פשרה - בבית הדין ובחיים | הרב אייל גריינר, ראש ישיבת טפחות | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] אני רוצה להיות נאמן לדרכנו בלימוד לחבר את הדברים גם על עומקי החיים של האדם ולדבר כמו שכתוב בכותרת הפשרה בבית הדין ובחיים אה יש לשרה א מערכת יחסי ציבור לא טובה. זה מתחיל כבר בתוספות ראש על הסוגיה ומסכת סנהדרין. שם א מסביר לנו תוספות ראש שהפשרה כן היא נקראת כך שאין צריך לדקדק כל כך אלא כאדם המטיל צונא לתוך חמין ומפשרן כלומר איזה תחושה שלעשות פשרה הכוונה היא ותכף נראה גם את ה שזה מופיע בדברי חז"ל לכאורה בצורה פשוטה שפשרה הייתי אומר הפוך מהדין היא לא חם ולא קר מה שאנחנו מכירים בעולם ההלכה פרווה א ואף אחד לא רוצה לחיות חיים כאלה וגם מערכת בתי הדין אני חושב שלא ולכן צריך לבקש מבט מעמיק יותר וזה נעשה בזמן הקצר שיש לנו אני אבקש לזכור שלוש גישות בעיניי משמעותיות ביחס לפשרה כאשר את האחרונה שבהם אני רוצה להציע כ פשרה בין הדעות אבל אני חושב שזה עומק עומק העניין אז כדי להיכנס לנושא הזה אני מציע שאנחנו קודם כל ניכנס למושג של מערכת בתי הדין אני לא יודע כמה מהציבור הנוכחים פה רובם צעירים הם זכו פעם א לשבת בית דין כנידונים כנטבעים כטובעים א ולבקש דין או פשרה. יש פעמים תחושה שבסדר לומדים כן אנחנו הרבה פעמים לומדים סנהדרין לומדים כתובות לומדים שורש נגח את הפרה וזה מילים זה אותיות וזה פחות חיים אבל צריך להבין מה זה אומר שאדם מגיע לדין בדרך כלל אגב מי כבר מגיע לדין אנשים שלא הצליחו להסתדר ביניהם. אף אחד לא מגיע לדין. אם בין השכנים יש איזה סכסוך ומצליחים להסתדר. אז הם אז הם לא מגיעים לבית הדין. לבית הדין מגיע מי שלא מצליח להסתדר. עכשיו תחשבו שנידונים מגיעים לבית הדין ולא מצליחים להסתדר ואז מציע להם בית הדין. מה? בואו תסתדרו. אנחנו לא הסתדרנו, על זה באנו. וצריך להבין שהרבה פעמים הסוגיות האלה הם עוסקות בהרבה הרבה הרבה מאוד כסף. הרבה כסף. עוד פעם הרוב פה זה בין אישים צעירים. נתרגם את זה לשפה. מיליונים, עשרות מיליונים שרה יכולה להגיע לסכומים של עשרות מיליונים. זה לא דבר קל ובכלל דין הוא מורכב. תראו את דברי חז"ל בגמרא במקום מספר אחד שלפניכם אמר רבי שמעון בן נחמן אמר רבי יונתן לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין ירחותיו וגיהנום פתוחה לו מתחתיו. להיות דיין זה לא שאתה לובש פרק והמבורג ושרים חיים מלך תוסיף אתה קורה משכורת ופנסיה לכל החיים להיות דיין בדין זה לשבת ולהרגיש שחרב מונחת בין יערכותיך שגיהנום פתוחה לך ולמה אז לדוגמה אומרת הגמרא במסכת סנהדרין בהמשך מקום מספר שתיים דרב של רבי יושע ויתמה רבי נחמן בר יצחק מה כתיב בית דוד כ אמר השם דינו לבוקר משפט והצילו גזול מיד הושקי בבוקר דנים וכל היום אין דנים אלא אם ברור לך דבר כבוקר אומר ואם לו אל תאומר חיבר אמר יונתן מאחה אמר אומר לו אחותית אם ברור לך דבר כי אחותך שאסורה לך אומר ואם לו אל תאמרהו יש מישהו פה שמסוגל להגיד על עצמו שהדבר ברור לו כבוקר שברור לו כאחותו שאסורה לו, שהוא יוציא דין, חלות וברור לו שהדברים אמת. מישהו מסוגל ללכת ולהגיד, כן, ברור לי. מה צריך לעשות במקרה הזה והזה? ואין אמת אחרת. הרי תמיד שמגיעים טובע ונטבע, שניהם בטוחים שהם צודקים. אתם יודעים ריכוז האנשים חפים מפה שהעכי גדול איפה הוא נמצא בבתי הכלא אף אחד שמה לא השם באמת טובע ונטבע בטוחים שהם צודקים וכנראה יש צדק בדבריהם ועכשיו דין צריך להחליט הוא יכול להגיד אומרת הגמרא אם אתה יודע כבוקר שעכשיו זה בוקר תגיד את זה מישהו יכול להגיד שהוא בטוח בדבר עוד סיבה למה להרגיש את הקושי הזה אומר הספרי וזה מבט פחות מוכר אומר הספרי וכן שלמה אומר ונתת לאבדך לב שומע לשפוט את עמך אפשר שלא היה שלמה יכול לדון את ישראל אדם שנאמר בו השם נתן חוכמה לשלמה אומר ותרך חוכמה שלמה מחוכמת כל בני קדם מכל חוכמת מצרים וחקם מכל האדם ויתן אזרחי ואימן כן שלמה המלך מכל אדם הוא לא שפת עד אז למה הוא מבקש מריבונו של עולם נתת לב שומע לשפוט את עמך אלא כך אמר להם איני כשאר כל הדיינים מלך בשר ואדם יושב בבימה שלו דן להריגה לחניקה לשריפה ולסקילה ואין בקח כלום ואם חביתול סלע נותן שניים שניים נותן שלושה דינה נותן מנה אני איני כן אלא אם חייבתי ממון נפשות אני נקבע. אומר המדרש תנאים שאלות בבית הדין של ממונות. זה לא רק ממונות, זה אף פעם לא מסתיים בממונות, זה נפשות רישית. כי יש אנשים שוציא כסף מהם זה כמו להוציא מים מסלהע, זה כמו נפשות. אבל יותר מזה, כספו של אדם זה שלו, זה צורת הביטוי שלו בעולם. זה היכולת שלו במציאות לפעול אתה לוקח ממנו עכשיו את הכסף אתה קובע את נפשו אני לא מדבר על ההשלכות שמי שהולך בבית הדין ויוצא חייו מה זה עושה בשלום בית שלו מה זה עושה בשכנים שלו בקהילה שלו בשידוכים נפשות אני נדבע אז אומרים חז"ל כשאתה יושב בדין רישת קול אתה יודע שאתה צודק כבוקר כאחותך שאסורה לך. שתיים תבין במה אתה עוסק. אתה לא עוסק רק בשאלה איך לעשות העברת בחשבון שקל לפה, שקל לשם או מיליון שקל. זה לא משנה. זה הרבה יותר מכסף. זה נפשות. נקודה נוספת שמקשה מאוד על בית הדין. במקום מספר ארבע. רבי חיים אומר לו תכניס דברך מפני איש ויהיו ילדים יודעים את מי הם מעידים ולפני מי הם מעידים ומי עתיד להיפרע מהם מי עתיד להיפרע [מוזיקה] מהם דיינים נקראים אלוהים הקדוש ברוך הוא יושב שם זה מושב שבו ריבונו של עולם נמצא לפני מי אתם נידונים ומי עתיד להיפרה מכם כם שנאמר ועמדו שני אנשים אשר להם הרי בפני השם ויהיו דנים יודעים את מי הם דנים לפני מי הם דנים ומי עתיד להיפרה מהם ריבונו של עולם פלא שנותנים לדיינים הרבה כסף כל יום לא רק שאתה דן דנים אותך ריבונו של עולם דן אותך לפני מי אתה דן ומי עתיד להיפר ממך חלילה שנאמר אלוהים ניצב דתל יושפת הוא אומר ויאמר לשופטים ראו מה אתם עושים כאילו לאדם תשפוט להשם נו ואז המסקנה אומרת הגמרא שמה יאמר הדיין מה לי בצער הזה תודה רבה ישר כוח אני מעדיף ללמוד בישיבה להיות אברך להיות רם להיות ראשה מה אני צריך את הכאב ראש הזה תלמוד לומר אם אכם בדבר משפט אין לו לדיין אלא מה שאינבו רעות מה התשובה בזה אז אנחנו עוד פעם מסגרת הזמן היא קצרה יש פה מחלוקת מעניינת בין רש"י למרשה. הסברים שונים. רש"י אומר שה הגמרא בעצם אומרת שאל תדאג. אין לו עדיין מה שאין לו רואות. הכוונה היא שזאת האמת. אתה תשפוט ביושר בצדק לפי מה שעיניך מורות לך. ועל כן והקדוש ברוך הוא יסכים ממך. אל תדאג. הוא לא יפרע ממך כל זמן שאתה ביושר. המרשה אומר אחרת. אומר המרשה, אל תדאג י סיעתא דשמיא, הקדוש ברוך הוא איתך והוא יתן לך את הדעת הנכונה איך לשפוט. מה לא כתוב פה בגמרא? מה לא כתוב פה בגמרא שהדיין שאומר מה לי לצרה זאת? אומרים לו חז"ל אל תדאג אין לדע מה שנה עבורות. אני הייתי מציע לגמרא לכתוב לכאורה תעשה פשרה. מה הבעיה? ממה אתה מפחד הדיין? שאתה שופט ולא תשפוט בצדק, לא תשפוט ביושר, הקדוש ברוך הוא יפר ממך. תעשה פשרה. הרי פשרה זה בהסכמת הנידונים. הם צריכים להסכים. הם הסכימו, הם סברו וקיבלו והכל בסדר. רואים שהגמרא פה לא אומרת את התשובה הזאת. בהכרח מה צריך לומר? שפה מן הגמרא מה אנחנו למדים? למה פשרה היא לא פתרון? ואם יסכימו אבל זה לא בית הדין אולי אתה תשכנע אותם כי זה לא האמת אבל אני לא עכשיו מדבר על האמת אני מדבר על הני אני רוצה אני הדיין לא רוצה שידונו אותי אלא אני חושב שפה כבר אנחנו נוגעים לאיזה נקודת עומק בשאלה האם פשרה היא כביש עוקף דין יש בית דין יש דין יש פסק דין ויש כבייש עוקף והיא הפשרה הגמרא פה לא מציאה פשרה כי הכיוון פה זה שפשרה הוא גם דין ממילא זה לא פותר לי את כל הבעיה פשרה היא בעצמה דין היא לא כבייש עוקב דין אבל זה כיוון אחד כיוון אחר שמופיע בירושלמי והסמג אוחז בו ואחר כך נראה את השולחן ערוך הוא כיוון השני לגמרי בירושלמי כתוב מקום מספר חמש אשכח תני רב שמ בר יוחי ואלה משפטים שתסים בפניהם כן אתמים עלפשוט הדקרא כרבי יוסי ברח חלפתה רבי יוסי ברחלפתאון טרין ברנש מידון קומי אמר לי המנתון דין תורה אמר לו אני איני יודע דין תורה אלא היודע מה חשבות היא פרה מאותם אנשים. איזה ביטוי חריף מאוד. בוא בדרך כלל פותחים במילת דוד חודה אבל אנחנו פתחנו משבח אכסניה. מסופר פעם שביום כיפור מנהג ידוע בחלק מהקהילות שאחרי לפני המקווה יש מלכות, דין מלכות. אז פעם הקהילה התכנסה והגבאי התחיל להלקות וגם הרבי הגיע לבית מדרש עמד בתור הגיע תורו הגבאי רואה את הרבי זדעזע עמוקות מה הוא עכשיו ילכה הרבי אז אומר לו אמר לו הרבי אמר לו בבקשה אז לא לא לא את הרבי יכה רק ריבונו של עולם אז אומר להם ש רבי יוסף מחלפתא אני לא ידעו לדין תורה מי ידון אותכם ריבונו של עולם מקבלים לכון מדן אמר לכון כלומר אני לא יודע לדון תורה האם אתם מסכים שמה שאני אגיד לכם זה מה שיתקבל אמר רב שמעון בר יוחי ברי חמנא דין חכים מדון כלומר ותכף אנחנו ניכנס לזה שהיום מערכת בתי הדין היא מאוד מוגבלת כידוע כאין סמוכים ואומר ש יוחאי ברוך השם אין לנו את היכולת אנחנו לא יודעים מספיק ולכן טוב שלקחו מאיתנו את הדבר הזה ולכן אומר הסמג מקום מספר שש צריכים אני מתרחק בכל היכולת שלא יקבלו עליהם לדון דין תורה משפט לכאורה קשה מאוד לעולמו איך אומרת את השולחן ערוך כי נתמעטו הלבבות אלה אם הם נתמעטו הלבות של מי שמקבל את הדין תורה או של הדיינים בין כך ובין כך זה קשה מאוד ואז הוא מביא את דברי הירושלמי וברשותכם תהפכו למקום מספר שבע כך כך פוסק השולחן ערוך בסימן יב. צריכים הדינים להתרחק בכל היכולת שלא יקבלו עליהם לדון דין תורה ולא דין תורה אז מה כן? אפשרה? אז אתם תסכימו איתי ודאי שהניגון של הדברים האלה הם קצת הפוכים מה שאמרנו עד עכשיו שבאמת יש דין תורה וראוי שלא לדון דין תורה אלא פשרה. וזה מאוד קשה להבין לא לדון דין תורה פשרה אז פשרה זה לא דין תורה אז פשרה זה הפך הדין תורה אז מה אנחנו עושים בבית הדין ובאמת הזהקה היא צריכה לכעוב לנו בבטן באים שני יהודים רבים ביניהם שני שכנים. אחד הדיונים הכי נפוצים מבתי הדין זה ענייני שכנים, סכסוכי שכנים בעיקר על תוספות בנייה וכדומה. אחד בונה, מוציא איזה מרפסת, רוצה להרחיב, רוצה לבנות עוד קומה, רחיב בקומו הולך. מה רע? אבל השכן אז כבר מסתיר לו את השמש, הבנייה עצמה והרעשים והם לא מסתדרים ביניהם. באים לבית הדין אומר אתם תעשו פשרה. לא רוצים לעשות פשרה. אומר היהודי גזלת אותי. אני קניתי בית שילמתי עליו עוד כמה וכמה עשרות אלפים שקלים כדי שיהיה לי נוף. ועכשיו הסתלתה לי את כל הנוף. איזה פשרה אני יכול לעשות? מה אני אוותר לו? אני כל מה שאני מחכה כל היום של העבודה זה בערב לשבת בחוץ ולשתות תהי ולהסתכל על הנוף לעשות התבודדות. עכשיו אני רואה קיר איזה פשרה אני יכול לעשות? מה זה תעשו פשרה? ואומר לך השולחן ערוך השתדל לדון דין תורה אני חושב אני דעתי שאי אפשר אם אנחנו חפצים להשיב שופטינו כבראשונה אי אפשר לתפוס שפשרה היא במקום דין רק כדי שטוב בוא בוא אגב במערכת המשפט הכללית זה הכיוון תיקון הכללי. מי שמכיר איך מערכת משפט עובדת היום בהרבה מאוד מהמקרים, בטח בבתי משפט שלום ותנועה, בגלל עומס ובגלל שרוצים לסגור כמה שיותר תיקים, החטירה היא תמיד לפשרות. וזה קודם בית הדין, קודם הדין. כל אחד יודע שלא תדעו מי שמזומן למשפט תנועה לצורך העניין והוא מגיע עדיף לו תמיד לסגור עסקה עם ה הציג של המשטרה לפני כדי שהשופט רק יחתום אם הוא יכנס לבית המשפט זה דבר ידוע מפורסם ימצאו איתו את הדין לא כי זאת האמת אלא כי ככה ככה פותרים את הבעיות אנשים סוגרים את הכל לפני ו מזרזים תהליכים אנחנו לא רוצים לעשות אבלה אז איך אנחנו יכולים להסתכל על הדבר הזה אז זה בצורה פשוטה אנחנו רואים את זה כבר בגמרא בדף ו' שזה מוקד סוגית פשרה מחלוקת כן לים הקטנאי אומרת הגמרא ביצוע בשלושה דברי במי וחיים אומרים פשרה ביחיד וההסבר הפשוט הוא גם במילים תשימו לב ביצוע מול פשרה כן למה ביצוע בשלושה או פשרה ביחיד אז מסבירים כל הראשונים שהשאלה האם זה דין או לא דין האם צריך מושב בית דין של שלושה או מספיק ביחיד פשרה בוא נסתדר את זה לא צריך בשביל זה שלושה דיינים או שבידים ביצוע זה לחתוך את הדברים ויש פה את היד רמה על רש"י אנחנו מקוצר הזמן אנחנו לא להעריך ברשותכם אני רוצה שנראה את דברי הרב במקום מספר 12 וזה הכיוון השלישי שאליו אני רוצה להגיע. ראינו שיש כיוון שפשרה היא כביש שוקף דין. ראינו שפשרה היא דין ואני רוצה לדבר על פשרה שהיא עומק העומקים של הדין וגם את זה אני רוצה לחלק לשתי חלקים. אפשרי עומק הדין. אז בוא רק נעשה סדר. יש פשרה שמלשון פושר כמו שהביא התוספות ראש לא חם ולא קר אף אחד לא צודק גם הרבנית צודקת תרצו את איך שאתם רוצים אבל זה פשרה שהיא סותטה מן הדין סותטה מן האמת שאליה בוודאי חז"ל לא התכוונו זה ממש לגזול זה ממש לגזול עכשיו אני אנסה להיזכר מי אמר ביטוי חריף מאוד אחד מן הראשונים מדומן לה דרמה אבל אני לא בטוח שלעשות פשרה זו עמדה שגוזלת הרי מישהו צודק פה מישהו לקח ממישהו מישהו הזיק מישהו והוא זכאי לקבל והוא בא לבית הדין כדי שאנחנו נציל השוק מיד אושקו נעשה משפט צדקה צדק ואתה מחזיר אותו וחצית אהבתו בידו או רבע או שליש אתה לא עושה שום צדק, אתה גוזל מהאדם. ועל זה בוודאי לא התכוונו חז"ל. יש פשרה שהיא נובעת מחוסר היכולת שלנו לפסוק דין שהוא חלוט וברור, כי ישנו ספק במציאות שמגיעה לבית הדין. או ספק מפעת טענות הנידונים או ספק במציאות. הספק עצמו, המציאות עצמה לא מבוררת ואין לי דרך לברר אותה. ופה חז"ל ימליצו לנו תמיד להגיע לפשרה כי בסוף צריך הכראה ולא אנחנו לא רוצים להחזיר נידונים בלי איזשהו הסדר במציאות, אבל אני לא יכול להכריע את המציאות כי היא לא ברורה לי. זה קצת דומה. במושג של ספק ברכות יש טעות נפוצה במי שלא לומד בעיון מספיק בין ספק בברכות שנובע מחוסר הידיעה שזה לא ספק ברכות זה ספק שלך ספק ברכות זה שהמציאות לא מבוררת שה התבשיל הזה המוצר הזה לא ברור לי מה צריך צריך לברך עליו מצד עצם הדבר פה יהיה ספק ברכות אז יש ספק במציאות לא שאני לא יודע לא שאין לי לב לדון אלא הנידונים הטענות ה הסיטואציה לא ברורה פה חז"ל יבקשו מאיתנו להגיע לפשרה אבל יש פשרה שהיא עומק הדין פה אני רוצה להתחבר שני כיוון כוניים. אני אסביר כדוגמה. דיברנו על סכסוכי שכנים. זה ודאי אחד מהסוגיות הכי נידונות בעולם בתי הדין של ממונות. וכשבאים שני אנשים מסוכסכים ביניהם לבית הדין, מה בעצם בעומק הם מבקשים? יש את הרובד הגלוי שהם באים לבית הדין ואומרים הוא עשה תוספת בנייה הוא מכשיך לי את ה את ה את הנוף אני לא רואה כלום יש אבק יש רעשים בזמנו בעולם ספרי השאלות ותשובות שזה עולם מרתק גם מהבחינה הזאתי של לדעת מה קורה במציאות לפני הרבה הרבה שנים תרום זמנכם ותרום זמני אפילו א חידשו בעולם מושג שנקרא מזגן פה יש מזגן גל עכשיו מישהו שומע אותו? אף אחד. נכון אבל אנחנו מרגישים בבחינת רואה ואינו נראה. פעם שהדליקו מזגן כולם שמעו. כולם חוץ מאחד אלה שבתוך הבית. אה שנקרא מזגן חלון והמנוע שב בחוץ וכולם שמעו אותו. חוץ מאלה שהיו בבית שננו מהקור. ואז התחיל עולם שלם של דיונים בפוסקים של נזכי רעש. מזגן עלה הרבה כסף, ההוצאות היו יקרות, אז קמצו בו. הדליקו תמיד בעומסי חום. מתי הכי עמוס עומס חום ביום? בין שתיים לארבע. מה יהודים טובים עושים בין שתיים לארבע? הולכים לישון. היהודי הולך לישון ופתאום השכן מדליק את המזגן. ונהיה דיונים שלמים פוסקים זכי רעש. אז הוא קנה מזגן והוא שמח ויש לו עונג שבת ועונג יום טוב והשני כל פעם שהוא מדליק נשבט לו כל העונג שבת ועונג יום טוב אז מה הם מבקשים? פתרון הפשט נכון אבל יש משהו עוד יותר עמוק מה מבקשים השכנים השכנים מבקשים להחזיר גם את השלום היינו שכנים 20 שנה כל אחד עשינו החלפת משלוחי מנות הזמנו אחד לשני לסעודות ולסמכות ועכשיו אני לא אומר לו שלום כשאני רואה אותו ברחוב אני לא אומר לו שלום כשאני עולה במדרגות וגם את זה אני רוצה, את זה בעיקר אני רוצה. וכשבאים לבית הדין אז אני יכול עכשיו לפתור בצורה פשוטה טכנית מי יפצא את מי ועל מה. אבל השאלה היא האם אני גם השבתי את השלום. לזה נועדה הפשרה. לעומק הדין. במובן הזה שהדין ישיב גם את השלום, ישיב גם את המבוקש הפנימי של ה של בעלי הדין. מרן הרב זצל בשוט אורח משפט בסימן א' דן בדבר הזה ומחלק בשפתו שלו את הדברים שאמרנו. ושוב הזמן דוחק אז אני רוצה לתמוך את את הדברים בעוד א בעוד כמה אמירות המקור של הדברים נמצא בדברי הזוהר פרשת משפטים ואל המשפטים אשר תשים לפניהם דר רזה דגלגולה נשמע מאוד דרמטי סגלגול ויש בעלי המוסר שמסבירים שההסבר הוא שאם אתה חוטא בין בממונות בין אדם לחברו אתה תתגלגל בגללגולים. אני לא אומר דבר, לא מבין בזה כלום. והשם טוב הקדוש ובעקבותיו עוד רבים מבעלי החסידות לקחו את זה למקום אחר. ואני רוצה להראות לכם ש בעקבות זה גם הרב חרלפ כותב בהקדמתו לספר בית זבול דברים דומים. ספר בית זבול ודאי מוכר לכולם לפחות בשם אם לא בשימוש כן כולם מכירים את מי מרום של הרב חרלפ את החלק הלמדני של הרב חרלפחות אני חושב היום לומדים וחבל ובתוך סדרת הספרים של בית זבול מקדיש הרב חרלב כהקדמה למסכת הקדמה אמונית מחשבתית מדהימה בצורת הראייה ניהיה שלו את הדברים ואומר הרב בבית זבול בהקדמה בחלק ו' למסכת סנהדרין אומר הרב בעניין הפשרות שונות הם הפשרות של ישראל מהפשרות של שאר העמים כי הפשרות שלהם הם ביסודם עיו לזה ולא לזה מעט לזה ומעט לזה אומנם הפשרות של ישראל אדרבה הם כפי עומק הדין ואז הוא מסביר ישנם חשבונות שונים שמחמד סיבתם מוכר הדבר להיות כך כרך החשבון של חיישין השם מיל וישנה אצלו עליו אם בגול זה אם בגלגולים אחרים על הכל יש חשבון זה מילים של הרב חרלפ וזה בסדר להגיד את זה פה אב חלב לוקח את זה המקור הוא ברור עכשיו אני לפני שניכנס רגע לנקודה הזאת אני רוצה ללכת לדברי ישראל לא לא מצאתי להביא את זה לפניכם לא הצלחנו אז תצטחו להאמין לי דברי ישראל על פרשת משפטים שגם הוא מתייחס לסוגיה הזאתי אבל לוקח את הנושא הזה בזוהרז גלגולה למקום מאוד מאוד שאני חושב כל אחד יכול להתחבר אליו זה קשור למה שדיברנו לפני כן מהספר מהספרי שנפשות אתה נוטל אומר הדברי ישראל כשאתה דן תבין מה עומד לפניך אומר אומר דברי ישראל יש מרחב שלם שמגיע פה לפני הבית הדין. זה לא רק שאלה של רובן עם שמעון. לרובן יש ילדים ולרובן יש אישה ושכנים וקהילה ומעמד וחשבון בנק. אז תבין שאתה פוסק דין יש לזה המון גלגולים. אומר דיני המונות רזה דגלגולה. ככה הוא מסביר. זה שתבין שהממונות האלה מתגלגלים. זוזים. כתוב בחז"ל שזה נקרא זוזים כי הם זזים. הם מפעילים המון דברים. אומר הדברי ישראל, דיין כשהוא עכשיו יושב בדין הוא צריך לקחת בחשבון את כל הגלגולים. הוא צריך להבין שיש משמעויות הרבה יותר רחבות מעצם ההכראת הדין הזאת. ולשם כך נולדה פשרה. כי לפעמים דין ויש פה ביטויים חריפים. הרב הרב כותב את זה באורח משפט. לפעמים דין זה יהיה עיוות האמת והיושר. ותכף אנחנו נראה כמה דוגמאות לעניין הזה. ולכן פשרה תהיה עומק הדין. היא תשיג את האמת והיושר של התורה. דוגמה אומר הדברי ישראל תבין את המשמעויות שיש מסביב ל לסוגיה שעומדת לפניך. מי עומד לפניך? כן. דעו לפני מי אתם נידונים. מי פה עכשיו עומד? זה לא רק האדם, זה כל מה שמתגלגל מזה. כמו שאמרתי, רומז פה הבית זבול לזוהר הקדוש. ובעקבותיו הבעל שם טוב הקדוש, השם הופע בדגל מחנה אפריים, אצל הנכד של הבעל שם טוב, בעל שם טוב לתורה, זה מופיע בהתחלה, ממש בהתחלה, מי שרוצה לרשום לעצמו. ואל המשפטים מיתה בזוהר הקדוש אילן סידורין דגלגולין והוא תמוע לכאורה הפסוק מפרש ואז זה דיני ממונות כאילו מה הקשר רזגלגול דני ממונות שמעתי בעניין הדין שאחד דן את חברו בבית דין ויודע בעצמו שבוודאי הוא זכאי בדין אדם בא לבית הדין כי הוא יודע שהוא זכאי היום זה לא כל כך בטוח כן יש מה שנקרא בעברית שיטת מצליח לאי יזיק אבל בפשטות אדם בא לבית הדין הוא יודע שהוא זכאי והתורה מחייבתו ובסוף מתברר שהתורה מחבת ותכף נראה כמה כמה דוגמאות מבתי הדין היום איך פשרה היא עומק הדין אל יקשה לו עלו תורת אמתי ודרכיה דרכי נועם כי זהו אמיתיות התורה ונועם דרכיה כי בוודאי מסתם הוא חייב לחברו בגלגול העבר לאיש לדמו זה דבר מאוד מאוד ככה צריך להיות איך הוא מתכתב אם א אם לא בשמיים נכון זה זה מורכב להבין דבר כזה ויש פה סיפור שלם מקום מים חיים שמביא מהבעל שם טוב הקדוש תראו את זה שם זה מופלא מאוד אבל באמת אז זה כיוון אחד להסביר למה זה עומק הדין כי באמת יש מורכבות יש הרחבה מאוד גדולה מול מי אתה עומד במה זה קשור במה זה נוגע להשיב את השלום ולא רק את הפתרון הטכני וגם כן גם מה שכתוב בדברי הזוהר שיש חשבונות אחרים כמו שמביא הבית זבול ממש לבצרפ פשוטה. אבל יש עוד איזה עניין ש חז"ל ברוח קודשם נתנו לנו פתרון שמשיב על קנות היכולת לדון היום בצורה הרבה יותר קרובה אל הדין והאמת א לאחר שאין לנו סמוכים, דינים סמוכים. דבר שמאוד מאוד מאוד מקשה בבתי הדין באמת לדון באופן שהוא אה יהיה נוגע ו קרוב אל האמת וצריך לדעת את זה א חלק מהדוגמות שאני אביא עכשיו נמצאות א במאמר של רב זמן לחם גולברג זכר צדיק לברכה א משוח הפשרה יש כשאדם מגיע לבית הדין היום צריך לדעת בתי הדין לממונות הם פועלים מכוח חוק הבוררות שמחייב אותם בחתימתם לקבל עליהם את ה את פסק הדין ואחר כך אם רוצים לחלוט את זה צריך ללכת לבית דין אזרחי והוא קובע את זה כמשהו חלוות אפשר אחר כך להוציא על ידי איזה ממון וכדומה הנקודה בדבר הזה שכשאדם חותם אז הוא חותם כלשון חז"ל שהוא מקבל מקבל עליו את הדיינים בין לדין בין לפשרה והרבה ניסו לשנות ולהגיד אני לא רוצה לפשרה אני רוצה רק לדין אני באתי לבית הדין כמו שאמרנו לפני כן להתפשר יכולתי איתו בבית אני רוצה דין האם זה אפשרי האם זה לא אפשרי אם מותר אם אסור באופן פשוט רוב ככל לא מקבלים את זה ומחייבים לחתום על בין דין לבין לפשרה וזה מלחם הגולברג מסביר למה פשרה משמ משמשת ככלי לדיינים להצליח לדון דיני תורה באמת גם במרחב המצומצם שיש לנו היום כשאין דיינים שהם סמוכים אתן בקיצור שתיים שלוש דוגמאות דוגמה ראשונה אני פעם אין לנו זמן אז אני צריך לקצר מקום מספר 15 כידוע כשאין דיינים סמוכים יש לנו מגבלה מניעה מלדון בדינים של חבלות שאדם חובל בחברו פרק שמני בבא קמה אפשר לגנוז אותו אי אפשר לדון נזגי גוף אדם חובל בחברו ממש חובל בחברו בבית משפט אזרחי הוא יקבל פיצויים והכל בית דין תורה בצורה פשוטה אי אפשר לטבוע ואז יוצא הפוך על הפוך שאם הוא יקבל בבית דין אזרחי יכול להיות שזה גזל אסור לקבל את זה זה אגב מאוד בולט בדיני עבודה בדיני עבודה כידוע אם אדם לא מעסיק לא משלם אז אז היום משיטים עליו א ריבית פיגורים אה כפל כפליים והיהודי הזה מרוויח הרבה זה גזל גמור זה קנסות אנחנו לא יודעים מנהיני קנסות היום זה בעיה קשה מאוד איך לפתור אותה אז בתקופת הגאונים עוד וככה מופיע בהרבה פוסקים א איך פטרו את הבעיה הזאתי נידו בא היהודי שחבל בחבורו בא לבית הדין הוא ידע שהוא יצא זכאי כי לא דנים אמרו לו, אין בעיה, אנחנו לא דנים אותך, אנחנו לא יכולים לדון, אבל אנחנו יכולים לנדות אותך עד שתפצא אותו. אני לא אומר לך כמה, כי אנחנו לא דנים דיני חבלות, אבל תדע לך שאנחנו מצפים שזה יהיה סכום כזה או כזה ועד אז אנחנו ננדה אותך. הבעיה היא שאנחנו כבר מתקופת השולחן ערוך כידוע לא מנדים, לא מנדים אה אה ברוך השם, כן? לא מנדים על פי תורה. נידוים בכיתה ג' זה לא נחשב. מה כן עושים היום? אגב בבתי דין היום יש מה שנקרא בלעז לא נידוי אז מה עושים היום? מה? שיימינג. זה נכנס בשנים האחרונות שעשו את זה עם כמה סרבני גט וכולי שמפרסמים את התמונות שלהם ועושים להם אה זה דרך עקיפה לא לנדות אבל לכפות באיזשהי צורה אבל אין בעיה היום כיוון שיש פשרה אז תראו הרב שרמן אחד מה דנים בית דין הגדול מקום מספר 16 הוא דן שמה באיזה ערעור בית דין בוררות במקום מספר 16 שבית הדין דן בדיני חבלות וחייב את החובל. אומר הרב שמ אין בעיה כי חתמו על פשרה. מה זה פשרה? יש בין לדין בין לפשרה. כלומר שתי מסלולים. אז מי אמר שפשרה היא מתרחקת מן הדין לצד אחד? פשרה זה כאילו לאיפה שאני רוצה. אז אני יכול אתה סומך עליי אתה נתת לי את הכוח אז אני רוצה לדון דינים תקרא לזה איך שאתה רוצה תקרא לזה פשרה אבל אני דן ככה בדיניי חבלות עוד אתגר מעניין אנחנו ניכנס אליו זה דיני גרמה בן אזיקין דבר ידוע מפורסם ש שמקשה מאוד א עוד דוגמה אחרונה זה דיני קמלי כידוע קומלי שלמד חמש דקות בישיבה מכיר את הסוגיה הזאת א הדבר הכי חשוב בדיני ממונות מה הוא מה השאלה הראשונה שדנים בדיני המונות בין טוען לניתן מה הפירור הראשון שעושים מי מוחזק בכסף נכון מי מוחזק בכסף מפה מתחילים למה כי ברגע שאתה מוחזק בכסף להוציא ממנו זה כבר אירוע לא פשוט למה זה אירוע לא פשוט כי הראש מחדש שאדם יכול להגיד קים לי קים לי כשיטת פלוני קים לי כתוספות קים קרית בה וככה השך גם כותב להלכה שלא מוציאים מי מוחזק מבתקים לי אז אם הוא מחזיק את הכסף אין לו שום בעיה ללכת לבית דין הוא רק צריך להצטייד מה בפרויקט השוט אוצר חוכמה עוד כמה חברים טובים מבית המדרש שימצאו לו כבר איזה תשובה מלא מרבבות אפרים או או מדגל ראובן או אני כל סם אחר כן והוא יגיד קים לי וזהו והכסף ישאר אצלו. כך זה בפשטות הדין. אז כבר ידוע מפורסם ש נדמה לי שה ההורים ותומים כותב ועוד שאי אפשר לעשות קיםלי על כל דבר. אתה לא יכול עכשיו לקחת משוט מחר מישהו יקח מ מאיזה אתר לא נגיד שמות עם א שוטים של רבנים באינטרנט ויגיד קים לי כי הרב פלוני אלמוני מבית כנסת א בגבעה ד' ולכן זה נשאר א רק מה שמופיע בשולחן ערוך התקבל הפוסקים המרכזיים אבל עדיין להגיד קים לי זה טענה והרב הרב הרצוג ששאיפת חייו היה להקים סנהדרין ושנדון משפטי התורה הוא במקום מספר 17 הוא כבר מבין שיש פה בעיה. מאמרים רכבים מאוד ספרים גדולים הוא כתב על הדבר הזה. אחד הדברים שהוא רוצה להתמודד בם זה איך אנחנו פוסקים דין. הרי באים לבית הדין כל אחד יגיד קים לי הוא מוחזק בכסף איך נוציא דין אבל לשיטתנו אין בעיה. שהרה מאפשרת לי לא לקבל את זה ולפסוק. אתה קיבלת אותי לפשרה. ולכן גם מהצד הזה פשרה זה עומק הדין. שוב סכם דיברנו על פשרה ככביש עוקף דין דיברנו על פשרה כדין ודיברנו על פשרה כ עומק הדין כי יש מרחב שלם של שיקולים יש מרחב שלם של רצונות מלבד עצם ההכראה אלא גם את השלום גם את הגלגולים סוד גלגולים של סמח ישראל גם את דברי הזוהר והבעל שם טוב הקדוש וגם מה שמתחדש מאוד בעקבות הדבר הזה היכולת מה שרב זמן נחמם הגודברג מביא היכולת לפסוק באמת כפי הדין רק באמצעות הכלי הזה שנקרא פשרה כתוב בכותרת שזה פשרה בבית הדין ובחיים אז דיברנו בבית הדין על החיים קצת פחות נגיד משפט אחד כל אחד מאיתנו הוא דיין עדיף שנדון את עצמנו מאשר את חברנו, אבל כנראה זה קורה הפוך. כשאדם בא למציאות של החיים שלו, הוא צריך לקבל הכראות, הוא צריך לחשוב ולקבל בסוף אנשים בורחים מהחראה ומסבירים שפשרה היא סוג של לא פשרה היא עומק הדין. איך מכריעים במציאות? קודם כל מכריעים. דבר שני יש פה איזה קריאה עמוקה לראות את המכלול. משפטי השם אמת סדקו יחדיו לראות את כל מכלול הדברים ומתוך זה לפסוק דין על עצמנו במובן הזה של להכריע לנהל להוביל ואז בעזרת השם נזכה גם להשאיר שופטיך כבר ראשונה וחלק מתהליך הגאולה השלמה בעזרת השם בקרוב בימינו ממש ישר כוח תודה רבה [מוזיקה]