צפרא טבא | צורבא מרבנן - קסז | הרב בן ציון אלגאזי

צים לכות שבתים עכשיו זמן חורף לקחות שבת כל זמן חורף בעזרת השם כך א אנחנו בחובת בחלק יב רחיצה נדמנה שסיימנו או שנשאלנו חוברת אחרונה ברחיצה זה טיפול בשיער בשבת לא עשינו את זה נכון לא עשינו את זה לא >> טוב אנחנו בעמוד 107 יש כוח תהיה זמן טוב, חודש טוב. אומרים בערבית אגזינטר ווינטר. יפה גם בתימנית. סו דבר יפה. אז אנחנו א ניגע היום בכל העניין של סירוק ותלישת שיער בשבת. זה אחד הדברים המורכבים בטח לבנות, נשים שרוצות להסתרק וכולי. א רוב הגברים בשלב מסוים זה כבר לא רלוונטי. באופן כזה או אחר. אז רק ניגע בכל אופן כי זה שאלה גדולה מאוד. מה מעמדו של המסרק בשבת? כמה מותר להסתרג? תיקון השיער, כל ההגדרות ההלכתיות שיש בבדבר הזה. אז איפה אנחנו נוגעים בעניין של סירוג בשבת? מלאכת גוז. ההגדרה של מלאכת גוז. מה ההגדרה? תראו בבקשה תנוחת הבה איך הוא מגדיר את זה. מלאכת גוז היא אחת מלמט אבות מלאכה אסורות מן התורה בשבת. מהות מלאכת הגוזז היא ניתוק והכירת דברים הגדלים בגוף בעלי חיים ממקום גידולן כגון שערות ציפורניים גלדי אורות לכים יבלות שכן צינו מלאכת עבודת משכן שהרי גוזזים צמרב בווד צורך תביעת חוטי שיער להרגת הברוכת ועוד ויש אומרים שגוזזים גם את השרות אורות חשוך עיבוד האורות החוטט אחד מעברי בעלי חיים אינו בכלל גוז שעברי בעלי חיים הם חלק מגוף בעלי חיים זאת אומרת כל המותר של הדברים של בעל חיים המותר הכוונה היא שיער יבלות, ציפורניים הוא נקרא מלאכת הגוזז. עכשיו מה בדרך כלל היו עושים במשכן? היו כוזים את השיער של הבעלי חיים. מה זה היה שמה? השערות וכולי כוזים צמר מבהמות לצורך תביאת חוטי צמר הפרוכים. מה התרסתדר שייש פה? היו לוקחים את הצמר ואת הצמר היו מה עושים? מאבדים אותו כדי שיהיה אורות עלים מתוך הזה וכולי. כשאנחנו עושים מלאכת הגוז בגוף שלנו אנחנו לא רוצים להשתמש במה שאנחנו תולשים אף אחד לא משתמש בציפורניים שלו אחריכם ציפורניים זורקים שורפים לא יודע כל מ זה מה אנחנו כן רוצים לתקן את מה שנמצא באותו מקום אז האם זה מהווה הבדל ממלאכת הגוזז של המשכן זה השאלה שלנושא לזה עכשיו עכשיו לכן >> או עכשיו כי הוא תקן את האור עצמו עכשיו השאלה היא הפוסקים דנים בדבר הזה מה בדיוק ההגדרה בסופו של דבר האם נשתמש את מה שטלשנו או ליפות את מה שנשאר בדיוק השאלה אז תראו בבקשה את הרמבם הרמב"ם כותב במקור שתיים לפניכם כך הגוזז צמר או שיער מן הבהמה מן החיים מן החיים מן המת אפילו השלח שלהם חייב מצוין אז אנחנו אומרים ממפורש שכל העניין של של הגוזז זה לגבי אחד שרוצה להשתמש במה שהוא גוז כך לשון הרמבם ואז הפוסקים באמת הביאו את המחלוקת שהבאתי לפניכם עכשיו האם אנחנו רוצים רק ליפות את מה שיש לנו ולא לא להשתמש במה שגזנו האם זה גם בכלל מלאכת גוז שאלה מאוד גדולה תכף נראה בזה נפקמינה מאוד מעניינת התוספות כותב מקור שבת על המשנה הנותל ציפורניו זו בזו בשנה וכן סרוב וכן קנ גד כוכב פוסקת רבי אליעזר מחיה חמים אוסרים משום שבות אומרת הגמרא אמר רבי אלעזר מחלוקת ביד אבל בכלי יהיה חייב אומר התוספות מקור ארבע לפניכם בכלי דבר הכל יהיה חייב היינו כרבי יהודה דמחיה במלאכה שאינה צריכה לגופה תוספות קורה לדבר הזה זה מלאכה שאינה צריכה לגופה. אנחנו פוסקים להלכה שמלאכה שאינה צריכה לגופה לא חייב עליה כמו שפוסק רבי יהודה אלא פטור אבל אסור. ומביא השולחן ערוך מקור חמש. כך בסביב השולחן ערוך יש ביאור הלכה מאוד חשוב שמחדש את כל מלאכת הכוז. אסור ליטול שערות צפרוניו בין ביד בין בכלי בין לעצמו בין לאחרים. קודם כל זה ברור שזה אסור. אסור לתלוש שערות אסור לתלוש ציפורניים אסור לתלוש יבלות באופן כזה או אחר. יש מקרים בודדים שביבלות או כל מיני מותרות של אור יהיה מותר לטלוש אותם אבל כעיקרון כל ניתוק דבר ממקום חיותו בשבת אסור נקודה וחייב על שתי שערות הוא מנקט לבנות מתוך שחורות אפילו באחת יהיה חייב ודבר זה בכל אסור משום לא ילבד גבי סימנת אישה עכשיו שימו לב איך בנוי המחבר בצורה מאוד מעניינת אומר המחבר אסור לתלו שערות בשבת אסור לתלו סיפורניים בשבת מצוין מביא המחבר הלכה שבכלל מופיעה ביורי דעה שמה מדובר בהלכות אקום שאסור להוציא לבנות מתוך שחורות כדי להתייפות משום לא ילבש גבר שמלת אישה כולם שואלים מה מחבר מערבב אור החיים אם יורדה פה אנחנו מתעסקים בהלכות שבס לא מתעסקים בהלכות איסור לבישת אדם כבגדי אישה וכולי מה הקשר ביניהם אז החידוש הגדול במחבר שאם הוא עושה פעולה וזה החלק הנוסף שהבאנו בהגדרה שאנחנו לא רוצים רק לקחת את מה שטלשנו אלא ליפות יש בזה זה גם גדר של תיקון וגם בזה יש מלאכת גוזז תראו את הביאור הלא רבי יסבית >> לא וסכס אומר הביאור הלכה בחייו עניין התוספות כתבו את זהו דווקא לרבי יהודה מלחה שצריכה לגופה אבל רבי שמעון פטור אף בכלי ומשום זה תמרו האחרונים על הראש ואתו שהתיקו הדין לא הם פסקו כרבי שמעון גם מחברך סתם בזה מסתמה ונה הגרה כתב את השולחן ערוך סתם פה להלכה כדעת הרמבם מלאכה שנה צריכה לגופה וכולי זה בלאגן שלם כמו פסק מחביבה מלאכה שנה צריכה לגופה האם כרבי יהודה או כרבי שמעון והנה הריבש תשמעו עכשיו את הריבש בסימן שצד כתב דמלאכת הגזיזה חשיבה מלאכה לכולי עלמה אפילו אין צריך לשיער דגזיזה הייתה במשכן שלא לצורך הצמר והשיער רק לצורך האור כגון באורות חשים על כן חייב כלשהו לצורך גופן כמו שכבודו ציין קודם שמטרתם הייתה מה לעשות רבי סי על מנת ליפות אף על פי שאינו צריך ך לשיער ומלאכה הצריכה לגופה היא עד כאן לשנו ואפשר לומר שזה דוד שולחן ערוך ולא כדעת התוספות פי פלוואים אז התוספות לכאורה בי שזה מלאכה שנה צריכה לגופה לא נכון גם לפי המחבר זה לא ראיה שהוא פוסק הלכה כרבי יהודה אלא זה באמת נקרא מלאכה צריכה לגוף למה כי אני רוצה מה לעשות ליפות מכאן משמע שכל מי שמסתרק לכאורה לעולם הוא יעבור על איסור גוז כי גם אם הוא לא רוצה את השיער ובדרך כלל אדם שתול שערות גם אם זה משחק או בכלי משחק חק זה כלי לכל דבר מניין הוא לא רוצה את השיער אבל בכל אופן הוא רוצה להתייפות עכשיו השאלה היא מה בדיוק הגדר של ההתייפות זה שאלה שאני שאלתי ואני קצת אשאל פה שאלה גם להלוך לא יודע אם למיסה לא יודע מה פוסקים מסכים הדבר הזה כי אדם כשהוא מסטרק ההגדרה הפשוטה היא שהוא רוצה להוציא את השערות המדומדלות שיש לו זה ההגדרה ההלכתית שיש רוב אנשים שמסתרכים לא נראה לי שזה מטרתם מטרתם בעיקר מה לעשות להתייפות לא לראות יהושע פרוע על הבוקר לראות כזה שגם שקם עכשיו הוא רוצה לראות שהוא נקרא פשוט >> סדר ולא >> בדיוק זה סדר ולא דלוש ואם זה כך ולא אכפת לו מהלוחות שלא אכפת לו מהסורות המדולדלות לכאורה לא יהיה פה בכלל שם איסור כי אני לא רוצה עם הפלישה לסדר את מה שהיה פה את המדונדל ואין לי עניין בשיער לכאורה חשבתי להגיד שאין בעיה עם סירוק בשבת לא שאני רוצה לפסוק על הלכה למעשה מה מה מה יעשה עם השיער אחר שלי אה שישאר ר כן שישאר נכון היום אנשים עושים להסלט שיער כל היום זכנים עושים להם חורים בדיוק אתמול נתקלתי בן אדם כזה פתאום אני רואה זה היה לו כאן שטוח לגמרי ריק פתאום יש לו רעמת שיער ממש צ'ופ הוא יכול הוא יכול ללמוד בינשיבה בחברון איזה צ'ום ככה יפה אמרתי לו תשמע תתחדש חדש אז הוא הסביר לי דבר מוביל שוקחים את השיער משלו לא לוקחים שיער מקום אחר שתי לוקחים שיער של טייש לא את השיער שלו תולשים מפה פה שמים פה וזה צומח בחזרה זה נהיה חלק מדמים הוא מסתפר עם זה והכל אז הוא אמר לי שהוא יקפיד לעשות את זה בכל המועד כדי שלא יהיה לו בעיה עם התפילין כי בהתחלה אסור שיגע בזה זה נראה אורק אז אז א קיצור גבלדיק אז אני אומר אדרבה אנשים היום רוצים רוצים הולכים לגאורגיה הולכים לטורקיה כדי שארדואן ישליל להם קצת שכל טוב בקיצור מה אנחנו עושים עם הזו >> כן כן זה זה זהזה אני חושב שזה גד שמתעסק כי לא בטוח שהיא באמת זה הוא לא מתכוון לדבר הזה בכלל זה לא אין תגיד לי זה פסיק רשע אבל פסיק רשע על מה באיסור דרבונו שלא אכפת לו שלא מסכבן נגיד כי נגיד שכל כל פעם שאדם מסטרק יהיה לו תשתיער של פי הריבה שהוא עושה את זה לדאורייתא כן אין כי אני רוצה ככ כי ההבנה של הפוסקים הייתה למה זה דאורייתא כי אני רוצה ליפרות את מה שנשאר לי כי כמו שאמרנו יש להם שני צדדים לגוז אחד להשתמש בשיער שתיים לייפות זה מה שאתה דיאיקת קודם אבל אם אין לי לא את זה ולא את זה לא רוצה את השיער לא מעניין אותי השיער הזה בכלל וגם לא רוצה שיתעלש לא רוצה ההיפוי כמו שאומר כבודו זה רק שישאר שיער ולא יתעלש שיער זה העיפוי אדם רוצה להיראות צעיר טוב חיברו את הלכות שבת עם לכות נזיר כן בכבוד לכאורה אם >> לא בהמון דברים >> הבעיה היא לא זה הכוונה להתיב אז כל דבר שאדם מתייפ הוא >> לא אבל זה דבר שהוא מיוחד לנושים כל דבר שהוא מיוחד לנשים אם זה לא מיוחד לנשים אז זה לא הגדר שלא ילבש גם גם נשים לבשות חולצות גם אנחנושים חולצות אז מה זה לא ילבש כל דבר שאישה עושה באופן ספציפי שזה מיוחד ליו אתה כגבר עושה זה נקרא לו ילבש ונשים היו צובות שיער לבן או כל צורה אחרת כדי להיראות צעירות וטבות ולא להראות זכנות זה נקרא לו הילב בסדר לכן אנשים טולשים כדי לראות זה גבר לא אכפת לו איך הוא נראה זה העיקרון חז"ל בפויסקים ישבו בין הלכות שבסלכות נזיר תראו בבקשה במקור שבע נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק נזיר כידוע אסור בדשת השיער אסור לו לסרוק אומרת הגמרא חופספ מה אני רבי שמעון דמד משהו מזכר מותר אבל לא סורק אתן לרבונון רשע רבי שמעון וספר רבונון אמר רב כולה רבי שמעון שמוני כל הסורק להסיר נימים מדוות מתכוון הנה זה התפיסה של סורק למה הוא מסרק לפי רב שמעון זה לא דבר שלא מסכבן אלא זה מסכבן למה הוא מתכוון להסיר נמי עם המדונדלות אומר המחבר באור החיים אסור לסחוק משחק בשבת אפילו אותם שעושים מסיער חזיר שזה יותר רך שאי אפשר שלא יעקרו שערות נו ואם יעקרו שערות מה הבעיה אומר המשנה ברורה ועל כוח אף אם לא מתכוון לתלישת השיער גם כן אסור דע פסיק רש ובגמרא הייתה דכל הסוחק להסיר נשמים מדונדלים מתכוון כדי להפריד את טב שערותיו ונפקמינה מזד אפילו מסר קרח שאינו פסיק רשגם כן אסור אם לא באופן שאינו מכוון להשיר את הנימין אם הוא לא מתכוון להשאיר נימים זה כבר לא יהיה בגדר של מה של פסיק רש כי גם לא בטוח שזה מסרק רך שיעשה את הבעיה וכתב בספר ישועות יעקב תראו את הצעקה שלו ראיתי אנשים שמכילים לסחוק אושם בשבת וכמעט נעשה דבר כתר אצלם אוי לעיניים שכ כחות עבור בשת נפש לחלל שבת בידיים ומהראוי לכל חכם בעירו להזהיר על זה אולי ישמעו ויקחו מוסר עד כאן דבריו ומה שמשיבים שמוכח את הכנס הרותיו כדי שלא יתגנב בפני חבריו הוא יכול לעשות באופן היתר כדי לקמה יש בפויסקים גם אם לא הולך לפי החידוש שלי יש בפוסקים חילוק בין שירוק שיער לתיקון השיער וההבדל ביניהם הוא בהגדרה ההלכתית סירוק ה הרגליים של המסרק איך זה נקרא שמה ה >> שיניים אות הזוי השיניים של המסרק מטרתם לחדור פנימה לתוך שערותיו של האדם ולטלוש בתפיסה ההלכתית לטלוש לטלוש את כל השערות המדולדלות מי שמתקן את שערו לא נכנס פנימה עושה דבר מלמעלה מתחת לפני השטח הכל מבולגן מלמעלה הוא נראה מתוקתק זה כל הבורט של העניין אז לסרק בשבת אסור לתקן שערותיו עם מסרק רח מסרק רח בדרך כלל זה מסרק של תינוקות של בית רבן שלא חטו יש כאלה תינוקות שיש להם שלוש שערות כמו אנשים שהם ז חוזר חלילה בתחילת החיים אחרי כן יש שלוש שערות רוצה לסדר אותם לכאן או לכאןזה נקרא תיקון השיער תיקון השיער מותר כי זה נעשה מלמעלה לא חודר פנימה לא מתכוון לטרוש את השערות המדולדלות אין בזה אין בזה בעיה הנה אז מיד אומר הרמה מצוין כיוונת אתה מבוזמן חלת להיות הרמה מקור 10 אבל מותר לחוף ולפספס פס ביד יפה אם אתה רוצה לפספס ביד זה בסדר לתקן ביד ככה את השיער שלו ולרוב הגברים זה בסדר לפי כמות השיער שיש בגין מסוים זה כבר לא צריך שום מסרק אומר המשנה ברורה תראו בבקשה ב-1 שלא יקרו שיערות מכל מקום מותר לתקן מעט השיער הראש בכלי העשוי משיער חזיר שהוא רך מאוד דווקא לסרוק אסור דמשאיר את השיער אבל לתקן מעד שרי ומסרק אסור אף בזה ונהגו שיהיה הכלי אסור עשו מסייה חז מיוחד לשבת כדי שלא יהיה מרז כאובדין דחול שלא יהיה ראה כמסחק גיד כן עכשיו לפי זה רבי יסאי יוצא מה שיראה מתוכן שיראה מתוקן שיראה מתוקן דרך אגב בגלל הדבר הזה גם כתבו חלק מהייסורים שהרמה מביא זה שאסור להסתכל במרא בכלל בכל השבוע זה מופיע ברי דע למה שמת שערות לבנות מתוך שחורות כל האיסור הזה של הגברים שמתייפים לפי ההגדרה הפשוטה של הפויסקי לכאורה זה לא היה לא היה מקובל כי אדם כל הזמן רוצה להיות כמו הגדר של שלא אישה >> מה ישמעו הפאות זה בלאגן שלם הפירות יש יש בישיבה פה יש גם כמה חבר'ה בודדים שיש להם פאות בוא ושם וו ו ויש לי יש לי בעיה איתם קודם כל בשיעור הם לא מתופסים את השיעור עד הסוף מגלגלים אתה מגלגלים מגלגל את העיניים כ מגלגל את הזה אומר תשמע תניח תניח זה אבל אני אומר לו מסתומ גם אתה מחלל שבת כי מי שכל הם מגלגל את הפאות בשבת רוב הסיכויים שבסוף מחלל שבס מי שתעסק עם השערות בסוף הוא דולש אותם אין מה לעשות אז אז הם שאלו אותי אם האם מותר להם לבנות אותם כי הרי הבנתי שזה גם כמו אישה כמו שאישה עושה צמות הם גם עובדים על זה לא יודעת שזה כזאת עבודה שזה יהיה יפה שזה שבשידוכים יוכלו להיות משובקים טוב מה מה באמת מה את הבעיה היא מכשיר >> באמת באמת שזה יראה ככה מה הרבי סולכים לאנשי מקצוע בבוקר אבל הרבי זה נראה הכי טוב לא ידעתי לא ידעתי שזה עד כדי כך פירות זה חתיכת סיפור דבר רק אספר לכם מדה דבדיחונטה הרבי אתם יודעים שבקלוויזנבורג מוצאי שמחת תורה הוא עושה את איש הרבי והוא זורק תפוחים תפוחים כל מי שתופס תפוח זה רק הפוכים רווקים יכולים לתפוס תופס מתחתן באותה שנה כך כך מקובלם אז השנה מישהו שהוא אחד כמעט עבדש שני כתב לו צעק לו אשת איש אשת איש תשמעו אני לא יודע מה אני אגיד לכם הפאות זה בעיה בשבת כי כי להשאיר את זה כמו של כבודו זה מצוין ככה זה נראה הכי טוב וזה הכי פשוט אבל להתחיל לעשות כל מיני מבנים כאלה ואחרים יש כאלה חושים לבואנה יש בונה גם בשיער אדם עושה צמ אדם עושה צמ לבת לא יכול לעשות צמא בשבת זה בונה הוא הדין לגבי זה אם זה כזה מקצועי שהולכים אפילו לאנשים לא ידעתי שמשקים זה בעיה גדולה מאוד וגם אני חושב מעבר לבנייה של הפאד ההתעסקות איתה רוב הסיכויים שבשופו של דבר הוא יתלוש שיער כל מה שמותן בשיער זה רק לתקן מלמעלה בהגדרה ההנחתית להתעסק עם זה בסירור בדברים מעבר אמנם זה ביד ולא בכלי וזה עושה את זה יסוד דרבונון כי הגוזז בשבת זה רק בכלי ולא בידה הגדרה היחטית זה גוז בכלי שתי שערות זה ההגדרה של זיזה מדאורייתא כל דבר פחות מזה זה כבר גדר של דרבונון אבל מי התיריסור דרבונון בשבס כן זה קצת להפידר זה בעיה >> אם הוא כן אם הוא עובד על זה ככה את הכל יבש אותם >> שתי נגיעות לא נראה לי שיש בעיה בצורה זה אבל אם מתחיל פה החבר'ה לא שתי נגיעות עם כל השיעור שלהם אני אומר לך שיעור שלהם הם >> מגלגלים אותי ביד מה זה אומר מה עושה מהם? רק כאילו בלך >> מלמעלה מלמעלה אבל הוא מתחיל עכשיו בסדר מתחיל אין לי פה הרבה מה להראות אבל אבל כשהוא מתחיל עם היד שלו להכניס את היד פנימה ולתקן את זה הוא עושה כן מסרק זה אסורק מפלסטיק הוא יותר קל >> כן כן המסחיקים מפלסטיק שיש להם מרווחים גדולים בין השיניים שלהם הם יותר קלים לתיקון ולא לסירוק אני מדגיש יש לי מסחק מיוחד לשבת שהוא באמת מפלסטיק מרווחים גדולים רק נגיעה קלה מקדימה כדי שלא יראה שאתה פרוע ב שלא יהיה חילו לשם. מעבר לזה, הסירוק היומיומי שאנשים עושים עומדים מול המראה כמה דקות לא עובד שבס. בסדר? אלא אם כן אני רוצה לחדש את החידוש אבל לא קיבלתי איזה א א שמיחה. זאת אומרת שהסכימו איתי הגדולי ישראל שכיום אנשים בכלל לא מתכוונים לתלוש את השיער, לא רוצים בכלל תלושת את השיער, לא נוח להם בכלל בדבר הזה, לא מתכוונים לזה. ואדרבה הם רוצים שישאר להם שיער. אז על פי זה אני אגיד לכם למה כי נפקמינה במסרק שהוא עשוי לטלוס שערות כי הוא חודר פנימה וכולי הוא מוקצה לא רק מוקצה מוקצה מחמת כלי שמלחתו לי איסור כי הוא עושה פעולה אסורה בשבת אז כל המסריקים בשבת בבית שמשתמשים בהם יום יום מקבלים בכניסת השבס שם של מוקצה מחמד כלי שמנחתו לאיסור רק המסחיקים שערבורי דיבר עליהם או משחיקים של תינוקות של בית רבן העשויים משיער חזיר לא נראה לי יום ש דבר כזה פלסטיק כזה קל או מסריקים עם שיניים מרווחות שהם עושות רק תיקון ולא סירוק בהם מותר להשתמש בשבתום זה לא כך כמה מוקצה >> מהיום זה לא כך >> עוד פעם להלוך זה מוקצה כן להלוך למיסה זה מוקצה להלוך ולא למיסה זה לא מוקצה וזה מותר אני אומר בסדר תראו בבקשה רבי יסאי תראו את הסיכום את הסיכום של ה א א תראו בקשה ב-15 של השמירת שבת כחת מותר לאדם לחכך בנחת בסערות ראשו וזקנו בנחת אינו חושב שם יתלוש בהם וא מותר לו להוציא שירי מאחר שנדבקו בזקנו ובלבד שיקפיד לא לטלוס שערות אסור לסרוק את השערות זה ההלכה למעשה של שמירת שמקתה אסור לסרוק את השערות אין במסרק אין ממברשת שמיכה אומברשת קשה והמסרק והמרשת הם אסורים בטנטול משום מוקצה שכשו לאיסור אבל מותר לסרוק ואף להבריש את השיער במברשת ששערות הרכות וכן מסרק שיש בן שיניו רווח גדול שאין חשש שבשימוש בהם יתעלש שיער כדי שלא ינ נראה כירוב דין דכול טוב לייחד מברשת מסק מיוחדים לשבת ויום טוב אז בכל בית צריך להיות מסק שכתוב עליו שבס קודש עם עם תמונה של נרות שבת שזה מסרק המיוחד רק לשבת לשם תיקון ולא לשם סירוק בסדר א תראו בבקשה את העקות יוסף אין מה מה אין לאישסלת פאותיו כל שכן השתמש לצורך זה בגלילים המיוחדים לכך כזה יש כזה יפעם של נושים שאיך זה נקרא עגולים רולים כן כן היו פעם באים אני זוכר ביטור ילד היו הסקיינס היה להם >> כן >> כן גם זקן גם כל יותר מדי זקן יותר מדי פאות בעיות אסור להגיד את זה פה אבל כן כן לא לא נתעסק איתם בשבת בזקנים גדולים או בפאות ארוכות זה יכול להיות בעיות בשבת לא שמה ש צריך לגדל והכל בסדר גמור אין שום בעיה אני לא נגד אחד ושלום שום דבר רק בשבס קודש אנשים נלים צדיקים גמורים שגן בסוף כל הפעם מתעסקים איתם או בפאות שלהם יכולים לגרום לכבד שבס מה >> לא כי לא ודאי שמגדלים וראוי לגדל וזה בסדר גמור וזה מצווה רבא והכל אני אמרתי פעם התימנים קוראים לפאות סימונים למה למה קוראים לזה סימונים? כי עם ישראל בגלות היה כסא עובד. איך מחזירים הבידה? ידי סימנים. כי הגויים יש להם זקנים, אין להם פס. אז זה סימן מובעק של עם ישראל. עם זה החזירו את עם ישראל חזרה לארצו. בזכות התימנים שגידלו סמונים. אה, רב חיים מבסוט. יפה. אומר האלקות יוסף, אין לאיש לסלסל את פאותיו. כל שכן אין להשתמש לצורך זה בגלילים מיוחדים לכך. והמקה לסלסל פאותיו שהם כבר מסלסלים יש לו על מי לסמוך זה סלסלה סלסלקה אסור מדרבנן להסרק מסרק בשבת אבל מותר להחליק את השיער במברשת בגדים רכה או ביד כמו שאמרתי תיקון מותר אני רק כתבתי פרו אבל עוד פעם זה לא להלכה למעשה אלא ניהו דעתי כן כיוון שבימינו אין המסג מסכו לתלוש את השערות המדונדלות אין רק לתקן את שערו מלמעלה הוא בדרך כלל שערו בריא יש כאן דין אינו מתכוון הוא מותר לתקן את השיער מלמעלה מי שיש לו נשירת עד שיער יש להחמיר ולא להסתרק אבל מי ששיערותיו בריאות ונורמליות ואין לו עניין בתישתם לכאורה לא צריכה להיות שום שום בעיה בדבר נסיים רק בנקודה הזאתי של אישה שליל תבילתה אומר הרב אליהו בליל שבת ולא הסתקה לפני שבת ואישה חייבת לפני התבילה לסרוק את צערה כדי להשאיר כל נימין מדולדלין וכל התזבוכחות שיש מוסכתי סתמכו האם מותר להסתח בלי שבקבות תפספס צבעותיה הנה מי ששאל קודם מותר בשיער בידיים להפריד ביניהם זה דבר שהוא אפשרי לחלוטין. עד כאן דיני סירוק בשבת עוד על דיני תיקון הגוף בשבת וכולי. בפעם הבאה זכו שנים רבות מותבות חודש טוב חן טוב >> בת מבורך >> לא זה לא אחד לא זה לא עושה >> אה הוא אשר בבוקר Давай