פשרה | הרב עדו רכניץ, מנהל רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית, מכון משפטי ארץ | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] א ברוכים הבאים, בוקר טוב. א קודם כל אני באמת מאוד מאוד שמח על עצם קיומו של המושב הזה שהוא מושב חדש ומחודש בכנס הסופות שהוא בעצמו יוזמה מאוד ברוחה ומאוד מאוד משמחת המושב הזה שעוסק בבתי הדין הממונות בעיניי הוא שמחה על שמחה כיוון שם כנסופות זה חיבור של הישיבות אז כן המושב הזה הוא חיבור של בתי הדין והישיבות דבר דבר שהוא צריך להיות קבוע בעיניי הייתי מאוד שמח שהיינו מגיעים למצב שבו אה דנים בישיבות בשאלות שולות בבית הדין ובית הדין יכול להתברך מהחידושים בישיבות ו א הישיבות יתברחו מפסקי הדין אני חושב שזה א יקדם אותנו צעדים נוספים בצ במהלך לקראת מימוש תורת חיים ו בקיצור זה פוטנציאל ענק שעוד לא ממשו. אני רוצה להסביר רגע מה ה מחנה המשותף של כל המושב הזה. יש פה במושב הזה א שישה דיינים. הרב ציון לוז מבית הדין הרבני הגדול שהוא יוצא דופן אבל מלבדו חמשת הדיינים אחרים דיינים של ארץ חמדה ו כולם או בוגרים או מלמדים בישיבות כמובן מובן מישיבות הסדר א הכנס המושב הזה הוא בעצם אנחנו ניתן לכם פה הדגמה של אה תוצאות של כנס כנס דיינים שאנחנו מקיימים כל שנה גם השנה יש כנס דיינים שבתי הדין הם ממונות שיתקיים אחר ממש בכל שנה הכנס הזה שהוא יוזמה של העמותה של הרב הרוסי עם מכון משפטי ארץ דנים בסוגיית יסוד בעבודת בתי הדין לממונות אה כדי שתתקבלו את התחושה שהרבה פעמים כשמדברים עם אנשים על בתי הדין והיכולת לממש את משפט התורה בימינו אז אנשים אומרים טוב אבל יש כל כך הרבה פערים וכל כך הרבה הרבה בעיות כמו גרמה, כמו חברה בעם, הוצאות משפט, זכויות יוצרים כל הדוגמאות שאמרתי עכשיו כולם חוץ מזכויות יוצרים סר כל יהיה זכויות יוצרים כולם אה נדון בכנסים בכנסים של בתי הדין הממונות השנה זה כנס מספר 20 כל שנה לוקחים נושא יסודי א מכון משפט ארץ כותב נייר עמדה ארוך כמה עשרות עמודים דן בסוגיה לכל פרטיה ודקדוקיה ולכן מכן יש דיון בין הדיינים א שהארץ חמנדה שם יש לו מקום חשוב עוד מעט תבינו למה וברשות הדיון ברשות הרב אריאל גם הרב ציונוז מגיע הרב איגרן כמו ישים שם דנים באמת חשובים מאוד דנים בסוגיה על בסיס נייר העמדה ובעקבות הכנס אנחנו מנסחים החלטה שחותמים עליה הרב אריאל הרב הרוסי ואבות בתי הדין של ארץ חמדה שהיא הופכת להיות החלטת מדינות הלכתית של ארץ חמדה ואם היא פסיקת ההלכה של ארץ חמדה בסוגיה הזאת ולכן אמרתי שזה לארץ חמדה יש תפקיד חשוב שם כי זה הארגון היחידים שמוכן לקבל ור רוצה רוצה לקבל החלטה מחייבת עבור כלל בתי הדין של ארץ חמדה ומח מבחינה מסוימת לא יודע אם אתם מבינים את גודל העניין זה ממש לחזור לחדש אהר אבל השיבה שופטנו כבראשונה ולהחזיר התרה ליושנה שם מאות שנים אין לא היה דבר כזה פסיקת הלכה אחידה עכשיו למה זה חשוב א אולי לא צריך להסביר בכלל אבל בכל אופן נאמר שני מילים זה חשוב קודם כל לעולם התורה עצמו כלומר חוסר היכולת להכריע הוא בעצם שאנחנו איבדנו את היכולת להכריע במחלוקות במידה מסוימת איבדנו בעצם איזשהו שריר תורני שה היה צריך שיש לנו אותו כן, הלכה כוללת אחראת הלכה, פסיקת הלכה ומצב שבו הכל ספק והכל מחלוק מחלוקת יהיה פה א ידברו פה היום גם הלכה ומחלוקות אבל הכל נשאר פתוח זה רע מאוד זרע מאוד לעולם התורה עצמו אי אפשר להתקדם כלומר אם תן דוגמה מעשית כן יחסית שש שאלת מעמדם שחוקי המדינה כדינה דמלכותה כמובן לא כל חוקי המדינה אלא חלק מחוקי המדינה שמעמד אדם כדין דמלכותה אם כל פעם מתחילים את הדיון האם יש דין דמלכותה בארץ ישראל אף פעם לא מתקדמ אבל אם מכריאים בשאלה הזאת שיש דין דמלכותה בארץ ישראל כמו שאחרי הוא כבר הוכרע כבר באחד הכנסים הראשונים אפשר להתקדם לשלב הבא ולשאול איזה חוקים הם דינה דמלכותה לא כל החוקים הרי כל החוקים הם דינה דמלכותה בטלו כל דיני ישראל אפשר להתקדם לשלבים הבאים ולכן יש איזה ממש חשיבות עצומה פנימית לתוך עולם התורה גם חינה בחינת חיצונית גם מבחינת הציבור יש איזה חשיבות גדולה יש מונח שכל עורך דין מכיר אותו שקוראים לו ודאות משפטית כלומר כשאתה עושה עסקה ואתה רוצה לקבוע מראש בית דין כבורר מוסכם אתה אומר כל מחלוקת אנחנו נלך לבית דין מסוים ואגב זה קורה הרבה מאוד זה לא דבר יוצא דופן אתה אומר אוקיי אם אני הולך לבית דין מסוים אני רוצה לדעת מה היא מה הם עקרונות הפסיקה שלו אני רוצה לדעת האם שאני מקבל בהסכם קנס מסוים האם הוא הסמח אותה או האם כשאני א מתחייב לשלם הוצאות משפט זה תקף ולכן אני צריך לדעת מה מדיניות ההלכתית של בית הדין והוודאות המשפטית היא כמעט תנאי הכרחי כדי שאנשים יוכלו לבוא לבית דין של תורה כלומר אם לא זה הופך להיות רולטה חימור כלומר אתהני אני גם לא יכולתי להערך מראש כלומר אם אני לא יודע מראש מהבית הדין חושב איך אני יכול להתארגן איזה ראיות אני צריך להכין אגיד אני רוצה לטעד את העסקה שאנחנו עושים פה עכשיו אני רוצה צ לטעת את הפרות העסקה הצד השני אפר את ההסכם איזה ראיות אני צריך להביא איזה רעות כשרות ביני בית הדין שני עדים ברור אבל מה קורה אם זה לא שני עדים בדרך כלל אין שני עדים ולכן יש ממש זה זה להיות או לא להיות כלומר מערכת משפט חיה חייבת ודאות משפטית לייצר ודאות משפטית החוצה לכן הכנס יש חשיבות עצומה הדבר האכון שאני רוצה לומר בהקדמה וזה קשור לכל מה שאתם תשמעו פה היום הוא נשאר הרבה מאוד מה לחדש אני יש הרבה פעמים תחושה שמה אנחנו לומדים בישיבה את אותה סוגיה את אותה חקירה שכבר 150 שנה מה שכ חוזרים עליה פעם אחרי פעם אגב זה גם טוב כלומר גם את זה צריך לעשות אנחנו צריכים לחזור עוד מה שיש בידינו מה שאני רוצה לומר שנשאר עוד המון מה לחדש המון ממש המון אני חושב שהתורה במידה מסוימת התורה שלנו נמצאת בגלות התחלנו לצאת מהגלות. הגוף שלנו יצא מהגלות. התורה שלנו עוד לא יצא. ותדעו שנשאר נשארה עוד המון מה לחדש. ואתם תראו את זה כאן בסוגיות פשוטות. כן, אבל סוגיות כאילו שהם בסיסיות. אבל אני עוד מעט אני אשתדל את הדוגמה בשיעור שלי. סוגיית פשרה. אחת הביקורות הגדולות מאוד על בתי הדין ואני חושב שבעניין הזה הצלחנו לשנות את ה את האווירה א בשנים ב-10 שנים האחרונות הייתה תחושה של הרבה אנשים שבאים לדין תורה שזה לא בית הדין אלא בית הפשרה כלומר אם אני טובע 100,000 שק יש לי מסמכים יש לי ראיות הצד השני לא שילם אז בית הדין יגיד אוקיי בסדר 70,000 שישלם לך 70,000 בן בן אדם אומר למה למה חייב וחי 100,000 ההוכחות מידי למה 70 א000 למה פשרה אגב יכול להיות יותר גרוע א000 וזה אחד הדברים שהרחיקו אנשים מדין תורה כי אני אחדש אולי לכם שרוב האנשים שבאים לדין תורה ואגב גם לכל אורחות המשפט הדבר הראשון בדרך כלל שהם רוצים זה לא כסף זה צדק על הכסף אפשר להסתדר על על את הצדק שלהם הם רוצים הם רוצים לדעת מי צודק במחלוקת ולומר אני לא יודע הכל פשרה הכל בערך מאוד מאוד חורן לאנשים ו לכן היה חשוב אחד הכנסים הראשונים היו נושא הפשרה והיינו צריכים רצינו גם לדום בסוגיה בפרטים שלה וגם א מה שנקרא מה שגורים בעולם המשפט הבניית שיקול הדעת כלומר גם אם אתה עושה פשרה מתי אתה עושה פשרה איזה פשרות אתה עושה ניתן דוגמה הכי פשוטה ואזרן לסוגיה אחד כללי האצבע אחד מכללי הצבא שלא מופיעים בהחלטת המדיניות של ארץ חמדה על פשרה. ואגב, כל מי שיכנס לאתר ארץ חמדה גזית יש שם החלטות מדיניות יש גם החלטה על פשרה. אחת מכללי האצבע שלנו אין פשרות חצי חצי כי פשרה חצי חצי זה אומר לא להחליט תכלית בדרך כלל גם כמו שכתוב כמו שכותבים פוסקים שליש או שני שליש תחליט מי יותר צודק אולי יש לך סיבות לא לפסוק 100% נדבר עליהם אבל אז תוריד שליש או תוסיף שליש אבל לא חצי חצי זה לא להחליט ודיין צריך להחליט וזה אמרתי זה שריר שהיינו צריכים לאמן אותו ברוך השם יש לנו הם דיינים מעולים שיודעים להחליט מסוגלים להחליט אתם לא בורחים החלטות. אוקיי, הגמרא בסנהדרין וו עמוד ב המחלוקת התנאים האם טוב לעשות פשרה או רע? אומר רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אסור לבצוע כלומר לפשר כל הבוצרי זה חוטא בכל המברך את הבוצרי זה מנעץ ועל זה נאמר בוצע ברך נעץ השם לעיקרוב הדין את ההר שנאמר כי המשפט לאלוקים הוא לעומת זאת רבי יהושע בן קורח אומר מצווה לבצוע שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשרכם לא במקום שיש משפט אין שלום במקום שיש שלום אין משפט אלא זהו משפט שיש בו שלום אומר זהו ביצוע הלכה נפסקה כדת רבי יהושע בן קורחא שאין מצווה לבצוע כי ומנמק לנו רבי יהושע בן קורחה הסיבה ה התועלת בהפשרה מה שטובה שהיא משפט שיש בו שלום וגם במחילתא שהיא קודמת לגמרא קודמת את המשנה כתוב ושפטתי בין איש ובין ראהו אז אומרים בין איש זה דין שאין בו פשרה בין ראהו זה הדין שיש בו פשרה ששניהם נפטרים זה מזה כרעים יש לנו מבחינה מעשית שני סוגים של פשרות סוג שני מופיעים בתוספות בקיצור בדף ו' אפשרות ות אחת היא שבית הדין מציע הצעה לצדדים והצדדים מסכימים לקבל את ההצעה ועושים עליה קניין מעשה קניין שזה מה שדומה יותר דומה בימינו לגישור כלומר להביא את הצדדים להסכמה על תוצאה מסוימת שהיא בדרך כלל שונה ממה ששני הצדדים ביקשו בהתחלה אוקיי זה סוג אחד של פשרה פשרה הזאתי כל אחד מבין למה יש בה שלום כי אם הצליחנו להביא את הצדדים ההסכמה אין לך דבר יותר טוב מזה וזה אגב קורה הרבה פעמים בבית הדין שהצדדים טוענים את הטענות שלהם ואז בית הדין אומר לה אומר לה הצדדים תשמע אתה אתה מבקש פה א נגיד פיצוע לוגמת הייתי פעם איזה תיק תביעה 5,000 שק פיצוע לוגמת נפש 500,000 שק אומר בית הדין תשמע בדרך כלל אין בבית הדין פיצוע לוגמת נפש בכלל אוקיי אז בוא את זה נוריד אתה רוצה 5000 אוקיי אתה שואל את הצד השני אתה אומר לו תשמע אתה מבין שהצד הצד הזה הוא עשה לך עבודה נותן לך שירות אתה עונה כב כועס עליו על משהו לא מורידים 100% בגלל מה שאתה כועס עליו ברור שאתה צריך לשלם חלק כן כמה אתה מוכן לשלם מביאים אותה להסכמה אוקיי יופי מעולה באמת דין שיש בו שלום כלומר שני הצדדים מבינים יותר טוב מבינים למה הפשרה הזאת נפסקה היא מקובלת עליהם כי הם רוצים לגמור כי הם רוצים ללכת הביתה זהו דין שיש בו שלום אבל יש לנו סוג שני של פשרה שהוא מאוד מקובל לבית הדין כל בתי הדין בעולם מחתימים את הצדדים על הסכם בוררות מה שנקרא שטר בוררות שהוא בן בין לדין בין הפשרה. זאת אומרת נותן לבית הדין את הסמכות לכפות פשרה על הצדדים ללא הסכמתהם ובתי ידים משתמשים בזה כמעט כבר יום ביומו בסמכות הזאת. עכשיו אני שואל אותכם כשאנחנו קופים פשרה לצדדים כמו שאמרתי מישהו טבע 100,000 שק הצד השני לא מוכן לשלם כלום אומר בית הדין 70,000 זה עושה שלום אני יכול להם ניסיוני זה לא עושה שלום להפך זה גורם לזה ששני הצדדים גם אין להם שלום עם בית הדין כלומר שניהם כועסים על בית הדין הטובע כועס למה הוא לא קיבל 100% הנטבע כועס למה חייבו אותו בכלל אז למה התכוונו חז"ל כשהם אמרו איזו דין שיש בו שלום פשרה משפט שיש בו שלום זה פשרה זה לא עומד במבחן המציאות אני רוצה בעיניים מה שנקרא אני יכול להגיד לכם על עצמי השאלה הזאתי עצם השאלה הזאת מה שקרה היא חידוש גדול בבית המדרש כלומר שבדרך כלל מנהגנו ששא המציאות היא לא פונקציה בעולם נכון בוא אם חז"ל אמרו שיש פה שלום יש פה שלום איך זה לא מסתדר עםס בעיה קשיה אז אני רוצה להגיד לכם שלבחות בשבילי אז זה שאלה שישבה לי הרבה זמן את רידותי כשחזרתי לסוגיה פתאום תראו א מה גינינו יותר מזה אוקיי שאלה המציאות כבודה במקומה מונח אבל שאנחנו לומדים את הגמרא בסנר דין דף לב דף ו' אומר רש לקיש רש לקיש לם הכתיב בצדק תשפוט אמיתיך הוא כתיב צדק צדק תרדוף אז קשה לרש לקיש צריך לרדוף אחרי לרדוף בצדק או בצדק צדק פעם או אחת או פעמיים עונה רבשי רבשי אמר אחד לדין ואחד לפשרה כדתניה צדק צדק תרדוף אחד לדין ואחד פשרה מסביר הרמהולפיה היד רמה במקום מה הכוונה אחד לדין ואחד לפשרה יוד כתיב חד צדק גבי דיןרי גבי פשרה כלומר הוא אומר הרמה צדק בצדק תשפוט אמיתך זה הדין צדק צדק תרדוף זו הפשרה בפשרה צריך שני צדק לא אחד משום אומר למה צריך בפשרה שני צדק משום דדין לא בא עיון וצילות כולי אלא למפסקלי בדלחתה ולקמך השם היחייב את הזכאי ויזקה את החייו. כלומר, כשאתה פוסק על פי הדין, יש לך הור הוראות הפעלה בשולחן ערוך, נוסק אליו, אתה עושה מה שכתוב, הגעת אל הדין מצוין, יש לך ז שמכוון אותך. הסיכוי שתיתה לא גדול. לעומת זאת, פשרה צריכה עיון התפי ולעיין לפי שיקול הדעת ולראות ממן אומר אמת ועל מי ראוי להחמיר יותר. אומר לנו הרמה, בפשרה צריך צדק. צדק. למה? מה? כי אנחנו צריכים לראות מי אומר אמת על מי ראוי להחמיר לכאורה לא מה הקשר אני הייתי מצפים כבר הפוך הצדק האמיתי זה הדין אפשר מטר לעשות שלום צריך בחצי צדק או רבע צדק או שליש צדק לא יודע למה צריך שני צדק ואנחנו אומרים שהרי מה הבין כדבר פשוט ששיקולים של הפשרה הם לא שיקולי שלום אלא שיקולי צדק פלא גדול גם הירושלמי אומר אז הפשרה צריכה אחרי הדעת והשולחן ערוך פוסק את זה כשם שמוזר שלא להטות הדין כך מוזר שלא יתה הפשרה לאחד יותר מחברו אני לא אומר שהשולחן ערוך הזה הוא קושיה גדולה אבל הוא מצטרף כבר כבר יש לנו שתי קושיות יש עוד אז לא הבאתי את הכל השולחן ערוך אומר אתה צריך שהפשרה תהיה מדויקת היא אסור להיות מותטת זה יש פה קושי כלומר אם המטרה של הפשרה היא לתת איזשהו פתרון מעשי או פתרון של שלום מה זה אומר להתות הפשרה מה המשמעות הרב קוק משוט אורח משפט מביא שלוש סיטואציות, שלושה מקרים שבהמצע טוב לעשות פשרה. הזמן קצר אני אומר לא קורה. אחד, כשיש ספק. שתיים כשיש קושי ליישם את פסק הדין. שלוש שהדין הוא נגד היושר השכלי לפי מצב העניין. הראשון, שני הראשונים מבנים יותר, נכון? ספק קושי בייסום. יש הרבה דוגמאות לו עכשיו ושיש סתירה בין הדין לבין היושר שזה שאלה גדולה איך זה יכול להיות בכלל לא נדבר על זה היום אבל כשיהיש סתירה בין דין ליושר יושר זה נשמע משהו מהותי לא טכני לא איך לעשות שלום בין הצדדים אל צריך לעשות פשרה מחזק את ה מה שאנחנו רואים שהפשרה יש בצד של דין כמו מסלול שני דין אחר ולא רק שלום בין הצדדים עכשיו בזמן הקצר שנשאר אני רוצה לתרץ את כל הקושיות האלה במקור שגם עצם הבעתו הוא חידוש אני מודה שזה מה שיצא כי עשיתי חיפוש בפרויקט השוט וזה ויצא החידוש הזה המהרל כותב מהרל בב מציע דף ל שכתוב שלו חכובה ירושלים שדנו בהם דין תורה אומר המהרל כך דבר שהוא גם בתור אחד שעוסק בית דין קשה לי לקרוא את זה אומר הדין הוא חורבן הדין הוא חורבן ולכן ניתנה תורה במקום חורבן שזה במדבר ולכן כשמקפידים על הדין כולם רוצים את שורת הדין הם מחריבים ככה אחריבו את ירושלים אסור לעמוד על שורת הדין אגב קצת נפקמנה גם לימינו השל הקדוש גם בפרשת משפטים וגם בפרשת בראשית אומר משהו מאוד מאוד דומה לזה הוא אומר כך מישהו לא קורא אני אומר כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם רצה לברוא אותו במידת הדין ראה שאין העולם יכול לעמוד בזה ושיתף את מידת הרחמים כך בבריאת העולם אומר המון המרל אומר השלה כבר בריאת האדם כך תורתו גם בתורת בתורתנו הדאורייתא יש ב יש בה מידת הדין ויש בה מידת הרחמים הדוגמה שלו ע תחת עין הוא אומר עין תחת עין ממש זה מידת הדין באמת זה מה שמגיע לבן אדם למי שמוציא עין שיוציאו לו עין באה מידת הרחמים והמתיקה את הדין זה עוד הסתכלות מהפכה בכל ההסתכלות על הדין הידוע הזה אומר השלב ממשיך השלב ואומר כמו שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם רוצה לברוא אותם במידת הדין ובסוף המתיק אותו עם מידת הארחמים קח כל דיין שנקרא אלוהים שהוא חלק מבריאת העולם כן הוא שותף כל דיין של דן דין אמת עשה שותף לקדוש ברוך הוא בבריאת העולם צריך להמתיק את הדין בעזרת הפשרה הפשרה ממתיקה את הדין היא לא רק שלום אלא אם נאמר את המשפט את ה שמתמצאת את זה שרה היא לא שלום או לא רק שלום בין אדם לחברו מה שנקרא במישור האופקי אלא הפשרה בין הדין לבין העולם כי אם המהרל אומר שהדין יכול להחריב את העולם חלילה ואומר השלב שאנחנו צריכים להמתיק את הדין שאנחנו מורידים אותו לעולם ואנחנו עושים את זה בעזרת פשרה יש איזשהו התנגשות בין הדין לבין העולם האמירה הזאת אני קורא לה בעיניי חלק ממה שאני קורא לימוד עיון לימוד גמרא מאיר את החיים כלומר פתאום אני חושב שזה לפחות בשבילי זה עשה לי הסתכלות אחרת גם על מה שבתי הדין עושים וגב בכלל אני חושב כל מערכת משפט בעולם יש בצד כזה שיש בה צד הרסני כי היא נורא נוגשה היא לא מצליחה להתפשר והיא לא מצליחה כן להתרכך איפה שצריך יש בה סכנה גדולה בהתנגשות בין המשפט לבין העולם ולכן בתוך תורתנו נו הקדושה כשאנחנו באים לעשות פשרה אנחנו ממתיקים את הדין ולכן נחזור לדוגמאות שהרב קוק אמר שהרב קוק אמר מתי אנחנו עושים פשרה כשיש לנו ספק יכול להיות שגם זו בעצם איזשהו בעיה שאנחנו לא מצליים ליישם את הדין כי אנחנו לא מצליחים להח במחלוקת לפעמים זה גם ספק עובדתי כן מה נעשה שהעולם הזה לא מסודר בצורה כזאת שבו הכל ברור יש הרבה ספקות אבל הדוגמה השנייה עוד יותר ברורה כשיש קושי ליישם את פסק הדין יש קושי מעשי אנחנו באים לקחת את הרעיון היפה של התורה את הרעיון של הדין וליישם אותו פה אנחנו יכולים לגרום נזק אדיר אנחנו יכולים לקחת שני הצדדים שרבים היום על שני פרטים ולהכניס אותם לתוך פסק דין שיגרמו להם להריב על 120 פרטים שאנחנו קורחים אותם אחד עם השני אנחנו תוקעים אותם חנה עם השני עכשיו כי זו שורת הדין אבל התוצאה היא ת היא ארסנית והדוגמה האחרונה של הרב קוק שהדין הוא נגד היושר אומר הרמבם במורה נבוכים אומר שהתורה היא ניתנה על דרך הכלל כן עקרונות התורה הם הם מתאימים לכלל יש מקרים חריגים זה המציאות. המציאות שלנו, העולם שלנו, עולם שיש בו יוצא דופן כל הזמן. אם אתה הולך כל הזמן עם שורת הדין, יקוב הדין את ההר, אתה עלול להגיע למצב שבו יש מקרה שאדם אחד חוטא נזכר, מישהו ניצא לרעה, כן? ניצא לראה את הדין, פגע בצד השני, הוא היה מספיק מתוחכם, הוא יצא לו במקרה. זה קורה, אני גם יכול להגיד לכם, זה לא קורה המון, אבל זה קורה. יש צד אחד ישר וטם, הוא פשוט לא הבין. הוא לא הבין שהוא חתם על מסמך ומה המשמעויות שלו והוא לא הבין שמה שקרה פה זה הפרת חוזה מהצד שלו מהצד השני יודעים אנחנו הולכים שורת הדין אנחנו עושים עבד אנחנו הולכים נגד היושר השכלי ולכן לפעמים הצדק צדק צדק הוא לסתוק מהדין אל היושר ולעשות את זה בעזרת הפשרה כלומר אם אני מסכם הפשרה היא לא רק לעשות שלום בין אדם לחברו אלא בין הדין לבין העולם ועכשיו אני אומר זה לא אומר שכל פסק דין אמור להיגמר בפשרה ממש לא אבל זה אמור להיות שהשרה היא כלי שבית הדין שומר בארגז הכלים שלו ושהוא כל הזמן כשהוא נוסע כמו שאמרתי אתה נוסע עם וז אתה צריך מדסתכל שהוז לא לוקח אותך ישר לתוך התהום אלא תסתכל באמת להסתכל גם על הכביש לפעמים ולפעמים לעשות מעקף תודה רבה [מוזיקה]