל לגדר של יום אז לכן בית הדין יכולים לקדש את החודש אבל עדיין לגבי קדושת שבת אני כבר צריך להיזהר מלעשות מלאכה מ שברגע ששקה החמה כבר מתחלף התאריך מיום שישי זה כבר נחשב לשבת על פי ההבחנה הזו של הרד בז יש כבישה שאני לא יודע מה מתרצים עליה אבל מקשים אותה אז למה כשראש השנה חל בשבת שיתקעו בבין השמשות אלא מה הספק זה שמה זה כבר שבת וזה לא יום שישי אבל היסו לתקוע זה רק שבוט אין איסור שבות בבין השמשות איסור שבות זה רק בשבת עצמה ולא בין השמשות אז למה תמיד שראש השנה חל בשבת בבין השמשות נתקע זה שאלה ששואל בספר אבן העזר בכות קריאת שמע ה כי מדומ שהוא נשאר בקושה פק מיניה נוספת יש לגבי בניין בית המקדש רה בימינו כתוב שמניין בית המקדש כותב הרמבם ברכות בית הבחירה מה הזמן שבונים את בית המקדש לא בונים אותו בלילה אלא רק ביום לכן אומר הרמבם בניין בית המקדש מעלות השחר עד צת הכוכבים למה הרמבם לא כותב שאם המקדש מצמה לבנות אותו ביום ולא בלילה אז צריך להיות בניין בית המקדש מעלות השחר עד בין השמשות עד השקיעה למה הרמבם התייר לבנות את בית המקדש עד צת הכוכבים הרי יש את בין השמשות למה לא נגיד שהלילה מתחיל בבין השמשות כמו שהוא אומר לגבי שבת הפירוש הוא כמו ההבחנה הזו של הרד בז גם לפי הרמבם ברגע שמתחיל השקיעה עד צת הכוכבים זה נחשב ליום ולא ללילה זה אור ולא חושך אלא מה לגבי מקום שאני צריך לדעת באיזה תאריך אני נמצא כגון לגבי שבת האם זה שבת או יום שישי אז זה אני מחמיר כבר משקיעה אז לפי המרל בך זה הפשט ברמבם אם בונים את בית המקדש רק ביום כל עוד שלא היה צאת הכוכבים זה גדר של יום יכול להיות שהתאריך השתנה אבל לגבי בנין בית המקדש מה נפק מנ באיזה יום אני נמצא לא יצוה שהיה מותר לבנות בשבת בית המקדש אז בבין השלשות אני לא יודע אם זה יום שישי או שבת אבל כל עוד שלא יצא היה צת הכוכבים זה נחשב ליום לכן בונים ביום נפק מידה נוספת יש גמרא בזבחים בדף נוו קורבן ששחטו אותו במקדש כל העבודות של קורבן עושים ביום ולא בלי אם לא זרקו את הדם במשך היום אז הקורבן פסול מתי נגמר היום בקשר לעבודת המקדש אז אומרת הגמרא דם של קודשים נפסל משקיעת החמה למה בג שכתוב ביום הקריבו את זבחו לכן צריך לשחוט את הד לזרוק את הדם באותו יום שאתה זוכת את הקורבן אם השחיטה הייתה ביום אז באותו יום אתה צריך לזרוק את הדם של אותו קורבן שואל שמה טוסט בזבחים בדף נוו למה צריך פסוק מיוחד שדם של קודשים בגלל ביום הקריבו זבחו לכן צריך לעשות את זה עד שקיעת החמה הרי יש משנה במסכת מגילה ש כל העבודות כשרות כל היום למה בגלל שכתוב ביום צוותו אז היות וכל הקורבנות הם אפשר להקריב אותם רק ביום אז למה ני צריך בזבחים עוד פסוק לפסול את הדם של הקורבן משקיעת החמה טיפו קלי שבגלל שיש דין יום ולא לילה בקורבנות אז פשוט שגם התזת הדם היא צריכה להיות רק ביום ולא בלילה וממילא פשוט שבשקית החמה כבר אי אפשר להתיז את אדם בבני שזה לכאורה זה כבר לא יום זה כבר שקיעת החמה אומר החתם סופר במסכת סוכה בדף לח לעניין קודשים הלילה מתחיל מהשקיעה ולא מצת הכוכבים ולכן צריך פסוק מיוחד לולי הפסוק המיוחד אז הייתי אומר כמו הרד בז על הרמבם ש בעצם היום זה זמן שמתמשך עד צת הכוכבים כמו בכל התורה כולה רק לגבי שבת שצריך לדעת מה התאריך אז אני מחמיר מ השקיעה אבל מתי הגדר של יום נגמר רק בצת הכוכבים אומר החתם סופר זה מה שלמדנו מפסוק מיוחד שבקורס מתמשך עד מתי שד צאת הכוכבים לגבי קודשים כתוב בפסוק ש צריך שיהיה ביום הקריבו את זבחו ובמקום שצריך זה כמו כאילו שהתורה פה אומרת לי אני צריך שזה יהיה בתאריך שאז הקרבת את הקורבן במקום שזה תלוי בתאריך אז מרגע השקיעה אתה כבר לא יכול לעשות את העבודות האלה אומר החתם סופר על פי זה חידוש נפלא ביותר לולב לוקחים ביום ולא בלילה נכון עד מתי אדם שלקח לו שעות כונס בשביל נטילת לולב הגיע בין השמשות הוא יכול ליטול או לא בפשטות כן ו שגם אחרי השקיעה כל עוד שלא היה צת הכוכבים זה נחשב ליום ולא ללילה למה שלא יטול ולב אומר החתם ספר אבל יש הרי גם מצוות נטילת לולב במקדש נטילת לולה במקדש זה כמו קודשים והיות ולגבי עבודות הקודשים בסוכה בבית המקדש אז אני אומר שצריך שיהיה עד בין השמשות עד עד השקיעה ולא אחר כך אומר החתם ספר שכך נראה לו מי שבא לבית המקדש ולא נתל ולב הגיע זמן השקיעה הוא לא יוכל ליטול את הלולב למה מה שנעשה בבית המקדש זה מקבל את ההגדרות כמו בקודים ובקו אני צריך לשים לב לאיזה יום זה היה ככה מחדש חידוש נפלא החתם סופר יש גמרא בסוכה בדף מח שמיני יצרת רגל בפני עצמו אומר רשי שכבר אי אפשר לשבת בסוכה שואל הרמבן בשביל זה צריך את המאמר של שמיני שמיני עצרת זה רגל בפני עצמו כדי ש בשמיני עצרת לא נשב בסוכה כ וב מפורש בתורה כך שואל הרמבן לגבי סוכה בסוכות תשוו שבעת ימים אז תשבו שבעת ימים ולא אחרי זה אז מה הגמרא צריכה להגיד לנו איזה ממרה מיוחדת שמיני הצרת זה רגל בפני עצמו פשיטה שזה רגל בפני עצמו זה כבר אחרי השבעה ימים שתשבו בסוכות מה הפשט פה יש מחלוקת גדולה בין התז לבין המרשל אדם ש וקיבל תוספת יום טוב כגון הוא היה בסוכות וקיבל תוספת יום טוב של שמחת תורה של שמיני עצרת הוא יכול לשבת עכשיו בסוכה זה רק תוספת זה עדיין לא ממש יום טוב האם התוספת יום טוב הופכת את הקטע הזה מזמן שהוא קיבל עליו תוספת שזה כבר שייך לשמיני עצרת אז הוא כבר לא יוכל לשומת בסוכה מפני שלגביו זה כבר שמיני עצרת או שלא תוספת יום טוב זה מועיל לגבי זה שעכשיו לגביך זה יום טוב ולא תוכל לעשות מלאכה אבל זה לא יכול לשנות את המציאות שאם אדם קיבל למשל שעה שעה וחצי לפני שמיני עצרת את הקדושה של שמיני עצרת אז מהרגע זה יהיה שמיני עצרת הוא רוצה לרקוד כמו בשמיני עצרת שירקוד אבל לגבי זה שזה יאסור עליו לשבת בסוכה זה עדיין בתוך המסגרת של ישבה ימים של סוכות אף על פי שהוא כבר קיבל תוספת לאיסור מלאכה מדין יום טוב זה מחלוקת בין התז לבין המרשל למשל אדם שקיבל תוספת שבת האם זה נחשב ממש כאילו שכבר הגיע לילה האם למשל הוא יוכל כבר לספור את ספירת העומר של ליל שבת ז אותו מחלוקת בין התס לבין המרשל מה עושה לי התוספת זה משנה את את הזמן או שזה רק מרחיב את הייסורים השונים אז ממילי יכול להיות שזה הפשט ברשי שרשי בא לומר שמיני הצרת זה רגל בפני עצמו אומר רשי לגבי מה שלא תשב בסוכה הכוונה היא שרשי כנראה סובר שעל ידי התוספת זה כבר נגמר היום הקודם שנקרא סוכות אף על פי שכרגע זה רק תוספת ואז ה על ידי התוספת רשי זבור כמו אותה שיטה שכאילו כבר התאריך נשתנה שעד עכשיו היה תאריך שנקרא סוכות ומהרגע זה כבר נחשב לתאריך שנקרא שמיני עצרת אז אף על פי שכרגע לגבי כל שאר הדברים זה יום ולא לילה אבל התאריך כן נשתנה ואם נשתנה התאריך אומר רשי שזה מה שהגמרא אומרת שאז הוא כבר לא יוכל לשבת בסוכה אף על פי שבפועל זה עדיין יום אבל התוספת כוכה לשנות כאילו את התאריך שעד עכשיו זה היה נחשב לשם של סוכות ומעכשיו זה שביני הצרת אז זה מה שאומר רשי צריך ריבות המיוחדת אפילו שכתוב בתורה בס בסוכות תשו שבעת ימים אבל אדם על ידי התוסף הוא נכנס לאזה מ נישה כזאתי שאני לא יודע איך להגדיר את זה זה היום שיצאתי ממנו או שזה היום שאליו אני בא אברהם אבינו דיברנו על זה שנה שעברה נדמה לי נרחם נגד תשעה מלכים וניצח ואחר כך הקדוש ברוך הוא נתגלה לאברהם אבינו ואמר לו אל תירא אברהם אדם שלקח את חניכי ביתו יש מחלוקת בגמרא כמה הם היו בכלל כמה עשרות או כמה מאות ניצח תשה מלכים ממה יש לו לפחד אומר רשי הצדיקים פוחדים שמה נתמעטו זכויותיהם מזה אברהם פחד השפת אמת אומר פירוש אחר אברהם אבינו הוא סמל של הכנסת רוחים אברהם הובי חסד לאברהם כל הטוב שבעולם זה אברהם אבינו רבי חיים בבלוז כותב בפרקי אבות מה שהיה אצל אברהם אבינו זה עובר בגנים לכל הדורות אחריהם מאיפה יש לעם ישראל כוח למסירות נפש בגל שאברהם אבינו עשה את זה בעקדת יצחק מאיפה באה החיבה לארץ ישראל לכל הדורות בגל שאברהם אבינו קיים את הציווי לך לך אל הארץ אשר הרקה מה שהיה אצל אברהם אבינו זה בגנים של כולנו כתוב בפסוק בנביא הביטו אל צור חוצבתם הכוונה על אברהם אבינו שהוא כמו סלע אומר הרמבם במורא נבוכים וכמו שכשאדם מוריד איזה חתיכת סלע אז באותו ו חתיכה שהוא מוריד מהסל הגדול בכל חלקיק יש שמה את כל המרכיבים שיש בשל הגדול אומר הרמבם במורא נבוכים על זה אמר הנביא הביטו צו חוצבתם אברהם אבינו הוא כמו סלע גדול שכל יהודי יש בו איזשהי חלקיק עם כל התכונות שהיו אצל אברהם אבינו הלכת כמה וכמה עמידה של חסד לאברהם והכנסת אורחים ואהבת הבריות וכולי וכולי כמו שכתוב בפרקי אבות שלושה סימנים יש באומר שלושה סימנים מי זה תלמידם של אברהם אבינו עין טובה וכדומה אומר השפת אמת מזה פחד אברהם אבינו שמה עכשיו שאני הלכתי להילחם נגד תשעה מלכים ועל מה הוא יצא להילחם מה היה המלחמה הראשונה בתורה פדיון שבועים הוא הלך להציל את לוט בן אחיו על זה הוא נלחם פחד אברהם אבינו שעכשיו שהוא תופס בחרב אז אולי התכונה הבסיסית שלו היא תשתנה עד עכשיו הוא היה אוהב את הבריות אבל עכשיו בגלל שהוא גם עשה פעולות כאלה של רחימה אז אולי התכונה שלו תשתנה לפחות רחמן יותר אכזרי וכדומה מזה פחד אברהם אבינו אז זה אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תירא אברהם אנוכי מגן לך התכונה שלך כשעשית משהו שעל פי התורה צריך לעשות אותה היא לא תהפוך אותך חלילה לאיזה תכונה אחרת של אכזר אתה תישאר אותו אברהם אובי כך כותב גם מרן הרב בתפילה בימים נוראים מתפללים על חיים וחן וחסד ומיד אחר כך אנחנו אומרים וכל הראשה כולה כעשן תכלה זה הזמן להתפלל בראש השנה בראש השנה מתפללים לכאורה על החיובים על החיוב על החיים הטובים שמה דווקא מסדרי התפילה אמרו לנו צריך להתפלל וכל הראשה כולה כשן תכלה למה שזה חלק מהחיים הטובים של העולם למגר את הרשע כמו שהש תמת אומרת שזה מה שקדוש ברוך אמר לאברהם אבינו אל תירא אברהם אנוכי מגן לך שהתכונה שלך לא תשתנה הדבר הבסיסי אותו דבר אנחנו אומרים בפסח יושבים בליל הסדר כל דיכפין ית ויכול יש לך בדיחה יותר גדולה מזו אתה באמת רוצה להזמין אורח תתלה פתק בבית הכנסת תעשה מודעות שמי שאין לו איפה להיות בליל הסדר מוזמן אלך הביתה מה אנחנו עושים באים הביתה סורגים את הדלת אחרי שכל ה משפחה יושבת או האורכים ואז אנחנו אומרים בקול גדול כל דיכפין ית ויכול מי שומע אותך בכלל על מה הפשט פה אומר הרב זצל בפירוש בולת ראייה ודאי שזמין את האורח תזמין אותו קודם האמירה שכל דיך פנית כו זה המירה שאנחנו אומרים לעצמנו על מה אנחנו שמחים בליל הסדר אנחנו ממחים בליל הסדר שכל שהיינו במצרים לא היה לנו אפשרות לגלות את התכונה הבסיסית של אברהם אבינו שזה היה חסד והכנסת אורחים הכל היה בקיפאון כשהיינו במצרים אבל בליל הסדר אנחנו נותנים לקדוש ברוך הוא על זה שאנחנו יכולים מחדש להידבק במידת של אברהם אבינו לחזור לתכונה שאברהם אבינו הוריש לכל עם ישראל לדורותיו אז מה שאנחנו אומרים כו דיך בני ית ויכו זה לא הודעה אני כבר אמרתי את זה קודם אנחנו אומרים עכשיו לעצמנו לפני שאנחנו עושים את ליל הסדר את הלילה הגדול והקדוש הזה אנחנו אומרים לעצמנו על מה אנחנו יושבים בליל הסדר על מה הודעה גדולה לא סתם שיצאנו ממצרים אלא שאז אנחנו יכולים להתחבר מחדש לכל התכונות החיוביות שהיו קיימות באברהם אבינו וכל מה שקיים באברהם אבינו זה דבר שהוריש לכל הדורות וזה התמצית ש מידת החסד של אברהם אבינו א בעזרת השם שהקדוש ברוך הוא יזכה את כל בני ישראל את כולנו כל אחד בכל אתר ואתר שכולנו נשב בליל הסדר יש תוספות במסכת ברכות תוספות אומר וזה נפסק להלכה מה הדין בליל הסדר כשבעל הבית אמר בוא נברך ברגע שבעל הבית אומר בוא נברך זה נחשב להסחת דעת ואם רוצים להמשיך אחר כך לאכול לחם כבר אי אפשר הוא מצא אי אפשר זה שבע לבית הוא קובע מתי זה הסכת הדעת אומר התוספות מה יהיה הדין בליל הסדר ששכחו לאכול אפיקומן ובעל הבית דפק על השולחן בואו ונברך לכאורה לפי ההלכה זה הסח דעת יצטרכו כולם ליטול ידיים מחדש כדי לאכול את האפיקומן ורק אחר כך לברך ככה לכאורה לפי הכללים לכות ברכות אומר הטוסט בברכות בליל הסדר זה לא נכון למה בליל הסדר כך אומר התרסות כל עם ישראל יושב על שולחנו של מקום והבעל הבית בליל הסדר זה הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא אמר שלא מברכים ברכת המזון לפני שאוכלים את האפיקומן אז אפילו הבעל הבית שיושב עם הקיטל היפה שלו כשהוא אומר משהו נגד רצונו של מקום הוא לא הבעל הבית אבל מה ההגדרה בתו סות שבליל הסדר כל עם ישראל יושב על שולחנו של מקום אתה לא יושב רק מסיבה משפחתית ההרגשה האמיתית זה מה שאומר הטוס זה נסק להלכה שהבעל הבית אמיתי שעל שולחנו אנחנו מסיבים בליל הסדר זה הקדוש ברוך הוא שקדוש ברוך הוא זק את כולנו בעזרת השם לשב לב אבות לבנים ולקיים את ההבטחה שהקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו לפי הפירוש סתמת אל תיראה אברהם אנוכי מגן לך נזכה בעזרת השם במרה בקרוב להגיע לאר מרום הרים בזמן שיהיה מותר להיכנס לו עכשיו כמובן ברגע שתהיה טהרה שצריכה לפי ההלכה ונוכל שמה בעזרת השם מני הזבחים ומני הפסחים א [מוזיקה]