קדושים תהיו בכל התחומים • הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב • כנס אסופות ה-6

כשהגעתי פה ראיתי שכתוב ב בסדר היום שאני אמור לדבר על ויחניך הקדוש אבל לא כתוב על איזה פרט צריך לדבר בויה מאחנך הקדוש ויה מאח הקדוש התורה מדברת על כי תצא למלחמה על אויבך והיה מחנך הקדוש ועיקר הדגש בפסוק הוא ונשמרת מכל דבר רע אומרים חז"ל ונשמרת מכל דבר רע זה מכל דיבור רע מלשון הרע אז כמובן שכשאני פה עומד לדבר גם אני צריך להיזהר ונשמרת מכל דיבור רע לא להגיד דברים שאין סופם לישמה. הרמבן על התורה שואל איסור לשון הרע זה איסור עצמי. לא תלך ככיל בעמך. למה? כי תצא מחני על אויך. התורה שוב חוזרת ואומרת ונשמרת מכל דבר רע. למה דווקא מכל דבר רע? כי תצא מחנה עליוך אתה צריך להיזהר יותר בכל שאר הדברים שגם כשאתה לא נמצא במחנה אתה צריך להיזהר. אז הרמבן אומר שבזמן שכי תצא מחני אלובך אז כל הציוויים ההדרכות של התורה הם נהיו יותר חמורים מאשר בשאר ימות השנה לכן וכי תצא מחנה הלבך התורה מדגישה עוד הפעם תדע לך שצריך להיזהר יותר במצבים כאלה מאשר בש בחיים של השגרה אז למה הדגש הוא דווקא על איסור לשון הרע חז"ל אומרים שבזמן שישראל מאוחדים, גם אם הם לא שומרים תורה ומצוות שהיו יוצאים למלחמה היו מנצחים. אבל בזמן שחלילה יש מחלוקות פנימיות רחמנא ליצלן, זה גורם שלא תהיה כל כך הצלחה גם במלחמה. כך אומרים חז"ל מביאים ראיות מהפסוכים שהיו דורות שלא היו כל כך שומרי תורה ומצוות אבל היות והם היו מאוחדים אז לכן הם היו מנצחים. אז יתכן שלכך מתכוון הפסוק ונשמרת מכל דבר, מלשון הרע, מדבר שגורם לפילוג. מפני שהדבר שהכי משפיע חס וחלילה לשלילה זה בזמן שיש בעלי לשון הרע, בעלי רכילות, בעלי מחלוקת בזמן מלחמה. זה דבר שהוא ההפך מהניצחון. לכן אומרת התורה כי תצא מחני על אויבך הדגש במיוחד על אותם הדברים שהם לא סתם עבירה של עשה או לא תעשה אלא הדברים שיכולים לגרום לפילוג ולפירוד בתוך עם ישראל אז זה דבר שיכול להכריע את המהלכה את המערכה לפה ולפה לכן התורה מדגישה ונשמרת מכל דבר רע אומר הירושלמי במסכת שבת ונשמרת מכל דבר ויה מחנך הקדוש. זה לא נאמר רק על המחנה שנמצא בחזית בפועל. זה נאמר על כל מחנה בית ישראל. גם אלה שנמצאים בעורף. יש חזית אבל יש גם חזית שבעורף. גם הם מצווים והיה מחנך הקדוש בזמן של כי תצא מחני אלוהבך. זה לא רק ציווי על אלה שלוחמים בפועל, זה גם על אלה שלוחמים בכוח. גם אלה שנמצאים על זה אומרת התורה, כך אומר הירושלמי, ככה משמע בירושלמי, שעל זה נאמר והיה מחנך הקדוש על כל מחנה בית ישראל בכללותו ולא ציווי מיוחד רק על הלוחמים בפועל בחזית, באכות החזית. כך אומר שמי במסכת שבת. למה אומר הירושלמי? כי אין השטן מקטרג אלא בשעת סכנה. ולכן צריך להיזהר בכל מחנה ישראל, בכל עם ישראל בכללותו, על ונשמרת מקודבריו ושהיה מחנך הקדוש. והמלבים בספר שמואל כותב את הנקודה הזאתי לא בשם הירושלמי שלמה כתוב בספר שמואל שהיו מחלקים את השלל גם בין אלה שלוחמים וגם בין אלה שיושבים על הכלים בגלל שגם כאלה שיושבים על הכלים במקום יותר רחוק גם הם חלק מהמערכה כל עם ישראל נמצא במערכה בזמן מלחמה אנחנו לא מפרידים בין איש לאיש לכן התורה ואומר הירושמי על זה נאמר והיה מחנך הקדוש כותב הרמבם במורא נבוכים למה דווקא בכי תצא מחנה אלויבך והיה מחנך הקדוש אומר הרמבם כשאדם יוצא מהשגרה אז אז מתעוררות בו כל מיני כוחות ויכולות שהוא לא כל כך אולי פועל על פיהם בזמן שהוא נמצא בתוך הבית בחיים השגרתיים. היצרים של האדם כל מיני כוחות שתמונים אצל כל אחד מאיתנו לפעמים יש להם כוח יותר לפעול בזמן שאתה יוצא מהשגרש על החיים. אומר הרמב"ם במורא נבוכים לכן התורה אמרה דווקא כי תצא מחנה ונשמרת והיה מחנך קדוש דהיינו גם שאתה לא נמצא בחיים השגרתיים שלך תשמור על האיזון אותו רעיון כותב הרב זצל בעין היה שזה העניין של תפילת הדרך שהמקור לתפילת הדרך אומרת הגמרא בברכות אם הלך בכונך ותצא לדרך שכשאדם יוצא צא מהשגרה אז פה ושם יש לו כל מיני דברים שעורבים לו מהצדדים כדי לשבור על האיזון לכן יש את התפילת הדרך אם מלך בכונך תבקש רשות מהקדוש ברוך הוא שיאיר את עיניך מ שישמור עליך גם בזמן שאתה לא נמצא לכאורה במקום הטבעי של הבן אדם למה התורה אומרת מתבטת דווקא בסגנון שהיה מחנך קדוש. אנחנו יודעים במסידת ישרים יש בריטה שרבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות לידי זריזות ונקיות בכל המידות וחסידות והמדרגה הפרק כו במצינת ישרים זה מידת הקדושה אז התורה אומרת לנו והיה כי תצא למלחמה אז והיה מחנך קדוש לא כתוב היה מחנך טהור או היה מחנך נקי התורה מרוממת אותנו דווקא בזמן מלחמה למעלת הקדושה שהיא הפסגה ש כל הויתה של רבי פנחס בן יאיר ושהמציאת ישרים נותן כל מיני הגדרות מה הכוונה של קדושה בשר אדם הוא אדם חומרי איך הוא אדם חומרי יכול להיות להתנהג כל הזמן בדרגה של קדושה אז אחד ההגדרות שכותב שמה מסילת ישרים זה שאדם בד לדוגמה אוכל אכילה לשם שמיים אז אף על הפי שהוא עושה פה פעולה חומרית שהיא נצרכת ואסור לדלג עליה אבל אם הוא עושה את זה לשם שמיים אז האכילה שלו היא כמו אכילת מזבח הכוונה של הבן אדם השאיפה של הבן אדם המחשבה של הבן אדם משפיעה על כל הפעולות החומריות איך אנחנו מתייחסים אליה זה תמצית ההגדרה של המצינת ישרים למידת הקדושה אז זה אומרת לנו התורה כי השם אלוקיך מתהלך בקרב מחניך. אז בזמן שאדם כי תצא למלחמה אז שלא נחשוב שכאילו אז האדם הוא מנותק לגמרי מכל איזשהו קישור למשהו רוחני בדיוק להפך. כי השם אלוקיך מתהלך וקרב מאחניך. אז גם כשאתה עושה פעולות שהם נראות לך כאילו הטבעיות שבעולם מה שעושים מזמן מלחמה. אבל והיה מחנך הקדוש אתה יכול להגיע גם בדברים האלה לדרגה של קדושה מפני שהיא הנקודת מוצא של הבן אדם שהוא עושה את זה בגלל הרגשה כי השם אלוקיך מתהלך וקרב מחניך שאדם יודע שמה שהוא עושה הוא עושה זה בגלל גבורת הרוח וידעת כי השם אלוקיך הוא הנותן לך כוח לעשות חיל אז ודאי שכולם מכירים את מה שכתוב בדרשות הרן שאין כוונה ת התורה לומר שאדם יזלזל חס וחלילה אבל לא יתן הערכה לכל הכלים שהוא משתמש בהם אלא שהוא ידע שכל האמצעים שאומרים עומדים לרשותו של בשר אדם זה השם אלוקיך הוא הנותן לך כוח לעשות חיל אז בזמן שיוצאים למלחמה והשם אלוקיך מתהלך בקרב מחניך והיה מחניך הקדוש זה לא רק ציווי זה גם הבטחה אם אתה אתה מתקשר כי השם אלוקיך מתהלך וכר מחנך תוכל להגיע בכל הפעולות שאתה עושה לפעולות שירוממו את האדם שהוא ירגיש שהפעילות שלו הן מחוברות עם מידת הקדושה שמידת הקדושה כמו שאומר המסילת ישרים זה שאדם מרגיש שגם הדברים הגשמיים שהוא עושה שהוא עוסק בהם הם דברים שהוא יכול להפוך אותם לאיזשהיא דבר רוחני כמו הדוגמה שהמשינת ישרים מביא על האכילה שלשם שמיים שהיא נחשבת כך כי בדומני הוא כותב כמו אכילת מזבח דוד המלך כתוב שכשהוא בא להציע את עצמו לשאול כדי לצאת להילחם אז הוא ניסה להלביש לו בגדים בגדי קרב ודוד המלך שלא רצה לדבוש אותם. כתוב שמה בתרגום יונתן בן יוזיאל וגם ברשי וגם בפירושו של רבנו אברהם בן הרמבם. דוד המלך רצה להדגיש שכל מה שהוא עושה זה בגלל שרוח השם דיבר בי. ואם אני אשים את הדגש רק על הכלים אז לא ייחסו את הדברים של דוד המלך שהיה צעיר ושאף אחד לא האמין שהוא יצליח אז יחסו את הדברים לדברים לא טובים ככה אומר שמה רש"י והתרגום נתן בןזיל זה רבנו אברהם אלהו וכשדוד באמת בא לשאול המלך הוא שאל אותו מה היכולות שיש לך הוא אמר לו גם את הארי וגם את הדוב היקה עבדך וכל המפרשים שואלים וביניהם התוסות ובב קמה כמדומים מה הקשר בין זה שדוד המלך שהיה רואה גם את הארי וגם את הדוב היקף דרך אביו הוא הציל את המראה שלו מהארי והדוב לבין זה שהוא יוכל גם להילחם מה מה דוד המלך אמר אין שום מילה מיותרת בתורה ובתנך גם את הארי גם את הדויקבדך אומר התוסות דוד המלך אמר לו עצם התאוזה שהיה לדוד המלך בטור רואה להילחם נגד הרי ודוף סימן שיש לו כוחות רוחניים שהם ישפיעו על המעשים שלו. כשאדם כמו דוד המלך בא מתוך קישור אמיתי לרוח לרוח השם דיבר בי אז אין לו מגבלות. המגבלות של הגוף הם מגבלות טבעיות אבל לפעמים אנחנו רואים גם במציאות אצל כל אחד כשאדם יש לו איזשהו מתביט על משהו מסוים הוא מאמין במשהו מסוים בצלל בן אורי בן חור למטה יהודה היה בן 13 שנה כשהוא הקים את המשכן ואומר הרמבן על התורה איך נותנים לילד בן 13 סליחה לביט הוא ילד אבל בן 13 חייב בביצות להקיב את המשכן אומר הרמבן הוא קיים בעצמו את ויקבע ליבו בדרכי השם. הוא הרגיש שהוא שייך לעניין הזה. אז זה נתן לו כוח כדי אפילו להקים את המשכן שכל כולו היה צריך להיות בשיא הלשמע על אדמות. אומר דוד המלך גם את הארי וגם את הדוב יקבדך. אומר התוסות הוא אמר לשאול המלך לא שאני בריון אלא בל שיש בי את הרוח יש בי את הקישול הקדוש ברוך הוא מאיפה צמח דוד המלך דוד המלך לא מזמן קראנו לפני כמה ימים את מגילת רות הוא היה צאצה של רות המואביה שרות המואביה כתוב שהיא הייתה אחותה של אורפה ושתיהן היו הבנות של מלך מואב אורפה לשון נתנה לה עורף לנעומי היא רק נשקה והלכה וישקה הוא נקוד ואילו רות כתוב שמה שהיא דבקה בנעמי ואחת שיודעת לדבוק בכוחות רוחניים כמו שהיה לנאומי היא זו שיכולה להוליד אחר כך את דוד המלך שרוח השם דיבר בי וגם את הארי וגם את הדוב יקבדך והוא הושיע את ישראל מגולית. וחז"ל אומרים במסכת סותטה מי זה היה גולייט? גולית היה הבן של אורפה שהייתה אחותה של רות. שאחרי שהורפה נפרדה מירות מירות ממנומי היא נבלה למי שנבלה וממנו היא הולידה את גוליית שהיה איזה קריבת משפחה אם מותר להגיד בין גוליאית לבין דוד המלך אבל הם היו שני הפכים כמו אורפה ורותה מורביה זו דקה בנורמי ואורפה בדיוק הפוך היא הלכה איתה כמה פציעות היה לה פה בשם איזה שם זכויות אבל היא הולידה את מי שחרף מערכות אלוקים חיים את שם השם דוד המלך שידע מזרה שירות להידבק בנאומי להידבק ביהדות להידבק בתורה הוא זה שהיה לו את היכולת להכניע את גוליית בנה של אורפה שהוא חרף מערכות אלוקים חיים ואילו דוד המלך בדיוק הפוך לקח את כף הקלע אני בא בשם השם צווקות אלוקי ישראל את מי חרבתא כמו שכתוב שמה ב בתנך ודוד עלף שהוא היה רואה היה לא נראה בדיוק אחד שמצליח עליו כתוב בתנ"ך קשול בהלפיו ונביא ברבותיו למה לא בגבורת הסוס אכפת לא בשוקה האיש ירצה רוצה השם את יראה ואת המיחלים לחסדו היו מדברים בהשוואה לא בשוקי האיש ירצה ולא בסוס הכוונה היא בזמן דווקא בזמן שיש מאבקים גם גשמיים וגם מלחמה מלחמה לשם עמלק לא לשכוח את המוצא של הכוח של עם ישראל שזה גבורת הרוח שהקדוש ברוך הוא נתן בכל יהודי ויהודי בגלל שכל יהודי ויהודי הוא באמת דבוק בתורה במהות אברהם אבינו כנמר שהזכרתי את זה פעם פה נלחם נגד תשעה מלחמים והוא ניצח הוא הלך לבדות את לוט בן אחיו המלחמה הראשונה בתורה זה היה על פדיון שבועים לוט בן אחיו היה ממואב שחז"ל אומרים שהם היו כפוי טובה אז דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים ובכל זאת אברהם אבינו הלך לבדות אותו תהליך כמו שהיה אצל דוד מול גוליית שהיה מול מואב שרות המאוביה ואורפה היו בנות מלך מואב שמלך מואב כתוב בחז"ל כשהנביא בא אליו ואומר לו יש לי דבר השם אליך אז הוא היה קם מהכיסא ומכבד את דבר השם אבל זרעו גולית לא ידע לעשות את זה. אז כתוב אצל אברהם אבינו שהוא פדע את אותם כפויי טובה את לוט שאחרי שהוא נלחם הקדוש ברוך הוא אמר לו אנוכי מגן לך אל תרא אברהם אנוכי מגן לך ושואל רש"י מי שניצח תשעה מלכים ממה יש לו לפחד? על מה צריך הבטחה? אל תראה אברהם. אומר רש"י, הצדיקים כשם מצליחים הם פוחדים שמה נתמעטו זכויותם. יש לי חבר שפגשתי אותו פעם באיזה יום שישי, חיוור יותר מהסיד. שאלתי אותו מה קרה? הוא אומר לי אתמול יום קודם היה פיגוע באיזה בית כנסת והר נוף בירושלים וניצלתי מהסכין של המחבר שהואמה מולי אז אמרתי לו אז למה אתה חיוור הקדוש ברוך הוא אוהב אותך ניצלת אז הוא אומר לי בתמימות אבל נתמעתו זכויותיי זה מה שהטריד אותו לכן הוא היה חיו אמרתי לו תסתכל בספר של רב צודק שנקרא פוקד ד הקרים באות א' ששם הוא כותב שנתמטו זכויותיי לא על כל דבר אומרים את זה זה בן אדם שהוא קיבל משהו שהוא לא טבעי שהוא יקבל את זה אבל אם אדם מבקש מהקדוש ברוך הוא שזה דבר שזה טבעי שלרצות את זה כמו חנה היה לה קשה בלידה אבל זה טבעי שאישה תרצה ללדת אדם רוצה לחיות זה טבעי שהוא ירצה לחיות רב צודק כותב שמה על זה לא אומרים להתלטו זכויותיי אומר רש"י, אברהם אבינו פחד שנתו זכויותיו. אז שתמת אומר פירוש אחר, אומר מי זה היה אברהם אבינו? חסד לאברהם. כל אהבת הבריות, כל התכונות שיש בעם ישראל, רחמנים, ביישנים, גומלי חסדים, הכל. זה ירושה שיש לנו מאברהם אבינו. רבי חיים בן לוזי בפרקי אבות כותב, למה אברהם נקרא אברהם אבינו? אומר מלשון אב ותולדה שכל אותם הפעולות החיוביות שעשה אברהם אבינו זה הוא הוריש את זה לבניו עד סוף כל הדורות והוא מביא שתי דוגמאות מאז שאברהם קיים את הלך לך אל הארץ אשר הרקע משמה יש בכל יהודי תשוקה לבוא לארץ ישראל אף על פי שכרגע הוא לא מבטא את זה ומאז שאברהם אבינו עקד את יצחק אז לכל יהודי יש את הכוח הזה למסור את הנפש על קדושת שם השם אברהם אבינו סמל של כל ההטבה של העולם. אומר השתמת, אברהם אבינו פחד שעכשיו כשאני יוצא להילחם אז אולי אני כבר יחזור משמה יותר מחוספס. יהיה לי פחות תכונות של חסד, פחות תכונות של רחמים, פחות תכונות של אהבה. מזה פחד אברהם אבינו שהתכונה הבסיסית של אברהם אבינו היא תשתלה. על זה אמר לו הקדוש ברוך הוא, אל תראה אברהם, אנוכי מגן לך, מגן אברהם זה שאתה ממגר את הרשע ואברהם אבינו עשה את זה מתוך דביקות בקדוש ברוך הוא, למגר את הרשע של העולם זה חסד, זה חלק מהחסד ואאהבה והכנסת ורחים של אברהם אבינו. וכך כותב מרן הרב בתפילויות של ימים נוראים מבקשים על חיים וחסד ובסוף בתוך התפילה אנחנו גם מוסיפים עוד משפט וכל הרישה כולה כישן תכלה בראש השנה זה הזמן לדבר על כך בראש השנה אנחנו מדברים רק על החיובי בכל זאת מסדרי התפילות שמו שם את הביטוי וכל הרישה כולה כישן תכנה אומר הרב בעולת ראייה אתה רוצה שיהיה חיים נורמלים בעולם. החיים שעם ישראל מדבר זה חיים בלי רוע. לכן דווקא עכשיו זה הזמן שבכל הרישה כולה כשישן תכלה. וכך כותב האור החיים הקדוש. עיר הנידח תקה תקה את כל יושבי העיר אנשים ונשים ותף. ומיד אחר כך אומרת התורה ונתן לך רחמים וריחמיך. שואל האור החיים הקדוש, למה דווקא פה התורה מדגישה ונתן לך רחמים? אומר האור החיים את אותו רעיון. אדם יכול להפך חלילה לאכזר הקהקה את כל ישבי העיר גדולים וקטנים. על זה אומרת התורה אל תדאג. אם אתה בא בשם השם צקות ונתן לך רחמים ורחמיך אתה תהפך לרחמן מפני שדבר שהתורה אומרת לעשות היא לא תהפוך אותך לרע היא רק תהטיב איתך זה מה שאומרת לנו התורה כי תלצה מחנה אלוהבך כי השם אלוקיך מתהלך בקרב מחניך יש שמה גילוי שכינה אם אתה אתה מתחבר לגילוי שכינה. אתה תוכל לדאוג שווה מחניך לא סתם טהור ולא סתם נקי ולא סתם זהיר, אלא תוכל לדאוג שהמחנה יהיה מחנה קדוש. שיא הקדושה, שיא המדרגות של רבי פנחס מן יאיר, שגם הדברים החומריים שהבן אדם עושה, לא הדברים האסורים, חלילה, דברים שצריך לעשות. אתה עושה את זה בשם השם צקות כמו שדוד המלך אמר שאני בא בשם השם צקות אז הדברים החומריים עצמם יכולים להפך גם לדרגה של קדושה על אחת כמה וכמה בזמנים האלה לא רוצה לרדת לפרטים צריך להידבק ולהאמין יותר ויותר ונשמע אותם מכל דבר מכל דיבור הרכילות לשון הרע מחלוק בוודאי בימים החודשים הקרובים שכל המדינה נכנסת אליהם צריך לדעת שהבחירות האמיתיות שלנו ואני לא מדובר פוליטיקה זה לדאוג להתהרתנו ומכל העמים זה התפקיד שלנו שלא בלי מחלוקות בלי פילוגים בלי חס וחלילה בפרט שאנחנו נמצאים במצב שכי תצא מחנה והשם אלוקינו מתהלך וקרב המחנה כמה שאנחנו נבוא כמו יותר כמו דוד המלך שהוא בא בשם השם צווקות. בשם השם צווקות אומר הרמ"בן בהקדמה לתורה כל התורה כולה ישמותיו של הקדוש ברוך הוא. כשאדם מנוות את כל מה שהוא עושה על פי התורה הוא יודע שלולי שיש מי שלומד תורה אז אין לנו את היכולת אז ודאי שזה ארובה יותר גדולה ודאי בניצחון. הרב זצל כותב ברפילי תורה הוא כותב שמה קטע על עצמו שהוא משתדל כל הזמן למצוא את האושר הפנימי שלו בקרבי פנימה ולא בהסכמת הבריות י שיש לפעמים בלבולים גם בתוך המחנה פנימה יש דבר שהוא נחשב לחשוב, זה חשוב, מעריכים אותו יותר, תופס מקום יותר, אבל יש גם עוד מילה דומה שצריך שהדבר יהיה לא רק חשוב אלא שהוא גם יהיה נחשב. אומר הרב, הנחשב יותר גדול מהחשוב. הדבר שהתורה מייחסת לתוך חשיבות למצוא את האושר הפנימי של הבדם בתוכו ולא לפי כל מיני מוסכמות חברתיות מבחוץ האושר הפנימי של האדם זה הדרגה הגדולה ביותר שהרב זצל כותב על עצמו שהוא רצה להגיע אליה ולא לעשות את הדברים רק לפי מה שיגידו בחוץ ובהין היה הרב כותב יש ביטוי בגמרא בשבת בפרק ראשון הנכנס יכנס והיוצא אל יכנס. אומר הרב, לפעמים כשצריכים לקבל החלטות ציבוריות אז שזה דבר שנוגע, זה החיים האמיתיים שלנו של היהדות, אז צריך שכל ההחלטות האלה הכל נבע מתוך בית המדרש. אבל אם יש מישהו שחושב לצאת לחוץ כדי להתרשם מה אומרים בחוץ ומשמה להביא כל מיני דעות כדי לקבל החלטות שהם נוגעים לציפור נפשה של העולם היהודי על זה אומרים חז"ל תיכנס לבית המדרש משמה תלמד את ההדרכה הנכונה אבל היוצא אל יכנס להיות בין אלה שמחליטים למה כדי שבזמן שאתה מוש משפע מדברים אחרים אז כבר אין לך את האיזום ב-100% וכך כותב הרב בעניה שזה הסיבה שהתורה הדגישה שמשה רבנו עלה להר סיני בהשכמה מה נפקמי לנו אם הוא עלה בהשכמה או שהוא עלה אומר הרב בן הים משה רבנו עלה לקבל תורה בלי להיות מושפע מדברים חיצוניים הוא הלך לקבל תורה כדי ששתאבד לתורה להאמין למה שהתורה אומרת, להאמין למה שחז"ל אומרים, לכל דבר, לכל תג ותג, כמו שאמור על רבי עקיבא. לכן התורה הדגישה משה רבנו לקבל תורה משה רבנו הגדול מתי? בהשכמה בזמן שהוא יודע שהוא יאכל בלי משוחדות, בלי שום השפעה שהיא לא מני ובי כדי להבין באמת את התורה. אז שהקדוש ברוך הוא יזכה את כולנו, את כל עם ישראל, בעזרת השם לעלות לקבל תורה בהשכמה ולעשות את הכל באמת מתוך התורה שאנחנו לומדים בבית המדרש ולהזדהות במה שאמר דוד המלך שאני בא בשם השם לצוקות בשם השם לצקות כמו שהבאתי מהרמבן כל התורה כולה לשמותיו של הקדוש ברוך הוא להיות כל כולנו משובדים לרצון של התורה לציווי של התורה ואז נזכה בעזרת השם לקיים את הפסוק שהזכרתי בתחינת הדברים והיה מחנך הקדוש לא רק טהור ולא רק נקי ולא רק זעיר אלא לשיא השיאים שכל דבר שנעשה בשם התורה על פי התורה יהיה תמיד מחובר לתורה ולבית המדרש ובעזרת השם קוים בכל עם ישראל ואתה 400 תדרוך אומר השפת אמת ובזה אני אסיים בלי נדר מה זה ואת במות תדרוך הוא אומר תדרוך מלשון דורך ענבים לא מלשון לנטוץ ולשבור ולהעבד אלא גם כשאתה עלבותיימור תדרוך לשון דורך ענבים מכל מה שאתה עושה תוציא איזשהיא תועלת חיובית ולא רק ללכת בדרך של נציצה ולאבד והגמרא במגילה אומרת מי זה שאמר את ההתהל במותמות תדרוך מרדכי כשעלה על גבו של המן כדי להגיע לסוס אומרת הגמרא בזמן שהוא עלה על גבו של המן הוא אמר אז את הפסוק ואתה על במות תדרוח בדיוק כמו שאומר על השפת אמת גם המן שהמרדכי זכה תדרוך אבל מלשון דורך הנבים אפילו בני בניו של המן למדו תורה שהקדוש ברוך הוא יזכה את כולנו בעזרת השם ללמוד וללמד ולהפיץ הרבה הרבה תורה בעזרת השם תודה רבה Да.