פתיחה למסכת גיטין וענינה של המשנה הראשונה | מסכת גיטין | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

בישיבות שהיעור הראשון של הזמן נקרא שיעור פתיחה ועד השיעור פתיחה אין שיעורים יש חשיבות מיוחדת לעניין הזה של של שיעור פתיחה וזה קשור יום לחודש אלול. יש א את המזמור שנהגו בעם ישראל לומר אותו ב חודש אלול. לדוד השם הורי וישעי. ממי רע? השם העוס חיי? ממי אפחד. ובהמשך המזמור אחת שאלתי מאת השם אותה אבקש שבטי בבית השם כל ימי חיי. דוד המלך מבקש מהקדוש ברוך הוא לשבת בביתו. לכאורה רק דוד המלך יכול להגיד את הפסוק הזה. למה? ישנה הלכה שאין ישיבה בעזהרה אלא למלכי בית דוד בלבד. אדם רגיל לא יכול לשבת במקדש. מה זה לשבת במקדש? אתה יכול לשבת במקדש. כל רגע שאתה במקדש אדם צריך להיות באמה, ביראה, ברטת איך יכול לשבת לפני הקדוש ברוך הוא במקדש שיש אדם צריך שיהיה לו תודעה של נוכחות של ריבונו של עולם שנמצא פה איך אדם יכול לשבת לשבת זה הרגשה איזו הרגשה ככה של א של ניחוטה אז רק מלך יכול לשבת נו מה ההבדל וכי מלך הוא לא צריך לחוש את תחושות היראה מלפני הקדוש ברוך הוא. למה למלך ישראל מותר לשבת באזהרה? שדוד המלך אומר אחת שאלתי מ את השם אותה בקשיבותי בבית השם כל ימי חיי ומה יעשו יהודים אחרים? התשובה אולי אפשר להסביר על דרך דרש המלך עד כמה שהוא מייצג את עצמו ודאי שהוא לא יכול לשבת בעזהרה המלך כבן אדם פרטי הוא לא שונה מכל אדם אחר והוא לא יכול לשבת באזהרה המלך יושב באזהרה כמייצג של כלל ישראל כלל ישראל יחד כולם יכולים לשבת בעזהרה זה הבית שלהם זה הבית המשותף שלהם ושל ריבונו של עולם הם באים והם יושבים שם אז כל אחד לבד לא יכול לשבת איך כולם באים ביחד מלך ישראל שהוא מייצג את כלל ישראל כולו כמו שאומר הרמבם שלבו של המלך זה כלב כל ישראל. המלך מייצג את כלל ישראל. כשדוד המלך אומר אחת שאלתי מאת השם אותה בקש שבטי בבית השם כל ימי חיי הוא לא מבקש רק על עצמו כדוד בן ישי אלא מבקש על עם ישראל כולו על כלל ישראל שיזכו לשבת בבית השם המקדש הוא הישיבה של כלל ישראל במקדש כלל ישראל לומדים תורה במקדש כלל ישראל מקבלים את התורה ומהמקדש נמשכים בתי מדרש בכל מקום ואתר. ישיבות, בתי מדרשות, בתי כנסיות מה טובו עליך יעקב, משכנותיך ישראל. וכולם הם בעצם בזהרנפין הערה מן המקדש. לכן יש הלכה שהרמב"ם כותב אותה. הרב סולובייצ'יק שם לזה שם לזה לב שיש הלכה שבכל בית כנסת ובית מדרש צריך שיהיה ארון. למה צריך שיהיה ארון? מה ההלכה המיוחדת? בלי אהרון חסר בשם של בית תפילה ובית תורה כי אהרון הוא בעצם משהו מן המשהו ממה שיש במקדש ארון הברית שבתוכו התורה אז המקדש היא הישיבה הכללית ובכל בית מדרש גם ישיבות פרטיות וישיבה כללית הישיבות הפרטיות זה השיעורים היומיים והחברות והכל ויש את היש הישיבה הכללית שזה כשכל הישיבה מתכנסת יחד ולומדת יחד האמת שבזמן הסדרים כל מי שזוכה ללמוד כאן בבית המדרש עם כל האווירה והרעה של הלימוד הוא גם נמצא בשיעור כללי סדר כללי שנמצא כל הזמן כל הזמן ביחד אבל רוצים ללמד שישיבה זה ציבור אחד זה כלל זה לא רק רובן ושמעון אז אנחנו מקדמים בברכה את כל התלמידים החדשים שהצטרפו אל בית המדרש שלנו היקר הזה של קרם ביבנה בין כאלו ש א באו מארץ ישראל מכל רחבי הארץ בין תלמידים יקרים שעשו דרך ארוכה מאוד מחוץ לארץ ובאו להצטרף כאן לבית המדרש כולנו יחד כאיש אחד בלב אחד בית מדרש אחד. אז אנחנו מאחלים לכולם גם לוותיקים. הצלחה גדולה בלימוד, בהתגדלות, בתורה, ביראת השם, באהבת השם, במידות טובות באהבת ישראל, בחיבור לארץ ישראל. כל הדברים הטובים והנפלאים שתלמדו ותגדלו בעזרת השם כאן אנחנו לומדים מסכת גיטין כשלומדים מסכת גיטין רק השם של המסכת כבר יכול להעביר אולי תחושה קצת פחות קצת פחות נעימה למה למה לא לומדים קידושין אם כבר באנו עכשיו נכון בחורים בשיעור א' אנחנו מתחילים עכשיו עכשיו במסכת גיטין בואו נתחיל מסכת קידושין בדברים חיוביים אז א מסכת גיטין כל כולה דברים חיוביים בעזרת השם אבל רבי יהודה הנשיא רבי יהודה סידר את המשניות לפי סדר שהיה בו ש שיש בו מחשבה זה לא א לקח משניות סידר אותם א מה שבא ראשון נכנס ראשון יש היגיון וסדר וחוכמה גדולה ועמוקה בסדר המשניות והיום נעסוק בשאלה אחת מדוע מסכת גיטין מתחילה בפרק ראשון לא ראשון אלא בפרק המא גט ממדינת הים עד כדי כך בהרבה מקומות יש כאלה שאומרים לא צריך להתחיל מימי יגט מנת הים. זה לא העניין של הגט. רוצים לעסוק בענייני הגט. יש כאלה מתחילים בפרק האחרון. בפרק האחרון, פרק תשיעי. שמה יש את המשניות שעוסקות שעוסקות בגירושין. איך מגרשים את האישה? מה צריך להגיד לה? צריך לתת לה. יש כאלה במחזור הקודם אפילו מה יש כאלה במחזור הקודם השיעור פתיחה נתתי על המשנה האחרונה של המסכת כי זה מה הסיבות שמצדיקות גירושין המשנה האחרונה מחלוקת בית שמאי בית הלל ורבי עקיבא בית שמאי אומרים אדם אסור לו לגרש אישה אלא אם כן מצא בה ערות דבר שהיא זינתה תחתיו בית הלל אומרים אפילו הקדיך את תבשילו הכין על האוכל שאי אפשר לאכול רבי עקיבא אומר אפילו מצה אחרת נאה אמנה מצה מישה יותר יפה יכול לגרש אותה הדברים הללו בית שמאי כולם מבינים את בית הלל אי אפשר להבין ואת רבי עקיבא לכאורה אני אומר בלי שם מעמיקים לא רק שאי אפשר להבין אלא כמעט אי אפשר לשמוע את את הדברים האלה של רבי עקיבא זה מצדיק גירושין איך אומר הנביא בספר מלאכי אלוהי חברתך ואשת בריתך זה תחתית מוסרית כזאת לגרש אישה כי מצה אחרת נאה אמנה אז אבל לכאורה זה היה צריך זו הייתה צריכה להיות המשנה הראשונה הראשונה במסכת אז יש כאלה לומדים פרק תשיעי יש קורים לא אומרים צריכים ללמוד פרק שני שמה יש את ההלכות של כתיבת הגט כל מיני רעיונות שלישי כל מיני רעיונות מאיפה להתחיל אבל סוף סוף רבי יהודה הנשיא התחיל מפרק ראשון אני לא רוצה להגיד שאסור להתחיל מפרק שני כי הוא עולה במחזור הבא אנחנו אנחנו נרצה להתחיל מפרק שני, אבל יש ודאי מקום גדול ללמוד לפי הסדר, אבל למה למה למה זה הסדר? מה הפשר של ה של הסדר הזה? שבעצם הכל הכל ממש הפוך. הפרק התשיעי צריך להיות הראשון והפרק הראשון צריך להיות האחרון. מי שהביא מדינת הים זה המקרה הכי רחוק. נתחיל מסיבות לגירושין. מה אומרים, איך כותבים, איך נותנים בסוף תגיע מישה הים זה מקרה? טוב אז א נשתדל בזמן שעומד לרשותנו להסביר בכמה הסברים בכמה דרכים אם נספיק את הכל אז יהיו שישה הסברים בעזרת השם למה פתח רבי יהודה הנשיא את מסכתנו במשנה הזאת של המביא גט ממדינת הים חמש על דרך פשט אחד על דרך דרש אם נספיק אז בואו נתחיל בלשונו של רבנו הרמבן בחידושיו כאן אומר הרמבן ויש תמנה מהכה סליק דקתני המביא השאלה של הרמבן בנויה על כך שמשניות הם תלויות הם או שהם פותחות במשהו שרואים שזה התחלה או שהם קשורות לאיזה פרק משניות אחר, שהם בעצם סוג של המשך של משנה ממקום אחר. ואז אם לא למשל אה אה יש את המשנה הראשונה מסכת קידושין. האישה נקנית בשלוש דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים. אז אתה רואה שזה משנה של פתיחה. או 15 נשים פותרות את צרותיהם וצרות צרותיהן מן החליצה והייבום. אתה רואה משנה שהיא משנה של פתיחה. פה יש משנה שהמביא גט. לא דיברנו על גט, לא הסברנו מה זה גט. איך אתה אתה מתייחס לאיזה משהו שכנראה אנחנו אמורים להכיר. אז אם הייתם נמצאים במקום שמתחילים בפרק תשיעי הייתם מכירים. אבל מי שלומד בבית נרש של רבי יהודה הנשיא לא מכיר. אז מה על מה על מה זה הולך? אז הוא אומר איקלמר אתם אומר הרמבן זה הולך על משנה אחרת דתנן וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל זו המשנה הראשונה מסכת קידושין המשנה הראשונה מסכת קידושין היא המשנה בית אב לשתי מסכתות היא משנה תפתיחה למסכת קידושין ולמסכת גיטין יחד אולי היה צריך להיות מסכת אחת שקוראים לה מסכת אישות. מסכת אישות שבה מלמדים אותנו איך מקדשים ואיך מגרשים. והמשנה ההיא במסכת קידושין היא משנה שמדברת גם על איך האישה נקנית וגם איך האישה קונה את עצמה. אז כל החלק הראשון מסכת קידושין עוסק בענייני איך האישה קונה נקנת ואחרי זה קונה את עצמה זה כבר עובר למסכת עובר למסכת גיטים ותנה קאה המשנה הזאת רבי רבי יהודה הנשיא רק שלידיעת הציבור רבי יהודה הנשיא לא כתב את המשניות יש משניות שהוא כתב אבל בעיקר הוא סידר את המשניות היו פרקי משנה ששנו תנאים עוד בשנים קדמוניות אנחנו יודעים על משניות ממזוגות אפילו משניות שחכמים מייחסים לתקופות קדומות יותר אפילו לימי האבות שהיו משניות קדומות רבי יהודה הנשיא לקח את המשניות וסידר אותם אבל יכול להיות שהייתה היו סדרי משניות כאלה שהפרק הזה בעצם מחובר היה לפרק ראשון של קידושין אבל רבי דז שהחליט לעשות מסכת אחת קידושין, מסכת אחת גיטין, אז הוא קודם סידר את מסכת קידושין. לאחר מכן א לאחר מכן חוזר הפרק הראשון לפרש את החלק השני של המשנה במסכת במסכת קידושים. ככה אומר הרמ"בן. זה לא הנושא העיקרי שרציתי לעסוק בו. יותר הספר של דברי הרמבן. ומי הוא אבלי לפרושה הלכות הגט ברשע אז למה הוא לא פירש את הלכות הגט בהתחלה אלא אידהדתקנתי חביבה לה ואקדמה בגלל שזה יש כאן תקנת חכמים מהיא תקנת חכמים שמי שמביא גדם צריך לומר בפני נכתב ובפניי נחתם זה זו הלכה מיוחדת שחידשו חכמים בגט ורבי יהודה הנשיא רצה היה לה חביב בב לו מאוד התקנת חכמים ולכן במקום לעסוק בדיני הדאורייתא של הגט כתיבת הגט וכל העניינים שזה הולך רבי די הנשיא אל ה אל התקנה אל הדין אל הדין דרבנן כך אומר הרמבן אז הוא פותח בדין דרבנן גם הדבר הזה צריך בהור וכי דברי תורה לא חביבים גם דברי תורה חביבים חביבים מאוד. עם כל הרצון לרומם את הדברים של חכמים, את הדרבנן, זה לא צריך להיות על חשבון על חשבון הדאורייתא. הדאורייתא לא צריך להיפגע מה מהדין דרבנן. האמת שאנחנו מוצאים בכמה מקומות בש"ס שהיה חביבות לדרבנן אבל לא לדרבנן ממש אלא בסדר משניות אנחנו מוציאים כמה פעמים בש"ס לשון שונה קצת מלשונו של הרמ"בן היידה דעתיה מדרשה חביב עלי יש הבדל בין להגיד דרבנן דדעת ת המדרשה למשל המשנה במסכת יבמות שהזכרנו תחילת סדר נשים 15 נשים פותרות צרי הראשונה זה כתוב בתו שואלת הגמרא למה הוא פתח דווקא בביתו הרי כל ההלכות האלה של א פטור מיבום לומדים מאחות אישה לא משנה אז למה התחילו בביתו אומרת הגמ בתו המדרשה דרשו את הדין של ביתו ועד דעת דדרשה חביב עלה ככה אנחנו גם מוצאים למשל במסכת נדרים. מסכת נדרים כתוב כל כינוי נדרים כנדרים וידות ואחרי זה וכולי ואז ואז אחרי זה המשנה מתחילה לפרש את הלכות ידות. שואלת הגמרא למה פתח בכינויים ומסיים בידות? אומרת הגמרא ידות אייד דדעתי המדרשה חביב עלי. אז אני לא רוצה להיכנס שמה זה ידות אבל ככה אומרת הגמרא דעתי המדרשה הביטוי תקנתא שחביב יותר שנפתח אנחנו רוצים לפתוח בדבר שהוא תקנתא זה מופיע לא במשנה אלא דווקא בברייתא במסכת ראש תכף נתייחס אבל הרמבן אומר תקנתא ולא דרשה אפשר היה להסביר את דברי הרמבן כך רצו ללמד מד אותנו לא את התקנה של להגיד בפניחתם פני נחתם אלא הסיבה של התקנה הרי ישנה מחלוקת בגמרא בין רבא לבין רבא האם זה בגלל שלא בקיים לשמע או בגלל שאין עדים מצים לקיימו ולפי השיטה של רבא שאנחנו חוששים שאנשי מדינת הים לא יודעים את ההלכה שצריך לכתוב את את הגט לשמה של האישה לכן צריך לומר בפניי נכתב ובפניי נחתם ואז שואלים אותו בסדר לא ניכנס לכל מה שמופיע בגמרא אבל הנושא שלמדנו מהמשנה הזו הוא לא דין דרבנן לא הדין דרבנן העיקר אלא מה העיקר הדין שאת היא המדרשה זה שגט צריך לכתוב אותו לשמה של האישה אתה לא יכול לכתוב גט שיהיה מוכן מה שנרצה לא אתה צריך לכתוב את הגט הכוונה את עיקרו של גט בסדר מה עיקרו של גט גם דיון בתנאים אבל את זה צריך לכתוב אותו לשמה של האישה לכן כתוב וכתב לה ספר קריטות הספר צריך להיות כתוב מיוחד אליה מיוחד אליה ההלכה הזאת רצה א רבי יהודה הנשיא ללמד אותנו בהתחלה לה כי זה דבר שאתה המדרשה דבר שאתה המדרשה חביב עלי למה דבר שאתה המדרשה חביב עלי זה גם חביב עליי מי שמכירים אותי כבר אבל זה חביב בגלל שכאן יש את העמל והתרכה והיגיעה וההבנה העמוקה של האדם בתורה יש דבר פשוט שצריך לעשות כי זה כתוב בהלכה. יש לזה חביבות אבל חביבות הרבה יותר יש למשהו שאדם העמיק במשמעות בפסוק והצליח להבין מדעתו מה התכוון הקדוש ברוך הוא. מה שלא היה אפשר לא דבר שפשוט לא קוראים אותו בקריאה הראשונית אי אפשר להבין אותו מהקריאה הראשונית מהמילים וחתב לה היינו לומדים לשמע אם הייתי שואל אתכם כל אחד ואחד כתוב וכתב לה האם הוא צריך לכתוב את זה לשם האישה או לא יודע מה הייתם אומרים עכשיו שאתם יודעים אז כבר כן כן זה מה שכתוב כתוב כתוב גדילים תעשה סה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה. אז אדם צריך לעשות את הציצית לשם עצמו. זאת אומרת, אם אני קשרתי ציצית לעצמי, אז כל אחד מכם לא יכול, לא יכול להתעטף בציצית הזאת, כי כתוב גדילים תעשה לך, לשמך, לא דורשים א דווקא לשמך אפשר לעשות להשתמש בציצית של מישהו אחר. עכשיו בלי לתלית שאולה אפשר גם מתנה לא משנה ואתה כתבו לכם את השירה הזאת מצוות כתיבת ספר תורה האם צריך לכתוב את זה לשם בוא נגיד ש לשם הבן אדם או אדם יכול לקיים מצוות כתיבת צב תורה גם כשהוא קונה לא כתבו את זה בשבילו יש מקרה אחד גם קשור בפרשת שבוע שדנו בזה האם יש בזה דין לשמע כתוב אצל מלך כתוב היה כשיבטו על כיסא ממלכתו וכולי וגומר כתוב וחתב לו את משני התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלביאים וחתב לו לשמו אז דנים מה הכוונה כתב לו לשמו האם יש הלכה שזה צריך להיות כתוב דווקא ל דווקא למלך הזה זה הספר תורה הזה צריך להיות כתוב אבל זה הרעיון שיש כאן בהלכה הזאת רק בסוגריים קצרים כדי לא להשאיר את ההדרשה הזאת וכתב לה לשמע למה כל כך חשוב שוחתב לה לשמע למה אי אפשר שזה יהיה הבעל יכתוב את הגט בוא נגיד יש לו שתי נשים יכתוב גט ואחרי זה יתן אם ירצה. למה צריך לכתוב את זה לשם האישה? יש שתי תפיסות בגט. זה קצת הפתיחה לגיטין. יש שתי תפיסות איך אפשר להתייחס לנתינת גט. אפשרות אחת להתייחס לגט כראיה. האישה הייתה ידועה בעולם כישת איש. עכשיו היא רוצה להתחתן, היא התגרשה. יגידו לה מי אמר שהתגרשת? אם הגירושין היו רק שהבעל אומר לה יותר אני לא רוצה להיות בעלך את יותר לא אשתי תלכי מפה לא משנה כל מה ש ירצה לומר אז האישה אחרי זה תגיד טוב בעלה גירש אותי מי אמר לך מי אמר לה נו יודעים אולי את מספרת סיפורים צריך צריך ראיה זה אפשרות אחת להסתכל על הגט אפשרות שנייה לפי זה זה לא משנה לא משנה אם הוא כותב את זה את הגט אליה. אפשרות שנייה להסביר את הגט היא כך. יש דברים שמספיק לומר אותם. אתה אומר אותם אז זה כבר קורה. זה כבר קורה. הרעיון להגיד למשל מישהו שמפריש חלה אז הוא לוקח חתיכה אומר הרי זו חלה בדיבור שלו החתיכה של הבצק הופכת להיות חלה באמת גם גירושין זה בעצם פירוד לבבות בין האיש של האישה היה אפשר שהבעל יגיד לאישה וזהו אבל אמירה היא לא תמיד מספיק עוצמתית אצל בני אדם. להגיד זה משהו אחד. לכתוב את זה זה כבר רמה אחרת. גם לתת שיעור בשיעור שאתה נותן שנותנים אומרים חידושים פירושים קושיות ותירוצים. אבל כשכותבים ספר כבר מדקדקים יותר כבר זה זה הרבה יותר חשוב אתה מדפיס זה לא משהו שאמרת והם מקליטים את זה נכון היום הכל מוקלט אבל זה לא כמו כתוב אה יכול להחפוך את זה לספר אבל זה עוד לא אתה כתבת זה לא ספר נתינת גט יש בה היבת של אמירה ירה נכבדה אמירה חשוב ככה אומרים דברים חשובים שמתכוונים אליהם בכל הלב באופן מוחלט וסופי בלי אחרי זה להגיד לא התכוונתי ככה קצת כעסתי ולא שמתי לב ולא התכוונתי לגמרי לכן הכתיבה היא בעצם האמירה גם בקריאת שמע יש לנו אמירה אבל אנחנו לא מסתפקים באמירה יש לנו גם כתיבה איפה הכתיבה של הקריאת שמע במזוזה בסדר השוכבך וקומך אנחנו גם אומרים את זה כשאדם קם בבוקר והוא גם אומר את זה כשהוא הולך לישון אבל בשני הזמנים האלה יש לו גם כתיבה הוא רואה את הכתיבה מתי כשהוא נכנס הביתה בלילה בערב חוזר מהעבודה הולך לישון נכנס הביתה רואה את המזוזה בבוקר כשהוא קם הוא יוצא מן הבית לעמל יומו גם אז יש אמירה ויש כתיבה לכן וכתב לה כמו שאתה אומר אתה אומר לה ככה שאתה כותב כותב לה טוב אז ככה אפשר היה להסביר הסבר אחד למה פתח רב יהודה הנשיא בהמביא ג צריך לומר בגלל הלשמה שאידד דעתי המדרשה חביב עלי יש שנייה אחת ר שנייה אחת יש אה יש א גמרא במסכת ראש השנה ארבעה ראשי שנים הם באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים באחד בירו ראש שנה למעשר בהמה רבי אלעזר ורבי שמעון הורים באחד בתשרי באחד בתשרי ראשנה לשנים ולשמיטים וליובלות לנתיאה ולירקות מה זה ראש השנה לירקות ראש לירקות זה לגבי המעשרות איזה מעשרות אנחנו מעסרים גם לא לעשר מהחדש על הישן וגם איזה מעשרות אז זה לירקות בגמרא כתוב על הירקות תנא לירקות ולמעשרות ולנדרים לירקות מהו מעשר ירק היינו מעשרות אז למה צריך לכתוב גם לירקות וגם למעשרות בברייתה תנא דרבנן וקטני דאורייתא אומרת הגמרא ולתנה דאורייתא ברשע הידחביבה להקדמה בגלל שזה חביב זה ותנדן אז למה התנא של המשנה לא כתב דרבנן ואז את הדאורייתא התנא של המשנה לא רצה להקדים דרבנן לדאורייתא והוא גם לא רוצה לכתוב באריכות אז הוא לא אז אז אה אם הוא היה כותב את הדאורייתא היה צריך אחרי זה גם לומר את הדרבנן כדי שתדע שיש גם דין של מעשרות בירק. אם הוא כותב את הדרבנן ואחרי זה הדאורייתא אז גם הוא מעריך וגם עוד דורית חלת דרבנן הוא מעריך או שהוא לא רוצה להקדים את הדרבנן הדאורייתא מה הוא עושה הוא כותב רק את הדרבנן הוא כותב רק את הדרבנן ואת הדאורייתא אנחנו כבר לומדים מעצמנו בקל וחומר תנא דרבנן וכל שכן דאורייתא אפשר היה לומר שהתנא של המשנה ותנא של הברייתא דנים בשאלה האם צריך להקדים את ה את הדרבנן לדאורייתא או לא. האמת שגם המשנה במסכת נדרים שהזכרתי קודם מתחילה בכינויים שזה דאורייתא ואחרי זה מפרשת את ידות שזה אתה מי? תהיה המדרשה והגמרא שם מסבירה שרצו קודם כל להקדים את הדאורייתא היו גישות כאלה בתנאים היו תנאים שמקדימים את הדאורייתא יש תנאים שמקדימים את ה דרבנן אז יוצא שההסבר הזה מצוין ההסבר הזה מצוין לאלה שמקדימים את הדרבנן כמו הברייתא במסכת ראש השנה אבל אלה שמקדימים את הדאורייתא או שלא מוכנים להקדים דרבנן לדאורייתא מה הם אה מה הם יעשו? ההסבר בשיטת רבא לא בשיטת רבא בשיטת בשיטת רבא זה דרשה דרשה זה דאורייתא מקדינים בשיטת רבה צריך לומר רב הרי אומר שהכל זה דין דרבנן תקנה דרבנן והתקנה דרבן היא לטובת לטובת האישה הזו שלא תתעגן שהבעל לא יוכל כל אחרי זה לערער או יצא ערעור אז לכן חכמים דאגו לה שיגיד לפני חתם לפני נחתם והקלו שזה יספיק בן אדם אחד אפילו שבדרך כלל אנחנו צריכים שני עדים כאן הקלו חכמים בגלל ה בגלל האיגון תסתכלו ב תסתכלו רגע בעמוד אה עמוד שתיים במלאכת את שלמה באמצע בשורה השנייה נקרא סוף הזה איד דחביבה דתקנתא דרבנן דלמה אחי ודסגי באחד משום עיגונה דעיתתא כדי בגמרא נקטה ברשע הוא לא מסביר תקנתא לפי שיטת רבא כי אז לא צריך להגיד תקנתא צריך להגיד את הלשון הגמרא דדעתיה מדרשה חביב זה דין דאורייתא אבל לשיטת רבה יש את התקנתא שזה למנוע את האיגון אולי כאן יש זה לא סתם תקנתא יש כאן זה לא רק חיפשו את הדין דרבנן להקדים אותו שמעשרות ירק מול מעשרות זה לא יש כאן עיקרון גדול. אם אולי אני הולך להגיד משהו ש אני אומר אותו, לא הייתי כותב אותו בהמשך מה שאמרנו קודם. אם אנחנו לומדים מסכת גיטין ומדברים על הדינים דאורייתא של הגט וחשיבות הגט והזהירות בכל דבר וכל פרט ופרט בגט, אפשר אולי להחמיץ את הרגישות האנושית שנדרשת מהדיינים כלפי הנשים העגונות. סיפר לי דיין אחד שכשמינו אותו להיות דיין הלכו אל הרב עובד יוסף. הוא קרא הזמין את כל הדיינים אליו ואמר להם כל אישה ואישה שבאה לפניכם בבית הדין תחשבו שהיא הבת שלכם. תרגישו כאילו זה הבת שלכם עומדת לפניכם. זה בת ישראל, זה בת של אברהם אבינו. אולי לפי איך שהמלאכת שלמה מסביר, זה לא רק דין דרבנן בעלמה שחיפשו אות דרבנן לפני הדאורייתא. חיפש כאן רבי יהודה הנשיא לפתוח בתקנת חכמים שמשום איגונה הם דואגים. לעיגון, הם דואגים לאישה הם ודאי שהם גם דואגים שהכל יהיה כדת וכדין וכהלכה אבל יש איזה נקודת מוצא שהיא קריטית חייבים להבין שהגט הוא בא לסדר את חיי היישות בישראל בצורה נכונה ומתוכנת נישואין זה לא משהו קל זה יסוד גדול, לפעמים צריך להיפרד. אז יש דרכים איך להיפרד בצורה שנכונה ומוחלטת. אבל יש כאן גם נשים שקשורות ומעוגנות וסובלות וצריך לעשות מה שניתן. כדי לסייע להם במסגרת הדין. ו בעזרת השם תלמדו את כל המסכת, תגיעו לעוד הלכות שכמה דברים שאנחנו אומרים שחכמים הקלו משום איגונה ודאגו לאיגונה וזה היה חשוב לפתוח בזה. אז זה פירוש שני. פירוש ראשון בקיצור דרבנן אמרנו או את המדרשה או דרבנן ו פירוש שני רצון לפתוח כמו שהמלאכת שלמה הסביר את הרמבן רצון לפתוח ב במקרה הזה לגבי החביבות של דברי סופרים ולמה יש חביבות בדברי סופרים. גם רציתי להקדיש את זה כמה דקות. זה קשור לפירוש הראשון יותר וזה בעמוד שתיים. הפסוקים בשיר השירים ומדרש בשיר השירים. שיר השירים אשר לשלמה. ישקני מנשיקות פיו כי טובים דודיך יין. אין דרך טובה יותר להתחיל מסכת גיטין מפסוקים בשיר השירים ישכן מנשיקות פיו כי טובים דודך מיין לריח שמניך טובים שמן תורה קשמך על כן עלמות אהבוך מושכני אחריך נרוצה הביאני המלך הדרביו נגיד להכך בך נזכיר דודך מיין בשרים אהבוך שיר השירים אשר לשלמה כנסת ישראל אומרת ישקני מנשיקות פיו הקדוש ברוך הוא מנשק כביכול את כנסת ישראל כי טובים דודך האהבה שלך אליי טובה יותר טעימה יותר מאשר יין למה יין למה לא כל מאכל אחר סוכריה טוב כבר עברתם את הגיל של הסוכריות אבל א לא יודע כל מיני דברים שאנשים אוהבים יש פסוק נסף בשיר שיר השירים הביאני אל בית היין ודגלו עליי אהבה מה זה בית מה זה הביאני אל בית היין בספר שיר השירים הביאני אל בית היין זה סיני ודגלו עליי אהבה אלו הדגלים כך אומר המדרש אז כשהקדוש ב כשבאה הראיה כנסת ישראל ואומרת טובים דודך האהבה שלך של הנשיקה בפה יותר טובה מהין הכוונה תורה שבעל פה יקרה לי ותאימה לי מתורה שבכתב וככה אומר המדרש שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן חוין דברי סופרים כדברי תורה מה טעם וחיכך כין הטוב זה כמו היין חוויה בשם רבי יוחנן חביבין דברי סופרים מדברי תורה שנאמר כי טובים דודך מיין האומר אין תפילין לעבור על דברי תורה פטור זקן ממרה זה גם פרשת שבוע א זקן ממרה שהייתה בסדר אז אז הוא אם הוא אומר א לא צריך להניח תפילין לא נהרג אבל אם אומר חמש תותפות במקום ארבעה בתים צריך לשים חמש חייב זה במדרשה רבי אבא בר קנה בשם רבי יהודה בן פזי שמע לה מנהדה אמר רבי תרפון אני הייתי בא בדרך והתנתי לקרות כדברי בית שמאי וסיכנתי בעצמי מפני פני הליסטים זה בקריאת שמע שהגיעה קריאת שמע של ערבית הוא איתה כדי לקיים את שיטת בית שמאי בשוכב ממש עד חמ בוא תשים לב אם לא היקרה היה עובר על מצוות עשה בלבד אם הוא לא היה קורא קריאת שמע אז הוא ביטל בשוכב עכשיו שהוא עבר על דברי חכמים עכשיו שקרה נתחייב בנפשו שעברת על דברי בית הלל אוה חביבין דברי תורה דברי סופרים מדברי תורה רבי חנינה בר דרבי אדם בשם רבי תנחום ברחה אמר חמורים מדברי תורה ונבואה כתיב אל תטיפו אתבול משלמלך ששלח פלמנטרין שלו למדינה שלח שליח עם הסמכה מה שהוא אומר לכם תעשו על אחד מהם כתב אם מראה לכם חותמי וסימנטרין שלי יאמינו לו רק אם הוא מראה לכם את החותמת ואת האישור רק עשה חטא אל תאמינו לו ואם כתב אל תאמינו לו ועל אחד מהם כתב אפילו אינו מראה לכם חותמים בסימנטרין שלי יאמינו לו כך בדברינו הוא כתיב כי יקום בקריבך נביא הנביא צריך להוכיח נכון ולאמת את דבריו בדברי סופרים כתיב על פי התורה אשר יורוך אשר תוכה התורה כאן אלא אשר יורוך כמה מעלות יש לדברי סופרים על פני דברי תורה אחד שהקפידה תורה על זקן ממרה להרוג אותו לא אם הוא אומר משהו נגד התורה במפורש כי זה הוא לא יכול לפגוע הוא לא יכול להזיק אלא אם הוא מערער על המסורת על הקבלה שבידינו זה חמור יותר זה חמור יותר כי בלי המסורת של תורה שבעל פה שמפרשת את התורה שבכתב אנחנו לא נוכל לקיים חיי תורה ולכן מי שמערער על זה זה חמור יותר. זה החשיבות של דברי סופרים. פירוש נוסף זה מה שיש אצל אצל רבי טרפון שאדם לא יחשוב שהוא לא יכול להיות רגוע עם דברי חכמים. הוא רוצה להחמיר יותר ממה שחכמים אמרו. אם חכמים אמרו שזה כך, זה כך. זה גם מערער קצת על על המסורה שיש שיש בידינו. אבל דרגה אחרת לגמרי יש ב במקרה האחרון. זה לא רק דברי סופרים כמפרשים כמפרשים את המסורת, אלא חכמים כמבינים את המסורת. גם חכמים בלי מסורת. הנביא בא אומר ככה אמר הקדוש ברוך הוא. צריך להביא ראיה. אולי לא אמר ככה הקדוש ברוך הוא, אז הוא מביא ראיה שהוא נביא ושהקדוש ברוך הוא אמר לו. אבל חכמים כיפלה ממך דבר לא יודעים עכשיו צריכים לעיין לדרוש לפלפל להקשות ולהכריע בדעת אנושית זה מה שאתם הולכים לעשות פה במהלך השנים שלכם דברים שלא ברורים שיש בהם מחלוקות ודיונים וראיות ודחיות וסברות ומחלוקות והבנות שונות אפילו בתוך הכיתה ובתוך הבית מדרש ובין הרמים זה הקדוש ברוך הוא מסר את התורה לחכמי ישראל לדון לפי רוחב דעתם ועמלם בתורה ולהכריע ושכולם יצטרכטרכו לשמוע להם גם אם לא בטוחים שהקדוש ברוך הוא אמר את זה אולי הקדוש ברוך הוא התכוון משהו אחר זה לא תסור מן הדבר יכול להיות שהחביבות של דברי סופרים תלויה במחלוקת אחרת. אם לא תסור נאמר רק בפירוש דברי תורה או גם בתקנות גם בתקנות חכמים גם בזה יש את ה יש מחלוקת ראשונים על מה עוברים על לא תסמת זה כבר בגמרא במסכת שבת יש דיון איך מברכים על מצוות חנוכה השגד שם נמצא וציוונו הרי הוא לא ציווה אותנו אז יש שני הסברים אחד שאל אביך ויגדך זקניך וימרו לך ואחד לא תסור אז אה א טולים בזה אחרונים טולים בזה האם יש לו תסור גם על דין דרבנן יש רק הערה קצרה אומר יש הרבה הערות קצרות היום יש רמבם מקום אחד הרמבם אומר על מצווה שהיא חביבה איפה בהלכות חנוכה הרמבם אומר מצוות נר חנוכה חביבה היא מאוד ככה כותב הרמבם מה יש לנו הרבה מצוות חביבות כל מצווה חביבה חביבה מצווה בשעתימה למה הרב הרמב"ם מתפייט במצוות חנוכה, מצוות לחנוכה, מצווה חביבה עד מאוד. אז יש כאלה רצו להגיד שהרמב"ם כאן סמוך על מה שכתוב שחביבין דברי סופרים יותר זה נו למה הרמב"ם לקח דווקא את מצד נ חנוכה? יש עוד מצוות הוא לא כותב קריאת מגילה מצווה חביבה מאוד כי פה יש גם את הברכה שמה בגמרא זה מופיע הברכה איך מברכים וציוונו ואומרים לא תסור ועל הלא אסור המדרש מופיע גם בירושלמי אומר שחביבין דברי סופרין יותר מינה של תורה טוב זה אה לטלוט את הדרכים הראשונות דרך שלישית למה רב יהודה הנשיא פתח? לא בגלל שזה דרבנן וגם לא בגלל שזה שזה בא לפתח את הרגישות האנושית, את העגינות, לשים אותה בראש, אלא הסבר של החתם סופר. חתם סופר עמוד שתיים למעלה מביא גד כתב רמבן תנאקי תנ רש מסכת קידושין קי דתנה וקונה את עצמה בגט הוא מתחיל בשליחות הגט משום דה ותקן את החביב עלה ולו לדבריו נראה לי עכשיו כאן הבאתי את המהרמשיק לא כי אני מבין את דברי המהרמשיק לא אני לא צלחתי להבין את ה כאילו אני מבין את המילים שהוא אומר כן לא לא מזדהה עם ההסבר שמרשיק רק רציתי להראות לכם את ההבדל בין הרב לבין התלמיד. מרמשיק היה תלמידו של חתם סופר. ואני חושב שצריך כאן אה יש מה לקחת מהתלמיד אבל יותר יש לקחת מהרב. החתם סופר כשהוא רוצה לתת הסבר אחר מהרמבן אומר ולהי דבריו. אם לא שהרמבן כתב הייתי אומר. נו אבל הרמבן כתב אז למה אתה אומר? לא מותר להגיד גם פירוש אחר מהרמבן מותר. הריך אדם סופר חושב שהפירוש שלו יותר טוב מהפירוש של הרמבן אבל הוא לא כותב את זה. אמר המשיק תראו מה הוא כותב הרמבן נקשה למה מתחיל בדין זדה מביא גד מתחילה לשמ דיני גיטין עיין שם שנדחק כך נראה לי הוא אומר מי יכול דברי הרמבן דחוקים ועכשיו אני אגיד לך את הפירוש שלי החתם סופר לא אומר ככה על הרמבן דברי הרמבן תחוקים הוא רק אומר בלולי דבריו טוב לולי דבריו היה נראה לי משום התחול הפורנות הלא מתחיל ומגרש על ידי רבת דבר כבר הוקטתה כי לא מצא חן בעיניו. נכון פרשת הגט בתורה, פרשת הגט בתורה היא פרשה לא נעימה. והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בערבת דבר גירושין כואב. לא אירוע לא נעים. אירוע כואב אבל רבי א יהודה הנשיא חיפש גט שהוא לא כואב. גט שהוא נעשה לטובה. לא לטובה אחרי שכבר רבים וכבר אין ברירה, אלא מלכתחילה הוא נעשה לטובה. וזה הגט שמישהו שולח לאשתו שהוא נמצא במדינת הים, הוא לא יודע מתי הוא יחזור. הוא לא יודע אולי חלילה יקרה לו משהו בדרך. יורדי הים באוניות עושה מלאכה במים רבים צריך למה צריך לבח גומל בגלל שהוא נסע מהבית שלו לקרם ביבנה בל שהוא היה בסכנה הוא היה בסכנה יורדי ים בסכנה בלי יכנס לשאלה הלכתית כן עכשיו א בדין שנחלקו בזה הפוסקים בעיקרון בן אדם חושש אומר אמא הוא התבע ויה מי ידע אשתו לא תדע תישאר אגונה דואג לה. זה גט שבא מאהבה, מדאגה, מאחריות. אה, זה הגט שבו אנחנו רוצים לפתוח מסכת גיטין. ככה אומר אומר חתם סופר ורצונו שלא להגנה עכשיו הוא עושה רמז כזה ועל כן התחיל המביא. על כן התחיל המביא גט. יכול להיות שזה ההסבר הזה מסביר עוד משהו שדנים בו הרבה והוא אני לא לא רוצה לקלקל הרמים את השיעור על זה על על לשון מדינת הים אז רש"י אומר כל חוץ לארץ קרילה מדינת הים כל חוץ לארץ זה מדינת הים גם סוריה מדינת הים בסדר חוץ מבבל הדיון על בבל זה אז א עם כל חוץ לארץ ים למה לא כתוב במשנה חוץ לארץ? למה כתוב במשנה מדינת הים? אז אומרים שזה רחוק וכולי. דרך אגב, לא הבאתי את זה פה, אבל בדפים, אבל בספר ישעיהו כשמוזכר האי תרשיש, האי תרשיש או שזה כפריסין או שזה קרטים, בסדר, לא משנה עכשיו הזיהוי של תרשיש אז התרגום על תרשיש מה אומר? מדינת ימה. מדינת ימהא זה האיים יהיה הים אנשים שהפליגו למרחקים מדינת ימה זה זה לשון של התרגום למה נקטו מדינה הרי בכל חוץ לארץ יש את הבעיה של לשמע יש את הבעיה של ילדים מצוים לקיימו אז למה המשנה אומרת מדינת הים כי אם בן אדם הלך בדרך היבשה אם אין מדבריות או סכנות גדולות זה לא כמו סכנה של הליכה בים. ממדינת הים אנשים שלחו גט מאהבה. אז נכון ההלכות נאמרו גם על חוץ לארץ. עכשיו אני רוצה לתת איזה הסבר מחודש בעוד נושא. לא חושב שהרמים יתנו על זה שיעור. לא חושב למה לגט קוראים גט. אולי בתור וורט. יש וורט מפורסם בשם הגרא אבל כבר הקדימו את הגרא לזה שג ות זה שתי אותיות שלא מתחברות אף פעם בתורה במקרא. אז זה גד. זה כאילו ככה ככה אומרים בשם הגרא. זה לא הגרא לא כתב. אומרים בשם הגרה. א רב חיים קניבסקי בהערות שלו אומר לא זה לא רק זה יש עוד ג וק וס וצדי ועוד בקיצור אז היו יכולים לקרוא לזה גק או סץ או משהו מה למה למה גט טוב יש א יש את ההסבר ההסבר הלשוני האמיתי בסדר אני אגיד את אני אגיד את האמיתי לפני שאני אגיד את מה שזה המקור של המילה של המילה גט הוא מקור עתיק עוד מקדית ושומרית שמה לשטר היו קוראים גיטו בסדר זה משמה השורשים הם בשפות שמיות אחרות אבל יש איזה איזה דבר אגדה כזה שנשמע מאוד נשמע מאוד מוזר בקריאה ראשונה שלו זה נמצא בטעמי גט זה בעמוד שלוש אני קורא את זה מתוך המלאכת שלמה ואני מצאתי בשורה השלישית במלאכת שלמה שנמצא למעלה בעמוד שלוש ואני מצאתי כתוב בשלטי הגיבורים לשון גת כמו שמצינו בירושלמי אבן אחת בקרחי הים וגיתא שמה ומגרשת כל חברותיה מסביבותיה מפי הרב רבי אברהם מאושטרייקה עד כאן מה זה הסיפור הזה? לא יודע. לא מצאתי לא מצאתי הסבר. הסבר מניח את הדעת. איזה אבן דוחה את חברותיה? יש אבן כזאת. זה נשמע זה אגדה אגדת עם כזאת. אבל חשבתי אולי אולי להסביר שיש יש דבר שקוראים לו מגנט נכון אתם יודעים מה זה מגנט למגנט יש שני כתבים נכון ואם אתה שם אותו עם הכוטב הנכון זה נדבק אם אתה שם אותו הפוך מה הוא עושה הוא מרחיק אותו אז אולי האבן הזאת מגנטה או משהו כזה היו קוראים לזה היה קרוב היה להם לשון אני לא עוד פעם זה לא המקור למילה גט אבל המגנט המגנטה או מגניטה או משהו כזה יכול אחרי זה להזכיר לאנשים את המילה גיטא ויש בזה רמז הדיבוק האהבה שהייתה מנאיש לאישה היא גורמת לו שעכשיו הוא דוחה אותה, מביא גט ממדינת היום. אז זה בשביל להטעים קצת בדרך דרוש את ה את השמועה הזאת, להציל את השמועה הזאת שמוה בספר שלטי הגיבורים מפי הרב רבי אברהם משטרקיה. ואף על פי שזה לא ההסבר של הפשט של המילה, אבל זה לא ההסבר בדרש של המילה. ולכן המביא גט ממדינת הים, גט של אהבה. אני רק אוסיף על זה דבר שמעתי ממורים ורבי מהרב מדם הוא אמר שהרי הסברנו בזה את השאלה השנייה למה הוא פתח אבל תנאיךקה על איפה התנא הזה אז יש כבר ה החתם סופר בעצמו מציין לספר עץ חיים פירוש על משניות תחזרו לחתם סופר ובעץ עץ חיים על משניות שורה שנייה מהסוף לקראת סוף החתם סופר בעץ חיים משניות כתב דתנקי המתניתי למסכת יבמות מה בין גט למיטה שהכתב מוכיח זה קשה מאוד להבין מה מה קשור במסכת יבמות עכשיו אז הרב בן דן רצה לחבר את זה יותר המשניות בפרקים האחרונים של מסכת יבמות מלאים בה האישה שהלכה ובעלה למדינת הים והיא באה לפה האיש ושליך למדינת הים מי שבא עם דנת הים כל הדיונים שמה במשניות זה על אנשים שהלכו ובאו ממדינת הים גם דיון לגבי אישה עצמה שהביאה גיטה גם קשור האם היא צריכה להגיד פני חתה פני כתב וכל הדברים האלה גם קשור למישהי שנשעה עזבה את בעלה היא אפילו מתכננת לחזור אבל בעלה מתוך אהבה אולי לא יקרה משהו לא יסתדר לא יהיה שלא תהי לא תהיה אגונה אז זה בעצם ההסבר ההסבר של החתם סופר מכיוון שהזמן קצר אני מדלג על האפשרות הרביעית שכתובה אצלי כרביעית ואני הולך לאפשרות הנוספת בשבילכם היא האפשרות הרביעית יש דבר שהקשנו אותו בהתחלה. איך רבי עקיבא אומר מצא אחרת נאה אמנה? אפילו מצא אתמה שנאמר אם לא תמצא לא מוצאת חן. איך איך אפשר איך אפשר להסביר איך אפשר להסביר דבר כזה? אז אה כיוון שכבר א את הרגישות המוסרית לא אנחנו המצאנו. גם חכמי ישראל וכל הדורות הייתה להם את הרגישות המוסרית. אז בואו נראה במהירות שלושה הסברים או ארבעה הסברים ש אמרו חכמים מדורות שלפנינו. הוא כותב בפירוש הון עשיר למשניות רבי רבי עמנואל חייריקי אומר אפילו מצא חתנה נמנה ואין לא תמצא חן אף על גב דמלשנה דקרא משמע ואפילו לא מצא אחרת מכל מקום לא סביר עלי לרבי עקיבא דיהקרא דווקא דחס התורה ממונם של ישראל כל שכן על בנותיהם שלא יתבזו ויתעגנו ואיליו דיקה למך שלאיסור לאבשרן קרא לצייר שום תענוג הבעל דמי חזי דידמה דידחסומקפיה וממה נפשך אם הכיר בחילה כל הרי סבר וקייב תנבלה אחר כך הריסת חפסדו כחיש שפה אחת לידת הבנים כל שכן וכל שכן שאין לו לגרשה כי בירה שתיתה במיה לא תשתה בקלה אלא ודאי לא התירה התורה לגרשה אלא כי מצא כבר אחרת נאמנה דזיקמך השם ישתה בכוס זה ויתה עיניו בכוס אחר ויצאו ממנו בנים שלא מאוגנים והצר הזה מגיע גם לאישה עצמה כי בן כסיל תוגת אמו ולכן כי תגרשן אז טוב לה טוב זה הסבר שאפשר להתווכח איתו, שזה יותר טוב לאישה כי אולי טוב פירוש שני נאה אמנה לא קטני יפה לא קטני אלא נעה מה שמע נעה במעשיה מצא אישה צדיקה יותר לא גם זה אני לא קשה לי לקבל המלבים הוא כבר אומר משהו משהו שיותר קל לי לשמוע אם כי קשה לקבל ורבי עקיבא יפרשמציות החן בעיני אישות יורה על היופי אם כן מה העניין החן אחר הנישואים לכן פרש עוד מציאה נאמר כאן כמו הצון קש להם הוא מצא להם יספקון להם פרוש שאכן שהיה לה מקודם לא תספיק אתם שראה אחרי תנא מנהו וזה שאמר בעיניו בשביל שראה בעיניו יפה ממנה מה שכתב כמצא בערבת דבר הוא כמו או מצא בערבת דבר הוא להסביר הדבר הוא להסביר הדבר מה שיתרן שמות ישראל יהיו קלות הערך אשר אם יראה אחרת נה ממנה ש כתב שלא תטיר התורה לגרשיו איך יכול להיות אבל משפטי השם אמת ורצה השם יתברך שבני ישראל יחיו יחד עם נשותיהם חיי רצון ולא חיי הכרח ואם לא היה יכולת בידו לגרשה היה כל אחד מתעונן על חייו שבהכרח יחייה עם אישה שלא תמצא חן בעיניו אבל כשיש לו יכולת לגרשה כל זמן שלא טובד כל החן שהיה לה תספיק למונעו מזה בחושבו שאם עיסה אחרת גם היא לא תהיה טובה ממנה וכל זמן שלא גרשה בהכרח הוא חיי רצון ונסביר הדבר משל קטן אם יחרצו לאיישב בית יום אחד לעונש שיחשב לו ומרצונו יושב קלו בבית כמה ימים ותחשב לו עוד לעונג ונחת הם אומרים לו תשמע יש לך מעצר בית אתה לא יכול לצאת מקרם ביבנה שלושה שבועות השופט אסר עליך הבן אדם מרגיש אני רוצה לצאת רוצה לצאת אבל אם הוא מעצמו איזה תענוג אני נמצא בגן עדן בית מדרש מלאכי השרת צוללים בשר מסיינים יין אוהל חוזר ללמוד תורה בחדר שומע עוד פודקאסטים על דברי תורה חוזר ללמוד תורה מה זה כמו גן עדן אז אומר המלבים התורה לא רצתה ש שהיהודים יחיו חיי הכרח לכן נתנו רשות אבל גם הוא בסוף יש כאן איזה איזה איזה איזה תסבוכת מסוימת בסוף אם אתה נותן רשות אז יהיו הרבה אנשים שכן שתמשו ברשות הוא מניח שאנשים לא ישתמשו ברשות אז בשביל אלה שלא משתמשים ברשות ומה הוא יסביר בשיטת בית שמאי ומה הוא יעשה למה שכתוב ולא תהיה לאישה לא יאכל שלכה כל ימיו שמה דאגו לאישה עוד יותר דאגו לה אז אפשר אפשר לתרץ אבל זה ההסבר ש המלבים הסבר בדרך קצת חר חריפות מופיע בספר א הערות של תורה תמימה יש לו הרבה פעמים דברים כאלה שהם קצת קצת בדרך הריפות ודעת רבי עקיבא אפילו מצחתני אמן מותר לגרשה וכפשטות על השם י מצחן בעיניו ובכלל צריך בדעת בית הלל ורבי עקיבא הייתכן שתהינ בנות ישראל מזולזלות כל כך עד שלפני כל דבר קל יהיה רשי בעל דרשה לל כוחה ונראה דדינים אלו דבית ילבי עקיבא נתקנו בעקרן לטובתן לזכותן וכבודן של בנות ישראל כי אם היה מעיקר הדין שאין שם גר שק משום רבת דבר אז אפילו אפילו אם גרשה משום סיבה אחרת שבינו לבינה שאין בה משום גנאי וחיסרון לה היו אומרים העולם שמפני רבה דבר גרשה אם כן היה שנה שומענה ולא הייתה יכולה להינסא עוד זה מה שאין כן אם גם בפשט ג ש סיבות שונות שאין מגנות אותה אז הוא גם מניח שרוב האנשים לא מתגרשים כי הוא מצא אחרת תנאים ממנה אבל כיוון שזה מותר אז גם גירושין אז לא כל גירושין ישר יגידו שהאישה היא היא זינתה טוב אבל עדיין בשביל זה לא הרי אישה ש שזינתה אותו להציל אותה אחת שלא זינתה אז אם יש אפשרות כששניהם מסכימים אז אז אז ממיל זה כבר מציל לא יודע לא זכיתי להבין את ההיגיון את ההיגיון בדבריו אני רציתי להיות קצת יותר קצת יותר ריאליסט מהחתם סופר ואני מסכים החתם סופר אבל אני רק לוקח את לכיוון לכיוון קצת קצת אחר. לא מדובר בבן אדם שנמצא מבני הים ופוחד וחושש שמה הוא יטבע, שמה הוא יטבע אחרי זה בים ואשתו תישאר תישאר אגונה. אם הוא פוחד מזה היה צריך לתת לה גט כשהלך למדינת הים. למה הוא צריך לשלוח לה ממדינת הים? כשהוא נסע היה צריך להשאיר לה לגרש אותה לתת לה גט הוא יכול לטבוע גם בדרך הלוך לא רק בדרך הזור בל אותו דבר נכון אין הבדל בדרך הלוך דרך הזו מסתבר יותר שמדובר כאן במציאות היום אנשים נוסעים לחוץ לארץ וחוזרים כרף עין יש מטוסים עולים על המטוס במקרה הכי רחוק 16 שעות לאוסטרליה אני לא יודע כמה שעות צריך וחוזרים אף אחד שנוסע אלא אם כן הוא קונה one way טיקט אז הוא מתכוון להישאר אבל אין בעיה לחזור אין בעיה אין בעיה לחזור סוחרים נוסעים וחוזרים וחוזרים ונוסעים אבל בימי המשנה זה היה הרבה יותר מסובך קודם כל נמצא אותו אוניה שיש במקום, אוניה עם אנשים שלא לא ירצחו אותך מלאכים שפעם זה לא עולה זה אתה צריך לרות שאתה עם עוד אנשים ואתה ב בעונה טובה ובזמן טוב אנשים היו נוסעים מי שהיה נוסע למת הים נוסע לכמה חודשים טובים אם לא יותר אם לא יותר אנחנו מוצאים בגמרות על אנשים שהיו הולכים ללמוד תורה ל-12 חודש. אז פה יש ברוך השם אנשים באים ל-12 חודש או נוסעים באמצע בפסח אבל אבל אנשים היו נוסעים להרבה זמן כי זה לא היה פשוט לחזור. אנשים היו נוסעים. לפעמים היה קורה שבן אדם נסע למסחר למדינת הים והגיע לשם ועושה בעסקים שלו בא להרוויח כסף אד אחי ואחי פוגש שם אישה יש אפילו גמרות על שהיו עושים אישה לזמן וכל הדברים האלה ש לא לזמן אבל שהיו מקדשים אישה כדי שלא יהיה להם עירורי עבירה אצל אצל המוראים. אבל בן אדם רגיל מגיע לאיזה מקום רחוק יכול למצוא את עצמו פתאום עם רצון מה לעשות? להשתקע שמה. למה? הוא מצא שמה אישה אחרת שמוצאת חן בעיניו. הבן אדם הזה רבותיי יכול להישאר שם. הוא יכול להישאר שם. מי יכפא אותו? מי יודע שיש לו אישה שמה? אין לו אישה. כל הדברים האלה. התורה פתחה פתח לסוחרים, לאנשים שנשאו לעיר אחרת. אם אתה לא תאפשר גירושין על מצה אחרת נאה אמנה, מה האנשים האלה יעשו? התחתנו ולא יגרשו את האישה הראשונה. לא ידעו זה לא כמו היום שעושים עיקון עיקון לטלפון יודעים איפה אתה נמצא עושים עיקון לטלפון בן אדם הלך יהיה לך מקום אחר כי הוא לא יכול לשלוח גד כי הגדול מה זה זה נגד הדין זה אסור יש דיון לגבי הזה של בית שמאי אם זה אם זה אם הגט חל או לא חל התכוון רבי עקיבא מעולם מעולם לזה שבן אדם חי עם אשתו בשמחה ובשון ויום אחד הוא הלך ברחוב וראה אישה אחרת נה א ממנה הוא פגש מישהי באיזה מקום לא לזה הכוונה לא זו הדרך ולא זו העיר והתורה בעצמה כותבת והם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערבות דבר אז לכאורה אם מצא ערבת דבר למה צריך לכתוב לא מצא חן בעיניו התורה משאירה את את הלשון היא גם כותבת מחצחן בעיניהו וגם כותבת ערבה דבר כי לא תמצכן בעיניו נטו זה ודאי לא אבל יש כן אפשרות כזאת כשבן אדם הלך למדינת הים מצא מישהינאה ממנה ורוצה להישאר שם דיברה תורה כנגד יצר הרע שלא יהיה מצב הרי לשת את השנייה הוא יכול על פי תורה נכון אז לשת צת השנייה הוא ישא הוא יתחתן איתה והוא לא יחזור תכתוב לגט לא תמצא חן בעיניו זה גם מספיק אומר רבי עקיבא רק תשלח להגט אל תשאיר אותה עגונה זה לא גט של אהבה זה לא גט של אהבה אבל זה גט של הכרח של הכרה של המציאות האנושית וזה זה הגט הראשון שמוזכר בתורה כי כךיש אישה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו איפה איך מצא אחרת נאמנה איפה הוא מצא אחרת נעמנה שזה שעל זה מתגרשים אה הלך למדינת הים בא רבי יהודה הנשיא ופותח את ה את המסכת בגט הזה שהוא הראשון שמוזכר כשיטת רבי עקיבא כשיטת רבי עקיבא שמצא חרת נה אמנה אבל מצחתנה נאמנה במדינת הים אז בזה בזה פתח רבי עקיבא אז זה פירוש נוסף על על דרכו של החתם סופר את שני ההסברים שהחסרנו בגלל קוצר הזמן אני מקווה שנמצא את הזמן ואת הדרך להשלים אולי בהמשך השנה. ברוך תיר.