פשרה מול פשרנות, צדקה ומשפט או משפט וצדקה | הרב דוד בגנו, ישיבת לב התורה | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] טוב הנושא שאני רוצה להתעסק בו הוא ביחס ביחס לפשרה פשרה פשרנות משפט וצדקה או צדקה או משפט יש בסוגיה בסנהדרין בדף ו הגמרא שם ד שלושה דיונים בנושא של פשרה שני דיונים אלה דיונים שקשורים יותר לאופן הטכני של איך מבצעים את הפשרה והדיון השלישי הוא דיון יותר מהותי במהות של פשרה וביחס בינה לבין הדין אז הדיון הראשון זה כמה דיינים צריך לפשרה והגמרא שם מביאה בגדול שלוש שיטות דעת רבי מאיר ונקמה בברייתא שכשם שהדין שלושה כך ביצוע בשלושה ביצוע הכוונה היא פשרה מלשון לבצוע חצי לזה חצי לזה הדעה השנייה היא דעת רבי שמעון בן גמליאל שפשה נעשית בשניים והדעה השלישית היא דעת חכמים שעובד שם שפשה יכולה להשות אפילו ביחיד דיון מספר אחד דיון מספר שתיים האם פשרה צריכה קניין או לא אנחנו יודעים שברגע שאדם רוצה להתחייב לתת איזשהיא מתנה מדעתו אז צריך לעשות מעשה קניין האם בפשרה צריך גם כן לעשות קניין או שלא הגמרא מביאה שם שרב אשי רצה לדייק משיטת של רבי מאיר רבי מאיר שאמר שפשה נעשת בשלושה שלא צריך לעשות קניין פשרה לא צריכה קניין ולמה מכיוון שאם פשרה צריכה קניין אז בשביל מה צריך כוח של בית דין שלושה דיינים זה כבר כוח של בית דין אם בלו אחי עשית הקניין אז אותו הבעל דין כבר התחייב מדעתו בפשרה הזאת אז לא צריך שלושה כך הוא רצה לדייק אבל בסופו של דבר אחרי מה שהוא ניסה לדייק אומרת הגמרא והלכתא פשרה צריכה קניין עדיין למרות הדיוק שרב אשי ניסה לדייק פשרה צריכה קניין מחלוקת גדולה בראשונים האם פשרה שנעשית בפני שלושה דיינים עדיין צריכה קניין כך טוענים רשי והתוספות שם במקום או שלא צריך קניין כך מדייק עליך משנה ברמבם בריף נגיע לזה בהמשך אז זה דיון מספר שתיים האם פשרה צריכה קניין או לא הגמרא אומרת והלכת הצריכה קניין הדיון השלישי שהוא נראה כבר דיון יותר מהותי במקום של פשרה ביחס לדין זה האם מותר לעשות פשרה בבית הדין אסור לעשות פשרה בבית הדין או אפילו מצווה לעשות פשרה בבית הדין וגם כאן יש לנו שלוש שיטות רב לזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אסור ברוכים הבאים רב לזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אסור לבצוע בבית הדין אסור לעשות פשרה עד כדי כך שהוא מביא על זה את הפסוק בוצע ברך ני אץ השם מי שמברך את הדיין שעושה פשרה זה זה לנאץ את הקדוש ברוך הוא לא שפשה היא לא רעיון טוב פשרה הי רעיון טוב אבל מחוץ לכותלי בית הדין בתוך כותלי בית הדין יקוב הדין את ההר מידתו של משה רבנו מחוץ לכותלי בית הדין אומר רב לזר אנו של רבי יוסי הגלילי שם עומד אהרון הכהן אוהב שלום רודף שלום אבל זה מחוץ לכותלי בית הדים זאת השיטה שלו מהצד השני עומד רב שועה בן קורחה ואומר מצווה לבצוע שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם איזהו משפט שיש בו שלום ואומר זה פשרה הוא מביא על זה גם את הפסוק ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו איך יכול להיות משפט שהוא צדקה אם משפט זה לא צדקה אם צדקה זה לא משפט אלא הכוונה היא למשפט של פשרה וזה המשפט הוא צדקה אז זה הקצה השני ובאמצע יש לנו שני תנאים שאומרים שרשות לבצוע בבית הדין לא אסור לא מצווה אלא רשות וגם כאן בתוך השיטה הזאת יש שתי דעות תנ הקמה טוען שכל עוד לא נגמר הדין זאת אומרת כל עוד הדיינים לא אמרו איש פלוני אתה זקה איש פלוני אתה חייב אפשר לעשות פשרה לעומת זאת רב שמעון בן מנסיה אומר שמהרגע שהדיין יודע להיכן הדין נוטא אז כבר אסור לו לעשות פשרה אז אם נסכם ראינו שלושה דיונים הדיון הראשון היה כמה דיינים צריך לפשרה שלושה שניים או אחד הדיון השני הם פשרה צריכה קניין או לא הגמרא אומרת הפשרה צריכה קניין והדיון השלישי האם מותר לעשות פשרה בבית הדין או אסור לעשות או מצווה לעשות פשרה זה הדיון השלישי והאמת היא שאם אנחנו נחשוב על השורש של הדיונים האלה לכאורה השורש שלהם הוא שורש אחד ובעצם השאלה היא כזאת האם הפשרה היא חלק אנחנו יכולים להחשיב אותה כחלק מהדין כחלק מהמשפט או שפשה לא שייכת בכלל לסדרי המשפט זה לא שייך לבית הדין ברור שזה שורש הדיון בשאלה השלישית אם אתה אומר שאסור לבצוע בבית הדין הכוונה היא בית הדין זה מקום של משפט זה לא מקום לפשרות פשרה זה משהו שאתה יכול להגיע איזשהו הסכם עצמאי בין שני הצדדים שני בעלי הדין בשום פני ואופן לא בבית הדין עצמו זה ודאי מצד שני הדעה שאומרת שמצווה לבצוע בבית הדין למדה שהפשרתי חלק אינטגרלי חלק מהותי מהדין חלק מהותי מהמשפט יש משפט שהוא משפט של משפט ויש משפט שהוא משפט שלום מה סברה הדעה שאומרת שמותר רשות כאן זה כבר לא ברור האם זה כן חלק מהדין או לא חלק מהדין ייתכן שמרב שמן בן מנסא אפשר לדייק שהוא למד שהיא לא ממש חלק מהדין מכיוון שרב שמעון בן מנסיה טען כמו שאמר ארנו קודם שהדיין יכול להציע פשרה רק כל עוד הוא לא יודע לאיפה הדין נוטא ברגע שהוא יודע לאיפה הדין נוטה אסור לו להציע פשרה המקור של רבי שמעון בן מנסיה הלשון שלו היא לפני התגלה ריב הוא מביא פסוק לפני התגלה ריב נטוש ומרת לפני שהרי מתחיל ככה להתפתח אז מותר לך לנתוש הנוסח שבו שו ב מנסיה קורא לפשרה זה נטישה נטישה זאת אומרת הדיין אומר אחורה פנה אני לא מתעסק בזה טוב אתה יכול לא להתעסק בזה כל עוד אתה לא יודע לאיפה הדין טא ברגע שאתה יודע לאיפה הדין טא אסור לך יש שמה עוד הלכה שהיא מאוד מאוד דומה לזה היא נפסקה להלכה שאם הדיין רואה בצל שני בעלי הדין שלו שהאחד הוא בן אדם עדין ונחמד השני הוא איזה מין בריון קסקסים והוא מבין שזה לא לא יהיה נעים להסתבך עם הביריון הזה האם הדיין יכול לנטוש את הריב או לא אותה הלכה לפני שאתה יודע להיכן הדין נוטה מותר לך לנטוש לפני התגלה הריב נטוש אחרי התגלה הריב ברגע שאתה יודע לאיפה הדין נוטה אסור לך עכשיו מה זה שמה הנטישה הנטישה היא איני נזקק לכם אני לא לא מתעסק בדין הזה אז זה נראה שרב ש ב מנסיה הבין שגם הפשרה זה נטישה של הדין כלומר אני לא מתעסק בזה אז זה ודאי ש הדיון השלישי האם מותר או מצווה או אסור לבצוע בבית הדים איך איך השורש הזה שדיברנו עליו האם הפשרה היא חלק מהדין או לא נוגע לשתי המחלוקות הראשונות אז פשוט אם אנחנו אומרים אם אנחנו אומרים שהשרה היא חלק מהדין חלק מסדרי הדין אז מסתבר שכמו ש לדין צריך שלושה דיינים ככה גם לפשרה צריך שלושה דיינים זה חלק מסדרי הדין אבל אם אנחנו אומרים שפשה היא לא חלק מסדרי הדין פשרה זה עניין של הסכמה עצמאית בין שני בעלי הדין אז למה שנצטרך שלושה דיינים אפשר לעשות את זה בשניים אפשר אפילו לעשות את זה באחד העיקר שתגיעו ביניכם לאיזשהי הסכמה מסויימת מה זה משנה איך וגם לעניין השאלה אם פשרה צריכה קניין או לא צריכה קניין גם זה לכאורה תלוי באותה שאלה אם אתה אומר ש פשרה צריכה קניין אז פירוש הדבר הוא שאתה לא נשען על הכוח של בית הדין אלא אתה נשען על ההסכמה של בעלי הדין זאת אומרת זה עניין עצמאי בלי קשר לפסיקה של בית הדין א אבל לעומת זאת אם אתה נשאל על הכוח של בית הדין על הכוח של הדיינים מה צריך פה קניין בית הדין הם אלה שפוסקים זה בדיוק מה שאמר רב אשי לשיטת רבי מאיר שאומר שפשה צריכה שלושה דיינים פשרה אינה צריכה קניין מכיוון ששנים על הכוח של בית הדין טוב עד כאן חבורה מאוד נחמדה אפשר לעשות את זה על הלוח נכון לעשות קו באמצע חלק לפה חלק לפה סגרנו את החבור נהדר הבעייה היא שזה לא מסתדר למה זה לא מסתדר מכיוון שבשורה התחתונה הגמרא פוסק את הלכה בכל שלושת השאלות האלה והגמרא אומרת א' רב פוסק הלכה כרב שוע בן קורחה שמצווה לבצוע ב הגמרא פוסקת ולחת ביחיד ג' ולכת פשרה צריכה קניין אם אתה אומר שמצווה לבצוע זאת אומרת שפשה היא חלק מהדין אז אם ככה לכאורה צריך שלושה דיינים ולא צריך קניין איך אתה אומר מצד אחד שהפשרתי כן חלק מהדין אבל מצד שני אתה אומר שאפשר אפילו באחד וצריך קניין אני רק אקדים ואומר רמזתי לזה רשי והתוספות שם כותבים שא אפילו אם הפשרה נעשת בשלושה דיינים עדיין היא צריכ קניין איך כל הסיפור הזה הולך ביחד אז בואו ננסה קצת להעמיק בהבנה של מה זה אומר פשרה יש גמרא בבבא בתרא בדף קלג עמוד ב הגמרא מספרת על יהודי אחד שאמר לחבר שלו החבר שלו גם היה אחד מהקרובים שלו שהיה ראוי ליורשו הוא אמר לו נוסח כזה הוא רואה ש הוא הולך להיפטר לבית עולמו הוא אמר לחבר שלו נכסיי לך ואחריך לפלוני כלומר אני אני נותן לך את הנכסים שלי 120 שלי ואחריך כלומר אחרי שאתה תיפטר מן העולם הנכסים האלה יעברו למישהו אחר במתנה ורב איליש הסתפק הוא לא ידע האם באמת האם באמת התנאי הזה קיים א לא כי אם אנחנו מסתכלים על דיני ירושה אין דבר כזה אותו קרוב שראוי ליורשו מקבל את מקבל את הממון זה שלו אבל מצד שני מי שאמר את את התנאי הזה הוא אמר לשון של מתנה הוא אמר נכסיי לך ואחריך לפלוני ברגע שבן אדם נותן מתנה המתנה הזאת קיימת במגבלות של מי שנתן אותה והוא אמר אני נותן לך בתנאי שאחרי לפלוני זה היה הספק שלו ולכן רב אילי פסק שיחלקו את הממון לשניים חצי מהממוצע אחרי זה לאדם האחר והגמרא באה כנגד זה בטענה מאוד חריפה רבא אומר לו לרב איליש דיני ד חצצת דיני אחי דיני ד חצצת זה נשמע איזה מילת גנאי כזאת מה זה דיינ ד חצצת אומר שמה הרשב דייני פשרה שאין בקיאים בדין וחוצפן מחצל הזה ומחצה לזה כדין ממון המוטל בספק מה זה הדבר הזה מה חצי חצי מה קורה לך והוא אומר לו הרי רבח ברביירה אמר בפירוש שברגע שאדם אומר נחס לך ואחריך לפלוני אם אותו בן אדם שאתה נותן לו את המתנה לא ראוי לראש אותך אז זו מתנה ואז באמת התנאי קיים אם הוא ראוי לראש אותך אז זו ירושה ובירושה התורה נתנה כללים אז התנאי הזה שהוא תנה זה מתנה על מה שכתוב בת אין לזה שום משמעות הטענה הזאת של דיני חצצת דיני החי הביטוי גנא הזה על פשרה זה ביטוי שאנחנו מוצאים אותו גם בראשונים וגם באחרונים אחר כך בכל מיני הקשרים הרי מיגש למשל מובא בשיטה מקובצת בוקמה בדף צ מי אמר בוקמה נכון את אוקיי השיטה המקובצת בוקמה בדף צז מביא שם רי מיגש היה הסיפור שאחד הלוה לחבר שלו איזשהו משקל מסוים מתקיל ככה זה נקרא והמשקל הזה היה אז סכום מסוים של לפי לפי משקל של זהב זה נמדד בגרעיני חרוב גם היום מודדים את זה ככה ו בזמן הפרעון אז האותו משקל עלה המלך העלה את המשקל את הערך של המשקל הזה הוסיף שמה עוד איזה שמונה גריני חרוב משהו כזה והשאלה היייתה כמה צריך הלוה להחזיר למלווה הדיינים פסקו שהוא צריך להחזיר לו לפי המשקל החדש הרי מגש כותב אני מבין מאיפה הם באו הם למדו סוגיה ולא הבינו אותה הגמרא מדברת על מי שמלווה לחברו מטבע והמטבע מתייקר שהוא צריך להחזיר לו את אותו מטבע גם אם הערך של המטבע עכשיו יקר יותר אבל אומר הרי מגש זה בכלל הסיפור כאן ההלוואה הייתה משקל משקל של זהב המשקל של הזהב הוא משקל אובייקטיבי גם אם המלך בא ומייקר את המשקל ומוסיף לו כל מיני דברים זה לא סותר את העובדה שבאופן אובייקטיבי המשקל היה x בהתחלה והוא צריך להחזיר לו אי בסוף עד כדי כך שאומר הרי מגש אם הוא יחזיר לו יותר הוא עובר על איסור ריבית ממש עובר על איסור ריבית הביטוי שמשתמש בו הרי מגש כנגד אותם דיינים זה דנ חצצת דינ חצצת זאת אומרת דיינים כאלה שלא מבינים את עומק העניין סתם חוצים את ההמון לזה ולזה למרות ששמה זה לא היה לחצות ולא זה אבל זה ביטוי להבנה שטחית הבנה שטחית דבר דומה לזה החתם סופר חתם סופר התלבט בשאלה זה בשוט חתם סופר חלק ה בסימן קיב הסיפור שמה היה אדם השאיר צוואה שהכסף שלו התחלק בין הקרובים בשווה עכשיו השאלה מי נכלל בקרובים על פי הלכה הכוונה היא לקרובים המיידיים אלה שרוים לירש אותו מה עם הקרובים של אשתו נכללים או לא נכללים על פניו לכאורה לא אבל הבן אדם הזה היה גר שמה היה ב באליטה ההונגרית בין הנסיכים של הונגריה ושם כן היה מקובל להוריש את הכספים גם לקרובים של האישה אז עכשיו השאלה הייתה אז כן נותנים להם או לא להם איך מסתכלים על זה אז החתם סופר בהתחלה מציע שם לעשות איזשהיא פשרה אבל אומר החתם סופר הפשרה לא תהיה שווה בשווה כאילו בסדר הקרובים של האישה יקבלו כמו הקרובים האחרים לא הוא אומר זה דיינ ד חצצת זה דינדר חצצת זה סתם פשרה מכנית לא אנחנו צריכים לרדת לעומק העניין הקרובים של האישה בוודאי שהם פחות קרובים מהקרובים המיידיים הקרובים היותר רחוקים צריכים לקבל פחות הקרובים היותר קרובים צריכים לקבל יותר כלומר מה שאנחנו לומדים מכאן זה שכאשר אנחנו מדברים על פשרה על פשרה אמיתית פשרה אמיתית זה לא רק איזשהו משהו מכני משהו טכני של בסדר אין בעיה לא יודעים מה זה חצי לזה חצי לזה בשום אופן לא הפשרה שעליה אנחנו מדברים היא פשרה שהיא צריכה להעשות מתוך מקום מאוד מ מקום שמבין את הצדדים מבין איזה משקל יש לכל צד בואו נקרא לזה כמו שקוראת לזה הגמרא בסנהדרין משפט שלום מה זה אומר משפט שלום הבעיה היא שהרבה מאוד פעמים ברגע שמגיעים שניים לדין אנחנו עסוקים בשאלה של כאן ועכשיו שני שכנים מגיעים זה שם את המזגן שלו מעל מעל ה פסת של השני בלי לחשוב אפילו שכל המים נוזלים לתוך המרפסת שאלה שהייתה בכל אופן כל מיני דברים כאלה והם מגיעים לדין והדיין מתעסק במה הוא מתעסק בשאלה של כאן ועכשיו מי צודק למי מגיע למי לא מגיע משפט שלום אומר שצריך להסתכל על תמונה הרבה יותר כוללת תיקח בחשבון זה שאתה תפסוק לאחד שמגיע לו ולשני לא יכול מאוד להיות שעכשיו הוא יצא מבסוט עד הגג אבל שרפת לו עכשיו את כל השכנות שלו תסתכל בהסתכלות יותר רחבה שווה לעשות ביניהם איזהשהו משהו שהם יגיעו בו להסכמה ושכל הצדדים יצאו מרוצים עד כמה שאפשר כדי שגם יהיה שלום ביניהם זו פשרה הרבה הרבה יותר מעמיקה לכן אומר התור על סמך הגמרא בסנהדרין בדף לב וכשם שמוזר שלא להטות דין כך מוזהר שלא יהיה נוטה בפשרה לאחד יותר מלחו הגמרא לומדת את זה מצדק צדק תרדוף רשי אומר צדק בדין צדק בפשרה זה לא סתם איזה משהו שטחי אתה צריך להעמיק ולראות להיות הגון עד כמה שאפשר לשני הצדדים זאת המשמעות של פשרה וכאן אני רוצה להגיע לשורש הוויכוח מה שאמרתי לכם עד עכשיו נדמה לי שהיה ברור לכל התנאים היה ברור לגמרי שזאת המשמעות של פשרה השאלה היייתה מה המקום של הפשרה הזאת בתוך כותלי בית הדין זאת היייתה השאלה רב לזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר מה שאתם מדברים עליו זה מידתו של אהרון הכהן מצויין נהדר אוהב שלום רודף שלום הכל טוב מחוץ לקוטל בית הדין בית הדין זה מקום המשפט במקום המשפט יקו דין את ההר הכי טוב היה שהם לא יכנסו לכותלי בית הדין אבל אם נכנסו לכותלי בית הדין זה מה שאנחנו חיייבים לעשות ללכת לפי המשפט לכן הוא אמר שאסור לבצוע למרות ששרה היא דבר מצויין אבל לא בבית הדין כנגדו סב רבי יהושע בן קורחה לא לא לא לא לא התפקיד של בית הדין הוא תפקיד הרבה יותר רחב התפקיד של בית הדין הוא לא רק להיות מקום משפט אלא אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם התפקיד של בית הדין הוא לדאוג גם ליום שאח בית הדין האם השכנים האלה יחיו בשלום אחד עם השני זה חלק מהותי ממה שהדיינים צריכים לחשוב עליו ולכן לא רק שמותר לבצוע מצווה לבצוע מצווה לעשות פשרה בבית הדין יותר מזה אמרנו הגמרא אומרת שלדעת רב שועה בן קורחה כל עוד לא נגמר הדין מותר לדיינים להציע פשרה מה זה נגמר הדין מה הכוונה התוספות שם כותבים שלכאורה הפירוש ההגיוני הוא נגמר הדין זה לא שהדיין כבר אמר איש פלוני אתה זקה איש פלוני אתה חייו אלא הכוונה היא שכבר כל הדיונים נגמרו כל הזה ברור לחלוטין מה הפסק הדיינים אומנם לא אמרו את המילים אתה זכי אתה חייב אבל ברור להם מי זכי ומי חייב כאן מסתבר שכבר אסור להציע פשרה ולמה מאוד הגיוני הצד הזכאי אם הוא היה יודע שהוא זכאי ברור שהוא לא היה מסכים לעשות פשרה נכון למה שאני אוותר אני זכי אני זכייתי בכל הסכום מה פתאום שאני אעשה פשרה כך תוספות אומרים שהיה נכון לומר לכאורה אבל תוספות אומרים מוכח בגמרא כמו שרשי מפרש שם בסוגיה שמה זה נגמר הדין שהדיינים אמרו איש פלוני אתה זקה איש פלוני חייו כלומר תראו איזה חידוש אדיר גם אם הפסק ידוע לדיינים הכל נגמר ברור כ השמש מי זכי מיח אבל הם לא הוציאו את המילים האלה מהפה עדיין אפשר להציע פשרה איך מהן השם איך איך אתם מתעים ככה את בעל הדן שהולך לזכות בהכל ברור שמ היד הוא לא היה מסכים אומר הסמה ספר מהירת עיניים ב חושם משפט בסימן יב שם בסימן של פשרה הוא אומר זה לא נקרא להטעות אותו למה בגלל שגם מי שזכה היה מוכן לוותר על קצת כסף כדי שיהיו לו חיי שכנות בשלום עם החבר שלו אם אתה מסתכל רק על כאן ועכשיו נכון אתה צודק אבל זה בדיוק העניין של פשרה אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם תסתכל על כל התמונה הכוללת כן הייתי מסכים לוותר על קצת כסף לא על הכל אבל הייתי מוכן כדי לקנות שלום ביני לבין החבר שלי ולכן מותר להציע לעשות פשרה אפילו כפסק הדין ברור רק אם כבר אמרנו במפורש את הפסק גמרנו אין לנו מה לעשות ודרך אגב גם אז אומרים הפוסקים השך מביא את זה שאם זה לא הדיינים אלא מישהו אחר מצווה לעשות פשרה אפילו אחרי זה בית הדין כבר פסקו להם ייצאו כבר עם כל ה עם כל המסמכים והכל עם החותמת של בית הדין תפוס אותם הצידה תעשה להם ששרה עדיין יש מצווה כדי להשכין ביניהם שלום אני חוזר לשאלה שאלנו בהתחלה לגביי פסיקת ההלכה בסוגיה מצד אחד אמרנו ההלכה היא שמצווה לעשות פשרה בבית הדים מצד שני אומרת הגמרא אבל פשרה היא באחד וצריך קניין שאלנו איך שני הדברים מסתדרים אם אתה אומר שמצווה לעשות פשרה אז לכאורה זה חלק מהדין אם זה חלק מהדין אז צריך שלושה דיינים ולא צריך קניין אז איך הגמרא אומרת שאפילו באחד וצריך קניין אז כמו שהזכרתי קודם יש פה מחלוקת בין שונים מתי פשרה צריכה קניין רשי ותוספות אומרים שפשה צריכה קניין אפילו כאשר יש שלושה דיינים צריך שלושה דיינים ועדיין צריך לעשות קניין מיד נסביר לעומת זאת אליכם משנה מדייק ברמבם בריף שאם יש שלושה דיינים לא צריך לעשות קניין אז קודם כל נסביר את הריף והרמבם לאני ודעתי מה הם טענו הם טענו נכון הפשרה היא באמת חלק מהדין אבל מצאנו בדין שתי צורות צורה אחת היא הצורה הרגילה של הדין שלושה דיינים דיינים כשרים מגיעים אליהם דנים בפניהם מה שהם פוסקים מחייב אבל יש עוד צורה שרמ פוסק אותה בפרק ז מלכות סנהדרין בהלכה ב' דיין שהוא קרוב או פסול יכול לדון ודאי שלא אבל מה קורה אם בעלי הדין קיבלו עליהם את הדיין הזה את הסמכות שלו האם הוא יכול לדון יכול לדון איך מתבטאת הקבלה הזאת על ידי קניין אם ככה הוא הדין גם כאן אם יש לך שלושה דיינים שעושים פשרה לא צריך קניין זה דין סטנדרטי סדר הדין הרגיל או משפט או משפט שלום שלושה דיינים זה הכוח של בית הדין אבל מה קורה אם הפשרה נעשת ביחיד יחיד הרי לא יכול לעשות דין לבד על זה אומרת הגמרא פשרה צריך קניין כמו שאם אתה רוצה לקבל עליך דיין קרוב או פסול אתה צריך לעשות קניין כדי לתת לו כוח לדון ככה גם בפשרה אם אתה רוצה לתת לדיין אחד לעשות פשרה אין בעיה תעשה קניין הסכמת עשית קניין עכשיו זה אפשרי זה נדמה לי דעתם של הריף והרמבם אבל הרשי והתוספות לא מובנים רשי ותוספות כותבים שצריך את שני הדברים צריך שלושה דיינים וגם צריך קניין עכשיו פה זה פלא עצום לדין לדין דין ממש לא צריך קניין שלושה דיינים לא צריכים קניין יש כוח של בית דין לפשרה כן צריך קניין מה ההיגיון בזה מה ההיגיון בזה אבל אני אגיד לכם עוד דבר עוד חידוש התוספות כותבים תוספות כותבים שם בדו עמוד א' ש דין יכול להיפסק גם כאשר לא כל הדיינים מסכימים לדה אחת בדיני נפשות זה חייב להיות ככה וגם בדיני ממונות שני דיינים אומרים פלוני זכאי דיין אחד אומר ההפך הולכים לפי הרוב מה לגבי פשרה אומרים תוספות לא אי אפשר ללכת אחר הרוב כלל הדיינים צריכים להסכים לפשרה הזאת כולם צריכים להסכים למה תוספות לא מסבירים לא מסבירים נדמה לי שמה שרואים מתוספות זה את מה שדיברנו עליו קודם יש הבדל בין משפט לבין משפט שלום משפט זה אומר שאנחנו פוסקים לפי הדין יש פה מחלוקת בין שני בעלי דין יכולה להיות מחלוקת בין הדיינים ואנחנו פוסקים לפי מה שנכון יקוב הדין אתר אין מה לעשות כשאתה הולך לפי שורת הדין לא כולם מסכימים לזה זה לא מסתדר עם כולם פשרה זה דין מסוג אחר זה משפט שלום מה זה אומר משפט שלום משפט שלום פירושו של דבר משפט שבא מתוך שלום והשלמה והסכמה של כל הצדדים כמו שסתם אני לוקח את זה כ איזשהיא השוואה כאילו על שלמים על קורבן שלמים אז חזל אומרים למה נקרא שמם שלמים שה מתלים שלום בין כל הצדדים גם הבעלים מקבלים מהבשר גם הכהן מקבל מהבשר גם המזבח מקבל מהבשר אתם יודעים כשכולם מקבלים אוכל אז כולם שמחים נכון ככה זה עובד ככה גם משפט שלום הפשרה משפט שלום זה משפט שהוא בא מתוך הסכמה של כל הצדדים מה זה אומר הסכמה של כל הצדדים יש לך שלושה דיינים מצויין שלושת הדיינים צריכים להסכים ביניהם על הפשרה הזאת אם יש אחד שלא מסכים זה כבר לא משפט שלום הדיינים הסכימו מה עם בעלי הדין בעלי הדין הסכימו לזה אם זה דין רגיל לא צריך את ההסכמה שלהם יש כוח של בית הדין לא בפשרה משפט שלום זה משפט שבא מכוח השלמות ההסכמה של כל הצדדים אומרים תוספות צריך גם קניין כדי שתהייה גם ההסכמה של בעלי הדין זה המהות של פשרה משפט שלום משפט של שלמות שהוא בא מתוך כל הצדדים ועל זה החידוש האדיר של חזל הלכה כרבי שוע בן כוחה מצווה לבצוע בבית הדין הדבר הזה הוא לא רק איזשהוא פסק מקומי ביחס לפשרה זה הגדרה כוללת לכל התפקיד של בית הדין בית הדין הוא לא רק מקום של משפט בית הדין הוא מקום של השכנת שלום אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם המשנה אומרת באבות על שלושה דברים העולם קיים על האמת על הדין ועל השלום וזה התפקיד של בית הדין לדאוג גם לשלום דרך אגב מאוד מעניין רבנו חננאל הרשב מביא אותו בבטר אומר מה זה דיינה ד חצצת אומר דייני בית הקברות איך איך הוא קישר את זה איזה מילה בארמית חצצת קשורה לבית הקברות אולי חצץ חצץ אולי אולי יכול להיות מה זה דני בית הקברות מ מדבר על ד מה קשור לכאן דנ בית הקברות אני חושב שאולי הכוונה היא לפי מה שאמרנו של שלושה דברים העולם קיים על האמת על הדין ועל השלום פשרה אמיתית היא פשרה שמביאה חיים היא פשרה שמביאה שלום ושלווה ביניהם יחסי שכנות טובים הפשרה זא שרבי לי שמה רצה לעשות היא פשרה סתם טכנית מכנית היא לא תביא לא שלום ולא כלום היא תביא מוות זה דיין של בית הקברות דן של בית הקברות מעניין שהגמרא קוראת לפשרה לא רק משפט שלום אלא גם משפט של צדקה אמשר בן קורחה שאמר שמצווה לבצוע אחד המקורות שלו היה מדוד המלך ויהי דוד עושה סליחה משפט הוא צדקה לכל עמו איזהו משפט שיש בו צדקה ואומר זה פשרה למה למה למה פשרה נקראת צדקה מה הקשר בין זה לבין המילה צדקה האמת היא שבעברית המדוברת שלנו צדקה זה צדק צדק זה אומר מה שצודק נכון מבחינתנו משפט וצדק אל שתי מילים נרדפות נכון אז מאוד מעניין שיש לנו מצווה שנקראת מצוות צדקה שהיא נקראת צדקה על שם צדק נכון ואני חושב שאם היו שואלים אותנו אנחנו נותנים ה נותנים לשם אחר לגמרי חסד לא צדק מה זה קשור לצדק הרמבם במורא נבוכים בחלק ג' אות נג מדבר על שלושה מושגים מכיר הרמבם מדבר על שלושה מושגים משפט צדק וחסד אומר הרמבם משפט פירושו ש של דבר אני נותן לשני כי מגיע לו מה זאת אומרת כי מגיע לו הוא עבד אצלי מגיע לי מגיע לו שאני אשלם למשכורת הזקתי לו מגיע לו שאני אשלם לו את הנזק זה משפט מגיע לי חסד מהצד השני זה בדיוק ההפך אני נותן למישהו משהו למרות שלא מגיע לו אני לא מחוייב בזה אבל אני נותן לו כי אני נותן לו חסד לתת תמיד מעבר לגבול למרות שאני לא מחוייב צדק אומר אומר הרמבם זה דבר שאני מחויב בו אבל לא בגלל שלשני מגיע אני מחוייב בו כך כותב הרמבם בגלל מעלת נפשי האלוקית כלומר אני מחוייב בו כי אני מחוייב בו כי כך אני מחוייב להתנהג בתור צלם אלוקים ככה אני מחוייב להתנהג אבל לא בגלל שמגיע לו בקשר הזה נבין מה זה מצווה צדקה מה זה אומר צדקה אתם יודעים ההלכה היא סוגיות ב בטרה בדף ח יש כפייה על צדקה גבאי צדקה שממש היו קופים לשלם צדקה מה מה פתאום מה זה כפיה חסד אני רוצה אני אתן אני לא רוצה אני לא אתן לא אתה מחויב למה למה מכיוון שבאמת אנחנו מחויבים אנחנו מחויבים הדרגה הגבוהה ביותר במצוות צדקה זה מה שאומר הפסוק פרשת משפטים אם כסף תלוה את המיני אמך לא תהיה לו כנושה לו תשימון עליו נשך חזל אומרים רשי מביא את זה מצוות הלוואה אם זה אינו תלוי כלומר אם כסף תלווה אם אתה לא רוצה אל תלוה לא אתה מחוייב להלוות לו כסף אתה מחוייב להלוות למה אומר הור החיים הקדוש פשט נפלא בפסוק אם כסף תלווה את אמי את העני אמך מה הכוונה אם יש לך מספיק כסף כדי להלוות אתה יודע למה יש לך מספיק כסף כי את אני אמך הקדוש ברוך הוא נתן לך אקסטר כסף בתור פיקדון כדי שאתה תפרנס את הענים הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נדאג לבני המשפחה שלנו לבני העם שלנו אז לתת צדקה זה לא רק איזהשהו חסד בא לי אני נותן לא בא לי אני לא נותן לא אתה מחויב לתת אתה מחוב לתת לא כי מגיע לו הוא לא אבד בשבילך לא הזקת לו אבל אתה מחוייב בגלל מעלת נפשך האלוקית בדומה לזה יש הלכה משנה במסכת במסכת פאקים דומני משנה אומרת שם רבי מאיר אומר ספק לקט לקת אם יש ספק האם התבואה הזאת שנמצאת מונחת על השדה על האדמה האם היא שייכת לעניים או לא שייכת לעניים אנחנו הולכים לחומרה הולכים לחומרה למרות שבדיני ממונות הכלל הוא תמיד המוצאים מחברו על רעיה תוכיח שאני חייב לך אני אתן לך אתה לא מוכיח אז לא לא במתנות עניים אנחנו הולכים לחומרה מה המקור של זה אומרת הגמרא בחולים בדף קלד הפסוק בתהילים אנחנו אומרים ל זה בשיר של יום אני ורש הצדיקו צדק משלך ותן לו מה זה צדק משלך ותן לו אתה בספק תן לו תן לו זה המשמעות של צדקה אל תלך בראש קטן הוכחת שמגיע לך אני אתן לך לא לא הוכחת אני לא אתן לך לא אתה מחוייב זה עניינה של צדקה בתור חיוב אתה צריך לתת לו עוד הלכה מאוד מפורסמת צדק צדק תרדוף אומרים חזל הלך אחר בית דין יפה מה המשמעות של ההלכה הזאת מה הכוונה מה ההבדל בין בית דין יפה לבית דין לא יפה יכול להות שבית דין בנוי מאוד מאוד יפה השאלה היא הדיינים עד כמה הדיינים תלמידי חכמים גדולים עד כמה הם קיים מה האינטרס של הנתבע ללכת לבית דין יפה או לבית דין לא יפה ברור שהאינטרס שלו ללכת לבית דין לא יפה כמה שהדיינים יהיו פחות תלמידי חכמים ככה הם פחות ידעו להוכיח שהוא חייב וברגע שאנחנו במצב של ספק המוצאים מחברו עליו הרעיה ברור שהאינטרס של הנתבע זה ללכת לבית דין פחות חשוב פחות יפה באה התורה ואומרת צדק צדק תרדוף הלך אחר בית דין יפה מתוך מעלת נפשך האלוקית צדק צדק תרדוף תסתכל רק על העניין הקטן מגיע לי לא מגיע לי תוכיח או לא תוכיח לא אתה צריך לדאוג להסתכלות הכוללת יותר צדק אז לך לבית דין יפה גם אם זה נגד האינטרס שלך גם אם כתוצאה מזה אתה תצא חייב זה נדא לי מה שחז אומרים על פשרה פשרה היא משפט וצדקה ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו זו פשרה מכיוון שמשפט שהוא רק משפט זה משפט שמתעסק בכאן ועכשיו במה מגיע לי ומה לא מגיע לי פשרה לעומת זאת ועוד פעם פשרה לעומק פשרה שמסתכלת על התמונה הכוללת זה מה שנקרא משפט וצדקה נכון שמגיע לך אבל תסתכל על השכן שלך תראה גם מה יהיה ההפסד שלו לא חשוב לך מה קורה איתו לא חשוב לך איך יראה היום שאחרי לכן חזל קוראים לפש משפט וצדקה ופה אני רוצה אני רוצה לפני שאני מסיים עוד סיפור אחד קטן לפני כמה שנים טובות הייתי נוסע בכל יום חמישי לבית ההוראה של רב זלמן ח מ גולברג זצל הגרזן שחונה בפי קול הגרזן והיו מגיעים לשמה כל מיני שאלות ודיני תורה וכולי והיה שם סיפור הגיעה איזשהי משפחה משהו שש שבע אחיות ועוד אח אחד והיה שם דיון לגבי ירושה איזשהיא דירה שהייתה שייכת להורים ההורים נפטרו והשאלה הייתה איך מחלקים את זה אני זוכר האחות שמה היייתה אחות שהיא אחות באחד מבתי החולים באדסה אני חושב והיא ישנה שמה ונעלה את כל הדיון וזה והרב ישב שמה ודן איתה והכל ואחרי שהוא דיבר דבר איתה אז ככה התחיל דיוון בין כולם על איך מחלקים את הדירה אני זוכר את זה כמו אתמול ישב שמה מישהו ואמר לרב זלמן נחמיה אמר לו אבל הרב יש פה אח על פי ההלכה כל הירושה מגיעה לו ראיתי רבי זלמן נחמיה עשה תנועה אחת ככה ודילג והמשיך הלאה דילק והמשיך הלאה ני פלא כלום שום התייחסות שום דבר חשבתי על זה טיפה זאת היייתה חוכמה אדירה בגלל שאם באמת אם באמת רב זן נחמייה היה הולך על פי הדבר הזה הוא היה עושה את הדין את המשפט אבל מפרק את המשפחה הזאת לרסיסים ולכן הוא פשוט בקלילות דילג מעל זה לא שהוא לא זכר את ההלכה הזאת זאת המשמעות של אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם זה משפט וצדקה לדאוג ליום שאחרי שהמשפחה הזאת תשאר משפחה אבוד רבי נתן פרק לג מדרש מדהים פרשת וירא והשם אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה לפני הפיכת סדום ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בוכל גאי הארץ כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו וש אמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט אומר המדרש עבו ד רבי נתן פרק לג ולא עוד אלא שהיה אברהם אבינו עושה צדקה תחילה ואחר כך משפט שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך השם לעשות צדקה או משפט מה זה אומר בזמן ששני בעלי דינים באים לפני אברהם אבינו לדין ואמר אחד על חברו זה חייב למנה היה אברהם אבינו מוציא מנה משלו ונותן ונותן לו היה נותן לטובע ואמר להם סדרו דינכם לפניי נותן לאחד מהם וסידרו דינם כיוון שנתחייב אחד לחברו מנה אמר לזה שבידו המנה תן המנה לחברך ועמ לו אמר להם חלקו מה שעליכם ויפתרו לשלום זה מה שאברהם אבינו עשה אבל דוד המלך לא עשה כן אלא עושה משפט תחילה וא כח צדקה שנאמר ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו לא כתוב שם צדקה או משפט אלא משפט וצדקה מה הכוונה בזמן שבעלי דינים באים לדין לפני דוד המלך אמר להם סדרו דינכם כיוון שנתחייב אחד לחברו מנה היה מוציא מנה משלו היה מוציא מנה משלו ונותן לו אז את אותה פעולה להוציא מהכיס שלך ולתת גם אברהם אבינו עשה וגם דוד המלך עשה אבל אברהם אבינו עשה עשה את זה לפני ודוד המלך עשה אחרי ולכן אברהם אבינו נקרא עושה צדקה ומשפט ודוד המלך נקרא עושה משפט וצדקה מה מה המעלה של אברהם אבינו יותר מאשר דוד המלך ולא רק זה אלא גם בגלל זה הקדוש ברוך הוא אומר המכסה אני מאברהם את אשר אני עושה נדמה לי שהפירוש הוא ככה דוד המלך עושה משפט וצדקה מה זה אומר מגיעים שניים אל דוד המלך הם רבים ביניהם הם רבים ביניהם אחד אומר הוא חייב לי השני אומר אני לא חייב לו מה מה מה מה הרגשות שעומדות שעומדים כאן בבסיס הדיון זה מאוד טעון זה סיפור של הרבה כסף הרבה כסף דוד המלך שופט אותם מלך ומשפט יעמיד הארץ אבל אצל דוד המלך היה משהו שלא היה אצל מלכים אחרים אחרי שנגמר המשפט הצד שיצא חייו עם דוד המלך ראה שהוא עני דוד המלך עשה איתו צדקה הוציא מהכיס שלו ואמר לו כך שיהיה שלא יהיה לך חיסרון אברהם אבינו עשה את התהליך הזה אבל הפוך אברהם אבינו מוציא את הכסף מהכיס שלו עוד לפני שמתחיל הדין אתם יודעים מה שזה עושה איך נראה דין כשבעצם אתה לא צריך בכלל לדאוג לכסף איך זה נראה כל המטענים כל האינטרסים האישיים כל הדבר הזה זה לא שם זה לא שם אתה יכול להתייחס לעניין בצורה נקייה כי אתה לא דואג מקסימום אני יהיה חייב בסדר אבל אברהם אבינו נתן לי כסף אין בעיה יש לי מאיפה לשלם את זה אתם מבינים שהמשפט אצל אברהם אבינו היה משפט בדרגה הרבה יותר גבוהה מאשר המשפט אצל דוד המלך זה מנקודה הרבה יותר גבוהה ממבט הרבה יותר כולל קודם כל קחו את הכסף עכשיו תסתכלו על העסק בצורה נקייה עכשיו אפשר להתחיל לחשוב זה ההבדל בין מלך לבין מחנך דוד המלך מלך במשפט ימי הארץ הוא מעמיד את את המשפט לפי המציאות שקיימת רק דוד המלך יותר ממלכים אחרים הוא גם מלך שעושה צדקה אברהם אבינו ה מחנך הוא אב המון גויים בתור מחנך התפקיד שלו זה לרומם את האנשים שבאים אליו אומר להם תסתכלו יותר גבוה אז דוד אז אברהם אבינו קודם כל עושה את הצדקה ורק אחרי זה את המשפט לכן אומר הקדוש ברו הוא ה חסני מאברהם את אשר אני עושה תחשבו מנהל בית ספר שרוצה להעיף איזה תלמיד בעייתי הוא חייב לקרוא למחנך שלו המנהל רואה את מה שכאן ועכשיו המחנך מכיר את הילד הזה ויודע לא רק מה שכאן ועכשיו אלא מה שגם יהיה איתו בהמשך אברהם אבינו המחנך הגדול שייך שהקדוש ברוך הוא יהפוך את סדום בלי לשתף את המחנך זה ההבדל בין משפט ו צדקה לצדקה או משפט אבל יש דרגה שהיא עוד יותר גבוהה הדרגה הזאת ובזה אנחנו מסיימים מופיעה בתלמוד הירושלמי מסכת במציאה פרק ב' הלכה ה שם מסופר שאלכסנדר מוקדון הגיע למלך קציה מכירים את המקום הזה שנקרא קציה לא מכירים כנראה לא סתם אתם לא מכירים כבר נ מגיע למלך קציה והוא רוצה לראות את ההתנהלות של בתי הדין של הממלכה הזאת שני אנשים מגיעים לדין א' אומר לב מכרתי לך בית והסיפור היה שבתוך הבית הזה נמצא מטמון נמצא אוצר מאוד גדול והשאלה היא למי הוא שייך המוכר אומר לקונה אני מכרתי לך את הבית הבית הזה שלך המטמון שייך לך הקונה אומר למוכר אבל מה זאת אומרת אבל אתה מכרת לי אומרת זה קודם היה שלך אז המטמון שייך לך שמעתם פעם דין כזה שמעתם לא שמעתם כנראה לא סתם מלך קציה שומע את את הוויכוח ביניהם שואל את את המוכר תגיד לי יש לך בן אומר לו כן שואל את הקונה יש לך בת אמר לו כן אז הוא אומר יש לי פסק נהדר קחו את המטמון הזה זה יענ דוניה חתנו את שני הילדים שלכם שיחיו מהכסף הזה אלכסנדר מוקדון מתחיל להתפקע מצחוק תפקע מצחוק שאל אותו מה קרה מה אתה צוחק ש מה זאת אומרת אומר אתה יודע מה אני הייתי עושה אני הייתי הורג את זה הורג את זה ולוקח את ה מתמונה אליי מה מה מה מה מונח פה למה זה מלך קציה אני חושב שקצה זה מלשון מלשון קץ קץ הימים איך זה יראה לעתיד לבוא איך זה יראה כאשר אנחנו נהייה נקיים לגמרי מכל האינטרסים האישיים שלנו איך אז ייראה משפט אתם יודעים איך זה יראה ככה או שאיזה מישהו אמר איך צריכה להיראות המשנה הראשונה שבא במציאה לעתיד לבוא שניים אוחזים בטלית זה אומר כולה שלך וזה אומר כולה שלך אה נכון הדין יהיה אותו דין דרך אגב נכון ככה זה ייראה לעתיד לבוא אנחנו עסוקים בתוך האינטרסים האישים שלנו א זה לוקח לי כסף מה יהיה ומה זה עזוב נקי מעל תחשוב על ה אחר ככה נראה הדין של העתיד לבוא ומה הפסק הפסק הוא קחו את המטמון ו תקימו בזה בית אני חושב שהמקום שבו אנחנו לא מחכים לעתיד לבוא אלי זה כבר חייב לקרות עכשיו שבו בית המשפט של קציה צריך להתקיים זה איפה בתוך הבית בין שני בני זוג שמה אתה צריך להתקיים שמה אסור לך לחשוב רק על האינטרסים שלך אתה צריך לחשוב קודם כל מה יהיה טוב לאשתך אשתך צריכה לחשוב מה יהיה טוב לך זה הבסיס שאימנו נבנה בית שנזכה בעזרת השם שציון במשפט יפדה ושווה בצדקה שנזכה לאמת משפט ושלום ור כוח [מוזיקה] לכולם ‏y